דו''ח תשדירים | 402 | |||||||||
|
דו''ח תשדירים | 402 | |||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "תקשורת"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהתשדיר של שטרית כוון כנגד תשדיר מסויים של ברק - בו ברק מציג את תכניתו. אלא שתשדיר כזה לא שודר הערב. בליכוד היו מי שהתרברבו כי יש להם חפרפרת במטה ברק, והערב הם יפתיעו בתשובה מוחצת. נראה שהם יצאו המופתעים. ''החפרפרת'' האמיתית, אגב, תעלה ב''קשת'' שבוע אחרי הבחירות. |
|
||||
|
||||
כן, גם אני שמתי לב לכך. דוקא שעשע אותי מאוד כל העניין הזה. ורגע, ה"חפרפרת" הזו שדובר עליה, מאין לך שהיא תעלה לשידור בהמשך? האם זה עוד גימיק תקשורתי? |
|
||||
|
||||
מדובר ב-reality show של "קשת", בניצוחו של איתי אנגל. גירסא ישראלית לפורמט אירופאי. |
|
||||
|
||||
יצא לי היום "הזכות" והעונג לצפות בתשדירי הבחירות יחד עם אהוד ברק באולפן של התוכנית פולטיקה בערוץ הראשון. הוא היה כנראה השתעשע יותר מדובי מלצפות בתשדירים. כמה שהוא התענג לראות את דמותו. ממש נצצו לו העיניים שדמותו הייתה על המסך. שמישהו יקליט תתשדירים ויביא לו. שיהיה לו מה לעשות אחרי שיפסיד את הבחירות.ד. בתשדירי הבחירות של הליכוד ברק' לא ממש התעניין, אלא העדיף לנהל דיון מרתק עם הרב נחום פורמן למה הוא לומד פרשת שבוע באמצע האולפן. רק ברגע אחד שהוא התסכל בדיוק למסך, ומאיר שטרית אמר "אהוד, תפסיק" צחק ברק והניף את ידו בתנועת ביטול. ואם כבר ברק, שמתם לב שאי אפשר להבדיל כמעט בינו לבין המאבטחים? הם הולכים בדיוק באותה צורה ואותו לבוש. ואם כבר מאבטחים. הם כאלה כוסונים! ועד הערה. באולפן ישב סימיקו, דמות ימנית "מסורתית" הידועה בירושלים. גועל נפש של בנאדם. לפני השידור הוא לא הפסיק לקלל את הקהל השמאלן בעידדו של הפוליטקאים הימניים, ובמהלך השידור לא היסס סימיקו לעשות שימוש באצבע השלישית שלו לכעברה של ידידה שלי ולהפיק מגרונו קולות שלא משאירים מקום לדמיון בגלל שהיא העיזה לצחקק כנראה יותר מדי לטעמו של מר סימיקו. הבנתי מאנשים שמרבים להגיע לאולפן לשידור שזה קורה כל שידור של פוליטיקה. מישהו ברשות השידור צריך לשים לזה סוף. זהו להיום. לוינסון |
|
||||
|
||||
דובי, אילולי ניחנת בהרבה יותר מקורטוב של תמימות יכולת להיות עיתונאי למופת. ''אילולי היה מדובר בש''ס'' אני חושב שמשפט נכון בהרבה הוא אילולי מדובר באהוד (לא אחלק את ירושלים) ברק, אילולי היה מדובר באהוד (בקעת הירדן ישראלית) ברק, אילולי היה מדובר באהוד (גיוס לכוווולם) ברק, אילולי.... ואילולי ואילולי ואילולי. אני רוצה להזכיר לך שהאלטרנטיבה שהעלתה הממשלה רק לפני חודש וחצי לבחירות זה ממשלה צרה עם ש''ס, ומכיוון שלמיטב ידיעתי יחסי הכוחות בכנסת לא ישתנו אחרי הבחירות זה בדיוק מה שהם מתכוונים אליו גם עכשיו. צריך להיות ממש, אבל ממש, אידיוט כדי להאמין לברק שנראה שכנראה משתמש באוטוסוגסטיה לפני כל ראיון עיתונאי כדי להשתכנע באוסף השטויות שאנשי השיווק שלו רואים לנכון שיאמר. |
|
||||
|
||||
כשאמרתי ''אם לא היה מדובר בש''ס'', לא התייחסתי רק לכמיהתה של ש''ס אל הקואליציה, אלא גם לכמיהתו של ברק לש''ס. תמים, אבל לא עד כדי כך. |
|
||||
|
||||
הביטוי המדוייק הוא ''שקרים'', לא ''אוטוסוגסטיה''. |
|
||||
|
||||
כשראיתי את התשדיר של העבודה על שרון ולבנון, תפסתי את הראש בידיים. מה עשו האידיוטים האלה? השמיעו שוב ושוב את המילים של שרון: "מלחמת שלום הגליל...מלחמה מוצדקת". שיטה קלאסית של פרסומות. ומה הם עשו בפועל? מי שישמע את הביטוי "מלחמת שלום הגליל" יקבל מיד קישור אסוציאטיבי ל"מלחמה צודקת." מבריק. ועכשיו, יסביר נא ערן את הגאוניות שבצעד הזה. אלא אם, כמובן, פרסומאים, שלא כפוליטיקאים, יכולים לשגות. אבל אז ניאלץ להזכיר שהפרסומאים נמצאים תחת פיקוח של פוליטיקאים... |
|
||||
|
||||
למעשה, בעבודה שגו במסר שהם ניסו להעביר לצופים - צדקת מלחמת לבנון. להזכירכם, הסיבות לכניסתנו ללבנון היו מוצדקות דיין. היה זה הניהול הכושל של הכוחות המבצעיים בלבנון שהובילו לביקורת הבין-לאומית כנגד שרון. על זה צריכים הפרסומאים של העבודה להתמקד, לא על האם היינו צריכים להכנס לשם או לא. ובאותה נשימה, גם מהליכוד לא ראיתי תגובה נאותה להצגת היציאה מלבנון כ''הצלחה'' של ברק. הליכוד צריך להזכיר לציבור טוב טוב איך בדיוק התבצעה ה''הצלחה'' הזו - בבריחה מבוהלת, כושלת ולא-מאורגנת, שלא לדבר מבישה. שרון נכנס ללבנון ושגה שם, אבל ברק עשה בדיוק אותו הדבר - כשיצא משם. |
|
||||
|
||||
על "מבוהלת" אפשר להתווכח. אבל "כושלת"? "לא מאורגנת"? על מה אתה מדבר? ראשית, היא לא כושלת. העובדה היא כי הנסיגה בוצעה, ומטרתה - קרי, הוצאת כל החיילים הישראלים מלבנון - הושגה במלואה. שנית, אולי אתה חושב שאפשר להסיג כוחות בסדר גודל כזה בין-לילה ללא ארגון. אני חושב שאתה טועה. מכאן אני מסיק, מבלי לעיין בתכניות המטכ"ל, שהנסיגה היתה מאורגנת. אני אפילו מרשה לעצמי להניח שהיה מודיעין לא רע שנתן חיווי מסוים על התזמון המוצלח אשר ימזער את הסיכון, בהתחשב בעובדה שלא היו נפגעים כלל. אנא, הסבר את דבריך. |
|
||||
|
||||
אסף ברטוב כבר הגיב לנושא "הבריחה המבוהלת, כושלת ולא-מאורגנת" (כלשונך) של צה"ל מלבנון, תיאור שלדעתי מראה כאלף עדים שלא משנה מה יעשה ברק ו/או כל ממשלת שמאל שהיא, הימין כבר ימצא איך להטיל בזה דופי. אני, לעומת זאת, מתעניין לשמוע ממך מהן הסיבות ה"מוצדקות דיין" שבגינן מצאת לנכון להצדיק באופן נחרץ כל כך את כניסת צה"ל ללבנון בשנת 1982, ואת הישארותו שם בהמשך. |
|
||||
|
||||
א. מדוע אתה חושב שניהול כושל של כוחות צה"ל היה גורם לביקורת בינלאומית על אריאל שרון? ב. הפלישה הישראלית ללבנון גונתה על ידי עולם ומלואו, שכן לא הייתה לא כל הצדקה וכל מהותה הייתה הנהגת סדר חדש בלבנון, שיכלול את הכתרת בשיר ג'ומייל לנשיא לבנון. ישראל נהנתה באותו זמן מהפסקת אש שחתמה עם כוחות אש"ף, ולא הייתה לה כל עילה למתקפה. ג. לפני שתתחיל בפזמון הידוע של הימין, "המלחמה הייתה מצליחה אלמלא השמאל הבוגדני", אבקשך לסור אל ארכיוני העיתונים ולברר כמה הפגנות ביצע השמאל הציוני (היינו, מפלגות מימין לחד"ש) בעת חודש יוני. אחסוך לך את הטרחה: התשובה היא אפס. העיתונות התגייסה מיד לטובת השלטון, והתעוררה רק אחרי הפסקת האש, כשהסתבר שיש לנו שר בטחון שקרן, שדיבר על ארבעים קילומטר אבל ביצע נחיתה ליד ביירות כבר ביום הראשון של המלחמה. ד. אהוד ברק לא יוצא כל כך נקי מהמלחמה הזו. בטרם התחילה, הוא המליץ לשרון - ברק היה אז אלוף צעיר - להרחיב את המלחמה גם לסוריה, תוך הטעיית הממשלה והציבור. זו הסיבה שתשדירי העבודה מעודנים כל כך, ולא מזכירים את הבעיה העיקרית בנושא שרון ולבנון: השקרים לממשלה ולציבור הישראלי. |
|
||||
|
||||
הרשה לי להסביר את עצמי, בפניך ובפני שאר המגיבים: הכניסה הישראלית ללבנון בוצעה מחוסר ברירה וחוסר אונים של כוחות הביטחון הישראלים אל מול המצב שנוצר בדרום לבנון, שבו פעלה הלכה למעשה ה'פתח לנד' כמדינה בתוך מדינת לבנון. לנוכח אוזלת היד של ממשלת לבנון באותה תקופה למנוע את פעולות המחבלים, הוחלט להיכנס ללבנון ולטפל בעניינים בעצמנו. עד כמה שאני יודע, צה"ל דוקא ביצע עבודה מעולה ופיזר את אנשיו של ערפאת לכל רוחות השמים. מטרת הכניסה, כפי שאמרתי, הייתה חיסול מעוזי המפגעים, ולא הנהגת סדר חדש או הכתרתו של ג'ומייל. ללא שום קשר, בשיר ג'ומייל אכן הוכתר וידוע כיום שהמשך כהונתו היה מוביל כנראה להסכם שלום עם לבנון, אלמלא הסורים היו מתנקשים בחייו. בקשר לניהול הכושל והביקורת על שרון, לא אני צריך ללמד אותך את הפרק הזה בהסטוריה, יוסי - אריק שרון היה זה שאפשר את הטבח במחנות הפליטים, טעות שעד היום נושפת בעורפו. ואולי תתפלא, אבל אינני אפילו חושב להשמיע בפניך את "הפזמון הידוע של הימין", מכיוון שאני לא מצדיק את 18 שנות המצאותנו בדרום לבנון. כל מה שאני טוען הוא שהכניסה הייתה מוצדקת, לצערי לא היה בישראל אדם חכם מספיק שיוכל לצאת משם בזמן. ד"א - אמנם זכרונו של הישראלי הממוצע קצר הוא, אבל האם שכחנו מה היה בגבול הצפון לפני שנכנסנו לשם? מישהו שאל פעם את עצמו האם לא מנענו דברים גרועים הרבה יותר בכך שנכנסנו? סתם תהיה. |
|
||||
|
||||
תיכנון מלחמת לבנון החל מיד לאחר בחירות 81 שבהן שרון תיחמן עצמו למשרד הבטחון לאחר התפטרותו של וייצמן, למרות היסוסו של בגין, הסתייגותו של לוי ואזהרתו הצפורשת של ארליך (יקיף את הכנסת בטנקים) כחודש לפני המלחמה תקף חיל האוויר מטרות סוריות בלבנון, הפיל 90 מיגים. העילה המיידית לכניסה ללבנון הייתה ההתנקשות שגריר נחמיה ארגוב אך התוכניות היו מוכנות לפי תפיסת שרון שרצה לכונן סידור חדש במזרח התיכון ,להמליך שליט שטופח על ידי המוסד ולגרום לתהליך שיהפוך את ירדן לפלסטין. ההצגה של שרון את מלחמת לבנון בתחיתלה כמעין מבצע ליטני מספר 2 (כניסה של כוחות מוגבלים לשטח מוגבל לכמה ימים כמו שביצע מוטה גור ב 1978) הייתה אחיזת עייניים מודעת. ראה ספרו של זאב שיף מלחמת שולל. כמו כן ראה עדותו של בני בגין כנגד שרון במשפט (שבו הוא הפסיד) נגד הארץ ועוזי בנזימן. מן הימין הקיצוני ועד השמאל תמכו בימי הלחימה הראשונים, למעט יוסי שריד ואורי אבנרי .רבין שימש כיועץ לשרון. גבול הלבנון היה שקט בשנים שלפני המלחמה! הזכרון הישראלי קצר, כמו זכרון אזרחים במדינות אחרות שנתון תחת מתקפה נלתי פוסקת של דיס-אינפורמציה וספין. אך זכרונם של המתענינים ארוך ומתועד. |
|
||||
|
||||
וכיוון שהעלת את הנושא והוא רלוונטי במיוחד היום הרי כמה עובדות נוספות (עיון קצר ב"מלחמת שולל" יערי/שיף יוסיף עובדות מרובות נוספות כמובן): למלחמת לבנון היו 3 תוכניות: אורנים קטן (פלישה מוגבלת) אורנים גדול (40 ק"מ) ופרי הדר (כיבוש המפקדות בביירות). אריאל שרון במשך השנה שקדמה ליציאה למלחמה הסתובב בעולם (אצל שר ההגנה האמריקאי הייג למשל) והשיג את הסכמת כל הצדדים המעורבים (ארה"ב, רוסיה, אירופה ואפילו סוריה) למבצע. אולם, באופן מפתיע, המלחמה החלה כאשר הוא לא היה בארץ (איפה הוא כן היה? חפשו "קרפטים" במנגנון החיפוש של האייל). בגין החליט על היציאה למבצע כאשר שר הביטחון שלו לא בארץ, בתגובה על ההתנקשות בשגריר ארגוב בלונדון. מה, לא יכלו לחכות יום-יומים כדי לצאת ל"מלחמת ברירה"? גם מהלך המלחמה היה מוזר מאוד, הסורים עוסקים ב"נסיגות טקטיות" ומשאירים את ההגנה בידי "אחיהם האמיצים". אצלנו עוד היו יוצאים בהפגנות "אחים לא מפקירים...". גם אלי גבע הוא סוגייה מעניינת. עד ביירות הוא לחץ בקשר כדי שייתנו לו להתקדם ופתאום מול שדה התעופה הוא נזכר לשאול "בעצם למה אני פה?". המאבק האמיתי שהתנהל בממשלה היה על יעדי המלחמה. בעוד בגין פועל באופן מעשי כדי לחזק את ערפאת ומאפשר לו לעזוב את ביירות כמנצח (זוכרים את ה-V?) עם הנשק, לאחר שבתקופה שקדמה למלחמה ערפאת ואש"פ היו בשפל חסר תקדים, פעל שרון כדי לשלוח את ערפאת בלי הנשק דרך כביש ביירות דמשק (שנכבש לצורך מטרה זו) לזרועותיו החמות של אסד, שם היה מנוטרל כמו כל חזית הסירוב. פעולה כזו הייתה מאפשרת יצירת מנהיגות מקומית פלשתינית כתחליף לאש"פ מתוך חוגים פרו-ירדניים כבר בשנת 83 ומונעת את הצורך באינתפדה כדי להגיע לאותה מטרה. התרגיל חזר על עצמו בשנת 93 עת אותה מנהיגות מקומית (המשלחת הפלשתינית לשיחות בוושינגטון) ניהלה שיחות פרודוקטיביות עם המשלחת הישראלית בראשות אלייקים רובינשטיין בעוד ערפאת שוב בשפל חסר תקדים עקב מלחמת המפרץ. כאן נחלץ פרס לעזרתו ונשלף יש-מאין הסכם אוסלו שחיסל מעשית את האפשרות השניה. אבל רק תיקון קטן, כ-90 מטוסים סוריים הופלו במהלך המלחמה, לא לפניה. |
|
||||
|
||||
צודק. באפריל 82 הממשלה אישרה לתקוף את הסורים למרות אזהרות מודיעין, וכך הופלו בלבנון 2 הליקופטרים נושאי גייסות סוריים דבר שגרם לסורים לקדם לבקעא טילי קרקע אוויר שניטרלו את השליטת בשמי לבנון שגרמו לבגין להשבע להשמיד את הטילים שגרמו לרייגן לשלוח באופן בהול שליח לישראל (פיליפ חביב?) דזבין אבא בתרי וזי... ושוב אנחנו שומעים היום ששרון נשאר בתוך הבועה שלו והליכוד ממשיך לשחק קלפים עם עצמו. 42% מהגדה לפלסטינאים, היום כשכבר ברור לכל בר בי רב שפמטזיה שכזו מתה מזמן. ישוב חלוצה בנסיון לטרפד אלמנט די הגיוני של הסכם עתידי, מיחזור תוכנית הכוכבים בגדה שמאכיל אותנו כל כך הרבה מרורים. ומי ייושב בחלוצה? עולים חדשים מארצות ערב כתכנית מפאיניקית משנות ה 50 לישוב הספר וכך לבנות את ירוחם ושדרות של שנת 2050? יישוב חצי מליון יהודים בגליל - ייהוד הגליל ששרון הגה לפני 20 שנה כאילו מדובר בשטח אויב ריק מאזרחים המשוועים לפיתוח. |
|
||||
|
||||
המממ.. מאז ילדותי העשוקה זכורה במוחי תמונה של שרון עומד עכוזו העצום למצלמה והוא מנופף לשלום לטנקים העושים דרכם לתוך לבנון. אתה אומר שהתמונה הזו לא צולמה בראשית המלחמה כי שרון היה בחו"ל? אם כן, מתי צולמה התמונה? |
|
||||
|
||||
לא יודע, אבל לא אז. אני יכול לשוב ולהפנות אותך ל''מלחמת שולל'' של יערי ושיף ותיווכח בעצמך ששרון לא היה שותף להחלטה ליציאה למלחמה -- הוא היה ''בשליחות בחו''ל''. הציטוט אפילו נמצא אי-שם באחת התגובות שלי באייל. |
|
||||
|
||||
בדקתי שוב. התמונה של שרון מנופך לשלום לנגמ"ש מתאורכת מהשישי ליוני. בוקר פריצת המלחמה. שרון גפ מוצלם למחרת על הבופור הכבוש יחד עם מנחם בגין. מתי לפי יערי ושיף שרון היה בחו"ל? אולי הוא לא היה שותף להחלטה לצאת למלחמה, אבל הוא היה שם שהמלחמה החלה. לוינסון |
|
||||
|
||||
אכן, אתה צודק. שבתי ובדקתי בשיף/יערי. שרון חזר לארץ רק בערבו של היום החמישי לחודש יוני (במקרה אני זוכר את אותו יום – חזרנו מטיול לצפון וראינו את כל מובילי הטנקים נוסעים צפונה בכביש 4 – פקק רציני). אולם שרון לא היה שותף לישיבה המכרעת בה הוחלט לצאת למלחמה ("אבו-נידאל אבו שמידאל, צריך לתקוף את אש"ף", "כולם אש"ף") ולכן משתמע מכך שלא היה שותף להחלטה על העיתוי. כאשר כבר חזר התחיל במאמציו לכוון את המלחמה למטרות שהוא הציב, כלומר כיבוש המפקדות, ולא לכיוון של בגין, כלומר 40 ק"מ, תוך "הלקאה עצמית" מתמדת ו"הזמנת" התנגדות מבית. שתוביל לנסיגה ולהשארת תשתית אש"ף בלבנון. אחרי הכל, מי קורא למלחמה "מבצע *שלום* הגליל"? עולה על הבופור ושואל "היו להם מכונות יריה?" ובכלל יוצר רושם של "אני לא מבין כלום, גוררים אותי, עושים לי" וכל זה אחרי ששנה לפני כן איים "אסד היזהר, יאנוש ורפול מוכנים!". אשר לוויכוח המתמיד בקשר להונאת רה"מ. סביר להניח ששרון פעל מאחורי גבו של בגין – אחרי הכל היו להם מטרות שונות, ו"במלחמה ואהבה הכל מותר". לסיכום אני יכול לשוב ולהמליץ על "מלחמת שולל – שיף/יערי" כמקור למידע בנושא מעורבות ישראל בלבנון מאז אמצע שנות השבעים ועד למלחמה ואחריה. להשיג בסיפריות ובחנויות המובחרות. או במיתוס: (לא יודע איך לשים לינק שגם תורם כסף לאייל, אז תגידו שדובי שלח אתכם) |
|
||||
|
||||
נסו את זה: |
|
||||
|
||||
המממ... אם שרון לא היה בישיבה שהחליטה על תחילת המלחחמה, אז מתי שרון הטעה את המממשלה? הרי בגין חשב ששרון מדבר על ארבעים קילומטר בלבד. מתי הוא אמר לו את זה אם לא באותה ישיבה? |
|
||||
|
||||
ובכן, לפי שיף/יערי התקיימה ישיבה בחמישי ליוני בערב, בה הוצגו תוכניות המלחמה (לאחר שיום או יומיים קודם לכן נערכה הישיבה בה הוחלט לצאת למלחמה). אני רק מעריך שבגין ואחרים (ציפורי ובורג האב למשל) הבינו ששרון לא מתכוון לפעול לפי התוכניות שהביא לאישור בממשלה אלא להפעיל את התוכנית הנרחבת יותר ואחד מהם אף דרש מנגנוני פיקוח כדי לדאוג שאכן ידבקו בתוכנית המקורית. |
|
||||
|
||||
סלח לי על שאני קצת אטי, אך לא הבנתי - האם אתה חוזר בך מהאמירה "בריחה מבוהלת, כושלת, ולא-מאורגנת" ? |
|
||||
|
||||
האחראי האמיתי לטבח בסברה ושתילה הוא דווקא מרדכי ציפורי שהתקשר לשר החוץ (שמיר) ולא לשר ביטחון (שרון) כדי להודיע לו על כניסת הפלנגות למחנות. העניין עלה מחדש לפני כשנה וחצי בראיון אצל דן שילון בתוכנית קצרת המועד ''שבע בערב''. אשר לעיתוי ולמטרות -- ראו תגובתי למטה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כיוון ששורבבתי לדיון על ידך, הרשה לי לחלוק עליך במסקנה הפירסומאית. כיוון שהראיה ולא השמיעה הוא החוש הדומיננטי בקליטת מידע (אני זוכר את המספרים %73 ו-%21, אבל תקנו אותי אם אני טועה) אזי השילוב של המסר החזותי והשמיעתי הוא הדומיננטי כאן ולכן להבנתי אין פגם באופן הניסיון להעביר את המסר המנסה לקשר בין שרון, מלחמת לבנון, והרוגים (מתוך הנחה שזהו המסר שהפירסומאים רצו להעביר) |
|
||||
|
||||
ערן ממך הייתי מצפה לתשובה בסגנון הזה: צריך לנסח את השאלה בצורה הפוכה - אם הפרסומאים של ברק גורמים להעברת המסר שמלחמת של"ג צודקת, מדוע ברק מתיר זאת? מדוע הוא מוביל לכך? |
|
||||
|
||||
בוא נוציא ציפיות ושאר כלי מיטה מהעסק. וברצינות, שני המועמדים היו שותפים לביצוע מלחמת לבנון ושניהם העדיפו את תוכנית ''פרי הדר'' על תוכנית ''אורנים גדול'', כך שאכן לא הייתי פוסל על הסף את האפשרות שהעלת, למרות שהיא לא כל-כך סבירה בהקשר הספציפי (מערכת בחירות) וביכולת הציבור לעכל את מטרותיה של מלחמת לבנון. |
|
||||
|
||||
הערה קטנה (ואולי שולית): בניגוד לסיפורו המרגש של מר פרס, על אהוד ברק הנועז ויפה התואר שפורץ ללשכתו בשמחה ומניח על שולחנו של פרס תכנית מפורטת למבצע אנטבה, נועזת ויפת תואר לא פחות ממנו, הרי מי שתכנן את המבצע עצמו היה דן שומרון. |
|
||||
|
||||
איני נוהג להאזין לתשדירי ההבל, אך אמש לפני שהספקתי לשלוח את ידי לשלט ולהעביר ערוץ, שמעתי את ראש ממשלתנו אומר את המשפט הבא: "בראשית כהונתי פניתי לש"ס. זאת הייתה טעות." כל כך מגוחך. כל כך מטופש. כותרת מאמרי האחרון (המקורית) הייתה: "עם אולי לא נבל, אבל לבטח לא חכם.", כלומר נתתי ציון די גרוע לציבור, אך קשה לי להאמין שהציבור מטומטם עד כדי כך שיתייחס לדברים כאלה ברצינות. מי קונה את זה ? אני כבר יכול לחשוב על המשפט הבא שיצא מפי ראש הממשלה אם הנסיבות התועלתיות תשתנינה מעט: "בתשדיר הבחירות האחרונות אמרתי שזאת הייתה טעות לפנות לש"ס. אני מבקש סליחה מאנשי ש"ס. הייתה זאת טעות לומר שהפנייה לש"ס הייתה טעות. . ." |
|
||||
|
||||
אם הברירה היא בין אהוד ברק שמודה שטעה בכמה נושאים ומבטיח להשתפר לבין אריאל שרון שעד עכשיו טוען בלהט שמלחמת לבנון היתה "מהמוצדקות שבמלחמות ישראל" (לעומת איזו מלחמה, למשל?) ודווקא הנסיגה מלבנון היא הטעות, הבחירה שלי, לפחות, היא די קלה. |
|
||||
|
||||
בתיאבון, אבל הנושא הוא התשדירים, וכדי שתהיה מבסוט אגיד שהג'ינגל של הליכוד ''רק שרון יביא שלום'', שמוחדר לאוזניי כל הזמן למרות רצוני, גורם לי הרגשת בחילה לא יותר קטנה. |
|
||||
|
||||
שלחתי את תגובתי, הלכתי לעשות פיפי, ופתאום הבזיקה במוחי העובדה שהיה סילוף מסויים בדבריך. שרון לא היה נגד הנסיגה מלבנון. הגירסה שלו היא שהוא היה מהראשונים שהמליצו לעשות זאת. הביקורת שלו הייתה על אופן הביצוע, הבריחה, נטישת הציוד, הבגידה בצד''ל וכו'. |
|
||||
|
||||
באמת? אתה מקבל בחילה מהרעיון ששרון יביא שלום? כמה מפתיע ולא אופייני. ובנימה זו, אין לי גם ספק שהסלוגן הכה-שנון של מרצ "מלחמה ושרון" שנועד במקור להוסיף קולות לברק, מעודד אנשים מסוימים להצביע דווקא לשרון - ומאותה סיבה ממש. |
|
||||
|
||||
אני מקבל בחילה מהג'ינגל, ולא מהרעיון. אני חוזר שוב. הנושא הוא תשדירי הבחירות. לעניין הסכוי של גישות שונות להביא שלום, לו עקבת אחר דבריי זמן יותר רב היית יודע את דעתי. אמרתי תמיד שהסכמי אוסלו אינם מקרבים שלום אלא להפך ומכאן שדעתי היא שאנשי "מחנה השלום" רק מרחיקים אותו. לכן, הרעיון ששרון יביא שלום אינו כה מופרך, אבל אני חושב שבזמנים אלה אסור לרמות את הציבור ולהשלותו. בדיוק כמו שהיה אסור לעשות זאת בראשית "תהליך השלום" כשדברו על מזרח תיכון בצורת גן עדן. "שלום עכשיו" הוא רעיון מטעה, כמו ש "שלום בזמננו", סיסמת תומכי צ'מברליין היה רעיון מטעה. לזמננו, הסיסמה הנכונה היא סיסמת צ'רצ'יל: "דם יזע ודמעות". זו, הסיבה, אולי שאני סולד מהג'ינגל הזה של הליכוד. |
|
||||
|
||||
אבל איזו מין סיסמה מחורבנת זו "דם, יזע ודמעות"? גם אם נתעלם לרגע מחילוקי הדיעות התהומיים בינינו הן לגבי הטקטיקה והן לגבי האסטרטגיה שעלינו לנקוט בדרך לשלום, כיצד אתה מצפה ממישהו לחיות כאן כשכל מה שמובטח לו הוא עוד דם ועוד מלחמות וחוזר חלילה? נדמה לי שכבר כתבו לך את זה בעבר, אבל לדעתי אתה מתייחס להסכם שלום כאל דבר בעל עדיפות שולית בחיינו. נחמד אם יהיה, לא נורא אם לא. יכול להיות שגם האדישות היא חלק מאותה טקטיקה לפיה את הכל יש לנהל כמו משא-ומתן עסקי בין שתי חברות, אבל אתה חייב להבין שגם לאדישות ולמשיכת הזמן כמדיניות יש מחיר. לא היה אכפת לי לחיות קצת על סיסמאות של דם, יזע ודמעות, בתנאי שתראו לי, אתה וחבריך, גם את האור שבקצה המנהרה שלכם. בינתיים אני רואה את המדינה שלי מסתאבת, מתבהמת ומאבדת צלם אנוש, וכל מה שיש לימין הישראלי להבטיח לי הוא שבעתיד יהיה רע יותר. אלמלא השנאה לברק ולשמאל לא הייתם מגרדים אפילו חצי מנדט עם המצע הזה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאם אדם מותקף, נניח, באבנים והוא רץ עקלתונית כדי להתחמק מהם תוך כדי קריאות: "שלום. שלום. שלום", הוא לא ישיג שום דבר. אבל אם רודפיו ידעו שיש לו יכולת להזיק להם,וגם נכונות לעשות זאת, הסכוי לשלום ביניהם יהיה הרבה יותר גדול. האם אתה חושב שהסיסמא: "דם, יזע ודמעות." של צ'רצ'יל הייתה לא נכונה לזמנה ? האם הוא היה צריך להציע אז לבריטים מערב אירופה חדש, ולצייר את העתיד בצבעים ורודים ? השיטות שלכם: היום עזה, מחר שכם, מחרתיים רמאללה, אחר כך חברון הבקעה וחצי ירושלים, ואחר כך שלום הם שיטות מטופשות. לפחות תודו בכך עכשיו. בכל השלבים תצליחו חוץ משלב השלום. זה כמו האיש שאימן את סוסו להתקיים ללא מזון. ההצלחה היא רק בשלבים ההתחלתיים. |
|
||||
|
||||
מתי תבין כבר שלשיטתנו היציאה מעזה, משכם, מרמאללה ומשאר השטחים הכבושים היא אינטרס ישראלי ראשון במעלה ולא איזו טובה שאנחנו עושים לערפאת? אני מאד מקווה שנצליח לצאת מכל שאר השטחים שבהם לא היה לנו מה לחפש מלכתחילה, ואפילו אם יתברר לי שלעולם לא יהיה שלום עם שכנינו הפלסטינאים, אני אמשיך להאמין שעלינו לצאת מהשטחים באופן חד-צדדי ולהפסיק לנסות לשלוט בכוח על עם אחר, פשוט כי עצם הישיבה שם הורסת אותנו מבפנים הרבה יותר מפיגוע חבלני הגורם נזק נקודתי כזה או אחר. |
|
||||
|
||||
אהלן, אפילו לשיטתך שרון צודק שמלחמת לבנון היא מהמוצדקות במלחמות ישראל. אולי לא הכי מוצדקת, אבל בטוח שמהמוצדקות. מלחמת 48 נכפתה על ישראל, פחות או יותר, לכן אין לדבר על הצדקה. אבל היא בטוח שלא היתה מוצדקת מוסרית, שלא לדבר על הכיבוש והגירוש שהיו בה והושתקו עד לאחרונה. מלחמת 56 היא המלחמה הכי לא מוצדקת שישראל יצאה אליה. המלחמה היתה יוזמה של צרפת ובריטניה, ישראל שימשה כלגיונרית שקיבלה תשלום, ושעוד תשלם עליו ביוקר. לא מזמן דובר על טבח שבוצע בחיילים מצרים שבויים במיתלה, ומשפחות הנטבחים ודעת הקהל המצרית עוד יפוצצו את זה במשפט פיצויים גדול. אבל גם בלי הפרשה הזו אין ספק שלישראל לא היתה שום הצדקה למלחמה. מלחמת 67 היא עוד מלחמה ביוזמת ישראל. המלחמה הזו הביאה את ישראל לשליטה על עם אחר, כיבוש שטחים, התנחלויות שפיצלו את החברה לדתיים-לאומיים מול חילוניים-ציוניים, פיצול שלפני המלחמה לא היה אפשרי ולא היתה לו הצדקה משום שמטרות החברה היו זהות. המלחמה הזו היא קו השבר של החברה הישראלית וקירב את קיצה, מה שחילק אותה למעשה לציוניים ולא ציוניים, ליהודיים ולא יהודיים (אמירת נתניהו שהשמאלאנים שכחו מה זה להיות יהודיים). המלחמה הזו גם הביאה את הולדתם המעשית של ארגוני הטרור, הטרור של שנות השבעים ובסיכום כולל הביאה ועדיין מביאה לאלפי הרוגים (אתמול עוד שניים). איפה זה ואיפה שש מאות ומשהו ההרוגים של לבנון. מלחמות ההתשה-יום כיפור היו א' מלחמות כפויות, ו-ב' גם הן תוצאה של ההשפלה שעברו מדינות ערב במלחמת ששת הימים. אפשר בקלות להוסיף אותם למניין נזקי מלחמת ששת הימים. ואז באה מלחמת לבנון (ולפני כן היו מבצע ליטני ועוד כמה קפיצות קטנות ללבנון), שנועדה לעשות סדר מדיני חדש באזור. שרון רצה לחסל את ארגוני הטרור, להעביר אותם לירדן, ולהקים שם מדינה פלסטינית תוך המלכת גומ'אייל לנשיא אוהד לישראל וכו'. מתמטית, בלי לערב אלמנטים רגשיים, המשפט שאומר ש"מלחמת לבנון היא מהמוצדקות במלחמות ישראל" - הוא נכון. עובדה, תבדוק בעצמך, מבין כל המלחמות שישראל יזמה, איזו מלחמה היתה מוצדקת יותר. מה אני אגיד לך, הפירסומאים של ברק גדולים. שלוש פעמים ראיתי את התשדירים, והם הצליחו לשכנע אותי. תן להם עוד יומיים ואני מתגייס לגולני ועולה חזרה להרי השוף. שלא לדבר על הדובדבנים שאכלנו שם... :-( |
|
||||
|
||||
מה בעצם הופך מלחמה ל"מוצדקת" או ל-"לא מוצדקת"? מדוע ה"ליגיונר" לשיטתך ראוי לגינוי? |
|
||||
|
||||
המלצה חמה: ספרו של מייקל וולצר "Just and Unjust Wars : A Moral Argument With Historical Illustrations" לינק לאמאזון: |
|
||||
|
||||
בחרת הכינוי שגוי, לא S&M אלא איפכא מסתברא קיש קיש קריא (וסליחה על עירבוב המטפורות). להפוך את העובדות על ראשן זה קל מאד, במיוחד אם לשיטתך מלחמת לבנון מוצדקת יותר מיום כיפור או ששת הימים. על סמך מה אתה קובע שב 67 ישראל יזמה ?נכון שמכת הפתיחה היתה שלנו אך ההיתדרדרות החלה הרבה לפני. מקסימום אפשר לאמר שממשלת ישראל ניצלה סיטואציה. (כיבוש רמת הגולן כן היה יזום) |
|
||||
|
||||
מצטער על האיחור בתגובה. שוב הייתי בחו"ל כמה ימים. לעניין, אפילו לשיטתך אני לא מוצא ולו בדל של הצדקה לכניסתנו ללבנון. אתה יודע היטב שעל מלחמת ששת-הימים ישנם ויכוחים שלא יסתיימו לעולם לגבי מה-היה-קורה-אילו (ישראל לא היתה מתקיפה ראשונה). גם אם נסכים (ואני מסכים) שנזקיה היו גדולים מאלה של מלחמת לבנון, וגם אם נסכים (לצורך הדיון) ששתי המלחמות היו מיותרות ומזיקות מתחילתן ועד סופן, עדיין לא הסברת לי כיצד זה הופך את מלחמת לבנון לאחת מהמלחמות המוצדקות ביותר - המוצדקות ביותר! - בתולדות המדינה. אם לא היה בה שום דבר מוצדק, אז היא לא היתה מוצדקת ואין טעם לנסות להוכיח שגם חלק משאר המלחמות יכלו להתנהל אחרת או שיכולנו אולי להימנע גם מהן. ודובדבנים יש בשפע גם באירופה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שמה שברק מנסה להגיד הוא ''אני מבטיח לא לחזור על הטעויות שעשיתי'', כלומר בקדנציה הבאה הוא יעשה רק טעויות אחרות. נותר לתהות אם עוד נותרו כאלה... |
|
||||
|
||||
אתה יכול לסמוך על ברק. הוא בחור מוכשר. הוא ימצא. הוא כמו אותו סוס ששבר רגל ושבעליו אמר אחר כך: סוס זה עוור בשתי עיניו. אבל את החור מצא. |
|
||||
|
||||
מה יש לך מסוסים, תגיד לי? |
|
||||
|
||||
בעל חיים יפהפה. מוסיף לאסטטיקה של הפורום. |
|
||||
|
||||
זאת חוכמה קטנה מאד לרדת על אדם שמודה בטעות. השאלה היא שוב, האם אתה מעדיף מנהיג שמכיר בטעויותיו ומודה בהן, או אחד שכנראה עד סוף ימיו ימשיך לטעון שמעולם לא טעה ושהאסון הלאומי שהמיט על המדינה היה ''מהמוצדקות שבמלחמות ישראל''. |
|
||||
|
||||
אני חושש שברק פשוט העתיק מביבי את הטריק של הודאה בטעות (ביבי אמר פעם שאנשים אוהבים את זה, ולכן הוא חוזר על ההודאות הללו). אני לא חושב שברק באמת חושב שהוא טעה. הוא לא אמין. |
|
||||
|
||||
אני רק רוצה להוסיף ולהסביר את דבריי בהודעתי הראשונה ואת דברי יוסי גורביץ' בתשובתו לך. איך זה שאתה מצליח לפספס את התמונה הנכונה ? בבחירות האלה המועמדים ויועציהם מביטים בסקרים ומטרת הניתוח שלהם היא לבדוק עד כמה אמירה מסויימת מוסיפה להם קולות בבחירות. זה הכל. איזה טעות ואיזה נעליים. לכן גם כתבתי שמחר אם יהיה שינוי במצב הסקרים יודה ברק בטעות על כך שאמר שזו טעות. אגב, בחדשות ערב שבת סיפר אמנון אברמוביץ' שברק אמר בקשר למוטיב השלום בתשדיריו, שכמעט הוא התחיל להאמין בכך. לפחות יש לו הומור. |
|
||||
|
||||
הסיפור בשתי השורות האחרונות הוא כמובן על שרון. |
|
||||
|
||||
זאת חכמה קטנה מאד לרדת על פוליטיקאים בכלל. מה שאני ניסיתי לעשות, להבדיל, הוא להאיר את ההודאה-בטעות כאסטרטגיית-הסברה, כזו שכבר שימשה מתמודדים-לקדנציה-שנייה בעבר, ואם היה צורך לנקוב בשמות - יוסי גורביץ עשה זאת. אגב, את הטענה לגבי מלחמת לבנון אריק שרון יטען עד סוף ימיו רק בתשדיריו של אהוד ברק, אני חושב. בתשדיריו-שלו אין לה זכר. מעניין מדוע. |
|
||||
|
||||
בתשדירים צפיתי יומיים שלושה. תמיד זה כך - כמו הזכוכיות של הליכוד ב96 ומטוס הסבונים ההוא של ברק ב99, אחרי הפעם השניה כבר בא לך לרסק להם את הצורה דרך הטלויזיה - ובלבד שיביאו כבר משהו חדש. וכמו, ש"שיני" של מפלגת שינוי אמר ב"הארץ" של יום ששי - שרון שכנע להצביע ברק, וברק שכנע להצביע שרון. ובכן, אותי רק חזקו התשדירים בהחלטתי - הנחושה ממילא - ללכת במיוחד לקלפי ביום הבחירות על-מנת להטיל פתק לבן (או צהוב - מבטא היטב את רגשותי אליהם, אשר אינם ממין הרגשות הנאצלים דווקא) - פליז!!! רק שלום יביא שרון (או להיפך - אשרי המאמין) וברק מודה, בתמצית, "נכון, אני כשלון מהלך - בבקשה, תנו לי להכשל שוב" - בחייכם. לפחות, בכל בחירות נורמליות יש קרוב לשלושים מפלגות, אפשר להריע לתשדירי הירוקים, עלה ירוק וחד"ש, להביע סימפטיה לגימלאים או לנגב, להתפוצץ מצחוק למראה בא-גד או רע"ש - וכאן? שממה. מדבר ציה. מפגעון טלויזיוני ולא מעבר לכך... הצביעו פתק לבן, חברים. כי רק מבול של פתקים לבנים עכשיו - ממנו אף פוליטיקאי לא יוכל להתעלם (רק דמיינו - יותר פתקים לבנים מפתקי "ברק" או "שרון"... זה באמת ירסק את גועל-הנפש!!) - יוכל להביא כאן את השינוי. ויפה תיכף ומייד קודם!! ;-)) שלכם, דני האדום |
|
||||
|
||||
למה לעזאזל ללכת עד הקלפי רק בשביל לשים בו פתק פסול? תישאר בבית ותשיג את אותו האפקט בדיוק. |
|
||||
|
||||
מכיוון שאקט ההצבעה בפתק לבן הוא סימבולי לחלוטין, כלומר אין לו שום השפעה ממשית על תוצאות הבחירות והוא מחאתי בעיקרו, ישנה חשיבות לעצם ההליכה המעשית וההשתתפות בהליך הבחירות. השארות בבית כמוה כעדות עצמית על אדישות מוחלטת להליך הדמוקרטי או על חוסר אמון בו. אגב, ישנה חובה לפירסום מספר הפתקים הפסולים בכל קלפי - כך שישנו אינדיקטור (לא מדויק) למספר האנשים שישימו פתק לבן. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהסיבה היחידה להצבעה בפתק לבן (או צהוב, או ירוק, או מנומר) היא אי-הבנת השיטה. מי שמבין ומפנים שאת הפתק הלבן (או החום, או השחור, או זה שכתוב עליו בית"ר ירושלים לשלטון) שלו אף אחד לא מתכוון לספור בתור הצבעת מחאה, לא יוכיח לעצמו שום דבר ע"י כך שילך לקלפי, יעמוד בתור, ובסוף רק ישים שם איזה פתק זהוב-ארגמני. אותו אזרח ראוי שיגיד לעצמו בראש מורם שאת חובתו האזרחית הוא ממלא הפעם באמצעות הרגליים, ושיישאר בבית. כך אף יתרום האזרח המתחשב תרומה צנועה אך חשובה למערכת הדמוקרטית בכך שיקצר בכמה שניות את תהליך ספירת הקולות ואת התור בקלפי שבו *אני* אעמוד. |
|
||||
|
||||
איך הגעת למסקנה הזו? אני מבין את השיטה ובוחר להביע את שאט-נפשי משני המתמודדים ומשיטת הבחירות בכך שאינני נותן את קולי למי מהם. ברור שאין רובריקת "פתקי מחאה" בתוצאות הבחירות - השפעת הפתק הלבן מכוונת לדעת הקהל ומנהיגיו לטווח בינוני-ארוך מתוך ידיעה והכרה שבטווח הקצר אין להצבעה שכזו שום השפעה שהיא על תוצאות הבחירות הרשמיות. אתה מסכים איתי שאם תוצאות האמת יהיו : אהוד ברק - X קולות. אריאל שרון - Y קולות. פתקים פסולים - Z קולות. אך מתקיים - Z>X+Y תהיה לכך השפעה מרחיקת לכת בדעת הקהל בנוגע ללגיטימיות השלטונית של אותו המנצח? (כמובן שלא מבחינה משפטית, יהיה לו מנדט שלם כמו לכל ראש ממשלה נבחר אחר) |
|
||||
|
||||
נכון מבחינה משפטית יהיה לו מנדט אבל הוא לא יוכל (כלל לא משנה מי) לומר כי קיבל מנדט מהעם. מכסימום יוכל לומר כי מבין אילו שהגיעו והשפיעו ורצו באחד משני המועמדים היה לו רוב. הדבר בעיקר עלול להזיק לברק שבמידה ויבחר לא יוכל לחזור על הטיעון ''איך חברי הכנסת יכולים להצביע נגד הבוחרים שלהם שבחרו אותי'' הטענה של חברי הכנסת תהיה הם לא בחרו אותך אלא נבחרת על ידי רב שאינו רוב העם. |
|
||||
|
||||
אך לאור ההיסטוריה הדמוקרטית של ישראל, גם אם נגלה פתאום שאחוזי ההצבעה ירדו אל אזור ה-30%, נראה בכך מחאה אדירה של הציבור, הלא כן? אגב, יש להניח שאי אילו עיתונאים ירצו לעיין בפתקים הלבנים לפני שזורקים אותם לזבל (לראות כמה אנשים כתבו "קלינטון" או "ביבי"). מי רוצה לעזור לי להגיש בקשה ולעבור על הפתקים! סוף סוף לאייל יהיה משהו בלעדי! |
|
||||
|
||||
אם כבר, אז לביוקאנן, לא? |
|
||||
|
||||
מחאה אדירה או שמא עצלנות-יתר? בפתק לבן אין שאלה כזו. אני מוכן להתנדב לעזרה במשימה כזו - אבל צריך כוח אדם די גדול, אם הכמות תהיה משמעותית... אגב, אני ממליץ לשרבט משהו על הפתק הלבן - זאת משום שעל גבי פתק ריק ניתן לכתוב משהו מאוחר יותר. |
|
||||
|
||||
אם על הפתק הלבן ישורבט איזשהו שם שלישי שישיג רוב... אבל מכיוון שאין כאן אדם כזה, אני בספק אם זה יקרה בכלל. Oh well. זמן לחלום...
|
|
||||
|
||||
לצערנו המשותף, נדמה לי שפתק לבן שרשום עליו שם של מתמודד שאיננו משתתף בבחירות נחשב כפסול - אחרת היה נמנה במניין הקולות והיה בעל השפעה על תוצאות הבחירות. |
|
||||
|
||||
אתה מפספס את המטרה. הרעיון הוא מחאה. לארגן ציבור גדול כך שיצביע עבור ''דג מלוח'', למשל, ובכך להראות (בעזרתם האדיבה של עיתונאים שיבדקו את העניין) שיש ציבור גדול שהביע מחאה אקטיבית (ולא סתם הצביע ברגליים) כנגד ה''בחירה'' המוצעת לנו בבחירות הנוכחיות. |
|
||||
|
||||
דג מלוח, אתה אומר? חשבתי שיש לך אינטרס דווקא לקדם את הידוע בכינויו "דג אדום"... טוב, כל אחד והעדפותיו הגסטרונומיות. |
|
||||
|
||||
הצביעו "מיץ פטל" לראשות הממשלה! ישראל צריכה ראש ממשלה מתוק! (נא להלחין ולשיר) וכמובן, אני עדיין עומד מאחורי הצעתי הקודמת - אם רוב הקולות יהיו פתקים צהובים, לא יהיה לישראל ראש ממשלה עד הבחירות הבאות. |
|
||||
|
||||
לפני כמה שנים היה משהו שרץ בבחירות לקונגרס האמריקאי ממדינת וושינגטון ,זה היה מסע מחאה כנגד הנתק בין הנבחרים לבוחרים ונסיון לעורר את הבוחרים. לצורך זה הוא שינה רשמית את שמו ל Nobody כך שסיסמאות הבחירות שלו היו בנוסח Nobody for Congress, Nobody is your representative.
|
|
||||
|
||||
לא בדיוק, דובי - אז יגידו, פשוט, "אה, טוב, פעם ראשונה שאף מפלגה אינה מתמודדת, אלא רק אישים - הציבור אדיש". מבול סוחף של פתקים לבנים יהיה משהו אחר! נכון, זה קול פסול - אבל, אם במרבית ועדות הקלפי במדינה תשמע הספירה: "ברק - פסול - פסול - שרון - פסול - פסול..." (או במקום "פסול" כתוב "לבן"...) - דבר זה בהכרח יעורר הדים! אישית, אגב, אני בהחלט הולך לכתוב משהו על הפתק... אבל משהו חריף, חריף מדי לקיבותיהם של רוב החבר'ה כאן, חוששני. ולסיום: אשמח לסייע לך לעבור עליהם... צור איתי קשר אם רעיונך רציני. 08-935-7453 או. קיי? :-) ביי. שלכם, דניאל קלטי. |
|
||||
|
||||
הסתכלתי פעם אחת על התשדירים (נראה לי שזה היה באזור סוף השבוע הראשון לשידורם), והתשדיר של ברק היה ממש קטסטרופה ויזואלית - היו בו 3 דקות רצופות שברק מדבר ורואים רק את הפרצוף שלו, זה טלויזיה ולא רדיו. זה אמור להיות דבר שלומדים בשנה הראשונה לקולנוע, במיוחד שברק יכול להצטלם במשרד ראש-הממשלה, שכידוע (וכפי שביבי הראה כבר) זה יוצר מומנט מצויין. מסקנתי היתה - או שבדיוק באותו יום היתה בעיה מקצועית רצינית (למשל פסלו את התשדיר שהם תכננו, והם היו צריכים ליצור תשדיר חדש ברגע האחרון) או שפוליטיקאי שלא מבין בקולנוע וטלויזיה - הכריח את אנשי המקצוע ליצור משהו גרוע. אגב - זה נראה הגיוני שברק הכריח אותם, כי זה כל התשדיר גבל בנקסיזם של ברק. נ.ב. אני מקווה שמי שקורא את התגובה שלי יבין שאני מדבר מבחינה טכנית מקצועית ולא מתייחס לקטע הפוליטי (מי שמכיר אותי יכול להיות בטוח בזה). |
|
||||
|
||||
ברק מנסה ליצור אווירה ניחוחה ואמינה של שיחה אינטימית בינו לבין הצופים. לכן המצלמה סטטית, וחוץ ממעברים קלים ממדיום לקלוז-אפ כדי שלא להרוג את העין משעמום, כמעט אין תנועה - כאילו הצופים ממש נמצאים שם איתו. שילוב של אנימציה או קטעי וידאו במהלך ה"שיחה" היו הורסים את האווירה שאהוד ברק מנסה ליצור בתשדירים הללו, ולדעתי בצדק. התשדיר לא יכול להיות נרקסיסטי, משום שהוא כול כולו עסוק בהתנצלות של ברק - זו הסיבה לסטטיות: יצירת אמינות והזדהות עם הדובר. יצירת אינטימיות מבלי ליצור דחייה. מבחינה הזו, התשדיר דווקא עשוי היטב, לדעתי. |
|
||||
|
||||
לדעתי הקטעים היותר טובים הם הקטעים בהם נראה ברק כשהוא מדבר *לא* ישירות לצופים, אלא למישהו שנצא כנראה מולו, כאילו הוא עונה למראיין (המלל זכור לי רק במעומעם, והוא כולל התייחסות לחללים ולמשפחותיהם כמי שברק מחוייב בראש ובראשונה להם). ברק גם אינו מאופר-מדי בקטעים אלה, שיש להם החדות האופיינית ל-ENG, ולא רכות סטרילית של ה"שיחה אינטימית"-לכאורה אליה התייחסתם. הסגנון של פנייה ישירה הוא משהו שפשוט לא מתחבר לברק. כשנתניהו עושה את זה, עוד אפשר להאמין שיש אנשים שזה עובד עליהם. כשברק עושה את זה - קודם כל הצופים נזכרים בנתניהו. אחר כך הם רואים שלפחות *בזה* - ברק עוד גרוע ממנו. |
|
||||
|
||||
מישהו יודע מה שם השיר המתנגן ברקע לתשדיר של ברק, זה עם התאריכים (בשביעי לפברואר אריק נהיה רה"מ ב 12 לפברואר כובשים את עזה ויריחו וכו'). |
|
||||
|
||||
מישהו ירצה אולי להתייחס לשאלה אם ברק בכלל רוצה לנצח? אולי הוא מעדיף להיות מס' 2 של שרון, לפחות לכמה חדשים? יש לי את הרושם שהקמפיין שלו לא רציני במיוחד. |
|
||||
|
||||
כשברק התפטר וויתר על פיזור הכנסת הוא ידע שאין כל סיכוי שינצח. אם חשב שינצח, היה חפץ בבחירות לכנסת - בחירות שיאפשרו לו להמשיך לכהן גם אחרי הניצחון. דבר שאינו אפשרי בכנסת העוינת הנוכחית. ברק ידע שיפסיד, אך לא רצה שכל גוש השמאל יפסיד יחד איתו. הוא חפץ ששרון או נתניהו יתעמתו עם הכנסת המפוצלת. יפשלו, כי אי אפשר אחרת בכנסת הזו, ויגרמו לכך שלפי תנועת המטולטלת המפורסמת, הוא יחזור בבחירות 2002. נתניהו היה חכם יותר מברק - לא קנה את הבלוף - ב-2002 הוא יישאר סחורה מבטיחה ויגבור בקלות על אהוד האנליטי. |
|
||||
|
||||
הפסד של פרס ישרת את מטרותיו של ברק, ועל כן - רק אם הסקרים יראו שפרס מפסיד לשרון - יפרוש ברק לטובת פרס (ממש הפוך על הפוך). ברק יעמוד בראשות העבודה אחרי הפסד פרס ויישאר בעמדה נוחה לקראת 2002. אם הסקרים לא יראו ששרון מנצח בוודאות גם את פרס, ברק לא יוכל לפרוש. בדיוק משום שאינו מתאבד שיעי. הרי ניצחון של פרס יגרום נזק עצום לברק. אם כך יהיה, בחירות לכנסת יערכו בתוך חודשים. הליכוד עם נתניהו ינצח וישיג רוב גדול בכנסת שיאפשר לו תפקוד נוח למשך ארבע שנים. |
|
||||
|
||||
כן, זה נחמד להיות כותרת של תגובה, אבל ברצינות. "שמאל"? "ימין"? קריאה קצת יותר מעמיקה של מה שאני כותב תראה שהדיכוטומיות הנ"ל חסרות משמעות מבחינתי. שלא לדבר על התוכן. יתר על כן, קריאה מעמיקה אפילו פחות של דברי הייתה מובילה למסקנה שלדעתי שרון וברק מנסים להגיע לממשלת אחדות. אבל תמשיך אם אתה נהנה, אל תתן לי לעצור אותך... ואגב, באופן רשמי הבחירות הבאות אמורות להערך בשנת 2003. ועוד חזון למועד. ואגב נוסף, חנן קריסטל שהופיע הערב בטכניון טוען כי היה ברור לברק שעם אינתפדת אל-אקצא הוא לא מנצח, כי פשוט אי-אפשר לנצח כאשר אנשים נהרגים מדי שבוע ויש מהומות שכאלו. אני חושב שהדרך מכאן למה שLG אומר לא רחוקה. וזה אפילו לא אני – זה חנן קריסטל. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |