מפספס את הנקודה 3202
דיקי סמבן יום ו', 17/3/2000, 3:16
לדעתי, ההתיחסות במאמר למכתבו של שובל מפספסת שתי נקודות חשובות, שעומדות מעל ל"אגואיזם" של הרופא המכובד:
1. אכן קיים בארץ אי-צדק חברתי, והוא מתבטא גם בתחום הרפואה. רופאים אינם טכנאי מחשבים ולא עובדי מפעל-הפיס - צריך ללמוד הרבה יותר כדי להיות רופא, נדרשות תכונות חזקות ונעלות יותר, והרשימה ארוכה ומוכרת. עם בעל תודעה חברתית, מן הראוי שיגמול לרופאיו טוב יותר. עם חסר תודעה חברתית, יכול רק לצפות שכל הרופאים יברחו לחו"ל או יעבדו רק במגזר הפרטי - ואז החברה שלנו כאן תתמוטט.
2. אהוד ברק מזניח את הנושא החברתי, וגם כשוא מתיחס אליו, הוא משרת רק אינטרסים פוליטיים (קולות של ש"ס) או קפיטליסטיים (בעלי-ההון, ועדי העובדים החזקים וההסתדרות), על גבם של האזרחים והמגזרים החלשים יותר. מכתב שובל הוא רק דוגמא אחת ל"קילקולים" חברתיים-כלכליים במדינה. ברק אינו נוקט בשום קו מדיניות למעט "כיבוי שריפות". יש רק להצטער, ומכתב שובל חושף זאת, על כך שהממשלה הזו עדיין מכהנת.
מפספס את הנקודה 3206
יוסי גורביץ • בתשובה לדיקי סמבן יום ו', 17/3/2000, 11:13
אתה צודק בקשר לברק. הבעיה היא, שזה נכון לגבי כל ראש ממשלה אחר שהיה לנו, מבן גוריון ועד ברק. ענייני "בטחון" ולאומיות מקבלים הרבה יותר חשיבות מענייני חברה.

אתה יודע, פעם היה למדינת ישראל משרד הסברה, פרופוגנדה בלע"ז, ואחד מהסבריו של המשרד לסכסוך הישראלי-ערבי היה פשוט: שליטי מדינות ערב רוצים להסיח את דעת המוניהם העניים ממצבם הכלכלי והחברתי, ועל כן הם יוזמים מעשי איבה עם ישראל.

מעניין. אני חושב שהמצב הפוך בדיוק.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות