 |
מאות מצלמות מהירות חדישות יוצבו בכבישי הארץ | 3253 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
א. למעלה מ-40% הנקטלים בתאונות שייכים למגזר הערבי-מוסלמי. בערך פי 3 מחלקם באוכלוסייה. ב. כמעט כל שבוע מדווח על פעוט/ה שנדרס/ה ע"י בן משפחה תוך נסיעה ברוורס. משו דפוק מהיסוד בפרספקטיבה לאחור. ג. כרבע מקורבנות הדמים בכבישים נמנים על עדות החרדים. אשכנזים כספרדים. זילות החוק והממלכה כחרב פיפיות. ד. כמעט ואין חשיבות למהירות הנסיעה כגורם משמעותי לתאונה. אלכוהול ואקסטזי כן. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ד לא סותר את א ב ג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכיצד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרדים ואקסטזי, מוסלמים ואלכוהול, איכשהו לא נדבק אצלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל שלא נדבק, רבוי התאונות. (אישית נתקלתי רק בחרדי אחד שהשתמש פעם אחת באקסטזי, בהרבה דתיים שהשתמשו בחשיש וגראס ובהרבה מוסלמים ששתו אלכוהול, בייחוד הרנין את לבי השייך שהסביר לי שהקוראן אוסר שיכר ולא ברנדי.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אותו שייח' מייצג אסכולה ותיקה מאוד באיסלאם, שטוענת שהאיסור הוא על אלכוהול מענבים. האסכולה הזו מקובלת להפליא בקווקז (ככה שאתה יכול למצוא מוסלמים מרימים כוס וודקה לכבוד הנביא מוחמד), ומן הסתם גם לעראק הזחלאווי יש קשר למסורת הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וברנדי הוא לא מענבים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי איזה. 777 מיוצר מענבים, דווקא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ערק בדרך כלל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין סתירה מהותית בין א ב ג ו-ד. שלושת הראשונים מייצגים התנהגות טיפוסית למגזרים מוגדרים בישראל המייצרים מטבעם הימנעות פנימית מציות לשלטון ולרשויות בהרחבה. לא לחינם נהרגים כל שנה פעוטות רבים דווקא בסקטורים אלו כתוצאה מרשלנות בסיסית של נסיעה לאחור. סמים ממריצים כדוגמת אלכוהול וספידים משותפים לכל. זה פחות עניין המהירות ויותר תחושת העל של שכרון החושים. הבחור ההוא שהרג חמישה (פלוס אחיו התאום) חרג מהיכולת לאמוד אפשרויות בגלל אותו מטען כבד בראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל במקרה של הפעוטות הנדרסים ברברס לא נעשתה עבירה על חוק ספציפי. יש כמובן חוקים אבסטרקטיים כמו "הנוהג ברכב ינקוט זהירות בהתאם למצב" אבל הם טובים כדי לשפוט את הנהג לאחר התאונה, לא כדי להנחות אותו כיצד לנהוג מלכתחילה. הרוב הנוקט זהירות בהתאם למצב עושה זאת לא בגלל שהוא זוכר שיש חוק כזה. (השווה לעצירה ברמזור או מתן זכות קדימה או נסיעה במהירות X ולא יותר, שהסיבה המיידית לעשייתם היא החוק, ורק ברקע שיקול הבטיחות.) אחד ההסברים לתופעת דריסת הפעוטות במגזר הוא תשתית: אצל היהודים יש יותר מדרכות ויותר גני משחקים, ולכן יותר הפרדה פיזית בין פעוטות לבין פגושים. אבל אני דווקא לא רוצה לנפנף בקלילות את הדיון על תרבות נהיגה של הערבים. תורה שבעל-פה נפוצה אצל יהודים היא שערבים נוהגים בממוצע באופן יותר פרוע (וכבישים באזורים מרובי ערבים מסוכנים יותר). מעניין אם זה נכון, ואם כן למה. סיבה אפשרית אחת היא הבדל תרבותי: חשיבות יותר גדולה אצלם להפגנת אומץ וגבריות לעומת בטיחות. וסיבה אפשרית אחרת היא מה שאתה מדבר עליו, וזו האפשרות הבאמת מעניינת ובאמת עצובה: תחושה אצלם שהחוק, באופן כללי, הוא על-ידי יהודים, למען יהודים, ואולי נגד ערבים. ואולי מהחוק, בהשלכה, גם תרבות של זהירות ובטיחות בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני זמן מה נסענו לגולן. ובחזרתנו הפעלנו את הג'יפיאס אף על פי שהכרתי את הדרך, על מנת שתהיה לנו התראה על מכמונות מהירות. הג'יפיאס, מצידו, בחר להוביל אותנו בדרכים לא-דרכים, וכך עברנו דרך כל הכפרים הערביים בגליל, פחות או יותר, עד שנמאס לי וכיבינו אותו. לא אבין משום מה אין אצלם תאורה בכבישים. מפני מה לא יכולים לשים פנס אחד, לפחות, בצומת ראמה1, שהרי היא לא מרומזרת, ורכבים נוסעים שם במהירות גבוהה משום שזה כביש בין-עירוני, ומצד שני הפונים ל- ומראמה, מנסים להשתלב בכביש. אין לי ספק שהסיבות שמנית נכונות, אבל שיפור תשתיות לא יזיק. 1 זה לא קשור לטיול הכפרים הערביים בלילה. את זה גילינו בדרך הלוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שמתבקשת כאן שאלה: כמה חשמל צורך הפנס במצוי בשנה? כמה זה עולה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שמץ של מושג. אבל מן הסתם אותו המחיר שעולה פנס ברמת גן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל רמת גן מספיקה נורה אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שאף אחד אחר לא ענה, וזה עניין אותי: חישוב מקורב מאוד: ראשית כל, פנס בודד עוזר אולי להאיר את ילדותינו הקטנה, אבל בצומת שמים תמיד רצף של פנסים. נראה לי ש־25 הוא מספר טיפוסי לצומת קטנה. ההספק של הפנס: הערכה גסה שלי: 200W. למישהו יש מקור סביר יותר? לכן ההספק של צומת הוא 5kW. לפי תעריף חברת חשמל המחיר הוא 35.49 אגורות לקוו"ש. כלומר לכל צומת יש עלות של 1.7745 ש"ח לשעה, או 15,555 ש"ח לשנה. לא סכום נוראי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהפנסים שלך דולקים גם בשעות האור. לא חבל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אפשר לחלק בשניים בערך. 7777 ש"ח לשנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה פחות. חל''ד (מע''צ לשעבר) קונה את החשמל בתעריף לילה מיוחד, שמסתמך על העובדה שבלילה כדאי לחברת החשמל למכור בכל מחיר גבוה מאפס, כיוון שאחרת האנרגיה פשוט יורדת לטמיון. אני לא יודע לאיזה דיל הם הצליחו להגיע עם חח''י אבל אין לי ספק שהם לא משלמים את התעריף שאתה רואה באתר, בדיוק כמו שיצחק תשובה לא משלם עמלות לפי ''תעריפון הבנק''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחברת החשמל אסור לעשות דילים. המחירים נקבעים ע"י רשות החשמל שהיא גוף חיצוני לחברת החשמל. למה בבנק זה אחרת? כי חברת החשמל היא מונופול רשמי ואילו הבנק כביכול נמצא בתחרות עם בנקים אחרים. על מונופול מותר להטיל מגבלות, כולל האיסור להפלות בין לקוחות סתם ככה. אני מניחה שאתה מתכוון לתעריפים מיוחדים כגון התעריף למאור רחובות ציבוריים או תעו"ז. לא הייתי קוראת לזה דיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי חברת החשמל יכולה לעשות עסקאות עם לקוחות מיוחדים כמו חל"ד, צה"ל או מקורות - היא תצטרך לקבל את אישור הרשות לכך, אבל כיוון שזה משרת הן את האינטרס של הצבור והן את זה של חח"י אין סיבה שהרשות לא תאשר זאת. אם, למשל, חל"ד מוכנה לרכוש מאה מגוואט בכל לילות השנה כדי להאיר 800 ק"מ של כבישים בין-עירוניים אבל היא יכולה לעמוד בזה רק אם המחיר יהיה 20 אגורות לקוט"ש, ואם לחברה יש קבולת יצור כזו שמתבזבזת לשווא - אז למה לא לאשר את זה? אם יבוא לקוח אחר וירצה גם הוא להאיר 800 ק"מ כביש אפשר יהיה להציע לו אותה עסקה בלי שום אפליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחברת החשמל אסור לעשות המון דברים בניגוד לחוקים. לא שמפריע לה לעשות אותם. בשם מפא"י ההיסטורית, ההסתדרות, הסוציאליזם והמונופול הממשלתי, משטים ח"י אלפי עובדיה והפנסיונרים בכלל הציבור הישראלי. עד היום "הצליחה" חח"י לצבור חוב חיצוני קטן של כ-70 מיליארד שקלים. 10,000 ש"ח מוטלים על כל קשישה, זאטוט, והריונית במדינה. בלי לחשבן את תקבולי הפנסיה השמנים מבפנים. כמובן שיש פתרון טכנולוגי לשעות הצריכה העצלה בלילה. קוראים לו 'אגירה צבורה'. רק מה, זה לא מצריך אלפי עובדים במשרה מלאה. אפילו לא עשרות. לכן הרעיון נדחה מזה שנות דור. אוברקוביץ' ז"ל לא היה בסיסו הפוליטי-אלקטוראלי של רבין זצ"ל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי שם בזכרון שלי כתוב שאוברקוביץ היה בליכוד, אבל אולי אני טועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה. הוא היה הכי מערך שאפשר. מראשי מחנה רבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. אולי התבלבלתי עם רוזנר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה העיקרית עם ''אגירה צבורה'' היא טכנולוגית. הטכנולוגיות שכן קיימות הן גם בזבזניות וגם דורשות המון עובדים וגם מזיקות לאיכות הסביבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 2878 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון הנידון שם (צוק מנרה) דורש עובדים ודורש שטח (סוג של פגיעה באיכה''ס). זאת בנוסף לעלויות הקמה, חומרים לתחזוקה (בנוסף לעובדים) והחלפת ציוד מתבלה. יכול להיות שזה עדיין כדאי, אבל כנראה לא מספיק כדי להוכיח קונספירציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקור 'אגירה שאובה' קשורה לפרוייקט 'תעלת הימים'. מהים התיכון בואכה רמת ערד, ומשם להפיל את המים לים המלח תוך כדי סיבוב טורבינות חשמל. בשנים האחרונות התגבשה מחשבה שונה בחסות הנשיא פרס: לחבר בין מפלס פני הים באילת/עקבה לבין מינוס 400 מ' של ים המלח. רוב הדרך בכח המשיכה. תוך פיתוח פארקי מים, בריכות דגה, תיירות ונופש, לצד הפקת חשמל בירידה, גם לצורך התפלה .להערכתי זה יקרה תוך דור או שניים. כי זה כלכלי ואקולוגי ונכון לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הערך האקולוגי של תעלת הימים -אם מהים התיכון ואם מים סוף - נתון במחלוקת עמוקה ביותר. וגם קולנית מספיק להגיע לעיתונות הרגילה. אני מאוד מקווה שלפני חלוף "דור או שניים" יתפתחו טכנולוגיות אנרגיה טובות יותר. אני אישית רוצה BTL Biomass_to_liquid [Wikipedia] כאן ועכשיו, אבל כנראה שהטכנולוגיה עדיין בשלב הסטרטאפ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים פעמיים. ביומסה היא העתיד ותעלת הימים זה פיל לבן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתקשה לקלוט מה רע אקולוגית בהעברת מים מהים האדום דרך מדבר צחיח לים המלח באמצעות חוק הפיזיקה שגילה אייזיק קשישא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל"ט ישנה עליה של כ- 200 מ'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם, וגם בעיה כימית שלא ברורה לי אבל משהו בעירוב מי ים סוף עם מי ים המלח גורם להתגבסות של המים ויצירת גושי גבס בים המלח, או משהו דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי, ונשמע משונה. הרי מי הים האדום אמורים לדלל את ריכוז היסודות בים המלח ולא להיפך. אבל, כאמור, לא יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הדודה: תעלת הימים#השלכות סביבתיות אפשריות [ויקיפדיה]: "הגבס יווצר כיוון שיוזרמו לים המלח מי ים סוף העשירים בסולפאט בעוד מי ים המלח עשירים בקלציום. ים המלח יהיה בעל רוויה לגבי גבס ולכן יושקע הגבס." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מי ים סוף העשירים בסולפאט"? כמה פרודות למ"ק ייחשבו ל"עשירים" מול ריכוז עשרות אחוזי המלחים בים המלח? נראה כמו פרוספקט מבית היוצר של יחצ"ן האחים עופר. (כי מ'כפת לנו אם יהא גבס שקוע בקרקעית ים המוות הגווע ממילא, במידה ועל הדרך יסופקו מטרות חיוביות רבות אחרות. עצם העובדה שכי"ל לא השמיעה קולה בסוגייה מעידה על כוונת זדון. ועדיין יש לזכור - כל האגן הדרומי משועבד כיום למטרות הכלכליות של הקבוצה. לצנינים בעיניהם תיחשב גלישת מים טריים לבריכות ההפקה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר שעו לנו את הניסוי הזה בבית ספר יסודי והתוצאה היה ששקע גבס. זה הוזכר במפורש כסכנה אפשרית של תעלת הימים. זה היה עוד כשכ"יל היתה חברה ממשלתית. איפה אתה רואה שאין תגובה של כי"ל או של העופרים לנושא? רק מעצם העובדה שהערך הקטן בוויקיפדיה לא כולל את תגובתם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם אם יש עליות הן לצורך ירידה והפקת אנרגיה בצידה. פלוס יתרונות נוספים שצוינו למעלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה העיקרית, כפי שאני מבין, היא מה לעשות אחרי שים המלח מתמלא מחדש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה דווקא קל; אתה שולט בקצב הזרימה, כך שאתה יכול להזרים מים בהתאם לקצב האידוי השנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כמה חשמל אתה מפיק מכמות השווה לאידוי השנתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלא כל כך מעט (אנחנו מדברים על סדר גודל של שבע מאות מיליוני קובים בשנה), אבל זה לא כל כך משנה; המטרות של התומכים בפרויקט במתכונתו הנוכחית הן עצירת ירידת המפלס ויצירת מוקדי משיכה לתיירים בערבה הישראלית והירדנית, והפקת חשמל היא רק תועלת לוואי. בעיני כל הרעיון הוא מטורף למדי, ואני שמח מאד בכך שאני לא רואה שום סכוי שהוא ימומש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שישנה מחלוקת בקשר לתועלת הכלכלית של מאזן ההשקעה/התפוקה של אנרגיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביומסה זה העבר - זה פח השמן מחנוכה העתיד הוא היתוך גרעיני [ויקיפדיה] ואולי אפילו דברים שמבוססים על אפקט קזימיר [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביומסה קיימת ומתפתחת גם היום גם מה שאתה התכוונת אליו, גם הגרסה המגעילה וגם הגרסה העוד יותר מגעילה. היתוך גרעיני זה משהו שכיום עולה המון כסף ואף אחד לא יודע אם הוא יעבוד וכמה הוא יעלה. על קזימיר לא שמעתי, יש פרויקט ספציפי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שריפת חומר אורגני היא הטכנולוגיה הכי עתיקה שיש , היתרון היחיד שיכול להיות לביודלק לסוגיו על נפט זה במקרה שהנפט והגז והפחם ייגמרו יש כמה ניסיונות בתחום ההיתוך שהם פחות יקרים מהגרסה האורתודוקסית של הITER למשל polywell [Wikipedia] להערכתי הלא ממש מקצועית אנחנו במרחק של לפחות כמה עשרות שנים מניצול תופעות של אנרגיית וואקום כמו אפקט קזימיר (אחת הטכנולוגיות שזה דורש זה מוליכי-על) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבה המאחרת בתגובה 553206 הרעיון בביומסה הוא לא לגדל צמחים רק לאנרגיה אלא להשתמש בביומסה שהיום אנחנו זורקים (ומשנעים) כאנרגיה. מעבר לכך אם יש לך מוצר (והדוגמא הכי מתבקשת הוא בקר) ניתן לייצר אותו בצורה שתפלוט הרבה פחות c02. מעבר לזה לצמחים יש את היתרון הגדול שהם הופכים co2 לחמצן וניתן לשים אותם על הגג או בעדנית. אני ממש לא מזלזל באנרגיה גרעינית וחושב שהיא יכולה להשתפר, קשה לי להאמין שהיא תהיה פתרון מושלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתרון של ביודלק על אנרגיה גרעינית הוא שאפשר להשתמש בו במכוניות אבל בדיוק בתחום הזה מוצרי נפט זולים יותר ואאל''ט גם נותנים לך יותר אנרגיה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביומסה היא חינם, להיפך היא אפילו עולה כסף לשינועה והטמנתה אז אם הצלחת להעלים אותה וגם להרוויח מזה משהו אז זה בכלל מעולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין דבר כזה חינם קח את הכסף של השינוע ותוסיף לו את עלות ההמרה לדלק וזו רק ההתחלה של כמה ביומסה עולה אם זה היה ריווחי כבר היו עושים את זה ממזמן (אלא אם כן אתה בקטע של קונספירציות של חברות הנפט) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביומסה היא חינם לא המרתה. אתה גם צריך להוריד את העלות של הטיפול בפסולת האורגנית אם לא תהפוך אותה לאנרגיה. יש הרבה סיבות למה לא עשו את זה בעבר (אם כי כמו שאתה רואה מהלינק מתחילים לעשות את זה). 1. הטכנולוגיה לא מספיק מפותחת. 2. לא השקיעו במחקר באותה רמה של הטכנולוגיה הגרעינית. ואחת הסיבות היא 3. זה מגעיל, כל חוקר יעדיף להתעסק באנרגיה גרעינית ולא בהפרשות ובזבל. 4. שינוע של זבל הוא "חינם"1 לכן חלק מהרווח נסתר מעיני המשתמשים. 5. פוליטיקאים תמיד יעדיפו מפעל אחד שפותר בעיה גדולה על פני תכנון כולל. _____ 1 או בתש"חית התשלום לא מושת על המשתמשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קונספירציה של בעלי הסובסידיות.... ביוגז קיים היום איפה שהוא רווחי. הוא מפיק חשמל איפה שהגנרטור לא הושבת עקב השפעת ה-H2S. בחיריה נמצא מפעל סמוך שמנצל את הביוגז לחימום וחוסך את ההמרה לחשמל. Biomass to liquid, גזיפיקציה - נמצאים בשלבי סטארטאפ כאלה ואחרים. כנ"ל עוד כמה טכנולוגיות. אתנול מתירס וביודיזל מדקל-שמן קיימים בעזרת סובסידיות ו/או חוקים המחייבים שימוש בהם ו/או מיסוי מופחת ביחס לבנזין. היופי בדבר, שאומנם השוק לא לגמרי חופשי אבל יש בעולם מספיק הזדמנות לתחרות ולפיתוח הטכנולוגיות בהתאמה לעלויות ולשימושים. לענ"ד הסובסידיות רק מעוותות את השוק ולכן מפריעות להתפתחות הטכנולוגית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו יוזמה ישראלית, הם עשו משהו במולדובה כמדומני, ועכשיו הם עובדים בבולגריה, שם סובלים בצורה רצינית מבעיית צואת חזירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הקישור, בשנת 2004 הם הקימו את הפיילוט ברומניה וכעבור 3 שנים הוא היה על סף הרווחיות. ומה קרה ב-3 השנים מאז ועד היום? לא ראיתי באתר פירוט על בולגריה. אם את מכירה אותם אישית ויודעת שהם עדיין עובדים - תכתבי את זה בבקשה. אגב, כדאי לשים לב שמקור ההכנסה האמיתי איננו האנרגיה אלא המחיר השלילי של אשפה.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אברר, אני מכיר שם מישהו ואשאל אותו, זה יקח כמה ימים. בכל אופן, מחירה השלילי של האשפה הוא חשוב ביותר, ונראה לי שהעתיד הוא בשימוש של הרבה רעיונות ואמצעים לא ענקיים, ולא רעיון אחד ענק שיפתור את כל הבעיות כמו תחנת היתוך גרעיני שתחשמל את כל אירופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פדיחה לי! כתבתי רומניה במקום מולדבה. כל חברי-ילידי-מולדבה יבוזו לי, במיוחד בגלל שהם בכלל רוסים-יהודים... בהזדמנות שאת שואלת, תשאלי בבקשה גם איך משתלבת הטכנולוגיה של שריפה עם צואת חזירים שהיא 80%-90% מים. שריפת מים צורכת המון אנרגיה, והייתי חושבת שדווקא שם ילכו על ביוגז. כמובן שאני מסכימה איתך לחלוטין שהעתיד הוא בשימוש של הרבה רעיונות ואמצעים לא ענקיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ככה, ב2007 הרוסים העבירו במולדוביה צינור גז בדרכו למערב אירופה, לדברי הרוסים כ30% מהגז נגנב בדרך בין רוסיה לצרכנים. אז פסקה פעילות המפעל. כמו ששיערת, בבולגריה הענין הוא ייצור גז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המגעילות האולטימטיבית בתחום הפקת אנרגיה מביומסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לא מדובר בתרחיש הכי אופטימי אבל כשאני חושב מה יקרה כשהתעבורה תהיה כל כך יקרה שלא ניתן יהיה לייבא עבודה זולה יש שתי אפשרויות עיקריות: או שהעולם המערבי יתחיל לעבוד או ש... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאני מבין את ההיסטוריה, ההתפתחות הגדולה בתחום העבדות דווקא נבעה מהתקדמויות בתחום התעבורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובינתיים: http://blogs.discovermagazine.com/80beats/2010/10/12... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל טכנולוגיה שמטרתה ליצור דלק נוזלי נראית לי כשלב ביניים מיותר. נכון שבשני העשורים הקרובים הדלקים האלה עדיין יהיו מקור עיקרי להנעת כלי רכב, אבל ראשית - הנעת כלי רכב היא חלק לא מרכזי במיוחד מצריכת האנרגיה העולמית, ושנית - אנחנו כבר היום רואים את תחילת המעבר של כלי הרכב להנעה חשמלית, שבסופו של דבר תשחרר אותנו מהתלות בסוג הזה של דלקים (להוציא לצרכי טיסה ואולי גם ספינות למרחקים ארוכים). עדיף להשקיע בטכנולוגיות לניצול יעיל של אנרגיית שמש/רוח להפקת חשמל, וטכנולוגיות לאגירה יעילה של האנרגיה החשמלית הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיקר השימוש בנפט (כ 70%) הוא לתחבורה. מתוך ביקוש עולמי של כ 85 מיליון חביות ביום, רק 74 מיליון חביות הן נפט מנפט. רוב השאר הן נפט שעובה מגז, ונכרה בחולות הנפט, ומיעוטן ביודיזל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיקר השימוש בנפט הוא לתחבורה, אבל הנפט עצמו הוא לא השחקן המרכזי בכלכלת האנרגיה הגלובלית. אם רוצים לפתח מקור אלטרנטיבי שיחליף משהו קיים צריך להחליף את הפחם, שהוא גם משמעותי יותר וגם מזהם יותר, ולא את הנפט (שממילא יגמור את עצמו תוך עשורים ספורים, או יותר נכון יתייקר לרמה של חוסר כדאיות מוחלט). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה העיקרית עם דלק מביומסה, שמדובר בטכנולוגיה שגם בתסריט האופטימלי ביותר תהיה זללנית קרקע רצינית מאוד. הניצולת התאורטית המקסימלית של צמחים היא בערך שליש מהניצולת של קולטנים סולאריים שכבר עובדים במעבדות ונמוכה משמעותית גם מהניצולת של הקולטנים שכבר נפרסים. פועל יוצא הוא שצריך הרבה יותר קרקע רק כדי לייתר את החלק של הסוללה באוטו. בזמן שפסולת גרעינית בטכנולוגיות קיימות היא קומפקטית למדי, ולמעשה לא קיימת בטכנולוגיות שנמצאות מעבר לפינה 1, דלק מביומסה יגרום להרס מרחבים (גם במדבר) אדירים בשביל חוות של אצות. לי זה נראה כמו פתרון לא סביבתי בעליל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי על איזו ביומסה אתה מפנטז1.... בל נשכח את האנרגיה שאנחנו מבזבזים היום על חמצון ביולוגי של ביומסה בשפכים, בשפכי בע"ח ובשפכי תעשיה. וכמה ביומסה קבורה במטמנות. וכמה ביומסה החקלאים שורפים בשולי השדה וכמה גזם נאסף בערים. נכון שבעיקרון אפשר להפיק מהם ביוגז, אבל במעשה זה לא כל כך פשוט. ____________ 1רק כדי להבהיר, אומנם BTL זו הפנטזיה שלי, אבל יש עוד כמה טכנולוגיות באותה דרגת (אי) בשלות כגון gasification [Wikipedia] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא אם כן את רוצה לייצר את הדלק ליד smoking vents, בסופו של דבר תאלצי לגדל את הביומסה עם אנרגיית שמש, מה שאומר שטח רב. אפשר להשתמש בביומסה שהיום לא מנוצלת, אבל זה מענה חלקי ביותר, שגם יוצר בעיות משל עצמו. למשל השימוש בקנה התירס גוזל חומרי הזנה שהיו מתמחזרים ומגדיל את הצורך בדישון. לגבי מטמנות, כבר היום (ואפילו בארץ) משתמשים במתאן שנפלט (שזה בסופו של דבר פירוק טבעי, אם כי אולי לא מאוד יעיל) להפקת חשמל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצות אפשר לגדל במי ים מבלי לצרוך שטחי יבשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין אתה הורס, ע"י זה שאתה מחשיך, שטחי מחיה של אורגניזמים אחרים. בשאלה האם לשבש את מרקם החיים באלפי קמ"ר (עשרות אלפי ? יותר ?) של שטחי ים, או להרוס קמ"ר אחד של שטחי יבשה, לי הפתרון הסביבתי נראה ברור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלפי קמ"ר של שטחי ים? לא שמעתי שמישהו חולם אפילו על משהו בהקף כזה וגם לא נראה לי שזה מעשי. גם תחנת כח גרעינית יוצרת בעיות (ולא רק בתוך הקמ"ר שלה - ראה למשל את כמויות המים האדירות שהיא צורכת). בכל מקרה, אני מסכים אתך שטכנולוגיה גרעינית היא כרגע הפתרון הפחות-בעייתי; כבר כתבתי לעיל שאני לא רואה טעם בפיתוח ביו-דלק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה לא מעשי (ולדעתי זה לא מעשי רק כי שטחי יבשה זולים יותר), אז אי אפשר לספק חלק סביר מתצרוכת האנרגיה של האנושות ע''י גידול ביומסה בלי להרוס שטחי יבשה נרחבים. תחנת כוח גרעינית לא בהכרח צורכת מים, אם המים זולים, אפשר לאדות אותם (ומים לא חסרים כלל במקומות רבים), אחרת אפשר לעבוד במערכת סגורה ולעבות אותם חזרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שטחי יבשה זולים יותר? באוקינוס השקט יש מיליוני קמ"ר שאין להם בעלים. לא צריך לבנות שם בריכות, להביא מים מהים ולהזרים אותם בחזרה, לא צריך לסלול כבישים - צריך רק לגדר, לחבר צינור לאגזוז של תחנת הכח הסמוכה כדי להביא הרבה CO2, לשים אוכלוסיה התחלתית של אצות ופעם בכמה זמן לבוא לקצור אותן (טוב, זה יותר מסובך אבל זה הבסיס). שטחי יבשה מישוריים כמעט תמיד מיועדים לשימושים אחרים (חוץ מאלה שבמדבריות), וקשה להקצות שטח נרחב למטרה כזו (או לאיזושהי מטרה בכלל). כמובן, עבודה בהקף כזה בים מחייבת התמודדות עם בעיות אחרות שאני מאמין שהופכות את הענין לבלתי מעשי: גאות ושפל, זרמים, סופות, אפילו גלי צונאמי הם סיכון שכשאתה בונה פרויקט לעשרות שנים אתה חייב להתמודד אתו. היכולת שלך לשלוט ולבקר סביבה ימית נמוכה בהרבה מאשר בבריכות שאתה בונה על היבשה, כך שהאצות שלך נחשפות פוטנציאלית לצרות, ועוד אלף דברים. כור גרעיני לא בהכרח צורך מים. תחנת כח כן צורכת - לפחות תחנות הכח הגרעיניות (וגם הפחמיות, למען האמת) הקיימות היום, שחייבות להיות בנויות ליד ים או נהרות גדולים כדי לשאוב מי-קרור (ולהחזיר אותם חמים בהרבה לנהר, מה שפוגע קשות במערכת האקולוגית שלו) או לחילופין לקבל אספקה ממקור מרוחק ולאייד אותה. כשאת צרפת, למשל, פוקד גל חום אז תחנות הכח הגרעיניות שלה נאלצות להוריד את התפוקה - לפעמים אפילו בשלושים אחוז, כי הן לא מסוגלות לקרר את עצמם במים החמים של הנהרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שטחים שאין להם בעלים מכיוון שאין להם מספיק ערך כלכלי. שים לב מה קורה היום לאותם חלקי ים שבהם יש כנראה נפט או גז. אתה יוצר ערך כלכלי נוסף לשטח מי הים, ובנוסף למבני קבע שצריך להגן עליהם. גדולים בהרבה מסתם אסדת קידוח בודדת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי, לא ניתן לרשום בעלות על שטח בים (אפשר לקבל רשיון שימוש בו למטרות כאלה ואחרות). בנוגע לנפט ולגז, הערך שלהם קשור לנקודה הספציפית הזו; היזם לא יכול לעבור למדינה הסמוכה ולהפיק את הנפט שם. לעומת זאת, אם אתה רוצה לגדל אצות בחופי פלורידה והם רוצים ממך יותר מדי כסף אתה תמיד יכול לבחור במקסיקו, או פנמה, או אולי קובה כדי לעשות להם דווקא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתאן הנפלט ממטמנות זה הביוגז שהתייחסתי אליו. היישום לא פשוט, למשל בגלל ה-H2S הקורוזיבי שמעורב בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר רוצים לדייק בחשבון... נורות הנתרן בהם משתמשים להאיר צמתים יעילות פי 10 בערך מנורות להט רגילות (ופי 2 בערך מנורות פלואורסצנטיות), ולכן 200 וואט למנורה כנראה כפול לפחות מהמציאות - אני מנחש שנורה אפיינית בצומת צורכת 70-85 וואט. מאידך, יש להוסיף לעלות השוטפת תחזוקה (החלפת נורות, תיקון תקלות שונות, החלפת\תיקון עמוד כל פעם שמשאית מתנפצת על אחד העמודים וכו'). גם עם אורך החיים הגבוה של נורות הנתרן (4-5 שנים בשימוש ממוצע של 12 שעות ביום), עדיין יש צורך להחליף בצומת עם 20 מנורות בערך 5 כל שנה - ועלות החלפת נורה בראש עמוד בצומת נידחת גבוהה בהרבה מעלות החלפת נורה בחדר האמבטיה - ללא קשר למחיר הנורה עצמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי רוצה לדייק בחשבון? ראית איזה מספר עגול (עגול? מרובע?) יצא לי? סתם כדי שלא יגידו שבחרתי מראש את המספרים: הבחירה היחידה שעשיתי היתה לקצץ את המספר לשקלים שלמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם "ניסיתי לעזור" כי בתגובה 552806 כתבת שזה מעניין אותך... :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה של בור: למה אין נורות נתרן ביתיות? חיפוש לא הביא לי תשובות, למעט אולי גוון האור. אני מבין שהעלות די גבוהה, אבל עם אורך חיים גבוה זה אמור להתקזז, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>>> למעט אולי גוון האור... זהו, שכנראה אי אפשר למעט בחשיבות הפרט השולי הזה. למע"ד, אחת הסיבות העיקריות לזמן העצום שלקח לתאורה הפלואורסצנטית לחדור לשוק התאורה הביתי היא שבמשך זמן רב לא ידעו היצרנים לספק מנורות שעונות על דרישות הצרכנים בדיוק באספקט של גוון התאורה. לעומת זאת, נורת הנתרן היא המלכה לא רק של תאורת החוצות (הן בגלל היעילות והן בדיוק בגלל הגוון - אותו גוון שפוסל את נורת הנתרן לשימוש ביתי מתברר כבעל חדירה טובה ביותר בתנאים אטמוספריים קשים כמו גשם וערפל) אלא גם של החקלאות הא-סולרית: מגדלים רציניים של גידולי פנים (לא בכל המקרים מדובר בגידולים חוקיים) מרבים להשתמש בנורות נתרן. כך שאפשר לומור שדווקא _יש_ נורות נתרן ביתיות, אבל רק לשימושים מיוחדים... ראה נורה חשמלית [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה! קראתי את אותו ערך, ודווקא ממנו ומנושא גידולי הפנים חשבתי שהאור יכול להיות גם בטמפרטורה של אור שמש. מסתבר שלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמדברים על "טמפרטורה של האור" גלומה כאן הנחה שמדובר על מקור אור עם התפלגות ספקטראלית דומה לקרינת גוף שחור [ויקיפדיה]1. המנורות היעילות כמו LED ונורות נתרן ברוב המקרים מספקות אור בהתפלגות ספקטראלית שונה - בדרך כלל רוב האנרגיה מופיע ב(אחד או מספר קטן של) רצועות ספקטראליות צרות מאד. יש שתי טכניקות להפיק מהן אור "לבן": אפשר לייצר צירוף של מספר (בדרך כלל לפחות שלושה) מקורות בצבעים שונים כל שהצירוף נראה לאדם הרגיל2 כלבן, או להשתמש באפקט הפלואורסצנטי: המקור עצמו קורן בתחום הא"ס, וחומר פלואורסצנטי כזה או אחר "מתמיר" זאת לאור לבן. עד כמה שהצלחתי לברר, נורות הנתרן לא מתאימות לאף אחד מהטכניקות הללו, אבל לעומת זאת, בתחום התאורה הביתית ה־LED־ים, שיעילותם משתווה ואולי אפילו עולה על נורת הנתרן הולכים ומגברים חיילים וייתכן שתוך זמן מה יהפכו לדומיננטיים בתחום זה. עד כאן פינתנו "ממדף החשמלייה". בשבוע הבא - "מן הנגריה", ועל ההבדל בין מסור סרט למיטה מתקפלת. ________ 1 כן, אני מודע לשימוש הפרדוקסלי בשחור ולבן. מה לעשות, החיים מלאים פרדוקסים. 2 ייתכן מאד שלאנשים "לא רגילים" כמו, נניח, עיוורי צבעים, הצירוף לא ייראה לבן. כמו כן ייתכן שבעלי חיים עם מנגנון ראייה שונה מעט - למשל יותר או פחות משלושה סוגי מדוכים, או סוגים שונים מאשר אצל בני אדם לא ייראו תערובת כזו באותו אופן בו הם רואים אור לבן "אמיתי" (כלומר דומה מבחינת ההתפלגות הספקטראלית לקרינת גוף שחור1). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי לציין עוד פרמטר שרלבנטי לשמוש ביתי - משך הזמן עד להשגת תפוקת אור מלאה. יש נורות שנותנות את מלוא העצמה שלהן רק לאחר דקה או שתיים; המשתמש הביתי מעונין בנורה שכשמדליקים אותה היא נדלקת. עוד דבר אחד: הנורות המשמשות לתאורת רחוב כבות לכמה שניות פעם בכמה זמן - גם את זה לא היית מוכן לקבל בבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דקה ולבטח לא שתיים, אבל חולפות כ-15 שניות עד שנורות השיזוף לגידול צמחיה ביתית בחלל סגור מקבלות את הגוון הבוהק האופייני להן. אור לבן קשה הכואב בעיניים (האנושיות) אך עושה טוב לשתילים המתרוממים כלפיו בשקיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יודעי דבר טוענים (ומגובים ע"י מחקרים של נאס"ה) שעגבניות מעדיפות אור אדום, הגידול המומלץ הוא עם נורות לד. 80% אדום 10% סגול ו 10% כחול. חיסכון ניכר בחשמל הן על הנורות והן על המיזוג שנדרש בשימוש עם נורות נתרן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי מיקום במחזור הגידול. נכון שבשבועיים הראשונים מאז הנביטה והבקיעה מהקרקע עדיף להשתמש בתאורה 'רכה' יותר של מנורות LED משך 24/7/X2 בגובה של כ-10 ס"מ מעל הצמחים הרכים. לאחר מכן, כשעוברים לשיטת אור וחושך מוחלט לסירוגין, מוכרחים להשתמש באמצעים דרסטיים יותר. כולל מאווררים תעשייתים, ונטות להוצאת גזים וריחות, ויתר זוללי חשמל, כדי להגיע לתפוקה אופטימלית. (נגיד, בימים טרופים אלו, של עגבניות) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמנם לדים (הרבה) יותר יעילים מנתרן? כלומר, לאותה רמת תאורה הם מחממים הרבה פחות? אציין שעברו כבר שנים רבות מאז גידלתי (או השתמשתי ב)עגבניות, והשאלה היא מחמת עניין בתאורה ולא בחקלאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, זה עניין של שלבי החיים של הצמח. לא כל מה שטוב לבוגרים מתאים לתינוקות. כשהרך הילוד בוקע מזרעו צריך לאפשר לו תנאי האצת קיום בסביבה דמוית אינקובטור. אור רך לאורך כל היממה, טמפ' נעימה, לחות טובה. לאחר כשבועיים אפשר לקחת את כל האחים והאחיות (עם דגש על הנקבות) ולהעבירם למוסד חינוך מתקדם לעגבניות(?) עד שלב הבגרות. וכפי שידוע לכולם חשוב לאפשר לבני הטיפשעשרה לישון המון שעות, כמו להקפיד על דיאטה ותירגול גופני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה לא הייתה על חקלאות אלא על יעילות: לפי המעט שידוע לי, היעילות של לדים לא טובה בהרבה מהיעילות של נתרן - למעשה, אם לא מתייחסים לתוצאות שדווחו ממעבדות (מעל 200 לומן\וואט ללדים) אלא למה שזמין בשוק (יותר דומה ל־40-50), הרי שלפי מה שחפרתי יעילות הנתרן דווקא טובה יותר - בערך 100 לומן\וואט (מדובר בנורת נתרן לחץ גבוה, הנפוצה יותר ויעילה פחות מנורת נתרן לחץ נמוך שיודעת להגיע אפילו ל־200). כנראה די ברור שלדים זה העתיד, אבל בהווה נדמה לי שהנתרן עדיין יעיל יותר. שוב - אני מדבר על יעילות פיזית גרידא, לאו דווקא על "מה ההכי הטוב לעגבניות". כמובן אשמח ללמוד ממי שיודע יותר, אבל למען הגילוי נאות אציין שהאינפורמציה החקלאית מבוזבזת עלי: עברו כבר עשרות שנים מאז עסקתי בחקלאות פנים, וזמן רב אף יותר מאז עסקתי בחקלאות חוץ (יותר כותנה מעגבניות, אבל מי סופר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא או היא כתב\ה "יש נורות", ואז "דקה או שתיים" זה כנראה נכון (אפילו עד חמש במקרים מסוימים, אם כי אני לא יודע מה הסיפור של נתרן בהקשר הזה). לגבי "למה לא נתרן בבית" - אני לא חושב שצריך יותר מסיבה טובה אחת (כמו בסיפור העתיק על נפוליון ופעמוני הכנסייה)... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולי מסכים איתך שיש נורות שאינן תואמות שימוש ביתי. ידוע לנו על נורת ליבון, פלואורסנט, LED, וגם שמעתי על נורה (בעצם מנורה, כי היא מגיעה בהתקן מלא) המשמשת לגידול צמחיה בדירות מסתור בעיר ובכפר. לא בטוח ששמה הוא נתרן, מה שכן יודע שהיא נדלקת במלואה לאחר כמה שניות, זורקת אור לבן זוהר אימתני, והעלים מתכרבלים לעברה עד כדי כך שצריך לדאוג דרך קבע שהיא תישאר לפחות בגובה 60 ס"מ מהם. מחשש כוויה קטלנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנורות נתרן לא עושות אור לבן. זה נשמע יותר כמו מנורת כספית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאוד יכול להיות. מלכתחילה לא הייתי בטוח בשם. מכל מקום מדובר במנורה מוארכת (כ-40-50 ס"מ) ויקרה ביותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועם שרשרת שלבים שאפשר לפצל או לתלות כסרח עודף, אם רק היה לי קצת מרחב איןדור ונשימה היו מצתופפים כמה בריבוע בינות משפכי נייר אלומיניום מאווררים, הו, תמיכה מומסת בנוזל דו מימני לכל שלב בחייהם סומך היתי, מצמיחה להפרחה בקבוקים שונים אשאב או אז במזרקים אל תמהיל מדוד אך נדיב, נקבה מרובת רגליים, שמעתי שטיפונת מזירעו על זרועה השולית מכניסה את השואף להריון מדומה. לא אדע איזה זן יפה בלורית משפע אבירי ההינדוס מקבל היתי מעצמי מהיכן שהצבעונים עוד עולים ביוקר, שמן, פצלולי וחסון או כפטיט שלג, אדע שבנתיים אלו שבחלון טובים בקושי לתה אותו שותים בשם הכמיהה, בימים אלו של חרא ביוקר, לפחות כשהולכים לסוחר הסמים האדם הטוב שיצא לי לפגוש מזה כשנתיים מעשנים קצת הידרו שמנוני-פרח קטן בקטנה. כאותו שהשאירה אותה תאומה על שידה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן לא מפתיע, מסתבר שהתושבים המקומיים שותפים לדעתך שיש להציב בצומת ראמה רמזור (ובצמתים נוספים. ניתן לראות דוגמה קטלנית יותר כאן.) את אחת הסיבות לאי הצבת רמזורים אלו אני חושב שניתן למצוא בסעיף א' של תגובה 551714. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אנחנו רוצים לצמצם את מספרם ולכן מצאנו דרך טבעית לעשות זאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי מרחיק לכת עד כדי ניסוח קיצוני כזה. אני חשבתי יותר בכיוון של ''לא מאוד אכפת לנו כשערבים נהרגים.'' כש-''לנו'' משמש כאן בתפקיד ''הקונסנזוס היהודי.'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר את צומת ראמה אבל אם היא ת''פ של המועצה המקומית (להבדיל ממע''צ) והמועצה המקומית היא של בני דודנו אז אין מצב שמשהו ישתנה זה מה שקורין ''עניין תרבותי'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה אם עיניך ה... הבה נגדיר אותן "לא לא-גזעניות" שזפו את הידיעה בלינק הזה או שאצבעותיך ה... הבה נגדיר אותן "נוטות לדעות קדומות על קבוצות אתניות השונות ממך" התעצלו מכדי ללחוץ עליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו... ? בתור גזען אני בד"כ לא טורח לקרוא את העלון של המשת"פים אבל מכיוון שאין לי כרגע חיים חרגתי ממנהגי וקראתי משפט המפתח הוא בסוף הפסקה הראשונה: "רוב הצמתים האמורים מחברים יישוב לכביש ראשי." ודי לחכימא |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי הצבת תאורה ורמזור הן באחריות המועצה המקומית, ומתי באחריות מע"צ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי האחריות על צומת ראמה היא של מע"צ. ליתר דיוק: מי שעובד שם כיום על הרחבתה של הצומת זה מע"צ, למיטב הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, בתוך עיר / כפר, האחריות היא על הרשות המקומית, אבל מחוץ זה מע"צ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל מה שקורה במצבים כאלה של חיבור ישוב לכביש זה שמע"צ אומרים שזה צריך לבוא על חשבון המועצה/עיריה והמועצה אומרת שזה צריך לבוא על חשבון המדינה ואז מתחיל משא ומתן פוליטי עד שמגיעים לעמק השווה או לבחירות , מה שבא קודם בישובים יהודיים זה נגמר בדר"כ יותר מהר מכיוון שיש לחץ של התושבים על המועצה לסגור עניין (חוץ מזה שליהודים יש גם יותר השפעה) במקרה של הגליל נראה לי שראשי המועצות היהודים משתמשים בערבים כדי לנסות לקבוע תקדים שהמדינה היא האחראית ואם באמת עובדים עכשיו בצומת ראמה אז זה כנראה אומר שהם גם הצליחו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטטיסטית זה נכון שאחוז הערבים המעורבים בעבירות תנועה ובתאונות דרכים גדול מחלקם באוכלוסיה. חלקית זה אכן קשור לעובדה שהתחושה אצלם שהחוק, באופן כללי, הוא על-ידי יהודים, למען יהודים, ואולי נגד ערבים. חלקית זה נובע מתשתיות לקויות, ולמעשה מי שינסה לנהוג כחוק פשוט לא יגיע ליעדו, וחלקית זה נובע מכך שאחוז הנהגים המקצועיים, אלו הנמצאים יותר שעות ועל פני יותר קילומטרים בכבישים, בקרב בני דודינו גדול מחלקם באוכלוסיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל אלו לא מסבירים לי איך (כמעט?) בכל פעם שבה שומעים על פעוט שנדרס בידי אביו שנתן רוורס, מדובר בערבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך נייר מחקר של הכנסת: "מעמד כלכלי-חברתי נמוך הוא גורם סיכון *עולמי* להיפגעות ילדים מדריסה בנסיעה לאחור. על- פי רוב הסביבה הפיזית באזורי עוני מתאפיינת בקרבה בין אזור המגורים לבין כבישים, בהיעדר שטחי משחק ייעודיים לילדים ובהיעדר הפרדה ברורה בין שטח משחק לבין סביבת כלי רכב" (עמ' 4) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסביבה הפיזית הנ''ל מאפיינת גם מושבים באיזורי ספר, ולכן לא יכולה להיות הסיבה היחידה (או העיקרית) לתאונות מסוג זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מנסיוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה טוען שבמושבים הילדים לא משחקים מאחורי האוטו, או שיש גם בהם הרבה תאונות, או שההורים לא חונים בדרך העפר מול פתח הבית כמו כמה ממכרי המושבניקים? (וגילוי נאות, גם בפרוור העשיר בו אני גר הילדים משחקים בדרייב ויי, בדיוק במקום שאבא ואמא יוצאים עם המפלצת ברווברס מהגראז'. כמות התאונות מהסוג הנ"ל - אפס) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני טוען שלא הבנת את מה שנכתב במרכז המחקר של הכנסת, לא את הסיטואציה עליה מדובר ולא מתי והיכן מתרחשות תאונות כאלו. הניסיון למתוח קו דומה בין ילדים שמשחקים בדרייב-ויי המשמש ליציאת האוטו מהגראז' - כלשונך - לבין המצב בישובים הערביים הוא פשוט מחוסר בסיס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שהבעיה בצד שלי - אפילו את הנימוקים שלך אני לא מצליח להבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אנסה פעם נוספת: הנסיון למתוח קו דומה בין המצב המתואר בתמונה הזו לבין המצב המתואר בתמונות כמו זו וזו, לדוגמה, הוא נואל בעיני. הניסיון לקבוע שאין הבדלים בסיכוי הפגיעה בילדים במהלך נסיעה בין שני המקומות המתוארים לעיל רק כי בשניהם יש גם מכוניות וגם ילדים הוא לא יותר מהתממות מרגיזה. במיוחד כשהוזכר כאן שהסטטיסטיקה הקושרת בין מצב סוציו-אקונומי נמוך לבין סיכוי התאונה מסוג זה היא סטטיסטיקה *עולמית*. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בין התמונות והחיים שהן מצביעות עליהן גדול, אבל מבחינת הסיכון לדריסת ילדים, האמת היא שגם לי לא ברור למה יש הבדל. רוצה לפרט את השערותיך? (יש לי הסבר-כרס משלי, שאני בהחלט לא מחויב לו אבל יכול להזכיר אותו. אלא שהוא נגוע קשות בשגיאה פוליטית1, ואני משוכנע שלך יש הסבר יותר נעים; אני מעדיף לתת לך קודם הזדמנות לשכנע אותי.) 1 ההפך מתקינות פוליטית. הצעות שיפור תתקבלנה בברכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב להבדלים בשטח הנראה כשאתה יוצא מהחניה. מוסך עם שביל גישה מסודר בנוי כך שלא יהיו שטחים נסתרים שילדים יכולים להסתתר בהם. ליד שביל הגישה יש אזור נרחב בו הילדים יכולים לשחק ולשהות בלי להיות על שביל הגישה. יש תאורה מסודרת. יש מדרכות והפרדה ברורה בין הכביש לבין השטח שמול הבית (הנסיעה לאחור לא נגמרת בקצה שביל הגישה אלא היא נמשכת עד שאפשר להסתובב). מאוד ברור מתי רכב יוצא וקל מאוד לראות אותו. כל הדברים הללו *לא* מתקיימים במקרה של הישוב הערבי, על בנייתו הצפופה, על הילדים שמשחקים ממש בכביש (ולא רק בשביל הגישה, שגם כך לא בדיוק קיים), על התשתיות הלא קיימות של תאורה בו וכן הלאה. וזה רק הדברים שנראים לי מובנים מאליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אבל מה שערן כתב. ממה שאני מכיר ממושבים (לא הרבה, אני מודה) התנאים שכתבת לא מתקיימים. כן מתקיים שיש לילדים שטחים רחבים לשחק בהם שבכלל לא באזור של הכביש. אבל זה לא עונה להתרשמות (האנקדוטלית, אמנם) בתגובה 551939. ונראה לי (אינטאיטיבית בלבד, מודה) שאלו הבדלים שיסבירו הבדל של אחוזים בשיעור התאונות, לא הבדל של הרבה לעומת אפס. בכל מקרה, כל התנאים הטובים נראים לי משהו שמקל למנוע את התאונות הללו אם מניעתן היא גבוהה בסדר העדיפויות של הנהגים ושל ההורים. ואם המניעה הזו גבוהה בסדר העדיפויות, אז אני מנחש (מודה) שגם בישובים הערביים קל למנוע את התאונות. עוד כיוון אפשרי להסביר את הקורלציה העולמית, חוץ ממה שידידיה כתב - מספר ילדים ממוצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד לנסיונות מגושמים להסביר דברים של היומיום בתיאוריות פוסט פלצניות, ואין כבוד, המציאות מוטחת בפרצוף: זה שערבים מעורבים בתאונות קטלניות פי 3 ויותר מחלקם היחסי באוכלוסייה מצביע על חולי בסיסי של החברה הזאת. זה שפעוטות ערביים נדרסים ע"י קרובים בנסיעה ברוורס לעומת כמעט אפס מקרים במגזר היהודי אומר כי תרבות הזילזול בערך החיים, ומכאן בזהירות בסיסית, פושה בקרב בני הדודים. כמובן שלא נרחיק לכת לפרשנות פוליטית בכל הקשור לגבי האפשרות לקיים מדינה פלשטינית לצידנו(1). (1) אין מצב. לא רק בגלל שמדובר בג'מעה נחותת(2) קיום. (2) כבר יותר מ-15 שנה לאחר הסכם אוסלו, ופת"ח, אש"פ ויתר המוסדות הלאומיים לכאורה, לא הצליחו להרים מוסדות לאומיים בתחומי החיים החיוניים לקיום מדינה ריבונית. חינוך(3), בריאות, רווחה, תשתיות וכו'. אונר"א מנהל את מערך החינוך בשטחים. האיחוד האירופי ויתר תורמים תורמים בקביעות לשנור הלאומי הפלשטיני בתחומי הבריאות והתשתיות. הסעודים משתתפים בתקציבי הסעד, האירנים גם. ועל כולם מביטה מלמעלה היישות הציונית האחראית לכשני שליש מההכנסות המועברות לרשות. קיזוזי כספי מיסים, יאענו. כאילו איזה תאגיד מקומי בגדה שילם אי פעם מס הכנסה או מע"מ. (3) נוהגים לומר שהפלשטינים משכילים יותר מאחיהם לאומה ולדת במזה"ת. מעניין מהיכן מגיעה המנטרה הזאת. מאז תחילת המאה הקודמת לא נוסדה אף אקדמיה בעלת משקל סגולי מהים ועד לעבר הירדן (כולל עיראק, סוריה, לבנון ומצרים).במבט ביקורתי על הישגים מדעיים ניתן לומר כי כלל המרחב סובל מפרימיטיביות בסיסית. בנוסף לבילבולת תמידית בין מדע להטפות דת ("אוניברסיטת" אל-אזהר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגזור ולשמור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד אינדיקציה לאפשרות שמדובר ביחס כללי לחיי אדם הוא שיעורם הגבוה של מקרי הרצח בקרב ערביי ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, אפשר להאשים את זה בעוני, חוסר טיפול מצד המשטרה וכו'. קשה לדעת מה המשקל של כל אחד מהגורמים. האם האשמה בתשתיות, או ביחס לחיי אדם? חצי-חצי? 80-20? לא ברור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר להאשים את זה בעוני, חוסר טיפול מצד המשטרה וכו'. מהסיבה הפשוטה שיהודים חרדים עם פרמטרים סוציו-אקונומיים דומים - קבוצת הביקורת לצורך זה - אינם קשורים כמעט במעשי רצח. אבסולוטית, ולבטח ביחס למספרם בכלל האוכלוסייה. מה שמשאיר את הקבוע התרבותי/חינוכי/מורשתי/איסלמי. כמו רצח "על כבוד המשפחה" המשותף לערבים בלבד. בכל מקום ואתר מושבם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החרדים לא מתאימים בתור קבוצת ביקורת - יש כל כך הרבה מאפיינים שונים, כשכבר קשה לדעת מה חשוב ומה לא. בהחלט יכול להיות שהתרבות החרדית מדכאת פשע מסוגים מסוימים, אך מכך קשה להסיק שהתרבות הערבית מעודדת אותו. קבוצת ביקורת טובה יותר יהיו יהודים חילוניים ממעמד סוציו - אקונומי נמוך, שיש ביניהם הרבה יותר מאפיינים דומים. אין לי את הנתונים, אבל אם תראה שבין קבוצות יהודיים ממעמד סוציו - אקונומי נמוך לבין ערבים ההבדלים אכן משמעותיים, יש לך קייס חזק הרבה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מי שאחראי לרציחות בקרב יהודים הם רק בני 2.5 העשירונים (היהודים) התחתונים? אם כן, השיעור זהה. אם לא אז השיעור אצל הערבים גדול יותר. מתמטיקה פשוטה. (נניח שהערבים הם חמישית מהאוכלוסייה הכללית ושהיהודים הם השאר, ונניח שהערבים כולם ברמת חיים של בני העשירונים התחתונים אצל היהודים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם החרדים לא מתאימים לך כקבוצת ביקורת (למה בעצם? הם לא מספיק עניים לטעמך, לא מרובי ילדים, לא חסרי השכלה כללית, נמנעים מכיבוד חוקי המדינה, שוללי הציונות כמו ערבים?) אזי אתה מוזמן לבחור לך כל קבוצה/ות אחר/ות משולי החברה הישראלית במקומם. פריפריה(1), עיירות פיתוח(2), אתיופים(3), שכונות מצוקה בפאתי הכרך(4), עולים קשי יום מבריה"מ(5). מה שתרצה. המספרים מדברים בעד עצמם: כשערביי ישראל המוסלמים - 16% מהאוכלוסייה - מעורבים בכ-60% ממעשי הרצח במדינה, המשמעות היא שהרוב היהודי, כולל חלקיו הפחות מוארים, אחראי מקסימום ל-40%. צעקה סטטיסטית ברורה שאיננה ניתנת להסטה דרך טיעונים על הזנחה ונחשלות חברתית-כלכלית (ע"ע (1) (2) (3) (4) (5), וכמובן ידידינו החרדים מהדוגמא הקודמת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשערביי ישראל המוסלמים - 16% מהאוכלוסייה - מעורבים בכ-60% ממעשי הרצח במדינה, המשמעות היא שהרוב היהודי, כולל חלקיו הפחות מוארים, אחראי מקסימום ל-40%. נכון (בהנחה שהנתונים נכונים). צעקה סטטיסטית ברורה שאיננה ניתנת להסטה גם ע"י הטיעון (הבדוי) שב 80% מתוך אותם 40% מעשי רצח נותרים, (כלומר 32% מכלל מעשי הרצח במדינה), מעורבים ג'ינג'ים פוזלים, שהם רק 5% מאוכלוסיית המדינה שאינה ערביי ישראל המוסלמים. מה שנשאר לברר זה רק חלקה היחסי של איזה מהאוכלוסיות בכלל מקרי הרצח גדול יותר - של הג'ינג'ים הפוזלים (4.2% מהאוכלוסיה), או של ערביי ישראל המוסלמים (16%), והאם ניתן לתלות את הסיבות לכך בטיעונים על הזנחה ונחשלות חברתית-כלכלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק כי ג'ינג'ים, במיוחד הפוזלים מתוכם, כמו לבקנים בני-תשחורת, מהווים סכנה מוחשית לבטחון המדינה. יצחק רבין, למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הראשון שאומר "רבין" הפסיד בוויכוח | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לשחורים בארה''ב יש ''יחס כללי לחיי אדם'' דומה לערבים בארץ, לפי דרך המחשבה הגזענית הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לגבות את זה בנתונים, או שסתם זרקת אמירה לאוויר? (האם כושים בארה"ב מעורבים יותר בתאונות בהם פוגעים בפעוט ברוורס, הסיבה שהתחילה את הדיון? לא נראה לי, אבל אני לא בטוח, לכן אני לא זורק את זה באוויר. זה נכון ששיעור הפשע אצלם גבוה יותר, אבל זה בערך הדמיון היחיד לידיעתי המוגבלת כרגע). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 552004. לגבי הנקודה של "הקטנה לעומת מניעה": בכל מקרה מדובר על מספרים קטנים בצורה אבסולוטית. בנייר המחקר של הכנסת יש נתונים מספריים - בין השנים 2005-9 נהרגו 49 פעוטות לא-יהודים לעומת 7 פעוטות יהודים בתאונות כאלו (לי זה נשמע בדיוק כמו הבדל שמוסבר בתנאי התשתית השונים). סה"כ נפגעו 358 פעוטות לא-יהודים לעומת 445 פעוטות יהודים. אבל אני מבין שהתאוריה שלך - המבוססת על אינטואיציות וניחושים - היא "לערבים לא אכפת לדרוס את הילדים שלהם", כן? מעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אבל הסטטיסטיקה הזו משנה, ואני חוזר בי מרמיזותי המרושעות. נתון באמת מוזר, שנייר העמדה לא מתייחס לו, הוא ההבדל הדרמטי בין בדואים ליהודים באחוז הפעוטות שנהרגים בתאונות האלו מבין אלו שנפגעים בהן. ההסבר הכי סביר שאני יכול לחשוב עליו הוא נגישות לשירותי עזרה ראשונה1. אם רוצים להתייחס רק לתרבות נהיגה ובטיחות, אני חושב שנכון יותר להתייחס למספר התאונות ולא למספר ההרוגים. בעיתונים כמובן מדווחים רק על הרוגים. 1 מי שמאוד רוצה יכול לנחש ניחושים על מהירות הנסיעה ב"חצר". אני לא מאוד רוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנייר כן מציין גורם נוסף בתור הסבר פוטנציאלי: ריבוי רכבי השטח והרכבים ה-"מסחריים", כלשונו, בישובים המדבריים הבדווים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שמעולם לא חזית במציאות השזורה בקטע כביש כדוגמת צומת שוקת לערד, בה התשתית סבירה פלוס, אבל רכבי "שטח" - כלומר טנדרים ישנים משנות התשעים - נהוגים בידי בדואין מסוממים המתפרצים אל הדרך הבין-עירונית כמו עדת גמלים מסומאין. הכל תיאורטי במרכז ובמטרופולין ת"א. ניתן לדון בניחותא לכאורה בסוגיות מהסוג של מסתננים מהגרי עבודה הפושטים על ערי הדרום, מנשלים ישראלים מעבודות בשכר מינימום (שכן מנוול כמו פתאל מהמלונות תמיד יעדיף להעסיק סודאני/חבשי/אריתריארי ב-2800 ש"ח בלבד לאורך 14 שעות ביממה. כך נקברת ערד. מתוך K23 יושביה אלפיים הם אפריקאים שחורים משחור פשע סמים ואלימות). אבל במרכז יהיו בנות שישבו במרכזי סיוע עאלק, ויילחמו עד דק למען זכויות הפליטים כאילו. במשכורת. תמיד במשכורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר למשפט האחרון שלך, לא הייתי פוסל את האפשרות שיש קשר (עולמי) בין מצב סוציו-אקונומי לבין הזהירות בנהיגה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התמונה שאמורה ליצג את המושבים לא ממש דומה לרוב המושבים שאני מכיר (אולי למיעוט מביניהם). מזכירה לי יותר פרבר עירוני עשיר בארה''ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התמונה אכן הגיעה מפרבר עירוני עשיר, כי _ הזכיר כזה בתגובה 551939. המצב במושבים אכן לא נראה כך, אבל הם עדיין מתאפיינים בבניה שאינה צפופה, בהפרדה ברורה בין הכביש למדרכה ולמקומות בהם הילדים משחקים ובכבישים רחבים יחסית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך היכרותי עם מושבים - במושבים יש שוליים (גם אם הם רק כורכר). לעיתים קרובות הכביש הדו סיטרי הוא אכן ברוחב מתאים ל-2 מכוניות. בכפרים הערביים, הכביש מגיע עד לדלת הבתים, ולעיתים קרובות הוא ברוחב רכב, בעוד שהוא דו סיטרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן החברות שימכרו , יתקינו ויתחזקו את המצלמות יגזרו קופון על חשבון הציבור | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ישנם מחקרים המלמדים כי נהיגה במהירות מופרזת לא גורמת כשלעצמה לתאונות, אלא רק מחמירה את תוצאותיה של תאונה שהיתה נגרמת בלאו הכי, למשל בשל אי שמירת מרחק." אבל באי שמירת מרחק המהירות משחק תפקיד קריטי... הרי ככל שהמהירות עולה, כך המרחק שיש לשמור גם כן עולה. שני רכבים דוהרים כמטורפים ב-160 קמ"ש, אז תהיה תאונה כשאחד מהם יעצור בפתאומיות גם אם השני שמר מרחק שב-100 קמ"ש לשניהם היה מאפשר לו לעצור/לסטות. אז איך בדיוק אפשר לבטל את הפקטור הזה? כנ"ל גם בסוגי תאונות אחרים. אתה נוסע יותר מהר - יש לך פחות זמן להגיב לאירועים לא צפויים על הכביש, יותר קל לך לאבד שליטה ברכב וכו'. האם אנשי האנטי-אנטי-מהירות מתייחסים לזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא משקללים את סוגי התאונות האלו, מה כן נחשב לתאונה בגלל מהירות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג. אבל "סוגי התאונות" שתיארתי הם רק דוגמה - אני חושב שמהירות גבוהה משפיעה על הסיכוי לכל תאונה (או *כמעט* לכל תאונה, אם תתעקש), לא רק על הנזק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פשוט. כשם ש"שנת אור" אינה יחידת זמן אלא יחידת אורך, כך "מרחק בטוח" אינו יחידת אורך אלא יחידת זמן. החוק דורש ממך לשמור מרחק של לפחות שניה אחת מהרכב שלפניך (במהירות של 90 קמ"ש מדובר ב 25 מ', משהו כמו חמישה אורכי מכונית. ב 120 קמ"ש זה כבר 33 (ושליש) מטרים). ה good practice ממליץ על שתי שניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן, הנהג הישראלי עוסק כל הזמן במדידת הזמן שמפריד בינו לרכב שלפניו. בפועל, נהגים רואים מרחק, לא זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת תרגולת פשוטה, שמוכרת לי למעלה מ30 שנים, ומומלץ לכל נהג לאמץ אותה: מדי כמה דקות, כאשר הרכב שלפניך עובר על פני ציון דרך נייח (לדוגמא: תמרור, עץ, מכונית תקועה או אמבולנס המטפל בפצועי תאונה) התחל לספור (בניגון מתמשך) עשרים ואחת, עשרים ושתים. עברת את ציון הדרך עם תום הספירה? אתה בסדר. עברת קצת לפני? כדאי שתגדיל מעט את המרווח. לא סיימת את העשרים של העשרים ואחת? אתה יכול לחסוך דלק ולדומם את המנוע. אתה בין כה וכה נוסע בתא המטען של הרכב שלפניך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא ששמירת מרחק בישראל היא חלון הזדמנויות לנהגים אחרים שמשתחלים לרווח. שמירת מרחק הגדולה מאורך מכונית אחת נתפסת כזיהוי בדוק של נהג חנון, ישנוני, שאין לא מושג בסיסי בנהיגה, שעולה על הכביש רק במטרה לעצבן אחרים, ושחובה להראות לו בכל דרך שהיא עד כמה הוא בזוי, עלוב, נרפה וישא''ק להעיף אותו מהכביש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד לא שמעתי על מקרה כזה שזכה להתערבות המשטרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשטרה לא מתערבת אם זו לא תאונה עם נפגעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אכן בעייה. כמי ששומר מרחק, בד''כ כבר בעזרת אינטואיציה אבל לפעמים עדיין ע''י הספירה שתיאר דורון, אני אכן ''סובל'' מן הבעייה, אם כי רק במיעוט המקרים. לדעתי זהו מחיר ששווה לשלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהזדמנות זאת של ניאוץ הנהג הישראלי, כדאי להזכיר שהוא *זהב* לעומת שכניו במצרים, יוון, או דרום איטליה. שלא לדבר על הודו וסין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על מצב זכויות האדם אצלנו לעומת צפון קוריאה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא אחרת - הכבישים בישראל צפופים יותר מאשר במדינות המערב. בנסיעותי בעולם ראיתי שבאותה מדינה, כאשר אתה נוסע באזורים דלילי-תנועה אתה יכול לנהוג שבועות בלי לשמוע צפירה אחת; אתה נכנס לכבישים פרבריים צפופים - ואותם נהגים עצמם חותכים, צופרים ונדחפים כאילו אין מחר. בישראל יש 115 מכוניות לק"מ כביש (נתוני 2005) לעומת כארבעים בצרפת, נניח, וסדר גודל דומה בשאר מדינות המערב (להוציא מדינות כמו טייוואן, סינגפור והונג-קונג). לכן זה לא פלא שבישראל נדחפים. תן לישראלים כבישים נורמליים (או עדיף, קח מהם שני שליש מהמכוניות) ותראה שהמצב ישתפר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"או עדיף, קח מהם שני שליש מהמכוניות" שוב פעם אתה מנדב אחרים ? ולפי שהוציא את עצמו מהכלל וגו' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח. לי זה קל, אני רוכב על קטנוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הבנתי שבהרבה תאונות באמת מורידים שני שליש מהמכוניות (עם ג'ק הידראולי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצרפת יש מרחבים גדולים יותר, אך בהם יש פחות אנשים. השווה את פריז לתל־אביב ולא את ישראל לצרפת. כמוכן, אם אתה מזכיר כבר את רוחב הכביש, מדידת הצפיפות צריכה להיות מספר מכוניות למ"ר כביש (או לדונם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נהגתי בפריז, אבל נהגתי בכל מיני ערים אחרות בעולם - בסן-פרנסיסקו ובסנטיאגו, במלבורן ובמנהטן, בריקיאוויק ובלוס אנג'לס ובהוואנה (ועוד כמה), ולא ראיתי מקום שבו הנהגים לא משתדלים להדחף כשהכביש צפוף והם רואים חלל פנוי. הישראלים לא מובהקים לרעה בנדון זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתון מדהים. 1.15 מכונית ל-10 מ' כולל כל כבישי הארץ? משהו לא נראה לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שהנתונים הם לכבישים בין-עירוניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון לכבישים הבין עירוניים. קח את האורך של המכונית עצמה ותראה כמה נשאר בין מכונית למכונית; אין מצב כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב המכוניות, בכל רגע נתון, חונות או נמצאות בתוך הערים. לפי ה-CIA World Factbook יש בארץ (נכון ל-2008) כתשעה עשר אלף ק"מ כביש. ב-2006 היו בארץ 2.84 מיליון כלי רכב (http://www.cbs.gov.il/www/publications09/1381/pdf/t0...). זה מסתדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה גר בעיר תצא החוצה ותסתכל האם כל 11.5 מ' יש מכונית. הכוונה איננה שבין מכונית למכונית יש 11.5 מטר. זה כולל גם את אורך המכונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא ש"רחובות" אינם "כבישים". יש הבדלים בין המדדים השונים המונים את "האורך הכולל של הכבישים" בשאלה אילו כבישים נכללים בחישוב ואילו לא, אך אף אחד מהם לא מודד גם רחובות. רובנו, כשמציצים החוצה רואים "רחוב" לא "כביש". בנוסף יש חניונים למיניהם שגם הם אינם מוסיפים לחישוב האורך הכולל של הכבישים. במילים אחרות: רוב המכוניות רוב הזמן לא נמצאות בשום "כביש". (ואם להוסיף קטנוניות על ניטפוק, שים לב שכביש תלת-מסלולי באורך 22.5 ק"מ נספר כ־22.5 ק"מ, לא 67.5, כך ששיטתך חסרה אפילו לולי היו רוב המכוניות רוב הזמן לא בכביש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר על פי הגדרת הכבישים שאתה מביא, הרחובות הם בגדר חניון ולכן לא נלקחים בחשבון. אם רוב המכוניות רוב הזמן אינן נמצאות בשום "כביש" אז מה הטעם בנתון של 115 מכוניות לקילומטר כביש? איך שלא תגלגל את העניין הוא מוזר בעיני. הרי על פי הנתון הזה וההגדרה שאתה מביא שכבישים הם רק מחוץ לערים -לא רחובות, אם כל המכוניות יהיו מחוץ לערים, יווצר פקק תנועה ארוך אחד- 1.15 מכונית ל-10 מטר . אורך מכונית 4 מ', וקצת יותר מ-2 מטר בין מכונית למכונית. ומה עם מכוניות גדולות, משאיות ואוטובוסים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכאן שהמספר של ''מכוניות למטר כביש'' הוא חסר משמעות כשלעצמו. אבל הוא הוזכר לראשונה בתור השוואה בין מדינות שונות. סביר להניח שגם במדינות אחרות שיעור דומה של המכוניות חונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט כמו לכל נתון מצרפי, הנתונים מתחילים להיות משמעותיים כשמציגים סטטיסטיקה מפורטת ומפולחת יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטכניקה מוכרת לי וכנראה לכל נהג בישראל. מה שאני אומר הוא שלא נראה לי סביר שרובם גם נוקטים בה באופן סדיר. ולכן הם כן מעריכים את מידת הקרבה שלהם על פי המרחק שהם רואים ולא על פי הזמן שהם מודדים. ולכן מהירות גבוהה שמשולבת עם יכולת הערכה גרועה של ''כמה המרחק הזה טוב'' גורמת לתאונות שאפשר היה למנוע אם רק היו מצווים על הנהגים הכושלים לנסוע לאט יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי זאת טכניקה טיפשית לשמירת מרחק כי במקום להתרכז בכביש ובמכוניות הנהג מתרכז בעצם נייח ליד הכביש | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תשמור מרחק ץוכל להץרכז בדברים נוספים מלבד הפגוש שמלפניך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זמן הבלימה תלוי לינארית במהירות? אין כאן איזשהו רכיב ריבועי משמעותי מאוד? (בעברית: זמן הבלימה עולה כתלות במהירות. לא רק מרחק הבלימה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל לא רלוונטי. (לרוב) זמן התגובה שלך מתחיל רק אחרי שזמן התגובה של הנהג שלפניך נגמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אולי נכון במצבי תאונת שרשרת, אבל רוב תאונות חזית-באגאז' כמדומני אינן כאלה. כמו כן, נהג זהיר משתדל גם להציץ לפעמים מכונית אחת קדימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צפריר דיבר על זמן בלימה, לא על זמן תגובה. זמן הבלימה התאורטי אכן משתנה באותו אופן עבורך ועבור המכונית שלפניך (בקירוב ראשון; בפועל מערכות בלימה שונות במכוניות שונות מתנהגות אחרת). נקודה מענינת היא שזמן הבלימה המעשי מושפע מהתנהגות הנהג לא פחות מאשר ממאפייני הרכב, הדרך והמהירות. אנחנו מתחנכים, כנהגים, ללחוץ על דוושת הבלם בעדינות ולא לזעזע יותר מדי את הרכב (ומי שיצא לו ללחוץ על הברקס במחשבה שהוא לוחץ על קלאץ' - טעות נפוצה במעבר מידני לאוטומטי - מכיר היטב את התוצאה של התעלמות מזה). במצב חרום, החינוך הזה פועל נגדנו. קראתי פעם שמחקרים הראו שחמישים אחוז מהנהגים שהיו מעורבים בתאונות (אני מניח שהכוונה היתה לתאונות חזית-אחור, אבל זה לא הכרחי) כלל לא בלמו; מחצית מהנותרים בלמו אבל לא מספיק חזק, ורק רבע בלמו כיאות. כמובן, סביר להניח שרבים מאלה שבלמו כיאות לא נכנסו לסטטיסטיקה הזו כיוון שהם הצליחו למנוע את התאונה, אבל אין ספק שרבים מהנהגים שנקלעים למצב חרום אינם בולמים כיאות. ההבדל בין נהג שסתם בולם (ואפילו קצת חזק) לבין נהג שדורך על הדוושה כאילו זה צפע שמנסה להכיש את הבן שלו עשוי להיות משמעותי יותר מההבדל בין זמני ומרחקי התגובה במהירות תשעים קמ"ש לעומת מאה ועשרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבריטניה חלק מהמבחן המעשי הוא בלימת חירום. אומרים לך לסוע בכביש ריק במהירות סבירה *ולא להסתכל בראי*, ואז כשהבוחן אומר, אתה צריך לבלום במהירות כאילו יש ילד על הכביש (והתפקיד של הבוחן הוא להסתכל בראי ולוודא שאין מאחוריך אף אחד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם דיברו על פטנט כזה של "מגבר בלם", שמזהה בלימה יותר חזקה מהשגרתי, והופך אותה לבלימת-צפע בלי לשאול את הנהג. זה נכנס, בקנה-מידה רחב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש. תוכל למצוא את זה במפרט של מכוניות חדשות רבות. יש גם מערכות שמזהות עזיבה מהירה של דוושת הגז ומדליקות את אור הבלם (מה שנותן עוד איזו עשירית שניה יקרה או שתיים לנהג שמאחור). בכלל, במכוניות נשלטות-האלקטרוניקה של היום הרבה מהדברים שלימדו אותנו בנעורינו (לקראת מבחן התאוריה אי-שם בשנות השמונים או התשעים) כבר לא מדויקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש ארגון שמלמד נהיגה מתקדמת, אחד התרגילים שם הוא באמת תרגול בלימת חירום. וכשהייתי שם, אף אחד לא עשה את זה טוב בפעם הראשונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנו גורם שאולי הולך בכיוון הפוך למה שמקובל. אולי נסיעה מהירה עוזרת לנהג לשמור על ערנות. אולי אני סתם מקשקש, אך הניסיון האישי שלי מראה שבתקופות שבהן אני משתדל (בגלל סיבות שלא זה המקום לפרטן) לנסוע לאט, תחושתי האישית היא שערנותי נפגעת, ושהנסיעה נעשית, לכן, פחות בטוחה. גם הנוסעים עמי חשים בכך. באופן כללי, לדעתי, בגלל מורכבות הנושא, כל בדיקת קשר בין מהירות לבין תאונות ונפגעים, צריכה להיעשות באופן סטטיסטי, ולא באמצעות ''חשיבה הגיונית''. כך, הנתון הבריטי לפיו הצבת מצלמות אכן הקטינה את המהירות הממוצעת אך לא עזרה במלחמה בתאונות היא נתון שאני יותר סומך עליו. שמעתי גם (לפני שנים רבות), שבגרמניה נעשה ניסוי להגבלת המהירות בדרכים המהירות למשך תקופה מסויימת, ולפי הבדיקות לא נצפה שמספר התאונות וגם הנפגעים עלה בתקופה הזאת (זו שסיפרה לי על כך, יקית שהדגישה את המשמעת אצל היקים שהוסיפה אמינות לניסוי). לגבי הסטטיסטיקה בארץ, ישנו נתון שעליו שמעתי ב''קורס לנהיגה נכונה'' לפני שנים רבות, וחזרתי ושמעתי עליו לאחרונה בהרצאה של מישהו על נהיגה ותאונות, לפיו התאונות שסיבתן מהירות נמצאות באחד המקומות האחרונים. לגבי נתון זה חשוב להדגיש שבתאונות שסווגו כך, לא דובר בהכרח על מהירות מעל המהירות המותרת, אלא על מהירות גבוהה מהמתבקש לפי התנאים בשטח. אם רוצים לבדוק את אפקטיביות אכיפת המהירות היה צריך להפריד מתוך הקבוצה הזאת, עוד קבוצת תאונות, זו שבהן המהירות שגרמה לתאונה הייתה מעל המהירות המותרת בחוק, שכן מהירות ''בנסיבות המקרה'', לא נאכפת וספק אם אפשר מעשית לאכפה. ייתכן ולו נעשה הדבר (ולדעתי לא קשה לעשותו, כי בוחני התנועה די יודעים להעריך את המהירות, ובפרנויותי, אני כבר מתחיל לחשוד שאי פירסום הנתון הזה הוא מגמתי), היינו מופתעים מקוטנה של הקבוצה הזאת (מגודלה לא היינו יכולים להיות מופתעים, כי כל הקבוצה כולה שקיימת היום בנתון הסטטיסטי היא קטנה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושני הסנט שלי, הם שגם אם ניקח את הקבוצה המוקטנת, דהיינו ''מהירות שגרמה לתאונה הייתה מעל המהירות המותרת בחוק'', זה לא מספיק בשביל לבדוק את יעילות הורדת התאונות. כדי לבדוק זאת, עלינו להקטין את הקבוצה עוד יותר, משום שהמצלמות יוצבו במקומות מסויימים (ישורת בכביש ראשי) ולא באחרים (ליד בתי ספר). לכן, צריך בעצם לספור את ה''תאונות שנמצאות במקום בו יוצבו המצלמות ושהמהירות שגרמה לתאונה הייתה מעל המהירות המותרת בחוק''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא התכוונתי דווקא לאכיפת מהירות ע''י המצלמות החדשות, אלא לאכיפת מהירות בכלל, ומהירות נאכפת גם במקומות אחרים, בתוך ערים וכדומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי המהירות המופרזת תורמת לתאונות בארץ אולי באופן עקיף. שיטת הסלאלום שבה נוסעים רבים מהנהגי ישראל הפרועים- כמעט תמיד נעשית במהירות מופרזת. יש הרבה מקומות בהם כדי לנסוע מהר, צריך לבצע עקיפות מסוכנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובתך חזרת על ה"לדעתי" המקובל בעניין הקשר בין מהירות לתאונות. ב תגובה 551787 שפתחה את הפתיל, הבאתי דוגמה ל "לדעתי" הפוך מהמקובל, ואמרתי שכדי לדעת מה האמת צריך לבדוק את הנושא מבחינה סטטיסטית. אשר ל"שיטת הסלאלום", הדבר נובע פשוט מהרגלי הנהיגה בארץ, שבהם הנהגים לא משתמשים בנתיבים שמאליים רק כדי לעקוף ולחזור ימינה (כמו שקובע החוק) אלא נוסעים בהם גם לאט (כשבכביש שבו שלושה נתיבים, הנתיב הימני שבו צריך לנסוע כשלא עוקפים, ריק לגמרי. . .), ובכך, בעצם, חוסמים את הדרך, ולא מאפשרים למי שמנסה לנסוע יותר מהר, להתקדם בעקיפה רגילה משמאל(1). הבלגן הזה אינו הכרחי. מי שנהג בכבישי אירופה רואה ששם נוסעים בצורה מסודרת, ואין צורך לנסוע בסלאלום כדי להתקדם. העניין הוא שאצלנו רואים את הבלגן הזה כטבעי. לא רק שהמשטרה לא מנסה לבצע מבצעי אכיפה גם בנושא הזה, אלא שבכלל לא מנסים לחנך את הנהגים לחדול מכך, ולנהוג כחוק גם בנושא הזה. יותר קל להם להתמקד בעניין המהירות, למרות שככל הנראה אין שום הוכחה גורפת לבד מ"לדעתי" כזה ואחר שאכן קיים קשר ברור בין מהירות לתאונות. (1) בתנאים שתיארת, כנראה, שיטת הסלאלום כשלעצמה אינה עבירה על החוק. היות שבכל נתיב נוסעות כמה מכוניות תמיד אפשר לטעון שעברת ל"שיירה" שנעה יותר מהר וכך עוקף מימין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שכתבתי מתייחס כמובן לתרבות הנהיגה בארץ ולוקח אותה כמצב נתון. במצב הזה למהירות יש קשר לתאונות. לפני מספר שנים נסעתי ממיאמי לקי ווסט. מי שמכיר, הדרך היא על כביש הנקרא US1 -נדמה לי כמו מקבילו במערב. זהו כביש סרגל ארוך מאד ודו סיטרי. הנתיבים מופרדים בקו רציף וכל מרחק מסויים יש מפרץ לעקיפה. אולי זה היה רק מקרה אך לא ראיתי אפילו עקיפה אחת וכמובן חשבתי על כביש דומה בישראל איך היה נראה (זוכר את הכביש הישן לירושלים בעל שלושה מסלולים: אחד לכל כיוון והאמצעי לעקיפה? איזו רולטה רוסית זו היתה לפעמים. באופן כללי אתה צודק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדינת ישראל לא ניתן לעשות סטטיסטיקה על תאונות, מן המפורסמות היא שבתכנה המשמשת את המשטרה לתיעוד התאונות ניתן לכתוב סיבה אחת בלבד בסיבה לתאונה. ולכן תאונה יכולה להיות מסווגת כ"סטייה מהנתיב" או כ"מהירות מופרזת" אבל לא שתיהן ביחד, מה שלא מאפשר ליצור סטטיסטיקה אמינה בנושא. "כשהבוחן רושם בטופס את סיבת התאונה, הוא יכול לרשום רק סיבה אחת שהיא הדומיננטית. אם זאת תאונה חזיתית, כשרכב סטה מנתיב ונכנס חזיתית ברכב אחר, אז הוא ירשום 'סטייה מנתיב""' להגנת המשטרה ייאמר כי " יש לציין כי ב-2010 אמורים כל בוחני המשטרה להצטייד במערכת דיווח חדשה, שתאפשר דיווח מפורט יותר. " |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבנות סטטיסטיקה על דיווח כזה או אחר של שוטר (או בוחן תנועה) נראית לי שיטה מפוקפקת, בלי קשר לכמות הסעיפים. אם אתה רוצה לדעת האם מהירות תורמת לתאונות, תעלה/תוריד את המהירות בכמה כבישים ותשווה את השינוי לשינוי באותה תקופה בכבישים דומים. ד"א, מצלמה לא בהכרח מורידה את המהירות הממוצעת בכביש וניידות משנות את התנהגות הנהג. איך מורידים את המהירות ? מצלמות וידאו במאתיים דולר בכניסה וביציאה מכביש זה מספיק כדי לתפוס את הלוחיות, הזנה למחשב ואפשר לקבל את המהירות הממוצעת. או יותר טוב, לבדוק מה כבר נעשה בעולם בתחום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבישים זאת מערכת כאוטית מכדי להגיע לתוצאות בצורה כזאת. מספר ההרוגים בכל שנה (וכל חודש בשנה) בכל כביש משתנה דרסטית משנה לשנה. דיווחים של בוחן התנועה מסייעים לנו לדעת ממה נגרמו התאונות, נניח שגרמת למהירות הממוצעת (באיזה אמצעי שתבחר) להיות 80 קמ"ש, אבל שלושת התאונות הקטלניות בכביש (ונניח שזה במקרה גם הממוצע הרב שנתי) נגרמו דווקא על ידי אלו שהחליטו לנסוע ב-130 קמ"ש. אז המסקנה היא שמהירות מוגזמת גורמת לתאונות, ולכן יש להקפיד עליה, או שהורדת המהירות בכביש לא מסייעת להפחתת כמות ההרוגים? אם לא תסתמך על הדוחות של בוחני התאונות, אתה עלול להסיק את המסקנה השנייה, מבלי לחשוב שאולי באמת צריך להגביל את המהירות, אבל אולי ששיטת הקנסות לא יעילה, או שאולי המשך האכיפה יביא להורדת מספר המטורפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאוטית ? אני בספק. גם שינויים דראסטיים, מתמצעים יפה מאוד במספרים גדולים. בוחן תנועה, במיוחד אחד שמקבל את ההוראות שלו מהמפכ"ל, מביא איתו לזירת התאונה את עולם הערכים שלו. אני מעדיף סטטיסטיקאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פה מתבקשת המימרה הידועה על סטטיסטיקה. אתה יכול לתאר את הניסוי שאותו אתה מבקש לבצע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הטענה היא "מהירות גורמת לתאונות", נגביל את הטענה למהירות ממוצעת, נכריז על כמה כבישים כבעלי אכיפה מוגברת ועם מצלמות נוודא שהמהירות הממוצעת אכן ירדה (מצלמה בתחילה ובסוף) ונשווה את מספר התאונות/פצועים/הרוגים לכבישים בהם לא שונתה האכיפה (והמהירות בהתאם). אחרי ניסוי כזה, אתה יכול להסיק האם הורדת המהירות הממוצעת משנה באופן מובהק (בהתאם לגודל המדגם) את מספר הנפגעים ולאיזה כיוון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי, אז בוא נסביר למה התוצאות יהיו כאוטיות ולא תוכל להסיק מהן כלום: כמות ההרוגים ב*כל* כבישי ישראל משתנה בהפרשים שמגיעים ל-20%. למשל: בין 2008 ל2009 הייתה ירידה של 24 אחוז, בין 2000 ל2001 הייתה עלייה של 17%, מבלי להכיר את הנתונים עבור כבישים ספיצפים, אני יכול לנחש שהשונות שם גדולה אף יותר (תאונה אחת שנהרגים בה 4 אנשים, משנה לחלוטין את הסטטיסטיקה של כביש בודד). הנתונים מכאן: http://www.rsa.gov.il/InformationResearchCenter/Stat... עמוד 19. יכול להיות שאפשר להסיק מסקנות ממספר הפצועים אבל לא נתקלתי בגרף יפה של מספר הפצועים בשנה. בזמן שחיפשתי את הנתונים, נתקלתי בעובדה שמספר הפצועים מספר התאונות ואפילו מספר ההרוגים שנוי במחלוקת... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שונות רבה בכמות התאונות/פצועים/הרוגים בין שנה לשנה, מה לזה ולכאוס1? לא עושים סטטיסטיקה על ארבעה מקרים, סך התאונות, הפצועים וההרוגים מספיקים כדי לבדוק השערות בצורה אמינה לאורך זמן סביר. בשביל זה צריך להשוות מול כבישים דומים כמו שכתבתי, ולא מול תקופות זמן אחרות. השוני הגדול בין תקופות הזמן נובע בין היתר מהבדלים במזג האוויר והשינוי המתמיד באיכות כלי הרכב. מספר הפצועים וההרוגים לא שנוי במחלוקת, מה ששנוי במחלוקת הוא שיטת הספירה (מי שמת אחרי שבוע במיון כתוצאה מתאונה נחשב? ושנה ?עם או בלי יש"ע?), זו לא בעיה כל זמן ששומרים על אחידות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או לפחות אפידמולוג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"משרד התחבורה יאמץ תוכנית חדשה לקביעת מהירות הנסיעה המירבית המותרת ... לפי ההמלצות, מהירות הנסיעה המותרת בכבישים מהירים תעלה מ-100 ל-110 קמ"ש. כך צפוי לקרות בכביש מס' 1 (תל אביב-ירושלים) ובכביש 431 המחבר בין מודיעין לראשל"צ ובכביש מס' 4 בקטע שבין ראשל"צ לאשדוד. בכבישים אחרים תעלה המהירות מ-90 ל-100 קמ"ש. כך צפוי לקרות בכביש מס' 5, בנתיבי איילון ובכביש 40. במשרד התחבורה בוחנים את האפשרות להעלות את מהירות הנסיעה גם שם ל-110 קמ"ש. בחלק מהכבישים המהירות המרבית דווקא תופחת. בדרך נמיר בתל אביב תרד מהירות הנסיעה המותרת מ-80 קמ"ש ל-70 קמ"ש. בשדרות בן גוריון בבאר שבע תרד המהירות מ-60 ל-50 קמ"ש וברחובות תל אביב תוגבל המהירות ל-30 קמ"ש, במקום 50 קמ"ש." יש בכתבה עוד פרטים אחרים שקשורים לדיון הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם, הצחיק אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כביש 431 זה לא איזה כביש משני? איך יכול להיות שמהירות הנסיעה בו גבוהה כמעט מכל כביש חד־ספרתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה, הוא כביש רוחב מפואר ביותר המקשר בין אזור מודיעין לאיילון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כביש 431 [ויקיפדיה] הוא כביש מאוד מוצלח (בתמונה רואים 3 נתיבים עם הפרדה מלאה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
100 קמ"ש בכביש 40. נראה לי מוגזם. 30 קמ"ש ברחובות ת"א? עוד יותר מוגזם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שמדובר על הקטע דרומית לקרית גת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחור בשם אלעד ויצמן נהג במהירות 260 קמ"ש בכביש החוף, כשאיתו במכונית שני חברים מרוצים. אחד מהם הסריט את הארוע, כולל את מחוג מד המהירות, והעלה את הסרטון לאינטרנט, משם הוא הגיע לידיעת המשטרה. השוטרים הצליחו לאתר את הנהג, והיום הוגש נגדו כתב אישום. שני החברים מואשמים בשידול לנהיגה במהירות בלתי סבירה. הנה הדיווח ב-Ynet. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסובך במיוחד לחשב בקירוב סביר, מתוך סרטון שמצולם ממכונית נוסעת בכביש ידוע, את מהירות הנסיעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי עיכובים מרובים, המערך הראשון של מצלמות המהירות החדשות אמור להתחיל לפעול ביום א' הקרוב. הנהגים פורעי החוק יזכו בינתיים רק באזהרות. דיווח ומפת מיקום המצלמות - ב-NRG. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר שפעלו במשך שלושה שבועות ותיעדו מאה אלף עבירות תנועה ביום ראשון הם יתחילו לתת דוחות אמת. סעו בזהירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה ב"הארץ" על דו"ח מבקר המדינה בנוגע לתפעול מצלמות המהירות החדשות: "קצינים בכירים במשטרה שיקרו כדי לבטל לעצמם ולשוטרים אחרים דו"חות תנועה" "כחלק מהניסיון להתמודד עם שטף הדו"חות הוחלט באגף התנועה לבטל אלפי כתבי אישום באופן שרירותי" "בכביש בין־עירוני במחוז ירושלים, שהמהירות המותרת בו היא עד 80 קמ"ש והוא מוגדר כביש אדום, נקבע כי סף האכיפה יהיה 165 קמ"ש, משום שבאותה עת הצטברו 4,000 כתבי אישום באזור ירושלים שהמתינו למועדי משפט" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במצב הקיים הוספת שופטי תעבורה אמורה להיות ריווחית למדינה יותר מממאגרי הגז. לאחר תקופה של אכיפה ראוייה אפשר לצפות שחלק גדול מאלה יהיו מיותרים כך שאלו צריכות להיות משרות זמניות (אני לא יודע אם יש אפשרות חוקית למנות שופטים באופן זמני, אבל אם אין אפשרות כזאת אפשר לשנות את החוק או התקנות). עד אז אפשר להחליף את המצלמות במתקן שמופעל רק אם המכונית הסוררת שברה את מהירות הקול. למפכ"ל החדש יש כעת הזדמנות להפגין את דבקותו בהנחלת תרבות אירגונית חדשה למשטרה ע"י ענישה חמורה, כולל סילוק מהשרות, של מי ששיקרו כדי לבטל לעצמם דוחות תנועה ושל אלה שנתנו לכך יד. אני משער שבמקום להסתפק בצעד הרך הזה תיכתב בתיק שלהם הערה בדיו אדומה (טוב, אני נסחף. נסגור על צבע ורדרד), למען יראו וייראו. בכל אופן, המלעיזים שטענו שהקצינים הבכירים במשטרה עסוקים כל היום בהטרדות מיניות של הכפופות להם התבדו: חלק מהזמן מוקדש לביטול דוח"ות. ובעניין משיק, אתמול בחדשות שמעתי גם שהנבואה מ תגובה 222642 מתחילה (?) להתגשם. הללויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אפשרות למנות שופטים באופן זמני - קוראים לזה ''שופט עמית'', וזו כהונה לתקופה מוגבלת של שופטים שפרשו (להבנתי מדובר בד''כ בשופטים שיצאו לפנסיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ynet: "אחרי שמצלמות המהירות הנייחות והניידות נחשפו כלא אמינות, במשטרה בוחנים רכישה של מכמונות מהירות חדשות - ועד שהן יגיעו, לא יישלחו דו"חות תנועה." | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |