ביידן חתם על צו להגבלת תאגידים גדולים וקידום תחרות 4060
לפני כשבוע חתם ג'ו ביידן על צו נשיאותי להגדלת התחרות במשק האמריקאי. בנאום שנשא, טען ביידן כי בארבעים השנים האחרונות תאגידי ענק צברו עוד ועוד כוח, אך "הניסוי נכשל", והביא לשורת פגיעות בציבור האמריקאי.

בין הפעולות בצו (חלקן לביצוע ישיר, חלקן הנחיה לסוכניות פדרליות לגבש כללים): החזרה של נייטרליות הרשת; הקלה על צרכנים במעבר ספק אינטרנט, וכן בנק; הבטחת "הזכות לתיקון עצמי" של מכשירים (בפרט מיכון חקלאי, שמרבית היצרניות מחייבות לתקן אצלן); הקשיה על מיזוגים בתחום הבנקאות, התעופה ובתי החולים; מניעה מחברות תרופות לשלם למתחרים על עיכוב בהוצאה של תחליפים גנריים; ייבוא תרופות זולות יותר מקנדה; תקן אחיד לאופציות בביטוחי בריאות, כדי להקל על השוואה ביניהם; הגבלת סעיפי אי־תחרות בחוזי עבודה; הקלה בדרישות רישוי מקצועי; שקיפות בתשלומי נוסעים על שרותים נלווים בטיסה; והקשחת התנאים לתווית "תוצרת ארה"ב" על מוצרי מזון.
קישורים
TheMarker
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

רשת ניטרלית 741282
רשת ניטרלית זה ספין חמוד על תקנה שאוסרת על ספקי רשת לתעדף קישור לאתרים מסוימים

למשל תחת התקנה הזאת ספק רשת בארה''ב לא יכול להציע מחיר מוזל לרשת בלי פייסבוק או לגבות תשלום זעיר על כל חיפוש

מבחינת הצרכנים זה אומר שאין לך אפשרות לבחור אפשרויות זולות יותר שמתאימות לפרופיל הגלישה שלך

הסיבה שדחפו את התקנה היא שבעלי האתרים הגדולים (גוגל,פייסבוק,נטפליקס) לא רוצים שמישהו יגזור קופון בלי לשתף אותם

התקנה תעלם ברגע שהם יגיעו להסכם עם הספקים על חלוקת רווחים
רשת ניטרלית 741285
או, לדוגמה, פייסבוק שהציעה בהודו חיבור רשת שנותן פייסבוק בחינם אבל שרותים אחרים במחיר גבוה יותר.
רשת ניטרלית 741290
להתלונן על האפשרויות המוגבלות של צרכן האינטרנט האמריקאי בגלל נייטרליות רשת זה כמו להתלונן על האפשרויות המוגבלות של החשמל בישראל בגלל נייטרליות חשמל‏1.
האינטרס של חברות האינטרנט הגדולות (גוגל, פייסבוק ואמאזון) הוא נגד נייטרליות רשת כי משתלם להן אפילו לממן חיבור לרשת כל עוד הן יכולות לנעול את המשתמש‏2 באקוסיסטם שלהן (כפי שצפריר הדגים).

____________________
1 חברת החשמל לא יכולה לספק לי מחיר מוזל לחשמל בלי אטמור או לגבות תשלום זעיר על כל חימום במיקרו.
2 בהתחלה כתבתי "הצרכן". שיניתי כי מבחינת גוגל ופייסבוק המשתמש הוא המוצר.
רשת ניטרלית 741339
בנוגע למימרה "אצל גוגל ופייסבוק המשתמש הוא המוצר", זה לא נכון באותה מידה לכל מי ומה שמתפרנס בעיקר מפרסומות (חלק מהעיתונים‏1, ערוצי טלוויזיה, עבודי)?

1 החלק האמצעי במדרג ההכנסות שהיינו רוצים שיהיו לכלי תקשורת. מעליו, מנויים. קצת מעליו או קצת מתחתיו או לצידו, תלוי באידיאולוגיה, תקציב המדינה או דומה. רחוק מתחתיו, טייקונים.
רשת ניטרלית 741347
לפני כמה שנים הייתי בהרצאה של עיתונאית, ששכחתי את שמה, שאמרה פחות או יותר את הדבר הבא: "המטרה של מהדורת החדשות זה למכור קוטג'. זה מה שקובע את הכתבות שעולות לאויר. בזמן מחאת הקוטג', מפרסמים לחצו על עורכי החדשות להפסיק לסקר את המחאה, ובסופו של דבר זה מה שהרג אותה. כשראיתי שוטרים מסתערים על דפני ליף ושוברים לה את היד כשהיו מסביב מלא עיתונאים וזה לא פתח אף מהדורת חדשות, אז הבנתי שהמחאה החברתית הסתיימה".

(אגב - עבודי?)
רשת ניטרלית 741349
כשהייתי טיפה יותר צעיר, לפני איזה ארבעים שנה, עבודי היה שם דבר לשלטי חוצות.
רשת ניטרלית 741295
אני חושב שהדוגמה הכי טובה כיום לרשת לא נייטרלית היא בטיסות. חברות תעופה רבות מאפשרות חיבור חינם לרשת הפנימית שלהן שמאפשרת גלישה חופשית באתר שלהן (ולפעמים באתרים נוספים של חברות בנות או אחיות) כולל הזמנת כרטיסי טיסה, בדיקת חשבון נוסע מתמיד ולפעמים גם מספר שירותים נוספים כמו בדיקת דוא”ל. כל דבר מעבר לזה הוא בתשלום (לפי קצב או לפי נפח, תלוי בחברה). אני לא הייתי רוצה שספק השירות שלי יעבוד ככה.
רשת ניטרלית 741299
אני לא מבין הרבה בנושא אבל קשה לי להאמין שמישהו יפריע לך לבחור ספק שירות שאינו עובד ככה. גם אם צרכנים אחרים, עם העדפות אחרות, יבחרו אחרת.
רשת ניטרלית 741300
כאמור: אתה מקבל מהספק שלך גישה חינם לפייסבוק. על אתרים אחרים (חוץ אולי מגוגל וויקיפדיה) אתה צריך לשלם: Facebook Zero [Wikipedia]. איזה סיכוי יש למתחרים של פייסבוק בסביבה?
רשת ניטרלית 741305
בתמימותי נראה לי שבהינתן ההעדפות שלך, אתה תהיה לקוח של המתחרים וכנראה שגם אני (אין לי בכלל חשבון פייסבוק, ואני משתמש ברשת לעבודה). אם יהיו מספיק צרכנים כמונו המתחרים יהיו רווחים וישארו בסביבה. אם לא (או לחילופין, אם סך התשלום עבור הגלישה ב״אתרים אחרים״ יהיה נמוך מהעלות היום), אז כנראה שאין למודל הנייטרלי הצדקה כלכלית ואתה ואני לא יכולים‏1 לדרוש משאר הצרכנים לסבסד את ההעדפות שלנו.

האם אני מפספס משהו?

___
1. כלומר יכולים, ואנשים עושים את זה כל הזמן, אבל זה לא צודק ולא מוסרי.
רשת ניטרלית 741308
זה טעות להתייחס לעניין בתור העדפות צרכנים (וייתכן שאני לא מייצג כאן את דעתו של צפריר).

להבנתי המצדדים בנטרליות רשת מתייחסים לזה בתור איזשהו זכות בסיסית, משהו שצריך לאכוף בלי קשר להעדפות של הצרכנים או ספקי השירות. אפשר לקרוא קצת על העניין בערך הצהרה על חירות האינטרנט [ויקיפדיה].

באנלוגיה, המדינה דורשת שכל העובדים יקבלו תנאים בסיסים: שכר מינימום ופיצויים ופנסיה. היא לא מניחה לכוחות השוק לקבוע את זה. וגם אם מישהו מעדיף לעבוד בחברה שלא משלמת פנסיה (מסיבותיו הפרטיות) - המדינה לא מרשה לו.
רשת ניטרלית 741309
אולי אני מפספס משהו אבל חמשת העקרונות המצוינים בדף שאליו קישרת אינם סותרים בכלום את המודל שצפריר מתאר.

בנוגע לאנלוגיה - תרשה לי לצטט (בערך) פרופסור מכובד ומומחה בנלאומי לאקטואריה, אביה ספיבק: ״אני מאמין שאתם נוסעים לעבודה בדרך הטובה ביותר האפשרית כי אתם עושים את זה כל יום. וגם אם ניסיתם פה ושם דרכים אחרות התכנסתם לזאת האופטימלית. אבל בחיסכון לפנסיה אין חזרות, ומחקרים אמפירים מראים שרוב האנשים טוענים - בדיעבד - שהיו צריכים לחסוך יותר. וזאת ההצדקה להתערבות המדינה״.
האם החיבור לאינטרנט, שאותו אפשר לבטל בכל רגע נתון, דומה יותר לנסיעה לעבודה או לחיסכון לפנסיה?
רשת ניטרלית 741310
רק להבהרה - הציטוט הוא הבערך.
התיאור של פרופסור ספיבק מדוייק. ואם יורשה לי להוסיף, הוא‏1 גם איש חכם ונעים הליכות.

___
1. ״הוא״ זה ספיבק, לא התיאור. אוף.
רשת ניטרלית 741322
____
1. חבל. היה מעניין יותר לו התיאור הוא זה שהיה "איש חכם ונעים הליכות".
רשת ניטרלית 741312
כן - האנלוגיה איננה מושלמת. הנימוקים לנטרליות רשת שונים מאד מהנימוקים לחסכון לפנסיה. זה דיי ברור. רוצה דוגמא אחרת? אסור למקומות עבודה להפלות חרדים, גם אם מישהו מעדיף לעבוד במקום ללא חרדים.

האנלוגיה רק מבהירה שלדעתם של מצדדי נטרליות הרשת אותה נטרליות היא משהו שראוי לאכוף בלי קשר להעדפות של משתמש א או ספק ב. העובדה שהמשתמש יכול לבחור בקלות ספק אחר איננה רלוונטית.
רשת ניטרלית 741315
סבבה - אידיאולוגיה זה על-הכיפק ולפעמים אנשים גם מוכנים לשלם על זה - ובעיקר מוכנים לכפות על אחרים לשלם על זה. אבל האם תוכל להתייחס למשפט הראשון בתגובה שלי?
רשת ניטרלית 741316
המשפט הזה?

"אולי אני מפספס משהו אבל חמשת העקרונות המצוינים בדף שאליו קישרת אינם סותרים בכלום את המודל שצפריר מתאר".

לא הבנתי על איזה מודל מדובר ולמה זה מעניין שהעקרונות לא סותרים אותו.. תעזור לי
רשת ניטרלית 741317
ציטוט של צפריר:
> או, לדוגמה, פייסבוק שהציעה בהודו חיבור רשת שנותן פייסבוק בחינם אבל שרותים אחרים במחיר גבוה יותר.

ציטוט מהדף אליו קישרת:
> ההצהרה תומכת בביסוס חמישה עקרונות למדיניות האינטרנט:

> ביטוי: אל תצנזרו את האינטרנט.
> נגישות: קדמו נגישות אוניברסלית לרשתות מהירות ובעלות סבירה.
> פתיחות: שמרו על האינטרנט כרשת פתוחה, בה לכל אחד ישנה החירות להתחבר, לתקשר, לכתוב, לקרוא, לצפות, לדבר, להקשיב, ללמוד, ליצור ולחדש.
> חדשנות: הגנו על החירות להמציא וליצור ללא צורך בקבלת רשות. אל תחסמו טכנולוגיות חדשות ואל תענישו ממציאים על פעולות של המשתמשים שלהם.
> פרטיות: הגנו על פרטיות ושמרו על היכולת של כל אחד לשלוט בדרך בה ייעשה שימוש במידע ובהתקנים שלו.

אין לי כוונה להציק ואני מתנצל אם זה נשמע קנטרני, אבל האם המודל הנ״ל סותר אישהוא מהעקרונות האלה?
(גם אם כן, צריך לזכור שהציבור לא בדיוק הביע את הסכמתו לשלם על העקרונות הנ״ל. אבל נתחיל משאלת הסתירה)
רשת ניטרלית 741319
מצטער, לא הבנתי. למה זה חשוב אם ההצהרה הספציפית הזו סותרת או לא סותרת? האם אמרתי שהמודל הזה הוא רע *כי* הוא סותר את ההצהרה הזו? ממש לא אמרתי את זה, ואם זה השתמע - סליחה על הבלבול.

מה שבטוח שהמודל של צפריר סותר את נטרליות הרשת. כי הנה ההגדרה שלה - מתוך ויקיפדיה.

"
נייטרליות הרשת הוא עיקרון ביישום רשתות התקשורות, הקובע כי לא תתבצע העדפה או אפליה בין מכשירים, שירותים או מחירים. רשת נייטרלית היא רשת תקשורת שאפשר לחבר אליה כל סוג של ציוד מתאים, שיפעל בכל תקן מתאים, ולקבל בה שירות ללא הבדל בין הפלטפורמות בהן בנויים האתרים או שירותים אחרים, והיא אינה מגבילה בשום אופן את התוכן המותר, ואינה מפלה לרעה את סוג תוכן אחד על חשבון סוג תוכן אחר על ידי הגבלת מהירות או כל הגבלה אחרת.
"
רשת ניטרלית 741320
אגב, אפשר לראות קשר בין גביית תשלום נוסף על גלישה לאתרים נוספים לבין פגיעה בעקרונות של צנזורה ושל גישה אוניברסלית.

אתה לא מסכים? לדעתך זה פויה כי הם גורמים לאנשים אחרים לשלם יותר (אגב, הם אומרים בדיוק ההיפך ממך)? אז שיהיה לך לבריאות.. אבל עובדתית התומכים בנטרליות רשת הם ממש נגד המודל הזה.
רשת ניטרלית 741321
שוב, מדובר על רמת התשתיות ולא על רמת התוכן.

כדי למנוע מצב שהרשת של אפל תאפשר רק חיבור של מכשירי אפל. או שהרשת של גוגל תמנע חיבור מכשירי אפל.
רשת ניטרלית 741323
איפה מדובר? אין לי כל כך הקשר למה שאתה כותב.

בויקיפדיה כן מדובר על תוכן..
"
והיא אינה מגבילה בשום אופן את התוכן המותר, ואינה מפלה לרעה את סוג תוכן אחד על חשבון סוג תוכן אחר על ידי הגבלת מהירות או כל הגבלה אחרת.
"
רשת ניטרלית 741325
נייטרליות הרשת היא הקביעה שרשת האינטרנט היא תשתית חיונית. חיבורים טובים ומהירים עוזרים לכולם.

הכוונה היא, לדוגמה, שאסור לספקית תקשורת (שהיא במקרה גם חברת טלפוניה) לפגוע בשיחות טלפוניה על גבי האינטרנט. וזהו נוהג נפוץ (או לפחות היה נפוץ) בעבר במדינות שונות.
רשת ניטרלית 741326
עפ''י המסתמן בפתילון הזה הדודה ויקי לא מסכימה איתך שמדובר רק לגבי התשתית, כפי שצוטט במפורש שתי שורות למעלה.
רשת ניטרלית 741328
השאלה החשובה יותר אינה מה כתוב בוויקי אלא מה כתו בצו שעליו חתם ביידן. הצו הזה התייחס, למיטב הבנתי, לספקי תשתית. בפרט הצווים מתייחסים ל־FCC.
הרבה פרטים נוספים אפשר למצוא ב: Net neutrality in the United States [Wikipedia].
רשת ניטרלית 741329
גם הצו של ה FCC מתייחס לתוכן.
לפחות על פי הסיכום הזה

No Blocking. Simply put: A broadband provider can't block lawful content, applications, services or nonharmful devices.

No Throttling. The FCC created a separate rule that prohibits broadband providers from slowing down specific applications or services, a practice known as throttling. More to the point, the FCC said providers can't single out Internet traffic based on who sends it, where it's going, what the content happens to be or whether that content competes with the provider's business

No Paid Prioritization. A broadband provider cannot accept fees for favored treatment. In short, the rules prohibit Internet fast lanes
רשת ניטרלית 741330
כן, אבל: זה לא אומר שלפייסבוק (בתור האתר) אסור לספק תוכן במחיר שונה ללקוחות שונים. מדובר כאן רק על ספק הגישה.
רשת ניטרלית 741340
יכול להיות שזה מאפשר לפייסבוק לעשות את זה.
אז אם לסכם..
1. לפי ההגדרה בויקי, נטרליות רשת חלה גם על תוכן
2. התקנות של ה FCC לגבי נטרליות רשת כנראה* מכסות גם תוכן אבל לא את כל מה שכתוב בויקי
3. המודל הפייסבוקי שצפריר תאר** כנראה נופל באותו איזור של נכלל בהגדרה של ויקי אבל לא בתקנות של ה FCC

וכאן הסיפור מסתבך..
ניסיתי למצוא פרטים על אותה תוכנית של פייסבוק בהודו. ומה שמצאתי הוא: גלישה בפייסבוק ובעוד כמה אתרים בחינם וזהו - בלי שום גישה לאתרים אחרים. ומה שקרה הוא שהמחוקק ההודי דחה את התוכנית הזו בגלל הנושא של נטרליות רשת. לפרטים:
* עד כדי זה שאני לא עורך דין ולא התעמקתי בתקנות
** גלישה חינם בפייסבוק אבל בתשלום באתרים אחרים
רשת ניטרלית 741343
לא טרחת להסתכל בסוף הקישור הקודם שלי ולראות שתוכנית Facebook Zero השיגה השפעה כל כך גדולה במדינות שונות כך שלפחות בשנת 2015 בשתי מדינות שונות רוב המשתמשים הצהירו שפייסבוק זה האינטרנט.
רשת ניטרלית 741345
עכשיו אני לא בטוח על איזה פרוייקט של פייסבוק דיברת במקור.
כשדיברת על פייסבוק בהודו, האם התכוונת לפייסבוק זירו או ל internet.org ?

בכל מקרה, לדעתי זה רלוונטי לדיון שהיתה תוכנית של פייסבוק בהודו שהמחוקק אסר/דחה מטעמי נטרליות רשת.
רשת ניטרלית 741344
ליתר דיוק: זה אומר שלספק התשתית אסור להתייחס לתוכן.
רשת ניטרלית 741314
אני לא בטוח שאני מבין. הטיעון של ספיבק במקור הוא נגד "נטרליות תחבורתית" של "ספקי כבישים"?

ואתה גוזר ממנו שאם מקבלים את הטיעון של ספיבק אז באותה מידה שלא ראוי לממשלה לאלץ "ספקי כבישים" לשמור על "נייטרליות תחבורתית" גם לא ראוי שהממשלה תאלץ ספקי אינטרנט לשמור על ניטרליות רשת?

(כי אם כן, זה לא נראה לי טיעון חזק במיוחד)

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים