 |
הצמדה קשוחה של הפזו לדולר לא מאפשרת גמישות בתגובות למשברים כלכליים. לדוגמא, פיחות לפעמים יכול לעזור לצאת ממשבר אבל הצמדה לא מאפשרת אותו. ברזיל פיחתה את המטבע שלה וכך פגעה במצבה הבינלאומי של ארגנטינה שלא היתה יכולה להגיב כך. מטעמי יוקרה או קבעון, יכולה המדינה לבחור באי לשמור על ההצמדה במחיר איבוד היכולת לשלם את התחיבויותיה.
פרופסור קרוגמאן כתב שמבין שתי ברירות רעות, זו הרעה יותר משום שלטווח ארוך היא פוגעת באמינות של המדינה וביכולתה לגייס כספים. דוגמא למשפט האחרון - ביולי ארגנטינה נאלצה להעלות בבת אחת את הריבית שהיא מציעה על אגרות חוב ב %5 ל %14 כדי לפצות על הסיכון הגובר בהשקעה בפזו.
אני לא בדיוק כלכלן ואולי משהו אחר יוכל לספק הסבר טוב יותר, או אפילו לסתור את שלי.
אגב, נדמה לי שההוגה הראשון של הדולריזציה בישראל היה יקיר פלסנר שבגליון שנת אלפיים של גלובס הוא שיבח את התוכנית והצטער שהיא לא בוצעה (אולי משהו יכול לאשש את הזכרון החלש שלי)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש