 |
הנהלת רשות השידור: להחליף ''הודנה'' ו''אינתיפאדה'' במילים עבריות | 1584 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
כחלק מהנסיון לטשטש את העובדה שגם ערבים פלסטינים חיים בכיברת ארץ זו, אחרי שעשו זאת במישור הפוליטי והתיקשורתי, הגיעו עכשיו לתחום הסמנטיקה. לא עוד ערבית. (אולי ימציאו מונחים באנגלית למילים אלה. העיקר שנשכח שאנחנו במזרח התיכון וגם לשכנינו יש נראטיב משלהם.) אכן, תיקשורת שמאלנית. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין חדש תחת השמש. כבר ניסו לקרוא פעם לאינתיפאדה הראשונה ''התקוממות''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מענין שהם נכשלו ועוד יותר מענין שהם תמיד מנסים מחדש תוך כדי האשמת אחרים באי ראיית המצב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רציתי לתייג אנשים, אבל בynet התיאור היה: "את ההחלטה יזם דווקא איש השמאל, חבר הוועד ד"ר אילן אסיה." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה עוד אחד מהשמאלנים האלה ששמאלנים כמו שעירית לינור שמאלנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. אפשר לשכור ממך את אותו מכשיר שבוחן כליות ולב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואוסיף שלדעתי קודם כל ירית את החץ ואז, כשנוכחת מהי המציאות, סימנת סביבו את המטרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וממלא על הצד הטוב את התפקיד שייעדו לו כ''עלה תאנה שמאלני'' (אני נמנע מביטויים קשים יותר) כי צריך תמיד אחד כזה. איתו ההכשר לפעולות נראה יותר טוב. בדיוק כמו ''העבודה בממשלת האחדות''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שמצטרף לממשלת אחדות לא יכול לראות בעצמו עלה תאנה, שכן כמו שבחר להצטרף הוא יכול לבחור לעזוב (והדבר תקף למפלגות מימין ומשמאל כאחד). אם הוא לא רוצה לתת הכשר - שיתפטר. מצחיק אותי תמיד יחוס ''חוסר אונים'' שכזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, על פי תודעתו הכוזבת, הוא לא עלה תאנה. בעיני מי שמצרף אותו, הוא כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי צירף אותו? ואיזה כלים יש בידך כיד לשפוט את תודעתו? את המכשיר שבוחן כליות ולב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המכשיר כרגע מושכר, ואני רק בקצהו של תור ארוך. ברם גם אתה מייחס לעצמך איזו הבנת תודעה כשאתה מנמק בצורה אחרת את מניעיו של מי שמצטרף, ומניח שהוא עושה זאת מתוך ידיעה מלאה של ההשלכות והתוצאות. אבל אני מוכן להחליף את הביטוי ''תודעה כוזבת'' ב''הנחות כוזבות''. לפחות עד שיגיע תורי להשתמש במכשיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח שנפטרנו מקריאת הלב והכליות. אני דווקא לא מייחס לעצמי הבנת תודעה כי אני מציין את העובדה שמי שהצטרף, תמיד יכול לעזוב אם זה לא מוצא חן בעיניו. אם הוא בוחר להישאר, הרי שבמערכת השיקולים שלו ההישארות (שהיא תכליתית, עבור מטרה מסויימת) חשובה יותר מאותו עקרון לכאורה (שהיה גורר עזיבה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולעניין, האם אתה מרשה לפלסטינים להחזיק בנראטיב משלהם, אבל אוסר עלינו להחזיק בנראטיב משלנו? מדוע האפליה הזו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שאני אוסר עליינו להחזיק בנראטיב משלנו. המושגים אינתיפאדה והודנא הם מושגים שגורים והנסיון לשרש אותם הוא פוליטי (וכנראה גם נידון לכישלון). כמו שמלחמת 1973 ידועה כמלחמת יום הכיפורים ולא כמלחמת אוקטובר, כך גם האינתיפאדה וההודנא ידועות בשמות אלה ולא כהתקוממות והפסקת אש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המושג מלחמת העצמאות גם הוא מושג שגור, ומשום מה אומץ המושג "נכבא" כשם חלופי, למרות ששורשו היה פוליטי. הרוסים גם קראו למלחמת העולם השניה "מלחמת המולדת הגדולה". אבל נחזור, ברשותך, ללב העניין. מה אתה מרשה לנו כן לעשות, במסגרת החזקת נראטיב (בעצם למה להשתמש במילה לועזית? סיפר!) משלנו? יתרה מזאת, אם הכל סיפרים, מה הטעם בשיפוט הערכי שלך? בהזדמנות זו גם אחזור על הנימוק להצעה, שציין כי "הובעה פליאה על לשכת ראש הממשלה שלכאורה "נותנת יד" לדבר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שימוש בחלופות עבריות למילים לועזיות מעשיר את אוצר המילים העברי, את השפה העברית וכתוצאה מכך את הלך הרוח העברי. אין שום סיבה שעברית תהפוך לשפה מנוונת המאמצת לתוכה ביטויים לועזיים במקום להרחיב ולהתאים את עצמה למציאות. יהיו המניעים הפוליטיים של ההחלטה אשר יהיו, אני מאמין שהיא נכונה בסופו של דבר ואני מברך. נותר רק לקוות שהמילים העבריות אשר יבואו לשימוש במקום אלו הלועזיות לא יהיו מגוחכות יתר על המידה, כפי שכבר נעשה בעבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא, כמובן, אם יש כאן נסיון לעברות השמות או נסיון לניו-ספיץ'. לפי התמיהה על משרד ראש הממשלה, שכידוע אינו הממונה הישיר על האקדמיה ללשון העברית, אני מנחש שזה השני, ולא אתפלא אם המושגים שיומצאו יהיו: אינתיפאדה - אינתיפאדיחה. הודנה - עוד? נא! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון ל"שיחדש" אני מניח? בדיוק להיפך, אני בעד שימוש בעברית כאשר יש מילים קיימות עם משמעות אדקווטית ויצירת מילים עבריות חדשות כאשר אין. הגדלת אוצר המילים יכולה רק לשפר את השפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, כדי שבאותה הזדמנות יחשבו כיצד לעברת את הטרמינולוגיה להיסטוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם שימוש במילים לועזיות מעשיר את העברית. מילים עבריות רבות באו משפות לועזיות. ככה בין השאר, שפה מתעשרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלך הרוח העברי אימוץ של מילים לועזיות אל תוך השפה לא ממש מעשיר אותה. ברוב המקרים מדובר פשוט בפרונאונסיאציה מעוברתת של מונח לועזי. תבנית זו של שימוש מסלפת את הלועזית יותר מאשר מעשירה את העברית. מילים כמו ''חי-זר'' מעשירות את השפה, הן בנויות על יסודות עבריים ובכך הן שומרות על קרבה למקור. מילים כמו ''סקאלאבילי'' לא. מי שנגד שיחדש ובעד ריבוי של שפות צריך לתמוך במאמצים של שפה לשמור על ייחודה על ידי יצירת מילים חדשות לשימושים חדשים ולא להתנגד כי ''באנגלית יש כבר מילה''. הלך הרוח העברי (עולם התרבות העברי, המנטליות העברית, היחסים הבין אישיים, המנהגים) נקבע על ידי השפה העברית במידה רבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע כמה מילים אומצו לעברית מהארמית, מהיוונית, מהערבית, מהלטינית, מהרוסית, מהאנגלית וכולי. האם יש לך חלופה למילה "דוגמא" (לדוגמא1)? ההתנגדות היא לא משום שבאנגלית יש כבר מילה, ההתנגדות היא משום שהמילה כבר אומצה ע"י דוברי העברית, ולכן היא מילה עברית לכל דבר ועניין, אם וכאשר המילה תדחה ע"י דוברי העברית, היא תפסיק להיות מילה עברית. אני לא מוצא שום יתרון למילה "קלרן" על המילה "רדיו", למרות שהראשונה היא מילה עברית למהדרין, והשניה יבוא משפת לועז. מה במילה הראשונה עושה אותה "קרובה למקור", ולמה אותה קרבה למקור היא ערך חיובי? האם דוברי "השפה המקורית" ידעו מה זה רדיו? האם לדוברי השפה המקורית היתה התנגדות ליבוא מילים משפות שכניהם? למה אנחנו צריכים לאמץ ערכים פיקטיביים שכאלה? אגב, פרס כספי יוגרל בין מי שימצא את כל המילים ממקור לועזי בתגובה זו (יש יותר מעשר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרגע. לא כל מילה ממקור עברי טובה יותר מחברתה הלועזית - ההסטוריה מראה זאת היטב. אך עדיין יש ערך רב במגמה לשמר את האותנטיות של השפה ע"י יצירת מילים עבריות חדשות במקום אימוץ מילים לועזיות לפי שטאנצה מוגדרת מראש של הגייה. אם אתה לא רואה ערך בשמירה על הייחוד של השפה העברית, למרות הטיעונים שציינתי (שפה מכוננת את המחשבה וגו'), אז אתה מוזמן לפרסם באנגלית או XML או מה שבראש החף-מערכים שלך ושיהיה לך לבריאות. רק אל תסבול בגללי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נרגעתי, למעשה, תמיד הייתי רגוע. אני לא רואה ערך ב"שמירה על הייחוד של השפה העברית". אני כותב בעברית, כשאני רוצה שדוברי עברית יבינו אותי, אכתוב באנגלית כשארצה שדוברי האנגלית יבינו אותי, ואם ארצה שדוברי הXMLית יבינו אותי, אנסה ללמוד XMLית ואם אצליח, אכתוב בשפתם. היום, אני דובר רק בשתי השפות הראשונות, ולכן רק הן אופציונליות. הראש שלי לא חף מערכים, רק שיש שם ערכים אמיתיים, כמו חיי אדם, ולא ערכים פיקטיביים, כמו יחודיות של שפה (ערך שגם אתה לא באמת מחזיק בו, וראה את שימושך במילים "לועזי", "שטאנצה", "וגו"', "אנגלית", "XML", "ערך", "לבריאות", היסטוריה", "אותנטיות" ועוד, לכולן יש חלופות יחודיות ואותנטיות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה שאני מעריך את הייחוד של השפה העברית והיותי בעד פלורליזם לשוני לא מחייבת אותי להתנסח בעברית טהורה - השפה העברית עוד לא הגיעה לרמה כזו של עושר ואני הראשון שיודה בזה. אז במקום לספר לי מה באמת אני מעריך אולי תענה On topic? אני בעד פלורליזם לשוני. השפה העברית צריכה להיות עשירה בזכות עצמה לפחות ככל שאר השפות שבעולם. העושר הנ"ל תורם לעושר הרוחני של הדוברים את השפות. אתה לא מסכים לכך שהשפה מכוננת את המחשבה? אז תן טיעון נגד, אבל ממש לא מעניין אותי לשמוע אותך מקשקש OT על ערכייך המשעממים (חיי אדם?? give me a break למה שלא פשוט תגיד: "אני בעד טוב ונגד רע"?) או על ההתנסחות האישית שלי. נ.ב. XMLית?? LOL... תרשה לי להציע לך שאם אתה נתקל במונח שאתה לא מכיר במהלך דיון תעשה לעצמך טובה ותעשה את המאמץ המינימלי של חיפוש בגוגל כדי שתדע לפחות על מה אתה מדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
<Reply> <Question>Don't you speak XMLish?</Question> </Reply> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני קורא את תגובתי שנית, אני עדיין לא מוצא מקום בו יש אד-הומניזם ("לגופו של אדם"). כשאני קורא את תגובתי שנית אני עדיין לא מוצא התיחסות שלא On Topic ("לעניין"). עושרה של שפה לא בא לה מנסיון לשמור על ייחודה, אלא דווקא מאימוץ מילים זרות. זאת הסיבה שהאנגלית היא שפה עשירה מהעברית. זאת הסיבה שעברית עשירה משפות של שבטים מבודדים. לא ניסיתי לתת את ערכי "המשעממים", ניסיתי להסביר מהו ערך ("חיי אדם"), ומהו לא ערך ("יחודיות השפה") בעיני. לא כתבתי מילה על ההתנסחות האישית שלך, כתבתי על הצורך שלך, שלי, ושל כל דוברי העברית להשתמש במילים שיובאו מחוץ לעברית, משום שזו טבעה של השפה העברית (כמו כל שפה של בני אנוש). אני לא מסכים שהשפה בהכרח מכוונת את המחשבה, השפה לעיתים רק מתארת את המחשבה, ולעיתים משמשת כאמצעי להעברת מסרים. נ.ב. לצערי, אני מכיר את המושג XML. לצערי, נראה לי שאת המושג "חוש הומור" אתה מכיר באופן אקדמי בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. אני לא יודע מאיפה להתחיל. יש לי התנגדות כמעט לכל מילה בתגובה שלך. במקרים אלו מניסיוני עדיף בכלל לא להתחיל. במקום זה אסיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה ערך פיקטיבי? או ליתר דיוק, מה זה ערך לא פיקטיבי? הרי כל הערכים כולם הם פיקציה אנושית מעצם טבעם. זה כולל גם את ערך חיי האדם, אותו הזכרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין צורך להתייחס ברצינות רבה מידה לטענותיו של האייל האלמוני בדבר פיקטיביות הערך של פלורליזם לשוני, הן סתם ניסיון להסיט את הדיון ולכסות על העובדה שלגישתו האורוולית לשפה אין כיסוי רציונלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמא נוספת לערך פיקטיבי, כתיבת תגובה אד-הומניזם, מצד אחד, כשאתה מרגיש, משום מה, שנכתבה תגובה כזו ע"י אחר, אתה ישיר תוקף, מצד שני, לך אין בעיה לעבור על הערך הזה. איפה עלתה הטענה שהערך "פלורליזם לשוני" הוא פיקטיבי, אני התיחסתי רק לערך "שמירה על הייחוד של השפה העברית", שהוא ערך מנוגד לפלורליזם. איפה היה כאן נסיון להסיט את הדיון? האם אתה מוכן להסביר את המשפט "לגישתו האורוולית לשפה אין כיסוי רציונלי", בשביל שאדע האם הוא נכון, או (כמו כל שאר הדברים שאמרת עלי) לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבין שניכם הוא היה המשכנע יותר בוויכוח שהתנהל כאן. גם מבחינת יכולת ההתנסחות וגם מבחינת הטיעונים עצמם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכתבת נכון רק כשאתה יוצא מנקודת הנחה שכל הערכים פיקטיביים, אני לא יוצא מנקודת הנחה כזו. אבל גם תחת ההנחה הזו, יש הבדל בין ערך שהמטיף לו מאמין בו, לערך שהמטיף לו לא מאמין בו, לערך שאף אחד לא מאמין בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה מכוון? כי יש מלה עברית מצויינת ל- pronounciatiion - הגייה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעריכה שהם לא ירצו לעברת את המילה ''נאקבה'' ל''שואה'', כי זה יעשה בעיות יותר רציניות עם הנרטיב. נו באמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אוי, טל, סליחה. אני רואה שכתבתי שיר של ביאליק.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדרבא, שיעברתו "נאקבה" ל"שואה". אז יהיו שתיים: אחת שבה נרצחו ששה מליון, ואחת שבה עוצבנו שלושה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי שכבר יש להודנה תרגום יפני נפוץ, מתחום תעשיית הרכב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הודנא= הפסקת אש טקטית אינתיפאדה= מלחמת גרילה (בשתי ההצעות יש מושגים לועזיים כדי שיובנו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קלה היתה ההפוגה. הפרזיטים המסרבים לעבוד, בעיקר הפרזיטיות שעושות ילדים, ניצלו אותה כדי לצאת לקריית הממשלה. אכן תמונות קשות חסמו את דרכם של השרים, אשר בבואם הביתה התקשו לקבל את הבשורה על תלמידים חצופים שאינם קמים בפני מוריהם (אלה שעדיין לא פוטרו באמצע הלילה), שבגללם נראה מצב החינוך כפי שהוא נראה. מה טוב ומנחם היה לשמוע בדרך, במכונית הממוזגת, את עירית לינור מעודדת את הזיקפה הלאומית בגל''צ, וטוב עשה ערוץ האגרה שהוסיף גם הוא לזיקפה הלאומית את הדרוש להיעשות. הנסיעה הביתה תיראה הרבה יותר נוחה, בעיקר לישבנו של ראש הממשלה. ובינתיים, ברוך השם, הסתיימה ההפוגה והחלה מחדש ההתקוממות. הפרזיטים (לזה אין צורך במלה עברית) ימשיכו למות, החצופים ילמדו לקום בכיתות ויגידו תודה שלהוריהם יש כסף לשלוח אותם בכלל למפעליה הברוכים של שרת החינוך התרבותית, וישראל תמשיך בסיכולים ממוקדים עד אשר יחוסל הטרור או עד אשר לא יהיה לו את מי לחסל, מה שיבוא קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה הקשר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הה''ה- העוואנטה המכונה הודנה. הה''א- הבלגן המכונה אינתיפדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הה''ה העוואנטה המכונה הה''ה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
why did they do that in the first place? why they use the arab words? that is strange. israelis live in israel not in a arab country.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאותה סיבה שאנחנו אומרים ניו-יורק ולא יורק-החדשה. אלו הם שמות לדברים. מישהו אחר נתן את השם, וזה קצת מטופש ומיותר לתת לזה שם חדש, גם אם המשמעות המילולית לא מוצאת חן בעיננו (אלא אם יש לנו כוונות לשיחדש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקא ברדיו בספרדית כן אומרים נואבה-יורק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אתה שם כאן את האצבע על נקודה משמעותית: ההבדל בין שמות-עצם פרטיים לבין שמות-עצם אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיתונות זרה (טוב, נו, ב-FT) כותבים בד"כ ככה: "...the Intifada (uprising)..."
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רומיאו ויוליה תורגמו בעבר ל''רם ויעל''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לקרוא את הגירסאות שבהן כתוב "רם ויעל" מאת "רעד-חנית" (Shakespeare), אני חושב שאני בכל זאת מעדיף לקרוא את רומיאו ויוליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או אולי אני תמים? Nah, לא נראה לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על ההעדפה שלי לאנגלית כבר כתבתי. מבחינה זו "גוי!" בעיניי רק מחמאה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובדים על זה: http://benyehuda.org/shakespeare/Ram00.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אינתיפאדה פירושה התקוממות, כפי שעשו גם עמים אחרים בהיסטוריה, אבל אצלנו זה הפך [...] למין תופעה ייחודית ושולית של העם הפלשתיני. [...] השימוש במילה אינתיפאדה משרת את ערוץ 7, כי אף אחד לא מבין מה באמת הפלשתינאים רוצים, לא מבינים שזו התקוממות נגד כיבוש". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשבתי שמדינת ישראל סיכמה בינה לבין עצמה שלא מדובר בהתקוממות, כמו שהיה בסיבוב הראשון, אלא במלחמה. אבל לא הצליחו לסגור על שם למלחמה, ולכן נשארו בסופו של דבר עם האינתיפדה.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי ההגדרה נעה בין לחימה לבין עימות נמוך עצימות (ענ"ע)1. אינני חושב שה"אינתיפידה" הוגדרה, אי פעם, כמלחמה3. 1 תרגום מאנגלית2 של LIC= Low Intensive Conflict 2 עכש"י, הביטוי שאוב מתורת המלחמה האמרקאית העוסקת בעימותים פנימיים (בטחון לאומי). 3 אינני מתייחס להתבטאות, כזו או אחרת, של פוליטקאי, כזה או אחר, אם הייתה אלא להגדרה כפי שנתפשה בעיני הצבא והדרג המדיני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |