כיור | 3297 | ||||||||||
|
כיור | 3297 | ||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "יצירות אמנות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
האמן הוסיף פרשנויות ומוטיבים על גבי המקור, והפך אותו ליצירה חדשה. לדוגמא http://img190.imageshack.us/img190/6203/clipboard02a... שים לב לבחירה הספציפית של גודל החלון שיוצר שטח ריק בצד שמאל (שמאל? בוודאי שלא מקרי). יתר על כן, המילה קישורים משמאל למעלה נקטעת בדרמטיות (מדוע?). |
|
||||
|
||||
קווי המיתאר על מראה שמאלית (מול מיתקן לא ברור) וקווי מיתאר שמאליים על מראה מרכזית (מול מתקן לא ברור אחר) --- מותירים רושם של קישקוש. אם הצייר הוסיף את הקישקושים הללו לאיזון הקומפוזיציה --- נראה לי שעדיף היה למצוא פתרון אחר. |
|
||||
|
||||
בהסתייגות שנובעת משמי אני רוצה לציין שהתמונה המקורית שמציגה את ג'סיקה בייל (היפייפיה) נראת לי יותר אסטתית, אמיתית, מעניינת ומיוחדת מה''טוויסט'' המקושקש (בשני המובנים) שמוצג כ''יצירה''. אם לא פסספתי איזו משמעות עמוקה שחבוייה ביצירה, ואני מניח שלא פסספתי, אפשר לברך את האמן על כך שהצליח לקחת חומר גלם יפה כמו התמונה המקורית ולסרס אותו מכל ערך כלשהו. |
|
||||
|
||||
איכפת לך לתת קישור? חמישה עמודי גוגל תמונות על השם לא חשפו את התעלומה. |
|
||||
|
||||
תוסיפי sink. |
|
||||
|
||||
עכשיו באמת מצאתי אני מבינה שזו אמורה להיות מין תמונה איקונית כזאת, והציור אמור להיות פרפראזה? אולי תדע להרחיב בענין? מה שראיתי בציור עצמו, לפני שראיתי את התמונה, זו דמות-אישה-יושבת-בכיור-בשירותי-גברים, כאשר בהשתקפות שלה נראים פנים של חייזר. הזכיר לי את ילד מלחמה, או את מפגשים מהסוג האישי [ויקיפדיה]. |
|
||||
|
||||
מעניין (יחסית לאמירות אחרות שיכולות לעלות בהקשר לציור הזה) שהקישור החמישי בחיפוש מוביל לפוסט החשוב The difference between Google and Bing, demonstrated by searching "jessica biel sink" |
|
||||
|
||||
למה בכלל חיפשת בגוגל, כשהיה לך קישור זמין בהודעה אחת למעלה? |
|
||||
|
||||
הגברים שבינינו לא היו מתעצלים, וממשיכים לבהות עד הדף השביעי. |
|
||||
|
||||
האמת שאהבתי את הציור, אבל התמונה מאפילה עליו קשות, מכל כיוון אפשרי. וכן - היא מדהימה. איזה גב! |
|
||||
|
||||
"אמיתית"?! הייתי שמחה לו היית מרחיב על המושג הזה בצילום האמור. הלא הוא מבוים עד לשערה האחרונה. אני רואה שם הרבה אסתטיקה (מי הגיב פה "איזה גב!"?) וכמובן אשה יפהפייה. מה שאני לא רואה זה מה הצילום אמור להביע. מדוע המצולמת מכונסת בכיור שטיפה קטן כזה - התנוחה מזכירה בידה אבל יש עליה תחתונים כך שהאפשרות נפסלת. האם רוחצת את כפות רגליה? (אלוזיה, שנראית לי די ריקה, למריה מגדלה במהופך?). מי חי כך, מי יושב בכיורים? אולי הומלסים. היא לא נראית כמו הומלס. אולי נשים נועזות במסיבות פרועות? היא נראית פיכחת ו"נקייה" מדי בשביל מסיבה פרועה. הגב שלה אמנם בולט, ובגלל זווית הצילום והטיית הגוף הוא נראה "משולש" ומאוד גברי. בכלל הכתפיים, השכמות והאזור הזה מקבלים נפח גדול יותר ומעט חסר פרופורציות, לעומת המותניים הצרים - צרים מאוד, כמותני צרעה. זה נשי? זה גברי? המצולמת מביטה אל המצלמה - כאילו נתפסה בקלקלתה. "מיהי" המצלמה? מיהו המספר כאן? האם זה צילום פרסומת מסחרי, שאז אנחנו רגילים למבט אל המצלמה? כל השאלות האלה הן קצת רטוריות, אבל באות להדגים שבעיניי הצילום הזה מרשים מאוד טכנית וויזואלית, אבל מבטיח יותר ממה שהוא מקיים. אם צולם למגזין כלשהו, כנראה שהוא מאלה שמבקשים לעורר פרובוקציה ולמכור גיליונות (בנוסח דמי מור ההרה בעירום וכולי) ואז כבודו במקומו מונח בתור שכזה. לגבי הציור, וריאציה על הצילום, יש לי עוד פחות מה לומר. אם הוא עיבוד של צילום מסחרי של כוכבת קולנוע, ייתכן שהוא ניסיון פופ-ארט בנוסח אנדי וורהול. |
|
||||
|
||||
אל תשכחי שמדובר בשירותי גברים. 1 תת הכותרת שאני מיעד לספרי "משתנות משתנות". |
|
||||
|
||||
לטעמי הגברי זה צילום מסדרת ''צור קונוטציית אונס'' הבלתי נלאית. |
|
||||
|
||||
אם אתה צודק זה מעלה את הציור בכמה רמות, אבל למה אתה חושב ככה? |
|
||||
|
||||
אני מבין ממש פיצפון באומנות, אבל כתשובה לשאלתך יש כמה אלמנטים נוספים שאני שם לב אליהם. באופן כללי יש כאן המון ניגודים, בייחוד בין הדוגמנית לסביבה. היא לא במקום. היא נמצאת במקום זר שהיא לא שייכת אליו בשתי רמות: כיור, ושירותי גברים. הכיור קטן לה. היא עושה את מיטב יכולתה להתאים לו, והתוצאה מגוחכת, אבל הגיחוך הזה עומד בסתירה ליופי שלה. הייתי מצפה מהסיטואציה להיות מלוכלכת ומגעילה (לשבת עירום בכיור בשירותים ציבוריים), אבל התמונה והדוגמנית דווקא משדרים רוגע ואסתטיקה. הסיטואציה גם קצת מסוכנת או מביכה אבל אין אף גבר בשירותים והיא לא נראית מפוחדת או נבוכה בכלל. לי זה לא הזכיר הומלסים, דווקא, ואני לא חושב שאף הומלס יעשה דבר כזה פשוט כי הוא מאוד לא נוח. התמונה גרמה לי לחשוב דווקא על הדמות של פרא שמגיע לעיר הגדולה ומנסה להבין איך דברים עובדים, אבל היא לא פרא, התחתונים שלה יפים מדי, והשיער שלה מוקפד ומערבי מדי. אבל היא בבירור לא במקום שלה מעצם זה שהיא לא יודעת (או לא מצליחה, או לא מעוניינת) להשתמש בדברים כמו שהם נועדו שישתמשו בהם (וזו כבר רמה שלישית של חוסר התאמה). המבט שלה לא מבוהל מזה שתפסו אותה ואפילו לא לא מביע סקרנות לגבי מי זה שתפס אותה או למה מה שהיא עושה מעניין אותו. הסיבה היחידה שהיא מסתכלת אחורה זה כי משהו זז או מישהו דיבר אליה. היא חושבת, בלי שום השגות או פיקפוקים, שהיא לגמרי בסדר, למרות שברור במבט החטוף ביותר שהיא לגמרי לא-בסדר (שזו כבר יכולה להיות רמה רביעית של חוסר התאמה). |
|
||||
|
||||
כלומר, אתה אומר ש"מה לא בסדר בתמונה" הוא משחק שפתרונו: למצולמת יש PDD בדרגה גבוהה? :-) |
|
||||
|
||||
אני רוצה להציע להפעיל כאן את עקרון החסד כלפי הצילום הזה ויוצריו, והרעיון עלה בדעתי דווקא מהפוסט שלך. אולי כל העניין הוא האפשרות לבנות סיפורים שונים המסבירים אותו ולבדוק עד כמה הם יכולים להיות תקפים? זו יכולה אפילו להיות פתיחה מעניינת לספר בלשי ממש... |
|
||||
|
||||
גם אני מתעלם מן הציור, אשר לא רק שלא נתן קרדיט, הוא גם חוטא בהפשטה שלדעתי לא מתאימה כאן. מה שאני רואה הוא את המפגש "הקוביסטי" (?) בין צורתו הקעורה של הכיור, לבין קיעורי וקימורי הגב והגוף של הבחורה. פיתולי הברז שברקע, הלוחות הרבועים של המראות, משולשי השכמות המשתקפים במראה, אשכולות שדיה העגולים, חיטובי ישבנה ופיתולי ברכיה, הפניית העורף למבט מישרין, הללו יוצרים מפגש צורני מעניין. מבחינה נושאית הייתי הולך יותר לכיוון התנוחה העוברית של אדם בוגר ורצונו להתכווץ חזרה אל תוך אובייקט מלאכותי שעשוי לשמש תחליף חושני ואולי סמל אירוטי לרחם האימהי, הכיור, שהוא שם היצירה. |
|
||||
|
||||
נכון, הקווים שבצילום מעניינים, אני מתיחס למפגש הקוביסטי שלך, ול"משולש" של ברקת. לחיזוק תיאורית הפופ ארט אפשר להביא בחשבון לגבי שתי העבודות, הצילום והצייור (ציורשופ) שהן נוצרו למען צפיה במחשב, אפשר לראות את שניהם, הצייור יותר ויעידו הקווים הממוחשבים, כ*"פינה"* באינטרנט. בה אתה מבלה עם אמנות מסוג כזה. אני לא משוכנע שזו אמנות גדולה, אמנות ראויה? בטח. |
|
||||
|
||||
חזק מלא בניגודים.כאב שעובר גם מעל מסך המחשב.שימוש מלא רגש בצבע |
|
||||
|
||||
קראתי בהפתעה ויכוח עקר על מקור התמונה אומנות היא בניה של עולם חדש על בסיס קיים. בדקתי גם אני מצאתי את "המקור”.אז מה?אנדי וורהול הוא גנב? מרסל דושן גם כן? יש לי הרגשה שפה מדובר בקבוצה חסרת יכולת לבקר את מה שיש ומוטרדת מחוסר הזכרת המקור. בעיני הוא יצירה חזקה ללא שום קשר למקור שהוא עולם ומדיום אחר לחלוטין |
|
||||
|
||||
בתור מי שלא מכיר את המקור לציור, אני חייב לציין שצפיה במקור הבהירה לי מה אמורים היו להיות ה''כתמים'' המטושטשים בצד המראה. חשבתי שהם אמורים להיות ניסיונות מוזרים לצייר השתקפויות נוספות. ההרגשה שלי היא שהאומן הניח שהתמונה המקורית מוכרת. לא ברור לי האם ההנחה הזו סבירה. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהויכוח החל בגללי. אם מלכתחילה היה מצוין בסוג של גילוי נאות [ויקיפדיה] שהציור מבוסס על תמונה, הרי שכל הויכוח הזה היה נמנע והיה ניתן להתמקד בציור עצמו - באומנות, בטכניקה, בפרשנות ובמה שלא תרצה. נדמה לי שיש פה 2 אפשרויות: * מערכת האייל ידעה שהציור מבוסס על צילום (בין אם כי מר מנדל-ווינדמילר ציין זאת בעצמו כשהגיש אותו ובין אם זיהו זאת בעצמם) ובחרה לא לשתף אותנו בפרט הזה בכוונה1. לא נראה לי שזה המצב, אבל אם כן, אשמח לקרוא את נימוקיה לבחירה זו. * מנדל-ווינדמילר השמיט את המידע הזה (כחלק ממצג שווא? בתום לב? אולי מתוך בושה?) וזה כבר מפריע לי. LHOOQ נחשבת ליצירת אומנות לא פחות מהמונה ליזה. ועדיין חשוב לדעתי להיות מודע לקשר בין שתיהן. לא חסרים אמנים, אנשי רוח ומדע ואף מהנדסי תוכנה העומדים על כתפי ענקים [ויקיפדיה]. אף תרומה לא פוחתת רק מפני שהיא נסמכת על אחת קודמת. 1 - גם בזוטא הציור מפורסם ללא מלל נלווה. |
|
||||
|
||||
האפשרות השנייה נכונה. הציור הוגש ל'זוטא' ללא הערות נוספות או ייחוס ליצירות אחרות. כדי לסבר את האוזן אציין שגם בעיני עדיף היה אם מר מנדל-ווינדמילר היה מציין זאת כשהגיש את הציור, אבל לטעמי - לאחר הסתכלות בשתי היצירות - יש בציור הרבה פרשנות שהופכת אותו ליצירה מעניינת ונפרדת מהצילום. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שמר מנדל-ווינדמילר טעה לחשוב שהמקור מפורסם עד כדי כך, שאין צורך להזכיר אותו (כמו עיוותי המונה-ליזה שנדונו לעיל). יכול להיות שזו גם הסיבה שהוא התרשל מבחינה טכנית וצייר באופן לא ברור (אחד המגיבים לא זיהה את המשתנות, ואני לא זיהיתי לאן מסתכלת הדמות וראיתי חייזר במראה). השימוש בצבעים, שהוא ללא ספק מקורי של הצייר לעומת הצילום השחור-לבן, הרמוני ונעים לעין אך אינו ריאליסטי כלל. גם אתה וגם דוד קמחי טוענים שיש "משהו" בציור. האם ניתן לתאר את המשהו הזה במילים? או לפחות לרמוז עליו? אילו היה הצייר מתדפק על דלתי עם ערימה של ציורים-מקוריים-במאה-חמישים-ש"ח, הייתי אומרת יופי, הציור הזה מתאים לי לספה ואני אוהבת חייזרים. אבל באייל הקורא הציור אינו מביא לצייר כל רווח כספי כך שנדרשת משמעות נוספת. |
|
||||
|
||||
כמה נקודות שבעטיין, בעיני, הציור 'עושה משהו' לצילום שעליו התבסס: ראשית, אני מסכים למה שצוין כאן - שהצילום, דווקא בגלל שיש בו דמות של אישה יפה ומזוהה, משדר תחושה של תצלום דוגמנות/אופנה מבוים, מלאכותי, ואילו בציור נעשו דברים רבים כדי לנטרל את האפקט הזה. כך למשל טושטשו פניה של האישה (כך שאינה מזוהה) וגם קווי המתאר של גופה (במבט ראשון לא ראיתי אפילו שמדובר באישה) - בעוד הצבעים מדגישים דווקא את התנוחה המעוותת, ה'קופיפית' של הגוף. את התחושה הזו גם מחזקת הבחירה להבליט את הצינור המופיע מתחת לדמות - הוא קיים גם בתצלום, אבל בציור הוא יוצר מעין 'זנב' לדמות, שמחזק את התחושה של דמות אנושית, לאו דווקא יפה, שפופה, כמעט 'קופית'. דבר שני שעושה הציור הוא לטשטש את המראות, כך שלא ברור שמה שאנחנו רואים הוא השתקפות - ממבט בציור עצמו אפשר לחשוב שמדובר במבט החוצה דרך חלון. אפשר להגיד הרבה על הבחירה הזו, אבל את זה אני מעדיף כרגע לפתוח לדיון ולא לפרשן. באופן כללי הציור לוקח סיטואציה 'נייטרלית' או 'נקייה' והופך אותה ליותר 'מלוכלכת' ובמובן הזה יותר אנושית, יותר פתוחה לפרשנות. זו כמובן דעתי האישית. |
|
||||
|
||||
בעיניי זה מעט מאוד. הבחירה להבליט ולטשטש אלמנטים יכולה להיות מקורית, עשויה בכשרון, ומעבירה מסר, למשל בקריקטורות או בקומיקס. במקרה שלנו - שינוי הפאלט, טשטוש הפנים וקווי המתאר - זה עובר בתור הבלטה של אלמטים? נו. אולי רק במישור הטכני. יתר על כן, לא ברור לי איך טשטוש הפנים וקווי המתאר הופכים סיטואציה ניטרלית ונקייה ליותר מלוכלכת ואנושית. בעיניי זה בדיוק הפוך. מצד שני, גם ה"ציורים" של אנדי וורהל לא ממש מדברים אליי, ואני מודה שבציור הזה יש הרבה יותר... |
|
||||
|
||||
כאמור, בעיני לא מדובר דווקא על הבלטה אלא על טשטוש של האלמנטים המסחריים והמיניים בצילום. זה מתחבר בעיני לדבריה של 'היא' שכתבה בהמשך. אני גם מתחבר להקשר שנוצר לתמונות אינפרה-אדום. עם זאת, בנקודה זו נדמה לי שהוויכוח נעשה עקר. אני מאמין קטן מאוד באפשרות של 'הסבר' לגרום למישהו לשנות את דעתו על יצירה אמנותית, אפילו לגבי השאלה הנצחית של 'כן אמנות/לא אמנות', ומסתפק בכך שבציור הזה יש לדידך יותר אמנותיות מאשר אצל וורהול (-: |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שיש פה ''ויכוח'', הרי אנחנו לא מנסים להגיע לאיזשהיא אמת אובייקטיבית. כל אחד מבהיר על מה מדבר אליו ומה לא. אני בהחלט יכול להבין כיצד טשטוש אלמנטים כאלו ואחרים, בחירות של פאלט וכדומה מדברות אליך במישור מסויים. אני מעדיף יצירות עם יותר מבנה ומובהקות, אם אתה מבין למה אני מתכוון. |
|
||||
|
||||
אני לא רונן או דוד, אבל אני יכולה לתאר מה "יש" בציור בעיני. לא הכרתי את הצילום לפני כן. בהתבוננות בציור ישר עשיתי את הקישור לציורים אימפרסיוניסטים וקוביסטים (בעיקר סזאן ומאטיס). קווי המתאר והצבעים עזרו לי לעשות את הקישור. כמובן, כשחושבים על זה, גם הצילום מתכתב עם יצירות קודמות (ג'רום?), אבל הצייר בוחר כאן להתכתב עם ההתכתבות, ובכך הוא מחדד לי את הקשר ההיסטוריה של האמנות. כשהסתכלתי על הציור ישר הזדהתי (במקרה בדיוק שטפתי את הרגליים), הצילום קודם כל הרתיע אותי. מה שהרתיע אותי היה הלבוש של נשואת הצילום, ופניה. לא משום שהיא מתבוננת ישירות, אלא משום שיש בהם שילוב של ילדותיות וחושניות מינית. הסיבה לדעתי היא הפונקציה המסחרית שאותו צילום היה אמור למלא. שחקנית טלויזיה צעירה עם תדמית נקייה ביקשה לאותת למפיקים שהיא יכולה לעשות גם תפקידים "סקסיים" (במיטב המסורת של נורמה שירר).דווקא הציור מבחינה זו פחות מגוייס. ובטשטוש הפנים יש משהו מעניין, אפילו אם לא מכירים את הצילום. האם הן מחוקות בעיני נושא או נשוא המבט? אה, הצבעים גם מזכירים תמונות חום. אני ישר חשבתי על טמפרטורות החדר, והקור שמרגישים בחדר הרחצה ביום חורפי, ועל כך שלמראות זכוכית טמפרטורות משלהן (סליחה, פשוט ראיתי שם את דמות האישה מאחור, ולא חייזר). |
|
||||
|
||||
בעיניי (ומסתבר גם בעיני אחרים), בהתחשב המקור, מדובר ביצירה חלשה ביותר. מדוע בעינך זוהי יצירה חזקה? איזה מוטיב משמעותי אתה רואה כאן מעבר למה שקיים בצילום המקורי? |
|
||||
|
||||
זה קורה בהרבה יצירות אמנות. השאלה היא האם היצירה החדשה מרשימה כשלעצמה. לדעתי היא יפה ומרשימה. הסתייגתי מקווי המיתאר בצדדים השמאליים של המראות מכיוון שהם לא מובנים ולכן ניראים כקישקוש מיותר, היה עדיף למצוא פתרון גרפי אחר (מובן יותר) לגבי ההשתקפויות בצד השמאלי של המראות. למרות זאת הציור יפה. |
|
||||
|
||||
תגידו, רק לי מפריעה ה-"טכניקה" של הציור? מה ההצדקה להשתמש בתוכנת ציור ממוחשבת במקרה הזה, במקום במשהו יותר, אפעס, מוחשי? כפי שזה נראה, זה סתם קיצור דרך שמזלזל בקהל היעד של היצירה. על אחת כמה וכמה כשמדובר במיחזור מסויים של יצירה מוכנה כבר. |
|
||||
|
||||
התכוונתי להעיר על זה, אבל אז הסתכלתי שוב על הציור וכמה פרטים בו לא נראו בדיוק מתאימים. הקווים לא מספיק ישרים (מעוגלים). יש גם קו אחד או שניים שלא הייתי מצפה למצוא שם. אם כי אין לי נסיון רב עם תוכנות ציור. לאחר מכן הסתכלתי שוב בדף בזוטא, ושם כתוב "אקריל, 2009". אני מניח שהכוונה היא לצור בצבעי אקריל. או שמא יש משהו אחר ששמו הוא אקריל. |
|
||||
|
||||
אין לי מושג, אבל אם אפקט הפיקסליזציה נוצר בכוונה ובכלים ידניים, אז נראה לי שזה אלמנט מרכזי ביצירה וכדאי לדון בו. |
|
||||
|
||||
אני מדמיין ציור שמדמה יצירת פוטושופ של ציור של אורי ליפשיץ של צילום של טייס. |
|
||||
|
||||
אולי להפך? אולי מדובר על אפקט ממוחשב שנועד לדמות ציור ידני? אם כן, לא פלא שציור הידני נראה דומה לתוצאתו. |
|
||||
|
||||
הציור נוצר בצבעי אקריליק (כלומר לא במחשב). ייתכן שהסריקה למחשב יצרה איזשהו אפקט פיקסליזציה שלא היה במקור. |
|
||||
|
||||
עוד אלמנט מרושל... חבל, בעיני, שהאמן לא טרח יותר בפרטים. בילדותי היו אומרים על עבודה כזאת - פרטאץ'. |
|
||||
|
||||
אין שום סיכוי שהציור הזה סרוק. או שהוא צויר במחשב או שאם נסרק, הוא נערך במחשב לאחר הסריקה. תראה את הצבע האחיד והעובי האחיד של קווי המתאר האדומים. |
|
||||
|
||||
קווי המתאר הם קווים טיפוסיים בתוכנות ציור (קווים בעובי אחיד , שיפועים מדורגים בצורה של "שיני מסור"). יתכן שיש בציור מספר שלבים. למשל: * בהתחלה ציור ידני (על בסיס התצלום) , * אחר כך סריקה למחשב, * אחר כך (אולי) עיבוד תמונה (פוטושופ או תוכנה דומה) שעיקרו "הורדת מספר הצבעים בפלטה", * לבסוף קווי מיתאר על גבי הציור מהשלב האחרון באמצעות תוכנת ציור (תוכנת קורל או משהו דומה) אולי באמצעות "עט דיגיטלי" שמחזיקים באצבעות. |
|
||||
|
||||
מוזר. זה נראה ממוחשב לעילא, ובצורה שהיתה יותר שכיחה בעבר מכיום (שהתוכנות הגרפיות מציעות חיקויים מוצלחים יותר של טכניקות ידניות). זה לא נראה אקריליק. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |