בתשובה למיץ פטל, 02/02/03 0:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפחות חלק מתושבי חברון היהודים מצהירים שהישיבה שם שווה את סכנת החיים הנלווית לה. לא מעט אנשים מסכנים את חייהם במודע מתוך עקרון או מתוך רצון להשיג משהו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מהסוף: כל אחד (אני מקווה) מסכן את חייו במודע (אני מקווה) כדי להשיג דברים. שאלתי לגבי אנשים שאומרים את זה, אבל בעצם התכוונתי לאנשים שמוכנים לומר את האמת הזו לציבור. מכאן להתחלה: אכן נראה שכאן ועכשיו, הצהרה כזו לא תורמת לדימוי הציבורי של בעליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה זה, היום אם טרומפלדור היה אומר את המיוחס לו, היו קוראים לו פנאט. יש לי זכרון של אמירה בסגנון הזה כאן באייל. הנה היא: תגובה 56471 (שורה אחרונה) אני מקווה שהיא לא תפגע בדימוי הציבורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, וזו בדיוק הייתה הנקודה שלי, וזה מה שקובע, בסופו של דבר, את היקף ההשקעה של נאסא בבטיחות בתכנית המעבורות (כמו גם את המספרים שההנהלה מכרה לציבור בכל הנוגע לבטיחות המעבורת, לפחות טרום-צ'לאנג'ר), או למשל את היקף ההשקעה של ישראל בהגנת העורף מפני התקפת טילים. נראה שאתה, כמו היהודים ההם בחברון, לא ממש זקוק לתמיכה ציבורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שווה לחיות חיים שאין לך בהם משהו שראוי למות בעבורו | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |