הרופא לא מרפא את האגואיזם 174
לאיזה צדק חברתי התכוון ד"ר גל שובל במכתב הגלוי לראש הממשלה שפרסם בידיעות אחרונות?
(צילום אילוסטרציה: באדיבות דין ג'נקינס)
אולי אין זה ראוי "לתפוס אדם בשעת צערו", ולהתווכח עימו כשהוא מדבר או פועל מתוך כאב - אבל אם הכאב הזה מקבל אופי פומבי, יש להכיר בכך שגם התעלמות היא בלתי־ראויה; לכן ארשה לעצמי התייחסות ביקורתית למסמך (מכתב אל ראש־הממשלה ושר־הביטחון אהוד ברק) מאת הרופא ד"ר גל שובל, אשר מתאר את מצבו של רופא - ועושה זאת בכישרון מילולי ניכר - מתוך מטרה להצדיק בעיני הציבור את שביתת הרופאים בבתי־החולים (חדרי־ניתוח, מרפאות־חוץ, אישפוז־יום כירורגי ופנימי ומכונים), שבאמצע מארס מלאו לה חמישה ימים.

אומר מייד כי אין לי כל התנגדות עקרונית לכך שתועלה משכורתם של הרופאים. אציין כי אין לי שום־דבר נגד מקצוע הרפואה ("כמה מידידי הטובים ביותר הם רופאים") בכלל, ובוודאי שאין לי שום דבר אישי נגד ד"ר שובל. אבל "ידיעות אחרונות" פירסם ב-‏15 במארס את מכתבו של שובל בלי שום פרשנות (כותרת ראשית וכמעט כל העמודים 3-2 בקונטרס החדשות) - ואני חושב כי מן־הראוי שה"אובייקטיוויות" הזו תאוזן בוויכוח הציבורי.

הבעיה שמעלה ד"ר שובל (האמור לייצג את הרופאים בבתי־החולים) היא חמורה מאוד, בעיני, ואין אני רואה עין־בעין עימו. אחרי תיאור המקיף כמעט מחצית ממכתבו, בדבר עבודתם החשובה, הקשה והמסוכנת של הרופאים בבתי־החולים - ובעצם, שליחותם (כפי שהוא מקפיד לדייק בלשונו) - מגיע שובל למסקנות המעשיות. ועיקרן של אלה הוא על דרך השלילה:

1. אין זה מן־הראוי שבתמורה לעבודתו (שליחותו!) של הרופא, תשלם מדינת ישראל לשובל 3,800 ש"ח (שלושת־אלפים ושמונה מאות ש"ח) למשרה חודשית מלאה. אמנם, שובל למד כי עובדיה יוסף (שחוגים מסוימים מכנים אותו "רב") חושב שיש לרופאים "שכר גדול אצל הקדוש־ברוך־הוא" - אבל, כפי שמציין שובל, אין השכר הזה נקוב באותו מטבע כמו זה המשמש במכולת.

2. אין זה מן־הראוי שרופא יקבל משכורת השווה לעשרים (בערך) ש"ח לשעה - דהיינו, כארבעה־חמישה ש"ח בעבור כל חולה אשר הרופא בודק בחדר־מיון. זהו טיעון כפול: במשתמע, מן־הראוי כי כל חולה כזה יהיה "שווה" יותר מאשר חמישה ש"ח (כנראה, לפי נתוני שובל: 19 ש"ח); ובאופן נחרץ, מן־הראוי כי שעת־עבודה של רופא תהיה יקרה יותר מאשר זו של שמרטף או של עוזרת־בית (לפי הנתונים של שובל, המצב כיום הפוך).

3. אין זה מן־הראוי כי רופאים צעירים ישתכרו פי־חמישה פחות מן המצילים בחוף הים של תל־אביב; אמנם (כפי שמקפיד שובל לציין), הרופאים אינם עדיפים על המצילים - אבל אלה־האחרונים עובדים "אפילו פחות חודשים בשנה מאשר המורים", ומשתכרים (לפי הנתונים של שובל) משכורות־עתק של 20 אלף (בערך) ש"ח לחודש.

4. אי־צדק חברתי הוא מצב, שבו טכנאי־מחשבים מקבל 80 דולר לשעה בעוד שרופא מקבל 20 ש"ח לשעה.

5. היישום הנאות להבטחתו של אהוד ברק, בתחום הצדק החברתי, הוא: ביטול המצב ש"כל מיני מאכערים בעיריות, במפעל־הפיס, ובכל מיני קבוצות־לחץ כחברת־החשמל" מקבלים "פי שלושה ממה שמקבל רופא".

*

שובל קיבל מ"ידיעות אחרונות" יריעה רחבה (בערך 1200 מלים - פי שלושה מכל מאמר דעתני) - וניצל זאת לרעה. רצונו להיות ממליץ־מדיניות אצל ראש־הממשלה? בבקשה - אך הוא לא יהיה היחיד: ברצוני לברר את המשתמע מהמלצותיו לעניין הצדק החברתי.

לא נראה לי כי שובל רוצה לעבוד כמו טכנאי־מחשבים (תמורת 80 דולר לשעה), וברור כי אינו רוצה לעבוד כמו עוזרת־בית או כשמרטף; ממילא, הוא משווה את הרופאים בעיקר לעובדי השירות־הציבורי - ובמיוחד ל"מאכערים" ול"קבוצות־הלחץ" (פי־שלושה ממשכורתו של הרופא ד"ר שובל, כלומר 11,400 ש"ח לחודש), ולמצילים בחוף־הים של תל־אביב (20,000 ש"ח לחודש). נניח כי הממוצע בין שני אלה (15,700 לחודש) יספק את צורכי המכולת של ד"ר שובל; האם תהיה זו תמורה הולמת לשליחותו של הרופא?

והאם אין שליחותו של הרופא כוללת גם דאגה לאחיות ואף לעובדי המינהל והמשק והניקיון בבתי־החולים (שלא לדבר על רופאי־המשפחה), ולהתחשבנותם עם המכולתניק שלהם? איזה פער־משכורת בין הרופא לבין שותפיו־לשליחות - שאינם מוזכרים אפילו פעם אחת באלף מלים - יהווה מצב נאות בעיני שובל?

והאם משכורת כזו תהווה פתרון לשעות־העבודה המרובות? או רק להיעדרו של מיזוג־אוויר בחדרי־הניתוח? שובל וחבריו לא יצאו לשביתה על עניינים אלה, וכנראה מותירים אותם לפתרון באמצעות שביתה של חולים (המסתכנים כשהם מפקידים את חייהם בידי רופאים שעובדים 36 שעות ברציפות, ואשר שבוע־העבודה שלהם כולל גם את יום שישי) או באמצעות שביתה של טכנאי מיזוג־אוויר (אשר גם הם מוכרחים להתחשבן במכולת)...

שובל קובע כי הרופאים (בבתי־החולים) מצילים חיים. נכון (לפעמים) - אבל סיבת־המוות העיקרית (לפי מחקרי אירגון־הבריאות העולמי) היא העוני, אשר מניעתו אינה נכנסת כל־עיקר לשיקוליו ולכתיבתו של שובל. האחריות שלו - המופיעה אצלו רק בהקשר של עבודתו/שליחותו בבית־החולים - היא, כפי שהוא כותב, "כאבן־ריחיים על הצוואר"; מכאן אפשר להסיק כי ה"צדק החברתי" של שובל כולל רק את הרופא, אשר שווי־הערך לו (על־פי הטקסט, ש"ידיעות אחרונות" העניק לו מעמד אובייקטיווי) הם "מאכערים" בעיריות וקבוצות־לחץ אחרות.

אם כך, מפוקפקת היא התייחסותו למקצועו כאל "הקדוש והנעלה ביותר עלי אדמות".


פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

מפספס את הנקודה 3202
לדעתי, ההתיחסות במאמר למכתבו של שובל מפספסת שתי נקודות חשובות, שעומדות מעל ל"אגואיזם" של הרופא המכובד:
1. אכן קיים בארץ אי-צדק חברתי, והוא מתבטא גם בתחום הרפואה. רופאים אינם טכנאי מחשבים ולא עובדי מפעל-הפיס - צריך ללמוד הרבה יותר כדי להיות רופא, נדרשות תכונות חזקות ונעלות יותר, והרשימה ארוכה ומוכרת. עם בעל תודעה חברתית, מן הראוי שיגמול לרופאיו טוב יותר. עם חסר תודעה חברתית, יכול רק לצפות שכל הרופאים יברחו לחו"ל או יעבדו רק במגזר הפרטי - ואז החברה שלנו כאן תתמוטט.
2. אהוד ברק מזניח את הנושא החברתי, וגם כשוא מתיחס אליו, הוא משרת רק אינטרסים פוליטיים (קולות של ש"ס) או קפיטליסטיים (בעלי-ההון, ועדי העובדים החזקים וההסתדרות), על גבם של האזרחים והמגזרים החלשים יותר. מכתב שובל הוא רק דוגמא אחת ל"קילקולים" חברתיים-כלכליים במדינה. ברק אינו נוקט בשום קו מדיניות למעט "כיבוי שריפות". יש רק להצטער, ומכתב שובל חושף זאת, על כך שהממשלה הזו עדיין מכהנת.
מפספס את הנקודה 3206
אתה צודק בקשר לברק. הבעיה היא, שזה נכון לגבי כל ראש ממשלה אחר שהיה לנו, מבן גוריון ועד ברק. ענייני "בטחון" ולאומיות מקבלים הרבה יותר חשיבות מענייני חברה.

אתה יודע, פעם היה למדינת ישראל משרד הסברה, פרופוגנדה בלע"ז, ואחד מהסבריו של המשרד לסכסוך הישראלי-ערבי היה פשוט: שליטי מדינות ערב רוצים להסיח את דעת המוניהם העניים ממצבם הכלכלי והחברתי, ועל כן הם יוזמים מעשי איבה עם ישראל.

מעניין. אני חושב שהמצב הפוך בדיוק.
מה עניין שמיטה להר סיני? 3211
איך השתרבבו האחיות ושאר עובדי העזר למאבק הרופאים על שכרם?
למיטב ידיעתי האחיות נהנות משעות עבודה סבירות הרבה יותר וממשכורות שאינן נמוכות משל הרופאים (בתלוי בותק כמובן). אם הן ושאר עובדי מערכת הבריאות חושבים שגם להם מגיע יותר אין כל מניעה שיצטרפו אף הם למאבק.
ועוד דבר - מה הבעיה עם רופאי המשפה?
3215
באמת, מר פורשנר. רוב רובם של המוחים נגד שביתת הרופאים טוענים שבעצם מצבם אינו גרוע כלל (ראה נאום שר האוצר) ושהם מעוותים את הנתונים. אתה מקבל את הנתונים שהם מציגים, אך טוען שאין בהם משמעות.
20 ש"ח לשעה לרופא? אין בהם משמעות? הרי מדובר פה על אנשים שלמדו 8 שנים (לפחות) והינם בעלי תואר דוקטור. לא שבעל תואר דוקטור באוניברסיטה מרוויח כ"כ טוב, אבל הוא עושה הרבה יותר מ-‏20 ש"ח לשעה. בנוסף, אין בכלל ספק שהחברה מכירה בחשיבות של רופאים ונותנת להם הון ציבורי ניכר - אנשים מכבדים רופאים מאוד, וזה נחשב מקצוע מכובד ביותר (ראה הקושי להתקבל לפקולטות השונות לרפואה בארץ). ד"ר שובל מוחה, בעצם, על הפער בין ההון הציבורי להון הכלכלי - הוא רוצה תמורה כספית למאמץ שהוא משקיע ולמיומנות שהוא מביא לעבודתו. זהוי דרישה לגיטימית מאוד (בהנחה שהנתונים שהוא מביא מדויקים, כמובן, ואני מניח שהוא לא מחשיב את הכסף שרופאים עושים מרפואה פרטית, למשל).

הטענה ש"הגורם מספר אחד למוות הוא עוני" בעולם היא אולי נכונה, אבל לא רלוונטית - לא מדובר פה בעולם, מדובר בישראל, וכאן העוני אינו גורם המוות מספר אחד. יתרה מזאת, לא מדובר פה כלל ב"לקחת מהרופאים ולתת לעניים" (או ההפך) - הרי לכולנו ברור שהכסף לא צריך לבוא משם. אז מה, בגלל שיש עוני בישראל אסור לאיש לבקש העלאה במשכורת?
3238
כשקראתי את התגובות (המועטת, עד כה) למאמרי, נזכרתי באנקדוטה:
ג'ורג' ברנארד שואו היה פעם במסיבה פומבית, ואשה אחת (שבהחלט אינה מייצגת את הקבוצה הזו באוכלוסייה) הטרידה אותו בלי הרף בהערות (מטופשות) מתוך מטרה "להתחיל" איתו (לפתות אותו). הוא כיחכח בגרונו – דבר שהסב אליו את תשומת-לב כל המשתתפים, אשר ידעו כי התבטאות של שואו היא בדרך-כלל ערובה לשילוב של הומור ומחשבה מעמיקה. כשהשתרר שקט, שאל שואו את האשה המרגיזה: "יש לי מיליון לירות-שטרלינג, האם תסכימי להצעת-נישואין ממני וגם לבלות את הלילות במיטתי?" היא השיבה בחיוב. ואז שאל שואו: "ומה בדבר 'חפוז', תמורת 10 לירות?" תגובתה היתה סטירת-לחי לשואו, וצעקה כעוסה: "מה אתה חושב שאני? זונה?" שואו התעלם מלחיו הכואבת, ואמר בחיוך: "את הטיב שלך כבר קבענו, ועכשיו נשאר רק להסכים על המחיר…"
משום-מה, היה נדמה למגיבים הישירים למאמרי כי אני מתנגד לדרישות-השכר של הרופאים (ובפרט, דרישות-השכר של ד"ר שובל) – וזו, יש לומר בפירוש, טעות. כתבתי כי "אין לי כל התנגדות עקרונית לכך שתועלה משכורתם של הרופאים". ואפילו ציינתי את הערכתי לגבי שוויו-בשקלים של שכר זה: 15,700 ש"ח לחודש. אם מישהו מהכותבים חושב שזוהי הצעה נמוכה מדי – נשאר רק להסכים על המחיר, שהרי על הטיב (כמו במקרה של הגברת הנ"ל) אין ויכוח…
בעצם, יש ויכוח. לפי הטענה של דיקי סמבן, "כדי להיות רופא נדרשות תכונות חזקות ונעלות יותר". ל"חוזק" התכונות כבר התייחסתי במאמר-הפותח שלי: אגואיזם נתפס כתכונה של חזקים מבחינה דארוויניסטית; אמנם, גם חלשים יכולים להיות אגואיסטים – אבל כשאין הם חלק מקבוצת-לחץ, כדוגמת הרופאים השובתים, זה פשוט נלעג.
ואשר ל"תכונות נעלות": כשעובדי-המשק בבתי-החולים נקטו עיצומים במהלך שביתת-הרופאים (אכן, כך – וזו תשובה לביבי קננגיסר – הם ה"שתרבבו" לעניין הזה, ביום ראשון 19 במארס…), לא הביעה ההסתדרות-הרפואית שום סולידריות עימם; וגם ד"ר שובל לא פירסם בעיתון שום מאמר כואב, או זועם, להזדהות עימם או להתייחסות אליהם. מה לומדים בשמונה שנות פקולטה לרפואה? טכנולוגיה רפואית אינה מספיקה, ואף יכולה להזיק אם אין מאחוריה תפישת-עולם הומניסטית ומוסרית-כללית.
ואם לא תזיק, בוודאי תפגע: באיזו זכות מחשב ד"ר שובל את החולה בחדר-מיון לפי טבלת-מחירים וכיצד קובע הוא (שובל) לו/לה (לחולה) תגית של "ארבעה-חמישה שקלים"? קודם-כל, וברמה הטכנית, צריך ללמד חשבון כדי להשיב אל השאלה 'כיצד': "שוויו של החולה" אינו כולל רק את משכורתו של שובל, אלא גם (וזו לא "השתרבבות", אלא תורת-תימחור בסיסית) את משכורותיהן של האחיות (אשר מסתכנות לא פחות מאשר הרופאים) ואת משכורות עובדי-המינהל ואת החשמל והמים והסדינים ומגרש-החנייה שבקרבת-מקום ועוד ועוד.
אך, נא לא לשכוח כי לפני 'כיצד' שאלתי 'באיזו זכות'. אני לא מוכן (ומעניין אותי לדעת האם מוכנים המגיבים למאמרי) שתוצמד אלי תגית-מחיר: לא של ארבעה-חמישה ש"ח (או 19 ש"ח, לפי העיבוד שביצעתי לנתוני שובל) ולא מיליון לירות-שטרלינג.
אם ד"ר שובל מסתכל עלי בעיניים של קופה-רושמת, אינני מוכן להיכנס למיטתו. ואם אינני יחיד בתגובה זו – ממילא יכולים הרופאים לברוח לחוץ-לארץ (או למגזר הפרטי), שהרי לא יהיה להם במי לטפל כאן. ככל שהדבר תלוי בי, לא תהיה כאן חברה המודדת את האנשים בעיקר דרך החור-שבגרוש או לפי העובי של חבילת-הדולרים.
80 דולר ???? 3250
אני מתכנת מחשבים ואני מתקומם לנוכח הסטריאוטיפ שמודבק אלי בכתבה הזו. בתחילת דרכי המקצועית הייתי טכנאי מחשבים. היום 5 שנים מאוחר יותר, אחרי שרכשתי תואר אקדמי ומספר שנות ניסיון אני עדיין לא מתקרב ל 80 דולר לשעה (רוצים לדעת כמה מרוויח מהנדס תוכנה? תכנסו לאתר www.cps.co.il שם יש סקר משכורות).
בזמן האחרון אני נתקל בכל מני הערות על אנשי התוכנה המיליונרים, אם זה הרופא מתלונן על זה שלא בחר להיות טכנאי מחשבים או בפרסומת של סיוון (תעשה קורס תכנות, תפתח חברת סטארט אפ ותהיה מיליונר) השלב הבא אחרי האשמה במיליונריות (זוכרים את הנאום של שחק כרמטכ"ל על שכר אנשי הקבע) זה לשלול את הלגיטימציה שלנו להרוויח טוב תמורת עבודה ולהמציא מיסים מותאמים ספציפית להטבות הייחודיות לתחום.
המציאות היא אחרת. רוב חברות הסטארט אפ נסגרות תוך שנתיים בלי שהצליחו להעמיד מוצר, כאשר חברה מצליחה אז המקימים שלה מתעשרים אבל לרוב בשלב הזה יש בבעלותם משהו כמו 20% מהחברה בלבד בעוד שמשקיעים שונים ובעלי קרנות הם המרוויחים העיקריים. רוב העובדים בהיי טק חים ממשכורת (מכובדת אבל עדיין רק משכורת).
באשר לאופציות (שזה מה שרוב האנשים מחשיבים בתור "הכסף הגדול") אופציות הן השקעה בשוק ההון שנעשית בשם המקבל ע"י מקום העבודה שלו. כל עובד במגזר הציבורי יכול להשקיע את הבונוס השנתי (או משכורת 13 או איך שקוראים לזה) במניות הי טק רובם בוחרים שלא לעשות את זה. אותי מחייבים לעשות את זה, ובנוסף לא מאפשרים לי לבחור את המניה שבה אני משקיע.

נאמר באחד הדיונים באתר הזה שבמציאות הקפיטליסטית עיקר הכסף מגיע למגזרים הלא יצרניים. זה נכון גם בהי-טק.

אני לא מתלונן, השכר שלי טוב, אני חשוב למקום העבודה שלי והוא מראה את זה (בגלל שהוא יודע שאני יכול למצוא מקום אחר תוך שבוע) אבל אני לא עונה לסטריאוטיפ שהדביקו לי והוא מרגיז אותי. אני בסך הכל בעל מקצוע שבחר מקצוע מבוקש ומשתלם. אני שכיר, יש לי משכנתא ואני לא מוכן לשמש כדוגמא שלילית במאמר בעל אוריינטציה חברתית .

בסך הכל זה בריא לחברה שקצת כסף מגיע גם לאנשים עובדים ולא רק לבעלי הון.
80 דולר ???? 3255
שכחת דבר קטן נוסף שאולי אינו קורה אצלך אבל כן קורה אצל רוב אנשי ההיטק.
והוא שעות עבודה רבות מעל הממוצע.רוב מי שאני מכיר עובד יותר מ12 שעות ביום.

אז נכון שהם מקבלים משכורת שהיא מעל המינימום (אז מה?) הם השקיעו ואו משקיעים לעיתים יותר מאשר אותם רופאים גם אילו שלמדו 7 שנים.

הכעס במאמר רצוי אולי שיופנה כלפי המיגזר הציבורי שלא תמיד מכיר את המושג של יותר מ8 שעות עבודה ביום.
אותו אחד שהמשכורת שלו עולה לא פעם מבלי שיהיה קשר לרמת המיקצועיות שלו אלא לרמת הזמן שבה הוא נוכח במקום.

אותו אחד שהסיכוי שיסגרו את מקום העבודה שלו בגלל הפסדים, כלל אינו קיים.

אגב אני גם עובד בהייטק והמשכורת שלי למרות לימודי (מודה עדיין לומד) ומיקצועי , היא די נמוכה קרובה למינימום וזאת משום שאין לי הרבה ניסיון דבר שנדרש במקצוע הזה.

אז עד שיהיה לי מספיק ניסיון אני אשאר במשכורת נמוכה.

והמשכורת תעלה רק כאשר אני ארוויח את הסיבה לכך שהיא תעלה.

ידע מיקצועיות השקעה והרבה מאוד שעות עבודה.

לא פחות מרופא אני מבטיח.
80 דולר ???? 3260
מר רועי היקר, לידיעתך רופאים רבים גם כן עובדים 12 שעות ביממה, או אפילו יותר. על השעות הנוספות האלו הם לא תמיד מקבלים כסף - זאת מוגדרת 'תורנות'. הם גם עובדים סופשבוע אחד בחודש, בערך.
זה דבר ראשון.

דבר שני, אני מסכים שהסטריוטיפ של "להרוויח הרבה כסף זה לא הוגן" הוא לא נכון, אבל - מה לעשות - הסטריוטיפ "בהייטק מרוויחים הרבה כסף" הוא כן נכון. ברור שמדובר על שכירים, וברור שלא מדובר על התעשרות, אבל באיזה מקצוע אחר גבר בן 25 כבר יכול לקנות לעצמו מכונית חדשה ומוצלחת? אני לא אומר שזה רע, בכלל לא, אבל זאת עדיין עובדה - הייטק הוא מקצוע משתלם מאוד, ובהחלט בחירה מקצועית נבונה.
אז, בבקשה, אל תיקחו את העניין לקיצוניות השניה. אף אחד לא מאשים אתכם בשום דבר רע, אבל אל תעשו את עצמכם (ואותי, דרך אגב) מסכנים גדולים. אתם לא.
80 דולר ???? 3275
הבהרות.
א. אף אחד כאן לא טען שהוא מסכן.
ב. בכל תחום, תחילת הדרך היא קשה, בתחום ההי טק רבים בטוחים שכבר בשנה הראשונה ללימודים יעמדו אצלם מעסיקים בתור ויתחננו לשלם להם משכורות של עשרות אלפי שקלים עבור עבודה בחצי משרה (פשוט מסתובבים כל כך הרבה "סיפורי הצלחה" מגוחכים ) וברור להם שמיד עם סיום הלימודים הם כמובן יקימו חברת סטארט אפ ויהיו מיליונרים (יש לי כמה קרובי משפחה שכבר שנים שואלים אותי בכל הזדמנות למה אני לא עושה את זה). המציאות, למרות שאינה רעה בכלל היא הרבה פחות זוהרת. למרות ריבוי הצעות העבודה לא קל למצוא עבודה בלי ניסיון, והמשכורות (לפחות בהתחלה) נמוכות בהרבה מהציפיות.
ג. עובדי היי טק לא מרוויחים יותר מעורכי דין, רואי חשבון, אנשי שיווק (לא בהיי טק), בעלי מקצוע כמו אינסטלטורים ומתקני מכונות כביסה (פשוט היה לי העונג להיתקל בכאלו לאחרונה) ורופאים (אם עושים ממוצע רב שנתי על פני 20 או 30 שנות עבודה) שעובדים קשה כמותם.
ד. אנשי הי טק לרוב מקבלים מכונית ממקום העבודה. לצורך העניין מנקים מהשכר החודשי סכום מכובד מאוד. חישוב כדאיות שכולל הוצאות דלק, הוצאות מימון, ביטוח ירידת ערך וכל שאר ההוצאות שכרוכות ברכישת מכונית חדשה ותחזוקתה מראה שהעניין כמעט תמיד לא משתלם. כל אחד יכול לקחת הלוואה ל 3 שנים לרכוש מכונית חדשה ולמכור אותה אחרי 3 שנים (סוכנויות רכב מספקות מסלולי מימון כאילו) בהנחה שאין פקטורים מיוחדים (למשל הוא לא גר בת"א ועובד בראש פינה או שקיבל מכונית דפוקה מהיצרן ויש לו הרבה הוצאות מוסך) הוא יוצא מורווח מהעסקה בהשואה לאדם שמקבל את אותו הרכב מחברה שבה הוא עובד. היתרון היחיד של רכב חברה הוא שאתה לא צריך לטפל בו (ללכת למוסך, לבזבז זמן בטלפון עם סוכן הביטוח וכו') בצורה כזו יש לך יותר זמן להשקיע בעבודה, וזו הסיבה העיקרית שבגללה חברות היי טק נותנות רכבים לעובדים שלהן.
80 דולר ???? 3286
האם אמרתי שאני מסכן?

ממש לא.
למרות שכן אמרתי שהמשכורת שלי כיום אינה גבוהה בתור עובד הייטק.

לא יותר מאשר אותו הרופא הממוצא ואני די בטוח ששעות העבודה שלי אינן קטנות משלו.

עכשיו מרוויחים בהייטק הרבה?

מאיפה המידע? או שאתה הולך לפי העיתונים!!

נכון יש כאילו שמרוויחים מפה ועד הודעה חדשה אבל האם אתה יודע כמה הפסידו את המכנסים שלהם בגלל אותו הדבר שנקרא הייטק?
יש לי תחושה אולי לא נכונה אבל תחושה כי כל מי שעובד ברפואה יכול או יכל ללמוד הייטק כמוני וכמו כל אחד אחר.

למה הוא לא עשה זאת??? מליון סיבות.
האם מגיע לו עונש על כך??? ממש לא.

אבל עדיין להכליל ככה?

אגב כל רופא שרוצה ללמוד הייטק מוזמן חסרים הרבה אנשים טובים למקצועות השונים.

רועי

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים