בתשובה לדובי קננגיסר, 31/10/02 1:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קוראים לזה ''פיקוח נפש'' וכל המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם ומלואו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה יש משהו בהסבר הזה: לדת יש אובססיה עם סקס, אולי גם בגלל שהדחף המיני הוא הכוח היחיד שיכול להתנגד לדומיננטיות הדתית. הדת מחזיקה מעצמה כדבר "רוחני" ואילו הסקס הוא הסמל בה' הידיעה לכוחות החומר, שעל פי תפיסת הדת הם נחותים מהרוח. הפסיקה קובעת שאם אדם חולה ונמצא בסכנת נפשות, אפשר ואפילו צריך לעשות _כמעט_ הכל כיד לטפל בו, כולל עבירות על איסורי התורה. ז"א, אפשר להאכיל אותו טריפות או בשר וחלב וכיוב'. "כמעט" משום שאסור לרפא אם יש חשש או מימוש של "גילוי עריות". אולי האחות הרחמניה נמצאת בנידתה והחולה הוא כהן? אולי זו בתו והוא חולה בנמק באבר מינו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שהדיון יהיה מופרך לגמרי: אחות רחמניה נידה מטפלת בחולים כהנים אחות רחמניה שמגדלת חתולים לא מחרימה חולים קרחים אחות רחמניה שאיננה סולנית במקהלה מטפלת בלוויים אחים רחמנים מטפלים בחולות כחולות עיניים וגם בחולות ממושקפות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד (אמירה יופמיסטית כמובן, שמשמעותה מעט שונה...), מדובר על שתי קבוצות שונות. האחת, אחיות רחמניות שכבר עובדות או לא נתונות בסד הרבנים המתנגדים, לעומת המניעים של הרבנים המתנגדים האוסרים לימוד כזה על קבוצה אחרת שכן נתונה להשפעתם. אגב, מופרכותו (או סהרירותו) של הדיון ניקבעה כבר בהתחלה על ידי הנושא שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שטלי ניסתה לרמוז לך, בעדינות וישנית אופיינית, שאין שום קשר בין דיני ריחוק נידה לדיני כהונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלש פעמים זעקות "די" זה "עדינות אופיינית" בשבילך? אני חושבת שאני לא רוצה להיות בסביבה כשאתם נעשים באמת תוקפניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדתות היהודו-נוצריות משתמשות במין בתור אמצעי, מכשיר ללימוד משמעת וציות להוראות הבורא, כלי לריסון הרוח החופשית ולדיכוי השאיפה להנאות "חומריות" בעולם הזה. אם הצלחת לרסן את היצר הבסיסי ("חייתי") הזה, סביר שתעמוד גם בפני פיתויים קלים יותר כמו שתיית אלכוהול או אכילת חזיר; מי שמקפיד על הלכות נידה לא יתקשה גם להניח תפילין בבוקר (ולא רק בגלל שעת השינה שהרויח). קצת בדומה למה שהיה נהוג פעם בצה"ל: שבירת רוחו של הטירון כדי שאפשר יהיה לעצב ממנו לוחם ממושמע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היהדות, ששאבה את התפיסה הזו אולי מהיוונים, מחלקת את החושים לנעלים ונחותים. הראיה, השמיעה והריח הם הנעלים ואילו הטעם והמישוש הם הנחותים. בקרב קבוצת העליונים, הראיה היא הנעלה על כולם ובקרב הנחותים, המישוש הוא הנחות ביותר. הסיבה היא שהחושים הנעלים אינם דורשם מגע פיזי בין האדם לאובייקט המגרה ולכן ישנו מימד מטאפיזי או מיסטי שנותן להם את התכונות הנעלות, שלא לדבר על אלוהיות בעליל - נשמה המסוגלת לחוש דברים באופן בלתי אמצעי. מכיוון שהחומר הוא נחות על הרוח, ברור מדוע חוש שדורש מגע עם החומר הוא חוש נחות, למרות נחיצותו. חוש המישוש בא לידי ביטוי בצורה האולטימטיבית באמצעות המין, משום שמין הוא [בעיקר] אקט החדירה והמגע הכולל של גוף בגוף, בנוסף כמובן לתחושות העמוקות והאנרגיה (נפשית וגופנית) הגדולה שמושקעת. אגב, מבחינה אבולוציונית, אם מותר לי לעשות בתגובה אחת שעטנז אינטר-דיסציפלינרי, חוש הטעם והריח הם הפרימיטיביים (ראשוניים) ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר מעלים תיאוריות כמו זו (או אלו של רב"י), חשוב להבהיר מהי, בעצם, מסגרת התיאוריה. הרי אין איש אחד שעומד מאחורי הדתות היהודו-נוצריות, והוא שמחליט להתשתמש במין בתור אמצעי וגו'. ואני מניח שהסבר כזה הוא לא ההסבר הסטנדרטי והגלוי שמרבית המאמינים יתנו למצוות ולכתבי הדת. זהו הסבר ברובד סמוי כלשהו. ויש מספר דרכים שהסבר כזה יכול ללכת בהן, למשל - 1. זה היה הרציונל של אנשים שעיצבו את הדת בראשיתה, אך הם יצרו את הדת להמונים כך שהרציונל הזה יהיה מוסווה; 2. "קברניטי הדת" גם היום יודעים זאת, ושומרים את הידע הזה כקליקה סגורה; 3. הרציונל הזה קיים בתת-מודע קולקטיבי של מאמיני הדת (או של ראשיה, או של מייסדיה). למה אני מציק לך? כי התיאוריה כפי שהצגת אותה נראית סבירה על פניה, אבל כל אחת מהאפשרויות 1, 2 ו-3 שהצגתי כאן נראית לי הרבה פחות סבירה, כל אחת מסיבות אחרות. איני טוען שאין אפשרויות אחרות; אולי לא חשבתי מספיק. אבל בתור מי שהציג את התיאוריה, עליך הנטל להסביר באיזה מישור בדיוק אתה מדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים נא לב לכותרת שנתתי להודעה שלי. אל"ת(יאולוג), וביום שבו אעסוק ברצינות בתיאוריות על התפתחות הדת תוכל לקרוא לי שוטה. מכל מקום, פטור בלא כלום הרי לא אצא מזה, כך שהמשך הספקולציה גורס שכנראה סעיף 3 שלך הוא הנכון, או אולי וריאציה קטנה על הסעיף הזה שאומרת שרק דתות שמסיבות כלשהן (מוטציות מקריות?) נקטו בגישה הזאת שרדו והן איתנו עד היום, גם מכיוון שזאת טקטיקה יעילה לשגת המטרה הדתית, וגם מכיוון שאכיפת מגבלות על חיי המין היתה בעלת ערך קיומי לחברות שהאמינו באותן דתות: פחות מחלות מין, יותר סדר חברתי, תא משפחתי יציב כבסיס לגידול ילדים בריאים וכד'. אני חושש שההסבר הזה לא מחזיק הרבה מים, ובטח שהוא לא מסביר את הצלחתן של הדתות המזרחיות (אגב, מישהו יכול להאיר את עיני בקשר לעמדת הבאהים בשאלות אלה?). אני רק יכול לחזור ולהגיד שאל"ת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא השאלה של ירדן (אם אני מבין נכון) לא עוסקת בתיאולוגיה. היא עוסקת בפרדיגמה שאתה בוחר לניתוח החברה. (והסבר שתלוי במוטציות מקריות באמת לא מחזיק מים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא אני אזרוק לך עצם (או שימפנזה, בעצם): השליטה בסדר המיני היא אחת הפריבילגיות החשובות של זכר האלפא בקבוצה של שימפנזים. כעקרון, הוא זה שקובע מי רשאי ומי לא רשאי לקיים יחסי מין עם הנקבות (ואיזה נקבות) בקבוצה. בני ברית פוליטיים ירוויחו יחסי מין, בעוד יריבים עשויים למצוא את עצמם מגורשים מכל נקבה שהם מתקרבים אליה (גם אם הנקבה מעוניינת). דווקא החלשים ביותר, אלו שאינם מעורבים במאבק הפוליטי, זוכים לפעמים מההפקר. מכאן כבר אפשר לצאת די בקלות להמשך - אם הדת התחילה בקרב קבוצה מצומצמת (שבט קטן) שבראשו עמד מנהיג יחיד, הרי שהגיוני שהוא יקבע כללים מיניים שיפעלו למען דיכוי יחסי המין בין הזכרים האחרים לבין נקבות. מכיוון שהיהדות היא דת שתומכת בריבוי נשים (בתחילת דרכה), זה אפילו די הגיוני. אז, דומני, האפשרות הכי סבירה היא דווקא הראשונה מבין אלו שירדן ניסח, כאשר כל הקונספט מבוסס על הביולוגיה האנושית והאינסטינקטים של מי שיכול להחשב "זכר האלפא" של השבט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות במחשבה ראשונה, מה שאתה מתאר נשמע לי אפשרי, אבל די מדהים: היה איזה קוף שהיה לא סתם מייסד דת, אלא מייסד *הדת*. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה גם קוף שהמציא את האש. עכשיו השאלה היא, מי בא קודם: אם בא הקוף עם האש קודם, הרי שהדת צמחה מחבריו של אותו הקוף, ששמרו על סוד האש בשקט, והשתמשו בו על מנת לשלוט על האוכלוסיה. אז בא הקוף ממעמד שליטי האש ששנא את הממסד המושחת, והביא את סוד האש אל העם. אותו קוף שילם על כך בחייו, בדרך די אירונית: העלו אותו על המוקד. אם בא הקוף עם הדת קודם, הרי שלתגליתו של הקוף עם האש הייתה התנגדות רבה מקרב הכהנים, שראו באש כלי של השטן, שהרי קור החורף הוא מבחן האל לאמונתם של הקופים. הקוף שגילה את האש נאלץ לחיות בהחבא, אך התגלה ונרצח. אנשי הדת, בינתיים, גילו שהאש מאד נוחה להם, ולבסוף, לאחר שנים רבות, כאשר קוף קטן ותמים גילה כי הם משתמשים באש המשוקצת, הציגו אותה כ"אש האלים" שבאה להם מן האל לאות הערכה לדבקותם בו. הסוף דומה למקרה הראשון. מסקנה: no good deed goes unpunished. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הגעת לזה? אני אמרתי בדיוק את ההפך - משום שמדובר בדבר שמבוסס על הביולוגיה שלנו, הרי שהוא יכול היה להתפתח במקביל במקומות רבים. התאור הזה מאוד מתאים לדת - קח קבוצת ילדים בני יומם, שים אותם באיזה מקום מרוחק בלי מגע עם בני אנוש, ורק תדאג שהם ישרדו. אני מבטיח לך שתוך 5-6 שנים כבר תהיה להם מערכת דתית בסיסית. זה לא סתם מם - זה מם שנובע מתוך הגנים שלנו. אי לכך, כל מיני קופים יסדו כל מיני דתות, כשלרובן היו מאפיינים משותפים מסוימים. כששבטים מסוימים השתלטו אחד על השני, הייתה האחדה של הדתות (או העלמות של אחת מהן לטובת השניה). כשנוצרו קשרי מסחר בין שבטים, הם למדו להכיר אלו את דתותיהם של אלה. מכיוון שהיה דמיון בסיסי כלשהו, החל תהליך של הדמות ביניהן. ואז יום אחד איזה קוף אחד החליט שהאלוהימים של כל השאר הם בולשיט, ורק שלו הוא האל האמיתי היחיד. אנחנו יודעים מה קרה אח"כ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאצל השימפנזות מין הוא פחות או יותר פריבילגיה של כל הזכרים (ולכן יש להם אשכים ענקיים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט כל השימפנזים יצליחו לקיים יחסי מין (בניגוד לגורילות, שם רק ''כסופי הגב'' יצליחו לגרום לנקבה לשכב איתם). השאלה היא עם מי, כמה, ובאיזו רמה של לגיטימציה. האשכים הגדולים אכן נועדו לאותם משכבים בלתי-לגיטימיים, בתקווה שבפעם הגנובות הללו הם יצליחו להתרבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם אחת לא הבנתי אותך, עכשיו ננסה שוב (לא להבין אותך): לפי התיאוריה הזו, היינו מצפים לתופעה לפיה לכוהני דת יש יותר היתר לפעילות מינית מלשאר הציבור. בפועל נדמה לי שאנו רואים את ההיפך, במידה שיש הבדל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה ההיפך בגלל שנמאס למאמינים מהמצב בעבר הרחוק, בו אכן לכוהני דת היה היתר מיני שכעין זה. ז''א, הרגולציות הקיימות היום באו לשמור בדיוק נגד מצב שכזה. אם נביט על כמרים, זה נראה לי כמו גישה של ''שחור ולבן'' - ''אם נרשה להם לקיים יחסי מין, הם ינצלו לרעה את הסמכות הדתית שלהם, אז בואו נאסור עליהם קיום יחסי מין באופן גורף, ונתרץ את זה בערכים פוריטניים שונים''. זה רק ניחוש, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, עיוות ממטי. זו צרה קטנה שהביולוגיה שלנו לא חזתה - אותו הדבר ממש שבהתחלה נועד לתת יתרון אבולוציוני לפרט, השתלט על העסק כל כך חזק, עד כי כיום הוא העיקר, וההתרבות היא משנית. דומה קצת לרעיון המרטיריות - הדת הופכת לסוכנת של התאבדות במקום של הנצחה עצמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנא קרא את המכתב של אחד ישעיהו שטיינברגר תחת הכותרת "אם הגלגל יתהפך". אני לא מומחה להסטוריה של הדתות אבל סביר לחשוב שכמו שהנצרות, על פי טענת היהדות, איננה אלא בתה של היהדות, הרי גם היהדות לא נוצרה יש מאין. מעבר לקשר בין יהדות לדתות קדומות יותר, הרי "דת" היתה קיימת מן הסתם אלפי שנים אם לא עשרות אלפי שנים, שמאניזם, מכשף השבט, המרגיע הקהילתי, הפרשן הקבוצתי לעניני טבע וכדומה. באותה מידה, לא נראה לי סביר שמאחורי ההסברים הללו, או כפי שהם ידועים כיום בציבור בשם "דת", עמד הוגה יחיד או אפילו קבוצת קונספירטורים מסוימת. זהו תהליך התפתחותי כזה או אחר, שצבר עם הזמן הסברים ופרשנות, אולי בתהליך של משוב חיובי - כל פרשנות הזינה את הפרשנות הבאה. את המשוב החיובי הזה מראה יפה המכתב אליו הפנתי. נניח לרגע שאנחנו מקבלים את העובדה שהתורה מתארת דבר מה שמקורב לאיזו "אמת". כל הפרשנות שהכותב ההוא מציע איננה פרשנות תורנית (שאולי עמים אחרים יכולים היו לקבל אותה) אלא פרשנות פנים יהודית (שוב, אם נתעלם מהעובדה שהזוהר מרוחק אלף שנה מרש"י ועליו היו השפעות חזקות ממיסטיקה לא יהודית). הפרשנות הפנים יהודית הזו ניזונה בשלב ראשון מההנחה שהתורה "אמת היא" ולכן היא יכולה לבנות עליה נדבך מדרשי שמחזק את מה שהפרשנות הראשונה מניחה. על שלב הפרשנות השני מתווסף השלב השלישי שמחזק עוד יותר את הדעה בה מחזיק הפרשן, מלכתחילה. בסופו של המכתב, מתקבל הרושם שכאילו כל נדבכי הפרשנות (המוטים, כאמור, מעצם בנייתם) מביאים אותנו קרוב יותר לאיזו "אמת" שככל שמעמיקים בה היא יותר ויותר יהודית, ואז, במין סלטה מורטלה, הפרשנות הזו אמורה להיכפות גם על לא-יהודים. האנלוגיה למשוב חיובי - שבו כל סטיה או הזחה מאיזו נורמה או שיוויון בסיסי נוטה להעצים את ההזחה - נראית לי מתאימה לתאור המהלך הספירלי של הפרשנות הדתי שניזונה מתוך עצמה. רקורסיביות אמרנו? נקודה נוספת שקשורה לפתיל הזה היא הקשר בין מלה למין, המלה כאמצעי ל"צניעות והגבלת המתירנות המינית" כדברי הכותב, והקשר המידי שהוא עושה בין הזכות על ארץ ישראל לבין סקס, בין מחויבות היהודי לאמונה באל לבין מין. משהו קרא בפרויד לאחרונה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוהר מרוחק אולי אלף שנה מהמדרש ולא מרש''י כמו שכתבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, התקשיתי לעקוב אחרי תגובתך, ובעיקר לא ברור לי איך היא קשורה לזו שלי. הרב שטיינברגר אכן מציע הסבר למצוות המילה; זהו הסבר פנים-דתי, שיכול לשכנע גם לא-דתיים; זה לא מסוג ההסברים החוץ-דתיים למצוות שהצעתם שכ"ג ואתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בו מידע מעניין על האיסלם כי ארמסטרונג השקיע שנים טובות בלימוד הנושא, וגם על הנצרות בתוקף היותה נזירה לשעבר. יש בו מידע טוב על היהדות - אולי לכמה איילים זה יראה מעט טריוויאלי, אבל הרבה אחרים יכולים ללמוד ממנה דבר או שניים. דבר אחד שהפריע לי הוא שקראתי איפהשהו שהיא לא קוראת ערבית או עברית והשתמשה בתרגומים לאנגלית. בתור ספר מבוא שמקיף את שלושת הדתות המונו, ומקשרת ביניהם, זה ספר לא רע בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן קריאה טובה ואכן אף אחד לא יפול מהכסא בגללו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בדת היהודית יש כללים ותקנות לכל פעולה של יומיום ושל חג, ואפילו הקטנה ביותר. מנקודת ראות זו, חיי המין הם פשוט עוד סעיף ברשימת הפעולות שיש להקפיד על מילוי הכללים הקשורים בהן. אין סיבה שבנטילת ידיים ובגידול ירקות (למשל) יהיו גבולות קשוחים, ודווקא במין יהיה חופש יחסי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אליבא דרב"י המין זוכה ליותר תשומת לב מעניינים אחרים. מצד שני, גם אצל פרויד זה ככה. אם נאחד את שתי האבחנות האלה נוכל, אולי, לעשות ספקולציה נוספת שהעיסוק האובססיבי במין ביהדות נובע מהדחקה: החבר'ה האלה בילו את רוב זמנם בחברה חד-מינית, ולפיכך עסקו באוננות אינטלקטואלית. כמה פשוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי לך, שוטה שבעולם. אני סוגר את המחשב לשבת אחת, ואתה רץ ומצטרף בכזו חדווה לספקולציות מופרכות. מתוך 63 המסכתות בששה סדרי משנה, יש רק שלוש שאפשר (בדוחק) לשייך את עיקר עיסוקן לעניינים הקשורים במין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קיבלתי את דבריו של רב''י כנכונים, ואם תטען שזאת שערוריה אני משסה בך את סמילי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמור לי מי הרב''י שלך וגו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד דבר לגבי ה''אובססיה עם סקס'' - היהדות, עם כל כמה שהיא קובעת גבולות, לפחות לא הופכת את העינוג המיני עצמו לדבר אסור שיש להתבייש בו. הנצרות הרבה יותר פוריטנית מבחינה זו. ואם הזכירו כאן את הבהאים - למיטב ידיעתי, הכללים בתחום חיי המשפחה והמין הם מהשמרניים והנוקשים ביותר בדת הסובלנית הזו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |