תוכנית האלומות של קנדל וצור 4223
הכלכלנים יוג'ין קנדל ורון צור, שמילאו בעבר תפקידים בכירים בשירות הציבורי, יציגו בשבוע הבא תוכנית להפרדה חלקית של מדינת ישראל לשלוש "אלומות" - מעין קנטונים, אך ללא תחימה גיאוגרפית. הרעיון מתבסס על הניתוח לפיו החברה בישראל מתחלקת לשלוש קבוצות יריבות: יהודית־ליברלית, יהודית־תורנית, וערבית. עיקרי התוכנית מובאים בכתבה של מירב ארלוזורוב ב-TheMarker.

בהצעתם, המדינה תקיים ממשל פדרלי רזה וחוקה פדרלית. כל אזרח יבחר לאיזו אלומה להשתייך. המחברים מעריכים כי ערבים רבים יבחרו להצטרף לאלומה היהודית־ליברלית. החוקה הפדרלית תעסוק רק במנגנוני הניהול המשותף, ולא בערכים.

עיר שבה יותר מ-‏90% מהתושבים בחרו להשתייך לאלומה אחת, תשתייך כולה לאותה אלומה. אם בעיר יש מיעוט של 10-40% שבוחר להשתייך לאלומה אחרת, אותו מיעוט יבחר נציגות שתייצג אותו מול העיר, ויקנה מהעיר שירותים. אם יותר מ-‏40% בוחרים באלומה אחרת, העיר תפוצל לשתי אלומות.

הממשלה הפדרלית תעסוק בענייני חוץ וביטחון, ביטחון פנים, הגירה, סביבה ותכנון. גם מערכת הבריאות תהיה בעיקרה פדרלית. יהיה בנק מרכזי פדרלי, וניהול מרכזי של מים וחשמל. בית משפט פדרלי יעסוק רק במחלוקות בין האלומות. גביית המיסים תיעשה רק על־ידי האלומות.

שני מנגנונני תמריצים מוצעים לאלומות. ראשית, תקציבי: כל אלומה תעביר תקציב לממשל הפדרלי, שייגזר ממספר אזרחיה ומהתל"ג שלה. יש בכך מידה של ערבות הדדית, אבל מוגבלת. אלומה שלא תעביר את חלקה, תאבד מייצוגה בבית הנציגים הפדרלי (האחראי על מדיניות וחוקה). 

תמריץ שני הוא בתחום הצבא והביטחון. הם מציעים שירות חובה, כולל ערבים וחרדים, גברים ונשים, שיכול לכלול פרט לשירות צבאי גם מוסדות בריאות וחינוך. אבל אלומות שישלחו יותר חיילים לצה"ל יקבלו יותר ייצוג במועצה שתיקבע את מדיניות הביטחון של ישראל.

לבסוף, הם מציעים כי מבחינה תקציבית, האלומה היהודית־ליברלית תסבסד את שתי האחרות למשך 15 השנים הראשונות, כדי לאפשר את המעבר.
קישורים
TheMarker
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

כיוונתם לדעת הקהל 770014
חשבתי בעצמי לציין את המאמר הזה כראוי לתשומת לב.
א. נעשה כאן מאמץ רציני לשוות לתוכנית שהיא על פניה חסרת היתכנות לגמרי, חזות ריאליסטית.
ב. על התכנית הזו כתובה בגדול מילה אחת: "ייאוש". ואם קוראים בין השורות, שתי מילים: "הגירה מרצון".
ג. עניין מרכזי כאן היא מי הם מציעי הפרוגרמה ומה מקור מחצבתה? אני לא רואה הצעות רציניות וכבדות ראש של קנטוניזציה מחוגי העבדקנים והבובואים. הדיבורים והתכניות האלו מגיעות מן השבט הדמוקרטי-ליברלי-חילוני של ישראל. האם מדובר בסוג של זעקת "הצילו, SOS"?
ד.אני לא חושב ששתי האלומות האחרות ישתפו פעולה עם חזיונות מסוג זה. שתיהן נמצאות בגן עדן של שוטים. מצד אחד יש מדינה שהיא סוג של פרה חולבת אינסופית. מצד שני, את כל הטענות והמענות אפשר להשליך על האלומה השלישית. עד שיקיצו מהפרדייס הבינזמני הזה כבר יהיה מאוחר.
ה. אני חושב שזה מסוג המאמרים שהם הפיל שמסתיר את חנות החרסינה. השאלה הסמוייה שאותה מחברי המאמר לא מעיזים להציג היא השאלה האם החברה הישראלית עברה את נקודת האל-חזור ביחס הדמוגרפי בין השבטים. נראה שהתשובה המסתתרת מאחורי החזון האוטופי היא חיובית.
ו. ואולי כל הסאבטקסט הזה מצביע לדילמה אחרת בשבט שלנו: המפלגות הפוליטיות שאמורות לייצג את הסקטור אומרות לנו שעדיין לא מאוחר וקוראות לנו להצביע לאותם גורמים פוליטיים שהטעויות שלהם יצרו את דמוגרפיית האל-חזור הזו.
ז. לגופה של התוכנית: היא נגועה במכשלה המרכזית של השמאל בפוליטיקה הישראלית. הבעיה הבטחונית של ישראל אינה דחליל קש שהימין הציב כדי להסתיר את כוונותיו הזדוניות. זוהי בעייה קיומית ומרכזית במציאות הישראלית. כמה ישראלים מוכנים לתת קולם לרפורמה חוקתית שתשתף את הערבים (אזרחי ישראל? תושבי א"י? העם הפלשתינאי)
בשלטון? כל המבנה השלטוני הרופף והשברירי נבנה כך שהבעיה המרכזית של הקיום הישראלי נדחפה אל מאחורי הקלעים והוטלה על טכנוקרטים פדרליים שימונו ע"י נבחרי האלומות.
ח. נשמע קצת "סוציאליזם-אוטופי". האם המטרות העיקריות לא יושגו ע"י חיזוק והעברת סמכויות לידי הנבחרים המוניציפליים. נניח שפשוט נעביר את המשטרה וגביית המיסים לידי השלטונות המקומיים? המידה היחסית של הגבייה שתועבר לשלטון המרכזי תהיה קבועה מראש. באופן טבעי יש גבול נמוך למדי של המידה בה תושבי ת"א יהיו מוכנים לממן את תושבי בני ברק. גם תושבי בני ברק יאלצו ללמוד שכספי המדינה אינם מגיעים בחסדי שמיים. יתכן גם שהמנגנון הזה ילמד את תושבי בני ברק שהם צריכים להתיחס בכבוד לרצונותיהם של תושבי ת"א אחרת נבחרי ת"א פשוט יסרבו להעביר את חלקם לאוצר המדינה.
כיוונתם לדעת הקהל 770032
ב. קלעת. מיד כשקראתי אמרתי לעצמי- וואלה!
ז. מסכים.

כל השאר שכתבת גם מעולה, אבל בהינתן ב. מאבד רלבנטיות.

אבל אני שומר על אופטימיות. תחת הממשלה הבאה יעלם היאוש וכל תכניות ההיפרדות המוזרות (ושמקבלות כמובן מאליו את קץ המפעל הציוני!) תצלולנה לתהום הנשיה.

כשקראתי לראשונה כתבה על תנועת הרבעון הרביעי לפני ה 4/1/2023 לא הבנתי מה הם רוצים מחיינו. אבל אחרי שהמציאות טפחה על פני שוב ושוב אני שוקל להצטרף.
כיוונתם לדעת הקהל 770044
צודק עקרונית, ולגבי סעיף ז': אכן, פחות מדי ישראלים מוכנים לתת קולם לחיזוק האזרחים הערבים. עד כדי כך שאפילו האופוזיציה הציונית מחרישה כשהימין מתגולל עליהם (על מנסור עבאס, נניח) וקורא להם תומכי טרור. לפיד וחבריו חוששים שייגרעו מהם קולות אם יפגינו אחווה רבה מדי עם ערבים. ככה זה גם נראה בקלפי - עלוב, צבוע ופחדני.
גם יאיר גולן, התקווה החדשה (שכרגיל במקרים האלה, תיכף תצנח בכנפיים צרובות ארצה), טרח להצהיר שהוא לא נגד שילוב חרדים בממשלה. מה אמר על עבודה משותפת עם נבחרי ציבור ערבים? כלום ושום דבר.
למען הסר ספק, בשתי מערכות הבחירות האחרונות הצבעתי רע"מ, לא כיוון שהם מייצגים אותי, אלא כהצהרה על הקריטיות של מפלגות ערביות בכנסת והחיוניות של שילובן בממשלות עתידיות. כן, אני יודעת שזו נאיביות (אבל רגע אחרי נפילת ממשלת השינוי היה עדיין אפשר לדמיין שיש בה יסוד ריאלי).
חוק הקומיסרים 770183
מפלגה אחת שני חוקים.
לנצח ביחד עם ה??צים האלו?
חוק הקומיסרים 770185
חוק מצוין. יפסיק את הקשקוש שלפיו יש לישראל מערכת משפט עצמאית שמעמידה לדין את מי שצריך ומענישה בהתאם. אחרי שהחוק יעבור לא תהיה יותר חסינות לפושעי מלחמה מהעמדה לדין בחו”ל ואולי רוצחים יקבלו עונש קצת יותר חמור מקנס של אגורה אחת או חודשיים מאסר. אולי אפילו תיווצר הרתעה מפני ביצוע פשעי מלחמה.
חוק הקומיסרים 770186
נדמה לי שגישתך תואמת את מה שאמרו המרקסיסטים: כמה שיותר רע, כך יותר טוב. אני מסכים עם מה שכתבת בהיבט מסויים. היה זה בג"ץ שנתן הכשר חוקי ל"כיבוש". ברגע זה נראה שהטיעונים החוקתיים שלהם לא שכנעו את ביה"מ הבינלאומי בהאג. האם בג"ץ שלנו לא חייב לשקול פסיקותיו מחדש?
תרשה לי לאתגר אותך בשתי שאלות:
א. האם בקרב תומכי ממשלת ה-‏64 יש מספיק אנשים שאינם אטומים בורים כמו שני הח"כים הנ"ל ויכולים לספר להם שעברו את הגבול?
ב. מה אומר חוק כזה לגבי החובה לסרב לשרת בצבאה של ממשלה שאלו תומכיה?
חוק הקומיסרים 770187
א. לא יודע. להערכתי חוק כזה יעבור ברוב גדול מ-‏64.
ב. כלום. אף אחד לא מכריח (בינתיים) חיילים לעשות פשעי מלחמה. אפילו מותר עדיין לסרב לפקודה בלתי חוקית בעליל. (היית מאמין?)
חוק הקומיסרים 770189
ב. כאן אני חולק עליך בגדול. במקרה זה אתה מחליט גם כשאינך מחליט. פקודה בלתי חוקית בעליל זה קשקוש שהמציאו שופטי בג"ץ. המקרים בהם חייל מתבקש לבצע פשעי מלחמה "בעליל" הם נדירים וזה בדרך כלל קורה לאחר שהחייל כבר "רוכך" ע"י השתתפות פאסיבית ואקטיבית בפשעי מלחמה רבים שאינם "בעליל".
בשדה הקרב, חייל שמשתתף בפיצוץ מסגד או אוניברסיטה או בית חולים, קשה לו מאד לדעת אם מדובר בצורך צבאי מובהק או בהשתתפות במערכות השם של איזה עבדקן פסיכופת.
זו טעות להביא עצמך למצב בו תצטרך להחליט בשטח אם מדובר בפשע מלחמה או לא, כאשר אתה עצמך בסכנת הוצאה להורג ע"י העבדקן הפסיכופת התורן.
ההחלטה צריכה להיות קבוצתית: האם אתה סומך על מפקדי הצבא הבכירים שלא יובילו אותך למעשה שהוא בחזקת פשע מלחמה או לא. כאשר יותר ויותר ממפקדי הצבא הם עבדקנים עם האתיקה של חה"כ של עוצמה יהודית, כאשר הממשלה עצמה מונהגת ע"י עוצמה יהודית, תיטיב לעשות אם תסרב כל עוד אתה יכול לסרב.
אח"כ, כבר יהיה מאוחר מדי.
חוק הקומיסרים 770191
אני לא מסכים. המקרים המדוברים הם מקרים שבהם חיילים (או אפילו אזרחים חמושים) הוציאו להורג מחבלים שנכנעו ולא היוו סיכון או התעללו בהם. ממש לא מדובר בחיילים שמילאו פקודות מפוקפקות.
חוק הקומיסרים 770192
כדאי לקרוא את גרסת הפרקליטות כדי להבהיר במה דברים אמורים. (לא חיילים. נראה שסתם מתחזים, אנשי עולם תחתון. אאז"ן מדובר בעבריינים שיצאו לאסוף כלי נשק מחיילים מתים כדי למכרם בעולם התחתון).
בכל אופן, אכן לא נוגע לשאלתי. השאלה היא האם מותר לשרת בצבאה של מדינה המספקת למפרע חסינות לפושעי מלחמה. פושעי מלחמה יש בכל צבא והללו אינם מתעניינים בחוקים. אנו מדברים על enablers, המאפשרים את ביצוע פשעי המלחמה ללא השתתפות ישירה או אפילו הסכמה.
בעניין זה יש פסיקה ברורה של המשפט הבינלאומי: הס"ס כולו, כולל היחידות הקרביות שלו, הוכרזו כפושעי מלחמה, ללא תלות במעשיו של פרט זה או אחר. כלומר כל מי ששרת ביחידות אלו. גם אלו שלא השתתפו בעצמם בביצוע פשעים, הם פושעי מלחמה.
חוק הקומיסרים 770193
תרשה לי שלא להתייחס להשוואה המופרכת הזאת. אפילו לי יש גבולות.
חוק הקומיסרים 770198
אז חזרנו לנקודת ההתחלה. אין שום הבדל מהותי בין החוק שמציעים אלמוֹג/הרמלך לבין חוק הקומיסר [ויקיפדיה]. ההבדל היחיד הוא שהיטלר ידע שהפקודות האלו לא חוקיות. ספק אם שתי ה"עיזות" משולחן השבת של בנחמין מבינות את זה.
ברגע שמישהו מעלה בדעתו חקיקה נפשעת כזו, אין שום מקום לגזלייטינג שאתה עושה לי. זו לא דעתי שנתבלבלה. זו דעתה של המדינה שנטרפה (וזה לפי דבריך שמדברים על יותר מ-‏64 תומכים).

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים