פרופ' עדי שמיר זכה בפרס טיורינג | 1433 | ||||||||
|
פרופ' עדי שמיר זכה בפרס טיורינג | 1433 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
מיכאל רבין, אף הוא ישראלי, זכה בפרס ב-1976. ואם כבר הגהתי, אז "המחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית" או "הפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב". ברכות לזוכים! |
|
||||
|
||||
א. יתכן כי ב-77 עוד לא נקראה המחלקה בשם מורחב זה, אלא בשם "המחלקה למתמטיקה שימושית" בלבד. ב. ניסוח הידיעה מרמז כאילו שמיר היה החוקר הראשי בפיתוח אלגוריתם המפתח הציבורי, הנושא, בין היתר, את שמו, ואילו במציאות ידוע כי ריבסט דווקא היה בעל ההברקה המשמעותית, ובל מקרה, לא היה שמיר הדומיננטי. ג. צחוק הגורל - מיכאל רבין, עדי שמיר, עכשיו נותר רק לתת לאשר פרס (פיסיקה, טכניון) את הפרס בשנה הבאה. |
|
||||
|
||||
מדוע שאשר פרס יקבל פרס במדעי המחשב? הוא מתעסק בחישוב קוונטי או משהו כזה? |
|
||||
|
||||
א. כי זה יהיה נורא מצחיק. ב. כן. |
|
||||
|
||||
לפני כמה זמן התדיינתם בנושא הזה ואני רוצה להפנות תשומת ליבם של המתענינים לספר חדש בשם "קיצור דרך בזמן" (באנג') מאת ג'ורג' ג'ונסון. מהביקורת על הספר "למרות [שהמחשב הקוואנטי] איננו עומד לשנות את העולם, החישוב הקוונטי - שניצב בצומת של הפיזיקה, מתמטיקה, חישוביות תאורטית ואפילו פילוסופיה - מציע עושר אינלקטואלי עצום". |
|
||||
|
||||
א. כן. אבל ההערה שלי כוונה לניסוח אחר בידיעה, שתוקן בינתיים. |
|
||||
|
||||
מחטף! מה היה הניסוח הישן? |
|
||||
|
||||
היה כתוב ''הפקולטה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית''. |
|
||||
|
||||
מה לעשות, צודק. |
|
||||
|
||||
"הפרס הוענק בשנת 1996 לפרופ' אמיר פנואלי שהמציא שיטת גיבוי למערכות מיחשוב קריטיות"?! ``Pnueli is honored `for seminal work introducing temporal logic into computing science and for outstanding contributions to program and system verification.' "
http://www.acm.org/announcements/pr/amta96.html |
|
||||
|
||||
אהמ... לונעים. עדכון החדשות הזה הופך לפיאסקו אחד גדול. נגיד שזה 1 באפריל מאוחר? יתוקן במהרה. |
|
||||
|
||||
זה בסדר, בגרסת YNet יש שלל שגיאות נוספות: * "להצפין תעודה דיגיטית" זו שיטת חתימה טיפשית למדי. * "הזכויות לשימוש בטכנולוגיה שייכות לחברת RSA Security" – הפטנט פג לפני מספר שנים. * "בשנת 1999 הדגים שמיר פיצוח צופן שמשמש אתרי אינטרנט" – TWINKLE, מן הסתם. לא הדגים, רק הציע וניתח. * ..."מדובר במערכות המשתמשות במפתח הצפנה של 512 ביט בלבד ומבוססות על הטכנולוגיה שפיתח שמיר." – למעשב מדובר פשוט ב-RSA. * "עם השנים פרופ' שמיר רכש לעצמו שם של פורץ דרך בתחום הצפנת המידע ואחד מגדולי המתמטיקאים בעולם." – הצפנה בהחלט, וגם מדעי המחשב באופן כללי יותר (לדוגמה IP=SPACE), אבל מתמטיקאי? ואם מתעקשים: * "האלגוריתם של ה-RSA מבוסס על שני מספרים ראשוניים (...) גדולים ותכונות נוספות המשולבות בטכנולוגיה" – ניכר לכותב אין מושג על מה הוא מדבר. * "הגולש בצד השני משתמש במפתח הפרטי שלו" – של מי? ניסוח מטעה. * "הגולש בצד השני" (פעמיים) – אז זהו, עכשיו האדם הגנרי הוא "גולש", בדומה ל-"אזרח" או "צרכן"? |
|
||||
|
||||
אותי משום מה מרגש כאשר בכתבה על המצאה מתמטית שאין סיכוי להסביר אותה לקורא העיתונים הממוצע מסבירים במקום זה מה זה מספר ראשוני. כך הקורא יוצא בהרגשה שהוא בכל זאת הבין משהו! |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
למד איתי בגן חובה ובכיתותת הנמוכות. הושיבו אותנו יחד כי היינו שני החנונים (אז עוד לא היתה מילה כזו) של הכיתה. אח''כ קפץ מלאן כיתות ולמעט פגישות מקריות בצ'כונה לא ראיתי אותו. בנובמבר האחרון ערכנו פגישת מחזור והגיעו רבים וטובים, בעלי מקצועות מכובדים מרחבי תבל. התלבטנו אם לזמן גם אותו, מאחר והוא בעצם סיים את היסודי הרבה לפנינו. לבסוף מארגן המפגש פנה אליו ולא זכה לתשובה. כלומר, אולי המענה היה מוצפן ואנחנו הבורים לא הצלחנו לפענחו. חוצמזה, היה מרגש מאוד. |
|
||||
|
||||
כאשר הייתי בכיתה השביעית בתיכון, ביקשתי מעדי ללמד אותי מתימטיקה.אחרי רבע שעה אמר "את לא צריכה לדעת מתימטיקה. את ממילא לא מבינה". על כל פנים כל הכבוד למורה !!!!!! |
|
||||
|
||||
הזדמנות להמליץ על סיפרו של סיימון סינג - סודות ההצפנה, שבין השאר כולל תאור בהיר על שיטת RSA. ספר מרתק על תולדות ומהות שיטות ההצפנה והפיענוח. |
|
||||
|
||||
תודה, הזמנתי את זה אחרי שכל המשפחה נהנתה מ '' המשפט האחרון של פרמה''. אני מחכה בקוצר רוח לקרוא אותו. |
|
||||
|
||||
הייתי עד לסצינה הבאה בחנות ספרים. מוכרת ניגשת לבחור שמחפש לו ספר ואומרת: - קראת כבר את "המשפט האחרון של פרמֶה"? מזל שלא אמרה Parma. |
|
||||
|
||||
שמתי לב שתגובתי לעיל היא דו משמעית עקב אי-ניקוד של המלה ''עד''. ככל הנראה שני הקריאים נכונים. |
|
||||
|
||||
מה כל כך משעשע בכך? גם אצלי האינסטינקט הראשוני הוא לקרוא את השם בסגול. למעשה, כך קראתי לו עד כה. אני באמת לא זוכר איך מאייתים את השם בלטינית. ובכל זאת - מה הביג דיל? אז המוכרת לא יודעת איך כותבים את השם. היא הגתה אותו באופן שנראה לגיטימי לחלוטין, לקורא עברית ממוצע. זה לא כמו אותה מוכרת ששאלו אותה איפה אפשר למצוא את מדריך הטרמפיסט לגלקסיה והפנתה את הקונה למדף מדריכי הטיולים... |
|
||||
|
||||
אם היא לא יודעת איך אומרים את השם סימן שהיא לא דיברה על זה מעולם עם אנשים שכן יודעים. ההיבט המקצועי: אם מציעים ספר לאדם, האין זה מן הראוי לברר איך קוראים לספר? אני די בטוח ששמו של פרמה כתוב בעמודים הראשונים בתוך הכותרת האנגלית. אח, מזל שפגשתי את השם הזה לראשונה עוד לפני הגעתי למרחבי העברית :-) |
|
||||
|
||||
אמנם לי יש נטייה פסיכוטית לקרוא אפילו את העמוד עם האזהרה לגבי זכויות היוצרים, אבל זה באמת לא הכרחי לבדוק מה שמו המקורי של כל ספר שאדם קורא. יש סיכוי לא קטן שנתקלתי בשמו של פרמה בכתב לטיני אי שם בעבר ושכחתי. כמו שציינתי - הגיית פרמה בסגול היא כל-כך אינטואיטיבית שלא היה עולה על דעתי, לו הייתי עומד בסיטואציה דומה, כי עלי לבדוק איך יש להגות את השם לפני שהייתי ממליץ על הספר לאחר. אני פשוט לא מבין מה השוס הגדול באנקדוטה שלך, שלדעתך היה שווה את פרסום התגובה ההיא. לא היה מדובר בשגיאה מזעזעת בעברית, לא היה מדובר בבורות בלתי מתקבלת על הדעת. מה הביג דיל? מבחינתי כל מה שיצא מהעסק זה שאתה מתנשא באופן מגוחך למדי. |
|
||||
|
||||
לדעתי, כאשר מוכרת ספרים ממליצה על הספר תוך הגיה לא נכונה של שמו הדבר הוא בלתי מתקבל על הדעת. ברשותך, לא נידרדר להעלבות. אני אף מוכן להודות שהשוס איננו גדול, ואני יודע שלעתים אני מייחס לעניני לשון משקל רב מדי. מה היית אומר, אילו ההמלצה היתה על "המשפט האחרון של Parme", בהנחה שזו הקריאה האינטואיטיבית של המוכרת? |
|
||||
|
||||
לא הייתי אומר כלום. גם זה נראה לי לגיטימי בתנאים הקיימים (היינו - אין הבדל בכתיב בעברית). |
|
||||
|
||||
ברשימת ספרים של משרד החינוך סווגו הספרים ע''פ קטגוריות בינהן ''משפחה'' ו''חיות''. כל ספרי ג'ראלד דארל סווגו כ''חיות'' למעט ספרו ''משפחתי וחיות אחרות'' (שלא עוסק יותר במשפחה מאשר בחיות יחסית לשאר ספריו) סווג כ''משפחה'' |
|
||||
|
||||
לפני כמה שנים אמרה קריינית רצינית ברשת א' - "... כתבו המלחין ג'ורג' גרשווין ו*אשתו* איירה גרשווין ...". לפני מספר שבועות, בתכנית "גלובוס" בערוץ 1, תכנית רצינית, טובה ובד"כ גם מוגהת היטב - הופיעה על המסך כתובית עם שם המבצעת הידועה של גרשווין: "ג'רלדין פרייס", במקום ליאונטין פרייס. לפני שנתיים שלוש, ביום הזכרון לשואה, מנחה פופולארי בערוץ הילדים (הוא היה חבר של יעל בר-זוהר ושמו פרח לי עכשיו), סיפר על הפצצת הירושימה ונגסאקי ואמר את שם המטוס - "אנגולה גיי", במקום אינולה גיי (במקרה שלו, להבדיל מן הקודם, אני מרשה לעצמי לשער [אולי מתוך רשעות] שזה נבע מבורות של ממש). במו אזני שמעתי לפני מספר ימים, בעת ביקור בבית אבות בחיפה: אדם מבוגר סיפר על אהבתו לשירים ישנים והזכיר את השיר "צאינה צאינה הבנות וראינה", וחברו הקשיש שישב איתנו אמר, והבעת געגועים על פניו: "כן... זה שיר מתקופת הצנע...". ועוד האמתחת מלאה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אם אתה מרגיש בזה, זהו צעד מעורר אופטימיות בדרך להחכמה. באדיבות בנותיי האהובות, החבר של בר-זוהר: גיל ססובר. (אתה רואה? - עכשיו אתה כבר יותר חכם!) |
|
||||
|
||||
לימור לבנת שללה את פרס ישראל ממשה גרשוני: |
|
||||
|
||||
מצחיק אותי איך האמן מתנגד למוסדות המדינה, ומזלזל בהם עד כדי כך שאין הוא מוכן להופיע בטקס רשמי. אבל לותר על הפרס מאותה מדינה? חס וחלילה! נראה שהוא מנסה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אם המדינה לא מספיק טובה כדי שתופיע בטקס, למה אתה כל כך רוצה את הפרס שהיא מחלקת? |
|
||||
|
||||
שמעתי לפני כשעה את גרשוני מסביר את סירובו לבוא לטקס, והעסק יותר מסובך מכפי שנראה ממבט ראשון. גרשוני טוען שהוא מכבד את המדינה וסמליה. יתרה מזאת הוא טוען שהוא רענן ביצירותיו חלק מסמלי המדינה שהעלו עובש. בקצרה, הבנתי שאין לו בעייה ללחוץ יד למדינה ולסמליה בטקס לו היה הדבר אפשרי, אך בעיניו לימור לבנת ואריק שרון אינם המדינה (מה שמזכיר את אמרתו של מלך צרפת לואי ה-14, אאל"ט, שאמר, "המדינה היא אני"). בעיניו לבנת אף שנבחרה באורח דמוקרטי, אינה מייצגת כראוי את הדמוקרטיה הישראלית. לראייה שלבנת אינה מייצגת היטב את הדמוקרטיה, הוא הביא צטוט מדבריה, שבהם טענה כי "הוא צריך להודות לדמוקרטיה שמאפשרת לו לצייר כרצונו". אמירות כאלה נראות לו גובלות בפשיזם (הוא לא נקט במילה זו אך זה השתמע). האם ללימור לבנת הוא צריך להכיר תודה שהוא מצייר? עצם הרעיון שהוא מצייר בזכות לבנת כביכול מרתיח אותו. המדינה והדמוקרטיה הישראלית הן בנות 55 שנה, גרשוני מצייר כמה עשרות שנים. האם אנשים כשרון ולבנת שנבחרו אמנם באופן דמוקרטי, אך נמצאים באופן זמני בלבד בשלטון, הם מייצגיה האותנטיים? לדעתו, הם רק משחיתים את המדינה וסמליה, היקרים ללבו. אף כי לא אמר זאת במפורש, לדעתו, הוא הנציג האותנטי של המדינה ולא הם, הוא המבטא את רוחה האמיתית ולא הם, הם בנלוזותם יחלפו, המדינה וסמליה ישארו. לדעתי זה לא פשוט, איני מכיר די את גרשוני (והמעט שראיתי מעבודותיו לא דיבר אליי), אך יש לזכור שבעקרון את פרס ישראל מקבלים מדענים ואנשי רוח בעלי שיעור קומה; אמנם יש בחלוקת הפרס הוקרה של המדינה בפועלם - אך מצד שני אנשי רוח אלה אוצלים משהו מעצמם ונופחים רוח בנשמתה של המדינה: המדענים הגדולים הם עצמם סמל לקידמתה המדעית של המדינה, האמנים סמל לתרבותה וכו'. האם חייב הקשר בינם לבין המדינה לעבור את התווך של לבנת? יכול להיות שגרשוני יכול היה לפתור את הדילמה שלו במה שמכונה במחוזותינו "פשרה יצירתית": הוא יכול היה להבהיר בתקשורת (ואלו מטעמים שהיא אוהבת), שלחיצת יד עם לבנת ושרון אינה לחיצת יד אישית איתם עצמם ועם דיעותיהם הפוליטיות, אלא לחיצת יד עם "משרותיהם", עם שרת החינוך ועם רה"מ, יהיו מי שיהיו. |
|
||||
|
||||
והוא, שפוסל את הלגיטימיות של ראש ממשלה ושרה בממשלה שנבחרה באופן לגיטימי לחלוטין בבחירות חופשיות - הוא ממש אביר הדמוקרטיה, כן? |
|
||||
|
||||
גרשוני סירב להשתתף בטקס, וזו הפרת התקנון; עניין לחיצת הידיים היה רק אנקדוטה. לו השתתף בטקס אך נמנע מלחיצת הידיים, לא היתה עילה לשלול ממנו את הפרס. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהיה זה ג'ון גרירסון, במאי הסרטים התעודיים הבריטי, שקיבל בשמחה מענק יצירה מממשלה ימנית - בידיעה שהוא עומד לעשות בו שימוש לבימוי סרטים שיבקרו את הממשלה. אבל השורה התחתונה היא לא שהוא קיבל מענק כזה, אלא שהוא הגיש בקשה לקבל אותו. |
|
||||
|
||||
חסר אנשים שתורמים למדינה בכל מיני תחומים כולל אמנות ויזואלית , שמישהו חושב שצריך להתעסק עם האשפה הזאת ? |
|
||||
|
||||
אתה בטח לא קורא מדע בדיוני, אבל כדאי לך לקרוא את הסיפור ''כל בני האדם, בשלום ובאחוה'' מאת ורד טוכטרמן בגיליון האחרון של חלומות באספמיה. |
|
||||
|
||||
נכון. אבל אל דאגה, הוא ממיר את העוגה המכובדת בתבשיל תקשורתי לא קטן תוך שהוא מאפיל בפרסום על כל שאר הזוכים.. |
|
||||
|
||||
הוא לא מתנגד למוסדות המדינה אלא למדיניות הכיבוש של הממשלה ולפיכך אינו רוצה בשום קשר, ולו רק סימלי, עם אלה האחראים למדיניות זו. |
|
||||
|
||||
ד"ר אלי ביהם (שעשה את הדוקטורט שלו אצל עדי שמיר) הדוקטורנט אלעד ברקן והחוקר נתן קלר מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון הצליחו לפצח את צופן ה-GSM המשמש את חלק מהטלפונים הסלולריים. הפיצוח מאפשר, לכאורה, לצותת לשיחות טלפון של משתמשים סלולריים ברשת ה-GSM, שנחשבה עד כה למאובטחת. גם עדי שמיר דיווח בשנת 1999 על פיצוח תיאורטי של אלגוריתמי ההצפנה הסלולרית של תקן התקשורת הסלולרית הדיגיטלית. החידוש הוא שבניגוד לשיטות פריצה קודמות, החוקרים הראו דרך לפענח את תוכן השיחה בלי לדעת שום דבר על תוכנה1. 1 אנשי אבטחת מידע: האם זה אומר שההתקפה לא מצריכה Known Plaintext? |
|
||||
|
||||
כן, זה מה שזה אומר |
|
||||
|
||||
הפריצה מסתמכת על שגיאה מוזרה בתכנון של GSM - במקום להצפין את המידע ואז להוסיף יתירות (קוד לתיקון שגיאות, שמאפשר לצד המקבל להשתמש במידע גם אם חלקו שובש במהלך השידור), GSM קודם מוסיפה יתירות ורק אז מצפינה את המידע. המשמעות: המידע המוצפן כולל מידע שחוזר על עצמו, והמתקיף יודע באיזה אופן הוא חוזר על עצמו, מה שהופך את המתקפה לאפשרית. אגב, המאמר פורסם ב- Crypto 2003 לפני שבועיים בערך (http://www.iacr.org/conferences/crypto2003/2003Progr... - תמסרו ד"ש לטרומר), אבל התקשורת בישראל התעוררה רק עכשיו - נראה כאילו הטכניון שחרר "הודעה לעיתונות" או משהו. |
|
||||
|
||||
האם השמות הטעוני, או שמא חלקם של הישראלים במרצים היה באמת כה גדול? |
|
||||
|
||||
(לפי סדר הופעתם בתוכנית) לא יודע לגבי "אזרחות", אבל מבחינת "שיוך אקדמי" (סטודנטים, בוגרים, חברי סגל): יובל ישי (שהציג שני מאמרים בכנס), ארז פטרנק (כנ"ל), Hugo Krawczyk (כנ"ל, אבל אני אפילו לא אנסה לתרגם את השם), ניב בוכבינדר, אלעד ברקן, אלי ביהם, ונתן קלר הם כולם אנשי טכניון. עדי שמיר, ערן טרומר, קובי ניסים, אלכס ביריוקוב, רן קנטי (שני מאמרים), בועז ברק, ומוני נאור הם אנשי מכון וייצמן. יש עוד כמה שאיני בטוח לגביהם. בנוסף, ייתכן וחלק מהשיוכים השתנו מאז שאני נתקלתי בשמות; רן קנטי למשל עשה את הד"ר בוויצמן לפני כמעט עשור. בקיצור, זה נשמע כאילו התפריטים בחדר-האוכל היו בעברית. |
|
||||
|
||||
כתבה קצת יותר מפורטת ומדוייקת, אני חושב: מסתבר ששהתקפה דורשת יותר מהאזנה — היא דורשת גם התחזות לתחנת ממסר, כלומר, אינה מאפשרת פאסיביות מצד התוקף. אגב, למה לפרסם דווקא תחת עדי שמיר? מה, זה לא מספיק טוב בשביל עדכון חדשות? אולי יש מקום לאיזה מאמר קטן לאייל על קריפטוגרפיה. מר טרומר? |
|
||||
|
||||
עדי שמיר, מבכירי הקריפטולוגים בעולם וחבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב, לא השתתף בשבוע שעבר בכנס אקדמי על ההיסטוריה של הקריפטוגרפיה משום שלא קיבל בזמן ויזה לארה"ב. תאור הפרשה המלא מפי שמיר: http://blogs.fas.org/secrecy/2013/10/shamir מתוך פיסקת הסיום: Clearly, no one in the US is trying to see the big picture, and the heavy handed visa bureaucracy you have created seems to be collapsing under its own weight ... In addition, the number of terrorists among the members of the US National Academy of Science is rather small. As a friend of the US I am deeply worried that if you continue to delay visas in such a way, the only thing you will achieve is to alienate many world-famous foreign scientists, forcing them to increase their cooperation with European or Chinese scientists whose countries roll the red carpet for such visits. Is this really in the US best interest?
|
|
||||
|
||||
אולי לא סיפרו לו מה אסור לכתוב1 תחת 'משלח יד' במסמך בקשת הויזה? :) לפחות על האמריקאים אפשר לסמוך שזה נובע מעודף ביורוקרטיה ולא מביורוקרטיית עדיפויות. 1 על פי האגדות האורבניות, 'מומחה לחומרי נפץ', 'פיזיקאי גרעין', 'האקר מחשבים', 'מומחה להצפנה' ושכאלה אינם מתקבלים בעין יפה במסדרונות הרלבנטיים2. רצוי לצמצמם ל-כימאי, פיזיקאי, איש תוכנה ומתמטיקאי. למשל. 2 כשהסעיף הכי משעשע בטופס בקשת הויזה הוא זה שבו אתה צריך לציין אם אתה משתייך לארגון טרור, נושא עליך נשק ביולוגי, ושאר שאלות שההגיון היחיד שיכול לעמוד מאחוריהן הוא שזה נועד לסנן מטומטמים גמורים, שהואילו לסמן V ליד אחד מהסעיפים האלה לפני שהם מראים את פרצופם בשגרירות האמריקאית. |
|
||||
|
||||
קרוב משפחה, אנגלי שנולד בארץ זרה, סיפר על נסיעתו הראשונה לאנגליה אחרי מלחה"ע-2. שם הוא נכנס לקפטריה לקנות כוס תה ושילם בשטר של 5 פאונד. הקופאית ביקשה ממנו לחתום על השטר וכששאל מדוע היא ענתה שכך מוודאים שהשטר לא מזויף (הגרמנים הפיצו כמות גדולה של שטרות מזויפים בזמן המלחמה). כשהוא אמר לה שחתימה אפשר לזייף ולשרבט כל דבר על השטר היא ענתה, "אה, על זה לא חשבתי". |
|
||||
|
||||
____ 2. הסעיף הזה מאפשר בבחינה חוקית ומוסרית לבטל ויזה/אזרחות/תושבות שניתנו על סמך שקר. זה דוקא מוצא חן בעיני. |
|
||||
|
||||
יש בזה הגיון רק אם על שקר כזה אין התיישנות בניגוד, נניח, לחברות בארגון טרור. |
|
||||
|
||||
אצל האמריקאים (כנראה) שאין התיישנות, או אם יש אז היא אחרי כל כך הרבה זמן, שמעשית היא אינה קיימת. ראה מקרה דמניוק. |
|
||||
|
||||
האם חוץ מביטול ויזה/אזרחות/תושבות אפשר גם לתבוע פלילית את זה ששיקר בטופס? כי אם כן, זו תשובה יותר חזקה לשכ"ג מעניין ההתיישנות. |
|
||||
|
||||
"כתב אישום בארה"ב: הסתירה את עברה כמחבלת" |
|
||||
|
||||
2 פעם, בבידוק לקראת טיסה לחו"ל, עניתי בחיוב על השאלה האם נתנו לי משהו להעביר למישהו. היה מעניין. |
|
||||
|
||||
Do tell.
|
|
||||
|
||||
זה היה אי שם בראשית שנות ה90 של המאה הקודמת, כשהיה קיים שרות שנקרא "טרום טיסה", במסגרתו ניתן היה למסור את המטען בערב שלפני הטיסה בקרבת מקום מגוריך (במקרה שלי זה היה בחיפה), ולקבל את כרטיס העליה למטוס. במזוודה היה לי מכשיר רדיו טייפ (שנות ה90 או לא שנות ה90?) אשר חבר אשר עבד בבלגיה ושהה שם עם משפחתו, ביקש שאעביר אליו מבית הוריו. מכיוון שעיתותי היו בידי עניתי בחיוב לשתי השאלות (גם ארזתי לבד, וגם נתנו לי משהו להעביר למישהו). התחילה מהומה. הסלקטורית קראה לאחראי. האחראי שאל אותי מה נתנו לי להעביר למי. עניתי. הם יכלו לעצור כאן, להסתפק בפרופיילינג שלי, ובהסבר שהמקבל הוא אזרח ישראלי, בוגר צבא ובעל משפחה, או לכל היותר לפתוח את המזוודה, להוציא את מכשיר הרדיו טייפ, לחברו לחשמל ולוודא שזה אכן מכשיר רדיו טייפ. במקום זאת הם בחרו להכנס להיסטריה. טלפונים לנתב"ג, בידוד המזוודה, ולא - לא קיבלתי את כרטיס העליה למטוס. קיבלתי הנחיה להתייצב בנתב"ג בדלפק בידוק מס' 100 (או אולי מספר אחר, בכל אופן זה היה בקצה האולם) לפני הטיסה. התייצבתי שם בבוקר לפני הטיסה וסיפרתי את הסיפור לאחראית במקום אשר הפטירה "נו, טוב, מה אפשר לצפות מהמטומטמים האלה מחיפה?" |
|
||||
|
||||
חדשות ישנות שעברו מתחת לרדאר. |
|
||||
|
||||
פרופ' עדי שמיר פיתח שיטה לפריצת הצפנה על ידי האזנה למחשב חושבים שזה מעניין? תראו מי היה שותף למחקר! יש סיכוי שלכאן הוא יסכים להתראיין? |
|
||||
|
||||
הערה: הכתבה הזו לא מדויקת. ההתקפה אינה נגד RSA עצמו (וגם שם הכתבה קצת מבלבלת בין הפרוטוקול לחברת RSA) אלא כנגד מימוש אחד שלו. למימוש הזה (GnuPG, ראשי תיבות של GNU Privacy Guard, שידועה גם כ־gpg) יצאה כבר גרסה שמתקנת את הבעיה. ההתקפה הזו שייכת לקבוצה כללית של התקפות שנקראות התקפות ערוץ צדדי (ר' התקפת ערוץ צדדי [ויקיפדיה], ערך שנקרא זמנית בעבר "מתקפת צד ערוץ") - במתקפות הללו מנסים לקבל מידע על החישוב בדרכים שונות שקשורות למימוש. במקרה הזה מדובר על הקולות שמשמיע המעבד שלפיהם אפשר לדעת האם הוא עובד או ישן. לפי הפרופיל הזה מנסים לנחש מה בדיוק החישוב שמתבצע. זה מזכיר ניסיון לנחש מחשבות לפי תרשים EEG וזה עובד רק בגלל שבמקרה האמור יש הבנה טובה מאוד של מה שיכול לרוץ על המחשב. |
|
||||
|
||||
אני בור די גדול בענין, אבל נראה לי ששיטה תלוית-מימוש ספציפי היא מראש רגישה מאד לשינויים ולא תחזיק מעמד הרבה זמן, בעיקר אחרי ששימעה נפוץ והיא כבר לא סודית כל כך. אם כבר השיטה מניחה שאני שם את הנייד שלי עם תוכנת ההאזנה ליד המחשב שלך למשל, מבלי ידיעתך, לא פשוט יותר כבר שהנייד שלי יפעיל מצלמה ויצלם אותך מקיש את הסיסמה שלך על המקלדת? בכל מקרה זה וודאי שווה כמה מאמרים מגניבים, אני לא אומר שלא, ועד שזה מתגלה בטח איזו ניקיטה כזאת או אחרת כבר השתמשה בזה. |
|
||||
|
||||
תודה. לא חשדתי שכלכליסט מדייק, עכשיו ברור יותר. בינתיים נראה שטרומר הסכים לדבר איתם, עשר וחצי שנים אחרי שעצבנו אותו בתגובה 141003 . מעניין אם השתנו עוד פרטים בכתבה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |