 |
כיצד משפיע עליך הפיחות בשקל לעומת הדולר? | 712 |  |
||||||||||||||||||||||||||
 |
|
 |
|||||||||||||||||||||||||||
 |
 |
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
המטבע האפגני נקרא "אפגני" ("Afghani") ושערו נכון ל3.10.01 היה 115000 אפגני לדולר. זאת לאחר תיסוף ניכר בשערו בשל השמועות במדינה על סיכוי לשובו של המלך. יום קודם היה השער 130000 אפגני לדולר. דיווח רויטר בנושא: http://www.alertnet.org/thenews/newsdesk/T40159 שטר לדוגמא: http://afg.afghanteens.net/money/ |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
AfghanTeens.net? התשובה האפגנית ל-HotSexyTeens.net? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנוער של היום... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אגב שער המרה פוסטבינלאדני. הייסוף שעליו דיווחת בא לאחר פיחות שהביא את המדינה משער של 4,700 אפגני לדולר ב-1999 ל-130,000 של שלשום... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אזהרה לנקרים להודעה זו: האנטי וירוס שלי טוען שבאתר השני יש malware מסוכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדף השני כתוב בצורה מיושנת. יש לו קוד ג'אווהסקריפט שמנסה להבדיל בין דפדפנים לפי הקיום של document.all (אינטרנט אקספלורר, בשעתו) ולפי הקיום של document.layers (נטסקייפ 4. לא זכור לי אם גם גרסאות ישנות נותר). בכל מקרה, הוא מכיל בתחתיתו iframe שטוען אוטומטית דף מסויים מהכתובת u8j.ru . הבעיה היא שהכתובת הזו כבר לא קיימת. אז הוא כל־כך מיושן, שאפילו כתובת ה־malware שבו לא מעודכנת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למישהו יש מושג מה ההיגיון ששכר דירה נקבע בדולרים? כאשר חותמים על חוזה דירה, מתחייבים לשלם סכום לא ידוע מראש (מכיוון שלא ניתן לחזות מראש את שער הדולר). מה ההיגיון מאחורי זה? בסך הכל ההכנסות שלנו הן בשקלים, ושאר ההוצאות הן בשקלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוסיפו לזה מחירי דירות לרכישה, מחירי כרטיסי טיסה, מחירי חבילות גלישה באינטרנט ועוד רבים וטובים. מה הסיבה לכך? האם התופעה הזו קיימת גם במדינות אחרות בהן המטבע אינו דולר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהתופעה התחילה בשנות השמונים, כשהאנפלציה הגיעה ל 400%. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחלק מהמקרים מדובר במוצרים מיובאים או שעיקר התשומות בהם מיובאות. המוכר מגלגל את הסיכון הכרוך בשינויי שער על הקונה. למיטב ידיעתי, החוק הישראלי אוסר בד''כ לנקוב מחירים לצרכן בדולרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם מכוניות, אשר מאז סגירת "רום כרמל" כולן מיובאות? ומה זה "תשומות מיובאות"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המכוניות, ברובן, אינן מיובאות מארה"ב או דרכה, אלא מאירופה ומיפן. בעניין "תשומות מיובאות": טעות שלי. התכוונתי לכך שחלק משמעותי מההוצאות של היצרן או הספק הוא לקניית סחורה או שירותים מחו"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם הג'יפ סופה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שהדירה שאני שוכרת דווקא תוצרת הארץ. מה בדבר שכ"ד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר ענו על זה כאן (נדמה לי שהתשובה היתה שזה נוהג שראשיתו בימי האינפלציה הדוהרת, ושחלק מהמשכירים טרם נגמלו ממנו). המממ... מעניין מה זה הלינק הזה: דיון 671 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינפלציה. כלומר, לא היום. אבל פעם. פעם הייתה המון אינפלציה, ואדם שרצה להשכיר את הדירה שלו, לא יכל להשכיר אותה עבור סכום שכעבור כמה חודשים (או, בתקופה מסויימת, כמה ימים) יהיה כבר חסר ערך. אז הצמידו את ערך הדירות לדולר. הייתה אפילו תקופה שרצו לעשות דולריזציה של המשק - כלומר, להחליף את המטבע הישראלי בדולר ולגמור עניין. אבל לא עשו. כיום כבר אין סיבה אמיתית. השינויים מספיק איטיים כדי שלא לגרום נזק, ולמעשה - עד השנה, מי שהיה צמוד לשקל הרוויח יותר. חלק מבעלי הדירות כבר עברו לתעריף בשקלים (אני, למשל, שוכר דירה לפי ש''ח, לא לפי דולר). אבל קשה לשנות מנהגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי לראות את ההגיון בכך שההכנסות וההוצאות (כאשר שכר דירה היא ההוצאה הגדולה ביותר לזוג בחודש) לא עובדות לפי אותה סקלה. כיום ההוצאות שלי גדלות באופן שרירותי, ללא שליטה שלי בעניין, כאשר המשכורת נשארת קבועה. מה עשו בתקופת האינפלציה? איך שילמו שכר דירה עם משכורת חסרת ערך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. חכה שיהיו לך ילדים, שכר הדירה מתגמד ליד התשלום למטפלת. 2. בתקופת האינפלציה המשכורת הייתה מתעדכנת כל פרק זמן קצר מאוד ( היו מקומות שבהם קיבלו משכורת פעמיים בחודש). 3. גם משיכת יתר לא צמודה לערך הדולר ולכן השתלם מאוד באותה תקופה להכנס למשיכת יתר, ככה שלמרות המצב המטורף, רמת החיים בארץ די עלתה באותה תקופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חכי שתקני דירה... בימים האחרונים לפני התשלום יושבים צמוד לרדיו כל יום בחמש ומחכים לשמוע מה השער היציג. הדולר עלה בשתי אגורות? יופי, הפסדנו עוד 4,000 שקל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהורי קנו דירה, הם העבירו את כל חסכונותיהם לתכניות צמודות דולר מיד עם חתימת החוזה (או אולי אפילו לפני). אני לא בטוחה אם זה הצעד הכי נכון כלכלית, אבל זה בהחלט איפשר להם לישון בשקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קניתי את הדירה שלי (טוב, של הבנק ברובה) במחיר שקלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצמדה לדולר אמנם מבטיחה שלא יהיו הפתעות לרעה, אבל אם שער הדולר יורד אף אחד לא נהנה מזה חוץ מהבנק. האלטרנטיבה למי שמתכנן לשלם סכום גדול בדולרים היא לשים את הכסף בינתיים דווקא בפקדון שקלי, ובמקביל לקנות כמה אופציות שקל-דולר מהסוג שמנפיק בנק ישראל. האופציות מספקות לקונה ביטוח נגד עליית שער הדולר בתאריך התשלום העתידי, ואם בסופו של דבר שער הדולר דווקא יורד, יפסיד בעל האופציה את המחיר ששילם על האופציות (שהוא זניח יחסית) אבל ירוויח את הפרש השערים על הסכום הגדול שנשאר כאמור בשקלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשכנתאות אז לא היו צמודות למדד. המשכנתא של ההורים שלי פשוט התאיידה. בשלב מסויים אבא שלי היה יכול לסגור את כל המשכנתא במשכורת של חודש אחד, ולא עשה את זה. הבנק התחנן שהם יסגרו את המשכנתא, כי רק משלוח התזכורות וההודעות עולה יותר, ובסוף הם פשוט מחקו להם את המשכנתא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכנית הדולריזציה שידועה גם בשם ארידוריזציה באה ממוחה הפורה של שר האוצר דאז יורם ארידור. זה שאמר ''אם היה לי כסף הייתי קונה מניות בנקים'' ימים לפני התמוטטות הבורסה. לפי הנסיון המר של ארגנטינה אולי טוב שהתוכנית לא יצאה לפועל באופן מלא ורשמי. הנשיא הארגנטינאי הקודם מנם, העביר את המטבע דולריזציה מוחלטת. בשנים הראשונות הכל הלך יפה והכלכלה פרחה. היום המשק הארגנטינאי בשפל עמוק, אי יכולת עמידה בתשלומי חובות ואגרות חוב ממשלתיות. המשבר הזה מאיים לגרור אחריו כלכלות של מדינות נוספות בדרום אמריקה ובנקים וחברות בעולם שמימנו או סחרו בהתחייבויות ארגנטינאיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך מתקשר השפל הכלכלי בארגנטינה לעובדה שהמטבע שלה הוא הדולר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצמדה קשוחה של הפזו לדולר לא מאפשרת גמישות בתגובות למשברים כלכליים. לדוגמא, פיחות לפעמים יכול לעזור לצאת ממשבר אבל הצמדה לא מאפשרת אותו. ברזיל פיחתה את המטבע שלה וכך פגעה במצבה הבינלאומי של ארגנטינה שלא היתה יכולה להגיב כך. מטעמי יוקרה או קבעון, יכולה המדינה לבחור באי לשמור על ההצמדה במחיר איבוד היכולת לשלם את התחיבויותיה. פרופסור קרוגמאן כתב שמבין שתי ברירות רעות, זו הרעה יותר משום שלטווח ארוך היא פוגעת באמינות של המדינה וביכולתה לגייס כספים. דוגמא למשפט האחרון - ביולי ארגנטינה נאלצה להעלות בבת אחת את הריבית שהיא מציעה על אגרות חוב ב %5 ל %14 כדי לפצות על הסיכון הגובר בהשקעה בפזו. אני לא בדיוק כלכלן ואולי משהו אחר יוכל לספק הסבר טוב יותר, או אפילו לסתור את שלי. אגב, נדמה לי שההוגה הראשון של הדולריזציה בישראל היה יקיר פלסנר שבגליון שנת אלפיים של גלובס הוא שיבח את התוכנית והצטער שהיא לא בוצעה (אולי משהו יכול לאשש את הזכרון החלש שלי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה שבתי מטיול של מספר חודשים בדרום אמריקה. בין השאר הייתי בארגנטינה, שבה המטבע המקומי (פסו ארגנטינאי) צמוד לדולר, כלומר פסו ארגנטינאי אחד שווה ערך לדולר אחד. לעומת זאת, הייתי גם באקוודור שלפני כשנה ביטלה לחלוטין את המטבע המקומי שלה (סוקרה) ומשתמשת אך ורק בדולרים. כל המחירים נקובים בדולרים והכספומטים מנפיקים שטרות חדשים של $20 ו $10. (קשה להשתמש בשטרות גדולים יותר גם בשל חשש מזיופים וגם כי המחירים מאוד נמוכים) האם שתי השיטות נקראות דולריזציה? אם לא, מי מהן זו הדולריזציה המפורסמת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיחות יוצר אינפלציה. אינפלציה פוגעת במשק. פיחות זה רע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיחות הופך יצוא לרווחי יותר ומוצר מקומי לתחרותי יותר לעומת יבוא. יצוא גדול ומוצר מקומי תחרותי הם טובים למשק. פיחות זה טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטווח הארוך היצוא שווה ליבוא. פיחות הופך יצוא לרווחי יותר ליצואנים בטווח הקצר, מכיון שהתשומות המורכבות מתשומות המיוצרות בארץ מחירם קבוע בטווח הקצר. אולם בעקבות הפיחות, היבוא מתיקר, העובדים דורשים תוספת שכר, וכך התשומות המיוצרות בארץ מחירם עולה ורווחיות היצואנים קטנה. ומה שאנחנו מקבלים בטווח הארוך זה ירידה ברווחיות היצואנים, ואינפלציה כבונוס. אינפלציה זה רע. ניתן לבצע פיחות שלא מביא לאינפלציה באמצעות הורדת הביקושים, קוראים לזה מיתון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו לא בסדר בסדר של הדברים אצלך. העובדים דורשים תוספת שכר כשיש אינפלציה, ולא להפך. בכל אופן, מכיוון שתמיד יש שחיקה בשכר העובדים לעומת האינפלציה (שחיקה שמתאזנת רק בגלל העלאת שכר על פי ותק, דבר שהיה קורה בכל מקרה), הרי שעליית התשומות בארץ אינה שוות ערך לעליית הרווחים בחו''ל. מה גם שהמוצר המקומי הופך ליותר תחרותי, ולכן הוא גם מוזל (קונים יותר ממנו, ולכן כדאי להפחית את מתח הרווחים לחתיכה, כדי להרחיב את סך הכל הרווחים). כמו כן, אין מדובר ב''אינפלציה מתגלגלת'', אלא אינפלציה רגעית, שיורדת חזרה לרמתה הנורמלית ברגע שתהליך הפיחות נגמר (למעשה, קצת לאחר מכן, בגלל מהירות התגובה של היבואנים ואלו התלויים בהם). הבעיה היא ששער השקל (היה) נמוך באופן משמעותי מהערך ה''אמיתי'' שלו. מוטב שהשקל יגיע לרמה ההגיונית שלו וישאר שם, מאשר שאנחנו נחיה באי-ודאות כלכלית באשר לעתידו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשכח לרגע מהסכמי שכר קיבוציים. וקבל בחינם שיעור בכלכלה. נניח לרגע עולם מופשט שבו ישנו יצואן ויצרן מקומי, ושער החליפין הוא 1$ = 1ש". היצואן מוכר את תפוקתו לחו"ל ב 100$, והיצרן המקומי מוכר את תפוקתו בארץ ב 100 ש"ח. התשומות לסחורה של היצואן ושל היצרן המקומי מוכבות מ 50$ תשומות שמקורם מחו"ל ו50 ש"ח תשומות שמקורם בארץ, ז"א משכורות. ז"א שסה"כ המשק מיצא סחורה ב 100$, מיבא תשומות ב 100$, ומייצר תשומות ב 100 ש"ח. השכירים משתי המפעלים, שסך משכורתם היא 100 ש"ח, משתמשים במשכורותם לרכישת מוצרים מהיצרן המקומי ב 100 ש"ח. יום אחד הממשלה החליטה לבצע פיחות והעלתה את שער החליפין ל 1$ = 2 ש"ח. פתאום היצואן מכר את תפוקתו ב 200 ש"ח, ואילו היצרן המקומי מכר את תפוקתו בשקלים ולכן הם נשארו 100 ש"ח. לעומת זאת התשומות של שתי המפעלים הם: התשומות שמקורם ביבוא התיקרו ל100 ש"ח (50$) והתשומות שמקורם בארץ נשארו 50 ש"ח. ז"א שהיצואן הרויח 50 ש"ח, והיצרן המקומי הפסיד 50 ש"ח. מכיון שהיצרן המקומי לא פרייר הוא העלה את מחירי תפוקתו ל 150 ש"ח. מכיון שסה"כ הכנסות העובדים הם 100 ש"ח והמחירים עלו ל 150 ש"ח הם דרשו תוספת שכר של 50% ל 150 ש"ח. ברגע שמשכורות העובדים עלו היצרן המקומי נאלץ להעלות את המחירים שוב ל 175 ש"ח. (100 ש"ח יבוא ו 75 ש"ח משכורות.) ומכיון שכך העובדים שוב דרשו תוספת שכר, והיצרן המקומי שוב העלה את המחירים, עד שהמשק התיצב שוב, כאשר משכורות העובדים עלו ל 200 ש"ח, היצרן המקומי מכר את תוצרתו ב 200 ש"ח והיצואן המשיך למכור את תוצרתו ב 200 ש"ח. במציאות התמונה היא די דומה. היצואנים מרויחים קצת בטווח הקצר, ואילו המשק נכנס לסחרור אינפלציוני, וחוסר יציבות. היצרנים המקומיים נפגעים, השכירים נפגעים, וכל זה ע"מ לתמוך ביצוא. אם אנו יודעים שבטווח הארוך היבוא שווה ליצוא (ניתן גם את זה להוכיח - אם יש פער בין היבוא ליצוא אף אחד לא יהיה מוכן לממן זאת) אז למה לטרוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק בנוגע להערתך האחרונה: הפער בין היבוא והיצוא אינו ניתן לחישוב, משום שהיבואנים והיצואנים אינם מגלים את כל האמת. חלק מהיצוא מוסתר, ככל הנראה כדי להשתמט מתשלומי מסים על מטבע חוץ ומהחובה להמירו למטבע מקומי. קראתי פעם (נדמה לי שאצל אריה כספי ב"הארץ") שכשמשווים את כל היצוא העולמי לכל היבוא העולמי, מתברר שיש עודף יבוא, דבר שאינו אפשרי מתמטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם קשה לחשב זאת, כמו שאמרת מבחינה מתמטית כלל היבוא העולמי חייב להיות שווה לכלל היצוא העולמי. במדינות שיש פער בין היבוא ליצוא הדבר נובע מתנועות הון שמקזזות את ההפרש. גם אם יש חוסר דיווח של אנשי עסקים, תנועות ההון הם בדיוק הפער בין היבוא ליצוא. (מטמטיקה). תנועות הון מקורם בהשקעה של משקיעים זרים במשק המקומי (דבר חיובי), או בהלוואות ממשלתיות במטבע חוץ שמומרות למטבע מקומי. הממשלה לווה מטבע חוץ ע''מ לכסות על הגרעון הממשלתי מבלי להעלות את הריבית. (הלוואה במטבע מקומי מעלה את הריבית המקומי מכיוון שהביקוש למטבע מקומי גדל) ולכן אם רוצים להקטין את הפער בין היבוא ליצוא יש לקצץ את הגרעון בתקציב. ואם רוצים לבצע זאת מבלי להעלות מיסים אזי יש לקצץ בתקציב. לסיכום כמו שלמדנו בפיזיקה אין יש מאיין, או במילים אחרות, אין ארוחות בחינם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לשכוח מהסכמי השכר. העובדים יבקשו העלאת שכר, ויקבלו אותה, אבל לא ל-150, אלא ל-125. ויותר חשוב - יותר יצוא, אומר יותר מיסים נגבים מהיצואן (דבר ששכחתי לחשב). יותר מיסים למדינה מיצואנים אומרים אחד משני הדברים הבאים (או שניהם, אם אנחנו כבר בעולם מושלם): א. הורדת מיסים. ב. יותר השקעות של המדינה לנפש. מכיוון שאי אפשר להתעלם מה"הכנסה" של כל אדם בדמות שרותים שהמדינה נותנת לו, הרי שההדמיה הקטנה שלך נכשלת במבחן המציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מציע פיחות ואינפלציה ע"מ לשחוק את השכר של השכירים מצד אחד, ולהעלות את הרווחיות של היצואנים מצד שני, אז יש לנו בעיה עם הסכמי השכר הקיבוציים, ולא עם הפיחות. (אולי השכר בסקטור הממשלתי גבוהה מדי) בכל מקרה סך כל הרווחים במשק נשאר אותו דבר. לכן ההכנסה לנפש נשארת אותו דבר, והמיסים נשארים קבועים. מבחינה מטמטית, אם מספר הנפשות קבוע, וסך כל ההכנסה במשק קבועה, אזי כמות המיסים קבועה ולכן כמות המיסים לנפש קבועה. בקשר לרמת השכר, איך אתה מסביר שהשכר הממוצע במשק עולה כל הזמן, אפילו יותר מקצב האינפלציה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארץ, השכר הממוצע במשק עולה בעיקר בגלל שהאבטלה גדלה, ומובטלים לא נחשבים בחישוב הזה. כך שלמעשה, ההכנסה הממוצעת יורדת. אבל זה פחות נוח לח"כים שמשכורתם צמודה לשכר הממוצע, אז סידרו שיראה טוב יותר. כמו כן, תיארת מערכת סגורה מידי, והרי ברור שלא כך היא - גביית המיסים כן עולה, לפעמים. אותו יצואן, למשל, שמכר עד עכשיו את הסחורה שלו בחו"ל ב-100$ וקיבל 100 ש"ח, יכול עכשיו, כשערך השקל עלה, למכור ב-50$ את אותה הכמות, ועדיין להרוויח 100 ש"ח. אבל, כפי שאנחנו יודעים מעקומת הביקוש וההיצע, אם הוא יכול להציע את הסחורה שלו ב-50$, הוא עשוי למכור, נגיד, פי ארבע (בגלל המחיר התחרותי), ואז להרוויח 400 ש"ח - והופ! גדלה עוגת ההכנסות הכללית, גדל נתח המס שמשולם למדינה, וכולם שמחים ומאושרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספר המובטלים לא תמיד עולה. לפעמים הוא אפילו יורד. היצואן לא יכול להגדיל את היצור רק בגלל שיש פיחות. הפיחות מגדיל את הביקוש למוצרי יצוא אבל הוא לא משנה דבר בעקומת ההצע. למעשה העולם יכול לרכוש כל כמות שהיצואן מסוגל לייצר, אבל ע''מ להגדיל את היצור במפעל העוסק ביצוא יש להפנות משאבים מהמפעל המיצר תוצרת מקומית. זה אומר יצור קטן יותר בשוק המקומי, ופחות מוצרים לצריכה בשוק המקומי. זה אומר שהשכירים יכולים לרכוש פחות מוצרים עם כל המשכורת שלהם או במילים אחרות שחיקה במשכורת שלהם. אם משק מסוים יכול לייצר תפוקה מסויימת, אי אפשר להגדיל את התפוקה באמצעות טריקים. אין ארוחות בחינם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל? לאחרונה? מתי? היצואן יכול להגדיל את היצור. הוא יכול לעבור ליצור במשמרות, אם זה יהיה כדאי לו. בד"כ פסי יצור לא עובדים במיטב התפוקה, מכיוון שידוע שהשוק לא יספוג את התוצר המלא של פס היצור. יותר מכך - אם יווצר ואקום בשוק, יבואו משקיעים וייצרו עוד כדאי למלא אותו. במיוחד במשק בו יש אבטלה. אגב, זה לא משנה. אם יש גידול בביקוש, הרי שגם בלי שינוי בהיצע, אפשר להעלות מחירים. שני הנתונים הם הרי ברי-החלפה בתהליך קביעת המחיר הסופי. יצור הוא לא משחק סכום אפס. עובדה - כל הזמן מייצרים עוד ועוד מוצרים, ונוצרים עוד ועוד מתחרים. עקרון יסוד של תרבות הצריכה הקפיטליסטית היא שהיצרן לא רק עונה על צרכי השוק, אלא לפעמים *מייצר* שוק, מעצם העובדה שהוא מייצר מוצר חדש. בחברה בצמיחה, בה לציבור יש כוח קנייה הולך וגדל, הדבר אינו מחייב עליית מחירים, אלא, בד"כ, הרחבת מגוון המוצרים. רוצה לומר - זה שאנשים יכולים לקנות 20 ככרות לחם לא אומר שהם יקנו 20 ככרות לחם, אבל זה גם לא אומר שמחיר הלחם יעלה כך שיוכלו לקנות רק 1. זה אומר שיתחילו לייצר גם פיתות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד יש עליות וירידות. הידעת שבשנת 1979 האבטלה ירדה ל 2.9%. באותה שנה האינפלציה קפצה מ 50% ל 100%. לאחר שהאינפלציה התיצבה על 100%, האבטלה שוב עלתה. מסקנה, ניתן לבצע פיחות שמקטין את האבטלה ומגדיל את רווחיות היצואנים בטווח הקצר, אולם בטווח הארוך המצב חוזר לקדמותו עם אינפלציה. אם היצואן בנה פס יצור שמלכתכילה הוא לא מנצל את כולו, אזי משהוא לא בסדר בתכנון של המפעל. ניתן להגדיל את התפוקה באמצעות משמרות, אולם זה אומר שהעובדים יעבדו יותר שעות ממה שהם מעונינים בדרך כלל. אם הביקוש לעובדים יגדל אז העובדים ידרשו תוספת שכר, ושוב אנחנו מגיעים לאותה נקודה. בענין הרחבת קו המוצרים, קוראים לזה צמיחה. דבר שקורה בטווח הארוך. אין לו שום קשר לפיחות. למעשה המדינות שבהם האינפלציה הכי נמוכה בעולם, (מערב אירופה, ארה"ב, ויפן) התוצר לנפש במדינות אילו הוא הכי גבוה בעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במשק באבטלה, מעבר למשמרות והעסקת עובדים נוספים לא מצריך העלאת השכר, שכן ההיצע עדיין גדול משמעותית מהביקוש. אם במשק של היום אני מעסיק 20 עובדים ב-3500 ש"ח, ומחליט להעסיק עוד 10 כדי לעבור לעבודה במשמרות, אף אחד לא יחליט פתאום שהמעבר מצדיק דרישה להעלאת השכר. במצבים מסויימים, עדיף למפעל לעבוד בתפוקה של פחות ממאה אחוז, שכן ידוע שלא כל הפריטים ירכשו על-ידי הצרכנים. עדיף לייצר פחות (ולהסתכן ביצירת היצע נמוך מידי) מאשר לייצר יותר ולבזבז חומר גלם שלא יוחזר. אם תשים לב, אני השתמשתי במושג צמיחה בהודעתי לעיל, אז אני לא זקוק לשיעור. אבל צמיחה מתרחשת גם בטווח הקצר. ישראל, לדוגמא - בה הצמיחה עוברת טלטלות בטווח קצר מאוד בשל סיבות חיצוניות. את המשפט האחרון לא הבנתי. אני חושש שחסרות בו מילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קורה אם במשק יש רק 25 עובדים. גידול בביקוש לעובדים ב 50% הוא מאוד משמעותי בשוק העבודה. אם מפעל קבע לו עקרון של עבודה ב 80% תפוקה ממוצעת כדי להתגבר על קפיצות בביקוש, ובעקבות הפיחות הוא עובד ב 100% תפוקה, אזי איך הוא יוכל להתגבר עכשיו על הקפיצות בביקוש? הוא יצטרך להגדיל את המפעל. הוא יצטרך להשיג משאבים. הוא יקח את המשאבים ממפעלים המיצרים תוצרת לשוק המקומי. בשוק המקומי יהיו פחות משאבים. התוצר יקטן בשוק המקומי. המחירים יעלו בשוק המקומי עקב המחסור. העובדים ידרשו תוספות שכר. וחזרנו לאותה נקודה רק עם אינפלציה. אם בטווח הארוך לא מצליחים למצא תעסוקה להרבה מובטלים, אזי יש בעיה מיבנית במשק. הפיחות יגדיל את הביקוש לעובדים בטווח הקצר, אולם עם העלאת הביקוש לעובדים, דרישות השכר יעלו, וחזרנו למצב ההתחלתי. צמיחה זהו תהליך שקורה כל הזמן. ממוצע הצמיחה לאורך זמן משקף את הצמיחה האמיתית. הקפיצות של הצמיחה הם שינוים לטווח הקצר שלא מצביעות על הטווח הארוך. אם מדיניות ממשלתית מגדילה את הצמיחה באמצעות תרגילים של פיחות, זה לא ישנה את הצמיחה בטווח הארוך, כי לאחר צמיחה מהירה יש צמיחה איטית. ולמעשה הטלטלות האילה פוגעות במשק, מהרבה סיבות. בין היתר כי אי אפשר לעשות תוכניות עיסקיות לטווח הארוך במצב של חוסר ודאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הוא יקח ממפעלים המיצרים תוצרת לשוק המקומי? למה שלא ייבא אותם? חוץ מזה, למה שאותו דבר שקרה למפעל (הגדלת התפוקה) לא יקרה גם לשאר המפעלים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט האחרון אומר שדווקה המדינות שלא משתמשות בפיחות ע''מ להגדיל את הצמיחה, התפוקה לנפש במדינות אילה היא הגבוהה בעולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה "דווקה" ולא "דווקא" (למיטב ידיעתי, "דווקא" היא מילה ארמית שאמורה להסתיים ב'א' ואתה באופן עקבי משתמש ב'ה' למשל , בכל מקרה, אני שואל את השאלה על מנת לדעת ולא לנגח)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיחות מעודד יצוא, פיחות מעודד השקעות זרות. השקעות זרות עוזרות למשק, יצוא עוזר למשק. פיחות זה טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיחות מייקר בשבילי את שכה''ד, ולכן הוא מהגדרתו רע. ולא''ק (אתה יודע מי אתה) הסליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משלם שכ"ד בשקלים. נה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שבסביבת הטכניון, כל הדירות הן בדולרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיחות יוצר אינפלציה. פיחות זה רע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיחות מעודד יצוא בטווח הקצר, אולם בטווח הארוך האינפלציה שוחקת את רווחיות היצוא. אינפלציה מרחיקה השקעות זרות. פיחות זה רע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיחות יוצר אינפלציה. אינפלציה מקטינה את שיעור האבטלה. פיחות זה טוב. ------ אולי זה קצת לפני כלכלה 101. ------ נצרו את הרגע! בדיוק 100 מצביעים! הזדמנות בלתי חוזרת! עכשיו אפשר לראות את אחוז ההצבעה גם בלי לשים את העכבר במקום! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיחות יוצר אינפלציה, אינפלציה מקטינה את שיעור האבטלה בטווח הקצר בלבד. הפיחות מגדיל את רוחיות היצואנים בטווח הקצר, ולכן היצואנים מגייסים יותר עובדים. אולם בטווח הארוך רווחיות היצואנים נפגעת כתוצאה מתוספות השכר הנגרמות מהאצת האינפלציה, והאבטלה חוזרת לרמתה הקודמת. ואנו מקבלים אינפלציה כבונוס. בדיקה בשלוש מדינות שרמת האבטלה בהם מהנמוכות בעולם כ 5%, שהם ארה"ב אנגליה ויפן, מגלה שרמת האינפלציה במדינות אילו עומד על כ 2%. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בגלל שיש שם צמיחה, אני חושב. בכל מקרה, אני לא מהמבינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו יש 101 מצביעים, ועדיין האחוזים תאמו במדויק למס' המצביעים, הכיצד ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר חביב שנקרא עיגול לפי סדר גודל. |23/100 - 23/101| = |23/10100| = 23/10100 ~= 0.002 +\- 0.0005 < 0.005
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגע שיש 102 מצביעים אפשר לראות שהתוכנה מחשבת 101 אחוז | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, כבר אחרי 6 מצביעים התוכנה מגיעה ל- 102 אחוז. די פשוט: כל מצביע בוחר באפשרות אחרת. כלומר, לכל מצביע יש 16.6667%, מה שמעוגל כמובן ל- 17%. אבל מה לעשות, 17*6=102. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהזדמנות חגיגית זו (ראה כותרת), ניתן אולי להתייחס לתוצאות הסקר (כלומר %42 אשר בחרו בתשובה ההומוריסטית), כתשובה הניצחת לתהיותיו של א. ברטוב בדבר נחיצותה של תשובה זו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |