 |
|
 |
||
|
||||
 |
איך שהמדינה שלנו רומסת באכזריות את זכותה של האישה להורות רק בגלל שהיא לא נשואה... גילית? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה משוה נישואין, שקיבלו הכשר מהרבנות, לסתם מבחן רשוי להורות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר, תגיד לי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכותרת ''פרובוקציה'' מיצתה את עצמה בדיון ההוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק הזה כנראה מיועד למנוע גם מזוגות חד-מיניים מלהשתמש באופציית הפונדקאות. וגם מרווקים, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תשכח שהאישה היא רווקה בת 48, חולת סרטן ורצונה היחידי הוא ילד שיהיה מדמה. סרטן יכול לחזור. 48 הוא גיל מבוגר מאוד+ הריון ותהליכים. ילד אפשר גם לאמץ אך רצונה הוא שיהיה מדמה וזה נשמע אנוכי במקצת, לא? וגילית, האם את אישה דתייה? כי אחרת אני לא מבין את הערתך לגבי בית הדין הרבני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם היית אוסר על אישה בפרמטרים דומים, שבידיה ביציות שהופרו בידי בעלה, שנהרג חו"ח שבוע לאחר ההפריה בתאונת דרכים, למצוא לה אם פונדקאית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מתיר? בהחלט! מצב האישה הזאת אף יותר גרוע מהקודם! היא איבדה מישהו מאוד קרוב אל ליבה וייתכן שמטרת הילד הוא להנציח את זכרו. אני לא הייתי יכול לתת את אישורי\ברכתי למטרה כזאת, למרות כל הצער וההבנה. ובכדי להבהיר את ההבדל שלי בין אוסר ללא מתיר- אוסר אומר בעצם שהרצון עצמו מגוחך ושאם יתגלה שהיא הצליחה לעקוף את הצו היא תיענש בחומרה. לא מתיר אומר אני לא יכול לקחת אחריות מוסרית על הבקשה הזאת, אך אלו החיים שלך, בתחום שליטתי את לא תעשי זאת עם אישורי, ואם תמצאי מישהו שיעשה זאת בשבילך אזי הוא יענש מתי ובאם יהיה בתחום שליטתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אולי לא מתיר, אבל החוק מתיר, ולא ברור ההבדל העקרוני בין שני המקרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה יכול לכתוב מה לא ברור? בקשר לאני לא מתיר אך החוק כן.. אתה יכול להראות את המקרה הספציפי הזה של אישה בת 48 מעוקרת ואחרי סרטן? ואתה רוצה להגיד לי שלא היה דיון משפטי בעניין אלא פשוט החוק מתיר וזהו? טוב אם כך.., התיר אז התיר. בשביל זה מיועד החוק, בשביל למנוע את ההתחבטות המוסרית והאחריות של אנשים המעורבים באישור העניין. אולי צריך גם לעשות חוק ברור בעניין הנושא הקודם.. לכאן או לכאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוקית אולי אין הבדל, אבל אינטואיטיבית, גם לאלמנה לא הייתי ששה להתיר שירותי פונדקאות. עם כל הצער והכאב, אולי יש מקום לעצור ולומר, שבמקרים מסוימים, די כבר להתאמץ בעניין הזה של הולדה בכל מחיר. אם הרצון הוא לספק את הצורך בהורות, יש הרבה ילדים מחוסרי בית שאפשר לאמץ. ואם הרצון הוא להמשיך את השושלת, אני לא יודעת מה לומר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, מה קרה ל"זכויות הטבעיות" מהדיון על הזכות להורות אצל איזי דיון 1275 ? או שזה רק אצל גילית וטעיתי בכתובת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה איך אני קשורה לגילית, חוץ מהעובדה שאצל שתינו הניק נגמר באות ת"ו. לכולם יש זכות להורות, אבל במקרים שהיא הופכת לחובה אני מתחילה לשאול את עצמי שאלות. עד כמה הערך המוסף שנובע מהמשך שלשלת הד.נ.א של האשה (לעומת אימוץ ילד) מצדיק את המחיר הכבד הזה? לדעתי הוא לא מצדיק. אותו דבר אני חושבת על טיפולי פוריות, אצל רווקות וזוגות כאחד - וכבר אמרתי את זה בעבר, אם אתה זוכר. תגובה 100192 התהליך הזה עולה בכאבים קשים, בסיכונים בריאותיים, בזמן יקר ובכסף (כולו מקופת המדינה). וזה, כאמור, בזמן שילדים אחרים מסתובבים חסרי הורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד אינו אוסר על האשה מהידיעה ללדת. אלא שהיא מבקשת להשתמש ברחם של אשה אחרת, ולאמץ את התינוק שיוולד. יש הבדל מהותי בין איסור ללדת, לבין ''איסור'' לאמץ (שהוא בעצם אי-מתן היתר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם דין אם פונדקאית כדין אימוץ? מקורה של הביצית הוא באישה, לא בפונדקאית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא טוען שפונדקאות ואימוץ הם היינו הך. אבל בשניהם יש מקום להסדרת התהליכים באופן חברתי, ולכן מניעת הרשות לאמץ או להשתמש באם פונדקאית היא לגיטימית, וצריכה להתחשב בטובת הילד ולא רק טובת ההורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שונה טובת הילד במקרה זה, לעומת טובת הילד במקרה האלמנה ההיפותטית שהבאתי כאן: תגובה 115288 הייתי שמח אם תפרט יותר על עניין "טובת הילד" (במיוחד לאור הדיון המקביל המתנהל במאמרו של איזי על נושא דומה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי רוצה לנסות ולענות לך שוב, אך קודם אני רוצה לדעת מה עמדתך בנושא. האם אתה היית נותן לה להביא ילד דרך אם פונדקאית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאיני רואה סיבה למנוע מאותה אלמנה היפותטית, כך איני רואה סיבה למנוע ממנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. אז מבחינתך היית מתיר לאלמנה הנתונה(לא ההיפותטית) להביא ילד לעולם.. האם היית דורש ממנה מעשים מסויימים? האם היית מעמיד לה תנאים? או שפשוט היית רואה בזה זכותה ובכלל לא מנסה להתערב(על השלילה) בעסקה הפרטי? באם אף אחת מהאופציות אנא תן את שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי דורש ממנה שום דבר, כפי שאיני דורש מכל אחד אחר. מה עלי לדרוש ממנה לדעתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל אני רוצה לתת לך את הבעיות ההיפוטתיות של מצב האישה(שקורות במציאות, וזו נקודה חשובה). 1. האישה היא בגיל 48 גיל די בוגר בכדי להביא ילד לעולם, זה ועוד עד שכל התהליך יוסדר יכולים לעבור שנים. וכאשר הילד יהיה בן 12, היא תהיה בת 60, ללא נסיון מילדים קודמים. 2. האישה לאחר סרטן. לצערי הנטייה של סרטן היא לחזור ובכל מקרה להשאיר נזק בגוף, דבר המקצר את תוחלת החיים. וגם מבחינת הוצאה כספית, הטיפול ממשיך גם לאחר ההבראה לאורך תקופה ארוכה(אני לא יודע אם חודשים או שנים) וההוצאה היא די גדולה למיטב ידיעתי.(האופציה הכספית יכולה להיות זניחה מבחינת אישה זו) 3. האם הפונדקאית יכולה לעשות בעיות- בין השאר בגלל מצבה של האם הביולוגית. 4. תחשוב על המצב הנפשי של הילד רק מהרגע שיתגלה שהוא נולד לאישה בוגרת וכבן יחיד, שאביו לא ידוע והולדתו 'לא טבעית'. האם אתה חושב שאישה זו תצליח לבדה? 5. הבעתיות החוקית של העניין יכולה להתעורר בשלב מאוחר יותר בחיי הילד ולעשות לו בעיות משונות(בטוח מבחינה רפואית) בהמשך חייו. 6.העניין של הלהביא ילד משלה הוא שיקול מאוד אנוכי ולא מתחשב בילד העתידי, מה השיקולים שלה לא לאמץ ילד? למה זה כל כך חשוב שהילד יהיה מדמה? היא רוצה ילד או היא רוצה לדאוג להמשך קיומה? אומנם בחברתנו עניין ההמשך התורשתי מקובל, אך גם מקובל לדאוג לכל התנאים הנורמטיביים להבאת הילד לעולם. לפני שאני עונה על תגובתך האחרונה, האם אתה מבין את הבעיות ההיפוטתיות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כן, ועם זאת אנחנו לא מונעים מנשים נשואות ללדת בגיל 48. 2. כן, ועם זאת אנחנו לא מונעים מנשים נשואות ללדת אם יש להן סרטן. 3. כן, ועם זאת אנחנו לא נמנע מאישה נשואה עם סרטן מלפנות לפונדקאות 4. כן. מה הקשר? אתה יודע כמה משפחות חד הוריות יש? אתה חושב שהן משפחות "לא מאושרות" באופן אינהרנטי? הנה לך עוד דוגמה: אישה מבוגרת נכנסת להריון ואחרי שבוע, רחמנא לצלן, בעלה נהרג. האם עלינו להחרים את התינוק שיוולד ולהעבירו למשפחה אומנת? אפשר לקחת את זה עוד קדימה - אם שמתאלמנת כמה ימים לאחר הולדת הוולד, או אפילו הורים שמתגרשים. 5. לא הבנתי. על איזו בעיה חוקית מדובר, ואיזה בעיות שונות ומשונות עלולות להיגרם לילד, ושוב, מה ההבדל בין זה לבין אישה נשואה שמשתמשת בפונדקאית? 6. אם כך, הבה נבטל את מוסד הפונדקאות. אתה מניח כי ישנם תנאים "נורמטיביים" להבאת ילד לעולם. אני לא חושב שתמצא אפילו באייל אפילו שניים שיסכימו בדיוק על אותם תנאים "נורמטיביים". לכן, בהתאם למה שעניתי לך עד כה, אני עדיין לא רואה את היחודיות של הבעיה מול מקרים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנאים נורמטיביים הם בפשוטם נורמות חברתיות קבועות המתפרשות על כלל האוכלוסיה ומאפינייה(טוב לא הכי פשוט), ניתן להגדיר בקלות את ההבדלים הנורמטיביים בינינו לאיראן ומהעבר השני לצרפת, ובסביבה היותר קרובה- בין החילונים בתל אביב לחרדים בירושלים. ויסכימו לא יסכימו המתדיינים, התנהגותם תתבצע, ללא הבנתם שהם עושים זאת, בהתאם לנורמה. דוגמא טובה היא הפרסום בערים חילוניות לעומת פרסום בערים דתיות. הסיבות נראות ברורות אך בסופו של דבר הן קיימות כתוצאה מנורה מסויימת. 5. אולי בהזדמנות אני אמצא את המאמרים הקשורים לנושאים דומים לעניין(מבחינת הסתבכות בירוקרטית ובעיות רישומים ומבחינת חוסר מידע רפואי על ההורים). 6. אם אינני טועה, במס' מדינות מפותחות בעולם אין מוסד כזה.ואל תשכח שזה רק מצב היפוטתי. ייתכן ושיקולייה הם מאוד אנוכיים ויכולים לפגוע בילד. 1-3. הן מוכרות בחוק, היא לא. האם לא שמת לב לפיסקה האחרונה בכתבה? 4. מצב היפוטתי שייתכן ויקרה. בקיצור, כאשר אתה מביא דיון זה להערכה משפטית, השופטים צריכים לבדוק את ההתאמה בחוק ובתור נציגי הצדק גם צריכים לחשוב על כל הבעיות המוסריות היכולות לנבוע מהמצב. החוק לוקח את האחריות המאוד מאוד כבדה הזאת ו'מייבש' אותה לעובדה ברורה, ומכיוון שזה חוק הוא עוקף את ההיבט המוסרי פרט לחורים קטנים הניתנים להגמשה על ידי השופט. בתור מערכת שתפקידה להגן על החלשים וחסרי האונים ולדון במצבים עתידיים רבים, השופטים לא יכלו לקבוע אחרת, לפחות לא במידה רבה. עכשיו לגבי הדווקא לתת לה את הילד, התנאים שהייתי דורש: א. הבאת בדיקות מפורטות על האישה (רפואית, נפשית, כלכלית, חברים ומשפחה, וכו'..) בכדי להבטיח התפתחות תקינה של הילד. ב. בדיקת החוזה עם האם הפונדקאית והקליניקה בה יבוצע הטיפול. ג. הכנת אדם\זוג\משפחה שיסכימו למלא את מקומה כאם באם מצבה ידרדר לאישפוז וחס וחלילה מוות. ד. דרישה לערכאות נוספות בעניין בכדי לדאוג להתנהלות תקינה של הדרישות לעיל. באם רצונה עז היא תקבל תנאים אלו, מה גם שיהיה לה גיבוי משפטי באם משהו ישתבש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת ערבבת את הסדר, ברשותך, אני אנסה לחזור לסדר המקורי. 1-3. כן, ואני סבור שיש לשנות את לשון החוק. האם אתה מתנגד? 4. לא הבנתי את התשובה שלך. 5. גם כאן, עדיין לא הבנתי על מה מדובר, ומה שונה המקרה מול אישה שתתאלמן (חו"ח) במהלך ההריון למשל. 6. כן, אבל בארץ יש. אתה מעוניין לבטל את מוסד הפונדקאות? בכל מקרה, הבאת ילד לעולם היא דבר אגואיסטי (אלא אם כן מדובר באונס וחוסר אפשרות להפלה - מצב בלתי אפשרי כמעט לחלוטין) - בין אם בחירה להביא ילד לשם סיפוק עצמי, או לשם מטרה אחרת, שאז מילוי המטרה האחרת הופך להיות הסיפוק העצמי. לא הבנתי את הקשר בין הגדרתך את המושג "תנאים נורמטיביים" לענייננו. בפועל, אנחנו לא דורשים (כמעט) כלום מאנשים שרוצים להביא ילד לעולם, ואני לא רואה סיבה לדרוש יותר באופן חריג מכל פונדקאות במקרה הזה. זה תקף גם לעניין הסעיפים והתנאים שלך בסוף התגובה. אני לא רואה סיבה לדרוש יותר ממה שאנחנו דורשים מזוגות נשואים שפונים לפונדקאות. אין לי בעיה עם השופטים. הם עשו מה שהיה עליהם לעשות - להחזיר את העניין, ומהר, למחוקק שיתקן את החוק. אני לא בעד ערבוב רשויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1-3. לא. אבל אני בעד השמת תנאים מחמירים מעיין אלו שנתתי מקודם, של פיקוח וביקורת על כל האנשים שיכולים להיות בעייתיים עם ילדיהם. 4. מצב היפוטתי- לא חייב לקרות אבל יכול. ויש משפחות חד-הוריות שאינן מאושרות כמו משפחות 'רגילות' שאינן מאושרות. 5. דוגמא רפואית למשל- נגיד ואצל הילד מתפתחת מחלה, הוא עובר טיפולים והכל ולא יודעים מה הבעיה. מסתבר שאם היו יודעים את העבר הרפואי של האב, היו עולים על הבעיה במהירות, אך מכיוון שמידע זה חסוי, חלו עיקובים ובעיות ובעקבותם הילד חו"ח נפטר. יש גם דוגמאות מתחומים שונים, אני אנסה למצוא אותם. 6. אז למה לא אימוץ? ובכלל, זה יכול לקרות, לא חייב. זה שיקול שהשופט חייב לקחת. אישה לאחר סרטן בת 48, ילד ראשון- מצטער אבל יש לה סיכוי טוב לאבד שליטה. אם הבחירה הייתה בידה, אין לי מילה בעניין אך לצערי יש לי והשיקולים שלי הרבה יותר אחראים משלה. אנחנו ועוד איך דורשים! לא מזרים אומנם, אך במעגלים הקרובים ובמה שמגיע לתקשורת, אנחנו מאוד מעורבים! לאלו הקרובים אלינו אנחנו מנסים לעזור, נותנים ביקורת ומדברים מאחורי גבם(לחיוב ולשלילה). על אלו מהתקשורת אנו מצקצקים בלשון או נותנים אנחת רווחה. ברית מילה זה תנאי נורמטיבי אצל שומרי מסורת, הכנסת הילדים לבית ספר היא תנאי נורמטיבי בישראל, חינוך ערך הכסף הוא תנאי נורמטיבי אצל קפיטליסטים, חינוך לעזרה לזולת, זוג הורים, ענישה נגד גילוי עריות, איסור הוצאה להורג, מוסר עבודה. כל אלו הם לא דברים ברורים מאליהם, הם לא קיימים בכל מקום ולא התקיימו בכל זמן, אך החברה(או החברות) פועלת לפיהם וסולדת משבירה תבניתית מהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1-3. עדיין לא הבנתי אם אתה רוצה להחיל את השינויים שלך רק על רווקות או גם על זוגות, ואם רק על רווקות אז מדוע. 4. עדיין לא הבנתי למה התכוונת כאן. אנא נסה לחזור אחורה ולהבהיר לי מה כוונתך. 5. אם כך, אולי בכלל נבטל את בנק הזרע? הבעיה אינה רלוונטית רק לרווקות אלא לכל מי שנעזר בשירותי בנק הזרע. 6. למה לא אימוץ? מאותה סיבה שאנחנו לא כופים אימוץ על זוגות עם אותה בעיה. אגב, "יותר סיכוי לאבד שליטה" מבחינתי זה טיעון דמגוגי ותו לא. התנאים הנורמטיביים שפרטת הם אולי תנאים חברתיים, אולם אינם מוכתבים על ידי החוק, ולזה כיוונתי - אני לא רואה סיבה לכפות תנאים מיוחדים שאינם נכפים על זוגות, ונאחז בדוגמת האלמנה הממתינה עם הביציות המופרות. מה שכן הדגמת הוא שיש הרבה ערכים - אבל אי אפשר להגיע לקונצנזוס עליהם, ולכן רק חיזקת את טענתי שאין באפשרותנו להגדיר בחוק את תנאים נורמטיביים ספציפיים להולדת ילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1-3. על כולם, באופן הגיוני ובעל תועלת לשני הצדדים(כפי שאני מקווה שהסברתי מקודם) 4. תסביר לי מה לא מובן.. 5. כל פעם תביא לי משהו אחר לבטל? מה עם לשפר? למה שבנק הזרע לא ידאג לקחת את כל המידע הרפואי שיש לתורמים ויעדכן אותו כל תקופה מסויימת? 6. מה לעשות, מצבים קיצוניים מערערים את הנפש וככל שאדם עובר יותר טראומות בחיים כך סיכוייו 'לאבד את זה' גודלים. קונצנזוס בסביבה שהם חיים ובחוג החברתי שלהם קיים. ולגבי זה שהחוק לא יכול- אין דרישה לחינוך בחוק? אין דרישה לחיסונים של הילד? אין דרישה לחיסוני חיות בית בכדי למנוע הדבקות של פרטים אחרים בחברה? ועוד איך יש ביכולתינו להגדיר בחוק תנאים נורמטיבים. ויותר מזה, מתאימים זאת לכל עיר ועיר! מתאימים זאת לכל חוג בחברה! הדוגמא הכי קיצונית היא הסיפור שקרה במועדונים בתל אביב שלא נתנו לבעלי סממנים מזרחיים להיכנס. על זה שיש הרבה ערכים אתה צודק, אבל מאנשים עם ערכים דומים נוצרות קבוצות וחברות עם מאפיינים די קבועים(ואם אני אמשיך בזה עוד נגיע לשאלה מיהו יהודי (-;) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1-3. טוף, אז נסכים שלא להסכים, שכן הגישות שלנו כנראה שונות בתכלית? 4. תנסה, אם אפשר, לחזור להתחלה ולהסביר לי למה התכוונת. אני פשוט לא מבין. 5. אני בעד, אבל לפחות נסכים שהסעיף הזה חל בכל מקרה של תרומת זרע ולא רק אצל רווקות. 6. לפעמים, באותה מידה, מצבים קיצוניים דווקא מחזקים את הנפש, ודווקא השיעמום הוא אבי כל חטאת. אני לא רואה סיבה להעדיף אחד על השני. שוב, הדוגמאות שלך אינן משקפות "תנאים נורמטיביים" שעל פי הם נוכל להעריך את יכולתו של אדם לגדל ילדים. אני לא חושב שאפילו תשיג קונצנזוס בשאלה אם נאפשר או נאסור על פגועי נפש ללדת ילדים. (אגב, עוזי, אם אתה קורא - לא שכחתי אותך.המחשב קפא למוות תו"כ אישור תגובה לך, אבל הוא התאושש מאז) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד למנהגם הרגיל של ''שכמותי'', אני דווקא קורא. אולי כתבת משהו שהמחשב שלך לא יכול היה לשאת באחריות עליו. ממתין בסבלנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1-3. לא מבין למה.., הרי שנינו רוצים מערכת מדינית שתתפקד ביעילות ובהתחשבות לכל הצדדים, כולל העתידיים. וזה מה שהצעתי. 4. בהרבה משפחות שמאמצות, לדוגמא כמובן, הילד שמגלה שהוא מאומץ מתחיל לשאול שאלות ולהיכנס למצב מסוים של תיסכול וחוסר התמודדות. גם ילדים שהם בני זקונים מתמודדים עם מרחק הגיל בין ההורה לילד. ילד יחיד הוא לא מקרה בעייתי אומנם, אך בעירוב עם הסיבות הלא ברורות להבאתו לעולם בדרך שהיא, חברתית, לא נורמטיבית או, אם תרצה, מאוד נדירה- יצטרך להתמודד עם החברה הקרובה אליו(ילדים איתם הוא ילמד, אנשים שלא מקבלים דרך כזו וכו'..) בקיצור הפחד מהשונה. האם האם תספק\תדאג להביא לו דרכי התמודדות? האם היא תביא אותו לסביבה שמקבלת בפתיחות דברים כאלה? מאיזה מגזר חברתי היא באה בכלל? 5. מקובל ביותר. 6. שיעמום וחוסר מעש הם מצבים קיצוניים. הרי משיעמום נובע הרצון לעשות משהו ואם לא עושים זאת, נוצר מצב של תעוקה נפשית. ובכלל, אני לא דנתי בתוצאה החיובית אלא השלילית. מה אתה בעצם אומר? שלפעמים חובה על הורה להכניס את ילדו למצב קיצוני?? ובקשר לתנאים הנורמטיביים, כל סוף הבנתי מה הבעיה! מה שאמרתי על התנאים הנורמטיבים(מה לעזאזל יש לי מ-י' כפולה??) היה בהקשר לסעיף 6(ואיכשהו התפצל משם). לא דיברתי על תנאים להעריך את יכולתו של אדם לגדל ילדים אלא על מה שעלול(!!!) לקרות לילד כמסקנה עתידית מזה שהאדם לא יכל לטפל בו נכון. ואני אישית נפגעתי מהניצול הנוראי של פתיל הדיון שלנו לאיזכורים! אני מרגיש נבגד ומחולל! אני רוצה גט! (טוב מה אני אגיד.. קמתי קצת משועשע הבוקר.. (-: ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנסיון אישי, ילד מאומץ לא סובל מתיסכול וחוסר התמודדות יותר מילד ביולוגי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן כתבתי בהרבה ולא בכל... בנוסף, כשדיברתי על התיסכול, לא דיברתי על תיסכול הנגרם המההורים המאמצים אלא על התיסכול הנגרם כתוצאה מהחיפוש אחר ההורים הביולוגים והשאלות העולות מהחיפוש. וגם אם אין חיפוש, יש התמודדות או יותר מזה, הדחקה וחוסר התמודדות של המאומץ עם השאלה מי הם הוריו הביולוגיים. אישית, אני חושב שמוסד האימוץ הוא דבר נפלא, למעשה כל מוסד לעזרה לילדים הוא נפלא. בתקווה שדואגים לטפל נכון בילדים. ואם מחנכים נכון ונותנים תמיכה נכונה, הילד המאומץ גודל להיות אייל אלמוני שמעיר שהוא לא סבל מתיסכול וחוסר התמודדות יותר מילד ביולוגי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא אם.. אתה במקרה הוא ההורה המאמץ או מורה,מדריך חונך או עובד עם ילדים מאומצים או קשור איכשהו קשור ל\מכיר מישהו מאומץ.. אזיי זה לא האייל האלמוני שגדל להעיר את ההערה הזאת.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערן- שים לב גם לתגובה זו: תגובה 115832 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינתי כמעט כל הטיעונים המופיעים שם רלוונטיים גם למקרים בהם לא מדובר ברווקות, כך שהם אינם מצריכים התייחסות מיוחדת מצידי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה הבדל בין שני המקרים. אם זוג מחליט להביא ילד לעולם ובני הזוג יכולים להוציא לפועל את ההחלטה הזו בשיטות המוכרות, האחריות המוסרית היא עליהם (גם אם במקרים קיצוניים טובת הילד תחייב להוציא אותו מידיהם, כדי להגן עליו). אני לא רואה שום מצב שבו יהיה נכון להתערב (בכפיה) בהחלטה כזו. אבל אם הם צריכים סיוע רפואי, האחריות המוסרית נופלת פתאום עלינו, כחברה. ובמקרה כזה (גם אם קל לכאורה להענות לכל בקשה כדי להיות טובים ונאורים) אין לנו ברירה, וצריך לשקול את טובת הילד בפרמטרים אחרים לגמרי. צריך להביא בחשבון את גיל ההורים (האם הם יהיו בסביבה כשהוא יסיים תיכון?), את מצבם הבריאותי, את מספרם, את היכולת הכלכלית שלהם (תוך הצבת רף נמוך ככל האפשר) ועוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם במקרה הזה עלינו לקחת בחשבון כל מני גורמים, מדוע שלא ניקח אותם בחשבון תמיד? אנחנו הרי מסיעים גם לזוגות, מבחינה רפואית, במעקב בזמן ההריון ובלידה. האם אנחנו שוקלים את אותם שיקולים כאשר, למשל, ההריון כרוך בסיבוכים? האם נחליט אם לתת לאישה בהריון בסיכון טיפול תרופתי לפי היכולת הכלכלית העתידית שלה או השאלה אם תהיה בסביבה כאשר הילד שיוולד יסיים תיכון? כלומר, גם במקרה של זוג חלק מהאחריות המוסרית יכול ליפול עלינו, כחברה, ואנחנו הופכים להיות צד בדבר. ואם האחריות המוסרית נופלת עלינו, כחברה, אולי עלינו גם להתערב בזכותם של זוגות להביא ילדים לעולם בדרך טבעית, ולא רק של אלו הזקוקים לסיוע? לדעתי לא, שכן מאז לידתה של לואיז מיי בראון, ילדת המבחנה הראשונה, בשנת 1978, גם ההפריה הפכה להליך טכני בלבד, שאיני רואה סיבה ליחס לו משמעות מיוחדת בחלק משרשרת הארועים מההחלטה על הבאת ילד לעולם ועד היוולדו. יש כאן עניין נוסף - אתה בעצם מבקש מאיתנו גם להפעיל את כדור הבדולח הידוע לשמצה (ואולי האישה תחלים ממחלת הסרטן?), וגם לנסות למצוא קריטריונים אובייקטיביים ל"הורות טובה" (הקביעה "להורים מבוגרים אסור ללדת ילדים שכן יש חשש שהם ילכו לעולמם עד שהילוד ילך לתיכון). ונגד שתי הקביעות הללו מתנהל קרב מילולי קשה בדיון המקביל, בראשות גילית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכלל הוא פשוט: אם אין צורך להתערב, לא מתערבים. כאשר האשה כבר בהריון, האתיקה הרפואית מחייבת לעזור לה להשלים אותו. ברוב המקרים סיבוך הריוני עשוי להסתיים בלידת חי, ואז ודאי שיהיה עלינו לטפל בולד; אם כך, עדיף לטפל בסיבוך כדי לדחות את הלידה ולאפשר לידה תקינה. אם היא אינה בהריון ומעוניינת לעבור טיפולי פוריות, לאמץ ילד או להעזר באם פונדקאית, היא מטילה את האחריות על ההחלטה הזו על החברה, וגם אם הנטיה הטבעית היא להענות לבקשה, לא נכון לעשות כך בכל מצב. למרבה המזל, כמעט בכל המצבים שבהם הייתי רוצה למנוע תהליך כזה (למשל, גיל מבוגר מדי), הריון אינו אפשרי באופן טבעי; כך, מי שכבר בהריון, עומדת בקריטריונים שלי בלי להתאמץ. אני לא מתיימר לקבוע כללים "אובייקטיביים", אבל לא צריך דבר כזה בשביל למנוע מאנשים מסויימים טיפולי פוריות או אימוץ ילד. לו היו ברשותנו כללים אובייקטיביים, היינו מפעילים אותם; מכיוון שאין (ולא יהיו), צריך להחליט על-בסיס המידע הקיים, ולשקלל את טובת הילד עם טובת המבקשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מישהי, שהתבגרה בלי אבא, אני יודעת כמה זה קשה ונורא לילד. למרות העובדה, שתמיד היינו משפחה חמה ומלוכדת, עדיין - משהו חסר. וזה תמיד מורגש. אשמח לא לפרט יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מישהי שגדלה בלי אבא, איך את יכולה לדעת אם זה היה שונה באופן משמעותי מאשר ילדים שגדלו עם אבא? יתרה מכך, אם אני קורא נכון את דבריו, בילדותך אביך היה איתך, מה שאומר שהחסך יכול היה לנבוע דווקא מתחושת האובדן והגעגועים, ולאו דווקא מהחוסר באב גופא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגידי (ואין לי בעיה שזה יחשב כחנפנות!!) כבר אמרתי לך שאני אוהב את התגובות שלך?? גם בדיון הקרוב את מצליחה להסביר בכמה מילים פשוטות את כל מה שאני מסבך. (-: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק איננו מחייב נישואין. מספיק שהגבר המפרה יהיה מוכר כבן זוגה של האישה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם גם הגבר אינו מסוגל לייצר זרע תקין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר מדובר בפונדקאות החוק מחייב שהזרע המשמש להפריה החוץ גופית הוא של האב המיועד והביצית אינה של האם הנושאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק בגלל שהיא רוצה להיות הורה לא אומר שהיא צריכה להשתמש בפונדקאות ובית הדין לא חייב להרשות לה, שתאמץ מישהו(ותאמין לי בימינו, בגלל שכולם משתמשים בפונדקאות, הרבה פחות אנשים מאמצים. מה אז בגלל שהטכנולוגיה התפתחה ויש פונדקאות, לילדים יתומים לא יהיה אותה אפשרות, כמו בעבר, למשפחה?)!! אומנם אני מודה שזה לא בסדר שיש הפליות בין זוגות לרווקות (או רווקים במקרה הזה), אבל אין מה לעשות, אנחנו לא חיים במדינה מושלמת! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |