בתשובה להפונז, 27/04/20 18:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה שהבנתי בזמנו מהעיתונות (יהונתן מוזמן לתקן אותי) הוא שבקרב הרופאים עצמם לא היה קונצנזוס, כאשר בעיקר רופאים ותיקים טענו שהשיטה הנוכחית עדיפה (היה הטיעון של למעט בהחלפת משמרות, שבה אובד ההקשר של מטופלים, וגם אני זוכר רושם של "אני סבלתי כשהייתי צעיר ועכשיו אני רופא טוב, אם אתם לא תסבלו איך תהיו רופאים טובים?"). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי כבר טענות מרופאים צעירים שאם המשמרות יהיו קצרות יותר (כלומר באורך יום עבודה ארוך-אבל-סביר) המשמעות תהיה הכשרת יותר רופאים ולכן יותר תחרות עתידית למומחים הוותיקים (שכבר לא עושים משמרות). זה טיעון מוזר בעיני - התחרות של המומחים הוותיקים בשוק הפרטי היא לא בדיוק מול רופאים צעירים שעוד לא בנו מוניטין ושם. לגבי הטיעון של למעט בהחלפת המשמרות, סביר בעיני שאם אנשים יהיו פחות עייפים במעמד החלפת המשמרת הם יעשו פחות טעויות בהעברת המטופל. שלא לדבר על הטעויות שאנשים עייפים עושים *תוך כדי* המשמרת. וכל זה מנקודת מבט אזרחית ובלי מלה על זכויות עובדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספר הרופאים שמוכשרים הוא פונקציה של מספר התקנים להתמחויות שנפתחים (שהוא מצדו פונקציה של תקצוב ממשלתי). שינוי ארגוני שיחליף משמרת של 30 שעות בשלוש משמרותשל עשר שעות לא ישפיע על מספר התקנים כהוא זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן היו שם מריבות פנימיות, אף אחד לא טוען כאן שהרופאים הם מלאכים שמתעלמים מטובתם האישית. הם לא. אבל כל זה בהחלט בתוך תחום הקונפליקטים שהיית מצפה ששר ומשרד ממשלתי יתמודדו איתם, בדיוק בשביל זה הם שם, לא כדי לאייש כסא ולקבל משכורת נאה ממני וממך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד יש קונפליקט ותמיד אין קונצנזוס. נפריד את הקונפליקט לשניים עיקריים - בין הרופאים המתמחים, ובין המתמחים ל"הנהלה". באשר לקונפליקט הראשון - רוב הכמעט מוחלט של המתמחים בעד ביטול, קיצור והקלת התורנויות שלהם. הדיון העיקרי בין המתמחים הוא על העלות - האם ניתן לבטל את התורנויות בלי לפגוע בשכר/הכשרה, ובמידה ולא, האם אולי עדיף להשאיר-אך-לשנות את התורנויות כדי שלא יפגעו. מתמחה שמתנגד לביטול התורנות לרוב חושב שהוא יפגע כתוצאה מכך במקום אחר (נניח, מנתח שחושב שכמות ימי הניתוח שלו יפחתו). אף אחד לא בעד התורנויות כי הוא חושב שיש ערך אינהרנטי לתורנות עצמה - למשל ש- 26 שעות בלי שינה זה טוב לבניית אישיות חזקה או משהו כזה. שני הארגונים המתחרים, "ההסתדרות הרפואית" וארגון הרופאים המתמחים (מרש"ם) אף פרסמו כל אחד סקר משלו שערך בקרב המתמחים ותומך בעמדתו... רק שהסקרים קצת מזכירים את הדיון על הסקר של כחול-לבן שקורה פה במקביל - משהו כמו "מה אתה מעדיף, תורנויות או שואה?" ו"האם תרצה לבטל את התורנות או לסבול?" בשאר לקונפליקט השני - טוב, קל לזכור שתמיד אנשים שבמעלה ההיררכיה החברתית בטוחים שהסדר הנוכחי (שבו הם בטופ) הוא הטוב ביותר, כי אחרת יהיה פה כאוס. הרופאים הותיקים בעד ביטול התורנויות מכל מיני טעמים - זה כרוך בחריגה מחשבתית וחשיבה מחוץ לקופסה, זה כרוך במלחמות עם האוצר שעדיף לבצע על דברים חשובים יותר (חשובים לותיקים, כלומר). אחד הטענות הרווחות למשל היא פגעה ב"העברת המקל", אותם "קצרים בתקשורת" שיש בין העברת משמרות (ר' למשל סעיף 69, עמוד 38). אבל בפועל רוב התורנויות הן לא על חולים שהרופא מכיר מלתחילה - הן תורנויות במיון (שם יש תחלופה מרובה בכל מקרה), הן תורנויות ללא פציינטים (רדיולוגים, חלק מהמרדימים), הן תורנויות של תורן שלא מכיר את החולים (מישהו שניתח כל היום / היה במרפאה כל היום ושומע על החולים לראשונה בתחילת התורנות). כשאני קורא את הלהטוטים המילוליים של בכירי מערכת הבריאות אני מתלבט אם מדובר בניתוק מוחלט מהשטח (הרי שנים לא עשו תורנות מעצמם) או תירוצים שנאמרים כדי לשכנע את השומעים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |