בתשובה למוס גולמי, 24/09/10 6:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל במקרה של הפעוטות הנדרסים ברברס לא נעשתה עבירה על חוק ספציפי. יש כמובן חוקים אבסטרקטיים כמו "הנוהג ברכב ינקוט זהירות בהתאם למצב" אבל הם טובים כדי לשפוט את הנהג לאחר התאונה, לא כדי להנחות אותו כיצד לנהוג מלכתחילה. הרוב הנוקט זהירות בהתאם למצב עושה זאת לא בגלל שהוא זוכר שיש חוק כזה. (השווה לעצירה ברמזור או מתן זכות קדימה או נסיעה במהירות X ולא יותר, שהסיבה המיידית לעשייתם היא החוק, ורק ברקע שיקול הבטיחות.) אחד ההסברים לתופעת דריסת הפעוטות במגזר הוא תשתית: אצל היהודים יש יותר מדרכות ויותר גני משחקים, ולכן יותר הפרדה פיזית בין פעוטות לבין פגושים. אבל אני דווקא לא רוצה לנפנף בקלילות את הדיון על תרבות נהיגה של הערבים. תורה שבעל-פה נפוצה אצל יהודים היא שערבים נוהגים בממוצע באופן יותר פרוע (וכבישים באזורים מרובי ערבים מסוכנים יותר). מעניין אם זה נכון, ואם כן למה. סיבה אפשרית אחת היא הבדל תרבותי: חשיבות יותר גדולה אצלם להפגנת אומץ וגבריות לעומת בטיחות. וסיבה אפשרית אחרת היא מה שאתה מדבר עליו, וזו האפשרות הבאמת מעניינת ובאמת עצובה: תחושה אצלם שהחוק, באופן כללי, הוא על-ידי יהודים, למען יהודים, ואולי נגד ערבים. ואולי מהחוק, בהשלכה, גם תרבות של זהירות ובטיחות בכלל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפני זמן מה נסענו לגולן. ובחזרתנו הפעלנו את הג'יפיאס אף על פי שהכרתי את הדרך, על מנת שתהיה לנו התראה על מכמונות מהירות. הג'יפיאס, מצידו, בחר להוביל אותנו בדרכים לא-דרכים, וכך עברנו דרך כל הכפרים הערביים בגליל, פחות או יותר, עד שנמאס לי וכיבינו אותו. לא אבין משום מה אין אצלם תאורה בכבישים. מפני מה לא יכולים לשים פנס אחד, לפחות, בצומת ראמה1, שהרי היא לא מרומזרת, ורכבים נוסעים שם במהירות גבוהה משום שזה כביש בין-עירוני, ומצד שני הפונים ל- ומראמה, מנסים להשתלב בכביש. אין לי ספק שהסיבות שמנית נכונות, אבל שיפור תשתיות לא יזיק. 1 זה לא קשור לטיול הכפרים הערביים בלילה. את זה גילינו בדרך הלוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שמתבקשת כאן שאלה: כמה חשמל צורך הפנס במצוי בשנה? כמה זה עולה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שמץ של מושג. אבל מן הסתם אותו המחיר שעולה פנס ברמת גן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל רמת גן מספיקה נורה אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שאף אחד אחר לא ענה, וזה עניין אותי: חישוב מקורב מאוד: ראשית כל, פנס בודד עוזר אולי להאיר את ילדותינו הקטנה, אבל בצומת שמים תמיד רצף של פנסים. נראה לי ש־25 הוא מספר טיפוסי לצומת קטנה. ההספק של הפנס: הערכה גסה שלי: 200W. למישהו יש מקור סביר יותר? לכן ההספק של צומת הוא 5kW. לפי תעריף חברת חשמל המחיר הוא 35.49 אגורות לקוו"ש. כלומר לכל צומת יש עלות של 1.7745 ש"ח לשעה, או 15,555 ש"ח לשנה. לא סכום נוראי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהפנסים שלך דולקים גם בשעות האור. לא חבל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אפשר לחלק בשניים בערך. 7777 ש"ח לשנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה פחות. חל''ד (מע''צ לשעבר) קונה את החשמל בתעריף לילה מיוחד, שמסתמך על העובדה שבלילה כדאי לחברת החשמל למכור בכל מחיר גבוה מאפס, כיוון שאחרת האנרגיה פשוט יורדת לטמיון. אני לא יודע לאיזה דיל הם הצליחו להגיע עם חח''י אבל אין לי ספק שהם לא משלמים את התעריף שאתה רואה באתר, בדיוק כמו שיצחק תשובה לא משלם עמלות לפי ''תעריפון הבנק''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחברת החשמל אסור לעשות דילים. המחירים נקבעים ע"י רשות החשמל שהיא גוף חיצוני לחברת החשמל. למה בבנק זה אחרת? כי חברת החשמל היא מונופול רשמי ואילו הבנק כביכול נמצא בתחרות עם בנקים אחרים. על מונופול מותר להטיל מגבלות, כולל האיסור להפלות בין לקוחות סתם ככה. אני מניחה שאתה מתכוון לתעריפים מיוחדים כגון התעריף למאור רחובות ציבוריים או תעו"ז. לא הייתי קוראת לזה דיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי חברת החשמל יכולה לעשות עסקאות עם לקוחות מיוחדים כמו חל"ד, צה"ל או מקורות - היא תצטרך לקבל את אישור הרשות לכך, אבל כיוון שזה משרת הן את האינטרס של הצבור והן את זה של חח"י אין סיבה שהרשות לא תאשר זאת. אם, למשל, חל"ד מוכנה לרכוש מאה מגוואט בכל לילות השנה כדי להאיר 800 ק"מ של כבישים בין-עירוניים אבל היא יכולה לעמוד בזה רק אם המחיר יהיה 20 אגורות לקוט"ש, ואם לחברה יש קבולת יצור כזו שמתבזבזת לשווא - אז למה לא לאשר את זה? אם יבוא לקוח אחר וירצה גם הוא להאיר 800 ק"מ כביש אפשר יהיה להציע לו אותה עסקה בלי שום אפליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחברת החשמל אסור לעשות המון דברים בניגוד לחוקים. לא שמפריע לה לעשות אותם. בשם מפא"י ההיסטורית, ההסתדרות, הסוציאליזם והמונופול הממשלתי, משטים ח"י אלפי עובדיה והפנסיונרים בכלל הציבור הישראלי. עד היום "הצליחה" חח"י לצבור חוב חיצוני קטן של כ-70 מיליארד שקלים. 10,000 ש"ח מוטלים על כל קשישה, זאטוט, והריונית במדינה. בלי לחשבן את תקבולי הפנסיה השמנים מבפנים. כמובן שיש פתרון טכנולוגי לשעות הצריכה העצלה בלילה. קוראים לו 'אגירה צבורה'. רק מה, זה לא מצריך אלפי עובדים במשרה מלאה. אפילו לא עשרות. לכן הרעיון נדחה מזה שנות דור. אוברקוביץ' ז"ל לא היה בסיסו הפוליטי-אלקטוראלי של רבין זצ"ל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי שם בזכרון שלי כתוב שאוברקוביץ היה בליכוד, אבל אולי אני טועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה. הוא היה הכי מערך שאפשר. מראשי מחנה רבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. אולי התבלבלתי עם רוזנר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה העיקרית עם ''אגירה צבורה'' היא טכנולוגית. הטכנולוגיות שכן קיימות הן גם בזבזניות וגם דורשות המון עובדים וגם מזיקות לאיכות הסביבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 2878 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון הנידון שם (צוק מנרה) דורש עובדים ודורש שטח (סוג של פגיעה באיכה''ס). זאת בנוסף לעלויות הקמה, חומרים לתחזוקה (בנוסף לעובדים) והחלפת ציוד מתבלה. יכול להיות שזה עדיין כדאי, אבל כנראה לא מספיק כדי להוכיח קונספירציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקור 'אגירה שאובה' קשורה לפרוייקט 'תעלת הימים'. מהים התיכון בואכה רמת ערד, ומשם להפיל את המים לים המלח תוך כדי סיבוב טורבינות חשמל. בשנים האחרונות התגבשה מחשבה שונה בחסות הנשיא פרס: לחבר בין מפלס פני הים באילת/עקבה לבין מינוס 400 מ' של ים המלח. רוב הדרך בכח המשיכה. תוך פיתוח פארקי מים, בריכות דגה, תיירות ונופש, לצד הפקת חשמל בירידה, גם לצורך התפלה .להערכתי זה יקרה תוך דור או שניים. כי זה כלכלי ואקולוגי ונכון לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הערך האקולוגי של תעלת הימים -אם מהים התיכון ואם מים סוף - נתון במחלוקת עמוקה ביותר. וגם קולנית מספיק להגיע לעיתונות הרגילה. אני מאוד מקווה שלפני חלוף "דור או שניים" יתפתחו טכנולוגיות אנרגיה טובות יותר. אני אישית רוצה BTL Biomass_to_liquid [Wikipedia] כאן ועכשיו, אבל כנראה שהטכנולוגיה עדיין בשלב הסטרטאפ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים פעמיים. ביומסה היא העתיד ותעלת הימים זה פיל לבן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתקשה לקלוט מה רע אקולוגית בהעברת מים מהים האדום דרך מדבר צחיח לים המלח באמצעות חוק הפיזיקה שגילה אייזיק קשישא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל"ט ישנה עליה של כ- 200 מ'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם, וגם בעיה כימית שלא ברורה לי אבל משהו בעירוב מי ים סוף עם מי ים המלח גורם להתגבסות של המים ויצירת גושי גבס בים המלח, או משהו דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי, ונשמע משונה. הרי מי הים האדום אמורים לדלל את ריכוז היסודות בים המלח ולא להיפך. אבל, כאמור, לא יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הדודה: תעלת הימים#השלכות סביבתיות אפשריות [ויקיפדיה]: "הגבס יווצר כיוון שיוזרמו לים המלח מי ים סוף העשירים בסולפאט בעוד מי ים המלח עשירים בקלציום. ים המלח יהיה בעל רוויה לגבי גבס ולכן יושקע הגבס." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מי ים סוף העשירים בסולפאט"? כמה פרודות למ"ק ייחשבו ל"עשירים" מול ריכוז עשרות אחוזי המלחים בים המלח? נראה כמו פרוספקט מבית היוצר של יחצ"ן האחים עופר. (כי מ'כפת לנו אם יהא גבס שקוע בקרקעית ים המוות הגווע ממילא, במידה ועל הדרך יסופקו מטרות חיוביות רבות אחרות. עצם העובדה שכי"ל לא השמיעה קולה בסוגייה מעידה על כוונת זדון. ועדיין יש לזכור - כל האגן הדרומי משועבד כיום למטרות הכלכליות של הקבוצה. לצנינים בעיניהם תיחשב גלישת מים טריים לבריכות ההפקה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר שעו לנו את הניסוי הזה בבית ספר יסודי והתוצאה היה ששקע גבס. זה הוזכר במפורש כסכנה אפשרית של תעלת הימים. זה היה עוד כשכ"יל היתה חברה ממשלתית. איפה אתה רואה שאין תגובה של כי"ל או של העופרים לנושא? רק מעצם העובדה שהערך הקטן בוויקיפדיה לא כולל את תגובתם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם אם יש עליות הן לצורך ירידה והפקת אנרגיה בצידה. פלוס יתרונות נוספים שצוינו למעלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה העיקרית, כפי שאני מבין, היא מה לעשות אחרי שים המלח מתמלא מחדש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה דווקא קל; אתה שולט בקצב הזרימה, כך שאתה יכול להזרים מים בהתאם לקצב האידוי השנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כמה חשמל אתה מפיק מכמות השווה לאידוי השנתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלא כל כך מעט (אנחנו מדברים על סדר גודל של שבע מאות מיליוני קובים בשנה), אבל זה לא כל כך משנה; המטרות של התומכים בפרויקט במתכונתו הנוכחית הן עצירת ירידת המפלס ויצירת מוקדי משיכה לתיירים בערבה הישראלית והירדנית, והפקת חשמל היא רק תועלת לוואי. בעיני כל הרעיון הוא מטורף למדי, ואני שמח מאד בכך שאני לא רואה שום סכוי שהוא ימומש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שישנה מחלוקת בקשר לתועלת הכלכלית של מאזן ההשקעה/התפוקה של אנרגיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביומסה זה העבר - זה פח השמן מחנוכה העתיד הוא היתוך גרעיני [ויקיפדיה] ואולי אפילו דברים שמבוססים על אפקט קזימיר [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביומסה קיימת ומתפתחת גם היום גם מה שאתה התכוונת אליו, גם הגרסה המגעילה וגם הגרסה העוד יותר מגעילה. היתוך גרעיני זה משהו שכיום עולה המון כסף ואף אחד לא יודע אם הוא יעבוד וכמה הוא יעלה. על קזימיר לא שמעתי, יש פרויקט ספציפי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שריפת חומר אורגני היא הטכנולוגיה הכי עתיקה שיש , היתרון היחיד שיכול להיות לביודלק לסוגיו על נפט זה במקרה שהנפט והגז והפחם ייגמרו יש כמה ניסיונות בתחום ההיתוך שהם פחות יקרים מהגרסה האורתודוקסית של הITER למשל polywell [Wikipedia] להערכתי הלא ממש מקצועית אנחנו במרחק של לפחות כמה עשרות שנים מניצול תופעות של אנרגיית וואקום כמו אפקט קזימיר (אחת הטכנולוגיות שזה דורש זה מוליכי-על) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבה המאחרת בתגובה 553206 הרעיון בביומסה הוא לא לגדל צמחים רק לאנרגיה אלא להשתמש בביומסה שהיום אנחנו זורקים (ומשנעים) כאנרגיה. מעבר לכך אם יש לך מוצר (והדוגמא הכי מתבקשת הוא בקר) ניתן לייצר אותו בצורה שתפלוט הרבה פחות c02. מעבר לזה לצמחים יש את היתרון הגדול שהם הופכים co2 לחמצן וניתן לשים אותם על הגג או בעדנית. אני ממש לא מזלזל באנרגיה גרעינית וחושב שהיא יכולה להשתפר, קשה לי להאמין שהיא תהיה פתרון מושלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתרון של ביודלק על אנרגיה גרעינית הוא שאפשר להשתמש בו במכוניות אבל בדיוק בתחום הזה מוצרי נפט זולים יותר ואאל''ט גם נותנים לך יותר אנרגיה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביומסה היא חינם, להיפך היא אפילו עולה כסף לשינועה והטמנתה אז אם הצלחת להעלים אותה וגם להרוויח מזה משהו אז זה בכלל מעולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין דבר כזה חינם קח את הכסף של השינוע ותוסיף לו את עלות ההמרה לדלק וזו רק ההתחלה של כמה ביומסה עולה אם זה היה ריווחי כבר היו עושים את זה ממזמן (אלא אם כן אתה בקטע של קונספירציות של חברות הנפט) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביומסה היא חינם לא המרתה. אתה גם צריך להוריד את העלות של הטיפול בפסולת האורגנית אם לא תהפוך אותה לאנרגיה. יש הרבה סיבות למה לא עשו את זה בעבר (אם כי כמו שאתה רואה מהלינק מתחילים לעשות את זה). 1. הטכנולוגיה לא מספיק מפותחת. 2. לא השקיעו במחקר באותה רמה של הטכנולוגיה הגרעינית. ואחת הסיבות היא 3. זה מגעיל, כל חוקר יעדיף להתעסק באנרגיה גרעינית ולא בהפרשות ובזבל. 4. שינוע של זבל הוא "חינם"1 לכן חלק מהרווח נסתר מעיני המשתמשים. 5. פוליטיקאים תמיד יעדיפו מפעל אחד שפותר בעיה גדולה על פני תכנון כולל. _____ 1 או בתש"חית התשלום לא מושת על המשתמשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קונספירציה של בעלי הסובסידיות.... ביוגז קיים היום איפה שהוא רווחי. הוא מפיק חשמל איפה שהגנרטור לא הושבת עקב השפעת ה-H2S. בחיריה נמצא מפעל סמוך שמנצל את הביוגז לחימום וחוסך את ההמרה לחשמל. Biomass to liquid, גזיפיקציה - נמצאים בשלבי סטארטאפ כאלה ואחרים. כנ"ל עוד כמה טכנולוגיות. אתנול מתירס וביודיזל מדקל-שמן קיימים בעזרת סובסידיות ו/או חוקים המחייבים שימוש בהם ו/או מיסוי מופחת ביחס לבנזין. היופי בדבר, שאומנם השוק לא לגמרי חופשי אבל יש בעולם מספיק הזדמנות לתחרות ולפיתוח הטכנולוגיות בהתאמה לעלויות ולשימושים. לענ"ד הסובסידיות רק מעוותות את השוק ולכן מפריעות להתפתחות הטכנולוגית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו יוזמה ישראלית, הם עשו משהו במולדובה כמדומני, ועכשיו הם עובדים בבולגריה, שם סובלים בצורה רצינית מבעיית צואת חזירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הקישור, בשנת 2004 הם הקימו את הפיילוט ברומניה וכעבור 3 שנים הוא היה על סף הרווחיות. ומה קרה ב-3 השנים מאז ועד היום? לא ראיתי באתר פירוט על בולגריה. אם את מכירה אותם אישית ויודעת שהם עדיין עובדים - תכתבי את זה בבקשה. אגב, כדאי לשים לב שמקור ההכנסה האמיתי איננו האנרגיה אלא המחיר השלילי של אשפה.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אברר, אני מכיר שם מישהו ואשאל אותו, זה יקח כמה ימים. בכל אופן, מחירה השלילי של האשפה הוא חשוב ביותר, ונראה לי שהעתיד הוא בשימוש של הרבה רעיונות ואמצעים לא ענקיים, ולא רעיון אחד ענק שיפתור את כל הבעיות כמו תחנת היתוך גרעיני שתחשמל את כל אירופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פדיחה לי! כתבתי רומניה במקום מולדבה. כל חברי-ילידי-מולדבה יבוזו לי, במיוחד בגלל שהם בכלל רוסים-יהודים... בהזדמנות שאת שואלת, תשאלי בבקשה גם איך משתלבת הטכנולוגיה של שריפה עם צואת חזירים שהיא 80%-90% מים. שריפת מים צורכת המון אנרגיה, והייתי חושבת שדווקא שם ילכו על ביוגז. כמובן שאני מסכימה איתך לחלוטין שהעתיד הוא בשימוש של הרבה רעיונות ואמצעים לא ענקיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ככה, ב2007 הרוסים העבירו במולדוביה צינור גז בדרכו למערב אירופה, לדברי הרוסים כ30% מהגז נגנב בדרך בין רוסיה לצרכנים. אז פסקה פעילות המפעל. כמו ששיערת, בבולגריה הענין הוא ייצור גז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המגעילות האולטימטיבית בתחום הפקת אנרגיה מביומסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לא מדובר בתרחיש הכי אופטימי אבל כשאני חושב מה יקרה כשהתעבורה תהיה כל כך יקרה שלא ניתן יהיה לייבא עבודה זולה יש שתי אפשרויות עיקריות: או שהעולם המערבי יתחיל לעבוד או ש... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאני מבין את ההיסטוריה, ההתפתחות הגדולה בתחום העבדות דווקא נבעה מהתקדמויות בתחום התעבורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובינתיים: http://blogs.discovermagazine.com/80beats/2010/10/12... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל טכנולוגיה שמטרתה ליצור דלק נוזלי נראית לי כשלב ביניים מיותר. נכון שבשני העשורים הקרובים הדלקים האלה עדיין יהיו מקור עיקרי להנעת כלי רכב, אבל ראשית - הנעת כלי רכב היא חלק לא מרכזי במיוחד מצריכת האנרגיה העולמית, ושנית - אנחנו כבר היום רואים את תחילת המעבר של כלי הרכב להנעה חשמלית, שבסופו של דבר תשחרר אותנו מהתלות בסוג הזה של דלקים (להוציא לצרכי טיסה ואולי גם ספינות למרחקים ארוכים). עדיף להשקיע בטכנולוגיות לניצול יעיל של אנרגיית שמש/רוח להפקת חשמל, וטכנולוגיות לאגירה יעילה של האנרגיה החשמלית הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיקר השימוש בנפט (כ 70%) הוא לתחבורה. מתוך ביקוש עולמי של כ 85 מיליון חביות ביום, רק 74 מיליון חביות הן נפט מנפט. רוב השאר הן נפט שעובה מגז, ונכרה בחולות הנפט, ומיעוטן ביודיזל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיקר השימוש בנפט הוא לתחבורה, אבל הנפט עצמו הוא לא השחקן המרכזי בכלכלת האנרגיה הגלובלית. אם רוצים לפתח מקור אלטרנטיבי שיחליף משהו קיים צריך להחליף את הפחם, שהוא גם משמעותי יותר וגם מזהם יותר, ולא את הנפט (שממילא יגמור את עצמו תוך עשורים ספורים, או יותר נכון יתייקר לרמה של חוסר כדאיות מוחלט). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה העיקרית עם דלק מביומסה, שמדובר בטכנולוגיה שגם בתסריט האופטימלי ביותר תהיה זללנית קרקע רצינית מאוד. הניצולת התאורטית המקסימלית של צמחים היא בערך שליש מהניצולת של קולטנים סולאריים שכבר עובדים במעבדות ונמוכה משמעותית גם מהניצולת של הקולטנים שכבר נפרסים. פועל יוצא הוא שצריך הרבה יותר קרקע רק כדי לייתר את החלק של הסוללה באוטו. בזמן שפסולת גרעינית בטכנולוגיות קיימות היא קומפקטית למדי, ולמעשה לא קיימת בטכנולוגיות שנמצאות מעבר לפינה 1, דלק מביומסה יגרום להרס מרחבים (גם במדבר) אדירים בשביל חוות של אצות. לי זה נראה כמו פתרון לא סביבתי בעליל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי על איזו ביומסה אתה מפנטז1.... בל נשכח את האנרגיה שאנחנו מבזבזים היום על חמצון ביולוגי של ביומסה בשפכים, בשפכי בע"ח ובשפכי תעשיה. וכמה ביומסה קבורה במטמנות. וכמה ביומסה החקלאים שורפים בשולי השדה וכמה גזם נאסף בערים. נכון שבעיקרון אפשר להפיק מהם ביוגז, אבל במעשה זה לא כל כך פשוט. ____________ 1רק כדי להבהיר, אומנם BTL זו הפנטזיה שלי, אבל יש עוד כמה טכנולוגיות באותה דרגת (אי) בשלות כגון gasification [Wikipedia] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא אם כן את רוצה לייצר את הדלק ליד smoking vents, בסופו של דבר תאלצי לגדל את הביומסה עם אנרגיית שמש, מה שאומר שטח רב. אפשר להשתמש בביומסה שהיום לא מנוצלת, אבל זה מענה חלקי ביותר, שגם יוצר בעיות משל עצמו. למשל השימוש בקנה התירס גוזל חומרי הזנה שהיו מתמחזרים ומגדיל את הצורך בדישון. לגבי מטמנות, כבר היום (ואפילו בארץ) משתמשים במתאן שנפלט (שזה בסופו של דבר פירוק טבעי, אם כי אולי לא מאוד יעיל) להפקת חשמל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצות אפשר לגדל במי ים מבלי לצרוך שטחי יבשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין אתה הורס, ע"י זה שאתה מחשיך, שטחי מחיה של אורגניזמים אחרים. בשאלה האם לשבש את מרקם החיים באלפי קמ"ר (עשרות אלפי ? יותר ?) של שטחי ים, או להרוס קמ"ר אחד של שטחי יבשה, לי הפתרון הסביבתי נראה ברור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלפי קמ"ר של שטחי ים? לא שמעתי שמישהו חולם אפילו על משהו בהקף כזה וגם לא נראה לי שזה מעשי. גם תחנת כח גרעינית יוצרת בעיות (ולא רק בתוך הקמ"ר שלה - ראה למשל את כמויות המים האדירות שהיא צורכת). בכל מקרה, אני מסכים אתך שטכנולוגיה גרעינית היא כרגע הפתרון הפחות-בעייתי; כבר כתבתי לעיל שאני לא רואה טעם בפיתוח ביו-דלק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה לא מעשי (ולדעתי זה לא מעשי רק כי שטחי יבשה זולים יותר), אז אי אפשר לספק חלק סביר מתצרוכת האנרגיה של האנושות ע''י גידול ביומסה בלי להרוס שטחי יבשה נרחבים. תחנת כוח גרעינית לא בהכרח צורכת מים, אם המים זולים, אפשר לאדות אותם (ומים לא חסרים כלל במקומות רבים), אחרת אפשר לעבוד במערכת סגורה ולעבות אותם חזרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שטחי יבשה זולים יותר? באוקינוס השקט יש מיליוני קמ"ר שאין להם בעלים. לא צריך לבנות שם בריכות, להביא מים מהים ולהזרים אותם בחזרה, לא צריך לסלול כבישים - צריך רק לגדר, לחבר צינור לאגזוז של תחנת הכח הסמוכה כדי להביא הרבה CO2, לשים אוכלוסיה התחלתית של אצות ופעם בכמה זמן לבוא לקצור אותן (טוב, זה יותר מסובך אבל זה הבסיס). שטחי יבשה מישוריים כמעט תמיד מיועדים לשימושים אחרים (חוץ מאלה שבמדבריות), וקשה להקצות שטח נרחב למטרה כזו (או לאיזושהי מטרה בכלל). כמובן, עבודה בהקף כזה בים מחייבת התמודדות עם בעיות אחרות שאני מאמין שהופכות את הענין לבלתי מעשי: גאות ושפל, זרמים, סופות, אפילו גלי צונאמי הם סיכון שכשאתה בונה פרויקט לעשרות שנים אתה חייב להתמודד אתו. היכולת שלך לשלוט ולבקר סביבה ימית נמוכה בהרבה מאשר בבריכות שאתה בונה על היבשה, כך שהאצות שלך נחשפות פוטנציאלית לצרות, ועוד אלף דברים. כור גרעיני לא בהכרח צורך מים. תחנת כח כן צורכת - לפחות תחנות הכח הגרעיניות (וגם הפחמיות, למען האמת) הקיימות היום, שחייבות להיות בנויות ליד ים או נהרות גדולים כדי לשאוב מי-קרור (ולהחזיר אותם חמים בהרבה לנהר, מה שפוגע קשות במערכת האקולוגית שלו) או לחילופין לקבל אספקה ממקור מרוחק ולאייד אותה. כשאת צרפת, למשל, פוקד גל חום אז תחנות הכח הגרעיניות שלה נאלצות להוריד את התפוקה - לפעמים אפילו בשלושים אחוז, כי הן לא מסוגלות לקרר את עצמם במים החמים של הנהרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שטחים שאין להם בעלים מכיוון שאין להם מספיק ערך כלכלי. שים לב מה קורה היום לאותם חלקי ים שבהם יש כנראה נפט או גז. אתה יוצר ערך כלכלי נוסף לשטח מי הים, ובנוסף למבני קבע שצריך להגן עליהם. גדולים בהרבה מסתם אסדת קידוח בודדת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי, לא ניתן לרשום בעלות על שטח בים (אפשר לקבל רשיון שימוש בו למטרות כאלה ואחרות). בנוגע לנפט ולגז, הערך שלהם קשור לנקודה הספציפית הזו; היזם לא יכול לעבור למדינה הסמוכה ולהפיק את הנפט שם. לעומת זאת, אם אתה רוצה לגדל אצות בחופי פלורידה והם רוצים ממך יותר מדי כסף אתה תמיד יכול לבחור במקסיקו, או פנמה, או אולי קובה כדי לעשות להם דווקא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתאן הנפלט ממטמנות זה הביוגז שהתייחסתי אליו. היישום לא פשוט, למשל בגלל ה-H2S הקורוזיבי שמעורב בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר רוצים לדייק בחשבון... נורות הנתרן בהם משתמשים להאיר צמתים יעילות פי 10 בערך מנורות להט רגילות (ופי 2 בערך מנורות פלואורסצנטיות), ולכן 200 וואט למנורה כנראה כפול לפחות מהמציאות - אני מנחש שנורה אפיינית בצומת צורכת 70-85 וואט. מאידך, יש להוסיף לעלות השוטפת תחזוקה (החלפת נורות, תיקון תקלות שונות, החלפת\תיקון עמוד כל פעם שמשאית מתנפצת על אחד העמודים וכו'). גם עם אורך החיים הגבוה של נורות הנתרן (4-5 שנים בשימוש ממוצע של 12 שעות ביום), עדיין יש צורך להחליף בצומת עם 20 מנורות בערך 5 כל שנה - ועלות החלפת נורה בראש עמוד בצומת נידחת גבוהה בהרבה מעלות החלפת נורה בחדר האמבטיה - ללא קשר למחיר הנורה עצמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי רוצה לדייק בחשבון? ראית איזה מספר עגול (עגול? מרובע?) יצא לי? סתם כדי שלא יגידו שבחרתי מראש את המספרים: הבחירה היחידה שעשיתי היתה לקצץ את המספר לשקלים שלמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם "ניסיתי לעזור" כי בתגובה 552806 כתבת שזה מעניין אותך... :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה של בור: למה אין נורות נתרן ביתיות? חיפוש לא הביא לי תשובות, למעט אולי גוון האור. אני מבין שהעלות די גבוהה, אבל עם אורך חיים גבוה זה אמור להתקזז, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>>> למעט אולי גוון האור... זהו, שכנראה אי אפשר למעט בחשיבות הפרט השולי הזה. למע"ד, אחת הסיבות העיקריות לזמן העצום שלקח לתאורה הפלואורסצנטית לחדור לשוק התאורה הביתי היא שבמשך זמן רב לא ידעו היצרנים לספק מנורות שעונות על דרישות הצרכנים בדיוק באספקט של גוון התאורה. לעומת זאת, נורת הנתרן היא המלכה לא רק של תאורת החוצות (הן בגלל היעילות והן בדיוק בגלל הגוון - אותו גוון שפוסל את נורת הנתרן לשימוש ביתי מתברר כבעל חדירה טובה ביותר בתנאים אטמוספריים קשים כמו גשם וערפל) אלא גם של החקלאות הא-סולרית: מגדלים רציניים של גידולי פנים (לא בכל המקרים מדובר בגידולים חוקיים) מרבים להשתמש בנורות נתרן. כך שאפשר לומור שדווקא _יש_ נורות נתרן ביתיות, אבל רק לשימושים מיוחדים... ראה נורה חשמלית [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה! קראתי את אותו ערך, ודווקא ממנו ומנושא גידולי הפנים חשבתי שהאור יכול להיות גם בטמפרטורה של אור שמש. מסתבר שלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמדברים על "טמפרטורה של האור" גלומה כאן הנחה שמדובר על מקור אור עם התפלגות ספקטראלית דומה לקרינת גוף שחור [ויקיפדיה]1. המנורות היעילות כמו LED ונורות נתרן ברוב המקרים מספקות אור בהתפלגות ספקטראלית שונה - בדרך כלל רוב האנרגיה מופיע ב(אחד או מספר קטן של) רצועות ספקטראליות צרות מאד. יש שתי טכניקות להפיק מהן אור "לבן": אפשר לייצר צירוף של מספר (בדרך כלל לפחות שלושה) מקורות בצבעים שונים כל שהצירוף נראה לאדם הרגיל2 כלבן, או להשתמש באפקט הפלואורסצנטי: המקור עצמו קורן בתחום הא"ס, וחומר פלואורסצנטי כזה או אחר "מתמיר" זאת לאור לבן. עד כמה שהצלחתי לברר, נורות הנתרן לא מתאימות לאף אחד מהטכניקות הללו, אבל לעומת זאת, בתחום התאורה הביתית ה־LED־ים, שיעילותם משתווה ואולי אפילו עולה על נורת הנתרן הולכים ומגברים חיילים וייתכן שתוך זמן מה יהפכו לדומיננטיים בתחום זה. עד כאן פינתנו "ממדף החשמלייה". בשבוע הבא - "מן הנגריה", ועל ההבדל בין מסור סרט למיטה מתקפלת. ________ 1 כן, אני מודע לשימוש הפרדוקסלי בשחור ולבן. מה לעשות, החיים מלאים פרדוקסים. 2 ייתכן מאד שלאנשים "לא רגילים" כמו, נניח, עיוורי צבעים, הצירוף לא ייראה לבן. כמו כן ייתכן שבעלי חיים עם מנגנון ראייה שונה מעט - למשל יותר או פחות משלושה סוגי מדוכים, או סוגים שונים מאשר אצל בני אדם לא ייראו תערובת כזו באותו אופן בו הם רואים אור לבן "אמיתי" (כלומר דומה מבחינת ההתפלגות הספקטראלית לקרינת גוף שחור1). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי לציין עוד פרמטר שרלבנטי לשמוש ביתי - משך הזמן עד להשגת תפוקת אור מלאה. יש נורות שנותנות את מלוא העצמה שלהן רק לאחר דקה או שתיים; המשתמש הביתי מעונין בנורה שכשמדליקים אותה היא נדלקת. עוד דבר אחד: הנורות המשמשות לתאורת רחוב כבות לכמה שניות פעם בכמה זמן - גם את זה לא היית מוכן לקבל בבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דקה ולבטח לא שתיים, אבל חולפות כ-15 שניות עד שנורות השיזוף לגידול צמחיה ביתית בחלל סגור מקבלות את הגוון הבוהק האופייני להן. אור לבן קשה הכואב בעיניים (האנושיות) אך עושה טוב לשתילים המתרוממים כלפיו בשקיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יודעי דבר טוענים (ומגובים ע"י מחקרים של נאס"ה) שעגבניות מעדיפות אור אדום, הגידול המומלץ הוא עם נורות לד. 80% אדום 10% סגול ו 10% כחול. חיסכון ניכר בחשמל הן על הנורות והן על המיזוג שנדרש בשימוש עם נורות נתרן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי מיקום במחזור הגידול. נכון שבשבועיים הראשונים מאז הנביטה והבקיעה מהקרקע עדיף להשתמש בתאורה 'רכה' יותר של מנורות LED משך 24/7/X2 בגובה של כ-10 ס"מ מעל הצמחים הרכים. לאחר מכן, כשעוברים לשיטת אור וחושך מוחלט לסירוגין, מוכרחים להשתמש באמצעים דרסטיים יותר. כולל מאווררים תעשייתים, ונטות להוצאת גזים וריחות, ויתר זוללי חשמל, כדי להגיע לתפוקה אופטימלית. (נגיד, בימים טרופים אלו, של עגבניות) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמנם לדים (הרבה) יותר יעילים מנתרן? כלומר, לאותה רמת תאורה הם מחממים הרבה פחות? אציין שעברו כבר שנים רבות מאז גידלתי (או השתמשתי ב)עגבניות, והשאלה היא מחמת עניין בתאורה ולא בחקלאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, זה עניין של שלבי החיים של הצמח. לא כל מה שטוב לבוגרים מתאים לתינוקות. כשהרך הילוד בוקע מזרעו צריך לאפשר לו תנאי האצת קיום בסביבה דמוית אינקובטור. אור רך לאורך כל היממה, טמפ' נעימה, לחות טובה. לאחר כשבועיים אפשר לקחת את כל האחים והאחיות (עם דגש על הנקבות) ולהעבירם למוסד חינוך מתקדם לעגבניות(?) עד שלב הבגרות. וכפי שידוע לכולם חשוב לאפשר לבני הטיפשעשרה לישון המון שעות, כמו להקפיד על דיאטה ותירגול גופני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה לא הייתה על חקלאות אלא על יעילות: לפי המעט שידוע לי, היעילות של לדים לא טובה בהרבה מהיעילות של נתרן - למעשה, אם לא מתייחסים לתוצאות שדווחו ממעבדות (מעל 200 לומן\וואט ללדים) אלא למה שזמין בשוק (יותר דומה ל־40-50), הרי שלפי מה שחפרתי יעילות הנתרן דווקא טובה יותר - בערך 100 לומן\וואט (מדובר בנורת נתרן לחץ גבוה, הנפוצה יותר ויעילה פחות מנורת נתרן לחץ נמוך שיודעת להגיע אפילו ל־200). כנראה די ברור שלדים זה העתיד, אבל בהווה נדמה לי שהנתרן עדיין יעיל יותר. שוב - אני מדבר על יעילות פיזית גרידא, לאו דווקא על "מה ההכי הטוב לעגבניות". כמובן אשמח ללמוד ממי שיודע יותר, אבל למען הגילוי נאות אציין שהאינפורמציה החקלאית מבוזבזת עלי: עברו כבר עשרות שנים מאז עסקתי בחקלאות פנים, וזמן רב אף יותר מאז עסקתי בחקלאות חוץ (יותר כותנה מעגבניות, אבל מי סופר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא או היא כתב\ה "יש נורות", ואז "דקה או שתיים" זה כנראה נכון (אפילו עד חמש במקרים מסוימים, אם כי אני לא יודע מה הסיפור של נתרן בהקשר הזה). לגבי "למה לא נתרן בבית" - אני לא חושב שצריך יותר מסיבה טובה אחת (כמו בסיפור העתיק על נפוליון ופעמוני הכנסייה)... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולי מסכים איתך שיש נורות שאינן תואמות שימוש ביתי. ידוע לנו על נורת ליבון, פלואורסנט, LED, וגם שמעתי על נורה (בעצם מנורה, כי היא מגיעה בהתקן מלא) המשמשת לגידול צמחיה בדירות מסתור בעיר ובכפר. לא בטוח ששמה הוא נתרן, מה שכן יודע שהיא נדלקת במלואה לאחר כמה שניות, זורקת אור לבן זוהר אימתני, והעלים מתכרבלים לעברה עד כדי כך שצריך לדאוג דרך קבע שהיא תישאר לפחות בגובה 60 ס"מ מהם. מחשש כוויה קטלנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנורות נתרן לא עושות אור לבן. זה נשמע יותר כמו מנורת כספית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאוד יכול להיות. מלכתחילה לא הייתי בטוח בשם. מכל מקום מדובר במנורה מוארכת (כ-40-50 ס"מ) ויקרה ביותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועם שרשרת שלבים שאפשר לפצל או לתלות כסרח עודף, אם רק היה לי קצת מרחב איןדור ונשימה היו מצתופפים כמה בריבוע בינות משפכי נייר אלומיניום מאווררים, הו, תמיכה מומסת בנוזל דו מימני לכל שלב בחייהם סומך היתי, מצמיחה להפרחה בקבוקים שונים אשאב או אז במזרקים אל תמהיל מדוד אך נדיב, נקבה מרובת רגליים, שמעתי שטיפונת מזירעו על זרועה השולית מכניסה את השואף להריון מדומה. לא אדע איזה זן יפה בלורית משפע אבירי ההינדוס מקבל היתי מעצמי מהיכן שהצבעונים עוד עולים ביוקר, שמן, פצלולי וחסון או כפטיט שלג, אדע שבנתיים אלו שבחלון טובים בקושי לתה אותו שותים בשם הכמיהה, בימים אלו של חרא ביוקר, לפחות כשהולכים לסוחר הסמים האדם הטוב שיצא לי לפגוש מזה כשנתיים מעשנים קצת הידרו שמנוני-פרח קטן בקטנה. כאותו שהשאירה אותה תאומה על שידה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן לא מפתיע, מסתבר שהתושבים המקומיים שותפים לדעתך שיש להציב בצומת ראמה רמזור (ובצמתים נוספים. ניתן לראות דוגמה קטלנית יותר כאן.) את אחת הסיבות לאי הצבת רמזורים אלו אני חושב שניתן למצוא בסעיף א' של תגובה 551714. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אנחנו רוצים לצמצם את מספרם ולכן מצאנו דרך טבעית לעשות זאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי מרחיק לכת עד כדי ניסוח קיצוני כזה. אני חשבתי יותר בכיוון של ''לא מאוד אכפת לנו כשערבים נהרגים.'' כש-''לנו'' משמש כאן בתפקיד ''הקונסנזוס היהודי.'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר את צומת ראמה אבל אם היא ת''פ של המועצה המקומית (להבדיל ממע''צ) והמועצה המקומית היא של בני דודנו אז אין מצב שמשהו ישתנה זה מה שקורין ''עניין תרבותי'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה אם עיניך ה... הבה נגדיר אותן "לא לא-גזעניות" שזפו את הידיעה בלינק הזה או שאצבעותיך ה... הבה נגדיר אותן "נוטות לדעות קדומות על קבוצות אתניות השונות ממך" התעצלו מכדי ללחוץ עליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו... ? בתור גזען אני בד"כ לא טורח לקרוא את העלון של המשת"פים אבל מכיוון שאין לי כרגע חיים חרגתי ממנהגי וקראתי משפט המפתח הוא בסוף הפסקה הראשונה: "רוב הצמתים האמורים מחברים יישוב לכביש ראשי." ודי לחכימא |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי הצבת תאורה ורמזור הן באחריות המועצה המקומית, ומתי באחריות מע"צ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי האחריות על צומת ראמה היא של מע"צ. ליתר דיוק: מי שעובד שם כיום על הרחבתה של הצומת זה מע"צ, למיטב הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, בתוך עיר / כפר, האחריות היא על הרשות המקומית, אבל מחוץ זה מע"צ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל מה שקורה במצבים כאלה של חיבור ישוב לכביש זה שמע"צ אומרים שזה צריך לבוא על חשבון המועצה/עיריה והמועצה אומרת שזה צריך לבוא על חשבון המדינה ואז מתחיל משא ומתן פוליטי עד שמגיעים לעמק השווה או לבחירות , מה שבא קודם בישובים יהודיים זה נגמר בדר"כ יותר מהר מכיוון שיש לחץ של התושבים על המועצה לסגור עניין (חוץ מזה שליהודים יש גם יותר השפעה) במקרה של הגליל נראה לי שראשי המועצות היהודים משתמשים בערבים כדי לנסות לקבוע תקדים שהמדינה היא האחראית ואם באמת עובדים עכשיו בצומת ראמה אז זה כנראה אומר שהם גם הצליחו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטטיסטית זה נכון שאחוז הערבים המעורבים בעבירות תנועה ובתאונות דרכים גדול מחלקם באוכלוסיה. חלקית זה אכן קשור לעובדה שהתחושה אצלם שהחוק, באופן כללי, הוא על-ידי יהודים, למען יהודים, ואולי נגד ערבים. חלקית זה נובע מתשתיות לקויות, ולמעשה מי שינסה לנהוג כחוק פשוט לא יגיע ליעדו, וחלקית זה נובע מכך שאחוז הנהגים המקצועיים, אלו הנמצאים יותר שעות ועל פני יותר קילומטרים בכבישים, בקרב בני דודינו גדול מחלקם באוכלוסיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל אלו לא מסבירים לי איך (כמעט?) בכל פעם שבה שומעים על פעוט שנדרס בידי אביו שנתן רוורס, מדובר בערבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך נייר מחקר של הכנסת: "מעמד כלכלי-חברתי נמוך הוא גורם סיכון *עולמי* להיפגעות ילדים מדריסה בנסיעה לאחור. על- פי רוב הסביבה הפיזית באזורי עוני מתאפיינת בקרבה בין אזור המגורים לבין כבישים, בהיעדר שטחי משחק ייעודיים לילדים ובהיעדר הפרדה ברורה בין שטח משחק לבין סביבת כלי רכב" (עמ' 4) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסביבה הפיזית הנ''ל מאפיינת גם מושבים באיזורי ספר, ולכן לא יכולה להיות הסיבה היחידה (או העיקרית) לתאונות מסוג זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מנסיוני. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |