 |
|
 |
||
|
||||
 |
לימור לבנת שללה את פרס ישראל ממשה גרשוני: |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מצחיק אותי איך האמן מתנגד למוסדות המדינה, ומזלזל בהם עד כדי כך שאין הוא מוכן להופיע בטקס רשמי. אבל לותר על הפרס מאותה מדינה? חס וחלילה! נראה שהוא מנסה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אם המדינה לא מספיק טובה כדי שתופיע בטקס, למה אתה כל כך רוצה את הפרס שהיא מחלקת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי לפני כשעה את גרשוני מסביר את סירובו לבוא לטקס, והעסק יותר מסובך מכפי שנראה ממבט ראשון. גרשוני טוען שהוא מכבד את המדינה וסמליה. יתרה מזאת הוא טוען שהוא רענן ביצירותיו חלק מסמלי המדינה שהעלו עובש. בקצרה, הבנתי שאין לו בעייה ללחוץ יד למדינה ולסמליה בטקס לו היה הדבר אפשרי, אך בעיניו לימור לבנת ואריק שרון אינם המדינה (מה שמזכיר את אמרתו של מלך צרפת לואי ה-14, אאל"ט, שאמר, "המדינה היא אני"). בעיניו לבנת אף שנבחרה באורח דמוקרטי, אינה מייצגת כראוי את הדמוקרטיה הישראלית. לראייה שלבנת אינה מייצגת היטב את הדמוקרטיה, הוא הביא צטוט מדבריה, שבהם טענה כי "הוא צריך להודות לדמוקרטיה שמאפשרת לו לצייר כרצונו". אמירות כאלה נראות לו גובלות בפשיזם (הוא לא נקט במילה זו אך זה השתמע). האם ללימור לבנת הוא צריך להכיר תודה שהוא מצייר? עצם הרעיון שהוא מצייר בזכות לבנת כביכול מרתיח אותו. המדינה והדמוקרטיה הישראלית הן בנות 55 שנה, גרשוני מצייר כמה עשרות שנים. האם אנשים כשרון ולבנת שנבחרו אמנם באופן דמוקרטי, אך נמצאים באופן זמני בלבד בשלטון, הם מייצגיה האותנטיים? לדעתו, הם רק משחיתים את המדינה וסמליה, היקרים ללבו. אף כי לא אמר זאת במפורש, לדעתו, הוא הנציג האותנטי של המדינה ולא הם, הוא המבטא את רוחה האמיתית ולא הם, הם בנלוזותם יחלפו, המדינה וסמליה ישארו. לדעתי זה לא פשוט, איני מכיר די את גרשוני (והמעט שראיתי מעבודותיו לא דיבר אליי), אך יש לזכור שבעקרון את פרס ישראל מקבלים מדענים ואנשי רוח בעלי שיעור קומה; אמנם יש בחלוקת הפרס הוקרה של המדינה בפועלם - אך מצד שני אנשי רוח אלה אוצלים משהו מעצמם ונופחים רוח בנשמתה של המדינה: המדענים הגדולים הם עצמם סמל לקידמתה המדעית של המדינה, האמנים סמל לתרבותה וכו'. האם חייב הקשר בינם לבין המדינה לעבור את התווך של לבנת? יכול להיות שגרשוני יכול היה לפתור את הדילמה שלו במה שמכונה במחוזותינו "פשרה יצירתית": הוא יכול היה להבהיר בתקשורת (ואלו מטעמים שהיא אוהבת), שלחיצת יד עם לבנת ושרון אינה לחיצת יד אישית איתם עצמם ועם דיעותיהם הפוליטיות, אלא לחיצת יד עם "משרותיהם", עם שרת החינוך ועם רה"מ, יהיו מי שיהיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והוא, שפוסל את הלגיטימיות של ראש ממשלה ושרה בממשלה שנבחרה באופן לגיטימי לחלוטין בבחירות חופשיות - הוא ממש אביר הדמוקרטיה, כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרשוני סירב להשתתף בטקס, וזו הפרת התקנון; עניין לחיצת הידיים היה רק אנקדוטה. לו השתתף בטקס אך נמנע מלחיצת הידיים, לא היתה עילה לשלול ממנו את הפרס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהיה זה ג'ון גרירסון, במאי הסרטים התעודיים הבריטי, שקיבל בשמחה מענק יצירה מממשלה ימנית - בידיעה שהוא עומד לעשות בו שימוש לבימוי סרטים שיבקרו את הממשלה. אבל השורה התחתונה היא לא שהוא קיבל מענק כזה, אלא שהוא הגיש בקשה לקבל אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חסר אנשים שתורמים למדינה בכל מיני תחומים כולל אמנות ויזואלית , שמישהו חושב שצריך להתעסק עם האשפה הזאת ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטח לא קורא מדע בדיוני, אבל כדאי לך לקרוא את הסיפור ''כל בני האדם, בשלום ובאחוה'' מאת ורד טוכטרמן בגיליון האחרון של חלומות באספמיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אבל אל דאגה, הוא ממיר את העוגה המכובדת בתבשיל תקשורתי לא קטן תוך שהוא מאפיל בפרסום על כל שאר הזוכים.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא מתנגד למוסדות המדינה אלא למדיניות הכיבוש של הממשלה ולפיכך אינו רוצה בשום קשר, ולו רק סימלי, עם אלה האחראים למדיניות זו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |