 |
האם ערכת צוואה? | 3655 |  |
|||||||||||||||||||||||
 |
|
 |
||||||||||||||||||||||||
 |
 |
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
טרם הגענו לזה, אבל בכוונתנו (אני ואשתי) להשאיר צוואה שתסדיר לא רק את ענייני הירושה, אלא גם אפוטרופסות לילדינו ולחיות הבית, כמו גם טיפול בנכסים דיגיטליים. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חוקי הירושה מספיקים לי, אבל כבר שנים רבות כל פעם שהלכתי למילואים כתבתי ולפעמים חידשתי מכתב ובו בקשה מפורטת למי למסור פריטים סנטימנטליים מסוימים, למשל את הסידור של סבא, שלושה כרכים בעטיפת קטיפה מהודרת שהודפס בוינה בסוף המאה התשעשרה, מקל ההליכה שלו, טבעת הכסף הטורקית שלו, עבודות יד שאבא עשה במחנות באפריקה, שעון הכיס שאבא קיבל כפרס על היותו המתאגרף הטכני הטוב ביותר בקאליש ב33 עם תבליט של המרשל פילסודסקי, ועוד כמה מזכרות ותכתובת היסטורית. את החתול אי מבקש לחנוט. ואת הנון במקלדת אני מבקש לתקן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, הזכרת לי את הקטע המופלא עם השעון שהאב מבקש להוריש לבן ב'ספרות זולה' 😃 You can't get more Walken than this.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתקופה שחייתי בארה''ב, השמועה גרסה לשופט המקומי יהיה שיקול דעת נרחב לגבי האפוטרופוס לילדים אם נתפגר ללא צוואה, ויש סיכוי שיחליט שעדיף בית יתומים מקומי על קרוב משפחה באיזור מלחמה כמו ישראל. בתור בונוס, הצוואה גם מספקת ליורשים מסלול עוקף מס ירושה. אבל זה כבר שייך לסיפור אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק חסר לי שבמקרה של אסון ההורים של אשתי יבקשו אפוטרופסות... אז בחרנו במי שראוי ביותר לגדל את הילדים (בת-דוד של אשתי למען האמת, שתגדל אותם באהבה וחום כפי שמגיע להם), אישרנו איתה את העניין והלכנו לעורך דין. את הכספים תנהל אחותי עד שהבכורה תהיה בת 21. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חושב שצוואה יכולה לקבוע מי יהיה האפוטרופוס על הילדים. מי שקובע מי יהיה האפוטרופוס על הילדים , זו המדינה , באמצעות בית המשפט לענייני משפחה בדרך כלל. הצוואה יכולה לקבוע למי ילך הרכוש של הניפטר ואילו המדינה , בתור ממונה על האפוטרופסות, תורה לבעלי הרכוש המורש איזה תשלומים שוטפים יועברו מידי היורשים לאפוטרופא כדי שיכלכל את הילדים. (האפוטרופא זה בדרך כלל איש/אשה שמטפלים באופן שוטף בחסוי, ידוע גם בשם הלא מדוייק "האפוטרופוס"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שהמדינה תלך לחפש אקטיבית אפוטרופסים חדשים אם כבר נקבעו כאלה בצוואה. אם יש בעיה כלשהי חריפה וידועה אצל האפוטרופסים (למשל גיל ממש מבוגר או בעיות נפשיות מתועדות), זה כבר עניין אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאו דווקא בעיה - מחלוקת. למשל, אם במקרה המתואר לעיל היו הסבים דורשים לגדל את הילד. גם אני מנחש שמשקל הצוואה היה נמוך במקרה זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך. דווקא מכיוון שיש צוואה למדינה אין שום אינטרס להתנגד לה. לסבים אין קייס טוב יותר משל כל אחד אחר מבני המשפחה. כיבוד רצון המת הוא עיקרון מנחה, וכל זמן שאין בעיות מהותיות, אין שום סיבה לא לקיים את הצוואה כלשונה. כשאין צוואה - זה כבר המערב הפרוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אין משמעות לצוואה בהקשר של גידול ילדים. את ההחלטה מבצע בית המשפט - אם חשובה לו השאלה "את מי ההורים מעדיפים?" אז כאן אותה "צוואה" יכולה לסייע, אך לא תמיד השאלה עולה ולא תמיד בוחרים אפוטרופוס לפי העדפת ההורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי. אבל בחוג המשפחה, לצוואה יש משמעות, והיא יכולה למנוע מראש מאבק על חזקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבחירת האפוטרופוס, השאלה הכמעט יחידה שעומדת בפני בית המשפט היא "מה הכי טוב לילדים". הצוואה עשויה להעיד על דעתם של ההורים לגבי השאלה הזו, אבל לא הרבה יותר מכך. למשל, אם לסבים היכרות קודמת עם הילדים ולבת הדוד אין, זו עשויה להיות נקודה לטובתם. אולי כדי לכם להוסיף תצהיר מלא השמצות אודות חותניך :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הרעיון נבע מחברה, אם יחידנית, שאת האפוטרופסות לילדה הותירה לאבי הילדה אבל את ניהול הרכוש- לאחיה) כאשר הכל טוב- הכל טוב ואין בעיה. אבל מה קורה כאשר משהו משתבש? תזכורת- גם בגיל 25 אפשר למות כתוצאה מתאונה. ראינו מקרים בהם הילדים באו אל האם הזקנה ודרשו ממנה למכור את הבית ולממש את החסכונות כי הם צריכים את חלקם בירושה כי המצב וכד'.... ואל תאמר שהילדים שלי לא יעשו את זה. ראשית, אין לדעת מה יחשבו הילדים האלו בעוד כמה שנים ושנית- לך תדע באלו לחצים הילדים האלו יעמדו מול בני/ בנות זוגם לעתיד. זה חשוב שבעתיים כאשר המדובר בנשים. יותר מפעם אחת שמעתי משפטים כגון "אם אמות, שנתיים אחרי זה מישהי תתפוס את בעלי ושנתיים אחר כך יהיה לו ילד ממנה. אני רוצה שהעזבון שלי יגיע רק לילדים שלי" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצה הגורל ואצל אמא שלי התגלתה מחלת סרטן (השד) וטופלה ו"הבריאה" רק כדי לגלות לאחר חצי שנה שהמחלה חזרה, ואחרי כמה חודשים גם אצל אבי התגלתה מחלת סרטן (לבלב), שניהם היו מעל גיל שבעים וטופלו בהוספיס בית ונפטרו בביתם ללא הארכת חיים מיותרת, ראשית אבי באמצע הקיץ ולאחר מכן אמי באמצע החורף ושניהם לאחר טיפול ארוך מסור ואוהב של כל הילדים והמשפחה המורחבת. לקראת מותו של אבי הוא זימן את כל האחים לשיחה בה הוא ביקש מאיתנו ראשית לא לריב ואחר כך פירט מה ומי וכמה ולמה הוא רוצה שיהיה לאחר מותו. מימשנו את צוואתו הרוחנית והצלחנו לא לריב למרות הרבה חילוקי דיעות על חלוקת הרכוש שבסופו של דבר התחלק שווה בשווה עד כמה שניתן, לפי הצוואה. אני מציע לכל אחד היודע כי מותו הולך וקרב לאזור את הכח ולהתמודד! ולאחל למי שנותר אחריו שלא יריב ושלא יסבול מהמתנות שיוותרו אחרי מותו אלא רק ישמח בהן, מספיק משפחות התפרקו בגלל שההוא קיבל יותר מהשני או השלישי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום עלתה כתבה על הצורך בשיכחה ברשת: (בה מרואיינת איילה ותיקה) מה שהזכיר לי את הבלוג "אבק דיגיטלי": http://digital-era-death.blogspot.co.il/ ומה שיגרום לי סופית להכין קובץ (מודפס) עם כל סיסמאותיי לכל האתרים שאליהם נרשמתי אי פעם, ולהכניס בצוואה בקשה שבבוא היום התכנים האינטרנטיים שלי יימחקו. לגבי הכתבה - בשנים הראשונות של הרשת המון תקשורת נעשתה בניקים בדויים, היתה טקסטואלית כמעט בלבד, והבעיה של שכחה דיגיטלית היתה פחות חריפה. היא צצה בשנים האחרונות, עם גוגל ופייסבוק, והשתרשות הנוהג לכתוב בשם האמיתי המלא ולהעלות תמונות אישיות וקבוצתיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בבוא היום התכנים האינטרנטיים שלי יימחקו" לקפקא זה לא עבד, לך זה יעבוד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם השווי של התכנים האינטרנטים של ברקת יהיו שווים כספית ותרבותית כמו של קפקא,אני בטח שהיא תשמח שלא ימחקו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רואים שלא קראת בעיון את כתביי. אבל הבעיה היא דווקא שמקס ברוד עסוק בימים אלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחילה כן,הכוונה הייתה בימים אלה ממש הם לא,בעתיד שילמדו להעריך את הכתיבה היא תהיה שווה כמו.מה שאמרתי הוא כש-זה יקרה תשמחי שלא ימחקו אותן מקס ברוד עסוק כן,התפקיד שלך הוא לסלול דרך,לא ללכת בדרך שכבר סללו אחרים-תמצאי את המקס ברוד בתוכך לא קראת את מאסת המופת "הסוד"?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה? http://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&am... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספר הזה הוא קשקוש שטחי ומטופש אפילו בסטנדרטים ניו-אייג'יים. בפראפרזה על בדיחה ידועה, הייתי אומר שהוא מאלה שמוציאים לניו-אייג' שם רע :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוצאת לי את המילים... עברתי על עמודים ממנו בעמידה, באיזשהו שבוע ספר (אם אני זוכר) לפני שנתיים-שלוש, ונעצבתי מהמחשבה שמיליוני אנשים מוציאים עליו את דולריהם היקרים. עכשיו תור אישקש להגיד שכשהוא אמר על הספר הזה ''מאסת מופת'', זה היה בצחוק, בצחוק, רק בצחוק... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח איך אפשר היום לגרום למחיקה דיגיטלית אמיתית. גם אתרים ובלוגים שנמחקים, עותקי ארכיון שלהם נשמרים במאגרים של כל מיני חברות, מגוגל ומטה, ולמרות שלאיש הפשוט אין גישה ישירה אליהם, אין ספק שמי שבאמת ירצה יוכל להשיג את המידע האמור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכתבה יש אבחנה כזו - בין המידע שרשויות יכולות להשיג, לבין המידע שכל אדם יכול להשיג בחיפוש פשוט. וגם אני לא מתכוונת למחיקה טוטאלית של כל הביטים והבייטים אלא להיעלמות התכנים מהרשת הנראית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, זאת גישה מעניינת ולאו דוקא זאת שהייתי מניח מראש (הרצון למחיקה דיגיטלית). בעבר דוקא אנשים ציינו שלהשאיר אחריהם חומר כתוב - ספרים, מאמרים, יצירות אמנות וכו' - נחשב על ידיהם כאות כבוד ומשהו לשאוף אליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לא חשבו על התפוצצות המידע. בהחלט יש יותר מדי מלים באינטרנט, ורבות (מדי) מהן שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי תמייני אותן ותחליטי מה להשאיר (-; (כן, ברור לי שמשימה כזאת עשויה להעסיק אותך מכאן ועד לאירוע המצער שיחייב את מילוי הצוואה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע לגבי צוואה, אבל אני מגבה היום חלק ניכר מאוד מהחיים הדיגיטליים שלי, ואף סרקתי כמה דברים שהעזו להופיע לפני שהכל היה דיגיטלי. השאלה הגדולה היא איזה חלק מזה להפוך נגיש לדורות הבאים ? החלק הקל הוא כמובן תמונות משפחתיות, אבל מה לגבי מכתבים משמעותיים ? מחשבות שעלו לכתב ? תגובה ממש מוצלחת באייל ? תגובה לא ממש מוצלחת באייל ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי לא היו מטרידות תגובות מוצלחות. אם כבר אתה חושב להשאיר משהו, הייתי מתמקדת בערך המוסף שיהיה לזה לקרוביך ורק להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע למה יהיה ערך מוסף עבורי בעוד כמה שנים, לדעת מה יתן לנכדים שעוד אין לי ערך מוסף בעוד מאה שנה ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירושה פיזית הולמת תהיה התחלה טובה. ולגבי התכנים, אולי תחשוב איך היית רוצה יותר מכל שיזכרו אותך ("הוא היה אינטלקטואל כביר" - תגובות מוצלחות באייל. "הוא היה איש אמת וערכים" - פוסטים פוליטיים זועמים. וכן הלאה. את כל השאר להעיף. בעצם אולי לשמור תגובה הומוריסטית אחת, שתאפשר לנכדים לעשות עליך סרט ולספר בראיונות: "תדמיתו הנוקשה של סבא נסדקה לפעמים"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה תמיד היא האם מבחן הזמן יהפוך פוסט פוליטי זועם ל''איש אמת וערכים'' ו''נביא'' או ל''שוטה'' ו''עדיף שלא היינו יודעים את זה עליו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן - יפה שתיקה לחכמים. (למה אי אפשר להשאיר פשוט, נניח, מתכון?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכי תדעי, תשאירי מתכון לספגטי בולונז ועוד מאתיים שנה יוקיעו אותך כקרניסטית אכזרית וחסרת לב (-; | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |