תכנית חדשה: לימודי מדעי המחשב מהבית במימון המדינה | 3868 | ||||||||
|
תכנית חדשה: לימודי מדעי המחשב מהבית במימון המדינה | 3868 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
למרבה הצער הידיעה המקורית חסומה בחומת התשלום של המארקר ולכן לא יכולתי להבין מי בפועל יפעיל את הקורסים המקוונים ויהיה אחראי גם על התמיכה והסיוע ללומדים וגם על כך שהם יצטרכו לעמוד בדרישות אקדמיות - וכמובן האם הוא יקבל תשלום לפי מספר הנרשמים או המסיימים בהצלחה. לכאורה רישום ללא סינון וללא תשלום מתורגם אוטומטית לאפס מחויבות ולכן כמעט מבטיח שעור נשירה קרוב ל-100%. הייתי שמח לדעת כיצד נערכים להתמודדות עם מצב כזה (או אולי מקבלים אותו כחלק הכרחי מהמיזם). אבל מה שבאמת לא ברור לי הוא עד כמה זה באמת נחוץ. האם מחקר גילה שהסיבות להעדר מספר מספיק של לומדי "מדעי הנתונים" הן סינון מועמדים ותשלום שכר למוד והדרישה להגעה לקמפוסי האוניברסיטאות והמכללות? גם אם כן, המיזם כפי המתואר כאן נותן פתרון חלקי בלבד - מחצית התואר עדיין תהיה בתשלום ובקמפוסים. לעומת זאת כבר קיים פתרון אחר - באוניברסיטה הפתוחה אפשר ללמוד תואר שלם מהבית ללא סינון, ויש גם אפשרות ללמוד שנה אחת מהבית ולהתקבל לאוניברסיטאות להמשך התואר על בסיס השנה הזו. נכון אמנם שהלמודים כרוכים בתשלום, אבל אפשר לפתור את זה בצורה שגם תשמר את המחויבות - למשל, הסטודנט ישלם על קורס ויקבל החזר אם הוא מסיים אותו בהצלחה ונרשם לקורס הבא. עוד תהִיָה היא לגבי טענתה של פרופ' זילברשץ ש-"הסילבוסים יעודכנו" וכיו"ב. האם היא טוענת שהסילבוסים האוניברסיטאיים לא טובים מספיק? שהם צריכים להיות מוכוונים לצרכי התעשיה ולא להקבע לפי שיקולים אקדמיים תאורטיים? או שמא הכוונה היא פשוט להורדת רף הדרישות? |
|
||||
|
||||
תהיות מוצדקות. אבל אולי צריך להתיחס כאל ניסוי. קל למדוד את זה ואולי זה יצליח במקומות שהאוניברסיטה הפתוחה נכשלת. למה? קשה להגיד מראש. אולי בגלל שההרשמה תהיה יותר נגישה לילדים או לחרדים. אולי זה יכשל בגלל שזה יעבוד רק באינטרנט אקספלורר. אפרופו, בחכמה בדיעבד, תוכל להגיד שזה ײברור לכל משקיףײ שזה יכשל (או יצליח). |
|
||||
|
||||
אני מניח שכשאתה מתיחס לחכמה בדיעבד אתה מרמז (שלא לומר מלגלג על) לתגובה 700847 שלי. אני לא יכול להפנות אותך לתגובות מ-2010, אני לא זוכר דיון מאותה תקופה על תחזיות מרכז טאוב באייל; אבל בתגובה 655748 והפתיל הממשיך ממנה אתה יכול לראות שב-2015 כתבתי כבר את עיקרי הדברים האלה לגבי הדמוגרפיה הדתית והחרדית. |
|
||||
|
||||
אוקי, הרמיזה היתה אסוציציה פרועה על כך שהגבת ב 2 הדיונים.. זו לא הנקודה המרכזית שלי. הנקודה היא שלחזות את העתיד זה לא כזה טריוויאלי. גם אם <לגלוג אחרון אני מבטיח>יש מישהו שאמר עוד ב 2015 ואפילו קודם שמרכז טאוב הגזים. על כל אחד כזה יש מישהו שאמר ההיפך<\לגלוג אחרון>. לדעתי יש סיכוי של יותר מחצי שהיוזמה תכשל לגמרי, מכיוון שהיום יש הרבה מאד אפשרויות למידה זמינות באינטרנט בתחום הזה (רובן באנגלית). עדיין אני חושב שזה ניסוי משתלם, כל עוד המחיר שלו הוא סביר. |
|
||||
|
||||
יתכן שהיו כאלה שאמרו ההפך. כתבתי ש-"ברור לכל משקיף" (כלומר: לי זה היה ברור ונראה היה לי הגיוני שגם לאחרים יהיה ברור) כי אני לא באמת חושב שיש לי גאונות מיוחדת שלאחרים אין או מידע רב יותר, והתחזיות נראו לי מופרכות לגמרי. גם כעת אני מאמין שמי שהיה אחראי לתחזית הזו אינו דמוגרף במקצועו. מה שכן, דבר אחד למדתי מהם והוא שאקסטרפולציה היא בעברית חִיּוּץ - מה שמעורר כמובן את השאלה האם אינטרפולציה היא פִּנּוּם. בכל מקרה החיוץ יצטרף אל חבריו מֵרוּב ומִטּוּב (מקסום ואופטימיזציה) במעמד דומה לסרוויס הפורצלן מתוצרת רוזנטאל שאשתי ירשה מסבתא שלה - טוב שיהיה בבית, אפשר לנקות ממנו אבק פעם בשנה ואולי לשים בוויטרינה אבל בהחלט לא להשתמש באמת. לי כאמור נראה שהיא תכשל, אבל דווקא אפשרויות הלמידה באנגלית פחות נראות לי כגורמים אפשריים לכך. נראה שהיוזמה מופנית אל מי שרוצה לא סתם ללמוד קורסים ולדעת אלא ללמוד וגם לקבל תואר מאוניברסיטה ישראלית. נראה אפילו שאחת המטרות המרכזיות מבחינת המדינה היא אספקת סטודנטים דווקא ל-"מוסדות המתוקצבים" - או אולי זה היה התנאי של המוסדות האלה כדי לשתף פעולה. כך או אחרת, הקורסים המקוונים לא יקרבו את המועמדים לתואר ישראלי, ולמען האמת גם לא רבים המגייסים בהיי טק שיתרשמו מקורסים בקורסרה או חאן אקדמי. כמובן, יש הרבה מסגרות לא-אקדמיות ולא מתוקצבות שמאפשרות השתלבות בהיי טק; לתכנת זה לא באמת דבר שקשה ללמוד. אבל נשמע כאילו הם סבורים שיש מצבור של אנשים שרוצים לא סתם להפוך למתכנתים אלא ממש ללמוד מדעי המחשב, עם כל האלגברה הלינארית ומכונות הטיורינג והבעיות הניתנות להכרעה בזמן פולינומיאלי ואיך עובד FFT. אני בספק אם יש מצבור כזה של אנשים שרוצים את זה אבל זה לא מתאפשר להם, ואם כן - האם פטור מתשלום ולימודים בסביבה הביתית יצליחו לגרום להם להשקיע את המאמץ הרב שכרוך בזה. דווקא נושא האנגלית הוא מעניין. האם הם יפַתחו חומר לימוד בעברית או יניחו כמו באוניברסיטה שסטודנט בתחומים האלה חייב להסתדר באנגלית מרגע שהוא מתחיל ללמוד לתואר ראשון? יתכן שיש כאלה שנושא האנגלית מרתיע אותם או גורם להם לא לעבור את הסינון, ואולי אם הם יתחילו בלמודים הם יסתדרו בסופו של דבר. אני מכיר מישהו שבקורס המבוא למדעי המחשב האנגלית שלו היתה כל כך גרועה שכשבתרגיל הוא נדרש להגדיר משתנים שייצגו צורות גאומטריות הוא קרא להם בשמות כמו Ribua ו-Igul; לימים הוא סיים דוקטורט, עשה פוסט בארה"ב והיום הוא מרצה בכיר באוניברסיטה בארץ. |
|
||||
|
||||
אינטרפולציה היא ביון. |
|
||||
|
||||
המממ... אם כן, ה-NSA הוא ארגון אינטרפולציה? |
|
||||
|
||||
זה נכתב אותו דבר בדיוק בעברית אבל יש לי תחושה (ולא יותר מזה, אני לא מהתחום) שהביון של ה-NSA מגיע מהתבוננות, ואילו הביון של האינטרפולציה מגיע מ"בין" (מה שבין X1 ל-X2). היה יותר מצחיק אם האינטרפול היה ארגון אינטרפולציה. |
|
||||
|
||||
לדעתי הביון הצבאי מביע מבינה (intelligence). ניסיתי לחפש מילון מונחים צבאיים באתר האקדמיה ולהפתעתי לא מצאתי. לגבי האינטרפול אני מסכים. |
|
||||
|
||||
ברור, אבל ''בינה'' בא מאותו שורש של ''להתבונן'' (ו''בין'' לא, אלא אולי עמוק בפרהיסטוריה השמית). |
|
||||
|
||||
הנה ראיון עם מישהי שעברה אינטרפולציה. מצד אחד מדובר על ארגון מודיעיני. מצד שני, לך תדע מי קורא את המידע שמגיע לשם. |
|
||||
|
||||
גם לא ברור לי על סמך מה פרופ' זילברשץ מתארת את זה ''קורסים מעולים אלה''. |
|
||||
|
||||
מה ההבדל בין "להביא לגידול במספר הסטודנטים הלומדים במוסדות המתוקצבים במקצועות הרלוונטיים להיי־טק" לבין "להביא לגידול במספר הלומדים במדעי הנתונים". אני גם לא יודע למה "מדעי הנתונים" ברבים. |
|
||||
|
||||
מדעי הנתונים: Data science באנגלית. תת תחום של מדעי המחשב שעוסק בניתוח נתונים בעזרת שיטות סטטיסטיות, כריית מידע, למידה ממוחשבת ועוד מריעין בישין. תרגום לא מוצלח. אבל גם ײמדעי המידעײ נשמע רע. ובעצם גם Data science זו לא הברקה.. יש למישהו הצעה טובה יותר? אני מבטיח להעביר את המוצלחות לײמדעני הנתוניםײ שאני מכיר. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שמה שהטריד אותו זה ''מדעי'' ולא ''הנתונים'' |
|
||||
|
||||
אכן. |
|
||||
|
||||
"מדעי המחשב" לא מטריד אותך? |
|
||||
|
||||
''אולי נישא ושולחני'' נשמע כמו פסוק. |
|
||||
|
||||
נשמע כמו עברית של בית שני. גם מאתר ההקשרים המקראיים הזה לא מצא שום דבר על זה. |
|
||||
|
||||
אולי צדקת ממני ושולחני |
|
||||
|
||||
בשפה מקראית: שִׁבְעִים מְלָכִים בְּהֹנוֹת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם מְקֻצָּצִים הָיוּ מְלַקְּטִים תַּחַת שֻׁלְחָנִי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי כֵּן שִׁלַּם לִי אֱלֹהִים. |
|
||||
|
||||
יש לאלהים צורות תשלום מוזרות: 70 מלכים עם בהונות קצוצות, 72 בתולות בגן עדן... אני מעדיף פנסיה תקציבית. |
|
||||
|
||||
70 מלכים וגו זה לא התשלום, זה המוצר |
|
||||
|
||||
היום היו קוראים להם ראשי רשויות מקומיות, וזה היה הופך את כל העסק להרבה הרבה יותר קריפי. |
|
||||
|
||||
דה, כולנו מעדיפים פנסיה תקציבית. כמה חבל שזה לא בר קיימא מבחינה אקטוארית. |
|
||||
|
||||
אלהים לא מתעסק באקטואריה. הוא פוקד עוון אבות על בנים, על שילשים ועל ריבעים. דומה יותר לריבית שגובה טוני סופרנו. |
|
||||
|
||||
אח, אנלוגיה נהדרת. |
|
||||
|
||||
בואו נשים זאת על השולחן - אם אתה כבר לא באקדמיה, אתה עוסק ב'הנדסת מידע' ולא בשום מדע. ואין בזה רע, גם עיבוד תמונה, עיבוד אותות וחבריהם הם ענפי הנדסה מכובדים בעלי מסורת של מאה שנה עוד מעט. |
|
||||
|
||||
השם "הנדסת מידע" שמור לתחום אחר מ-data science. מהנדסי מידע, או מהנדסי נתונים, הם המהנדסים שבונים את התשתית לעיבוד, הפצה ואכסון מידע. הניתוח של המידע, והאלגוריתמיקה שמבוססת עליו -הם מחוץ לתחום שלהם. |
|
||||
|
||||
הבעייה היא שגם 'ניתוח נתונים' כבר תפוס, וכבר לא נותרו הרבה אפשרויות. אולי נחזור קודם לבסיס - מה בכלל עושים באמת Data scientists? |
|
||||
|
||||
בכל חברה ואפילו בכל פרוייקט זה אחרת, אבל באופן כללי, בונים מערכות המסוגלות לאחזר נתונים, לבנות על גביהם מודלים סטטיסטיים ולקבל החלטות בהתאם למודלים אלו. דוגמא 1: מערכת לסיווג טקסט מקבלת מסמך (למשל ידיעה חדשותית), קובעת באיזה נושא הוא עוסק (חקלאות) ובהתאם לזאת מפנה אותו לבעלי העניין (אנשי יח"צ של איגוד החקלאים). במקרה זה אין צורך ליצור מודל באופן רציף. דוגמא 2: מערכת Real Time Bidding מקבלת בקשה להצעת מחיר עבור הזכות להציג מודעה באפליקציה ידועה שפתח באותו רגע משתמש ידוע. המודל מחשב, עבור כלל המפרסמים עבורן יש לחברה הסכמים מה הסיכוי להקלקה עבור כל אחת מן המודעות הפוטנציאליות ומציע את המכפלה המקסימלית של סיכוי בתיגמול שתקבל החברה מן המפרסם עבור הקלקה עבור הצגת מודעה. במקרה שישנה זכיה, הוא גם יכול לבדוק אם היתה בפועל הקלקה או שלא, ומוסיף מידע זה כדי לאמן מודל חדש (בזמן אמת או פעם בכמה זמן). דוגמא 3: ה-data scientist יוצר מודל Deep Learning שבהינתן קטע טקסט מזהה את השפה ומתרגם את הקטע לאנגלית (או לג'יבריש, אותו כסף :) דוגמא 4: ה-data scientist יוצר מודל שמזהה מאפייני גלישה של משתמשים נורמטביים ומתריע ברגע שהסיכוי לאנושיות נורמטיבית נמוך מסף מסויים (חשש לבוט). כשאני צריך להסביר מה אני עושה אני מתאים את התשובה לידע של השואל. לפעמים אני עונה "מלמד מחשבים איך ללמוד בעצמם", בידיעה שזה מה שיעבור להם בראש, לפעמים "בינה מלאכותית" ולפעמים "מתכנת מחשבים". |
|
||||
|
||||
בקיצור, מהנדס אלגוריתמים בתחום של למידה ממוחשבת. או יותר בקיצור, אלגוריתמאי למידה ממוחשבת,ML algorithms engineer בלעז. |
|
||||
|
||||
אלא שהרבה פעמים data scientists לא עושים שום דבר שדומה להנדסת אלגוריתמים. לעיתים קרובות (אולי בדרך כלל) העבודה שלהם כוללת בעיקר ניתוח נתונים ובניית מודלים (מתמטיים וסטטיסטיים) סביבם. לפעמים הם אפילו מתכננים ועורכים ניסויים. דווקא די סביר לתאר עבודה כזו כ-"מדע". בכל מקרה, כנראה שעם הזמן תעמיק הדיפרנציאציה בין סוגים שונים של data science, והתיחום בין תת-ההתמחויות השונות יעבור סטנדרטיזציה שתביא עימה אוסף חדש של titles מעצבנים. יש למה לחכות. |
|
||||
|
||||
בתור אלגוריתמאי מזה לא-נעים-להודות-כמה-שנים, חלק ניכר וקריטי מעבודתי הוא ניתוח נתונים, בניית מודלים (צתמטיים, פיזיקליים וסטטיסטיים), וגם ערכית ניסויים במערכות שונות כדי לבחון התאמה למודלים הנ''ל. אני מאד מוחמא מלהתקרא ''מדען'', אבל בכל זאת... |
|
||||
|
||||
**אני מודע לזה שיש אמביגיואיטי נפוץ שמאחד תחתיו 'אלגוריתמאים', שחלק ממה שמבדיל בין שתי הקבוצות זה שאחת מהן יודעת לעשות אלגוריתמים על גרף והשנייה יודעת לייצר גרפים בפייתון או Matlab (אבל יודעת לעשות FFT וטרנספורמציות, נניח). |
|
||||
|
||||
כמה הצעות: כוהן נתונים - data priest שר נתונים - data lord גנן נתונים - data gardner |
|
||||
|
||||
החלק של ה-data הוא מרכיב גדול, בעיקר כשמדובר בסביבה רבת נתונים, רבת משתנים, לעיתים כאוטית. כל הסיפור של איסוף נתונים, ארגון, חיבור מקורות מידע, ניקוי ועיבוי נתונים, הבנה של הנתונים בהקשר של הנושא הנבדק, סינון ובחירה של נתונים רלוונטיים וכו'. |
|
||||
|
||||
לפני המון שנים היתה כתבה עם הגדרות משעשעות של מקצועות IT. זה היה ב- Datamation (ז"ל בדפוס) או אולי Computerworld. אז רק התחיל העסק הזה עם בסיסי נתונים, ובהגדרה של DBA היה כתוב משהו כמו אף אחד לא יודע מה הוא עושה אבל אף אחד לא יכול להרשות לעצמו שלא יהיה לו אחד כזה. |
|
||||
|
||||
מעניין שהיו כמה שנים של ירידה בשיעור הסטודנטים שלמדו מדעי המחשב, אך השנה, ללא קשר לתוכנית החדשה, ישנו זינוק במספרים. מעניין מה היו הסיבות לירידה ולעליה. לפי הקישור האחרון, לפחות העליה יכולה להיות קשורה להעלאת תעריף ההוראה של מרצים למדעי המחשב, ע"ח התקציבים למשפטים ומינהל עסקים. אבל מדוע היתה ירידה? |
|
||||
|
||||
למה זה קשור לירידה? כי נושרים? |
|
||||
|
||||
לאיזה אתר אתה מנסה לקשר? |
|
||||
|
||||
זאת היתה שארית מבדיחה שפג תוקפה, שאני לא מצליח למחוק. |
|
||||
|
||||
בשנים האחרונות יצא לי לפגוש קבוצה גדלה של מפתחים שלא מוצאים טעם בלימודים אקדמיים, או כאלו שהתחילו ונשרו לאחר שנוכחו, לטענתם, שבאותו הזמן הם יכולים לרכוש נסיון מעשי שהרבה יותר רלוונטי לעבודתם, ולמבוקשותם1 בכלל זאת. 1 לא לחפש במילונים. חם מן התנור. אפילו נשרף לי בקצוות (: |
|
||||
|
||||
אם התכנית נפתחה, אנא פרסמו קישור לאתר הרלוונטי |
|
||||
|
||||
למה לא תשאל את מטה המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" בטלפון 072-2532002? או חפש פרטים באתר שלהם (משם לקחתי את מס' הטלפון). יהיה נחמד אם אחרי הבירור תשוב הנה לספר לנו מה העלית בחכתך, אם כי אני יכול לנחש שזה לא יהיה משהו אכיל. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |