בתשובה לירדן ניר, 18/11/02 12:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מערן לא הצלחתי לקבל תשובות שהניחו את דעתי, אז אולי אתה תתנדב להסביר לי למה שרון הוא בצד של המשתלבים? 1. שרון בונה את הגדר-חומה, הגבול המפריד והמבדל בין ערבים ליהודים. כלומר גם אם יש לו שאיפות אחרות, הלא תסכים איתי שהוא יוצר תנאים פנטסטים (גם תנאים פיזיים וגם תנאים בתודעה הציבורית) עבור ראשי ממשלה שיבואו אחריו לאטימת הגבול וליצירת הפרדה להלכה ולמעשה. 2. שמעון פרס, *ה*בדלן, שיתף פעולה עם שרון. למעשה אפשר לומר שללא פרס לא היתה ממשלת אחדות בשנתיים האחרונות (ולא היה תירוץ לבנות גדר, אם אתה שואל אותי). איך אתה מסביר את שיתוף הפעולה הזה עם פרס? 3. שרון מצהיר כיום, כפי שהצהיר לפני הבחירות הקודמות וקיים, שבכוונתו להקים ממשלת אחדות אם יבחר. כאשר נפלה ממשלת האחדות, העדיף שרון שלא להקים ממשלת ימין, אלא ללכת לבחירות, מהלך זה נותן הזדמנות נוספת לממשלת אחדות. נראה לי ששרון מאוד מעוניין להטות את יחסי הכוחות בממשלה *נגד* ריכוז המשתלבים הגבוהה המצוי בימין. 4. איך שאני קורא את המפה, שרון עושה הכל על מנת לאותת ו*לא למוטט* (כפי שניסח מופז) את ערפת. אני אגב, לא טוען שזה דווקא עוזר לבדלנים, אבל איך אתה מסביר את חוסר נכונותו של שרון לסלק את ערפת? נ.ב. זה קצת מצחיק להגיד, אם המצב יהיה ככה אז אאעשה ככה, כאילו שיש בידך להשפיע על תוצאות הבחירות באמצעות הפתק בקלפי... :) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים רק על הנ.ב.: זה פחות מצחיק להגיד "אני לא אצביע מרצ כדי לא לתמוך ביוסי שריד הדיקטטור" (או כל דבר אחר שאמרו כאן אנשים כנימוקים להצבעה שלהם), כאילו יש בידם להשפיע על תוצאות הבחירות באמצעות הפתק בקלפי? בקיצור, זה קצת מצחיק להצביע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מצחיק כמעט באותה מידה. מה בכל זאת ההבדל? יש תגובות מהן משתמע יותר שהכותב תומך בככה וככה, ויש תגובות שמנוסחות באופן שמתאר איך הכותב ישפיע... עזוב, אני מסכים לחלוטין שלהצביע זה מעשה מצחיק עד אבסורדי (מבחינה אישית אף שאני חושב ששיש לשאוף שיהיו אחוזי הצבעה גבוהים). זו הסיבה העיקרית בגללה בחרתי באפשרות "לא, מסיבה אחרת" (אף שהסיבה העיקרית לעצם ההצבעה בסקר האייל הייתה להעלים את ה"עוד לא הצבעת בסקר החדש"). הסיבה השניה היא (כפי שניסח ערן כל כך יפה) בגלל שהבחירות הן חשאיות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאדם אומר שלא יצביע למרצ כדי לא לתמוך ביוסי שריד הדיקטטור, אפשר לומר שהאמירה היא מוסרית - באופן מוסרי, אני לא מסוגל או מוכן להביע תמיכה באדם הזה, בלי קשר למידת ההשפעה שיש או אין לתמיכה שלי. מי שמצחיק, לדעתי, הוא מי שמצביע ולא מוכן לספר אחר כך עבור מי הוא הצביע - שהרי הכוח היחיד של ההצבעה האישית הוא מוסרי - להצהיר שתמכתי באדם זה או אחר, בתקווה להשפיע על אחרים שיצביעו עבורו גם כן. (אפשר, כמובן, לשקר, ולהשיג אותה תוצאה, או לא להצביע כלל ולהגיד שכן הצבעתי עבור X). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
<אנחה> אני מרגיש קצת כמו סטודנט מתקשה בפיזיקה שנה א': יש כאן תורה שאני חושב שהיא נכונה; אני לא ממש מצליח להצדיק הכל ולענות על שאלות, אבל אני בטוח שיש מי שהיה יכול לעשות את זה יותר טוב ממני. מצבי פחות טוב משל הסטודנט, כי אני גם פחות בטוח שהתורה נכונה, וגם בטוח שהתורה פחות נכונה (ועדיין, אני חושב שהיא יותר נכונה מהפרשנות בעיתון, למשל). כשאני כותב תגובה מהזווית הע"בית, היא לא אומרת "הנה, זה מוכיח שאני צודק" אלא "מוגש כחומר למחשבה"1. אחת הבעיות היא שרוב הדברים שפוליטיקאים עושים (ולא עושים) ניתנים לכל מיני פרשנויות. כל הדברים שאתה מביא אינם נעימים לי כשאני בא להגן על התזה ששרון הוא משתלב; אני יכול בכל זאת לנסות את כוחי בהשערות: 4. לא, כאן אין לי השערה טובה. השערה לא משהו: שרון מקווה שיקום לערפאת יורש משתלב, ומעדיף שזה יקרה בתהליך פלשתיני פנימי, מה שייתן ליורש לגיטימציה אצל הפלשתינים (ובעולם). 3. ממשלת אחדות היא אולי נוחה יותר כאשר רוצים לנהל מדיניות מאופקת. שרון יכול להניח לשמאלנים בממשלה "לרסן אותו", מבלי שיאבד את תמיכת הציבור הימני בגין שמאלנות-יתר. 2. שאלה מצוינת, שמובילה לבעיה תיאורטית כללית: איך להסביר שיתופי פעולה. האם מכל שיתוף פעולה בין שני פוליטיקאים נסיק שהם במחנה אחד? אני חושש שנגיע אז (בטרנזיטיביות) לכך שכולם באותו מחנה, בכל קונפליקט פוליטי ממושך דיו. האם יש כאן פשרה לשם רווח הדדי? קל לראות שלשרון יש כאן תועלת מסוימת: למשל, קיום ממשלת האחדות (אם צדקתי ב-3). וקל לראות שלפרס יש תועלת מסוימת: למשל, היכולת לקדם מטרות בדלניות ממשרד החוץ. אבל זה לא מספיק: הציר בדלנות-השתלבות נראה כמשחק סכום אפס, ומכאן שאחד מהם מפסיד משיתוף הפעולה (וכך, שוב, בכל קונפליקט פוליטי). שתי תשובות אפשריות: א. לפחות אחד מהם טועה (נה!) בהערכת פוטנציאל הרווח-הפסד. ב. יש להם תועלת משותפת בתחום אחר, שבו הם אינם יריבים. נניח, פרס מנצל את קשריו בעולם לסייע לכלכלת ישראל. 1. זו השאלה הפחות קשה, בינתיים: הדעה הרווחת בציבור (ומצאה ביטוי גם באייל) היא שהגדר היא לאט מדי ומאוחר מדי; ששרון נגרר אליה בעל כורחו, ובונה אותה בעצלתיים. אני לא שמח לומר "בעל כורחו", אבל אני כן שמח לקפוץ על עגלת הדעה הרווחת, ולומר ששרון דחה את העניין ככל שהיה יכול, והסכים לכך כרע במיעוטו (מבין התשובות האפשריות לטרור). אם אתה חושב ששרון שש לבניית הגדר, או חתר לכך, אנא פרט. שים לב גם שתוואי הגדר עובר ממזרח לקו הירוק. כך נוצרים תנאים ליורש משתלב של ערפאת לא לקבל את הגדר. כל אלו, כאמור דברים לא נוחים לתיאוריה שלי, שאני צריך להזיע כדי להסביר אותם. אבל האם אתה יכול להציע הסבר בדלני למדיניות הכללית של שרון בסכסוך, כנגד ההסבר של ערן בדיון 356? יש גם שלדים בארון, כמו מאמר (שאני יודע עליו מכלי שני בלבד) של שרון ב"מעריב", עוד משנות השבעים אאל"ט, בזכות מדיניות לא-גרעינית של ישראל. מאמר כזה הוא סימן שקשה לפרשו בשתי פנים, אבל ניתן כמובן לטעון ששרון שינה את דעתו. 1 אני לא מתחייב שזה תמיד גם נשמע כך... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה מדיר שינה מעיניו של מישהו, יש לי תשובה לתהייה בסעיף 2, במסגרת ע"בית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי לנתק את התשובה שלי משרון ופרס הספציפיים, שאין לי משהו אינטליגנטי לומר עליהם כאן; אני עוסק בתיאוריה של התיאוריה. לכן נקרא לפוליטיקאים שלנו ראובן ושמעון. רגע, שמעון לא טוב. ראובן ולוי. אם כן, אנו מניחים כי הם יריבים בפוליטיקה האמיתית שלהם. לוי הוא שר החוץ בממשלתו של ראובן - זהו מצב I. בבעיה שניסחתי (ועכשיו אני אנסח בצורה יותר חדה), הצגתי מצב אפשרי II - לוי לא בממשלה. מזוית ראיה יודעת-כל, בטוח שמצב אפשרי II יותר טוב לאחד הצדדים מ-I, ומכאן שהוא פחות טוב מ-I לצד השני1 - אם מניחים (כמו במודל של ע"ב) שהיריבות היא לאורך ציר אחד ויחיד, ובפרט לאחר שלמדנו מגלעד ברזילי שהשאלה כן-או-לא ממשלת אחדות היא קריטית (אם תורשה לי גיחה קצרה חזרה אל שרון ופרס האמיתיים). אבל לכל אחד מהצדדים יש יכולת לעבור ממצב I למצב II: ראובן יכול לפטר את לוי, ולוי יכול להתפטר. לאחד משניהם זה כדאי, אבל אף אחד מהם לא עושה זאת. מסקנה: אחד מהם טועה. איפה טעיתי? התעלמתי מהצעד עצמו שכל אחד מהם צריך לעשות כדי לעבור למצב II. בעצם אין מצב למצב II: או שהמצב יהיה (III) לוי לא בממשלה כי הוא התפטר, או שהמצב יהיה (IV) לוי לא בממשלה כי ראובן פיטר אותו. ושני המצבים האלו שונים אחד מהשני ומ-II, לפחות בכך שבציבור הם מצטיירים אחרת (מה שבתורו יכול להניע פוליטיקה פנים-מפלגתית, וכו' וכו'). ויתכן ש-III רע יותר מ-I ללוי (ולכן הוא לא יתפטר), ו-IV רע יותר מ-I לראובן (ולכן הוא לא יפטר את לוי). זה לא רק אפשרי אלא גם סביר, אם ההבדל בין I ל-II (מבחינת מטרות הצדדים) אינו גדול. ובאינדוקציה אחורה על ציר הזמן, אפשר גם להבין בצורה דומה איך הם נכנסו למצב הזה. 1 או שהם שקולים בדיוק, אבל זה אמור להיות סביר בערך כמו שהעפרון ישאר עומד על חודו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. עקיבא אלדר כותב היום במהדורה המודפסת של "הארץ", בין היתר: "אם מצרפים את החור הגדול בתקציב [לרכש, להקמה ולתפעול הגדר] לסחבת בקבלת ההחלטות על השליטה על מרחב התפר, מתקבלת, במקרה הטוב, תמונה של רשלנות והזנחה. במקרה הגרוע הפער הזה מרמז על התהום שמפרידה בין החלטת הממשלה להקים את גדר הביטחו, לבין התוכניות האמיתיות שיש לשרון בנוגע אליה, כלומר להרוג אותה כשהיא עוד קטנה." |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |