מה הכי קשה לך בחיים תחת מגפת הקורונה? | 4001 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מה הכי קשה לך בחיים תחת מגפת הקורונה? | 4001 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
הייתי שמח אם היתה כאן אפשרות לבחירה מרובה1. כי למשל, עליי מקשות מאד הדאגות במישורים רבים - כלכלי, בריאותי, ונפשי שלי ושל בני ביתי ובעיקר ילדיי. אבל דה פקטו, גם מי שלא איבד את מקום עבודתו נפגע כלכלית, גם בתוחלת ההשתכרות הקרובה וגם בפגיעה המשמעותית בנכסים הפיננסים, החסכונות וקרנות הפנסיה. 1 עכשיו אתה אומר? |
|
||||
|
||||
למשל: יש שקט ורוגע כזה באוויר שהאנושות הייתה אנושות זקוקה לו. משהו שאני מקווה שלא יפסק, כי מה שהיה לפני היה רועש, סואן, וולאגרי עכור ורקוב. |
|
||||
|
||||
בשורה התחתונה, הכי חסר לי זה המפגשים המשפחתיים עם הורי ואחי, שבדרך כלל היו כל סוף שבוע שני, ועכשיו כבר יותר מחודש וחצי שלא נפגשנו. שני הורי כבר מעל גיל 80 ואי אפשר לקחת סיכונים איתם, אז נפגשים מדי פעם בזום כל האחים וההורים, אבל זה לא באמת אותו דבר. גם לילדים שלי חסרים המפגשים עם בני הדודים (ולבת שלי גם עם הילדים הקטנים של אחת מהאחייניות שלי). חוץ מזה, הכל טוב: אף אחד אצלנו לא חלה (עד עכשיו), העבודה שלי ממשיכה כרגיל וגם אשתי עובדת כרגיל, כך שאין בעיות פרנסה וגם אין דאגה, מקום העבודה שלי מבטיח שכל התכניות נשארו ללא שינוי, כל הלקוחות רוצים את המוצרים בזמנים שהתחייבנו והכל פשוט נפלא. הילדים שלי כבר גדולים (חטיבת הביניים) והם משתתפים בשיעורים בזום בבקרים ומעסיקים את עצמם בשאר הזמן, טיולים קצת חסרים, אבל זה לא שהיינו מטיילים הרבה קודם ואפשר לצאת לשדות שמסביב אחר הצהריים לשעה הליכה (אשתי ואני עושים את זה כמה פעמים בשבוע) וספורט אני ממשיך לעשות כרגיל. בסופי השבוע ובחגים, יש לי עכשיו הרבה זמן פנוי לעבוד בגינה ובבית ולסדר דברים שהצטברו במהלך החורף. אני לא נוהג להתפלל, כך שזה לא חסר לי, ובאשר לתרבות ופנאי, לא הייתי צרכן גדול קודם, אז לכבוד המגיפה קנינו XBOX (לילדים) ומסך גדול (לילדים ולנו) והאינטרנט מהיר וטוב כך שסרטים וסדרות לא חסרים. צעדי ההיגיינה קצת מנג'סים (בעיקר מסיכה כשיוצאים מהבית, אבל זה ממש לא קורה הרבה) אבל לא יותר מדי ובשורה התחתונה, חוץ מהגעגועים למשפחה הכל טוב. למעשה, כלכלית החיים שלי השתפרו: אין יותר ארוחות צהריים במסעדה כל יום - חיסכון של 700-600 ש"ח בחודש, האוטו כמעט שלא צורך דלק - חיסכון של קרוב ל-1,000 ש"ח בחודש, וכמובן שלא יוצאים לסרטים, למסעדות, למספרות (קניתי מכונת תספורת), לארועים משפחתיים וכולנו גם מחליפים פחות בגדים, פשוט כי לא יוצאים מהבית (הילדים שלי לפעמים נשארים בפיז'מה כל היום ואני עברתי להחליף חולצה כל יומיים), אז עושים פחות כביסה ובסך הכל הייתי מעריך שכ-2,000 ש"ח נחסכים לי כל חודש. הדבר השני שהכי חסר לי זה העבודה במשרד עם חברי לעבודה. מעשית, אני יכול ללכת למשרד (יש אישור לכל מי שלא חולה או נדרש לבידוד להגיע עם הצהרה יומית על מצב הבריאות ובתיאום עם המנהלים כדי למנוע צפיפות), אבל אין בכך טעם כי מגיעים לשם אנשים בודדים כל יום, בעיקר כאלה עם ילדים קטנים שלא נותנים לעבוד מהבית או אנשי תמיכה טכנית שמפעילים את המעבדות, ואם כבר לבד, עדיף מהבית. יש גם יתרונות בבית: כשיש זמן מת לא צריך להתאמץ להראות עסוק, אפשר לקרוא ספר, לגלוש באינטרנט, לצאת לחצר ולנוח על הדשא. גם הנוף מהחלון יותר יפה, הציפורים מצייצות ומסתבר שיש לי 9 מיני ציפורים בגינה ואני כבר מזהה כמעט את כולן לפי הצפצוף: הכי מפריעים - הדרורים והבולבולים שלא סותמים לרגע; שרים הכי יפה - השחרור והמיינה; הצליל הכי מכוער (אבל רק מדי פעם) - עורבים אפורים; לא מפריעים - הצופית, יונים וצוצלות; שותק רוב הזמן - עורבני; לא נכנס לגינה (ולספירה), אבל צווח מלמעלה - דררה. |
|
||||
|
||||
אם הפכת למומחה בצפצופי ציפורים, אולי תוכל לעזור לי לזהות את מין הציפור בחצר שלי שאחראית לצפצוף מסוים שלפעמים כמעט מוציא אותי מדעתי. מדובר בשלוש קריאות כל פעם, חוזרות שוב ושוב, שהן די גבוהות ונשמעות ''הו הו (הפסקה קצרה) הווו'' (כל הו''וים בתנועת שורוק). אני שומע אותן בד''כ מוקדם בבוקר ולא בעונת החורף. מה שמפריע לי בצפצוף זה שמבחינה ריתמית, התבנית של שלושת הצלילים חוזרת על עצמה בדיוק, אבל לא מתיישבת על אף מקצב עם חלוקה פנימית הגיונית. ציפור חסרת גרוב לחלוטין. |
|
||||
|
||||
אתה יכול להקליט ולהעלות לאיפשהו? התיאור לא מספיק ברור. (אם הקלטה לא אפשרית, אולי תווים?) |
|
||||
|
||||
אנסה להקליט. זה לא צפצוף שאפשר לכתוב בתווים. |
|
||||
|
||||
הציפור שאומרת “הוד הוד הוד” (אבל בקצב קבוע) זאת דוכיפת. אבל אולי לך יש דוכיפת שאומרת “הוד הוד, הוד” בגלל טראומת ילדות. חפש בגוגל קול של דוכיפת, ובטח תמצא דוגמאות. |
|
||||
|
||||
לא חושב שזו דוכיפת, אם הצלילים האלה מייצגים אותה נכון. כאמור, אנסה להקליט. |
|
||||
|
||||
לפי תיאור הקולות של כוס במדריך הציפורים של "מפה", ומה שאני זוכר מהקיבוץ, לא: הכוס עושה "הו" פעם בהרבה שניות, לאו דווקא בשלשות. עברתי על תיאורי הקולות של כל דורסי הלילה, שום דבר לא נראה מתאים. כתוב בהקדמה שם שבין הצפרים עניין התיעוד הטקסטואלי של קולות הציפורים שנוי במחלוקת, כי את סימני האלפבית התאימו בני האדם לתיאור קשת ההגאים שהם עושים. הם פשוט לא מייצגים בשום צורה סבירה קולות של ציפורים, וקשה מאוד לנחש מתוך האותיות בספר מה אמורים לשמוע. התומכים אומרים שנכון, ובכל זאת בפועל זה לפעמים עוזר. קטונתי מלהכריע, אבל במקרה האנקדוטלי שלי זה עשה את ההבדל: לפני עשר שנים בערך זיהיתי בביטחון, לפי תיאורי הקולות, שבשכונה שלי (אחוזה בחיפה) מקנן זוג ליליות מצויות. לא ראיתי אותן מעולם, אבל שנה אחרי שנה אני שומע אותם במשך החודשים הרלוונטיים (גם כשעברתי דירה לצד השני של אחוזה), ויודע שלא הכל אבוד. |
|
||||
|
||||
האם יכול להיות שמדובר ביונים? הייתי שומע אותן הרבה בבקרים ברמת השרון, והתבנית של שני "הו", הפסקה ואז "הו",כמעט סינקופה אבל לא בדיוק, עצבנה גם אותי. היה גם קשה להאמין שזו אותה ציפור מוכרת, בגרסת קריאות הבוקר. |
|
||||
|
||||
נראה לי שאתה מתכוון לצוצלת [ויקיפדיה] וקשה לי להאמין שיובל לא יזהה אחת כשהוא שומע אותה. |
|
||||
|
||||
אני בהחלט נמנה על הרבים שמתבלבלים בינה לבין יונת הבית (נחמת מה), אבל לפי קובץ הקול מויקיפדיה, מדובר בקריאה שונה מזו אליה קישרתי (ומהתיאור של יובל). יכול להיות שקישרתי למין שלישי מבין היוניים? |
|
||||
|
||||
וקצת קריאה מטרימה היתה חוסכת לי הודעה מיותרת. עמכם הסליחה. |
|
||||
|
||||
עכשיו אני שומע את זה בדיוק מהחלון שלי! חשבתי שזה צוצלת (שהרבה פעמים שמעתי תוך שאני רואה אותה, אז אני אמור לדעת בביטחון, אבל לא זכרתי). בדקתי בספר, לא צוצלת. בדקתי את שכונתיה: תור הצווארון! |
|
||||
|
||||
האחרון ממש דורש חידה, בסגנון 'עומד בשורה בשולי החולצה והומה כיונה (3, 8). |
|
||||
|
||||
בצירוף מקרים לפני כמה ימים חשבתי על חידה שמקשרת את התמונה הזאת לשיר השירים. |
|
||||
|
||||
אם יוולד לי ילד, אביגדור או קוהלת, אני אסביר לו ת'הבדל בין תור הצווארון ובין צוצלת. אתה יכול לקצר קצת את שם הציפור? זה לא מסתדר טוב. |
|
||||
|
||||
בקלות, ''תור מצוי''. באופן אירוני, בישראל התור המצוי בקריסה, והפך נדיר. |
|
||||
|
||||
הוא מצוי. בסכנת הכחדה. |
|
||||
|
||||
יכול להיות, חבל שבתור צווארון [ויקיפדיה] אין דוגמת צליל. אני עדיין אורב להזדמנות הקלטה ואתה מוזמן להצטרף למאמץ המודיעיני-מלחמתי. בתשובה לתגובות קודמות: הצפצוף שאני מדבר עליו הוא לחלוטין לא זה שבקישור "יונים" של "רק לדקה", וגם לא זה שבצוצלת [ויקיפדיה]. בכוס (עוף) [ויקיפדיה] אין דוגמת צליל, אבל היות שאני שומע את הצפצוף בשעות האור, לא נראה לי שזה הפתרון. |
|
||||
|
||||
פשוט תגיד לו: בוא איתי אל הגליל, בוא נפתח נא צווארון, בוא נשיר במלוא גרון. |
|
||||
|
||||
לכל המעוניין: באתר הזה יש קבצי קול עם הקולות של הציפורים הנפוצות בארץ. אתם מוזמנים להיעזר בו כדי לזהות מי מצפצפת ומי מקרקרת על אדן חלונכם. |
|
||||
|
||||
אהה! תור צווארון, אני כמעט בטוח. כמו שירדן כתב. תודה רבה איזי. הפרט שליד הבית שלי מצפצף קצת יותר סטקטו מהפרט שבהקלטה, וההקלטה גם לא מספיק ארוכה כדי לשמוע בבירור את הקצב הכושל, אבל אני חושב שיש לנו פיצוח. |
|
||||
|
||||
עכשיו אתה יכול עבור לשואה. |
|
||||
|
||||
? לא ברור לי אם זה אני ש(שוב) לא פותר חידת הגיון פשוטה, או שאתה (שוב) מפשל בהקלדה ;-) |
|
||||
|
||||
אתה לא זוכר שלפני שנתיים מירי רגב הצליחה לפצח את השואה (אפשר לדלג לדקה 1:00)? אני בטוח שם אתה תצליח אם רק תנסה מספיק. |
|
||||
|
||||
לא, לא זוכר, ואני די בטוח שגם מעולם לא הכרתי את ההתבטאות הספציפית הזאת של מירי רגב. יכול להיות שמפאת הבדלי הגיל ביננו, דווקא אתה פספסת את הרפרנס שלי ב"יש לנו פיצוח" - אני התכוונתי לקץ' פרייז של שוש עטרי בתכנית הטלוויזיה "פיצוחים". |
|
||||
|
||||
אני חייב להודות שזה באמת נשמע כמו "הו הו (הפסקה קצרה) הווו"! |
|
||||
|
||||
השלב הבא יהיה אפליקציה דמויית שאזאם. |
|
||||
|
||||
אתה מוזמן לפתח אחת כזאת. לא הייתי בונה על התעשרות מזה. |
|
||||
|
||||
הקלטתי! הנה כאן. הייתי צריך להגביר את עוצמת הקול בהקלטה ב-35db, אז יש הרבה רעשי רקע, אבל אפשר לשמוע סביר את הצפצוף. |
|
||||
|
||||
אני מבין שאין לך חסכונות, פנסיה וקרנות השתלמות. אם היו, לפחות כרגע האלף שקל שאתה חוסך על דלק הם טיפה בים הפסדי ההון שלך. לגבי האוטו - ממליץ רק להניע אותו לרבע שעה מדי שבוע, אחרת הקריאה לניידת שירות כשתרצה ליסוע איתו תקזז חלק מאלף השקל האלו. גם לי חסרה מאד העבודה במשרד, מבחינה חברתית בעיקר, לאו דוקא מקצועית (גם זו יש לה יתרונות אינטראקטיביים משמעותיים על בית וזום). גם אני חוסך את ה-700 שקל בחודש, אבל אפילו אם נישאר במחלקת המזון הם מתגמדים יחסית למחיר כמויות האוכל והמצרכים שקנינו לבית. באגף היתרונות אני יכול לומר שהמגבר של הגיטרה החשמלית מחדש את ימיו כקדם, ובעיקר כשהייתי בבידוד ביתי צברתי עליו קילומטרז' נאה והורדתי את החלודה מהאצבעות. גם כיף לראות את הבנות ליותר שעות ביום. זה לא רק יותר שעות, אלא גם זמן יותר נחמד מאשר העייפות בערב אחרי יום עבודה או המרוץ בבוקר למסגרות. זה בהחלט גיבוש משפחתי יוצא דופן. חסרות לי ארוחות הבוקר בבתי קפה בשכונה ויציאה למסעדות. וכמובן מפגשים עם חברים (בחפיפה לסעיף הקודם). |
|
||||
|
||||
החסכונות שלי לא הפסידו דבר, כל עוד לא משכתי אותם. אני לא מתכנן למשוך את החסכונות או לצאת לפנסיה בשנים הקרובות, ולכן לא הפסדתי כלום. לו הייתי מושך את החסכונות הייתי מפסיד, אבל לא רק שלא משכתי, ניצלתי את הירידה בהוצאות כדי להגדיל את ההפקדה לחסכונות שלי (הפרטיים, לא אלה שהמעביד מפקיד עבורי), כך שבטווח הארוך אני מצפה להרוויח מהנפילה בשוקי ההון, שמאפשרת לי לקנות עוד ניירות ערך במחירים נמוכים (ב-2008 זה עבד יופי). לא הפסקתי להשתמש ברכב, קניות צריך לעשות פעמיים בשבוע והסופר הקרוב דורש נסיעה של מספר קילומטרים (במרחק הליכה עם שקיות יש רק מכולת קטנה שאפשר לקנות בה מוצרי חלב בסיסיים וביצים) ויש עוד סיבות לנסוע פעם או פעמיים בשבוע. בכל מקרה, הביטוח שלי כולל חילוץ במקרה הצורך. |
|
||||
|
||||
בניסוח הזה אני נוטה להסכים איתך. וכמו שכבר ציינתי כאן, נקטתי באסטרטגיה דומה דרך קרנות ההשתלמות שלי. אז אצלי, לשמחתי או לא, הקניות הן בשכונה וללא רכב, אז אני מתניע כפי שאמרתי. גם הביטוח שלי כולל חילוץ, אבל השעות המבוזבזות בהמתנה לו גם הן שוות כסף. |
|
||||
|
||||
אני נוסע איתו פעם בשבוע להפגנה. בשפל היינו רק שלושה. במוצאי שבת כבר היינו שלושה עשר. |
|
||||
|
||||
שלושה עשר מי בתוך מה? מפגינים? נוסעים באוטו (יש לך מונית שירות?) |
|
||||
|
||||
אז היית בהפגנה של 13 אנשים (ולפני כן 3)? איפה מתקיימים אירועי הבוטיק הללו? |
|
||||
|
||||
באותו מקום ואותה שעה כל שבוע כבר מאז קיץ 2017. |
|
||||
|
||||
אווו, המסתורין רק גדל. אם אתה לא מעונין לספר תאמר כבר עכשיו, שנפסיק לשאול. |
|
||||
|
||||
אם אתה מרגיש מתוסכל אתה יכול לבוא להפגנה בכיכר רבין. אתמול היינו שם כמה אלפים. היה נחמד. |
|
||||
|
||||
נראה שחלק מכם עברו אלינו. אתמול היינו מעל מאה. |
|
||||
|
||||
תגובה 717957 |
|
||||
|
||||
שמחתי לקרוא את התגובה המפורטת והמעודדת. ציוץ הציפורים זה צופר נהדר |
|
||||
|
||||
זה שלא צריך להיפגש עם המשפחה המורחבת זה אחד הדברים הכי טובים בקורונה. (עכשיו יש לכם אפס ניחושים מאיזה עדה אני.) |
|
||||
|
||||
קודם כל צריך להעריך את זה שגם לי וגם לאשתי העבודה ממשיכה כמעט כרגיל מהבית. אחרי שכתבתי את זה, לעבוד עם שלושה ילדים ללא מסגרת זה קשה ופוגע גם באיכות העבודה וגם באיכות ההורות. בשבוע האחרון, אחרי ההקלות, מצאנו ילדה בכיתה ו' שתשמור על הילדים שלנו לשלוש שעות בצהריים וזה עוזר. אני לא מבין למה משפחתונים קטנים לגיל הרך לא חוזרים לפעול. אני מדבר על מסגרות קטנות (אצלנו יש 6 ילדים). זה הרבה יותר דחוף וכנראה הרבה פחות מדבק מספרים וקוסמטיקאיות. |
|
||||
|
||||
החיים שלי לא רק הפכו קלים יותר אלא גם רווחיים יותר. רוב ההכנסות שלי הן במט"ח, כך שכבר בשבוע הראשון של המשבר הרווחתי שכר של חודשיים בזכות נפילת השקל. בתחום שלי (מדעי החיים) הביקוש עלה. הלקוחות כבר לא דורשים שאגיע אליהם פיזית, וכל השוק עבר לנורמה של פגישות וידאו, כך שגם הטיסות, גם הפקקים ואפילו ההוצאות נחסכים לי. אשתי קיבלה לפטופ ועובדת מהבית. הילדים לומדים מרחוק, כל אחד בחדרו. יש לנו גינה גדולה עם טרמפולינה, מגלשה ונדנדות, כך שהם מוציאים מרץ בכיף. ואפילו מה שהיה הכי קשה עד עכשיו - גיוס מהנדסים מוכשרים, נהיה הרבה יותר קל בזכות החל"תניקים מבחינתי, המאה ה-21 התחילה רק עכשיו. |
|
||||
|
||||
אני רופא, והעבודה של חלקנו (רובנו?).... קלה יותר. בחודש וחצי האחרונים אמנם יש הכשרות מרובות כהכנה לקורונה - סמינרים, הדרכות, תרגולים וכו'. מאידך, כל הפעילות הרגילה של בית החולים צנחה. גם בשל הנחיות משרד הבריאות לביטול פעולות אלקטיביות, וגם כי אנשים נמנעים מלהגיע. בנוסף, בחלק מהמקומות עברו מהמודל הרגיל של "כולם עובדים 8 שעות, אחד נשאר לתורנות עד למחרת בבוקר" למודל מפוצל של משמרות 12-24 - והעבודה במשמרות קלה יותר מנטלית מהעבודה בתורנות, גם אם כמות השעות השבועית נשארת זהה. |
|
||||
|
||||
מה העניין עם המשמרות? למה בעצם רופאים עובדים בתורנות באורך 30 שעות? למה לא כמו בשאר הענפים, משמרות באורך של 8-10 שעות? |
|
||||
|
||||
סיבות היסטוריות, קפאון מחשבתי, נוחות של ההנהגה וחוסר כח פוליטי (מי שנשארים בתורנות הם הרופאים הצעירים). ברור שזה טעות ועוול היסטורי, ובמקומות מסויימים בעולם כבר עוברים ממנו והלאה. |
|
||||
|
||||
לשר הבריאות העוד-מעט-לשעבר דוקא היה הרבה כח פוליטי, רק שמה שעניין אותו זה לא המגזר של הרופאים. |
|
||||
|
||||
באופן כללי אני לא ממש חושב שתפקיד שר-הבריאות להיות הלוביסט של העובדים בתחום הבריאות (החלף ''בריאות'' ב''חינוך'', ''בטחון'', ''חקלאות'', ''תקשורת'' וכד'). תפקיד השר הוא להיות הלוביסט של הציבור שזקוק לשירותי בריאות. אני לא מצפה מליצמן שיעניינו אותו הרופאים - אלא הציבור. את התפקיד של הלוביזם אני חושב שצריך לעשות ארגון העובדים של הרופאים (''ההסתדרות הרפואית לישראל''), אולם הם מנהלים מאבקים חשובים יותר כמו כהונת מנהלי בתי-חולים, הקלה על רפואה פרטית ועוד כהנה מאבקים חשובים ורלוונטיים לכלל. |
|
||||
|
||||
אז אתה חושב שהציבור שזקוק לשירותי בריאות מרוויח מזה שרופא עושה משמרות מטורפות ומחליט החלטות גורליות אחרי 24 שעות לא שינה? לומר שעניינו של השר הוא הציבור ולא הרופאים ולצפות מאותם רופאים לשירות מעולה לציבור זה אוקסימורון. מבית מדרשם של אלה שחושבים שיש ארוחות (גורמה) חינם. |
|
||||
|
||||
א. גם אני התרשמתי שהרופאים עייפים. אני בטוח שזה משמח את כלכלני הממשלה זה סימן שהם עובדים קשה ולא מבזבזים את כספו של משלם המיסים. ב. הרופאים בהחלט ישנים במהלך משמרתם. אני לא יודע אם זה רשמי, אבל מאחר ורופאים בבתי חולים עושים משמרות של 48 שעות וגם יותר, זה נראה לי מתחייב. ג. אני לא משוכנע שאין סיבה טובה למשמרות הארוכות. מידת הבלגן שיש כאשר מתחלפת משמרת היא לא תאמן. רישומים משוטטים לתיק הלא נכון, תרופות שנרשמו נשכחות, מעקבים נזנחים. החפיפה והעברת המשמרת היא לעתים רחוקות מלאה ומסודרת (הרופא המוחלף צריך לצאת מוקדם, המחליף מאחר). אינספור פעמים שמעתי רופא אומר לחולה שהוא צריך להשתחרר ואז מתחלפת המשמרת והרופא אומר לחולה לחכות שהרופא הקודם (שהוא כנראה הרופא המטפל) יחזור. יש היגיון בזה שמנסים למזער את חילופי המשמרות. |
|
||||
|
||||
אז אתה טוען שמשמרת ארוכה זה לא באג, זה Feature. טענה מעניינת, ועם ההתנגדות הסובייקטיבית שלי אליה (אפילו אם יש להם קצת מנוחות, נמנום חטוף על דרגש בבית חולים לא נראה לי כמו שינה ראויה, וחודשים או שנים של עבודה כזו ייצרו חוסר שעות שינה משמעותי שםגיעתו קשה וקשה למחא אותו), כדי לבחון אותה כדאי להשוות לבתי חולים במדינות אחרות, אנחנו לא היחידים בעולם ויש עוד כמה בתי חולים מוצלחים שאפשר לחמוד מהם. |
|
||||
|
||||
א. ולגבי משלם המיסים וכלכלני הממשלה - עכשיו שגילינו שמשבר רפואי שגדול על מערכת הבריאות וכתוצאה מכך מוביל לסגירה טוטאלית של המשק עולה מאה מיליארד שקלים, אולי כדאי שאלה יחשבו מסלול מחדש לגבי השורה התחתונה בד''וח הרווח וההפסד שלהם מהקיצוצים במערכת הבריאות בעשור האחרון. כי כרגע נראה לי שהם באוברדראפט מטורף. |
|
||||
|
||||
א. האמירה שלי היתה צינית. אחת הטענות הקבועות שלי היא שמערכת הבריאות הישראלית היא יעילה להחריד. תארתי אותה כאנורקטית. אם יש מערכת שצריכה שיהיה בה לא מעט שומנים ויתרות זו מערכת הבריאות. איזה נזק היה נגרם אם המערכת היתה מתחזקת 100-200 מיטות ICU מיותרות ועוד כמה מאות מנשמים באחסנה? |
|
||||
|
||||
ב. היום זה לא חוקי. תורנות לפי החוק היא 24 שעות, ועוד שעתיים ל"העברת משמרת" (דהיינו חל איסור לטפל בחולים בזמן הזה). בפועל כמובן שזה לא קורה, אבל לרוב מתמחים לא נשארים יותר מ 32 שעות (תורנות + סיום יום העבודה שלאחר התורנות). בכל מקרה לפעמים ישנים, לפעמים לא. תלוי. למרות שגם לישון שעתיים בין 3 ל- 5 זה לא בדיוק מרענן. ג. ר' דעתי על הנושא של "החלפת משמרת" בסוף תגובה 718174 |
|
||||
|
||||
הציבור לא בהכרח יודע. עומדים בכירי ההסתדרות הרפואית ומספרים לנו כמה זה טוב שיש תורנויות. אני לא מצפה משר הבריאות שיפקפק בהם עד-כדי-כך. אני מצפה מארגון העובדים שלי שיגן על זכויותי (חה), ואם הוא כושל, אני מצפה מבית המשפט שידאג להגן על זכויותי (חה חה). |
|
||||
|
||||
מה שהבנתי בזמנו מהעיתונות (יהונתן מוזמן לתקן אותי) הוא שבקרב הרופאים עצמם לא היה קונצנזוס, כאשר בעיקר רופאים ותיקים טענו שהשיטה הנוכחית עדיפה (היה הטיעון של למעט בהחלפת משמרות, שבה אובד ההקשר של מטופלים, וגם אני זוכר רושם של "אני סבלתי כשהייתי צעיר ועכשיו אני רופא טוב, אם אתם לא תסבלו איך תהיו רופאים טובים?"). |
|
||||
|
||||
שמעתי כבר טענות מרופאים צעירים שאם המשמרות יהיו קצרות יותר (כלומר באורך יום עבודה ארוך-אבל-סביר) המשמעות תהיה הכשרת יותר רופאים ולכן יותר תחרות עתידית למומחים הוותיקים (שכבר לא עושים משמרות). זה טיעון מוזר בעיני - התחרות של המומחים הוותיקים בשוק הפרטי היא לא בדיוק מול רופאים צעירים שעוד לא בנו מוניטין ושם. לגבי הטיעון של למעט בהחלפת המשמרות, סביר בעיני שאם אנשים יהיו פחות עייפים במעמד החלפת המשמרת הם יעשו פחות טעויות בהעברת המטופל. שלא לדבר על הטעויות שאנשים עייפים עושים *תוך כדי* המשמרת. וכל זה מנקודת מבט אזרחית ובלי מלה על זכויות עובדים. |
|
||||
|
||||
מספר הרופאים שמוכשרים הוא פונקציה של מספר התקנים להתמחויות שנפתחים (שהוא מצדו פונקציה של תקצוב ממשלתי). שינוי ארגוני שיחליף משמרת של 30 שעות בשלוש משמרותשל עשר שעות לא ישפיע על מספר התקנים כהוא זה. |
|
||||
|
||||
אכן היו שם מריבות פנימיות, אף אחד לא טוען כאן שהרופאים הם מלאכים שמתעלמים מטובתם האישית. הם לא. אבל כל זה בהחלט בתוך תחום הקונפליקטים שהיית מצפה ששר ומשרד ממשלתי יתמודדו איתם, בדיוק בשביל זה הם שם, לא כדי לאייש כסא ולקבל משכורת נאה ממני וממך. |
|
||||
|
||||
תמיד יש קונפליקט ותמיד אין קונצנזוס. נפריד את הקונפליקט לשניים עיקריים - בין הרופאים המתמחים, ובין המתמחים ל"הנהלה". באשר לקונפליקט הראשון - רוב הכמעט מוחלט של המתמחים בעד ביטול, קיצור והקלת התורנויות שלהם. הדיון העיקרי בין המתמחים הוא על העלות - האם ניתן לבטל את התורנויות בלי לפגוע בשכר/הכשרה, ובמידה ולא, האם אולי עדיף להשאיר-אך-לשנות את התורנויות כדי שלא יפגעו. מתמחה שמתנגד לביטול התורנות לרוב חושב שהוא יפגע כתוצאה מכך במקום אחר (נניח, מנתח שחושב שכמות ימי הניתוח שלו יפחתו). אף אחד לא בעד התורנויות כי הוא חושב שיש ערך אינהרנטי לתורנות עצמה - למשל ש- 26 שעות בלי שינה זה טוב לבניית אישיות חזקה או משהו כזה. שני הארגונים המתחרים, "ההסתדרות הרפואית" וארגון הרופאים המתמחים (מרש"ם) אף פרסמו כל אחד סקר משלו שערך בקרב המתמחים ותומך בעמדתו... רק שהסקרים קצת מזכירים את הדיון על הסקר של כחול-לבן שקורה פה במקביל - משהו כמו "מה אתה מעדיף, תורנויות או שואה?" ו"האם תרצה לבטל את התורנות או לסבול?" בשאר לקונפליקט השני - טוב, קל לזכור שתמיד אנשים שבמעלה ההיררכיה החברתית בטוחים שהסדר הנוכחי (שבו הם בטופ) הוא הטוב ביותר, כי אחרת יהיה פה כאוס. הרופאים הותיקים בעד ביטול התורנויות מכל מיני טעמים - זה כרוך בחריגה מחשבתית וחשיבה מחוץ לקופסה, זה כרוך במלחמות עם האוצר שעדיף לבצע על דברים חשובים יותר (חשובים לותיקים, כלומר). אחד הטענות הרווחות למשל היא פגעה ב"העברת המקל", אותם "קצרים בתקשורת" שיש בין העברת משמרות (ר' למשל סעיף 69, עמוד 38). אבל בפועל רוב התורנויות הן לא על חולים שהרופא מכיר מלתחילה - הן תורנויות במיון (שם יש תחלופה מרובה בכל מקרה), הן תורנויות ללא פציינטים (רדיולוגים, חלק מהמרדימים), הן תורנויות של תורן שלא מכיר את החולים (מישהו שניתח כל היום / היה במרפאה כל היום ושומע על החולים לראשונה בתחילת התורנות). כשאני קורא את הלהטוטים המילוליים של בכירי מערכת הבריאות אני מתלבט אם מדובר בניתוק מוחלט מהשטח (הרי שנים לא עשו תורנות מעצמם) או תירוצים שנאמרים כדי לשכנע את השומעים. |
|
||||
|
||||
הכי קשה לי לא ללכת לים. אבל היו גם דברים חיוביים- היום חזרו כל המכוניות לכביש וקלטתי איזה כיף היה לדהור בכבישים הריקים קודם. נראה לי שהנהגים קצת שכחו איך לנהוג, אבל אולי זה אני ששכחתי כמה הם לא ידעו לנהוג כל הזמן. |
|
||||
|
||||
מה שיש לשכיר שדווקא מרוצה מאוד מהאבטלה הזמנית (3, 3) |
|
||||
|
||||
חלת דבש? (כותב דוקא כי זה לא נראה לי הכיוון, אבל מתגלגל על הלשון) |
|
||||
|
||||
זה מה שהתכוונתי. בינתיים טרחתי לחפש בגוגל וגיליתי שאני כמובן לא הראשון לעלות על זה, בפרט עיריית פתח תקווה הקדימה אותי. |
|
||||
|
||||
בגלל שני האלמנטים האלה החלטתי שצדק חברתי זה שאעשה טיול רגלי לאורך שביל ישראל. בטוויטר קיבלתי האשטגים שמזכירים לי שנשארים בבית וגם ציוצים על צדק ושוויון בפני החוק. והטלפון? זה על זה שרוצים להיפגש סוף סוף עם המשפחה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |