|
צודק עקרונית, ולגבי סעיף ז': אכן, פחות מדי ישראלים מוכנים לתת קולם לחיזוק האזרחים הערבים. עד כדי כך שאפילו האופוזיציה הציונית מחרישה כשהימין מתגולל עליהם (על מנסור עבאס, נניח) וקורא להם תומכי טרור. לפיד וחבריו חוששים שייגרעו מהם קולות אם יפגינו אחווה רבה מדי עם ערבים. ככה זה גם נראה בקלפי - עלוב, צבוע ופחדני. גם יאיר גולן, התקווה החדשה (שכרגיל במקרים האלה, תיכף תצנח בכנפיים צרובות ארצה), טרח להצהיר שהוא לא נגד שילוב חרדים בממשלה. מה אמר על עבודה משותפת עם נבחרי ציבור ערבים? כלום ושום דבר. למען הסר ספק, בשתי מערכות הבחירות האחרונות הצבעתי רע"מ, לא כיוון שהם מייצגים אותי, אלא כהצהרה על הקריטיות של מפלגות ערביות בכנסת והחיוניות של שילובן בממשלות עתידיות. כן, אני יודעת שזו נאיביות (אבל רגע אחרי נפילת ממשלת השינוי היה עדיין אפשר לדמיין שיש בה יסוד ריאלי).
|
|