|
||||
|
||||
ישנו גורם שאולי הולך בכיוון הפוך למה שמקובל. אולי נסיעה מהירה עוזרת לנהג לשמור על ערנות. אולי אני סתם מקשקש, אך הניסיון האישי שלי מראה שבתקופות שבהן אני משתדל (בגלל סיבות שלא זה המקום לפרטן) לנסוע לאט, תחושתי האישית היא שערנותי נפגעת, ושהנסיעה נעשית, לכן, פחות בטוחה. גם הנוסעים עמי חשים בכך. באופן כללי, לדעתי, בגלל מורכבות הנושא, כל בדיקת קשר בין מהירות לבין תאונות ונפגעים, צריכה להיעשות באופן סטטיסטי, ולא באמצעות ''חשיבה הגיונית''. כך, הנתון הבריטי לפיו הצבת מצלמות אכן הקטינה את המהירות הממוצעת אך לא עזרה במלחמה בתאונות היא נתון שאני יותר סומך עליו. שמעתי גם (לפני שנים רבות), שבגרמניה נעשה ניסוי להגבלת המהירות בדרכים המהירות למשך תקופה מסויימת, ולפי הבדיקות לא נצפה שמספר התאונות וגם הנפגעים עלה בתקופה הזאת (זו שסיפרה לי על כך, יקית שהדגישה את המשמעת אצל היקים שהוסיפה אמינות לניסוי). לגבי הסטטיסטיקה בארץ, ישנו נתון שעליו שמעתי ב''קורס לנהיגה נכונה'' לפני שנים רבות, וחזרתי ושמעתי עליו לאחרונה בהרצאה של מישהו על נהיגה ותאונות, לפיו התאונות שסיבתן מהירות נמצאות באחד המקומות האחרונים. לגבי נתון זה חשוב להדגיש שבתאונות שסווגו כך, לא דובר בהכרח על מהירות מעל המהירות המותרת, אלא על מהירות גבוהה מהמתבקש לפי התנאים בשטח. אם רוצים לבדוק את אפקטיביות אכיפת המהירות היה צריך להפריד מתוך הקבוצה הזאת, עוד קבוצת תאונות, זו שבהן המהירות שגרמה לתאונה הייתה מעל המהירות המותרת בחוק, שכן מהירות ''בנסיבות המקרה'', לא נאכפת וספק אם אפשר מעשית לאכפה. ייתכן ולו נעשה הדבר (ולדעתי לא קשה לעשותו, כי בוחני התנועה די יודעים להעריך את המהירות, ובפרנויותי, אני כבר מתחיל לחשוד שאי פירסום הנתון הזה הוא מגמתי), היינו מופתעים מקוטנה של הקבוצה הזאת (מגודלה לא היינו יכולים להיות מופתעים, כי כל הקבוצה כולה שקיימת היום בנתון הסטטיסטי היא קטנה). |
|
||||
|
||||
ושני הסנט שלי, הם שגם אם ניקח את הקבוצה המוקטנת, דהיינו ''מהירות שגרמה לתאונה הייתה מעל המהירות המותרת בחוק'', זה לא מספיק בשביל לבדוק את יעילות הורדת התאונות. כדי לבדוק זאת, עלינו להקטין את הקבוצה עוד יותר, משום שהמצלמות יוצבו במקומות מסויימים (ישורת בכביש ראשי) ולא באחרים (ליד בתי ספר). לכן, צריך בעצם לספור את ה''תאונות שנמצאות במקום בו יוצבו המצלמות ושהמהירות שגרמה לתאונה הייתה מעל המהירות המותרת בחוק''. |
|
||||
|
||||
אני לא התכוונתי דווקא לאכיפת מהירות ע''י המצלמות החדשות, אלא לאכיפת מהירות בכלל, ומהירות נאכפת גם במקומות אחרים, בתוך ערים וכדומה. |
|
||||
|
||||
לדעתי המהירות המופרזת תורמת לתאונות בארץ אולי באופן עקיף. שיטת הסלאלום שבה נוסעים רבים מהנהגי ישראל הפרועים- כמעט תמיד נעשית במהירות מופרזת. יש הרבה מקומות בהם כדי לנסוע מהר, צריך לבצע עקיפות מסוכנות. |
|
||||
|
||||
בתגובתך חזרת על ה"לדעתי" המקובל בעניין הקשר בין מהירות לתאונות. ב תגובה 551787 שפתחה את הפתיל, הבאתי דוגמה ל "לדעתי" הפוך מהמקובל, ואמרתי שכדי לדעת מה האמת צריך לבדוק את הנושא מבחינה סטטיסטית. אשר ל"שיטת הסלאלום", הדבר נובע פשוט מהרגלי הנהיגה בארץ, שבהם הנהגים לא משתמשים בנתיבים שמאליים רק כדי לעקוף ולחזור ימינה (כמו שקובע החוק) אלא נוסעים בהם גם לאט (כשבכביש שבו שלושה נתיבים, הנתיב הימני שבו צריך לנסוע כשלא עוקפים, ריק לגמרי. . .), ובכך, בעצם, חוסמים את הדרך, ולא מאפשרים למי שמנסה לנסוע יותר מהר, להתקדם בעקיפה רגילה משמאל(1). הבלגן הזה אינו הכרחי. מי שנהג בכבישי אירופה רואה ששם נוסעים בצורה מסודרת, ואין צורך לנסוע בסלאלום כדי להתקדם. העניין הוא שאצלנו רואים את הבלגן הזה כטבעי. לא רק שהמשטרה לא מנסה לבצע מבצעי אכיפה גם בנושא הזה, אלא שבכלל לא מנסים לחנך את הנהגים לחדול מכך, ולנהוג כחוק גם בנושא הזה. יותר קל להם להתמקד בעניין המהירות, למרות שככל הנראה אין שום הוכחה גורפת לבד מ"לדעתי" כזה ואחר שאכן קיים קשר ברור בין מהירות לתאונות. (1) בתנאים שתיארת, כנראה, שיטת הסלאלום כשלעצמה אינה עבירה על החוק. היות שבכל נתיב נוסעות כמה מכוניות תמיד אפשר לטעון שעברת ל"שיירה" שנעה יותר מהר וכך עוקף מימין. |
|
||||
|
||||
כל מה שכתבתי מתייחס כמובן לתרבות הנהיגה בארץ ולוקח אותה כמצב נתון. במצב הזה למהירות יש קשר לתאונות. לפני מספר שנים נסעתי ממיאמי לקי ווסט. מי שמכיר, הדרך היא על כביש הנקרא US1 -נדמה לי כמו מקבילו במערב. זהו כביש סרגל ארוך מאד ודו סיטרי. הנתיבים מופרדים בקו רציף וכל מרחק מסויים יש מפרץ לעקיפה. אולי זה היה רק מקרה אך לא ראיתי אפילו עקיפה אחת וכמובן חשבתי על כביש דומה בישראל איך היה נראה (זוכר את הכביש הישן לירושלים בעל שלושה מסלולים: אחד לכל כיוון והאמצעי לעקיפה? איזו רולטה רוסית זו היתה לפעמים. באופן כללי אתה צודק. |
|
||||
|
||||
במדינת ישראל לא ניתן לעשות סטטיסטיקה על תאונות, מן המפורסמות היא שבתכנה המשמשת את המשטרה לתיעוד התאונות ניתן לכתוב סיבה אחת בלבד בסיבה לתאונה. ולכן תאונה יכולה להיות מסווגת כ"סטייה מהנתיב" או כ"מהירות מופרזת" אבל לא שתיהן ביחד, מה שלא מאפשר ליצור סטטיסטיקה אמינה בנושא. "כשהבוחן רושם בטופס את סיבת התאונה, הוא יכול לרשום רק סיבה אחת שהיא הדומיננטית. אם זאת תאונה חזיתית, כשרכב סטה מנתיב ונכנס חזיתית ברכב אחר, אז הוא ירשום 'סטייה מנתיב""' להגנת המשטרה ייאמר כי " יש לציין כי ב-2010 אמורים כל בוחני המשטרה להצטייד במערכת דיווח חדשה, שתאפשר דיווח מפורט יותר. " |
|
||||
|
||||
לבנות סטטיסטיקה על דיווח כזה או אחר של שוטר (או בוחן תנועה) נראית לי שיטה מפוקפקת, בלי קשר לכמות הסעיפים. אם אתה רוצה לדעת האם מהירות תורמת לתאונות, תעלה/תוריד את המהירות בכמה כבישים ותשווה את השינוי לשינוי באותה תקופה בכבישים דומים. ד"א, מצלמה לא בהכרח מורידה את המהירות הממוצעת בכביש וניידות משנות את התנהגות הנהג. איך מורידים את המהירות ? מצלמות וידאו במאתיים דולר בכניסה וביציאה מכביש זה מספיק כדי לתפוס את הלוחיות, הזנה למחשב ואפשר לקבל את המהירות הממוצעת. או יותר טוב, לבדוק מה כבר נעשה בעולם בתחום. |
|
||||
|
||||
כבישים זאת מערכת כאוטית מכדי להגיע לתוצאות בצורה כזאת. מספר ההרוגים בכל שנה (וכל חודש בשנה) בכל כביש משתנה דרסטית משנה לשנה. דיווחים של בוחן התנועה מסייעים לנו לדעת ממה נגרמו התאונות, נניח שגרמת למהירות הממוצעת (באיזה אמצעי שתבחר) להיות 80 קמ"ש, אבל שלושת התאונות הקטלניות בכביש (ונניח שזה במקרה גם הממוצע הרב שנתי) נגרמו דווקא על ידי אלו שהחליטו לנסוע ב-130 קמ"ש. אז המסקנה היא שמהירות מוגזמת גורמת לתאונות, ולכן יש להקפיד עליה, או שהורדת המהירות בכביש לא מסייעת להפחתת כמות ההרוגים? אם לא תסתמך על הדוחות של בוחני התאונות, אתה עלול להסיק את המסקנה השנייה, מבלי לחשוב שאולי באמת צריך להגביל את המהירות, אבל אולי ששיטת הקנסות לא יעילה, או שאולי המשך האכיפה יביא להורדת מספר המטורפים. |
|
||||
|
||||
כאוטית ? אני בספק. גם שינויים דראסטיים, מתמצעים יפה מאוד במספרים גדולים. בוחן תנועה, במיוחד אחד שמקבל את ההוראות שלו מהמפכ"ל, מביא איתו לזירת התאונה את עולם הערכים שלו. אני מעדיף סטטיסטיקאי. |
|
||||
|
||||
פה מתבקשת המימרה הידועה על סטטיסטיקה. אתה יכול לתאר את הניסוי שאותו אתה מבקש לבצע? |
|
||||
|
||||
אם הטענה היא "מהירות גורמת לתאונות", נגביל את הטענה למהירות ממוצעת, נכריז על כמה כבישים כבעלי אכיפה מוגברת ועם מצלמות נוודא שהמהירות הממוצעת אכן ירדה (מצלמה בתחילה ובסוף) ונשווה את מספר התאונות/פצועים/הרוגים לכבישים בהם לא שונתה האכיפה (והמהירות בהתאם). אחרי ניסוי כזה, אתה יכול להסיק האם הורדת המהירות הממוצעת משנה באופן מובהק (בהתאם לגודל המדגם) את מספר הנפגעים ולאיזה כיוון. |
|
||||
|
||||
יופי, אז בוא נסביר למה התוצאות יהיו כאוטיות ולא תוכל להסיק מהן כלום: כמות ההרוגים ב*כל* כבישי ישראל משתנה בהפרשים שמגיעים ל-20%. למשל: בין 2008 ל2009 הייתה ירידה של 24 אחוז, בין 2000 ל2001 הייתה עלייה של 17%, מבלי להכיר את הנתונים עבור כבישים ספיצפים, אני יכול לנחש שהשונות שם גדולה אף יותר (תאונה אחת שנהרגים בה 4 אנשים, משנה לחלוטין את הסטטיסטיקה של כביש בודד). הנתונים מכאן: http://www.rsa.gov.il/InformationResearchCenter/Stat... עמוד 19. יכול להיות שאפשר להסיק מסקנות ממספר הפצועים אבל לא נתקלתי בגרף יפה של מספר הפצועים בשנה. בזמן שחיפשתי את הנתונים, נתקלתי בעובדה שמספר הפצועים מספר התאונות ואפילו מספר ההרוגים שנוי במחלוקת... |
|
||||
|
||||
יש שונות רבה בכמות התאונות/פצועים/הרוגים בין שנה לשנה, מה לזה ולכאוס1? לא עושים סטטיסטיקה על ארבעה מקרים, סך התאונות, הפצועים וההרוגים מספיקים כדי לבדוק השערות בצורה אמינה לאורך זמן סביר. בשביל זה צריך להשוות מול כבישים דומים כמו שכתבתי, ולא מול תקופות זמן אחרות. השוני הגדול בין תקופות הזמן נובע בין היתר מהבדלים במזג האוויר והשינוי המתמיד באיכות כלי הרכב. מספר הפצועים וההרוגים לא שנוי במחלוקת, מה ששנוי במחלוקת הוא שיטת הספירה (מי שמת אחרי שבוע במיון כתוצאה מתאונה נחשב? ושנה ?עם או בלי יש"ע?), זו לא בעיה כל זמן ששומרים על אחידות. |
|
||||
|
||||
או לפחות אפידמולוג. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |