 |
למה הם שובתים? | 410 |  |
|||||||
 |
|
 |
||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
למה במצב של אפס אחוז אינפלציה צריך להעלות את משכורות ה"בכירים", הרי גם כח הקניה שלהם לא נפגע? | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
צריכה להיות צמודה למדד משכורות הבכירים במגזר הפרטי ולא לאינפלציה - אם משכורת של סמנכ"ל כספים בחברה פרטית עלתה ב 30 אחוז ב 3 השנים האחרונות, משכורתו בשירות הציבורי צריכה לעלות בשיעור דומה שאם לא כן ברור מי יפנו לעבודה בשירות הציבורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משכורות הבכירים צמודות איכשהו לשכר הממוצע במשק, בחישוב מסובך הכוונה שהם יקבלו תוספת של 10 אחוז נומינלי לברוטו. פרץ שכח כמובן לציין שיש עוד מרוויחים, חוץ מהבכירים; העשירונים התחתונים, כיוון שקיצבאות הביטוח הלאומי מוצמדות גם הן למשכורת הממוצעת. שנית, פרץ לא יצא בצעקה להוריד את משכורות הבכירים (דבר שהייתי יכול להסכים עמו בפה מלא) אלא להעלות את משכורתם של כל העובדים, דבר פסול מהסיבות שציינתי לעיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שאין סיבה להעלות את משכורות כל העובדים. לא רק שאין סיבה, אלא שבשנה הקרובה המשכורות בוודאי ישחקו במונחים דולריים ב 10 אחוז לפחות. עדיין, אין כל מקום להורדת שכר הבכירים ואם אתה חושב שבאמת ניתן להטיל מס על רווחי הון, טעות בידך - מי שידפק עוד יותר הם השכירים שישלמו מס על הפקדונות השקליים וקרנות הנאמנות שלהם. האדונים הנכבדים שאת שמותיהם ציינת לבטח מנהלים את מרבית עסקיהם דרך חברות ובנקים שנמצאים באזורים מוגנים וישראל בוודאי אינה האיזור המוגן האחרון... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה הראשונה שלך בקשר לשחיקה הדולרית די מעניינת, כיוון שישראל עדיין לא עברה דולריזציה (עד כמה שידוע לי) נתון זה אמור להיות לא רלוונטי. גם אם צפוי פיחות בשיעור מסוים בשנה הבאה (והפרמטרים אומרים שכן) משא ומתן לא מנהלים על סמך ציפיות עתידיות לפיחותים. עושים זאת על סמך אינפלציה צפויה. לגבי מס על רווחי הון: עדיין האדונים פישמן, מוזס ואחרים משלמים מס חברות ושאר מיסים כמו כולם, במסגרת הרפורמה היו אמורות להסגר כמה פרצות. איני מסכים עם הטענה שהם לא ישלמו מס בכלל, למרות שיש להם ידע ונגישות ליעוץ מס נכון, גם תכנון מס המתוחכם ביותר לא יוכל להגיע לאפס אחוזי מס אלא במקסימום להוריד את אחוזי המס בכמה אחוזים בודדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז עדיין לא הבנתי, מה ההבדל בין ה"בכירים" ל"לא בכירים"? למה יש סיבה להעלות את שכר ה"בכירים" ואין סיבה להעלות את השכר של ה"לא בכירים" (הרי יש גם "לא בכירים" במגזר הפרטי, אם משכורתו הממוצעת של עובד נקיון במגזר הפרטי עלתה בשלושים אחוז בשלושת השנים האחרונות ולא תהיה עליה דומה במגזר הציבורי ברור לאן יפנו עובדי הניקיון המוכשרים...)? בכמה, דרך אגב, עלה השכר הממוצע ביחס למדד? ואיך בודקים את המשכורת הממוצעת של הבכירים במגזר הפרטי (הכוונה שלי היא איך מחליטים מי בכיר ומי לא, שלא על ידי שכר, כי אחרת אפשר יהיה לקבוע מראש את התוצאה כך שאין לה שום משמעות סטטיסטית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתו של מר רן צודקת, אכן ההסתדרות משתמשת בנשק השביתה לעיתים קרובות וברובן לא הכרחיות, יש לזכור ש''שביתה'' צריכה להיות המוצא האחרון. אך למרות זאת, רציתי לומר את דעתי בקשר להעניין. אנו חיים במדינה שההבדל בין העשירון העליון לתחתון הוא ע-נ-ק-י ומדינת ישראל שואפת להיות מדינת רווחה, משכורת מינימום לא מכסה כלום, זכויות העובדים והמורים בפרט הן בזבל ובמדינת ישראל קיים ניצול (אם לא גדול) מעבידים על עובדיהם (במיוחד אצל הנוער) חברים, ההסתדרות אכן משתמשת בנשק השביתות בצורה לא סבירה, אל יש לזכור את הנתונים האלו ולהבין את כעסם של ראשי וועדי עובדים וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כואב הלב, אבל המאמר הפעם פשוט לא רציני. ראשית, התפתחות השכר לאורך שנה זה מעט מדי. עליך להסתכל על מספר שנים. אגב, ככל שתסתכל על יותר זמן תראה כי השכר כמעט תמיד עולה יותר מהאינפלציה. הבעיה העיקרית עם הנתון שלך היא כי השכר הממוצע מזכיר את הסטטיסטיקאי שטבע באגם שעומקו הממוצע 60 ס"מ. העובדות הן כי שכר עובדי ההי- טק עלה באופן דרמטי (הם בד"כ אינם חברי ההסתדרות) ואילו שכר הפועלים, עובדי המדינה וכד' נשחק עד נשחט. עבורם ההסתדרות נלחמת. נוסף- אני מבין שאתה אינך עובד מדינה. אז אם בבוא היום תחשף לעובדות, תגלה עד כמה המדינה מעביד רשע. מקפח בזכויות, הסכם זה לא הסכם, דיון זה לא התחייבות ועוד. תשאל, למשל, את ארגון המורים מה קרה להסכם ולפסק הבוררות בינם לבין משרד האוצר. לא מדבר כאן על גובה השכר אלא אל הדרך בה הממשלה מקיימת הסכמים. בקשר למלחמת ההסתדרות נגד דו"ח ועדת בן בסט- תבדוק, ההסתדרות היתה בעד מיסוי הבורסה. היא היתה נגד מספר דברים כואבים כגון מיסוי על קרנות ההשתלמות של העובדים. לסיכום, כותב יקר, פעם הבאה מן הראוי שתבדוק את העובדות קצת יותר טוב לפני שאתה כותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משרד האוצר מסר כי השנה שכר עובדי המדינה עלה בשישה אחוזים ריאלי! לא רציתי סתם לכתוב את זה ללא שום בסיס (למעט כתבה בעיתון) ורציתי לבדוק את זה בעצמי (מי יודע, אולי האוצר משקר והשכר הממוצע ירד?) הנתונים שהבאתי אישרו זאת, ומטרתם יותר מכל היתה להדגים. הוספתי את נתון ששת האחוזים במאמר. אגב, למה עלי להסתכל לאורך מספר שנים? הרי השביתה היא על 'תוספת היוקר' של השנה. מה שאתה אומר מתמיה למדי, שכר העבודה של עובדי המדינה נשחק באינפלציה של אפס אחוז. מעניין מאד, הכיצד זה ייתכן? אשמח אם תסביר לי. (ולא, שכר עובדי המדינה *לא* ירד בערכו הנומינלי). המדינה מעביד רשע? ומה על השוק האזרחי? בניגוד לעובד המדינה, שמשכורתו מובטחת ויש לו גב חזק מוועד העובדים שלו, העובד בשוק הפרטי יכול להיות מפוטר או אף יותר גרוע, החברה שהוא עובד בה עלולה להסגר - אין בטחון בשוק העבודה הפרטי כפי שיש בציבורי. גם אם נניח ואתה צודק (ולו רק באופן חלקי) הרי ההסתדרות לא מקיימת שביתה על 'תנאי העבודה' או על קיום הסכמים, אלא אך ורק על תוספת שכר. לא רצו למסות את קרנות ההשתלמות כמדומני, רצו לבטל להן את הפטור ממיסוי. בינינו, חבל שלא עשו כך, כיוון שקרנות ההשתלמות הן חסכון הוני לכל דבר ועיקר הממומן בחלקו על ידי המדינה. אני מבין למה עובדי חברת חשמל ובזק לא ששו כל כך לוותר על ההטבה האדירה הזו. לכן הפעילו את שלוחם שביטל רפורמה רצויה ונדרשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאמין לבן אדם זקן שכבר נכווה פעם או פעמיים נתוני משרד האוצר כמעט תמיד מגמתיים ויש לבחון אותם בזהירות. נושא השביתה הוא הסכם שכר דו- שנתי, המערכת כזו שאחת לשנתיים דנים לשנתיים. יש מנגנון הצמדות, אבל הוא חלקי ולשם כך יש דיונים עם ההסתדרות. להבדיל ממקומות פרטיים, במדינה אתה לא יכול להכנס אל הבוס ולבקש תוספת שכר כי מגיע לך עכשיו. באשר לכמה המעביד הזה טוב תעיד העובדה שח''כ תמר גוז'נסקי הייתה צריכה להגיש בג''ץ נגד המדינה בטענה שהמדינה משלמת פחות משכר מינימום (הקבוע בחוק) כדי לשנות דברים מסויימים. טוב, אז אני לא יודע אם טוב להיות עובד מדינה או לא, אבל מה שאני די- בטוח בו זה שההסתדרות במקרה זה (וגם באחרים) נלחמת על דבר אמיתי, לא מלחמת סרק. נ.ב. אם חס וחלילה פגעתי בניסוח לא נאות או נכשלתי בביטוי לא ראוי אני מתנצל על כך מקרב לב. כוונתי היתה לתת ביקורת בונה בלבד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחנתי את נתוני משרד האוצר - דרך נתוני הלמ"ס, והם לא סתרו את נתוני משרד האוצר. באתר של משרד האוצר מתפרסמים הרבה נתונים, אך בחרתי שלא להשתמש בהם למעט הנתון של צמיחה ריאלית של שישה אחוזים בשכר המגזר הציבורי. מנגנון ההצמדות חלקי מסיבות כלכליות, יש מקום לדיונים להעלאה של השכר, אך בוודאי לא כאשר האינפלציה בשנתיים האחרונות הסתכמו ב 1.3 אחוזים. על הפרש של 1.3 אחוז (על פחות מכך, לאחר ההצמדה החלקית למדד המתבקשת מהצעות משרד האוצר) לא יוצאים לשביתה פראית, הגורמת סבל רב לאזרחים. על הפרש זעיר כל כך לא באים ומבקשים תוספת של 16 אחוז! כעובד בשירות המדינה אתה לא יכול לגשת אל הבוס ולבקש העלאה, אך מצד שני אין אתה צריך לדאוג פן תפוטר פתאום (או לפחות לדאוג הרבה פחות מאשר העובד במגזר העסקי) ותצטרך להתחיל מחדש. אנשים בני 40+ לא צריכים לחשוש למעמדם בהיררכיה של הארגון כאשר הם עובדי מדינה. לכן אגב יש פערי שכר בין המגזר הפרטי לציבורי, ההפרש מראה (חלקית כמובן) את 'פרמית הסיכון' שהפרט משלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בוא ואספר לך משהו: ישנם אנשים (אקדמאים אפילו) העובדים במשרדי ממשלה ומקבלים *השלמת הכנסה* - כיוון שהשכר שהם מקבלים נמוך משכר המינימום! לזה אפשר לקרוא "ביטחון"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עובד באוניברסיטה ומקבל פחות משכר מינימום. נשמע נורא, נכון? אבל אם אני אומר שאני עובד ברבע משרה? אם יש לך נתונים מהימנים, תציגי אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה. אני לא נוטה להתחכמויות מהסוג הזה. כיוונתי לאנשים מסוימים, בעקבות שיחה עם מישהי שאחראית עליהם. אשאל גם אשאל.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את אולי לא נוטה, אבל מסתבר שראשי ההסתדרות נוטים גם נוטים. תשלום של פחות משכר המינימום מהווה על עבירה על החוק, יטריח העובד המקופח את עצמו לבית המשפט לדיני עבודה (ניתן גם לפנות באמצעות ההסתדרות או הסיוע המשפטי הציבורי) ויתבע. אני בטוח שהוא יזכה. בנוסף, מטריד אותי הטיעון שכולם צריכים להרוויח שכר גבוה. או לפחות שווה. אנשים הם שונים, התפקידים שהם ממלאים הם שונים ולכן המשכורות הן שונות. אני אהיה כלכלן (בתקווה, בסוף השנה הזאת) סביר להניח שארוויח פחות מחברי, שמסיים השנה מחשבים. אז מה? המשכורת שלי היא התוצאה של הבחירה שלי ללמוד כלכלה ולא מקצוע עבש כמו מחשבים. כל אחד והבחירה שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה? מטריד אותך הטיעון שכולם צריכים לקבל שכר שווה. מוזר - אני לא שמעתי את הטיעון הזה. מה ששמעתי הוא שפערי השכר הולכים ומקצינים, וקל לי ולך להתדיין להנאתנו כשלאחרים הדברים הרבה יותר מוחשיים. אלה לא אנשים שאיכפת להם ממחיר האינטרנט או מכשירי החשמל. במצב שבו מחירי לחם, דלק, נסיעות - עולים בלי התחשבות במצב המדד ותוספות היוקר שנגזרות ממנו, יש מי שסובל מזה. אני לא מתווכחת אתך על זה שתפקיד אחד שונה ממישנהו, אני מתווכחת אתך על שמירת המינימום כמינימום סביר. לא יותר. ואגב, אם כבר העלית את הנקודה הזו, אז לא - לא לכל אחד יש את הבחירה שלו. אני הייתי מגדירה את זה כ"לכל אחד יש את הגורל שלו" - אבל אלה באמת דקדוקי עניות. תרתי משמע.. :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמרך לא רציני מהטעמים הבאים: 1) שרותי אינטרנט ירדו בשנת 2000 ב28.7 אחוז, בעוד שכיכר לחם עלה ב16.9 אחוז. צא ולמד שכשיש אינפלציה - צריך לבדוק בצורה פרטנית את מרכיבי המדד. כי אנחנו עשויים לראות כאלה שעבורם המחירים התייקרו. במקרה שלפנינו - העשירון התחתון לא צורך אינטרנט אלא כיכר לחם. ועוד עלו - מוצרי עופות ודגים. דהיינו מוצרים בסיסיים. ועוד ירדו - מחשבים, מכונות ומייבשי כביסה, מדיחי כלים והבראה ונופש. חלקם מוצרי מותרות. 2)מאבק השכר הוא בן כמה שנים. עדיין לא שולמו תוספות היוקר של שנה שעברה. המשא ומתן נמשך כבר שנה. 3)תוספות שכר הן לא בגובה האינפלציה (אז במונחים כלכלים אתה יכול להגיע לאותה תועלת אך לא לאותו סל קניה). ראה שיטות החישוב של סלוצקי והיקס. לומר שאם עלתה האינפלציה באחוז ולכן צריך להיות תוספת יוקר של אחוז - היא שטות שאפילו פקידי האוצר לא מאמינים בה. הערה כללית: זאת הפעם השניה שאתה כותב ומביא אסמכתאות סטטיסטיות מהלמ"ס. זאת הפעם השניה שאתה מנתח נתונים בצורה מוטעית. על כן אני אוסר עליך לעיין בפרסומי הלמ"ס במשך השנה הקרובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1)למה שנחשב מדד רק לפי עשירונים? למה לא לפי מאיונים? הרי צרכיו של המאיון ה 99 בוודאי שונים מצרכי המאיון החמישים. למה שנעצור בזה? נחשב מדד לכל משפחה וכך נוכל להגיע לפיצוי אופטימלי! הבעיה היא שזה לא כל כך פשוט, הממשלה, וגם ההסתדרות לוקחים את המדד הכללי ולפיו גוזרים את תוספת היוקר. להזכירך, ההסתדרות לא שובתת בגלל 'שיטות החישוב הלקויות של המדד' אלא בגלל אי מתן תוספות היוקר. וכשהיא באה למשא ומתן גם היא מסתמכת על נתוני המדד. כשאנו דנים דיון כלכלי, אנו יוצאים מנקודת הנחה מסוימת. כל הניתוח שלי נגזר מההנחה שהמדד הוא בסיס טוב לחישובים. לטענה זו אני חושב שותפים עוד כמה וכמה אנשים. 2) מעניין, הטלפנית אמרה לי שמדובר על השנה, ובכל מקרה, גם אם נקבל את טענתך: בשנה שעברה האינפלציה היתה של 1.3 אחוזים. והשכר הריאלי של עובדי המדינה עלה בשישה אחוזים! 3) דברייך נכונים, אך מה זה קשור לענין? לא באתי וטענתי שמגיע X תוספת לשכר לעובדים בגלל שהמדד עלה ב X אחוזים. טענתי היא (והיא נכונה גם לפי תורת המחירים, שממנה שאבת את דברי סלוצקי והיקס) שאם אין אינפלציה - אין סיבה לפיצוי. אם יש עליה בשכר הריאלי, אדרבא ואדרבא שאין. תשובה להערה הכללית שלך. לפני שאתה מאשים אותי בחוסר רצינות, הסתכל על טיעונייך (שהפרכתי עכשיו אחד לאחד). אשמח אם להבא תתמקד בטיעונים בלבד, ללא ביקורת על יכולת הניתוח שלי. בברכה, רן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1)את הרכב המדד יצרו אנשים. זה לא אורים ותומים. לכן הוא כבר עבר שינויים. וכן, צריך לרדת לפרטים. אחרת אנחנו נגררים לשטחיות ולאי דיוק. אם התחבורה הציבורית מתייקרת וכך גם הלחם והחלב, זה לא משנה אם כל זה מתאזן בעקבות הוזלה של מוצר מותרות זה או אחר. 2) איזה מזל שלא שאלת את סבתא שלי. היא בכלל לא היתה יודעת על מה השביתה, ואז בכלל היה לך טיעון מבריק. אני באופן עקרוני מתייחס בחשדנות לנתוני פקידי האוצר. בעזרת לוליאנות סטטיסטית אפשר לבצע הרבה קסמים. אם השכר הריאלי עלה - מדוע הם מוכנים לתוספת של רבע אחוז, על השלושת רבעי אחוז שכבר ניתן? העמדה של ההסתדרות -16 אחוז - גם היא לא ריאלית. 3) כתוצאה מהשנה האחרונה ומ (1) אפשר להבין מדוע יש לתת תוספות שכר גבוהות מאשר האינפלציה בשנתיים האחרונות. דבר נוסף - אינפלציה אפסית היא לא תופעה נורמלית. אלא 2-4 אחוזים. במיוחד כשמלווה אותה (בעצם מוריד אותה) ריבית כה גבוהה. זה טוב לכאלה המקבלים ריבית ולא המשלמים ריבית. וגם כאן חלוקת הנפגעים ברורה, בין אלה שיש להם לבין אלה שאין להם. דבר נוסף נוסף - גדלתי בבית רוויזיוניסטי. המילה הסתדרות היא מוקצה מחמת מיאוס אצלי. אבל עדיין אני בעד מדינת רווחה נוסח סקנדינביה ואילו אתה קפיטליסט דורסני נוסח ארה"ב (על פי תגובותיך ממאמרים קודמים). בזה מסתכם הוויכוח ביננו. עכשיו שנינו יכולים להביא נתונים מפה ועד הודעה חדשה רק כדי להצדיק את הטענות הבסיסיות שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) יש מקום לויכוח על הרכב המדד, אך לא במסגרת הדיון הנוכחי, הוא גם לא רלוונטי לדיון כיוון ששינוי הרכב המדד אפילו לא נכלל בתביעות ההסתדרות. 2) שאלתי טלפנית במשרדי ההסתדרות (התקשרתי לקו המידע שלהם), אני משער שהיא מקור שאמור להיות מהימן מספיק. לצערי הרב אין ברשותי מקור מידע אחר (להסתדרות החדשה אין אתר מספק, לצערי) 3) גם אני בחרתי שלא להסתמך אך ורק על נתוני האוצר, אך מסתבר שנתוני הלמ"ס תמכו בהם - אתה טענת שניסיוני לעשות זאת הוא 'ניתוח לא נכון'. לא ברור מדוע האוצר מוכן להציע תוספת לשכר במקרה זה, אולי בגלל שאנשי האוצר חוששים מהשביתה? אולי עקב הנחיות של שר האוצר? אני עדיין לא הבנתי מדוע יש לתת תוספות שכר יותר גבוהות, כיוון שסעיף 1 לא מקובל עלי; הרי רוב העובדים שההסתדרות ומר עמיר פרץ מייצגים דווקא שייכים למעמד הבינוני (אין בכך שום רע, אגב) ואמורים להיות 'מיוצגים' היטב בסל המוצרים שהמדד מכיל. אינפלציה של אפס אחוז היא לא דבר רע - היא נוראה ואיומה, גם לי יש דעה משלי על מדיניות הריבית של ד"ר קליין, סביר להניח שהיא קרובה למדי לזו שלך. אך שוב, לא בכך אנו דנים. איני קפיטליסט דורסני, אך אני קפיטליסט. יש להניח שעמדתך קרובה לשלי בכמה וכמה נקודות, אך אנא זכור שהדיון מתמקד בלגיטימיות של ההסתדרות לשבות *במקרה זה* אני חושב שגם סוציאליסט גמור בנוסח נורבגיה יסכים ששביתה פראית במקרה זה כלל אינה מוצדקת. והיא מתקיימת אך ורק למטרותיו הפוליטיות של העומד בראש ההסתדרות. בברכה, רן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה העובד הציבורי יכול בכל פעם שהוא רוצה להשבית חצי מדינה (הרי כולם ביחד) ואילו העובד הפרטי בעל החוזה לא יכול? למה אני שיש לי חוזה יכול לגשת לבוס שלי ולומר לו כי אם הוא לא נותן לי בונוס *** אז אני אומר להתראות. ואילו המגזר "המסכן" (עובדי חברת חשמל - בזק ) לא יכול לעבור לעבוד במגזר הפרטי? (רק אתמול סיפר לי מהנדס שעבד בחברת חשמל סיפור על כמות הלא עושים כלום שם במקום כל שהוא שבו נמצאים קרוב ל700 איש. הוא עזב לא העזיבו אותו והיום הוא מרוויח הרבה יותר מאשר שם) למה התחושה בכל פעם שאני צריך את עזרת העובד הציבורי היא שאני צריך להתחנן ואילו בציבור הפרטי הוא זה שבא אלי? למה בכל פעם שלהם עולה משכורת אצלי לא חל שינוי. למה מי שחש את הפגיעה בשביתה מסוג זה הוא האדם הפשוט ולא השר בממשלה. והכי חשוב למה בכל פעם שאני רואה את האיש והשפם נעשה לי רע עד כדי תחושת בחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקבלי משכורת של שכר מינימום עד 5000 ש"ח יקבלו העלאה בשכר של 12 אחוזים. מקבלי משכורת של 5000 ש"ח עד 8000 ש"ח יקבלו העלאה של 6 אחוזים. מקבלי משכורת של 8000 ש"ח עד 10000 ש"ח יקבלו העלאה של 4 אחוזים. מקבלי משכורת של 10000 ש"ח ומעלה לא יקבלו כל העלאה. הצעה זו תורמת לצמצום הפערים (מצד ההסתדרות) ועלותה לא גבוהה באופן שיערער את יציבות המשק (מצד האוצר). נחשו מי יטרפד כל הצעה בסגנון הזה ? (רמז - יש לו שפם שחור וגדול). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. האם הצעתך שמקבלי משכורות של 10,000 ש"ח ומעלה לא יקבלו כל העלאה כוללת גם את הבכירים (כן, אלה עם התוספת של 3,000ש"ח)? ב. אם התשובה חיובית, על סמך מה את קובעת שיו"ר ההסתדרות לא יקבל את ההצעה, על סמך זה שיש לו שפם גדול ושחור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אפשר תשובה *מבוססת ומפורטת* לשאלה הבאה: הייתה ירידה במחיר במוצרי החשמל. נניח שחלק מהירידה הוא כתוצאה מביטול המס, וחלק אחר הוא כתוצאה מירידה בביקוש. האם המדד מחושב ללא התחשבות בסיבת הירידה במחיר? ההיגיון הדל שלי אומר שצריכה להיות כאן הבחנה בין המקרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. מדד המחירים לצרכן, כשמו כן הוא, נקבע לפי המחירים לצרכן. הרכב הסל (דהיינו המשקל של המחירים השונים בקביעת המדד) מתעדכן מעת לעת, בהתאם לשינויים בהרכב ההוצאות של משקי-הבית בישראל (לכן נערך ''סקר הוצאות המשפחה''). אם תהיה ירידה בביקוש למוצרי חשמל לאורך זמן, היא תבוא לידי ביטוי בחישוב המדד. מה שההגיון הדל שלך אומר הוא שמדד המחירים לצרכן אינו חזות הכל. זה נכון, כמובן, ולכן מפורסמים גם מרכיבי המדד (''העליה הגדולה ביותר נרשמה במחירי הירקות והפירות''), לכן גם קיימים מושגים כמו ''השפעות עונתיות'', ולכן ישנם בנמצא עוד שפע נתונים ומדדים שניתן לתהות על משמעותיותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התשובה שמעלה במוחי עוד שלל שאלות, שכל אחת מהן מובילה לעוד שלל שאלות, כך שזה לא המקום להתחיל עם זה בכלל. למרות שכבר למדתי בעבר משהו מהנושא, כלכלן דגול אני לא, אך אני מרשה לעצמי להביע דעה שהשפע נתונים ומדדים עבור כלכלנים אמיתיים הם הצפה עבור כלכלנים בגרוש כמוני, שבעבור כל נתון שיביאו קיימים שפע נתונים אחרים סותרים לכאורה. בין הנגיד לשר האוצר יש חילוקי דעות גלויים לגבי הריבית, אנפלציה רצויה וכו', בנוסף מפרסמים לעיתים טעויות בהערכות של המומחים למשל באשר לתחזית הגבייה ממיסים (כמובן שהאשמה היא בגורמים בלתי צפויים), אז אם הם המומחים והם חלוקים ובנוסף טועים, אז מי אני שאביע דעה? אגב, מה הרזומה הכלכלי של שר האוצר ופרץ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שיפה בכלכלה, זה שיש עשרות שיטות כלכליות שונות לנהל את המשק שמתבססות על אותם נתונים, כל השיטות צודקות, ואף אחת לא משנה את השורה התחתונה: יש עשירים שטוב להם, יש עניים שרע להם, ותמיד יהיה מי שירוויח מזה כסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שיפה בכלכלה זה שכלכלנים אף פעם לא טועים. אף פעם. זה החוק הראשון בכלכלה. אם תקח את ההערכות בנוגע לאינפלציה השנה -ובכל שנה - תראה שהיו הערכות שונות, וכמעט דרך קבע, כמעט אף אחת לא קולעת במדויק. זה בערך כמו תחזית של מזג האוויר. רק שדני רופ לא מתיימר. בפונקציית היצור, יש משתנה שקוראים לו A. המשתנה הזה הוא ההתפתחות הטכנולוגית. זה המשתנה שאחראי להרבה מכשלונות החיזוי של הכלכלנים - והוא תמיד אשם כשהם לא צודקים. כן, לא חשבו שהאינפלציה תהיה כה נמוכה - התיסוף, התיסוף הזה - הוא אשם בהכל. כלכלים אף פעם לא טועים. אקסיומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אני חש בזעם כבוש כלפי הכלכלנים? ההנחה שמשתנה A אחראי למרבית השגיאות של הכלכלנים היא תמוהה למדי, אשמח מאד אם תסביר. הטענות הקלושות של בנק ישראל (הייסוף, הייסוף) שציינת הם בסה"כ תירוץ שאפשר לבנק ישראל לקבוע ריבית ריאלית גבוהה ולהוריד את האינפלציה 'מעבר' להחלטות הממשלה. כלכלנים אחרים, לא תלויים, פרסמו הערכות אינפלציה מדויקות למדי. ב'הארץ' פרסמו על זה כתבה מעניינת, אגב. רואים שברשותך השכלה כלכלית, אך למרבה הצער ברוב המקרים אתה שאק"ל - שגוי, אבל קולח להפליא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין זה זעם כי אם שעשוע. גם אין אני בא בטענות כלפי כלכלים בכירים באוצר, באקדמיה או בשוק הפרטי. אני מודע לעובדה שכל משתנה אחד תלוי בהרבה משתנים, ואלה האחרונים, הרבה פעמים, משפעים על אותו משתנה אחד. לעיתים כשהצמיחה היא מעל או מתחת למצופה, וכל המשתנים נשארו כמות שהם, לא נותר ללכת אלא להתפתחות הטכנולוגית ולשדרג אותה בהתאם. זה מובן, כי קשה מאוד להעריך התפתחות טכנולוגית ועוד במונחים כספיים. התיסוף של השקל עוזר לאינפלציה נמוכה כמו שהפיחות עוזר להגברת האינפלציה. בפיחות, ערכו של השקל יורד לעומת הדולר ומחירים עולים. (שכר דירה, מכונת כביסה, מכשיר וידאו ועוד ועוד) וההופכי לזה בתיסוף. אני שמעתי במו אזניי - ושככה יהיה לי טוב - את פרופ' בן בסט ''מאשים'' את התיסוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה, בן-בסט מפחד להאשים את קליין ישירות, אז הוא מאשים את מעשה-ידיו של קליין? הרי התיסוף הוא (גם) תוצאה של הריבית הגבוהה על השקל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי למישהו יש מושג קלוש מהו שכרו של עמיר פרץ בתוקף תפקידו כחבר כנסת ובתוקף תפקידו השני כיושב ראש ההסתדרות? ועל חשבון מי בא הכסף? או אולי מהו שכרה של המנקה בבניין ההסתדרות(בטח היא פועלת בחברת כוח אדם כלשהי)? וכמה מרוויחים חבריו של פרץ, ראשי הועדים בחברת החשמל, בזק, הבנקים , התעשייה האווירית והחברות הגדולות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה מאד, תהיה בטוח. אך זה יהיה לא נכון להטפל למשכורתו של מר פרץ (או לשפמו, כפי שחלק מהאנשים עושים). הבעיה היא שהוא מפעיל את חבר נאמניו על מנת להשיג תוצאות פוליטיות שאין להם שום דבר עם נושאי השביתה. מדובר פשוט בשוחד בחירות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |