|
||||
|
||||
מה בעצם מושך אותנו (טוב, לא "אותנו", אותי לא) להסתכל בציפייה על ההגרלות הללו? מפעל הפיס מנסה להדגיש כל הזמן את הפן החברתי של מפעלי ההגרלות - מרכזי פיס, פעילויות תרבות וכו'. גם הטוטו, אחרי הכל, "מקדם את הספורט בישראל". אבל לדעתי, אפשר לסכם את זה בשורה אלמותית של עוזר המפיק מתוך הסרט "חידון האשליות", שהיא גם הסיבה שמעולם לא ניסיתי להתקבל לאחד מאותם שעשועוני ידע דוגמת "מיליונר" או "הכספת" או "החוליה החלשה" בטלוויזיה: "הצופים לא מסתכלים על התוכניות כדי להתפעל מהידע. הם שם בשביל להסתכל על הכסף." וחוץ מזה, הגרלות הן מס על טיפשות, כבר אמרנו? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כרטיס הגרלה: נותנים תוחלת, מקבלים שונות. |
|
||||
|
||||
הלוואי שזה היה המצב - בפועל התשלום גבוה בהרבה מהתוחלת (אחרת מפעילי ההגרלות לא היו מרוויחים...). |
|
||||
|
||||
זה בדיוק הענין - מפסידים בתוחלת, תמורת העליה בשונות. |
|
||||
|
||||
שמי שמבקש להיות עשיר מאד, צריך להשתתף במספר גדול יחסית של אירועים בעלי תוחלת שלילית נמוכה, מתוך תקווה שבאחד מהם לפחות הוא יהנה מהשונות הגבוהה...בעניין זה מומלץ מאד ספרו של נסים טאלב: |
|
||||
|
||||
האם הכוונה היא למין "הילוך שיכור", נהמר שוב ושוב עד שנזכה בפרס הגדול או עד שנתרושש, מה שיבוא קודם? כי אפשר לחשב את ההסתברות להצליח באסטרטגיה כזו (דהיינו להתנגש במחסום הראשון לפני שמתנגשים בשני), ואם התוחלת בכל ניסוי שלילית, היא נמוכה מאד מאד. |
|
||||
|
||||
זוהי בדיוק האסטרטגיה של קרנות הון סיכון רבות - הן דוחפות את החברות שבהן הן משקיעות לבחור את המסלול עם הסיכון הגבוהה ביותר והרווח הפוטנציאלי המקסימלי ביותר מתוך ידיעה ברורה שהם גורמות לרוב החברות להכשל ומתוך תקווה שאחת או שתיים מתוך כל קרן שהן מגייסות תצליח ותכסה על האחרות ולמעלה מכך. |
|
||||
|
||||
לא נכון. אני דווקא רואה את הטריוויות בשביל הידע (וגם לראות אם אני מצליח יותר מהמתמודד), את הכסף הם יכולים לקחת. נחמד ה''מס על טפשות'' |
|
||||
|
||||
אם הצופים היו מסתכלים על התוכנית כדי להתפעל מהידע, היית מנסה להתקבל לאחד השעשועונים האלה? למה? |
|
||||
|
||||
אם ידע היה ערך חברתי אולי הייתי מנסה את כוחי, כדי לעודד את הערך הזה. בפועל, נראה לי שחלק נכבד מהאנשים אומרים לעצמם ''וואו, מאיפה הם יודעים את כל זה, אבל למי אכפת - יש שם הרבה כסף''. |
|
||||
|
||||
אנחנו השתתפנו פעם בטורניר זוגות של מלך הטריוויה וזכינו באיזה עשרים ומשהו אלף שקל. הנסיך טוען שהגיע הזמן שיהיה תגמול כספי לגיקיות. אני מסכימה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כפריק של ידע מאז שאני זוכר את עצמי, אני עדייו תמה האם זה ערך חשוב. ודאי שבתחום המקצועי ידע הוא דבר נחוץ ואף הכרחי, אך כאשר חבר הכנסת אלי כהן אומר לפנינה דבורין ("אוי לבושה. ואתם רוצים להיות נבחרי העם") שאינו זוכר מי היה יו"ר הכנסת הראשון,* ודוד מנע טוען שנהלל בנויה בצורת ח', מה זה אומר עליהם בעצם? למה זה משנה בכלל? מה המשמעות של שלל הטריויה האצורה במוחנו, מי יותר ומי פחות? האם יש לה זיקה מהותית לאינטלגנציה? האם מדובר על תבונה ורגישות? * אז מי היה יו"ר הכנסת הראשון? ודאי שאני יודע, היה לו גם שם מיוחד כזה, זה על קצה הלשון, אז שאף אחד לא יעיז לכתוב בלי להזהיר אותי מספויילר. ומי שהולך להציע למצוא את זה באתר הכנסת, שידע שזה פתרון עלוב שלא אבחר בו. למה? היתכן שמדובר בגאווה ודעה קדומה? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע לא זוכר וממש גם לא אכפת לי. ידע הוא דבר שאני משתמש בו לשם צורך, יש עוד המון דברים שאני לא יודע כי ככל הנראה אני לא אזדקק להם , לא בשיחה אם מכרי ולא אפילו בדיון באייל. אני משתדל לדעת דברים שמעניינים אותי ומי היה היו''רהראשון ועד האחד לפני אחרון ממש לא חושב לי. |
|
||||
|
||||
פעם מזמן קראתי את "שלושה בסירה אחת" ואהבתי. לפני שבוע קניתי לידידה את הספר ליום הולדתה. מדובר במהדורה חדשה ו*מוערת*. כלומר מסביב לטכסט, כמו פרשנות למקרא, הוסיף דני קרמן שלל הערות ידע על מקומות ומושגים המופיעים בטכסט. האם הנאתי מקריאת ספר מוער שכזה תתעצם לעומת הטכסט הבסיסי לבדו? האם חווית הקריאה שלי תעמיק בעקבות כך? האם ידע הוא דבר שטחי? או בסיס לכל העמקה? |
|
||||
|
||||
זה בדיוק הזמן להמליץ על ספר, שהמלה מצחיק עושה לו עוול, בדיוק כמו שהיא לא מתאימה כל כך ל"שלשה בסירה אחת" או לספר המשך הרפקאות החברים בגרמניה "שלושה בתיור Bummel". הספר The ascent of Rum Doodle מאת וו.אי. באומן מספר על משלחת מטפסי הרים שמורכבת מקבוצת ג'נטלמנים נהנתנים, ששמה לעצמה מטרה לטפס לפסגת ההר הגבוה ביותר בעולם, שגובהו 40,000 רגל וחצי. אנתרופולוג ומומחה השפות של הקבוצה שוכר להם סבלים מקומיים, אך עקב מגבלות לשוניות הם מגלים שממתינים להם 30,000 סבלים סובלניים "היוגיסטנים הם אנשים מוצקים, עצמאיים, חברותיים, בעלי הדר ושמחת חיים. שפתם איננה כוללת פעלים ומדוברת כליל דרך הבטן" הוא מסביר. "פרון אמר שאלה דברי שטות. אם הם היו מדברים רק דרך הבטן, הם היו סובלים בקביעות מבעיות גזים. קונסטנט אמר שלמעשה זה כך, זוהי מחלה לאומית. פרון שאל כיצד הם יכולים להשאר עליצים. קונסטנט ענה שתודות לאופיים החזק". ועוד, על טבח המשלחת פונג וכיצד ליכולתו הקולינרית היתה השפעה מכרעת במסע במעלה ההר. כמובן שעיקר ההנאה מהספרים האלה נובעת לא כל כך מההרפתקאות שעוברות עליהם, לא מהיחס האנין שלהם לעולם אלא מהשפה, דבר שאובד כמעט לחלוטין בתרגום. אגב, באחת החניות במעלה ההר, אחד מחברי המשלחת מרענן את נפשו בקריאה בספר שלושה בסירה אחת. |
|
||||
|
||||
קניתי, קראתי, והתאכזבתי. עדיף היה לקרוא בפעם העשרים את שלושה בסירה אחת. |
|
||||
|
||||
לעיתים ידע הוא דבר שיטחי ולעיתים אינו כזה. למרות שהמאמרים על הקוונטים אותי מאוד עיינו אני בטוח שאת אחי הם היו מאוד משעממים, כל אחד יכול לרכוש ידע בתחומים אחרים, וידע שיש לאחי בתחום המזון לי אין ולא ממש מעניין אותי לרכוש ידע בנושא, למרות שאצלו מדובר בתחביב ואפילו אני אוהב שטעים לי. אגב אני אוהב ספר כמו שהוא ללא תוספים לסוגיהם השונים. |
|
||||
|
||||
אני מודה שאת "שלושה בסירה אחת" לא קראתי. אך בעניין דומה, ברוב הספרים של טרי פראצ'ט יש המון בדיחות שכדי להבין אותן (ולהנות יותר מהספרים) צריך כמות מסויימת של ידע כללי. עד כדי כך, שלמרות שאין ממש מהדורה "מוערת", יש באינטרנט אתר שמקבץ את כל ההערות הללו. כיף לעבור עליהן בקריאה שנייה של ספר, ולראות מה פספסנו: |
|
||||
|
||||
אני בטוח שגם אני הזכרתי תכונה זו של ספרי טרי פראצ'ט. לא משנה, טוב לאתר אינטרנט שיהיו בו חזרות על גבי חזרות, שלא יאבד לו המידע. על כל פנים, אכן כן, עוד כמה מאות שנים, כאשר תשתנה האנגלית לחלוטין (והרי, האנגלית המודרנית היא עצמה רק בת כמה מאות שנים), עד שלבסוף רק בלשני-עתק (archaeolinguists) יוכלו להנות מיצירותיו. |
|
||||
|
||||
>זהו? זה בסדר? עכשיו אני יכולה לכתוב? מצויין. יש כאן מספיק שורות מתות. לימדו אותי בדג. נה לכם< יוסף שפרינצק >ואפילו לא בדקתי בשום אתר. אני גם ככה לא יודעת לחפש דברים באתרים. |
|
||||
|
||||
הבן של שפרינצק (יאיר?), היה ח"כ ומספר 2 ברשימת מולדת של גנדי, בפעם הראשונה בה נכנסה המפלגה לכנסת (88). |
|
||||
|
||||
והמר''ן הולמס היה אומר, כי טוב לאדם להגביל את הידע שלו לתחום עיסוקו, להחזיק את ראשו כחדר מסודר ומאורגן, ולא למלא עצמו בטריויה חסרת-ערך, חדר מבולגן עם חולצת הוואית פה, שבר מראה שם. (הוא לא היה מתבטא, כמובן, במלים אלו בדיוק, אבל אני הכנש''ם, הפרשן המקראי הדגול, ומותר לי.) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |