|
||||
|
||||
בארץ, השכר הממוצע במשק עולה בעיקר בגלל שהאבטלה גדלה, ומובטלים לא נחשבים בחישוב הזה. כך שלמעשה, ההכנסה הממוצעת יורדת. אבל זה פחות נוח לח"כים שמשכורתם צמודה לשכר הממוצע, אז סידרו שיראה טוב יותר. כמו כן, תיארת מערכת סגורה מידי, והרי ברור שלא כך היא - גביית המיסים כן עולה, לפעמים. אותו יצואן, למשל, שמכר עד עכשיו את הסחורה שלו בחו"ל ב-100$ וקיבל 100 ש"ח, יכול עכשיו, כשערך השקל עלה, למכור ב-50$ את אותה הכמות, ועדיין להרוויח 100 ש"ח. אבל, כפי שאנחנו יודעים מעקומת הביקוש וההיצע, אם הוא יכול להציע את הסחורה שלו ב-50$, הוא עשוי למכור, נגיד, פי ארבע (בגלל המחיר התחרותי), ואז להרוויח 400 ש"ח - והופ! גדלה עוגת ההכנסות הכללית, גדל נתח המס שמשולם למדינה, וכולם שמחים ומאושרים. |
|
||||
|
||||
מספר המובטלים לא תמיד עולה. לפעמים הוא אפילו יורד. היצואן לא יכול להגדיל את היצור רק בגלל שיש פיחות. הפיחות מגדיל את הביקוש למוצרי יצוא אבל הוא לא משנה דבר בעקומת ההצע. למעשה העולם יכול לרכוש כל כמות שהיצואן מסוגל לייצר, אבל ע''מ להגדיל את היצור במפעל העוסק ביצוא יש להפנות משאבים מהמפעל המיצר תוצרת מקומית. זה אומר יצור קטן יותר בשוק המקומי, ופחות מוצרים לצריכה בשוק המקומי. זה אומר שהשכירים יכולים לרכוש פחות מוצרים עם כל המשכורת שלהם או במילים אחרות שחיקה במשכורת שלהם. אם משק מסוים יכול לייצר תפוקה מסויימת, אי אפשר להגדיל את התפוקה באמצעות טריקים. אין ארוחות בחינם. |
|
||||
|
||||
בישראל? לאחרונה? מתי? היצואן יכול להגדיל את היצור. הוא יכול לעבור ליצור במשמרות, אם זה יהיה כדאי לו. בד"כ פסי יצור לא עובדים במיטב התפוקה, מכיוון שידוע שהשוק לא יספוג את התוצר המלא של פס היצור. יותר מכך - אם יווצר ואקום בשוק, יבואו משקיעים וייצרו עוד כדאי למלא אותו. במיוחד במשק בו יש אבטלה. אגב, זה לא משנה. אם יש גידול בביקוש, הרי שגם בלי שינוי בהיצע, אפשר להעלות מחירים. שני הנתונים הם הרי ברי-החלפה בתהליך קביעת המחיר הסופי. יצור הוא לא משחק סכום אפס. עובדה - כל הזמן מייצרים עוד ועוד מוצרים, ונוצרים עוד ועוד מתחרים. עקרון יסוד של תרבות הצריכה הקפיטליסטית היא שהיצרן לא רק עונה על צרכי השוק, אלא לפעמים *מייצר* שוק, מעצם העובדה שהוא מייצר מוצר חדש. בחברה בצמיחה, בה לציבור יש כוח קנייה הולך וגדל, הדבר אינו מחייב עליית מחירים, אלא, בד"כ, הרחבת מגוון המוצרים. רוצה לומר - זה שאנשים יכולים לקנות 20 ככרות לחם לא אומר שהם יקנו 20 ככרות לחם, אבל זה גם לא אומר שמחיר הלחם יעלה כך שיוכלו לקנות רק 1. זה אומר שיתחילו לייצר גם פיתות. |
|
||||
|
||||
תמיד יש עליות וירידות. הידעת שבשנת 1979 האבטלה ירדה ל 2.9%. באותה שנה האינפלציה קפצה מ 50% ל 100%. לאחר שהאינפלציה התיצבה על 100%, האבטלה שוב עלתה. מסקנה, ניתן לבצע פיחות שמקטין את האבטלה ומגדיל את רווחיות היצואנים בטווח הקצר, אולם בטווח הארוך המצב חוזר לקדמותו עם אינפלציה. אם היצואן בנה פס יצור שמלכתכילה הוא לא מנצל את כולו, אזי משהוא לא בסדר בתכנון של המפעל. ניתן להגדיל את התפוקה באמצעות משמרות, אולם זה אומר שהעובדים יעבדו יותר שעות ממה שהם מעונינים בדרך כלל. אם הביקוש לעובדים יגדל אז העובדים ידרשו תוספת שכר, ושוב אנחנו מגיעים לאותה נקודה. בענין הרחבת קו המוצרים, קוראים לזה צמיחה. דבר שקורה בטווח הארוך. אין לו שום קשר לפיחות. למעשה המדינות שבהם האינפלציה הכי נמוכה בעולם, (מערב אירופה, ארה"ב, ויפן) התוצר לנפש במדינות אילו הוא הכי גבוה בעולם. |
|
||||
|
||||
במשק באבטלה, מעבר למשמרות והעסקת עובדים נוספים לא מצריך העלאת השכר, שכן ההיצע עדיין גדול משמעותית מהביקוש. אם במשק של היום אני מעסיק 20 עובדים ב-3500 ש"ח, ומחליט להעסיק עוד 10 כדי לעבור לעבודה במשמרות, אף אחד לא יחליט פתאום שהמעבר מצדיק דרישה להעלאת השכר. במצבים מסויימים, עדיף למפעל לעבוד בתפוקה של פחות ממאה אחוז, שכן ידוע שלא כל הפריטים ירכשו על-ידי הצרכנים. עדיף לייצר פחות (ולהסתכן ביצירת היצע נמוך מידי) מאשר לייצר יותר ולבזבז חומר גלם שלא יוחזר. אם תשים לב, אני השתמשתי במושג צמיחה בהודעתי לעיל, אז אני לא זקוק לשיעור. אבל צמיחה מתרחשת גם בטווח הקצר. ישראל, לדוגמא - בה הצמיחה עוברת טלטלות בטווח קצר מאוד בשל סיבות חיצוניות. את המשפט האחרון לא הבנתי. אני חושש שחסרות בו מילים. |
|
||||
|
||||
מה קורה אם במשק יש רק 25 עובדים. גידול בביקוש לעובדים ב 50% הוא מאוד משמעותי בשוק העבודה. אם מפעל קבע לו עקרון של עבודה ב 80% תפוקה ממוצעת כדי להתגבר על קפיצות בביקוש, ובעקבות הפיחות הוא עובד ב 100% תפוקה, אזי איך הוא יוכל להתגבר עכשיו על הקפיצות בביקוש? הוא יצטרך להגדיל את המפעל. הוא יצטרך להשיג משאבים. הוא יקח את המשאבים ממפעלים המיצרים תוצרת לשוק המקומי. בשוק המקומי יהיו פחות משאבים. התוצר יקטן בשוק המקומי. המחירים יעלו בשוק המקומי עקב המחסור. העובדים ידרשו תוספות שכר. וחזרנו לאותה נקודה רק עם אינפלציה. אם בטווח הארוך לא מצליחים למצא תעסוקה להרבה מובטלים, אזי יש בעיה מיבנית במשק. הפיחות יגדיל את הביקוש לעובדים בטווח הקצר, אולם עם העלאת הביקוש לעובדים, דרישות השכר יעלו, וחזרנו למצב ההתחלתי. צמיחה זהו תהליך שקורה כל הזמן. ממוצע הצמיחה לאורך זמן משקף את הצמיחה האמיתית. הקפיצות של הצמיחה הם שינוים לטווח הקצר שלא מצביעות על הטווח הארוך. אם מדיניות ממשלתית מגדילה את הצמיחה באמצעות תרגילים של פיחות, זה לא ישנה את הצמיחה בטווח הארוך, כי לאחר צמיחה מהירה יש צמיחה איטית. ולמעשה הטלטלות האילה פוגעות במשק, מהרבה סיבות. בין היתר כי אי אפשר לעשות תוכניות עיסקיות לטווח הארוך במצב של חוסר ודאות. |
|
||||
|
||||
למה הוא יקח ממפעלים המיצרים תוצרת לשוק המקומי? למה שלא ייבא אותם? חוץ מזה, למה שאותו דבר שקרה למפעל (הגדלת התפוקה) לא יקרה גם לשאר המפעלים? |
|
||||
|
||||
המשפט האחרון אומר שדווקה המדינות שלא משתמשות בפיחות ע''מ להגדיל את הצמיחה, התפוקה לנפש במדינות אילה היא הגבוהה בעולם. |
|
||||
|
||||
למה "דווקה" ולא "דווקא" (למיטב ידיעתי, "דווקא" היא מילה ארמית שאמורה להסתיים ב'א' ואתה באופן עקבי משתמש ב'ה' למשל , בכל מקרה, אני שואל את השאלה על מנת לדעת ולא לנגח)? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |