בתשובה לדובי קננגיסר, 29/12/02 0:15
מה בצע לנו בחוקה 116761
האייל החייל • בתשובה לדובי קננגיסר יום א', 29/12/2002, 1:31
תהיה.
בצבא יש עניין הידוע כ"תקופה ר"'. זהו הכינוי לשירות קבע עליו חייל התחייב עוד טרם גיוסו, וממנו בשום פנים ואופן לא ניתן להשתחרר. כמעט כמו שירות סדיר.

כלום אין זאת הפרה של "חוק יסוד - חופש העיסוק"?
ולי לא נתנו לעסוק במכירת ופלים בשקם. 116763
האייל התותחן • בתשובה להאייל החייל יום א', 29/12/2002, 1:36
מה בצע לנו בחוקה 116806
דובי קננגיסר • בתשובה להאייל החייל יום א', 29/12/2002, 8:13
מדוע ולמה? חתמת על חוזה. אתה רוצה להפר את החוזה? יש לצד השני הזכות להטיל עליך סנקציות. במקרה של הצבא - זה יכול לכלול מאסר על עריקות. חוק חופש העיסק אינו פוסל חוזי העסקה, ומבחינתי קצונה היא חוזה העסקה שכזה.

בכל מקרה, לחוק יסוד חופש העיסוק ישנו אותו סעיף מופלא שמתיר לחוקק חוקים שמבטלים את חופש העיסוק "למטרה ראויה" שמתאימה לערכיה של ישראל (איזה ערכים? לא יודע). אני די בטוח שחוק יסוד: צה"ל (או איך שלא קוראים לו), שכולל בתוכו את סמכות שר הבטחון והצבא לחוקק חוקי מטכ"ל, עליהם נמנים כל החוקים שעוסקים בשירות סדיר‏1, נחשב חוק שכזה.

‏1 שרות קבע נכלל בשירות סדיר. שירות סדיר הוא כל שירות שבו החייל הוא חייל קבוע - חובה וקבע. לעומתו קיים שירות המילואים, שהוא בלתי סדיר.
והשאלה 117068
ד''ר רם טוקלינדר • בתשובה לדובי קננגיסר יום ב', 30/12/2002, 0:04
באיזה חוק מעוגנת זכותו של צה"ל לקרוא לי למילואים (שירות לא סדיר?)
האם על שירות המילואים שלי חלים כללי חופש העיסוק?
והשאלה 117078
דובי קננגיסר • בתשובה לד''ר רם טוקלינדר יום ב', 30/12/2002, 0:20
זהו חוק יסוד הצבא, כנראה חוק היסוד הקצר ביותר בקורפוס המצומצם משהו שלנו. סעיף 4 קובע כי "החובה לשרת בצבא והגיוס לצבא יהיו כפי שנקבע בחוק או מכוחו". אין לי כוח לשלוף את הפדאור שלי, אז הרי לך משימה: לך ומצא את החוק שנותן לצה"ל את הסמכות לגייס אזרחים לשירות מילואים.
בכל אופן, מכיוון שחובת השירות הצבאי (לפי הוראות החוק) מעוגנת בחוק יסוד, הרי שחוק יסוד חופש העיסוק *אינו* עליון עליה, מה גם שחוק יסוד חופש העיסוק קובע במפורש כי ניתן לפגוע בזכויות שמקנה החוק למטרה שתואמת את ערכי המדינה. שירות בצבא תואם את ערכי המדינה, ולכן מותר לפגוע בחופש העיסוק כדי לאפשר שירות בצבא על פי צרכיו.
אני מאמין לך שלצה''ל הזכות לגייס אותי למילואים. 117084
ד''ר רם טוק-לינדר • בתשובה לדובי קננגיסר יום ב', 30/12/2002, 0:29
השאלה היא האם יש לצה"ל, מכורח היותו 'תואם את ערכי המדינה' זכות חוקית מוחלטת? האם זכותו, למשל, להתכחש להסכמים עליהם הוא חתום, או להציג מצ שווא? ראה, למשל, מקרה בג"ץ העתודאים מלפני שנים אחדות. האם עליונות הצבא במקרה זה תופסת?
אני מאמין לך שלצה''ל הזכות לגייס אותי למילואים. 117211
Dubi Kanengisser • בתשובה לד''ר רם טוק-לינדר יום ב', 30/12/2002, 11:51
זה כבר עניין לבית המשפט, אני מניח, ולא כתוב בחוק. לא קראתי את חוק שירות הבטחון (ותודה לאליהו), אבל אני מניח שאין שם סעיף שאומר "צה"ל יכול לעשות מה בזין שלו ואתם יכולים ללכת לחפש את החברים שלכם". אם צה"ל חותם על חוזה, הוא מחוייב לו, אלא אם מתערב "כוח עליון" (אסד, למשל), ואז לצבא יש סיבה מספיק ראויה להפר חוזה.
לא מכיר את מקרה העתודאים. אפשר פרטים?

אה, אגב, אם זה לא היה ברור - אל"מ(שפטן).
בג''ץ העתודאים 117313
ד''ר רם טוקלינדר [1] • בתשובה לDubi Kanengisser יום ב', 30/12/2002, 21:33
מעשה שהיה היה כדלהלן:

ההסכם של צה"ל עם העתודאים, כפי שהוצג לכל מי שהתכוון לשרת כעתודאי, היה שהעתודאי מתחייב מראש לשלוש שנות שירות קבע תמורת שני דברים:
1. דחיית השירות הצבאי עד שיסיים תואר
2. שיבוץ בצבא במקצוע אותו למד.
ההצגה הזו ('דבר תמורת דבר' ) היא מה שהוצג באופן רשמי. אבל ב- 1991 החליט הרמטכ"ל דאז, אהוד ברק, לגייס אחוז ניכר מהעתודאים (שכבר החלו בלימודיהם) לשירות קרבי ולא לשבצם במקצועם. ההחלטה הוחלה באופן מיידי על העתודאים שסיימו את לימודיהם, לא רק על אלו שהחלו ללמוד ב- 1991. צה"ל דרש עדיין מהעתודאים שיעמדו בהתחייבותם לשירות קבע.
העתודאים טענו בתחילה כי מדובר על הפרת חוזה, אולם הסתבר כי בהתחייבות שעליה חתמו העתודאים היה סעיף קטן שאמר משהו בסגנון 'צה"ל רשאי שלא לשבץ את העתודאי במקצועו לפי ששיקוליו בהתאם לצרכי הצבא'. עם זאת, עד 1991 נוצל סעיף זה רק במקרים מיוחדים (כאשר עתודאי לא הצליח להשתבץ לאף יחידה או כשנתגלו אצלו בעיות ביטחון שדה) ובמקרי קצה אלו לא דרש הצבא שירות קבע.
העתודאים הגישו בג"ץ נגד החלטת הצבא, בטענה של הונאה ומצג שווא לגבי כוונות השיבוץ. בג"ץ קבע שהעתודאים צודקים, ושצה"ל אכן קיפח את זכויותיהם, אך על מנת לא לפגוע בצרכי הצבא הוא נמנע מלבטל את ההחלטה ורק דרש שהצבא 'ישקול מחדש' את החלטתו.
התוצאה הסופית הייתה הסכם פשרה שלפיו צה"ל העמיד בפני העתודאים את האפשרות לשרת 3 שנים בסדיר, לא במקצוע, או שנתיים וחצי בחייל קרבי ואח"כ שנתיים וחצי במקצוע ‏2. תחושתי היא שבמקרה זה מנטרת 'צרכי הצבא' אפשרה לצה"ל להגיע לפשרה טובה עבורו על אף שבית המשפט קבע כי בפעל שלא כהלכה.

התחושה שלי היא שגישת 'צרכי צה"ל' מאפשרת לצבא לבצע מהלכים מאוד בעייתיים מבחינת צרכי הצבא, ומקסימום לסגת מהם חלקית 'אם מישהו יתנגד ויביא את זה לבג"צ'.
זו לא נראית לי גישה בריאה.

‏1 אני מודע לכך שאמרתי שאפסיק להשתמש בכינוי זה, אך מאחר שפתיל זה חשוב לי אשאר בשם זה אך ורק עבור הפתיל הנוכחי. תודה.
‏2 כדאי לציין שהצבא לא הסכים בשום אופן להציע פשרות כאלו בטרם הפסיד בבג"ץ .
והשאלה 117193
אליהו • בתשובה לדובי קננגיסר יום ב', 30/12/2002, 10:12
1.חובת השירות הצבאי קבועה בחוק שירות בטחון [נוסח משולב] התשמ"ו - 1986
‏1.
2.חוק יסוד: הצבא איננו החוק הקצר ביותר. להרחבת הידע הטריוויאתי - בין חוקי היסוד הרי שחוק יסוד: מקרקעי ישראל הינו הקצר ביותר - 3 סעיפים.
בין כלל החוקים ישנם חוקים קצרים יותר. אם נתעלם מחוקים שהם הוראת שעה שהם לעיתים בעלי שורה אחת (אפילו בלי סעיף) ניתן לראות למשל ‏2 את החוק לביטול המג'לה, התשמ"ד - 1984 כחוק יותר קצר הוא בן 2 סעיפים בלבד.

______________
‏1 חוק זה בא במקום חוק שירות בטחון משנת 1956 שהחליף את החוק משנת 1949.
‏2 לא בוצע חיפוש מקיף לחוקים קצרים יותר.
התשובה: 120255
Shmuel • בתשובה לדובי קננגיסר יום א', 12/1/2003, 1:02
חוק שרותי הביטחון (נוסח משולב 1986).
כתוב את זה על כל צו גיוס. למילואים או לסדיר.
התשובה: 120318
דובי קננגיסר • בתשובה לShmuel יום א', 12/1/2003, 13:02
אני בד"כ רק מסתכל על התאריכים. (:
אני גם מסתכל על השם של מי 120422
Shmuel • בתשובה לדובי קננגיסר יום א', 12/1/2003, 21:40
ששלח את זה. אתה יודע, למקרה ש... (;
אני גם מסתכל על השם של מי 121168
דורון הגלילי • בתשובה לShmuel יום ד', 15/1/2003, 14:17
ומה כתוב שם? סיגל נחמיאס, שלישה?
אני גם מסתכל על השם של מי 121219
Shmuel • בתשובה לדורון הגלילי יום ד', 15/1/2003, 21:23
תשמע, גם זה משהו.
(הכל בצחוק כמובן...)
מה בצע לנו בחוקה 118522
האייל החייל • בתשובה לדובי קננגיסר שבת, 4/1/2003, 18:03
רגע, אז גם מיקרסופוט, למשל, רשאית להחתים את עובדיה על חוזה שיגרור מאסר במתיקניה במידה ואלו יפירו אותו?

אני רוצה להדגיש שהאמור אינו תקף כלפי חתימה לשירות קבע באופן כללי, אותו בהחלט ניתן להפר (במחיר של סנסקציות כלכליות, כנהוג) - אלא רק לגבי התקופה התמוהה הזו המכונה "ר".

אם קיימת הסתייגות בחוק הייסוד, אז טענותיי כלפי הצבא מאבדות מתוקפן כמובן (ומופונות לרשות המחוקקת). אני בספק רב מאד עם לחוקי המטכ"ל יש איזושהי משמעות בקונקטסט הזה (ממש כפי שהמטכ"ל לא רשאי להחליט שמהיום והלאה השירות הסדיר ימשך 10 שנים במקום 3).
מה בצע לנו בחוקה 116976
דורון יערי • בתשובה להאייל החייל יום א', 29/12/2002, 19:34
אותי שחררו בלי שביקשתי.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות