כביש חוצה ישראל - שלב חדש במאבק 268
ראשי ערים מכל הארץ מתגייסים למען כביש חוצה ישראל - כמה אמת יש בטיעונים המוצגים לציבור בזכותו?
(צילום אילוסטרציה: morgueFile)
לאחר תשע שנות מאבק, הולך ונסלל בימים אלו חלקו הראשון של כביש מס' 6 - "חוצה ישראל", ממחלף קסם עד למחלף בן־שמן. ההתנגדות לכביש לא פסקה עד היום, ובאחרונה רואים קוראי "הארץ" בעמודו הראשון סדרת מודעות תמיכה תמוהות ביותר בפרויקט, כנראה במאמץ להחליש את ההתנגדות (שהצליחה להחתים חצי מחברי הכנסת הנוכחית על תביעה להפסקתו).

הבה נבחן חלק מהמודעות הנ"ל (ואגב כך, נפריך בקצרה את הטיעונים שעולים בהן):

לפני כשבועיים, היתה מודעה בסימן "קיצור המרחק מהפריפריה למרכז", ולצורך העניין גוייס ראש מועצת מצפה־רמון, דרור דבש.

טיעוני התמיכה: זמן הנסיעה מהמרכז לפריפריה יתקצר, ולכן יהיה שגשוג כלכלי וחברתי.

הפרכה: כיום, נסלל שלב א' של כביש חונק ישראל, שעם סיומו, בשנת 2005, יגיע ממחלף עירון למחלף יד־בנימין הסמוך לגדרה. ההמשך דרומה עד מחלף הנגב (20 ק"מ דרומה לבאר־שבע), וצפונה בואכה שלומי וראש פינה (2 סעיפים של הכביש) לא יסתיים לפני 2010, וזאת במקרה הטוב מבחינת תומכי הכביש. בכל מקרה, הכביש יסתיים 50 ק"מ צפונית למצפה־רמון.

בהשקעות הרבה יותר נמוכות, אפשר לסלול מסילת רכבת מדימונה למצפה רמון, או מעכו דרך כרמיאל וראש־פינה לקרית־שמונה (שגם ראש עירייתה גוייס למודעות התמיכה).

לפני כשבוע, הגיע תורה של ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן, והפעם בטיעון שכביש משסע ישראל יחלוץ את הפקקים של המדינה.

הפרכה: בתור נוסע קבוע על ציר ת"א־חיפה, קל לראות שהפקק היחיד בכביש החוף הוא מת"א לנתניה. באופן כללי, הפקקים מתרכזים סביב הערים הגדולות, בעוד שהכביש המוצע עובר בפריפריה. אף נתנייתי לא ייסע עד טול־כרם כדי לעלות על הכביש ולרדת ממנו הישר לפקק הגדול בכניסה לת"א, שכן - מה לעשות - לא ניתן לסלול נתיבי תחבורה חדשים בעיר הצפופה (למעט הרכבת התחתית, אבל אם תהיה רכבת, איפה יחנה האוטו?).

השבוע, הגיע הטיעון המופרך ביותר, עבורו גוייס מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה לשעבר - אורי מרינוב, העובד כיום עבור חברת כביש חותך ישראל (ומכאן ברור איזו עמדה הוא מביע) - "הכביש ישפר את איכות החיים ויפחית את לחצי הפיתוח במרכז הארץ."

קצת עובדות:
  1. ממחלף יד־בנימין עד מחלף עירון, לאורך 70 ק"מ במרכז המדינה, הופקעו 24 אלף דונם עבור הכביש. כחלק מהפיצויים לחקלאים, הוסכם על הקמת מספר אזורי מסחר ותעשייה סמוכים לכביש (החקלאים הערבים יקבלו, לדרישתם, קרקע חילופית). אזורים אלו יוסיפו למחנק הסביבתי במרכז.

  2. איך יגיעו לכביש חוצה ישראל? מכבישים אחרים, כמובן. כבישי הרוחב טרם נסללו, והם יזללו עוד אלפי דונמים, החל מכביש 9 מכמורת - שדה יצחק בעמק חפר, ועד לכביש 7 גדרה - יד בנימין, וכבישים אלו יתחברו לכביש מחסל ישראל במחלפי ענק ובהם פיסות צרות של טבע.

  3. הכביש יתרום מיידית לעלייה דרסטית בזיהום האוויר לכל אורכו - באזור שכיום יחסית נקי מזיהום.

  4. הכביש ינתק אוכלוסיות של חיות־בר, וחלקיו ההרריים יהיו כרוכים בחציבות גדולות מאד, שמעבר להיותן מכשול בלתי־עביר, תהיינה צלקת בנוף הארץ.

  5. מתוך 70 הק"מ הראשונים של הכביש, 15 עוברים בנופי גבעות (ראש העין־בן שמן), עשירות בחי ובצומח. מתוך 15 הק"מ הללו, הכביש יעבור במנהרה לאורך 200 מטרים, וגם זאת כדי לא להרוס אתר עתיקות (תל חדיד). זו התחשבות בסביבה?!

התמונה הכללית העולה מהמודעות היא אופי הקואליציה של תומכי סלילת הכביש. קואליציה זו מורכבת מבעלי אינטרסים - תושבי אותם יישובים שהכביש נוח עבורם (אהוד ברק לדוגמא), פוליטיקאים שהכביש משמש אותם למטרות פוליטיות (אריאל שרון), אלו שמחירי קרקעותיהם יעלו בגלל הכביש, הקבלנים, בנק הפועלים שמממן את הכביש, ואנשים שצבע הכסף אצלם יותר ירוק מהשקפת עולמם.

עדיין לא מאוחר להפסיק. הנזק הנורא ביותר ייגרם כתוצאה מסלילת חלקו הצפוני של הכביש, ברמות מנשה, במרגלות הכרמל ובגליל, והמאבק יימשך כל עוד יש תקווה להציל אזורים אלו.

ולסיום - נקודה למחשבה: אפילו מתכנן הכביש המקורי לפני 30 שנים, פרופ' אלישע אפרת, מתנגד לו כיום. מה זה אומר על נחיצותו האמיתית של הכביש כיום?
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "סביבה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

6899
שכחת את אחת הטענות האהובות על תומכי הכביש: הוא יספק תעסוקה לתושבי הפריפריה. כמובן שתושבי הפריפריה הם בעצם תושבי תילאנד ורומניה, שישמחו לבוא ולתרום את חלקם למאמץ הזיהום הסביבתי. שכחת גם לציין שכביש בעל 4 מסלולים לכל כיוון, בנוסף לקירות האקוסטים בצידיו ולצימחיה שתהיה על אי התנועה (איזו התחשבות בסביבה, הא?)יסיף מימד נוסף למיפלצתיות של הכביש. ואל תשכח גם את זיהום אחד ממקורות המים באיזור, מעיין עין חרוד אם אני לא טועה. ולבסוף בואו לא נשכח שהכביש לא יפתח את הפריפריות, אלא את ת"א והערים הגדולות, שישארו להם אותן כניסות ואותן יציאות, כך שבכל הנוגע אליהן צוואר הבקבוק לא יורחב, רק התנועה שזורמת אליו תגדל.
6907
אם אינני טועה, במודעות האחרונות לא הופיעה טענת התעסוקה ולכן לא התייחסתי אליה.
הכביש לא יעבור בעמק חרוד, וכוונתך היתה למעיינות אפק במקורות הירקון.
ולבסוף: הכביש הזה נועד בפירוש לפריפריה ולא לערים הגדולות. למשל אהוד ברק יוכל להגיע מהר יותר מכוכב-יאיר לירושלים, וחברנו למקלדת ערן בילינסקי יגיע מהר יותר מביתו אי-שם בשפלה לטכניון בחיפה.
בכל מקרה, חסרונות הכביש עולים על יתרונותיו וסדרת המודעות היא חלק מטיוח העניין במטרה להחליש את המאבק.
כאן ביתי, אל מול בית-סירא 6908
כן, כן, אני בין אלו שאכן יהנו מהכביש כאשר אסע מחיפה לבקר את הורי במכבים-רעות (דרך אגב עמית, רעות זה עדיין נחשב "שפלה"?) אבל כפי שכבר טענתי בדיון בינינו. לטעמי, אין לכביש חוצה ישראל הצדקה אלא בהקשר *איזורי*. ברור לכולם שהעומס הקיים בכניסות וביציאות בערי גוש דן לא רק שלא יקטן אלא יגבר עם תוספת נפח התנועה של כביש ישראל. זה כמו לקחת משפך ולהגדיל את שפתו אל לא להגדיל את מוצאו - המתמטיקה היא פשוטה.
אני חושב שהמטרה העיקרית בכביש 6 היא לשמש כהמשך לגשר תחבורתי ממצרים (ומאפריקה) לשאר המזרח התיכון, לאסיה ולאירופה (אם וכאשר יהיה שלום, יותר נכון "כאשר", ויסלחו לי הפסימיים) - מעין "כביש משאיות" שכזה. כרגיל, אנשי העסקים ודווקא הפוליטיקאים ניחנים בראייה מעשית וארוכת טווח לעומת האזרח הפשוט. כעת נשאלת השאלה אילו סוגי מטענים עדיף לשנע בכבישים ולא בתחבורה מסילתית, ימית, או אוירית.
אשר למישור המקומי, כפי שכבר הסכמנו, הפיתרון הוא מסילתי. אני בפירוש מסכים אתך שאין סיבה שמאות אלפי מכוניות יכנסו יום יום לגוש דן מהפריפריה - רכבת זה הרבה יותר טוב (וגם פחות תאונות דרכים...)
אבל גם אני, כמוך, תוהה כיצד שוכנעה יעל גרמן לתמוך בכביש.
גשר תחבורתי ? 6909
הטיעונים נכונים, אלא שאנשי חוצה ישראל בפירוש מתרכזים במישור המקומי.
יותר מכך - בהשקעה קטנה בהרבה ניתן לחדש את מסילת הרכבת ביירות-פורט-סעיד, שכמעט כל חלקה הישראלי פעיל (בארץ, יש לשקם רק 15 ק"מ - ממבקיעים למחסום ארז, ומנהריה לראש-הנקרה), ולסלול שוב את רכבת העמק והפעם מחיפה לאירביד (ומאזור אירביד כבר יש מסילה ירדנית לדמשק ולעקבה).
עוד הערה: בין ישראל למצרים וירדן יש שלום, ובכל זאת, המצרים מעבירים מטענים לירדן במעבורות מנמל נוויבע ("נואיבה") לנמל עקבה - בלי לעבור בישראל, ודווקא יש כביש ממעבר הגבול נטפים, לעיר אילת ומשם למעבר הגבול עם ירדן.
לא הבנתי אילו מטענים לא ניתן להעביר ברכבת, אך הייתי מציין גם שהדחיפה הגדולה לכביש החלה בשנת 1990, כאשר שרון היה שר הבינוי והשיכון. בזמן זה, מס' הנוסעים ברכבת ישראל היה פחות משני מיליון בשנה, ואילו השנה, על בסיס 5 החודשים הראשונים, התחזית היא לשיא של 13 מיליון נסיעות, ולדעתי אם התוכנית היתה מועלית עתה, היו מצליחים הגופים הירוקים לטרפד אותה.
ולגבי השפלה - זה נחשב. גבול השפלה במזרח הוא הכפיפה הגדולה של הרי יהודה (מביתך אתה בוודאי יכול לראות גבול זה),, דווקא במערב הגבול לא חד-משמעי. ערים כמו אשדוד, אשקלון ורחובות - יש שמגדירים אותן כחלק מהשפלה, ויש שמגדירים אותן כאזור פלשת (אני תומך באלו), שכן זהו המשכו הטבעי של השרון עם מבנים גיאולוגיים דומים - חולות, רכסי כורכר (עד 11 רכסים ברוחמה לעומת 3 בשרון), ועמקי אורך שהיו ביצתיים בעבר.
גשר לשלום? 6910
כן, אבל איזה שלום יש בין ישראל למצרים של מובארק? אם לשאול מה"סמי-מאמר" בתגובה שלי בדיון "אנרכיה משולחת בעולם..." מובראק, בניגוד גמור לקודמו, סאדאת, הוא מה"בדלנים" בהקשר הישראלי. דרגת הקרירות ביחסים בין ישראל למצרים ידועה לכל, די להזכיר את היחסים "הטובים" בין כל אגודה מצרית למקבילתה הישראלית. אפרופו, קראתי השבוע על חששות במצרים מכך שמובארק מכין את בנו ליורש, בסגנון סורי.
ציף ציף, מעל הרציף 6929
כנראה שאין דבר שאפשר להעביר במשאית אבל לא ברכבת. אולם, מסתבר שגם במדינות אירופה, בארה"ב ובאוסטרליה, הרכבת פועלת *לצד* מערכת כבישים מסועפת.
לדעתי, יש לכך שתי סיבות. אחת - נפח. כנראה שלא כדאי לסלול יותר משתי מסילות בקו ולכן, גם עם נסיעות לילה, קיבולת הרכבות היא מוגבלת. לעומת זאת, ניתן להוסיף משאיות רבות על כביש עד אשר יהיה פקוק.
סיבה שניה היא בדיוק מגבלתה של הרכבת - הפסים. כאשר יש להעביר מטען מנקודה א. לנקודה ב. בדרך כלל (חוץ ממקרים יוצאי דופן כמו מפעל הפוספטים במישור רותם שממנו יש מסילה לנמל אשדוד) אין מסילת רכבת בתוך מפעל להכנסת או הוצאת חומרים. לכן, יש צורך להוביל את המטען עד תחנת הרכבת, לפרוק ולהעמיס, להוביל ברכבת, לפרוק ולהעמיס שוב ורק אז לנסוע ליעד - מתיש, לא? רכבת מטען, בניגוד למשאית, גם לא תיסע לכמה מקומות אלא מנקודה א. לנקודה ב.

המסילה חשובה, על כך אין ויכוח, אולם גם הכביש שלצידה נחוץ.
ציף ציף, מעל הרציף 6937
אתייחס כאן בעיקר לטיעון הנפח.
דבר ראשון: טיעון שתי המסילות תמוה. למשל, ידוע לי שהמועצה הארצית לתיכנון ולבנייה אישרה שבין קרית-גת לבאר-שבע, יהיו 4 מסילות רכבת (זו לא טעות). אומנם משיקולי תקציב אין עד היום בארץ מקום עם יותר משתי מסילות שאינו בתוך תחנת רכבת או בתוך נמל, אך בביקורי בצרפת לפני 3 חודשים ראיתי שיש 5-6 מסילות צמודות ברכבת המגיעה לפאריס. ועדיין, רוחב רצועת הרכבות קטן ממאה המטרים שיזלול רוחב כביש חוצה ישראל.
כל רכבת מחליפה מספר משאיות (וכן מפחיתה את זיהום האוויר הכולל לעומת כל המשאיות ביחד), ובאופן כללי להובלה למרחק גדול, כדאיות הרכבת עולה על חסרונות הפריקה והטעינה בשני קצות המסילה.
ועוד הערה: קרוב מאד לוודאי שהירוקים לא היו יוצאים למאבק כה גדול, אלמלא העדר ההתחשבות בסביבה בתכנון חוצה ישראל.
רוצים כביש? בבקשה, אבל היו מוכנים לשלם את המחיר - מנהרות ארוכות, גשרים ועוד שאומנם ייקרו בהרבה את הכביש אבל ישאירו לנו גם את המדינה מסביב.
חברת כביש חוצה ישראל, בגיבוי ממשלתי, בחרה בפתרון הקל של לחסוך כסף ולבזבז את האדמות - וזהו חלק מרכזי במאבק. אם הם היו באים ומציעים מנהרות של 15 ק"מ מתחת לגבעות ראש-העין, מחלפים תת-קרקעיים וכו', לא היינו נאבקים.
כאן ביתי, אל מול בית-סירא 6911
אגב יעל גרמן, מה קורה עם הנתיב באיילון צפון מגלילות לצומת הסירה והעלייה לנתיב מכיוון אזור התעשייה של הרצליה לכיוון דרום? כבר כמה שבועות לא יצא לי לעבור שם ותהיתי אם הנתיבים הללו כבר פתוחים.
היאוש לא נעשה יותר נוח 6912
מהכותרת אתה יכול להבין שעדיין לא נפתח החלק האחרון. לא שאני נוסע כל שבוע להורי, אבל כשהמזגן שלך מקולקל, לעמוד בצומת גלילות זה לא-ממש-כיף. נדמה לי שיש איזהשהו עניין עם מאפייה(?) שנמצאת על אם הדרך. מי יתן והרמזור הראשון שאראה יהיה בצומת מכבים-רעות, והבא אחריו בצומת מת"ם בחיפה...
מאפייה ריחנית מאוד 6914
התשובה גם לדורון וגם לערן:
על תוואי דרך 20 (איילון), נמצא מכון טיהור השפכים של הרצליה.
באחרונה "הזיזו" חלק מהמכון, עבודות הסלילה כבר החלו וכנראה בעוד חצי שנה ייפתח הנתיב ממחלף גלילות מזרח למחלף שבעת הכוכבים. במקביל צפויות להתחיל העבודות צפונה יותר - ממחלף שבעת הכוכבים למחלף המעפילים בגבול הרצליה-כפר שמריהו (אמור להיפתח בסביבות 2002).
אם אתם רוצים להיות ממש מעודכנים, ובלי להיתקע בפקקים סביב הנתיבים - עשו כמוני וסעו ברכבת לחיפה. תוכלו לראות את ההתקדמות בעבודות בעצמכם בלי לעמוד בפקק.
רכבת לילה להרצליה 6915
אני נוסע להרצליה בעיקר בימי שישי בערב (ענייני משפחה) ולכן נסיעה ברכבת לא ממש פותרת את בעייתי. מצד שני אין לי בעיה מכיוון שאין פקקים בשעות האלו (לפחות לא בימי שישי).
אם אתה כבר כל כך בעניינים אז אולי תדע מדוע הירידה לדרך 20 לכיוון דרום פתוחה רק למי שבה מתוך הרצליה ולא למי שמגיע מכיוון מחלף הסירה (למשל מי שמגיע מאיזור התעשיה)?
רכבת לילה להרצליה 6920
הירידה לאיילון דרום מהרצליה דווקא פתוחה מכל הכיוונים(הירידה מכוון אזור התעשיה של הרצליה נפתחה לפני כשבועיים), הבעיה היא דווקא עם מפעל הטיהור שתקוע באמצע איילון צפון.(מה שמביא אותי לתהות: איך לא הזיזו אותו לפני שסללו את הכביש).
6916
לא אמרתי שההערה נמצאת בכותרות, אלא שזה טיעון חביב על תומכי הכביש.
איני יודע איזה באיזה מקור מים מדובר, אבל אני יודע שהגשמים שירדו ישטפו מהכביש את הזוהמה שנפלטה על הכביש לאחד המעיינות הקרובים לו.
בקשר לפריפריה - אמרתי שהכביש לאו דווקא יפתח את איזורי הפריפריה עצמם, כמו שטוענים מצדדי הכביש, כיוון שאיזורי התעשייה והתיירות שיבנו לצידו יבנו קרוב יותר למרכז.
הנחיצות 6984
רבים מן הדברים אשר כתבת נכונים הם בעיקר ענין צבע הכסף (ע"ע" שס)
אך בכל זאת כביש חוצה ישראל על 90 הק"מ הראשונים שלו אכן יכול ליצור לשחרר את צוואר הבקבוק שנוצר בכל נסיעה מצפון לדרום ומהפריפריה. רכבת עילית ',תחתית ושאר דרכי הסעה המוניות הינן רק פתרון משלים לבעית התחבורהוכמ כן זכור שבאירן הקטנה שלנו תחבורה ציבורית שאינה עובדת בשבת מקשה את השימוש בה לציבור החילוני ועקב שיטת הביטוח האבסורדית של מטומטמי משרד התחבורע והאוצר לא ניתן לפצל את הבחירה בין תחבורה ציבורית לרכב.
עוד שני דברים קטנים ,בחלק מהדברים שציינת נדרשת גם לפי דעתי כתומך הכביש שקילה נוספת לגבי ביצוע הסלילה.שתיים האם אי פעם הסתובבת בתל-אביב והירחת את אויר האוטובוסים?
הנחיצות 7007
אוטובוס מזהם יותר ממכונית אחת או שתיים, אבל אוטובוס מלא מזהם הרבה פחות מ-‏50 מכוניות פרטיות. כיום גוש דן (ולא מפרץ חיפה) הוא האזור המזוהם ביותר בארץ, בזכות הרכב הפרטי.
עוד כמה דברים:
1. אני תומך בתחבורה ציבורית מלאה בשבת
2. טענת פתרון משלים היא בעיני לקוייה. אם תהיה תחבורה ציבורית מלאה בשבתות, יחד עם מערך יעיל של רכבות תחתיות ובין-עירוניות, אנשים ישתמשו פחות ברכב הפרטי שכן אין מקום לחנות בת"א והכבישים פקוקים.
בעיני כל התוכניות לרכבת תחתית בת"א, חשמליות בירושלים ובב"ש, רכבל בחיפה ועוד - אינן מספקות. הייתי בפאריס לא מזמן, וזה המודל הטוב ביותר - רשת שלמה של רכבות תחתיות, וכן רכבות בין-עירוניות tgv הנוסעות במהירות עד 600 קמ"ש.
ברור לי שפרוייקט כזה הוא פרוייקט לאומי שייקח 15-20 שנים, ופה המילכוד: סלילת כביש חונק ישראל תדחה בשנים רבות פרוייקט כזה, ובינתיים נסתפק בפירורים - החשמלית בירושלים שתתחיל לפעול ב-‏2007, רכבל נוסעים מלב המפרץ דרך הטכניון לאוניברסיטת חיפה שיתחיל גם הוא לפעול ב-‏2007 ואולי הארכת הכרמלית בחיפה אל ה"גרנד-קניון".
הנחיצות 2 7036
במצבנו הנוכחי אם יתווספו אותם אוטובוסים בלי טיפול מסיבי בהם אנשים כמוני לא יוכלו אף פעם לנו שכן אני גר על דיזינגוף.
אבל בוא נעזוב לרגע את האוטובוסים.
חלק מגישת הפטרון המשלים מתייחס לשורה אשר גם נאמרה בסינגלס(הסרט) "אנשים אוהבים את המכוניות שלהם"
כשאני עולה על מכונית אני לא רק נהנה מלהגיע ממקום למקום אלא יש בי הנאה לנסוע לנהוג קשה לי לראות את עצמי מוותר לגמרי על כלי תחבורה כי בשבילי וגם בשביל רבים אחרים נהיגה היא עניין שבנפש.
אני שוב חוזר צריך לבחון את צורת סלילת הכביש (אני לא בטוח שבאמת צריך 4 מסלולים בכל כיוון)אך לפחות על 90 הק"מ המרכזים שלו אני עדיין משוכנע כי נחוצים אלא גם לעוד עשרות שנים.
אחרון ודי..... מכיוון שכאשר מדובר בישראל מדובר ברפובליקת בננות מפגרת לא מבינים הנוגעים בדבר שצריך להציג פתרון כולל ולא תרופת הרגעה חלקית.
אגב חוץ מהחופשה השנתית שיש לכל צרפת בכל חודש אוגוסט צרפתים הם לא דוגמא לכלום.
הנחיצות 33.333333333333333333333 7037
והבריטים? (בעיקר הלונדונים) והניו-יורקרים? ואפילו תושבי קהיר. כולם "אוהבים את המכוניות שלהם" אבל נוסעים ברכבות התחתיות. מה זו, אהבה אפלטונית?

עיקר הנסיעות אינן "חוצות צפון דרום" אלא או מצפון (לתוך תל אביב) או מדרום (לתוך תל אביב) בבוקר ובכיוון השני בשעות אחר הצהריים, כך שדווקא הקטע הנ"ל, מבחינה פרקטית הוא הכי-פחות נחוץ. להפך, הוא יגרום ליותר פקקים כיוון שיגרום ליותר עומס בכניסות לערי גוש דן. כאשר המטרה האמיתית צריכה להיות ביזור של מרכזי התעסוקה בארץ שיגרום לפיזור אחיד יותר של האוכלוסייה, במקום המפלצת האורבנית המכונה "גוש דן". אזי לא יהיה כלל צורך בהרחבה נוספת כיוון שמלכתחילה התנועה תפוזר באופן אחיד יותר.

מנסיון, בשעות אחרות, אפשר לעשות את הדרך מצומת בן-שמן לחיפה בקצת יותר משעה (תוך מעבר קל על אי-אילו מגבלות מהירות חוקיות). אבל כמה אנשים באמת עושים מסלולים כאלו בשעות השיא?
הנחיצות 2 7038
מה זאת אומרת "לא דוגמא לכלום" ???
אני מתעב את הצרפתים כעם, אבל הייתי בצרפת ובהחלט יש כמה דברים מוצלחים ללמוד מהם.
ועוד שאלה: האם אתה באמת אוהב לנהוג או שאתה "שבוי" ע"י המכונית?
למה הדבר דומה? לכך שלפני פחות מעשור כמעט לאיש לא היה טלפון סלולרי והיום לכולם יש (למרות שכנראה יש הרבה אמת באזהרות על קרינה מטלפון סלולרי). איך הסתדרנו בלעדיו? הסתדרנו בכלל לא רע.
הטרגדיה של הרכבות בעולם בכלל היא שהמצאת המכונית באה זמן קצר מדי אחרי הרכבת, לפני שזו הספיקה לתפוס מקום כזה שלא יהיה ניתן להסתדר בלעדיה.
גם אני נוהג ברכב פרטי, אך אני בהחלט יכול להסתדר בלעדיו - בנסיעותי העיקריות (לת"א ולחיפה), אני משתמש בתחבורה ציבורית (אוטובוס, רכבת), ומנצל את הרכב הפרטי בעיקר לטיולים או נסיעות בצירים/שעות שהתחבורה הציבורית לא נותנת מענה טוב ויעיל.
ניפגש ביוני 2001, כאשר יוכפל מס' הרכבות בארץ, ותראה כמה "אוהבי נהיגה" כמוך שאיתרע מזלם לגור ברחובות ובנתניה יעזבו את הפקקים היומיים לטובת מקומות ישיבה חדשים ברכבת - שכבר היום היא הדרך החוקית המהירה ביותר להגיע לת"א (איפה שיש רכבת)
אם היית משלם מחיר אמיתי... 7045
זה נחמד מאד שאתה אוהב את המכונית שלך. אבל רוב הנהגים חיים בעולם של אשליות. זאת מפני שהם לא משלמים מחיר אמיתי על התחביב הזה שלהם - כי נסיונות לעשות זאת נחסמים ע"י לובי רכב חזק מאד. יש לכך כמה סיבות:

א. הוצאות השימוש שלך ברכב לא משקפות את ההשקעה בתשתית - כבישים, גשרים, ועוד - שנדרשת כדי שתוכל לנסוע. ההוצאות אינן משקפות את הנזק לסביבה שנגרם מהגזים הרעילים (יש הערכה שכמה עשרות איש בשנה מתים בגלל זיהום אוויר, שרובו נגרם ע"י מכוניות!). את הנזק לכלכלה שנגרם מן הפקקים של אנשים המתעקשים לנסוע ברכב. את הנזק שייגרם בעתיד מביזבוז רזרבות הדלק של העולם על "הנאת" אנשים מנסיעה ולא על, למשל, תעשייה פטרוכימית אשר אין לה תחליף ידוע.

דרך אגב, תעשיית הדלק שומרת על מחיר נמוך כדי למנוע פיתוחם של תחליפי-דלק, וגורמת לכך שמלאי הדלק העולמי יתחיל לאזול הרבה יותר מהר ובצורה הרבה יותר חריפה עוד מספר מועט של עשרות שנים - דבר שיביא למשבר כלכלי כלל-עולמי ואולי אף למלחמות - איך אפשר בכלל לכמת את זה?

ב. ברמה האישית - רכב פרטי - אנשים לא מבינים בצורה רציונאלית מהו המחיר האמיתי של החזקת הרכב. למשל, מבחינה כלכלית חייבים לאמוד במחיר הרכב פרט להוצאות שוטפות (ביטוח,טסט), ירידת ערך הרכב, וכו' - גם את הוצאות המימון. אדם שמוציא עשרות אלפי שקלים לשם רכישת מוצר שילם ריבית על משיכת-יתר או שהפסיד רבית זכות פוטנציאלית בבנק. העובדה שמבחינה פסיכולוגית הוא מדחיק את ההשלכה הזאת אינה משנה את העובדה.
עשיתי חישוב מהיר ושמרני ויצא לי שאדם אשר קנה במחיר 30,000 שקל רכב אשר איבד מערכו בשנה 8% , ביחד עם הוצאות המימון שילם כ-‏400 שקל לחודש. אלו רק ההוצאות הפיננסיות - המחיר האמיתי גבוה בהרבה. בכמה מוניות אפשר לנסוע במחיר כזה?

ג. ברמה המקרו-כלכלית - המערכת הכלכלית מעודדת בפועל את הרכב הפרטי. רכב נחשב ל"תנאי העסקה" ולא נקבע שום מבחן נחיצות (אולי המדינה יכלה לחסוך הרבה כסף במימון כרטיס רכבת/אוטובוס לעובדת שמקום מגוריה נמצא בטווח מתאים מהמשרד?). העלות הנזקפת של הטבת הרכב היא, למיטב ידיעתי, כ-‏2000 שקלים בחודש. עבור אותם אנשים שיכולים לקבלה ממקום עבודה ציבורי או פרטי המשמעות היא שהם משלמים כ-‏1000 שקלים בלבד מכיסם עבור רכב חדש וצמוד ללא הוצאות אחזקה וביטוח ובד"כ גם ללא דלק- הוצאה מגוחכת שהופכת את הטבת הרכב הצמוד לכדאית ביותר.
במדינות מסויימות טוענים כי גם מקום החנייה השמור במרכז העיר היא הטבה ששווייה גדול מאוד (כאלפי שקלים לשנה), ואם היום ממסים גם אותה התמריץ היה יורד עוד פחות.

גם נסיונות "כמותיים" יותר כמו כבישי אגרה לא עוזרים. כמעט כל מי שייסע שם יגלגל את ההוצאות על חשבון מקום העבודה - כלומר בסופו של דבר אם הנסיעה הזאת תוכר כהוצאה מוכרת אני, הולך הרגל, אשלם עליה בעקיפין (פחות הכנסות למדינה ממסים). זאת לעומת הוצאות תחבורה ציבורית שלמיטב ידיעתי אי אפשר להכיר בהן.

בקיצור, קודם כל ישלמו הנהגים מחיר ריאלי עבור התענוג שלהם, ואז נראה כמה הוא מענג.

- אסף
אם היית משלם מחיר אמיתי... 7054
א. סלילת כבישים ממומנת מתקציב המדינה. תקציב המדינה מתבסס בעיקר על מסים. אנשים שיש להם יותר כסף משלמים יותר מסים וגם מחזיקים ביותר מכוניות בעלות נפח מנוע גדול יותר כך שבגדול יש התאמה בין כמה כסף אתה משלם למדינה לבין כמה שימוש אתה עושה במשאבים התחבורתיים שהיא מספקת (כמובן שיש יוצאים מהכלל בדמות אנשים אמידים שאינם נוהגים).
חוץ מזה אתה משלם מס כשאתה רוכש רכב, אתה משלם מס כשאתה קונה דלק בקיצור, אם תלך ותמסה שימוש ברכב בצורה ישירה (ותקטין את המסים הכלליים בהתאם) תגלה שרוב האנשים משלמים כמעט אותו סכום כמס. אם מישהו יפסיד אילו אנשים עניים יחסית שנוהגים ואם מישהו ירוויח אילו אנשים עשירים שאינם נוהגים.
בעניין האקולוגי, אתה צודק אבל הטיעון הזה תקף לגבי כמעט על כל דבר שאתה קונה. מחיר העגבנייה אינו כולל את הנזק שחומרי ההדברה גורמים למי התהום, מחיר המים אינו כולל את הנזק הכלכלי שמחסור במים גורם למדינה ומחיר הדלק כולל רק את עלות שאיבתו והעברתו ולא את עלות המשברים המדיניים העתידים להתרחש כשייגמר הדלק בעולם או את עלות זיהום האוויר שהשימוש בו גורם.
ב. טיעון דומה ניתן להעלות בבחירה בין קניית דירה לשכירות. אני ורוב חברי הנשואים, עשינו את החישובים, ראינו שבקניית דירה מפסידים כמה עשרות או מאות אלפי שקלים ובכל זאת הלכנו וקנינו. מנטליות דפוקה? אולי אבל ככה אנחנו. שיקול דומה יש גם ברכישת מכונית אדם יודע בדיוק כמה עולה לו המכונית. אם הוא לא עושה את החישובים, הוא ירגיש את זה דרך היתרה בבנק והחסכונות שייעלמו. ולמרות הכל, הוא ישלם את הוצאות המימון והתחזוקה כדי שתהיה לו מכונית.
ג. חוקי העבודה מחייבים מעסיק לשלם הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית לכל עובד שאינו מקבל רכב או הוצאות רכב ממקום העבודה. ברוב המקומות, הוצאות הרכב הן הטבה סוציאלית שאינה קשורה לרכב, העובד לא צריך להיות בעל רכב כדי לקבל הוצאות רכב ובשום מקום, לא דורשים מעובד המקבל הוצאות רכב להגיע אתו לעבודה בפועל. כך שניתן בהחלט לקבל הוצאות רכב ולהגיע לעבודה בתחבורה ציבורית.
העלות של רכב ממקום העבודה היא יותר גבוהה ממה שציינת. העלות בשכר הברוטו היא בין 2400 ל 3000 ש"ח (למכוניות משפחתית סטנדרטיות) ובנוסף נזקף שווי למס של 900 ש"ח למכונית משפחתית (כלומר העובד משלם מס כאילו משכורתו הייתה גבוהה ב 900 ש"ח יותר ממה שהיא) יוצא שהעלות לעובד של מכונית שעולה כ 70000ש"ח עומדת על כ 1700 ש"ח לחודש נטו. מיש שעובד וגר בתוך גוש דן יכול לקנות חופשי חודשי במחיר זול בהרבה כך שעלות רכב מהעבודה גבוהה בהרבה ממחיר נסיעה בתחבורה הציבורית.

הבעיה נובעת מכך שבעלות על רכב ונסיעה ברכב מתפרשת (לדעתי בצדק) כאיכות חיים. הרבה יותר נוח להעביר את הפקק ברכב ממוזג תוך שמיעת מוזיקה איכותית מאשר באוטובוס מעושן וצפוף תוך שמיעת קיטורים של נוסעים אחרים על איך באמריקה התחבורה הציבורית היא מצוינת.
גם כשתהיה בארץ מערכת תחבורה ציבורית נוחה ויעילה, ייקח זמן עד שאנשים יעדיפו אותה על פני נסיעה במכונית. גם אם זה פוגע בכיס שלהם.
הנחיצות 3 7057
אגיב לשניים
1. ערן אני לא חושב שדווקא המצרים הם דוגמא טובה בטח לא למשהו שראה מה שהולך שם. שנית כמי ששהה בגרמניה זה למעלה מחודש אני לא חושב שחסר לי ידע בעניין תשתית ואחזור שוב על אותה נקודה בתוך העיר זוהי תחבורה משלימה אך מחוצה לה הגרמנים אכן "מכורים " למכוניות שלהן.
דבר שלישי הסיבה שתל-אביב וגוש דן הוא אטרקציה סביבתית נובע בעיקר מהשמרניות של חלקיה האחרים של מדינתינו והפתיחות של תל-אביב בשביל ותו מעמד בינוני חילוני בארץ.
2.עמית- אחד אני עדיין טוען שהצרפתים הם לא דוגמא ת אבל בצורה ענינית אני עדיין לא משתמש בפלאפון וחי עם זה טוב תשנית אני לא מכור למכונה אלאבאמת נהנה מנהיגה עד כמה שזה אפשר בארץ.
שלישית מי יתן ואכן כולם יעברו לרכבת אבל זכור את מילותי אם לא תהיה תחבורה ציבורית מקיפה בארץ כל המאמצים לא יהיו שווים כלום. ואגב עדיף שאם כבר תחבורה ציבורית אז יותר שקטה בבקשה.
הנחיצות 3 7066
תל אביב רבתי היא "אטרקציה" מהסיבה הפשוטה שזהו ליבה הכלכלי של מדינת ישראל. באותה מידה, אם כל מפעלי ההייטק בארץ היו ממוקמים באופקים ובנתיבות, הרבה יותר אנשים היו מגיעים לשם.
הנקודה שכנראה לא הבנת, היא שבכל העולם המערבי, רוב האוכלוסייה עירונית, ומקומות העבודה הם בערים, כך שהנסיעות היום-יומיות הן בתחבורה ציבורית.
נכון, כאשר נוסעים מחוץ לעיר, יש יתרון מסויים לרכב הפרטי ורבים מאוד משתמשים בו, אבל עם יד על הלב: כמה אנשים נוסעים באופן קבוע מחוץ לעיר? ולכמה מתוכם לא ניתן לתת פתרון יעיל בתחבורה ציבורית (קווים בינעירוניים של אוטובוסים ורכבות)?
לגבי הרעש, בעולם מקובל שהרכבות נוסעות במסילות מחושמלות והרעש נמוך יותר. בארץ עדיין לא עוסקים בזה, פרט לכך שבירושלים כבר פורסם מכרז לבניית חשמלית בעיר, כחלק ממערך שיתחיל לפעול כנראה ב-‏2007. אין לי מידע לגבי הערכות חברות האוטובוסים מבחינת רעש, אבל קצת לחץ ציבורי על אגד ודן בוודאי לא יזיק לפתור את הבעיה.
ולגבי הנימה הפסימית בסוף דבריך:
כבר עכשיו המאמצים נושאים פרי למרות שמצבנו יחסית לעולם גרוע.
בראשית שנות התשעים, היו פחות מ-‏2 מיליון נסיעות ברכבת בארץ בשנה.
בשנת 99', מספר הנסיעות הגיע ל-‏9 מיליון, התחזית לשנת 2000 ע"ס הנתונים עד סוף מאי, מדברת על 13 מיליון - יותר מפי 6 לעומת 1990, וזה עוד לפני שנפתחו תחנות האוניברסיטה בת"א ובאר-שבע מרכז (באוקטובר).
מה שחשוב הוא שעיקר הנסיעות האלו אינו לטיולים או הסעות חיילים כמו פעם, אלא נסיעות יומיומיות לעבודה - ובכך יש הקלה ממשית בעומס בכבישים לגוש דן.
כיום כבר עובדים על הכפלת המסילה לאשדוד ורכבת לנתב"ג, ובשנה הבאה יגיע משלוח גדול של רכבות מחו"ל. כך שאני אופטימי לגבי תחבורה מסילתית בארץ. השלב הבא שאני מחכה לו הוא הרחבת רשת רכבות הפרברים לכפר סבא ולראשל"צ - עם קצת מזל, העבודות יכולות להתחיל כבר ב-‏2001.
גם רכבת תחתית עוד תהיה בתל אביב - אם תרצו אין זו אגדה...
כביש חוצה ישראל - הושלם הקטע המרכזי 188733
היום נחנך (שנה לפני שנחזה במאמר) הקטע האחרון בחלק המרכזי של כביש חוצה ישראל - "מחדרה עד גדרה" - עם פתיחת מחלף עירון.

"הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it...

ואם כבר הגענו עד הלום, אז כתבי "הארץ" כותבים היום על הרכבת ומנסים לערער על התזה לפיה הרכבת תורמת להפחתת תנועה משמעותית ולצמצום הפקקים: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it...
what is going with the wild animals? 336899
I wanted to ask what about the animals that lives across
"Kvish 6",
and if Amit knows about a hard data that shows the going-down amount of animals near this roud?
אז לדעתך זו הייתה טעות לבנות את הכביש? 610390

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים