 |
חלקיק חדש, בוזון היגס ככל הנראה, זוהה במאיץ החלקיקים LHC | 3479 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "מדע"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
היו שלוש תוצאות אפשריות: 1. שימצא חלקיק היגס - המודל הסטנדרטי יאושש 2. שלא ימצא חלקיק היגס - יהיה צורך להתאים את המודל הסטנדרטי להעדרו 3. שימצאו חלקיקים אחרים - יהיה צורך במודל חדש המסביר את קיומם התוצאה שהתקבלה היא אמנם צפויה, אבל ממש קיוויתי שיגלו משהו לא צפוי, שגם אם לא יזעזע, לפחות יעיר קצת את הפיזיקה התאורטית. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל לא מבין את כל ההתרגשות סביב הנושא. איזו תועלת פרקטית צומחת לאנושות מאישוש תאוריה כל כך בסיסית, ועוד כזאת שהיו השערות חזקות לנכונותה? האם הניוסי הזה הולך לשנות סידרי עולם בזמן הקרוב? האם יש לו בכלל השפעה על חיינו? אני כמובן לא מתנגד לקיומו של מחקר בסיסי וניסויים בתחום, אבל החשיפה התקשורתית הזאת די מוזרה לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה צודק. מה שווים כל הפיזיקאים האלה? תביאו איזה (אל)כימאי גבר גבר שיגלה את אבן החכמים, ואז נדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם שני קטוגוריות של הישגים שראויים להערכה לדעתי: - הבנה חדשה של הטבע. - רתימת ההבנה שיש לנו על הטבע לצורך השפעה עלו. ההישג הזה לא נופל לאחת משתי הקטגוריות. איזו הבנה תאורטית הוא מוסיף לנו? הרי שיערנו את נכונות המודל כבר לפני כן. עכשו אנחנו משערים את נכונותו בוודאות גדולה יותר. איזה התקדמות טכנולוגית הדבר מביא? האם עכשו ניתן להשתמש בזרם של בוזוני היגס לצורך פרקטי כולשהו? אני לא מזלזל בגילוי, הוא מחזק השערות שכבר קיימות, אבל החשיבות שלו לדעתי קטנה מהחשיבות שמייחסים לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין בזה הרבה אבל על פי בוזון היגס [ויקיפדיה] "המודל הסטנדרטי אינו מנבא את המסה של בוזון היגס" ו"מדידות שנערכו החל מיולי 2011 לימדו כי מסת החלקיק נמוכה יותר מאשר 161 GeV/c2 בדיוק של 95%." כלומר העובדה שהצלחנו ללכוד בוזוני היגס (בצורה לא טהורה אבל יותר טהורה מאי פעם) יכולה ללמד אותנו דברים שלא ידענו עליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את זה לא ידעתי ואני מקבל את התיקון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצליחו ללכוד את חלקיקי היגס (בוזוני היגס). המצב העכשווי (לפי חוקרים ממעבדת פרמי) הוא (לפי זכרוני) בערך כך: ========================================================= יש חלקיק (ואולי יש עוד חלקיק לפי מקורות שאינם זכורים לי) שהם קנדידטים להיות חלקיקי היגס. מבחינת אימות או הפרכה אנו *רק בתחילת הדרך* רחוק מאוד מהסטטוס של "חלקיק היגס נימצא בוודאות גדולה". (מעבדת פרמי היא מעבדת פיסיקה בעלת מוניטין לא פחות מכובד ממעבדת צרן). עד כאן הערכת מצב של חוקרים ממעבדת פרמי. ראינו איך בטענה על מהירות על אורית (שהופרכה בינתיים) קל לטעות בניסוי שהוא פשוט יחסית. כאן הניסוי מסובך הרבה יותר, לכן חגיגות "הגילוי הבטוח" מוקדמות מאוד. לדעתי החגיגות המוקדמות אינן מכובדות. אם יש וודאות היא רק לגבי התוצאות הגולמיות של הניסוי אבל אין וודאות לגבי הפרשנות התיאורטית של התוצאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה מצגת (מעט ישנה) על בוזון היגס ועל הניסויים. מהמעט שהבנתי עוד לפני שהם מצאו את ההיגס הם שללו את ההימצאות שלו במסות שונות. מעבר לזה במסות שונות ההתנהגות המצופה שלו שונה (לדוגמה שקף 22 מראה את זה יפה) כך שכיום היום אנחנו יודעים על ההגיגס דברים שלא ידענו פעם וזה הדבר המשמעותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר שוב על דברי: חלקיק היגס *לא התגלה* עד כה למרות המלל הרב וחגיגות השמחה. מה שהתגלה בקשר אליו (בוודאות) הוא "צימצום טווח המסה שלו" אם הוא קיים. יתכן שהיו מימצאים נוספים בנסיונות צרן שאינם קשורים ישירות בחלקיק היגס אלא במודל הסטנדרטי בכללותו, אבל כמעט לא דובר על כך (נאמר למשל שבמימצאים הופיעו חלקיקים ש"קיומם או התנהגותם" הם על פי הניבוי של המודל הסטנדרטי). לגבי המצגת שהבאת — היא מאוד מרושלת כך שאי אפשר להבין ממנה כלום. הנושא "צימצום טווח המסה" לגבי חלקיק היגס (אם ישנו) פורסם בהרבה מקומות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שאתה מתבלבל עם ההודעות מפרמילב (או עם פרסומים ישנים יותר מ-CERN), שמתיחסות לצמצום טווח המסה האפשרי. עפ"י הפרסומים החדשים של CERN , התצפיות ב-LHC בשנתיים האחרונות אכן מעידות על *גילוי חלקיק בוזון חדש* ברמת וודאות של סיגמא 5 1. המסה של החלקיק היא קונסיסטנטית עם מה שנחזה לגבי בוזון היגס, וכמו כן, זהו החלקיק היחידי שנחזה ע"י המודל הסטנדרטי וטרם התגלה עד כה. לכן, סביר מאוד שהחלקיק שהתגלה הוא אכן בוזון היגס, אבל נותר עדיין לחקור את תכונותיו כדי לדעת בוודאות האם זה אכן בוזון היגס או לא. כל המאמרים שקראתי התייחסו לסייג הזה. בכל מקרה, במידה ויסתבר שהתכונות של החלקיק החדש אינן תואמות לבוזון היגס, כמובן שזו תהיה הפתעה מרגשת הרבה יותר. ולכן ה"חגיגות" מוצדקות בהחלט. 1 מעשית מדובר ברמת ודאות גבוהה יותר מכיוון שאותן תוצאות נחזו בשני ניסויים בלתי תלויים. לספקנים, הנה הסבר לגבי האם זה נחשב גילוי או לא גילוי: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסתייגות של מעבדת פרמי אותה הזכרתי הייתה תגובה למימצאים האחרונים של מעבדת צרן (צוותי אטלס ו- CMS ). לא הסתייגות ישנה. לצערי לא שמרתי את הלינק לתגובת מעבדת פרמי, בימים הקרובים לא יהיה לי זמן לברר מהוא הלינק. בכל אופן, יתכן שניתן למצוא את הלינק דרך גוגל. לגבי הסקירה שהבאת, אם הבנתי נכון את הנאמר באותו מסמך זה רק מחזק את הסתייגותי. חשבתי שהדיוק 5-סיגמא מתייחס למכלול תוצאות ניסוי שלא פורסמו. לכאורה (אם הבנתי נכון את הסקירה הנ"ל) הדיוק 5-סיגמה מתייחס אך ורק להערכת המסה של קנדידט אחד או שניים להיות חלקיק היגס, כלומר לגבי תוצאות נוספות (אם יש) מלבד המסה הוודאות נמוכה יותר. ברצוני להבהיר: מציאת קנדידט לחלקיק היגס אינה הופכת אותו להיות בוודאות חלקיק היגס, אפילו לא וודאות נמוכה. הוא (הם) בסך הכל רק קנדידט. יש כאן את הכשל הידוע של סטטיסטיקאים שמבלבלים בין _קורלציה_ לבין _סיבתיות_ , למשל: יתכן שאותם קנדידט (או שניים) מופיע בקירבת חלקיקים רלוונטים (שניבדקו) מסיבות שאינן נובעות כלל מההליכים שקשורי למודל הסטנדטי. כדי שיוכח שאותו קנדידט הוא אכן חלקיק היגס צריכה להעשות סדרת נסיונות מסובכים שתוכיח בוודאות שהוא אכן חלקיק היגס. לא זוכר אם מעבדת פרמי נקבה בזמנים, אבל הרושם שלי מדברי מעבדת פרמי מדובר בסדרת נסיונות שתארך שנים לא מעטות. לגבי ניבוי של מסת היגס מתוך המודל הסטנדרטי. למיטב הבנתי אין ניבוי כזה חוץ אולי מקביעת חסם מלעיל של בערך 650 GEV (כמדומני). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברצוני להבהיר גם כן: היה והקנדידט הזה *אינו* חלקיק היגס, זה עשוי רק להגדיל את חשיבות התגלית, כי אז הוא עשוי להיות חלקיק חדש מתיאוריות שמעבר למודל הסטנדרטי - סופר סימטריה, חומר אפל וכן הלאה. בעצם חלק מהפיזיקאים כבר אמרו לפני ההכרזה שאי גילוי ההיגס יהיה הרבה יותר מרגש עבור הפיזיקאים מאשר גילויו, קל וחומר גילוי חלקיק חדש ש"אף אחד לא הזמין". אז אם הטיעון של "אולי זה לא היגס" אמור להביע הסתייגות מפרוייקט המאיץ ומחשיבות הגילוי, כדאי לחשוב עליו שנית כי הוא עושה בדיוק ההיפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התרחיש שנראה ריאלי יותר ויותר ככל שעובר הזמן, בו מגלים בוזון היגס המתאים למודל הסטנדרטי ושום דבר אחר, זכה עוד לפני שהמאיץ החל לפעול, לשם החיבה the nightmare scenario. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמות החיבה בפרוייקט הזה כבר מזמן הגדישו את הסאה. רובם מן הסתם נובעים מבדיחות פנימיות של פיזיקאים שאין להם שמץ של מושג בקשר לעוצמת הפארסות התקשרותיות הנלוות. לענין הזה יש כנראה היסטוריה של לפחות מאה שנה, כשהאמירה של איינשטיין ש''אלוהים לא משחק בקוביות'' משמשת עד היום בעוז ל''הוכחת'' אמונתו של הנ''ל בבורא עליון. משמשת כמובן בעיקר קבוצות בעלות עניין, שהבנתן האמיתי במה איינשטיין אמר או בתורתו היא כמו ההבנה שלי באמנות ציורי הקיר השומרית המוקדמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה מרגיז אותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"חלקיק האלוהי" מרגיז אותי (השם, לא החלקיק). לולי העורך שקיצץ את ה - Goddamn particle היה נחסך מאיתנו כל כך הרבה ממבו ג'מבו תיאולוגי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני זוכרת נכון, היו ביקורות על הסכומים שהושקעו בפרוייקט, שאפשר היה להאכיל בהם רעבים, לרפא חולים, למנוע התפשטות האיידס באפריקה ובכלל להפוך את העולם למקום טוב ומאושר יותר בעוד איזה אלף צורות לפחות (בדומה לביקורות שהיו בשעתן על נאסא). עכשיו הגיע הרגע להגיד אתם-רואים-שהיה-שווה-אמרנו-לכם-ולא-לקחתם-אותנו-ברצינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי ההשקעה בחקר חלקיק היגס במאיץ הדרון היא בזבוז. צורת הפרסום "הפוליטית" האחרונה מחזקת את דעתי. מדובר בפרסום של תגלית חסרת תקדים כביכול (שאמורה להצדיק את הכספים שהושקעו במאיץ הדרון). בפועל לא גילו את חלקיק היגס והסיכוי שיגלו אותו כנראה נותר נמוך. שיפרו את הידע הנחוץ לגילוי חלקיק היגס (השיפור: סימון גבולות הגיזרה שיש לחפש בה את חלקיק היגס), אבל כנראה לא גילו שום תופעת טבע שלא הייתה ידועה קודם. למה מדענים נוהגים כך בחוסר יושרה, בניגוד ממה שמצופה מפיסיקאים ? הכל עניין של כסף: מלכתחילה החוקרים היו חייבים "להציג תוצאות" בכל מחיר, שאם לא כן תקציבי המחקר שלהם יצומצמו. אז הם "הציגו תוצאות" מרעישות כביכול וניפחו את החשיבות שלהם. מכאן המסקנה שלי היא שהשקעת כספים נוספת (כרגע) בפרוייקט גילוי חלקיק היגס במאיץ הדרון הוא בזבוז כסף. שהרי: אם המדענים עוסקים בפוליטיקה במקום במחקר, חזקה עליהם שהם לא יגלו דברים בעלי חשיבות. השימוש במאיץ הדרון בנושאים אחרים (לא בגילוי חלקיק היגס) יכול להיות מוצדק, בלי קשר לחקר חלקיק היגס (אם הם ראויים לתקצוב). שהרי מאיץ הדרון קיים לכן שווה להשתמש בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באופן עיקבי מקשקש בטון נחרץ על נושאים בהם ניכר מאד שאין לך שמץ של מושג. מה הפואנטה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל ההודעות שכתבת כאן. כולן עד האחרונה שבהן. הן כולן מלאות בשטויות מקושקשות שמעידות שאתה לא מבין מה חיפשו, איך חיפשו, מה התוצאות ומה המסקנות. אתה מחבר הודעות לא קשורות מפרמילאב - שגם אותן לא הבנת - ומבלבל אותן עם ההודעות של ה-LHC. אתה מבלבל בין ניסויים, בין מתודיקת וידוא התוצאות, מקשר בין ניסויים לא קשורים כלל זה לזה (הניטרינו עם המהירות העל-אורית עם גילוי החלקיק החדש) ומנסה להסיק מזה מסקנות והן פשוט מופרכות. אתה לא יודע על מה אתה מדבר ואתה כותב כאילו כן. זה הקשקוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שגם אני לא מבין כלום ולא יודע על מה מדובר מעבר למה שאני קורא בעיתונים, שמא יש מאמר רציני וגם מובן למי שאינם פיזיקאים מקצועיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויותר ברצינות - אם אני זוכר נכונה, קראתי תיאור (שנשמע) לא רע בספרו של בראיין גרין "מארג היקום" (לי יש אותו במהדורת עץ מת, אבל לפי באי הפורום המכובדים בטח הרבה יותר קל להשיג עותק דיגיטלי :) ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ויצא לי להזכיר את הספר הזה בימים אלה בפני כמה מבאי האתר, עלול לצוץ אצלם הרושם שאני נוהג ללבוש מעיל עור שחור ולשים ג'ל בשיער. אני לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, באיזה פתיל דנו ונהנו מהמלצותיך? חבל שהחמצתיהו. אה, אז אתה לא יאיר לפיד. הא! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה בתכתובת פרטית אבל היו כמה ממוענים ולא רציתי לבלבל להם את המוח בנפרד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעיתים ההשקעה בפרוייקט גדול שכ''תוצאת לוואי'' מצריך גם טכנולוגיות חדשות, מחלחלת לעולם לא רק בגלל התוצאות התיאורטיות שלו. למשל, יש הטוענים שתכנית החלל האמריקאית לנחיתה על הירח הביאה לפיתוח ומזעור טכנולוגית המחשבים שאפשרה עשור לאחר מכן, לכל אחד מאיתנו לקנות מחשב שולחני. וגם רשת האינטרנט מקורה כמדומני במגדלי השן האקדמיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת, אולי השקעה ישירה באותן הטכנולוגיות הייתה מניבה פירות יותר עסיסיים במחיר יותר נמוך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי מיטב המוחות שהיו מוכנים להשקיע את זמנם בניסוי הזה לא היו מעוניינים לעבוד עשר שנים רק בכדי שאתה תוכל לקנות אייפון 10 במקום אייפון 4? ייתכן וזו הדרך הכי כלכלית לגרום להם להשקיע את זמנם בפרוייקט עם השלכות (גם) טכנולוגיות, בעיקר כשאנחנו משווים את משכורתו של המדען הממוצע לזו של מנהלי חברות טכנולוגיה לדורותיהם. בוא ניזכר שרק לפני מספר שבועות היתה אוכלוסית העולם מוכנה להשקיע סכום ענק (אולי יותר גדול מהמאיץ, לא יודע) בכדי להעשיר כמה מאות הייטקיסטים בקליפורניה שפיתחו איזו אפליקציית רשת חברתית כלשהיא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שהבאת היא אכן הטענה הרצינית האמיתית בזכותה של ההשקעה במחקר המדע הבסיסי. א. פיסת המידע הרלאבנטי שלא הוזכרה עד עתה היא המחלוקת שהיתה בארה"ב לפני שנים מספר בשאלת בנייתו של ה-SCC (מאיץ חלקיקים מתחרה למאיץ האירופי ב-CERN). בדיון שנערך בועדה הרלאבנטית של בית הנבחרים העוסקת בתקצוב פרוייקטים מדעיים, נידונה מגה-השקעה בהקמת מאיץ אמריקני (Super Conducting Collider). מה שהיה מפתיע בדיון הזה הוא שלא כל הפיזיקאים שהופיעו בפני הועדה טענו בזכות הפרוייקט הזה. יתכן שאני טועה, אבל אם זכרוני לא מטעה אותי אפילו שמות מן השורה הראשונה של פיסיקת החלקיקים (כמו ריצ'רד פיינמן וסטיבן ויינברג אבי המודל הסטנדרטי) לא תמכו בתקצוב האסטרונומי. והנימוק דוקא לא היה מבית המדרש של שלי יחימוביץ ("את המיליארדים האלו אפשר לחלק למשפחות נזקקות שילדיהם יגדלו להיות פיזיקאים דגולים כמו מייק טייסון וביונסה"). הטיעון היה שבחלק קטן של המגה השקעה הנ"ל אפשר להבטיח לפיזיקאים אמריקאים תפקידים מובילים בפרוייקט האירופי כאשר את שאר הסכום אפשר להשקיע בכ-70 פרוייקטים שתוצרי וטכנולוגיית הלוואי שלהם יתרמו לכלכלה האמריקאית בודאי לא פחות וככל הנראה הרבה יותר מאשר פרוייקט אחד גדול נוסח ה-SCC. במילים אחרות, בשוק חופשי לא תמיד כדאי להתחרות, לרוב כדאי דוקא לשתף פעולה. בסופו של דבר, הפרוייקט בוטל/נדחה לא מעט בשל עמדתם של פיזיקאים בולטים אלו. מה שסיפרתי כאן יכול לשמש גם כהפרכה של הטענה הפופוליסטית לפיה ככל שהדיון הציבורי רחב וגלוי יותר,כך תוצאותיו הגיוניות יותר. ב. הטענה שהבאת היא כפי שהסברת, הטיעון כפי שהובא ע"י הלובי של נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית. הטענה כשלעצמה היא נכונה, אך אין בה משום תרומה למחלוקת העיקרית: שאלת הכמה מגה-פרוייקטים (נאסא, SCC) לעומת השקעה רוחבית במספר רב של פרוייקטים בינוניים. ג. פיסת מידע שנייה שראוי להזכיר כאן היא סיפור הנייטרינים המהירים ממהירות שהתגלו כקונקטור שלא חובר או שוקלל כהלכה לשעון ה-GPS. צריך לשים לב שהפרויקט של המאיץ ב-CERN הוא קיקלופ הזולל תקציבי ענק, אשר נועד לקדם את חזית הידע במדע הבסיסי. ההתקדמות הזאת, קרוב לודאי שלא תהיה קשורה באופן ישיר לשום טכנולוגיה חדשה ושימושית שתתרום באופן כלשהו לרווחת המין האנושי החי באירופה (אסביר בסעיף הבא). מסיבה זו מנהלי הפרוייקט הזה, עטים כמוצאי שלל רב על כל איזוטריה שולית העשוייה לעניין את התקשורת המדעית הפופולארית (חלקיקים מהירים מן האור, חלקיקים אלוהיים וכיוב'). במילים אחרות, הח'ברה המדעיים נדרשים לספק תשובה לשאלה מה לעזאזל הם עושים עם כל המיליארדים הנבלעים במשך השנים ב-CERN. התשובה האמיתית, שהם בסה"כ מנסים לספק את סקרנותם המדעית, עלולה להביא לייבוש ערוצי היורו הזורמים אל המתקן שבגבול שוויץ-צרפת (במיוחד בימים קשים אלו לאיחוד האירופי). במקום זאת, הם בוחרים בתשובה הבאה: אנו מתעסקים בדברים נשגבים ומופלאים (מבינתכם) שלעולם לא יעניינו אתכם מספיק כדי כך שתטרחו להבין אותם לעומקם. ד. שאלת האפלקטיביות של המדע הבסיסי. בכל פעם שעולה השאלה הזו מקפיצים הח'ברה המדעיים את הקשר בין נסחת ה- E=mc^2 מן היחסות הפרטית לפצצות שהחריבו את הירושימה ונאגאסקי. ובכן העובדה שבמקרה זה התברר שיש קשר הדוק בין המחקר הבסיסי לבין פצצות היא תשובה לשאלה הזו בדיוק כפי שהעובדה ששעון עומד צודק פעמיים ביום מוכיחה ששעונים עומדים יכולים למדוד את הזמן העובר. כל מי שמכיר אפילו את קצה קצהו של מחקר החלקיקים האלמנטריים והאנרגיות הגבוהות יודע שמדובר במחקר מדעי טהור שאפליקציות יומיומיות שלו הן מקריות לחלוטין. בעובדה אחרי 60-70 שנות מחקר, עולם הפיזיקה מכיר כמה עשרות חלקיקים אלמנטריים ועדיין כמעט כל ההנדסה הטכנולוגית וחויית היום-יום שלנו בנוייה על 3 חלקיקים ששניים מהם אפילו אינם אלמנטריים. אפשר לשאול את השאלה בצורה הבאה: כמה מן הטכנולוגיה הנוכחית שלנו אפשרית ללא הידיעה כי כדוה"א מסתובב סביב השמש ולא להיפך. התשובה לטעמי היא שכנראה רובה המכריע. ה. אין בתגובה זו משום כתב תביעה כנגד המחקר המדעי הבסיסי. בסופו של דבר אני מאמין כי הנימוק האמיתי והמלא בזכות המחקר הבסיסי הוא שהמחקר הזה הוא ממילא עניינן של החברות העשירות ביותר וממומן מתוך עודפי הכסף הגדולים שיש להן. המחקר הבסיסי ממומן על חשבון טיפולי השיניים של ילדי החרדים או המשכנתאות שלהם בדיוק כפי שהוא בא על חשבון ההשקעה בפיתוח טילים וחומרי נפץ נוראים עוד יותר ממה שכבר יש לנו היום. בסופו של דבר הברירה היא בין סיפוק סקרנותו הבלתי מוגבלת של המוח המדעי בנוגע למסתרי היקום לבין השקעות נושאות פרי כמו מימון פגישות של גב' ג'ודי-סטיב-אוסטין עם מדונה, תשלומים לספרים בבתי המלון של מנהטן עבור גב' רוה"מ ומימון שנת הלילה של פילדמרשל ברק במיטתו של נפוליון השלישי. העובדה שהמחקר המדעי הבסיסי מפיק פה ושם תוצרי לוואי טכנולוגיים כמו מדי קרינה רגישים יותר ושעונים מדוייקים יותר מבחינתי רק עוטפת את הנימוק הזה בסרט ורוד והופכת את ההשקעה לאטרקטיבית במידה המספיקה לי לכל הפחות. מי שחייב לנפק פרט מידע מפוקפקים (דוגמת זה שסיפר כי המחקר ב-CERN תרם לפיתוחה של רשת האינטרנט שהומצאה כזכור ע"י אל גור) שיבושם לו. ו. בניגוד למה שנאמר בתגובות אחרות המודל הסטנדרטי הבסיסי "איחד" את הכח האלקטרו-מגנטי והכח הגרעיני החלש בלבד (להיבטים שונים של אותו כח). יש היום כמה תאוריות המאפשרות להרחיב את המודל הזה כך שיכלול גם את הכוח הגרעיני החזק (bag theories למשל)ועד היום לא ברור מהי ה"דרך" ה"טובה" ביותר. להכליל גם את הכוח הגרביטציוני במסגרת אותה תאוריה קוונטית-יחסותית (GUT - Grand Unified Theory), לא עלה בידי אף אחד להגיע לתאוריה מאחדת שתהיה מספיק מבוססת ו"ניתנת להפרכה" כדי שתוכל להחשב כמועמדת רצינית ל-GUT. ז. ועוד בניגוד למה שנאמר בתגובות אחרות, התוצאות שפורסמו הן בבחינת קרוב מאוד לאימות של ההנחה כי מנגנון המסה שהוצע ע"י פיטר היגס (1964) הוא מספיק טוב כדי להסביר את הפיסיקה עד גבולות האנרגיה שאנו יכולים להגיע אליהן במאיצים שלנו (במילים של עיתונים זה אומר שקרוב לודאי שזהו אכן חלקיק היגס המבוקש). העובדה הזאת היא עוד מדידה אחת המאשרת את עוצמתו ויכולותיו של המודל הסטנדרטי. יחד אם זאת, היא אינה סותרת את מה שידוע כבר היום: המודל הסטנדרטי אינו התשובה האחרונה לשאלה ממה ואיך בנוי העולם החומרי שלנו. יש במודל בעיות בלתי פתירות ולקונות אשר בודאות אומרות שחייב להיות משהו מעבר למודל הזה. הבעייה הפשוטה ביותר להבנה היא קיומם של יותר מדי פרמטרים מספריים שרירותיים שלא ניתן להסבירם כתוצאות של הגדרת יחידות (מרחק, זמן, מטען חשמלי) שרירותית. ח. לסיכום גילויו של חלקיק היגס (בהנחה שלא יתברר כטעות) אינו בו משום עניין של ממש לשום אדם מחוץ לקבוצה מצומצמת של פיזיקאים של חלקיקים אלמנטריים ואנרגיות גבוהות. יחד עם זאת איני רואה שום סיבה שבעולם להפחית בערכו של המידע הזה נניח ביחס למידע לפיו נבחרת ספרד הכניסה לנבחרת איטליה 4 גולים בקרב על הגביע האירופי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיזיקה מודרנית בשירות הטכנולוגיה - כמה דוגמאות בשלוף: * שזירה קוונטית. * תורת היחסות הכללית. * מינהור קוונטי. * ספין. * לייזר, טכנולוגיה שגם האינטרנט נשען עליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל הנראה ההתקדמות המדעית היא בחזית רחבה, כך שבלאו הכי אי אפשר לעצב אותה באופן ארוך טווח ע"י חלוקת תקציבים. העובדה שאין הרבה קשר בין סיבוב כדוה"א סביב השמש לבין טכנולוגיית המוליכים למחצה אינה עומדת בסתירה להנחה שחברה אשר מאמינה כי השמש סובבת את כדוה"א קרוב לודאי שאינה ברמה המאפשרת פיתוח טרנזיסטורים. כפי שאמרתי, חברה שאין לה עודפי עושר שאותם היא יכולה לפזר בלאו הכי לא תצליח לתחזק מחקר מדעי בסיסי הרבה מעבר לטפיחה עצמית על השכם נוסח "מדענים ישראליים נטלו חלק משמעותי בגילוי החלקיק האלוהי". זו אולי עובדה נכונה, אבל מעניין שהיא יותר נכונה בישראל מאשר בהודו או בסרילנקה שגם מדענים שלהן נטלו חלק "משמעותי". אם בדוגמאות עסקינן, מה בדיוק תרמה היחסות הכללית לטכנולוגיות שלנו, מלבד תיקון של מחצית המעלה במסלול של כוכב חמה (מרקיורי)? לגבי חבורת הסיבוב היוניטרית והספין, אלו פותחו מתמטית אאז"ן לא רק לפני מכניקת הקוונטים אלא עוד לפני גילוי האלקטרון. באשר ללייזר ולאפקט הניהור, אנו לא יודעים מדוע ואיך בדיוק מתפתחים תאים סרטניים ומדוע קרינה פוגעת בהם יותר מאשר בתאים בריאים, מה שלא מפריע לנו להשתמש ברדיו-תרפיה. האדם מצא את הדרך לזקק ברזל ולחשל אותו כמה אלפי שנים לפני טבלת מנדלייב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתגובתך בקשר ליחסות כללית ולמנהור קוונטי נראה שלא טרחת לפתוח את הקישור של קודמך. GPS. אין שום סיכוי לפתח שבבי סיליקון מהירים בלי הבנה פורמלית של מכניקת קוונטים.ללא הבנת מסלול כדוה"א לא ניתן לשגר לוויני תקשורת שיאפשרו לך לקלוט משהו יותר מטלוויזיה ירדנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהקשר של תורת היחסות הכללית, תמיד אומרים1 ש "לתורת היחסות ישנם שימושים רבים כמו הGPS...", וכאן הם מפסיקים את הרשימה. אילו עוד שימושים אתה מכיר? אני לא אתפלא שהדוגמאות בשלוף שלך הן הדוגמאות היחידות לכל אחד מהתחומים והסיבה שאתה זוכר אותן כל כך טוב היא בגלל שנוטים להזכיר אותן בכל הזדמנות שרק אפשר. 1 תוכניות טלוויזיה, הרצאות מדע פופולרי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלבד ענין היחסות הכללית, בערך כל מכשיר אלקטרוני בבית שלך מבוסס על מכניקת קוונטים ברמה זו או אחרת. בקיצור איפה שתזרוק אבן תפגע במשהו שמושפע מפיזיקה מודרנית - אופס, בשביל לחשב את מסלול האבן אולי אפילו כדאי שתדע שהשמש לא סובבת סביב כדוה''א... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן דקות מסויימת. הכל קשור לפיזיקה, השאלה היא כמה פיתוחים מדעיים התבססו על הבנה תאורטית של אותם התחומים ובלעדי ההבנה לא היו מתרחשים? גם אם נניח שבחוט שזורם בו זרם ישנן תופעות קוונטיות, אין צורך להבין אותן בשביל להינות מנפלאות העולם המודרני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל ליהנות לא צריך להבין כלום, מספיק שלאבא שלך יש מספיק כסף כדי שתוכל לדבר באייפון, לראות סרטים ב-HD במסך ה-LED שלך, ליסוע במכונית היברידית ולעקוב אחרי הוראות הGPS שלך. מה לעשות שכדי שתוכל להינות מכל אלה מישהו אחר היה צריך לעבוד קשה ולהבין מה הוא עושה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו כבר הזכיר את האנלוגיה הזאת. חרש מתכת עובד קשה ומבין מה הוא עושה. האם הוא מבין את הפיזיקה מאחורי הדברים (לא מודרנית, הרגילה)? האם מי שהמציא את השיטות שבהן הוא מתשמש הבין? הוא יודע שכשמקררים המתכת מתכווצת. האם הוא צריך לדעת את הסיבה לכך בשביל לייצר חרבות מעולות או שמספיק לו רק לדעת בכמה המתכת מתכווצת? ובאמת, אתה תופס אותי בניסוח של מילים? הרי ברור לשנינו למה התכוונתי. נסה שוב עם תשובה רצינית יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לייצר חרב מעולה צריך ידע מעולה במטלורגיה. את הידע הזה אפשר לבסס מאב לבן במשך עשרות דורות של ניסוי וטעייה, ואפשר גם לזרז את הקצב אם פוסלים מראש תוספת של מתכת כלשהי לסגסוגת, משיקולים תיאורטיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשבתי שמי שלא לקח ברצינות את ''בערך כל מכשיר אלקטרוני בבית שלך מבוסס על מכניקת קוונטים ברמה זו או אחרת'' וענה לי ברמת החוט החשמלי זה אתה. טרנזיסטור הוא לא חרב, וגם לא חוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר ליהנות מנפלאות העולם המודרני גם בלי להבין כלום. אבל כדי לפתח טרנזיסטורים זעירים, צריך מודל (קוונטי) של המוליכים למחצה שמרכיבים אותו. ניסויים עיוורים לגבי צורה, חומר ותהליכי ייצור אינם יעילים בלי מודל תקף של המציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנה של אילו מהתופעות שצוטטו למעלה הוותה גורם מכריע בהמצאת הטרנזיסטור? דרך אגב, חבר פיזיקאי סיפר לי1 שנכון להיום אין להם דרך למדל אינטרקציות של יתר ממספר חד סיפרתי של חלקיקים. זאת אומרת שההבנה שלנו לגבי המיקרואלקטרוניקה היא רק ברמת המאקרו. המודל הסדנדרטי, קוונטים, כל אלו טובים רק לניסויי מעבדה ולא עוזרים בתעשייה ובחיים האמיתיים1. 1 זהירות: אפקט הטלפון השבור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכשל הוא שמשפט 2 "שנכון להיום אין להם דרך למדל אינטרקציות של יתר ממספר חד סיפרתי של חלקיקים" לא גורר את משפט 3 "אומרת שההבנה שלנו לגבי המיקרואלקטרוניקה היא רק ברמת המאקרו". או נכון יותר: כדי למדל רמות הולכה במוליך לא צריך למדל אינטראקציה של כל אלקטרון ופרוטון, מספיק להתחיל במידול תנועת האלקטרון בפוטנציאל מחזורי (גביש). ומידול זה, אבוי, משתמש בפונקצית הגל של האלקטרון ועוד מושגים קוונטיים מגונים. למשל: http://en.wikipedia.org/wiki/Semiconductor#Energy_ba... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל רק שבמציאות גילוי אפקט הטרנסיסטור במוליכים למחצה קדם להסבר התיאורטי באופן כללי הטכנולוגיה בדרך כלל מתפתחת בנפרד וגם מקדימה את התיאוריה המדעית אם אתה מנסה להצדיק מחקר בסיסי בטענה שזה מוביל לשימושים מעשיים אז אתה חוטא גם בהגזמה פראית וגם בעמדה מטריאליסטית פראית על גבול הדחלילית כאילו ההצדקה היחידה לעשות משהו היא הרווח |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כמובן בעד מחקר בסיסי, פשוט בשביל הכיף. אני כן מנסה לומר, מאחר שהדיון טען שאין בצד זה שום רווח, שלעיתים קרובות דווקא יש רווח בצד. זה שגילוי בסיסי של אפקט מסוים קדם להסבר, עדיין לא סותר את זה שההסבר הוא שמאפשר לך לפתח את האפקט ולשפר אותו טכנולוגית עשרות מונים, מה שאי אפשר לעשות בלי התיאוריה. גם את הבליסטראות המציאו לפני משוואות התנועה של ניוטון, אבל כדי לפגוע עם פגז טנק במטרה בגודל שני מטר (טנק אחר) ממרחק שלושה קילומטר, כדאי מאוד שאתה (וודאי אני) תהיה בטנק שכן משתמש במשוואות. כנראה שטלוויזית CRT ישנה וטובה אפשר לבנות בלי לדעת קוונטים, אבל אני מבטיח לך שמסך LCD כבר לא. (וגם CRT אגב משתמש ב"פיזיקה מודרנית" - רק כזאת של סוף המאה התשע עשרה. אז מה, וזה לא נחשב אז מחקר בסיסי? אלקטרו מגנטיות של מקסוול זה מותר ו"לא בסיסי" ומשוואת גלים של שרדינגר זה בסיסי וחסר שימושיות? לא ברורה לי האבחנה הזאת). אם אתה מנסה לשלול מחקר בסיסי בטענה שזה לא מוביל לשום שימושים מעשיים אז אתה חוטא גם בהגזמה פראית וגם בעמדה אנטי-מטריאליסטית פראית על גבול הדחלילית כאילו טכנולוגיה היא רק ניסוי וטעייה עוורים בלי מודלים תיאורטיים מאחוריהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מלל כוזב על כך שאנו או-טו-טו על סף האישוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כך הגיבו גם על האלקטרון בזמנו. למרבה השמחה המחקר אודותיו מאפשר לנו בין השאר להתקוטט על גבי אתר זה. (מבלי להיכנס לוויכוח האם בכך אנו מועילים למישהו) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי בפיזיקה היא לא גדולה, אבל בכל זאת שים לב לשוני: האלקטרון היה החלקיק התת אטומי הראשון שהתגלה. קיומו לא נחזה לפני הגלוי. בזמן גילויו לא היה מודל המסביר אותו. הגילוי שלו הרס מודל אחד(דלתון) ובנה מודל אחר(תומפסון). ניצול תופעות שקשורות באלקטרון (כמו זרם חשמלי) היו עוד לפני גילויו, ולכן הייתה חשיבות נוספת בכל שסוף סוף הבינו את התופעות הללו נכון. בוזון ההיגס הוא חלקיק אחד מתוך משפחה של חלקיקים שכבר זוהו. המודל שמנבא את קיומו כבר קיים. למרות שרוב תכונותו צפויות לא שמעתי אף פעם כיצד מתכננים המדענים להשתמש בו או בזיהויו למטרה כולשהי. פעם שלישית שאני חוזר על כך, אין לי שום דבר נגד קיום הניסוי, רק נגד ההד התקשורתי הבלתי פרופורציונלי שלו הוא זוכה. סתם בשביל לסבר את האוזן, הנה כמה ציטטות מהחינמון של ידיעות אחרונות: "... הכריזו הפיזיקאים רישמית: זיהינו את החלקיק שיסייע לפענח את סוד היקום" ""יתכן שעכשו נגלה דברים חדשים שלא העלנו על דעתנו" אמר פרופ' ירון עוד מאוניברסיטת תל אביב." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, החיפוש אחרי מועמדים להד תקשורתי בלתי פרופורציונלי הוא הרבה יותר קל. תוכניות ריאליטי בארץ ובעולם, זמרי פופ משעממים בני טפש עשרה, התכתשויות פוליטיות זעירות, ושיא השיאים כנראה הכדורגל הישראלי לדורותיו (שיאן חוסר הפרופורציה בין ההישגים לסיקור. אני חושש שאם נבטא יחס זה כאשר ההישגים במכנה, נקבל משהו שהוא אפילו לא מספר). אז דווקא על זה יצא קצפך? ומה עם אותה תשוקה נושנה של המין האנושי לסקרנות וצבירת דעת על העולם בו אנחנו חיים? אולי גם זה שווה משהו. דווקא הציטטות שהבאת נשמעות די סבירות. (לא נאמר "החלקיק היחיד שיסייע"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה ידע בנושא- אין לי. 1. קראתי שמסתו של החלקיק האלוהי הוא פי 133 ממסתו של פרוטון ולא 250,000. שמעתי אך לא שקלתי. 2. מדוע הוא מכונה החלקיק האלוהי ? לא יודע. אבל הגימטריה מגלה לנו כי "בוזון היגס" = "אל אלוהים יהוה" = 149 שבת שלום לכולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות שלי בשקילה: כבד פי 133 מפרוטון, כבד פי 250,000 מאלקטרון. שמתי לזה לב רק אחרי שיצאתי מהחנות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה הופיעה ידיעה על כך שהחללית ויאג'ר חצתה פחות או יותר את גבול מערכת השמש, שהיא מצויה כעת במרחק של כ 18 מילארד ק"מ מן הכוכב הצהוב וכי המרחק הרב גורם לכך שהשידור ממנה מגיע אל כדור הארץ באיחור של כ 17 שעות. האם מישהו יכול להסביר איך מועבר שדר ממרחק של 18 מיליארד ק"מ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם מוכנים לדבר פעם על משהו שאני מבין בו? אפילו מילה אחת אני לא יכול להוסיף לשיחה הכתובה בין המשתתפים.. כנ"ל בנושאים אחרים באתר זה. אז מה, נידונתי ליטול חלק בקריאה בלבד? גם זה כיף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשה כמוני. תעמיד פנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעולם לא. ואם כן, הבורות תתגלה אחרי 2 שורות. אמשיך לחפש נושאים באתר, שבהם יש לי איזה ידע.. אגב, מכיר מקום לחומוס טוב. נחכה שיפתחו דיון בנושא "חומוס לאיילים". בינתיים אמשיך להעשיר את האתר בקריאה.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמוני כמוך ופחות ממך. אין לי שמץ ידיעה במדעים מדוייקים, ואני רק מתפעל מן הידיעה וההבנה של מי שיודע. אני עצמי לא מן הותיקים באתר, אבל אם אתה חדש באתר, אז אברך אותך. ברוך הבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה. אני באמת חדש באתר. כבר אחרי 5 דקות הבחנתי בהבדל בין הכותבים כאן למגיבים בעתונים השונים, ולו רק בגלל העברית העילגת ושגיאות הכתיב- בעיתונים כמובן. לא מבדילים בין ש.. ל- כש.. שגיאות כתיב כל מילה חמישית. סימני פיסוק - אין דבר כזה. העלבות, דיבור גס וכדומה. לעיתים, גם בעיתונים יש פה ושם מגיבים ברמה מאד גבוהה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |