בתשובה להאייל האלמוני, 25/08/03 11:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הלך הרוח העברי אימוץ של מילים לועזיות אל תוך השפה לא ממש מעשיר אותה. ברוב המקרים מדובר פשוט בפרונאונסיאציה מעוברתת של מונח לועזי. תבנית זו של שימוש מסלפת את הלועזית יותר מאשר מעשירה את העברית. מילים כמו ''חי-זר'' מעשירות את השפה, הן בנויות על יסודות עבריים ובכך הן שומרות על קרבה למקור. מילים כמו ''סקאלאבילי'' לא. מי שנגד שיחדש ובעד ריבוי של שפות צריך לתמוך במאמצים של שפה לשמור על ייחודה על ידי יצירת מילים חדשות לשימושים חדשים ולא להתנגד כי ''באנגלית יש כבר מילה''. הלך הרוח העברי (עולם התרבות העברי, המנטליות העברית, היחסים הבין אישיים, המנהגים) נקבע על ידי השפה העברית במידה רבה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע כמה מילים אומצו לעברית מהארמית, מהיוונית, מהערבית, מהלטינית, מהרוסית, מהאנגלית וכולי. האם יש לך חלופה למילה "דוגמא" (לדוגמא1)? ההתנגדות היא לא משום שבאנגלית יש כבר מילה, ההתנגדות היא משום שהמילה כבר אומצה ע"י דוברי העברית, ולכן היא מילה עברית לכל דבר ועניין, אם וכאשר המילה תדחה ע"י דוברי העברית, היא תפסיק להיות מילה עברית. אני לא מוצא שום יתרון למילה "קלרן" על המילה "רדיו", למרות שהראשונה היא מילה עברית למהדרין, והשניה יבוא משפת לועז. מה במילה הראשונה עושה אותה "קרובה למקור", ולמה אותה קרבה למקור היא ערך חיובי? האם דוברי "השפה המקורית" ידעו מה זה רדיו? האם לדוברי השפה המקורית היתה התנגדות ליבוא מילים משפות שכניהם? למה אנחנו צריכים לאמץ ערכים פיקטיביים שכאלה? אגב, פרס כספי יוגרל בין מי שימצא את כל המילים ממקור לועזי בתגובה זו (יש יותר מעשר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרגע. לא כל מילה ממקור עברי טובה יותר מחברתה הלועזית - ההסטוריה מראה זאת היטב. אך עדיין יש ערך רב במגמה לשמר את האותנטיות של השפה ע"י יצירת מילים עבריות חדשות במקום אימוץ מילים לועזיות לפי שטאנצה מוגדרת מראש של הגייה. אם אתה לא רואה ערך בשמירה על הייחוד של השפה העברית, למרות הטיעונים שציינתי (שפה מכוננת את המחשבה וגו'), אז אתה מוזמן לפרסם באנגלית או XML או מה שבראש החף-מערכים שלך ושיהיה לך לבריאות. רק אל תסבול בגללי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נרגעתי, למעשה, תמיד הייתי רגוע. אני לא רואה ערך ב"שמירה על הייחוד של השפה העברית". אני כותב בעברית, כשאני רוצה שדוברי עברית יבינו אותי, אכתוב באנגלית כשארצה שדוברי האנגלית יבינו אותי, ואם ארצה שדוברי הXMLית יבינו אותי, אנסה ללמוד XMLית ואם אצליח, אכתוב בשפתם. היום, אני דובר רק בשתי השפות הראשונות, ולכן רק הן אופציונליות. הראש שלי לא חף מערכים, רק שיש שם ערכים אמיתיים, כמו חיי אדם, ולא ערכים פיקטיביים, כמו יחודיות של שפה (ערך שגם אתה לא באמת מחזיק בו, וראה את שימושך במילים "לועזי", "שטאנצה", "וגו"', "אנגלית", "XML", "ערך", "לבריאות", היסטוריה", "אותנטיות" ועוד, לכולן יש חלופות יחודיות ואותנטיות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה שאני מעריך את הייחוד של השפה העברית והיותי בעד פלורליזם לשוני לא מחייבת אותי להתנסח בעברית טהורה - השפה העברית עוד לא הגיעה לרמה כזו של עושר ואני הראשון שיודה בזה. אז במקום לספר לי מה באמת אני מעריך אולי תענה On topic? אני בעד פלורליזם לשוני. השפה העברית צריכה להיות עשירה בזכות עצמה לפחות ככל שאר השפות שבעולם. העושר הנ"ל תורם לעושר הרוחני של הדוברים את השפות. אתה לא מסכים לכך שהשפה מכוננת את המחשבה? אז תן טיעון נגד, אבל ממש לא מעניין אותי לשמוע אותך מקשקש OT על ערכייך המשעממים (חיי אדם?? give me a break למה שלא פשוט תגיד: "אני בעד טוב ונגד רע"?) או על ההתנסחות האישית שלי. נ.ב. XMLית?? LOL... תרשה לי להציע לך שאם אתה נתקל במונח שאתה לא מכיר במהלך דיון תעשה לעצמך טובה ותעשה את המאמץ המינימלי של חיפוש בגוגל כדי שתדע לפחות על מה אתה מדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
<Reply> <Question>Don't you speak XMLish?</Question> </Reply> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני קורא את תגובתי שנית, אני עדיין לא מוצא מקום בו יש אד-הומניזם ("לגופו של אדם"). כשאני קורא את תגובתי שנית אני עדיין לא מוצא התיחסות שלא On Topic ("לעניין"). עושרה של שפה לא בא לה מנסיון לשמור על ייחודה, אלא דווקא מאימוץ מילים זרות. זאת הסיבה שהאנגלית היא שפה עשירה מהעברית. זאת הסיבה שעברית עשירה משפות של שבטים מבודדים. לא ניסיתי לתת את ערכי "המשעממים", ניסיתי להסביר מהו ערך ("חיי אדם"), ומהו לא ערך ("יחודיות השפה") בעיני. לא כתבתי מילה על ההתנסחות האישית שלך, כתבתי על הצורך שלך, שלי, ושל כל דוברי העברית להשתמש במילים שיובאו מחוץ לעברית, משום שזו טבעה של השפה העברית (כמו כל שפה של בני אנוש). אני לא מסכים שהשפה בהכרח מכוונת את המחשבה, השפה לעיתים רק מתארת את המחשבה, ולעיתים משמשת כאמצעי להעברת מסרים. נ.ב. לצערי, אני מכיר את המושג XML. לצערי, נראה לי שאת המושג "חוש הומור" אתה מכיר באופן אקדמי בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. אני לא יודע מאיפה להתחיל. יש לי התנגדות כמעט לכל מילה בתגובה שלך. במקרים אלו מניסיוני עדיף בכלל לא להתחיל. במקום זה אסיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה ערך פיקטיבי? או ליתר דיוק, מה זה ערך לא פיקטיבי? הרי כל הערכים כולם הם פיקציה אנושית מעצם טבעם. זה כולל גם את ערך חיי האדם, אותו הזכרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין צורך להתייחס ברצינות רבה מידה לטענותיו של האייל האלמוני בדבר פיקטיביות הערך של פלורליזם לשוני, הן סתם ניסיון להסיט את הדיון ולכסות על העובדה שלגישתו האורוולית לשפה אין כיסוי רציונלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמא נוספת לערך פיקטיבי, כתיבת תגובה אד-הומניזם, מצד אחד, כשאתה מרגיש, משום מה, שנכתבה תגובה כזו ע"י אחר, אתה ישיר תוקף, מצד שני, לך אין בעיה לעבור על הערך הזה. איפה עלתה הטענה שהערך "פלורליזם לשוני" הוא פיקטיבי, אני התיחסתי רק לערך "שמירה על הייחוד של השפה העברית", שהוא ערך מנוגד לפלורליזם. איפה היה כאן נסיון להסיט את הדיון? האם אתה מוכן להסביר את המשפט "לגישתו האורוולית לשפה אין כיסוי רציונלי", בשביל שאדע האם הוא נכון, או (כמו כל שאר הדברים שאמרת עלי) לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבין שניכם הוא היה המשכנע יותר בוויכוח שהתנהל כאן. גם מבחינת יכולת ההתנסחות וגם מבחינת הטיעונים עצמם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכתבת נכון רק כשאתה יוצא מנקודת הנחה שכל הערכים פיקטיביים, אני לא יוצא מנקודת הנחה כזו. אבל גם תחת ההנחה הזו, יש הבדל בין ערך שהמטיף לו מאמין בו, לערך שהמטיף לו לא מאמין בו, לערך שאף אחד לא מאמין בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה מכוון? כי יש מלה עברית מצויינת ל- pronounciatiion - הגייה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |