 |
גוגל חשפה את מערכת ההפעלה Chrome OS | 3158 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
אני חושב שגוגל לא נכנסת לשוק מערכות ההפעלה השולחניות. "מערכת ההפעלה" שלה לא מתחרה בWindows, אלא מנסה לדחוק את מודל המיחשוב שWindows מיצגת אל השוליים. גוגל מנסה להציע מודל שבו מרכז הכובד נמצא בData centers של גוגל, ותפקיד המחשב האישי להציג את מימשק המשתמש של הישום שרץ בתוך שרתי הענן של גוגל, ומאכסן את הנתונים שלו בענן של גוגל. האמת היא שהחזון הזה לא חדש. Scott McNealy המנכ"ל הקודם של סאן דגל בחזון דומה, ושאף להשתמש בJava כדי לממש אותו לפני כ10 שנים. העניין לא הסתייע מסיבות שונות כמו חולשות הנדסיות של Java, האינטרנט שלא היתה בשלה מספיק, לסאן לא היו משאבים מספיקים. או אולי כל הרעיון דפוק באופן בסיסי. בכל אופן, מי שהיה אז CTO של סאן, Eric Schmidt, הוא כיום מנכ"ל גוגל, וכנראה שההיסטוריה חוזרת על עצמה, ולא בדיוק במקרה. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סאן לא דיברה על האינטרנט אלא על הרשת. לדוגמה: הרשת הארגונית. לפני המחשבים האישיים אנשים בכלל עבדו עם מסופים אישיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ז"א, העתיד שייך ל...הממ, ותיקים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז עכשיו חוזרים למסופים אישיים, אבל במקום שהמידע יישמר אצל הלקוח והחישוב יתבצע במיינפריים, עכשיו הטרמינל מבצע את החישובים ואת המידע שולח למיינפריים (?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה עיבוד אתה עושה אם אתה קורא דואר ב־gmail או משתתף בדיון באייל? יש עיבוד. כבודו במקומו מונח. אבל גם מסופי ה־3270 ביצעו עיבוד מסויים למה שהשרת נתן להם לפני שהם הציגו אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, אבל אני חשבתי על יישומים יותר כבדים. אם כל מה שצריך זה לשלוח מיילים ולהתדיין באייל לא צריך בכלל עיבוד, אבל בשביל דברים כאלה כבר יש דפדפן. אם הרעיון הוא שהמחשב יהיה רק דפדפן אז זה באמת כמו טרמינל, אבל כבר למדו לייצר מחשבים אישיים שיודעים גם לעשות דברים נוספים. האם גוגל מתכננת לרכז את כוח החישוב שדרוש לעולם, או לרכז את כל המידע שהעולם מייצר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למערכת המיועדת לא תהיה גישה סבירה לדיסק המקומי (מעבר לאחסון זמני). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, הסיסמה "הרשת היא המחשב" התיחסה במקורה לרשת מקומית ולא לאינטרנט. אבל בשנות ה90 הציגה סאן את החזון של דחיקת Windows אל השוליים ע"י הצגת פלטפורמת Java. ראשית, הJDK צריך לשמש תחליף ליצוג משאבים ע"י מערכת ההפעלה. אתה משתמש בJDK, והתוכנית רצה בדיוק אותו דבר בכל מערכת הפעלה. לכן Windows מאבדת את החשיבות שלה כמערכת הפעלה שולטת. סאן שמרה על העיקרון הזה בקנאות ונכנסה לעימות משפטי עם מיקרוסופט כאשר זו ניסתה להכניס שינויים להגדרות שקבעה סאן. מיקרוסופט מצידה רצתה לגרום לכך שישומי Java שנכתבו במקורם בשביל Windows לא יתאמו לפלטפורמות Java אחרות. שנית, סאן המציעה את הApplet. אין צורך "להתקין" את הישום. אתה נכנס לאתר, ואז הישום מתחיל לרוץ דרך הדפדפן שלך. כל התהליך הוא Multiplatform. לWindows שהיא מערכת ההפעלה האישית השולטת אין יתרון. הapplet היא רק החזית של הישום, שחלקו רץ בצד השרת. אם אני זוכר נכון, עלה אז גם הרעיון של "Net computer" - מחשב שכולו מיועד להריץ ישומי Java. נראה כאילו המוטיבציות שמאחורי מערכת ההפעלה החדשה, דומות לאלה שהיו מאחורי הNet computer. ליצור מכשיר פשוט שיאפשר הצגת חזית של ישומי רשת, ולהכניס למיקרוסופט מרפק בצלעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני היחיד שהחזון הזה נראה לו: 1) מיותר. 2) איום ונורא. ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבורי, מבחינה מעשית, מערכת הפעלה שאין בה טעם אם אתה לא מחובר לאינטרנט נשמעת זוועה. היתרון הבולט של המערכת הוא זמן העלייה המהיר שלה, אבל זה נתון חסר חשיבות למחשבים שאינם נטבוקים. עד כה הנטבוק שלי הועיל לי בעיקר בנסיבות שבהן לא היה חיבור לאינטרנט. אבל מבחינה כללית יותר, זה בדיוק מה שגורם לי לחשוש שגוגל הופכים לאח גדול. נראה לי לא חכם בכלל להפקיד את כל המידע (הכל! כי כל האפליקציות יהיו אפליקציות רשת!) בידי גוגל, בפרט בהתחשב בכך שהם יוכלו לסגור את השאלטר כשיתחשק להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המערכת תדע לפעול ברמה כזו או אחרת גם בלי חיבור למחשב (כמו מצב אוף-ליין של יישומי גוגל באמצעות גירז), ואני הבנתי שהיא גם תדע לנגן קבצי מדיה שמאוחסנים באופן מקומי בלי חיבור לאינטרנט (כמו שהטמל5 יודע לנגן קבצי מדיה מסויימים בלי תלות בתוכנות שמותקנות על המחשב). בנוסף, אפליקציות הרשת לא חייבות להיות של גוגל, למרות שברור שיהיה לגוגל יתרון (אותו יתרון שיש למיקרוסופט במערכת ההפעלה שלה - אם גוגל תהפוך אי פעם למשהו שדומה למונופול של מיקרוסופט בתחום, אני מניח שאותן שאלות משפטיות יעלו). השאלה היא אם אפליקציות לא גוגליות יאלצו להציע משאבי ענן משלהן. בכל מקרה, ברור שמדובר על קבורת חמור של השברירים האחרונים של פרטיות שיש לנו. אם אתה רוצה לכתוב משהו שלא יהיה זמין לכל העולם ואשתו, תכתוב אותו על פתק בכתב יד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ז"א "הטמל5 יודע לנגן קבצי מדיה"? הוא לא יודע. מי שמממש את הדפדפן שמתמודד עם הטמל5 מחוייב לדעת. מה זה "כזו או אחרת"? אתן לך דוגמה פשוטה מהחיים האמיתיים. אני במטוס (בלי אינטרנט) ורוצה להעביר זמן על ידי משחק Nethack. אפשר? למה אני צריך מערכת הפעלה שלא מסוגלת לעשות את זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג לגבי נטהק, אבל אם אתה במטוס בלי וויפיי ואתה רוצה לערוך את מסמכי הגוגל דוקס שלך, אתה יכול לעשות זאת במצב אוף-ליין (=עותק של המסמך שמור על המחשב שלך ומתסנכרן עם העותק שעל השרת ברגע שהוא יכול). אני מניח שאפשר לבנות אפליקציית נטהק שמאפשרת את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. מה שאתה מתאר עכשיו נשמע לי כמו מחשב סטנדרטי עם מערכת הפעלה סטנדרטית (וסותר את מה שנכתב על כך שהמחשב עובד רק עם אפליקציות אינטרנט). מה הקאץ'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחשב עובד רק עם אפליקציות אינטרנט. אפשר לתכנת אפליקציות אינטרנט כך שגם יפעלו offline. כולם חושבים שהchromeOS מתחרה עם windows. אין קשר. הוא נועד ל-netbook-ים שאנשים ממילא קונים רק בשביל אינטרנט. והם לא רוצים להתקין את המחשב כל חודש מחדש כי הוא נהיה איטי. הם רוצים netbook אינטרנט שפשוט יעבוד כמו הוידאו שלהם. זה לא מיועד בשום צורה להחליף את המחשב האישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים קונים נטבוקים רק בשביל אינטרנט? מה פתאום. נטבוק הוא מחשב נייד עם כל התכונות של מחשב רגיל - למעשה משהו די מקביל למחשב נייד מלפני שנתיים-שלוש, רק בלי צורב ועם חיי סוללה ארוכים יותר ומשקל קל. בקרוב יהיו Mobile Internet Devices, שזה יהיה באמת משהו שיתן רק רשת - אבל עוד צריך לראות כמה אנשים יטרחו לקנות אותם. בכל מקרה, סטודנט שקנה נטבוק כי הוא זול וקל להסתובב אתו כל היום ולסכם בו שעורים לא יקנה עוד מחשב בשביל עבודה "רצינית" יותר; הוא ישתמש בנטבוק גם אם זה קצת יותר אטי, ואם מה שהוא צריך כדי לסכם את השעורים זה אופיס אז הוא ירצה להתקין אופיס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכדי לחזק - ברוב המוחץ של הסיטואציות שבהן השתמשתי בנטבוק עד היום לא היה שום חיבור אינטרנט בסביבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה הרוב המוחץ? שתיים מתוך שלוש? ___ 1 אני כן. מפעם לפעם. ואני לא היחידי (לפי הסטטיסטיקה).2 2 הקרדיט ליוסי בנאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל האנשים קונים מחשב נטבוק בשביל אינטרנט. אלה שקונים אותו כמחשב רגיל - ברור שלא צריכים שום דבר אחר. זה כבר מחשב רגיל. זה לא מיועד עבורם. מאידך, יש הרבה אנשים שקונים את הנטבוק בתור נייד נוסף שמיועד רק לאינטרנט\עיבוד תמלילים קליל. לצרכים האלה ה-chromeOS יספיק בהחלט. לא רק יספיק. זה יחסוך מהם את הסבל שבהתקנת windows מחדש, ותחזוקתו. זה יהיה מוצר מדף, דפדפן אינטרנט שפשוט מדליקים וזה עובד, כמו הטלפון שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרוב האנשים התחזוקה השוטפת של חלונות היא לא משימה מציקה במיוחד. כשהנטבוקים הופיעו חשבו שהם חלשים מכדי להריץ XP והציעו אותם עם גרסאות לינוקס מותאמות במיוחד. תומכי הלינוקס להמונים חשבו שיש כאן הזדמנות להפיץ את הבשורה, אבל ברגע שהופיעו נטבוקים עם XP הקהל נהר אליהם בהמוניו ונתח השוק של לינוקס בנטבוקים היום אולי מגרד 5%. מסקנה - אנשים רוצים את מה שהם מכירים ורגילים, אין להם ענין ללמוד מחדש איך לעבוד עם המחשב, הם לא רוצים להחזיק סוגי קבצים שיעבדו רק באחת המערכות שיש להם - והם מוכנים לתחזק מערכת חלונות. אגב, אני לא בטוח שכשגוגל ינסו לבנות מערכת שתתמודד עם כל סוגי החומרה שבעולם ותתן מענה לכל סוג של איום אבטחה הם יגיעו למשהו שיעבוד חלק יותר ממיקרוסופט ולא יזדקק לתחזוקה. מה יכול להניע אנשים לשנות משהו? אם תציע להם משהו שהם לא מקבלים היום, איזושהי Killer Application שהם ירצו מספיק כדי לעשות משהו אחרת. אבל מה שמוצע כאן הוא הפוך - לא לתת יותר אלא לתת פחות. במקום מחשב שיכול לעשות הכל, מי שיקנה את הנטבוק הזה יקבל מכונה מוגבלת שלא יודעת לעשות הרבה. למה שהוא ירצה את זה? כי זה עולה יותר מהר? הנטבוק שלי עם XP חוזר מסטנד-ביי לתפקוד מלא תוך כמה שניות. כי תהיינה פחות בעיות אבטחה? קודם כל נחיה ונראה, ושנית - לרוב האנשים זה לא משנה, הם לא יודעים מה זה בוטקיט ואילו הם היו חוששים מחדרניות מרושעות הם היו טורחים להגדיר סיסמא. אז למה שמישהו ירצה את זה כשהוא יכול לקנות נטבוק אמיתי בהפרש כספי זעום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעצם העובדה שאני מתבקש לתחזק מחשבים עם חלונות באופן תדירי מקרובי משפחה וידידים, אני חושב שאתה טועה. אנשים שונאים לתחזק את XP. אבל שכנעת אותי. הטיעון של הלינוקס בנטבוק הוא טיעון מנצח. אנשים נהרו למה שהם יודעים ומכירים. אני חושב שהדוגמא הטובה ביותר לזה היא אבא שלי. כשהשתמשתי בכרום (דפדפן), ומשהו אצל ספק האינטרנט לא פעל הוא אמר לי: "תשתמש בדפדפן נורמאלי, למה אתה משתמש במשהו שעושה בעיות?". כמובן שגם באקספלורר זה לא עבד, אבל אז זה כבר היה אשמת הספק. שוכנעתי, אין סיכוי שזה יעבוד. לא חשבתי על שוק הלינוקס בדפדפנים. הסיכוי היחיד זה אם זה יהיה זול משמעותית, אולי אולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתח השוק של לינוקס על נטקבוקים גדול מ־5%. ההערכות שאני מכיר הן בין 10% ל־30%. גם כאן חלק מהבעיה היא מחלות ילדות: בהתחלה יצרני החומרה חשבו שהכי טוב להשתמש בהפצות "שמיועדות לכך" (כגון Linpus ו־Xandros). התוצאה היתה שהמחשבים הללו הגיעו עם מערכות לינוקס לא נוחות ושגם לא נתמכו ע"י הקהילה. לקח ליצרני החומרה זמן להבין שהם צריכים לעבוד עם הפצות "רגילות" כגון אובונטו, מנדריבה וסוזה. לגבי "אנשים רוצים את מה שמוכר": היו לא מעט הפצות לינוקס שרצו לגרום למערכת להיות מאוד נוחה לשימוש ע"י משתמשי חלונות. האסטרטגיה הזו הוכיחה את עצמה פעם אחרי פעם כלא מספיקה. הדוגמה האחרונה שאני מכיר: אף אחת מהן לא הצליחה יותר מדי. הניחוש שלי: זו לא דרך יעילה ליצור יתרון תחרותי מול הפצות מתחרות (שאם לא כן היינו רואים יותר השקעה בכך). אבל התעלמת מבעיה חמורה אחרת: הדפדפן. אם מערכת מסויימת אמורה לשמש בעיקר עבור "האינטרנט", יש בעיה אם חלק מה"אינטרנט" לא עובד עם הדפדפן שבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אנשים רוצים את מה שמוכר'' זה שאתה עושה את לינוקס קצת דומה לחלונות, לא עושה אותה מוכרת. צריך עוד הרבה עבודה. מה שאתה אומר לגבי תאימות, רלוונטי הרבה פחות בחו''ל, שם הרבה אתרים תומכים בכל הדפדפנים שלא כמו בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא דיברתי על סתם "לעשות את לינוקס דומה לחלונות". חברת אפורדי, שהזכרתי, עסקה בדיוק ב"יותר עבודה" מהסוג הזה. זה לא נתן להפצה שלהם מספיק יתרון תחרותי על־פני אובונטו רגיל. ב. "הרבה אתרים שתומכים בכל הדפדפנים" יש גם בארץ. הבעיה היא עם אותם אתרים שלא תומכים ב"כל הדפדפנים" (מה בדיוק נכלל ב"כל הדפדפנים"? גוגל שממשיך לא לתמוך היטב בקונקרור?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא רואה מה אפורדי עושה יותר מwine. ב. הכוונה בגדול היא, כמעט ואין אתרים שדורשים אך ורק אקפלורר בשביל פונקציונאליות בסיסית. באגים קטנים בתצוגה לא נחשבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מה שצריך לעשות זה בדיוק הדברים הקטנים. לקחת הרבה תוכניות ולוודא שהן עובדות. ב. דוגמה: רוב האתרים שמאפשרים מסחר במניות בארץ דורשים עבודה עם אקספלורר. אני הפסקתי לעבוד עם ספק אחד כזה מהסיבה הזו. אתה מוזמן לנסות גם לברר את זמני הטיסות בנתב"ג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמנו כל מה שנדרשתי בנתב"ג הוא להשתמש בתוסף קטן שגורם לפ"פ לשלוח אות זיהוי של IE (אפשר גם לעשות את זה ידנית). רוצה לומר, זו לא בעיה של תאימות, זו בעיה שלאף אחד ברשות שדות התעופה לא אכפת מספיק כדי לבדוק האם דפדפנים אחרים עובדים. מצד שני, היות ואתה לא יכול להפסיק לעבוד איתם, למה שיהיה להם אכפת ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך בדיוק מודדים את נתח השוק של לינוקס על נטבוקים? הנטבוק שלי למשל הגיע עם XP, אותו החלפתי ב-Ubuntu. מצד שני, לא אופתע אם יש נטבוקים שהגיעו עם לינוקס ו-XP הותקן עליהם אחר כבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"30%" הגיע מ: http://www.linuxpromagazine.com/Online/News/Study-Sh... יש לציין (חשוב לצורך הדיון המקורי) שהם ספרו את אנדרואיד כ"לינוקס".http://www.desktoplinux.com/news/NS6889644915.html שתי טענות מעניינות (נכונות?) שעולות משם: 1. נתח השוק של לינוקס על מחשבים ניידים בארה"ב קטן בהרבה מאשר "בחו"ל" (לא ראיתי ציון של מדינות מסויימות) 2. נתח השוק של מחשבים אשר מבוססים על ARM יגדל בהרבה בעתיד. ולגבי הסטטיסטיקה האישית שלי: קניתי אחד מאחד שהגיע עם לינוקס (נטבוק סיני: http://www.lemote.com/english/yeeloong.html . אנ אמור לקבל אותו רק מחר, ולכן איני יודע איך הוא בדיוק. אני מניח שזה בערך הנייד היחיד שדביאן היא מערכת ההפעלה המועדפת אצלו.) יש לי הרגשה שהמדגם הזה מוטה במקצת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה פרטים נוספים: הנייד ברשותי. באופן כללי המסך והמקלדת שלו קטנים מדי, אבל במקרים מסויימים הניידות היתרה שלו עוזרת. לעומת זאת החברה שייצרה את המעבד הולכת בדרכיה של אינטל: (החלק המעניין הוא מה ש־Miod Vallat כתב, לקראת הסוף) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שמא, בהתאם לעצה ממנכ"ל גוגל, אל תעשה אותו בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מנסח את זה אחרת: 1. אוברקיל 2. מסוכן והמסוכן זה כי זה מסכן את האינטרנט החופשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט מסכים. עם (2) בוודאי. אך לא עם (1) - לחלק גדול מאיתנו יש בכיס משהו דומה. הכוונה שלי היא הפוכה - שאם יהיה לי טלפון מספיק משוכלל, תהיה לי שליטה על התוכנה שרצה בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שיש לנו בכיס מיועד לתקשורת עם אנשים אחרים. מן הסתם הוא תלוי בתקשורת. השאלה היא האם כל הפונקציות שלו תלויות בכך - הפלאפון שלי היה אחלה שעון מעורר גם כשהייתי במקום בלי קליטה, כך שאפילו עליו (והוא ישן ומצ'וקמק) הדוגמה שלך לא תקפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסופים מתוחכמים יעשו בשבילך דברים יעודיים, התוצאה תשמר בענני הרשת ותשלף בציוד האלחוטי שלך כהרף עין. בטח שזה נורא ואיום ובטח ובטח שזה מיותר העולם משתנה יוהוהו והדברים לא ישובו להיות כשם שהיו. יהיו המון שורות תוכנה מענינות לכתוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לשאול מה זה הענן הזה שכולם מדברים עליו? הרי זיכרון חייב להיות פיזי כדי לשמור דברים אז איך בדיוק דברים ישמרו בענן הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו- שהענן הזה מיסתורי בעיני רק מעט פחות מהעננים עצמם. יש לדבר קשר כלשהו עם התמזערות ונפיצות של יחידות זכרון לתפיסתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה מה שיש לדודה להגיד על היצור המסתורי הזה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הדודה, גם הפעולה שלי עכשיו היא סוג של ענן, אני מניח שזה סוג מנוון במיוחד. אז אני אשאל ספציפית לגבי כרום. איפה נשמר המידע שאני שומר במערכת? אצלי? בשרתים של גוגל? אצל אנשים אחרים שמשתמשים במערכת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קח לדוגמה את Google docs שפועל כיום. המידע, אם אני לא טועה, נשמר בשרתים של גוגל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל docs זה כלום, אנחנו מדברים פה על מערכת הפעלה שלמה. לכל אחד יש היום לפחות 100GB זיכרון. איפה הם ישמרו את כל זה? חוץ מזה אחד הסיבות המרכזיות שאני לא משתמש בעננים למינהם למטרות עבודה הוא הפחד שאני אצא לחופשה ובינתיים גוגל תפשוט את הרגל ואז אנא אני בא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה לדעתך הולכים אותם 100GB? בעיקר על קבצי מדיה, לדעתי. מן הסתם אותם גוגל לא תאכסן; אולי היא תבנה על משהו יוטיובי. אגב, "מערכת הפעלה שלמה" קצת מטעה בהקשר הזה. אין בעיה לדחוף מערכת הפעלה מודרנית + המון תוכנות בסיס לדיסק של 700 מגה (הפצות הלינוקס השונות עושות בדיוק את זה). לרוב התוכנות שתופסות מקום כבד נוסף הן תוכנות שאינן בדיוק חלק סטנדרטי של מערכת ההפעלה (נניח, ויז'ואל סטודיו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער על הבורות אבל הסרטים של יוטיוב לא מאוחסנים בשרתים של גוגל? חוץ מזה אם אני לא יכול לראות בנייד שלי את הסרטים שלי אני כבר הרבה פחות מבין ממה ההתלהבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם מאוחסנים בשרת של גוגל, זה הרעיון. הנקודה היא שהם לא קבצים ששייכים למחשב ספציפי. במקום שאלף איש יורידו את אותו קובץ מדיה ויצפו בו במחשב שלהם בשקט, גוגל אולי בונה על כך שהם יתחברו ליוטיוב ויראו אותו שם. אני לא מבין בכלל מה ההתלהבות, או אפילו מי מתלהב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתרונות של מערכת ההפעלה צריכים להיות משקל קטן, פשטות הפעלה למשתמש, boot מהיר, בטיחות גבוהה, מחיר נמוך (open source). מערכת ההפעלה תאפשר שימוש יעיל ופשוט ברשת - וזה הכל. לפתח למערכת ההפעלה של גוגל פרושו לבנות אתר אינטרנט, או ישום רשת. אני בטוח (לא יודע) שמערכת ההפעלה לא מחייבת אותך להשתמש בGoogle App Engine או בישומי רשת של גוגל דווקא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בילבלת כאן יפה בין מה שרץ על השרת לבין מה שרץ אצל הלקוח. מערכת ההפעלה אולי חופשית, אולם לכתוב יישומים שירוצו עליה ישירות זה לא כ''כ פשוט וגוגל בכלל לא מעודדת את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוגל רוצים מערכת הפעלה שבשליטתם המוחלטת. אחרת הם היו משתמשים בלינוקס, עם http://coreboot.org עבור ה־bios. יש להם מערכת הפעלה עצמאית שמשכתבת בצורה גרועה למדי את כל מה שלינוקס עושה כיום. מערכות לינוקס כיום מגיעות לזמני עליה טובים יותר אם מתאימים אותם לחומרות מסויימות (והמערכת של גוגל תפורה לחומרות מסויימות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה. ChromeOS הוא 1. לינוקס (ולא מערכת הפעלה עצמאית שמשכתבת וכו'). הדבר היחיד ששונה זה ה-Windows Manager 2. אופנסורס (ולא "מערכת הפעלה שבשליטתם המוחלטת") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לינוקס הוא שם לשני דברים שונים: ליבת מערכת הפעלה ומערכת הפעלה שלמה. המערכת של גוגל בנויה על ליבת לינוקס: אולם היא לא משתמשת כמעט באף רכיב אחר ממערכת לינוקס רגילה: כמה דוגמאות למערכות לינוקס שעולות מהר על חומרות מסויימות: קניינית: חופשית: (כאן מדובר על מערכת לינוקס מלאה, עם udev, HAL וכל השאר) אם להכנס למונחים קצת יותר טכניים: הם כתבו אפילו libc חדש משלהם (וזה לא שחסרים lilbc-ים קטנים שעובדים היטב עם לינוקס, או ששלהם עובד היטב). הם העיפו את כל התשתית הסטנדרטית של udev ומעלה (dbus, HAL ותחליפיו). המערכת שלהם לא עובדת היטב. היא תפורה לחומרות מאוד מסוימות, כגון ה־eeepc ושם היא איכשהו עובדת: וכאן מגיעים לחלק השני: קוד המקור אמנם זמין. אז מה? מה זה עוזר לי? האם אני אוכל לשנות את התוכנה שרצה על מערכת כזו? אם לא: אין משמעות לזמינות קוד המקור. (לא בדיוק אותה מערכת הפעלה, אבל יש התייחסות לנקודות הללו) גוגל הולכת למכור מכשירים עם המערכת הזו במחירים זולים ממילא. הם כנראה ישמשו בתפקיד שומה לטלפונים סלולריים של היום מכיוון שהם חייבים להיות מחוברים לרשת. לכן אפשר לגזור קופון מאספקת שירותים. ולכן משתלם לספק אותם במחיר מוזל עם מינימום יכולת שינוי ללקוח. קוד המקור של כל מיני פרויקטים שקשורים לאנדרואיד היה זמין, באופן כללי. אבל תמיד לאחר שהמוצר כבר יצא. הפיתוח לא היה באוויר החופשי. לגופים אחרים לא הייתה יכולת להשפיע על הפיתוח (ראו כמה היה קשה לשחר שמש לתקן באגים בתמיכה העברית). ככל הנראה גם מערכת ההפעלה החדשה תתנהל בצורה דומה. ככה גוגל התנהלה לכל אורך הדרך. ואם כבר להיות טכני, אז עד הסוף. לכל מי שלא ידע עד כמה המחשבים שלנו נבנו בצורה מטומטמת: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתעלם מעניין האבטחה. בchromeOS יש sandboxing כמעט לכל דבר. בchromeOS יש חומרה שלא מאפשרת maid attack בלי לשנות משהו פיסית בחומרה. בwindows וlinux על חומרה גנרית יש את http://www.stoned-vienna.com/ למשל. די מפחיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי למה בדיוק אתה מתכוון. אנא הסבר מהו היתרון האמור ולמה בדיוק הוא חשוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכתבתי למעלה, זה אמור להיות מוצר מדף. אתה פותח גולש וזה עובד. בלי התקנות מחדש ובלי עניינים. זה עיקר העניין. הייתרונות שהזכרתי הם חלק מזה. כל "תוכנה" בדפדפן רצה כתהליך נפרד בארגז חול משלה. היא לא אמורה להיות יכולה למחוק לך קבצים ששמרת במחשב מהמצלמה, או לגעת בהגדרות של gmail (מה שיכול לקרות במחשב רגיל). מעבר לזה, במחשב רגיל, ברגע שעזבת אותו לשניה (ממש לשניה) אפשר להתקין תוכנות שיזללו לך את הססמאות. וכן, אפילו אם יש לך full harddrive encryption. זה נקרא evil maid attack, כי החדרנית במלון רואה את המחשב שלך, מתקינה עליו stoned bootkit, אתה לא חושד בכלום, ובום, הקריירה שלך כג'יימס בונד נגנזה. התקפות כאלה לא אפשריות ב-chromeOS בלי שינוי של החומרה. הוא אשר אמרתי, זה יהיה מחשב קל וזול לגלישה באינטרנט. תוכל לגלוש איתו באינטרנט, אבל החוויה לא תהיה של מחשב שצריך לתחזק וקל להרוס, אלא של שואב אבק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טכנולוגיות ה־sandboxing האמורות מוכנסות באופן כללי גם ללינוקס. אבל לי זה נראה מוזר שתוכנת ניהול התמונות המקומית לא יכולה למחוק תמונות שצילמתי מהמצלמה, ושתוכנת הדואר המקומית לא יודעת עם מי אני מדבר במסרים מיידיים. למה התקפת evil maid לא אפשרית ב־ChromeOS? מה מיוחד שם? דרך אגב: ("לשניה, ממש לשניה"? למחשב לוקח קצת יותר זמן לעלות). למיטב הבנתי מה שגוגל עושים הוא פשוט: למנוע מתוכנה עצובה (לא מאושרת) לרוץ על המערכות שלהם. טכנולוגיה כזו הוכנסה ע"י מיקרוסופט לשימוש ב־X-Box לפני כמה שנים טובות. בלינוקס קיימת תמיכה בטכנולוגיה כזו עקב עבודה של IBM ואחרים בשנים האחרונות. יש לה גם כמה שימושים מועילים. מצד שני, המשמעות היא שאני לא יכול להתקין את התוכנה שלי על המחשב שלי. כלומר: המחשב אינו שלי. הוא של גוגל ושל סלקום. אם גוגל וסלקום שולטים לי בוודאות של 100% על התוכנה שאני מריץ במחשב שלי, זה נראה לי קצת יותר גרוע מאשר התקפה ג'יימס־בונדית בהסתברות נמוכה. לדוגמה: איך אתה מסתמש ב־PGP עם חשבון דואר בגוגל וללא הסתמכות על דיסק מקומי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להכניס טכנולוגיות sandbox ללינוקס. ואז לארוז את זה יפה בחבילה ולקרוא לזה בשם. וזה בדיוק מה שהם עשו. לא הבנתי אם אמרת את זה בצחוק או לא, כי אני חושב שאתה מבין מה הכוונה sandboxing. תוכנת התמונות יודעת על התמונות, תוכנת הג'ימייל יודעת על המסרים המיידיים. אבל תוכנת התמונות לא יודעת על המסרים המידיים ותוכנת המסרים המידיים לא יודעת על התמונות. אז אם הורדת תמונות מהמצלמה, ונכנסת לאתר לא ידידותי התמונות בטוחות. את זה אין במ"ה רגילה. לגבי זמן התקפת evil maid, כוונתי הייתה, אם החדרנית מוצאת את המחשב שלך פתוח. ולמניעת צייקנות, זה יותר משניה, אני מעריך שזה כ-15 שניות, הכנסת USB והרצת תוכנה. השינויים בחומרה מיועדים להתריע למשתמש אם מערכת ההפעלה או הליבה שונתה, וזהו. אתה תוכל להריץ שם איזו מערכת הפעלה שתרצה. זה לא דורש שהתוכנות יהיו חתומות כמו בTPM. זה ממש לא אותו רעיון. שוב אם אתה רוצה מחשב, כדאי שתקנה מחשב, ולא chromeOS. אם אתה רוצה מכשיר לגלישה באינטרנט *לא* כדאי לך לקנות מחשב. יותר זול ופשוט chromeOS. לגבי GPG, אין פשוט מזה. JS ששומר על הכונן הקשיח (HTML5) את המפתח שלך, ומצפין הודעות של gmail. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אבל אני רוצה שתוכנת התמונות תדע על תוכנת המסרים המיידיים. הנה עוד דרקון קטן שיצא מהדרקון הגדול: ב. בשביל למנוע מחדרנית שמוצאת את המחשב שלי פתוח לעשות משהו יש נעילה עם סיסמה. אתה מדבר על מחשב מכובה (למשתמש רגיל אין הרשאת כתיבה לדיסק. לא צריכים להריץ אוטומטית תוכנה מדיסק שמוכנס למערכת) ג. אם המפתח נשמר על הכונן המקומי שלי, הוא לא זמין אם אני עובר למחשב אחר. בעיה בחזון "הרשת היא המחשב". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כנראה ש-chromeOS לא בשבילך. רוב המשתמשים ה"פשוטים" רוצים שזה פשוט יעבוד, ולא יהיו תקלות. ומוכנים לשלם בשביל זה במעט חוסר גמישות. אם הם יכולים לדעת שהם יתקינו כמה תוכנות שהם רוצים , ואין סיכוי שהמכשיר לא יידלק אחר כך (וזה קרה לי גם בלינוקס, תתפלא). הם מוכנים לשלם על זה בפחות גמישות של התוכנות. (כנראה שהתמונות יהיו מקרה מיוחד ויהיו משותפות בקריאה בלבד לכל שאר התוכנות במערכת, אבל באופן כללי). א1. לא הבנתי, זה של גוגל? ב. אצלי ב-dell אין נעילה עם ססמא בויסטה בברירת מחדל. אצל כל מי שאני מכיר שקנה מחשב נייד יש boot בלי ססמא ועם אופציה בהקשת מקש לאתחל מ-USB. זה מספיק בשביל החדרנית להחליף את ה-boot ב-15 שניות גם אם המחשב נעול או מכובה. זה משהו שאנשי הלינוקס לא מבינים. אני מצאתי את פרנסתי מלינוקס, ואפשר בהחלט להגיד שאני מבין במחשבים, ובכ"ז אני לא רוצה להתעסק עם הנייד שלי בשביל שהוא יהיה בטוח. אני לא רוצה bootkit, וגם לא רוצה ססמא כל boot. ככה אני מפונק. ושוב, אני יודע לעשות את כל הגדרות האבטחה האלו בעצימת עיניים ועם ידיים קשורות מאחורי הגב (טוב, אולי קצת הגזמתי..), הן ללינוקס והן לחלונות. מה עם מי שפשוט רוצה מחשב לגלוש אתו באינטרנט קפה בנסיעות, לשלוח אימיילים ותמונות, שהוא לא יודע אפילו איך עושים את הדברים האלה? ג. באמת מי שחשוב לו החזון, ישמור את הססמא ב-draft אצלו במייל. סתם הראתי שארגזי החול של chromeOS לא באמת מגבילים כ"כ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זה לא "יעבוד" סתם כך. תקלות חומרה יהיו גם יהיו. תקלות תקשורת לא חסרות תקלות תוכנה יהיו גם הן. מכשיר שיש בו תוכנה שאין לי כל שליטה עליו: זה הטלפון הנייד שלי. אבל כאמור, הוא לא שלי. א1. לא. בשלב מסויים תבין שלא כל האנשים החכמים בעולם עובדים עבור גוגל. ב. הנייד שלך? שלך גוגל וסלקום. אני מאחל לך שלא תהיה לך תקלה פיזית במכשיר שתצריך עליה ממדיה אחרת. או שלא תחשוב מתישהו חס־וחלילה שמדובר על מכשיר שהוא שלך ואתה רוצה לנסות להריץ שם משהו אחר. אבל כאמור, לא מדובר על תכונה ייחודית ל־ChromeOS. את התכונה הזו אפשר לממש בכל מערכת הפעלה. למעשה, אתה מוצא אותה בכמעט כל מערכת הפעלה שמשמשת בטלפונים ניידים. אין לה קשר להפרדה בין תהליכים ברמת המשתמש. אבל כמובן שגוגל מספרים לכל העולם שהם המציאו את הגלגל. כמוכן, אם אני יכול ממילא להסתמך על שרת כדי לשמור את המצב, אני יכול להעלות את המערכת ממדיה שאני סומך עליה. מכיוון שעל התוכנה מהדיסק הקשיח אני לא סומך, אני אשתמש במערכת לינוקס חיה כלשהי (לדוגמה: קנופיקס או אפילו סתם דיסק ההתקנה של אובונטו). אפשר לקחת את זה קצת הלאה ולהשתמש ב־DoK לשמירת נתונים. אבל ידוע הרי שללא אבטחה פיזית אי־אפשר להבטיח כלום. החדרנית המרשעת תוכל להצמיד למחשבו של ג'יימס בונד משדר, או לשתול מצלמה שתקלוט את הקלדותיו גם ללא שום מגע. עוד על מעלליה של החדרנית: ג. תחשוב על זה שוב. טוב טוב. תחשוב מה יקרה אם החתול שלך ישלח במקרה את ה"טיוטה" הזו או מה יקרה אם גוגל יחליטו מחר בבוקר לסנכרן אותה עם השרת (הם לא מסנכרנים היום?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א1. בשלב מסויים תבין שלא כל מי שלא מסכים אתך הוא מטומטם. אני חשבתי שאתה מעביר ביקורת על המיזם, בדומה לביקורת על chromeOS, ולא הבנתי מה הקשר, שכן המיזם לא של גוגל. ב. אםשר. אופשר גם לשנות קצת על הדרך את מנהל החלונות, לעשות שהדפדפן יהיה על כל המסך, ולמתג את זה כ-chromeOS. אבל רגע, זה בדיוק מה שגוגל עשו. ולפתוח את הברגים של המחשב בשביל התקפה, זה שונה משמעותית מהתקפה שדורשת רק USB. ג. אז תחליט, אתה רצית לשמור את זה על שרת באינטרנט. לא רוצה - שמור על ההרד-דיסק ותעביר ידנית לכל מחשב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה קונסומציה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה קונסומציה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר היה ככה: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה כאן: http://cafe.mouse.co.il/view.php?t=603807&p=5 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מזועזעת! באמת נראה לכם שאין לנו מה לעשות חוץ מלהתעסק בלפטופים הדביקים שלכם? אנחנו לא צריכות stoned bootkit בשביל לדעת עליכם הכל. שזה הרבה יותר מדי ממה שמעניין אותנו. אני צריכה עוד להחליף מגבות ולסדר את המיטה לפני שהיוסי הזה חוזר לחדר. בסוד אני אגלה לכם שה"משקיע" הזה שנפגש איתו הוא סתם חשב בחברת ההשקעות ממול שמזמין כל יום יזם מתלהב לארוחת צהריים ונותן לו לשלם תוך כדי שהוא "מתעמק במסמכים". אז יאלה ביי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם גוגל תהיה בצרות, אובמה יחלץ אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם גוגל תפשוט את הרגל כשתהייה בעבודה המצב יהיה יותר טוב? אם זה מנחם אותך אז כנראה אתה לא תהייה היחיד שיפגע מזה. רק המחשבה על קובצי עבודה, תמונות, דוא"ל ושאר ירקות ששמורים בשרתים של גוגל ושילכו לאיבוד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אני משער שאם תהיה פשיטת רגל של גוגל זה יהיה תהליך יחסית ארוך שבו היא תיתן לאנשים להוריד למחשבים שלהם את כל הקבצים. אם בזמן התהליך הזה אני אהיה בחופשה אז כל הקבצים (ההיפותטים, כי אני לא באמת מתכון לעבור) ימחקו. כמובן יש גם האפשרות היותר גרועה שהיא תיסגר בבום ואז באמת זה לא משנה אם אני בחופשה או בעבודה. 2) כמו שאמרתי אני לא מתכוון לעבור ואני גם לא משתמש בdocs ודומיו אז אני לא איפגע בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חופשות ארוכות יש לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב לציין שאף פעם לא חשבתי על זה ברזולוציות כאלה אבל אם באמת גוגל תפשוט רגל זה יהיה בלתי אפשרי שכולם יורידו יחד. אז אני משער שיהיה סוג של תור. מכיוון שהשם שלי מתחיל בא' יהיה לי הכי פחות זמן מכולם. נ.ב. זה פעם שניה שאני כותב את ההודעה הזאת, לך תסמוך על עננים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתחיל גם בא' וגם ב-A? (מזכיר לי את הסיבה שאני מקבלת המון סמ"סים ריקים וצלצולי סרק בטלפון הסלולרי. מי ינחש מדוע?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בגלל שלרוב האשנשים אין ברשימת אנשי הקשר שם שמתחיל ב"אא". ___ דורון, שהשם הראשון ברשימת אנשי הקשר שלו הוא "אאא", בדיוק מהסיבה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. וזה מתעצם כיוון שלרבים מאנשי הקשר שלי יש ילדים קטנים, שמקבלים את הסלולרי למשחק ומנפחים את חשבון ה''שיחות'' של הוריהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אין לך כאלה זה כנראה כי אף פעם לא נזקקת לאינסטלטור. פתח ספר טלפונים (כן, גוש הנייר ההוא עם הדפים הצהובים שזורקים לך לפני הדלת פעם בשנה) ולא תאמין כמה מהם מתחילים בא.א.א. נראה שזה תנאי כניסה לקורס שרברבות א'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בא מאותו מקור. ''א.א.א. אינסטלטורים אברהם ואליהו'' ממוקמים בדפי זהב אחרי אחרי ''א.א.א. אינסטלטורים אבי ואלי'' שבעצמם משתרכים אחרי ''א.א.א. אבי ואלי אינסטלטורים'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם נווטים, לפחות ספרותיים (וחבל שכבר שני מתרגמים לעברית החליטו, החלטה מחפירה לדעתי, לוותר על הוויץ הנהדר הזה.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי בכלל קורא את זה בתרגום לעברית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי בעברית ובאנגלית, ואני לא זוכר פאן שקשור לשם הנ"ל. מה פספסתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם זה ממש פאן, אבל זה לפחות בסביבה. החיה שנקראת בעברית "שנבוב" (כן כן, הדודה אמרה) נקראת באנגלית Aardvark, בעקבות שפת האפריקאנס. אני בטוח שכל דובר אנגלית שנתקל במילה הזו לראשונה קצת מופתע וקצת מזועזע מכפל ה-A, ואם הוא נתקל בה לראשונה בכתב ולא בשמיעה, אולי הוא גם לא בטוח איך הוא אמור להגות את זה (להאריך את התנועה? לפתוח את הלסת יותר מהרגיל? סתם כאילו זה היה A אחד?). הלר לקח את זה צעד קדימה, ובשמה הרשמי של הדמות הכפיל גם את ה-A השני, Aardvaark. ואז נתן לו שם חיבה, שבניגוד להיגיון של שמות חיבה בעולם האמיתי, משמר את כפל ה-A בהתחלה, Aarfy. מה שאומר שגם כשם חיבה הוא מאתגר את העין והלשון של הקורא האנגלופוני. זה מסוג הבדיחות שלפעמים מאוד קשה להעביר בתרגום, אבל במקרה הזה זה קל: "אָאָרפי" (ולנקד בפעם הראשונה בספר) היה נותן בדיוק את אותו אפקט (למעט האזכור לשנבוב, שאבוד ממילא, ולטעמי הבדיחה מוצלחת גם בלעדיו). למתרגם של "מדריך הטרמפיסט" לא היה כזה מזל עם הצעד הבא בבדיחה. אני לא זוכר איך הוא תרגם hooloovoo (קראתי בעברית לפני האנגלית, אז כנראה לא שמתי לב), אבל אני בטוח שזה לא כל כך קל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר, אז "פן", אבל זו באמת מילה קצת מכוערת. מה רע ב"היבט"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין רע בהיבט, רק חסר קצת fun | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני מתנצל אם התבדחת, אבל זה באמת לא היה ברור בתגובה של האלמוני ושלי) הכוונה ל-pun, משחק מילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, סתם יצאתי טמבל ואפילו את הרמז של דורון לא הבנתי :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדודה אמרה? כנראה ששכחת את תגובה 258358 (שבה התפקששה ההפנייה לתגובה 258119). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אני חשבתי דבר ראשון על זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. גוגל חשבו על זה (הרבה) לפניך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כרום" היא מילה שמשמעה המקורי היא "צבע". מכאן היסוד http://en.wikipedia.org/wiki/Chromium ולכן גם השם "כרום" לצבע מטאלי. קודאק קראו לסרט הצילום שלהם כך מן הסתם בגלל שהוא צבעוני או אולי מראה צבעים היטב. "כרום" הוא גם מונח במחשבית לכל מה שמחוץ לעיקר החלון: מכאן נגזר, לדוגמה, השם: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני יודעת. במערה שבה אני חיה יש מילון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוף. הנה הסבר מלא על מה מ"ה כרום עושה, עם צילומי מסכים והכל. לדעתי - התחלה צנועה שתגיע רחוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ"י הסרטון, גוגל מנסה לשכנע ש 45 שניות לחיבור לאינטרנט זה איטי מדי זמן ולכן צריך מערכת הפעלה חדשה. מזכיר לי שאחרי שהעברתי יחידת המחשב מכרטיסים מנוקבים למערכת אונליין היו אנשים שהתלוננו על זמני תגובה איטיים. הם עברו מזמני תגובה שנעו בין כמה שעות לכמה ימים למשהו כמו 5 שניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם צדקו. כשזמן התגובה הןא כמה שעות (או כמה ימים) אתה מעורר את הפעולה, הולך לעיסוקיך, וחוזר אחרי כמה שעות (או כמה ימים) לקבל את התגובה. כאשר זמן התגובה הוא כמה שניות אתה פשוט ממתין ומסנן בזעף ''נו כבר, נו כבר''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסבר הפסיכולוגי ברור. ההסבר הרציונלי - של גוגל - הוא זה שטעון בדיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש היום לא מעט התקנים שעולים תוך כמה שניות ומתחברים בעיקר לרשת. אנחנו לא נוטים להתייחס אליהם כאל מחשבים. ואם כבר הזכרנו "יישומי offline", הנה מכשיר(שכבר הזכרתי כאן קודם) שמוקדש כולי ליישום כזה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכיר לי את זה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, מה עוד שעכשיו שניה טכנולוגית אחת היא כבר סיבה לכעס וטרוניה. אגב בקשר להמתנות ואיחורים בטיסות, רשות התעופה האמריקאית קנסה שלוש חברות תעופה ב $1750000 על איחורים והמתנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז"נ כשגוגל שיחררה את chrome היתה כתבה ב cnet (?) ולפיה החוזה עליו מסכימים המשתמשים מקנה לגוגל זכות לשמור את מידע הגלישה לשימושה הבלעדי. אם זה נכון, האם זה גם ישים לגבי מערכת ההפעלה של גוגל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה זוכר לא נכון (או שהכתבה היתה לא נכונה/מטעה). יכול להיות שאתה מתכוון לזה http://www.geekzone.co.nz/inane/5720 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו כזה. עברתי ברפרוף על ההסבר והתיקון של גוגל ואלע"ד אבל אם הם מתחייבים שהמשתמש שומר את הזכויות לתוכן, האם זה עדיין מונע מהם להשתמש בתוכן כדי למשל לתפור פרסומות ול"דחוף" אותן ישירות בדפדפן או מ"ה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אתה לא יודע, אבל רוב מוחץ של אתרי האינטרנט, כולל google.com, וכולל האתרים שב-AdSense, עושים את זה ממילא (בלי קשר לדפדפן או מ"ה בהם אתה משתמש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה AdSense? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. נראה לי שבינתיים אשאר עם פ''פ לפחות כדי לתמוך בתכנה שיתופית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כרום הוא OpenSource, והוא מבוסס על WebKit. היתרון העיקרי שלו הוא המהירות באתרים עם הרבה JavaScript. אני ממליץ לך להשתמש בו כ-browser שני (זה מה שאני עושה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבוסס על. בינתיים גוגל הראו שהם יודעים לעבוד עם הקהילה אפילו יותר גרוע מאשר קרן מוזילה. בהתחזב בעובדה שקרן מוזילה צמחה מתוך חברה מסחרית (נטסקייפ) וצמחה בתנועה, ואילו גוגל שכרה המון אנשים שכבר היו אמורים להבין איך עובדת תוכנה חופשית, אני כבר מאוד מאוכזב מהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
6 מה-reviewers של WebKit וחצי מה-commiters של WebKit הם עובדי גוגל1, אבל אני מניח שזה החצי שלא מבינים איך עובדת תוכנה חופשית ואיך עובדים עם הקהילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הם הראו שהם לא יודעים לעבוד עם הקהילה עם Webkit? אני לא מתווכח, פשוט סקרן. לא מכיר את הנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוגל ואפל מגלות אלרגיה לתוכנה ברשיון http://en.wikipedia.org/wiki/copyleft (כגון ה־GPL או ה־LGPL). הדוגמה הראשונה היא WebKit שביוזמת אפל. אבל כל אנדרואיד ושות' מלא בקוד כזה. המקרה הקיצוני הוא ה־libc (הממשק הבסיסי לתוכניות C, ולכן בפועל לכמעט כל התוכניות) שגוגל כתבה מחדש ל־ChromeOS. זה נותן לחברות הללו את היכולת החוקית לסגור את הקוד בשלב מסוים וליצור ענף פיתוח פרטי משלהן. בפועל שלבים רבים מהעבודה של אפל על WebKit נעשו מאחורי דלתיים סגורות (של אפל). רוב מוחלט של העבודה על הדפדפן Chromuim ועל מערכות ההפעלה Android ו־ChromeOS של גוגל מתבצע בצורה פנימית אצל גוגל ומשוחרר רק בדיעבד. זה יוצר חוסר אמון בסיסי. אם מחר האינטרסים של חברת מוזילה ישתנו, תמיד יהיה לנו את הקוד. אף אחד לא יוכל לנעול אותו. מי שרוצה להתבסס עליו חייב לתת לי את האפשרות להתחרות בו. גוגל ואפל לא רוצות להבטיח לי את זה. לכן אני לא רוצה לסכן את הקוד ואת הזמן שאני משקיע בתרומה להן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה חליפית שתמחיש למה אני מחשיב את ה־copyleft כגורם לכנות. היו היתה חברה נורבגית קטנה בשם http://en.wikipedia.org/wiki/MySQL_AB שבראשית ימי האינטרנט0 כתבה שרת מסדי נתונים רלציוניים (בערך כמו אורקל, רק הרבה יותר פשוט וזול). הוא הצטיין בכמה תכונות: * קוד מקור זמין וניתן להורדה חופשית (רשיון השימוש אסר שימוש מסחרי). * ביצועים טובים (בעיקר לשימושים פשוטים, ובעיקר כאשר יש מעט כתיבות והרבה קריאות: למרבה הפלא זה מה שצריכים עבור ישומי רשת פשוטים). בעקבות לחץ מהמשתמשים, הם שינו את רשיון השימוש ל־GPL . או ליתר דיוק - ישנם שני רשיונות שימוש אפשריים: רשיון קנייני אשר מחייב תשלום לחברה, ורשיון GPL אשר מחייב את המשתמש לעמוד בתנאיו. השימוש ברשיון כפול מתאפשר רק בגלל שחברת MySQL AB שמרה על שליטה מלאה בפיתוח של התוכנה. לפני שנתיים היא נרכשה ע"י חברת http://en.wikipedia.org/wiki/Sun_Microsystems . סאן היא1 חברה עם עבר מפואר. אולם בשנים האחרונות דרכה התאפיינה בעיקר בבלבול. אמנם MySQL AB היא חברה רווחית, אך לא ברור מה היה לה לתרום לסאן (אשר עד אז השקיעה בעיקר ב־PostgreSQL). אחת התוצאות האפשריות של בליעת חברה קטנה ע"י חברה גדולה היא שהמפתחים של החברה הקטנה לא אוהבים את החברה הגדולה ועוזבים. כמה מהמפתחים של מסד הנתונים עזבו את החברה והתחילו פיתוח עצמאי שלא תלוי בסאן. לכן אם עד קניית MySQL AB ע"י סאן היתה אפשרות מעשית לקנות את התוכנה כולה, היום זה הרבה פחות מעשי. ואז קרה משהו מוזר. בא דג גדול יותר בשם http://en.wikipedia.org/wiki/Oracle_Corporation שהחליט כנראה שקניה של סאן זו דרך נהדרת לקבל מערכת הפעלה משל עצמו. רצה המקרה שלדג הזה כבר היה שרת מסדי נתונים רלציוני (משהו כמו אורקל, אבל לא כמו). ניגוד אינטרסים כאן ברור למדי: למה לאורקל להשקיע בתוכנה שמתחרה בהצלחה באחד ממוצרי הליבה שלהם? כאשר דגים מסדר הגודל הזה עוסקים בבליעה הדדית, מתברר שהם נכנסים לתחומי עיסוקו של איזה ממונה על הגבלים עסקיים. במיוחד האירופי מביניהם שמגלה רגישות יתירה ויש לו שיניים שנוטות להפחיד גם דגים גדולים. כעת העסקה הנ"ל בבחינה של הרגולטור האירופי. בניגוד לאחרים אני לא נוטה לפחוד כאן. ניגוד האינטרסים מובן לי היטב. אבל למיטב הבנתי במקרה הכי גרוע יופסק לחלוטין הפיתוח ע"י אורקל. הפיתוח של הגרסה החופשית יספוג מכה, אבל יתאושש וימשיך. יש מספיק לקוחות שצריכים את זה וימצאו הדרכים לממן את הפיתוח. הפיתוח של הגרסה הקניינית לא יוכל להמשיך. את זה רק אורקל יוכלו לעשות. ר' לדוגמה: אורקל היא חברת מחשבים ענקית בדיוק כמו אפל וגוגל. אין לי סיבות מיוחדות לסמוך עליה יותר או פחות מאשר על השתיים האחרות. בגלל השימוש ברשיון copyleft אני לא צריך סתם לסמוך על המילה של אורקל. 0 ליתר דיוק: באמצע שנות התשעים 1 בעת כתיבת ההודעה הזו סאן עדיין לא נרכשה רשמית ע"י אורקל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיידר הגליל כבר לא בסֵיידר. אז שהכל יהיה בסיידר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טיפ, הם יכלו לפתח מאחורי דלתיים סגורות גם עם GPL. וממילא כשהם משחררים, הם גם משחררים את הקוד. ב-chromeOS לדוג', הם דווקא שחררו קוד לפני שחרור המוצר. אני לא רואה כאן איזושהי ביקורת קטלנית, אבל, נו, שיהיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיתוח מאחורי דלתיים סגורות זו בעיה נפרדת: (רקע: הקרנל של לינוקס הוא פרוייקט עם פיתוח מרכזי יחסית, כולל שלב התכנון. מי שמתכנן בעצמו בצד מנגנונים שלמים, צריך לדעת שיש סיכוי גדול מאוד שהם לא ימוזגו כמות שהם. כאן מראים איך גוגל בנתה לעצמה מנגנונים נפרדים) אבל כשעיקר הקוד אינו GPL אין להם מחויבות לשחרר אותו. ואמנם, הם שיחררו אותו באיחור: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זה לא קשור ל-GPL. גם ב-GPL, לפני שמכשירי Android2.0 יצאו לשוק - גוגל זכאית לשמור את הקוד לעצמה. 2. גם אם הקוד היה GPL, היתה בעיה נוספת. גוגל היא בעלת הזכויות יוצרים של הקוד. ואז גם אם הוא משוחרר תחת ההשגחה הצמודה של סטאלמן, בעלי הזכויות יכולים לעשות אתו מה שבא להם. ע"ע MySQL, שמשחררים גם כ-GPL, וגם ברשיון אחר, ויכולים לפתח תחת דלתיים סגורות כמה שהם רוצים למרות ה-GPL. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקרים כמו MySQL הם הנדירים יותר. כדי לשמור עליהם ברשיונות Copyleft צריך להשקיע הרבה יותר. צריך להשקיע בפיתוח אקטיבי כל הזמן מכיוון שסכנת הפיצול הרבה יותר מוחשית. האיום מסכנת פיצול הוא פשוט בכך שמספיק אנשים יבחרו לא לתת את הקוד ולכן בסיס הקוד לא יהיה חשוב. כמו שכבר ציינתי, עם MySQL זה כבר קורה. התוצאה בד"כ היא שבגלל האיום שתלוי על ראשם, הם משתדלים לא להיות יותר מדי רעים ולעבוד בצורה נורמלית. המקרה שאותו הזכרתי קודם כלל פיתוח מאחורי דלתיים סגורות מכיוון שהם עדיין לא שחררו את התוכנה. אבל הוא היה מונע מהם לשחרר קודם את התוכנה ורק מאוחר יותר את קוד המקור. ואם כבר עכשיו הם לא דואגים לקהילת המפתחים, זה נראה לי סימן מאוד לא מעודד. דרך אגב, אתם מוזמנים לקרוא מה כתב מישהו שפיתח עבורו קוד: יש איזשהו reference implementation. אבל אפילו לקבלן משנה של פלאפון קוד המקור בקושי היה זמין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שוב לא רואה למה סכנת הפיצול מוחשית יותר עם GPL. נגיד שלMySQL בא לפצל, אז עכשיו הם לא משחררים את קוד המקור ממשיכים למכור את המוצר כקוד סגור, והקהילה מפצלת. על הכיפק. יכול לקרות עכשיו עם הקניה של Oracle. נגיד, שלגוגל בא לפצל. אותו סיפור. גוגל לא משחררת קוד, הקהילה ממשיכה לפתח את cyrano mode, והכל מתקדם בדיוק כמו עם ה-GPL. אממה, גוגל *רוצה* לשחרר, כי זה עוזר *לה* שהקוד פתוח ומפותח לא רק על ידה. שים לב ששחר התלונן לא על גוגל, שהיתה שקופה כמו זכוכית, אלא על HTC, שבאמת נצלו את העובדה שהרשיון של אנדרואיד הוא לא GPL, ולא שחררו את הקוד. אממה, כנראה שאם הרשיון היה GPL, כנראה שHTC היתה משאירה את אנדרואיד להרקב בשרתי ה-git של גוגל, ומשתמשת ב-windows-mobile, שם היא לא חייבת לתרום את הפיתוחים שלה חזרה לקהילה. אז לכן אני מבין את הצורך להמנע מ-GPL באנדרואיד. אבל שוב, זה קשור לא למפתחים של אנדרואיד, אלא למשתמשים (חברות מכשירי הסלולר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. איפה כתבתי ש*סכנת* הפיצול מוחשית יותר עם רשיון copyleft (לא בהכרח GPL)? אם MySQL היתה עובדת כך, פתאום היו צצים כל מיני מפתחים שלא מסכימים לתרום את הקוד שלהם ל־MySQL. החברה היתה נשארת תקועה עם הקוד הקנייני. כל העולם ואחותו היו עוברים להשתמש במה שמגיע עם הפצות הלינוקס. הם יאבדו בדיוק את מי שהפך אותם לפופולריים. יש להם אמנם כמה שנים מובטחות של תזרים מזומנים חיובי. אבל בסופו של דבר הם ילכו בדרכו של ה־ http://en.wikipedia.org/wiki/mSQL 2. "זה לא גוגל, זה HTC". נו באמת. אנחנו לא ילדים קטנים. לא מכניסים ראש בריא למיטה חולה. ודאי וודאי לא בונים את המיטה כך שהיא תהיה מושבת חידקים משגשגת. 3. "אם הרשיון היה GPL (copyleft?) זה לא היה עובד". טענות מהסוג הזה סותרים ע"י דוגמאות נגדיות. לינוקס נמצא על רוב (או לפחות חלק ניכר) מהנתבים שבבתים של אנשים. מדובר לא רק על הליבה אלא גם על לא מעט חלקי userspace: איזשהו libc (בד"כ uClibc), busybox, ועוד. סיפרתי על חברה קטנה מנורבגיה. אז עכשיו על חברה קטנה מפינלנד: יש להם גם כמה טלפונים סלולריים. הם השתמשו במקור במערכת הפעלה בשם סימביאן על הטלפונים היוקרתיים שלהם. בשלב מסויים הם החליטו, משום מה, לעבור ללינוקס. מעניין מאוד להשוות את ההתנהגות של החברה הפינית הנ"ל עם ההתנהגות של גוגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אוקיי, אולי לא הבנתי אותך. התרחיש שלך לגבי MySQL הוא אפשרי, אבל לא היחיד. זה תלוי מי תורם את רוב הקוד. במקרה של MySQL ואנדרואיד, החברה תורמת את רוב הקוד. ואז, הגרסא הקניינית תהיה טובה, ובה אנשים ירצו להשתמש, והגרסא החופשית תפגר מאחור. קצת כמו open office וMS office. 2. אבל כמו שאמרתי, לא בונים מיטה מאד בריאה, שאף אחד לא ירצה לישון בה. כנראה שאם HTC היתה חייבת לשחרר את כל הקוד של המערכת, היא פשוט היתה הולכת עם WM. כמו שהיא עדיין עושה בהרבה מכשירים. 3. שוב, יש דוגמאות לכאן ולכאן. זה תלוי מי בפועל עושה את העבודה. במקרה של ה-kernel של לינוקס - זה עובד. במקרה של המבחנים של sqlite (לא הקוד של sqlite, הקוד האוטומאטי שבודק את sqlite, הוא לא חופשי), זה לא עובד. הקוד סגור, למרות שברור לי שמקורו הוא מקוד פתוח, מתחילת הפרוייקט של sqlite. בעניין נוקיה, מה בדיוק הם תרמו חזרה לקוד הפתוח (שאלה אמיתית, לא מכיר את הנושא) שהוא משמעותי יותר מהתרומה של גוגל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. האנלוגיה מאוד לא ברורה. נא להסביר למה היא תקפה. יש ל־OpenOffice כמה גרסאות קנייניות. יש את StarOffice של סאןץ יש גרסה ש־IBM מפתחת. השמועה אומרת שיש להם אפילו משתמשים. הגרסה שבה אני (ובעצם: רוב הפצות לינוקס) משתמש כוללת לא מעט קוד מ: 3. שימוש ב־ http://en.wikipedia.org/wiki/Toolchain (כלי בניה) לא חופשי ייצור בעיות אם רוצים לשלב המוני תורמים. עם לינוקס (הקרנל) השימוש במערכת ניהול קוד קניינית יצר בעיות לא מעטות ובסוף התפוצץ והכריח את לינוס לעבור למערכת חדשה: לפי http://www.sqlite.org/testing.html משתמשים ב־sqlite גם במערכות בדיקה קנייניות שלא מגיעות עם הקוד. אולם הבדיקות הרגילות שנעשות הן ה־TCL tests שמגיעים עם הקוד. דרך אגב, שימוש ב־toolchain לא שגרתי ומערכת בניה משובכת הוא דבר שמאוד טיפוסי לפרוייקטים קנייניים (זה לא מפריע להם). אחד הדברים שמתרחשים לאחר פתיחה של קוד הוא הפיכת הבניה ליותר פשוטה. עם OpenOffice זה לקח זמן רב (בהתחלה אמרו שלוקחים כמה חודשים כדי להבין איך להגדיר את מערכת הבניה שלו על מחשב. היום כל הפצת לינוקס כוללת בניה אוטומטית שלו). 3.1. נוקיה ותוכנה חופשית: הם הבעלים הגאים של QT בשנתיים האחרונות. הם תרמו להקלת תנאי הרשיון שלה על פלטפורמות שונות, לדוגמה. יש להם גם את סביבת Maemo ואת N900 שלפי כל הסימנים הוא לא חזרה על הפארסה של ה־N800 וה־N810. לגוגל יש אכן תרומה משמעותית: הם מעסיקים את אנדרו מורטון ועוד כמה אנשים. אבל הם עסוקים יותר מדי בהמצאת הגלגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. העניין עם OOo הוא, שאם סאן ממשיכים לפתח את OO בצורה קניינית ולא משחררים יותר את הקוד, הקוד הולך לפח, כי אין מספיק אנשים שיתרמו לקוד. הרוב המכריע של הפיתוח הוא בידיים של Sun. כך שאם Sun מפסיקה לפתח את OO אז בניגוד למה שתיארת עם MySQL, כל העולם ואחותו ימשיכו להשתמש בOO הסגורה, ולא בfork-ים הפתוחים הנחותים שלה. (למעשה כל העולם ואחותו ימשיכו להשתמש בMS-office האיכותי הרבה יותר, אבל גם השבריר של אלו שכבר משתמשים בOO ימשיכו להשתמש בגרסא הקניינית). 3. נכון, מי אמר ששימוש בToolchain קנייני לא עלול לגרום לבעיות כשקהל היעד שלך מעדיף לא לשלם על התוכנות שלו? לא ברור לי מה הקשר של מה שאמרת למה שאני אמרתי. ביקשת דוגמא למקרה בו פרוייקט התחיל כחופשי ועבר להיות קנייני. עכשיו כשאני קורא את זה שוב, אני רואה שבקשת דוגמא בה נמנעו משימוש בפרוייקט בגלל רשיון copyleft. ראשית יש לך את העדות של DPP על חברות שלא רצו להשתמש ב-lift בגלל ענייני רשיון. הדוגמא הכי טובה היא Maemo, בה אף ספק רציני פרט לנוקיה עצמה לא משתמש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הקוד לא הולך לפח (בהגדרה). הטענה שלך היא שלא יהיה מי שיתחזק אותו. מכיוון שיש גם היום לא מעט תורמי קוד ל־OOo מחוץ ל־Sun, הטענה הזו נראית מאוד לא מובנת מאליה במקרה הטוב. ושוב: כיום אין כמעט שימוש בגרסאות הסגורות (הגרסה של IBM מבוססת על OpenOffice 1, הגרסה של סאן נקראת StarOffice והיא הרבה פחות פופולרית). גם כאן, כמו במקרה של ג'אווה, קהילת המשתמשים בפועל כפתה על סאן מעבר לתהליך פיתוח חופשי יותר (במקרה של ג'אווה: ע"י פיתוח מימוש חלופי שנקרא, כמובן, Harmony). 3. אני לא מדבר על "לא לשלם על התוכנות". כשהתוכנה חופשית, אני לא תלוי באישור של המחבר לכל שינוי קטן. לדוגמה, בכל הפצת תוכנה חופשית שמכבדת את עצמה (מנגנון ניהול החבילות בהפצות לינוקס, מנגנון ה־ports ב־BSD) יש אפשרות לבנות מחדש את כל התוכנות שנמצאות בהפצה. הפצות כמו דביאן וג'נטו כוללות חלקים נכבדים מהתוכנה החופשית הקיימת. אבל לא מדובר סתם על התקנה אוטומטית: התוכנה צריכה להיות חלק ממכלול שלם של הפצה. לכן צריך בד"כ לבנות מחדש את התוכנה (לכל ארכיטקטורה נתמכת). צריך לוודא שהיא עובדת. במקרה של sqlite, לדוגמה, השם שלה שונה בדביאן (מסיבות היסטוריות, מכיוון שיש עדיין הרבה תוכניות שעובדות עם הגרסה הישנה שלה) ל־sqlite3 . מכיוון שהעלית את הנושא, טרחתי והורדתי את חבילת המקור של sqlite3 (פקודה אחת, אני לא מתלונן. היא גם לא גדולה במיוחד). הבדיקות הללו לא מורצות בבניה רגילה, אולם נדרש רק שינוי קטן כדי להריץ אותן. עכשיו אני רואה שגם כמה בדיקות נכשלו. מעניין מה המשמעות של זה. כל מה שעשיתי כאן לא דרש ממני מאמץ מיוחד. הוא דרש ממני רק עוד קצת מקום על הדיסק והרצה של כמה פקודות (יש גם ממשקים גרפיים למי שממש רוצה). כשהתוכנה חופשית אפשר לעצב אותה כרצוננו. לא הייתי צריך ללכת לכל מיני אתרים ולהרשם. לא הייתי צריך להוריד תוכנה ולהתקין אותה במקום מסויים. לא הייתי צריך להגדיר כל מיני הגדרות מיוחדות. אני לא צריך buildmaster במשרה מלאה. להשוואה, אתם מוזמנים לראות מה נדרש כדי לבנות דפדפן מוזילה מסויים או את OpenOffice שלא מחבילה של ההפצה. (אני חייב עוד תגובה לגבי ההודעה המקושרת. עדיין לא קראתי את כולה, אבל בינתיים אני רואה שם אוסף של נימוקים די שגרתיים ודי שגויים. חלקם לא קשור כלל לעצם העניין של copyleft. אתייחס אליהם בהודעה נפרדת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זה נכון שלא משתמשים בStarOffice כמעט, אבל, לדעתי, רוב הפיתוח המשמעותי נעשה על ידי Sun. לכן אם Sun סוגרים את הקוד שהם תורמים - הפרוייקט הולך לפח. 3. להבנתי אם אתה רוצה לבנות את sqlite על מערכת משובצת מחשב, יש עוד סט בדיקות שלא בא עם התוכנה, שאתה יכול לקנות, בשביל לוודא שהמערכת המשובצת שלך עובדת טוב. אגב, אשמח להתייחסותך לגבי חוסר השימוש ב-maemo, למשל, בגלל ה-copyleft. עוד דוגמאות הן ספריות Javascript. הספריות בהן MS בחרה להשתמש למשל הן JQuery שהיא לא copyleft. למעשה הכניסו את רשיון ה-MIT, בשביל לאפשר לחברות גדולות שימוש בתוכנה. בעניין ההודעה המקושרת, העניין הוא לא הנכונות או חוסר הנכונות של הנימוקים, אלא העניין שהמחבר של Lift, שהוא עו"ד בהכשרתו, לא הצליח לשכנע בעלי חברות להשתמש בתוכנה שלו בגלל ענייני רישוי. אפילו אם הנימוקים שגויים, והם מטומטמים - זה הרבה פעמים המצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. רוב של OpenOffice.org הפיתוח נעשה ע"י סאן. אולם חלק ניכר מהפיתוח לא נעשה ע"י סאן. אם סאן (או אורקל) תחליט להתמקד רק בחלק הקנייני, כל אותם תורמים יתמקדו סביב http://go-oo.org או מקום אחר ויימשך הפיתוח. והם כבר לא ירשו יותר לסאן להשתמש בתיקונים בגרסה הקניינית. חלק מהמשתמשים הכבדים יחליטו שאולי כדאי להם להשקיע קצת יותר בפיתוח. כמוכן גם אם רוב הפיתוח נעשה בסאן, רוב המשתמשים אינם שם. כולל אילו שבודקים את גרסאות הפיתוח, מתרגמים לשפות אחרות, ותומכים במשתמשים שפחות מבינים. סאן פתאום תצטרך להשקיע הרבה יותר משאבים בבדיקת המוצר: העלויות יקפצו. לא נראה לי שמישהו שם רוצה שזה יקרה. (למי שלא יודע: OpenOffice התברר בדיעבד כשם רשום של מישהו אחר, ולכן השימוש בשם OpenOffice.org, או בקיצור OO.o) 2. ההודעה שקישרת אליה לגבי בעיות של אנשים מסויימים עם שימוש בתוכנה liftweb. התוכנה האמורה היא כמו שאפשר לראות בבירור, רשיון השימוש בתוכנה הוא Apache 2.0. כלומר - זה אינו רשיון copyleft. זה גם, במקרה, הרשיון של הקוד של אנדרואיד ושות'. בהעיה המוצגת כאן היא בעיה אחרת: מחזיק יחיד של זכויות יוצרים, או מחזיקים רבים. זה לא קשור כלל ל־copyleft. פרוייקטי גנו ו־OpenOffice.org הם דוגמאות לפרוייקטי תוכנה שרשיונם הוא copyleft ויש מחזיק יחיד של זכויות היוצרים. פרוייקט KDE והקרנל של לינוקס הם דוגמאות לפרוייקטים שבהם אין גוף יחיד שמחזיק את כל הזכויות. האם זה טוב? האם זה רע? רציתי להרחיב על זה, אבל לפני כמה ימים מישהו עשה את זה במקומי: המסקנה שלו: זה רע. בפרט: זה פוגע ביצירה של קהילת מפתחים. אבל לפני זה הם כותבים "Most open source software is polluted with code from who knows where": פשוט לא נכון. וגם לא קשור. נניח שאני מקים חברה ("מבצעי קרוז לסנטה"). החברה שלי רוצה למכור תוכנות לניהול מבצעים. שמנו לב שיש תוכנה שכתב מישהו, ל' שקוד המקור שלה זמין באינטרנט. מסיבותי שלי אני לא רוצה שידעו שהתוכנה שלי מבוססת על זו של ל'. אני לוקח את התוכנה של ל', משנה שם מספיק דברים כדי שהיא תראה לא קשורה, וטוען שאני כתבתי אותה. אם רשיון השימוש בקוד שכתב ל' לא מרשה את זה, הפרתי כאן את החוק. המפתחת המקורית של יוניקס, חברת AT&T הפסידה מסיבות דומות במשפט שלה נגד מפתחי BSD משהתברר שהיא עצמה הצליחה להפר את רשיון השימוש המתירני של BSD: אבל עכשיו נניח שאני באמת כתבתי תוכנה מעניינת. ועכשיו ל' הרשע רוצה להעתיק ממנה קוד. הוא תמיד יכול לנקוט באותה דרך. אלא מה, צריך לזכור שהתוכנה של ל' מפותחת בצורה חופשית. כמעט כל תוכנה חופשית רצינית בשנים האחרונות יושבת על מערכת ניהול גרסאות [ויקיפדיה]. לכן אפשר לדעת לגבי כל שורה בקוד: מי הוסיף אותה ומתי. באופן כללי יש כאן התחייבות של מי שהוסיף את הקוד שהקוד הזה הוא שלו או שמסיבות אחרות הוא רשאי להוסיף את הקוד. אם אני רואה שבזמן מסויים ל' הוסיף לפרוייקט שלו קוד שדומה מידי לזה שלי, אני יכול מייד לתבוע אותו על הפרת זכויות יוצרים. פרוייקטי תוכנה חופשית חשופים יותר ולכן נדרשים לעמוד בסטנדרטים גבוהים יותר מבחינת זכויות יוצרים. אם מתגלה שבפרוייקט מסויים יש תפוח רקוב שמעתיק ממקורות זרים, פרוייקט רציני ישתדל לדחות את כל תרומותיו (זכורה לי במעומעם פרשה כזו מהזמן האחרון, אבל אין לי כרגע קישור מדוייק). טיעון מקובל נוסף הוא שיש יותר מדי מחברים ולכן לא ברור מי יכול להגיש תביעת זכויות יוצרים אם יעלה הצורך. מכיוון שהכותב של כל שורת קוד ידוע, הפרה של זכויות יוצרים של חלק מסויים של היצירה יכולה להיות מטופלת על־ידיו. בפועל זה עובד היטב בלינוקס וב־BusyBox . ר' בקיצור: יש עורכי־דין בורים. צריך לחנך אותם. אני יודע שאני כמפתח לא רוצה לחזור שוב על סיפור BSD. היתה פעם מערכת NetBSD שהתגאתה בהיותה היבילה ביותר בעולם: רצה על כמעט כל פלטפורמה. בשנים האחרונות לא נוספות לה כמעט פלטפורמות חדשות. וזאת לעומת לינוקס. לשם השוואה, מערכת דביאן (אשר כוללת יותר תוכנה מכל אוסף ה־ports של NetBSD) כוללת תמיכה כמעט ברוב הפלטפורמות שעליהם רצה NetBSD (הלא נתמכות הן כמעט כולן תחנות עבודה ישנות) אך תומכת גם במעבדים חדשים, כגון http://en.wikipedia.org/wiki/AVR32 למה מפתחי המערכות המשובצות לא השתמשו ב־NetBSD בהמוניהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זה נכון שסאן לא רוצה שזה יקרה. אבל אם זה יקרה, במה נראה לך המשתמשים יבחרו, בגרסה שממשיכה להתפתח באופן מאסיבי וסגורה, או בגרסה ההרבה פחות מתקדמת שתהיה פתוחה? אני חושב שרוב המשתמשים ינהרו לגרסא של סאן. ב. (אגב, הספריה נקראת lift). שני הערות: ב1. נכוונה של ההערה שלי היתה להראות שבעולם האמיתי דוחים שימוש בתוכנה חופשית מטעמי רשיון, וזה גרם לו לתת רשיון נוח עם מינימום בעיות משפטיות. אז לומר שלא מעניין את HTC, למשל, באיזה רשיון הפרוייקט, והיא תשתמש בו בעל אופן, זה לא ממש מדוייק. ב2. ניהול גרסאות לא עוזר לך. המפתחים שיש להם commit לפרוייקט לוקחים הרבה פעמים patch-ים מ"who knows where", ואם אין לך מדיניות קשוחה כמו של DPP מהפוסט אתה עלול למצוא את עצמך מחוייב להוכיח שאין לך אחות. הסיבה העיקרית שמערכות משובצות לא השתמשו בNetBSD כמו גם בלינוקס, היא כי שניהן לא מיועדים לreal-time. בלינוקס יש תוספים לליבה שהופכים אותה לאיכשהו realtime, אבל היא לא מיועדת לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כיום משתמשים צריכים לשלם עבור הגרסה של סאן. אפילו מוסדות לימודיים. כמוכן לא ברור לי מאיפה ההנחה שהתוכנה של סאן תתקדם יותר מהר: הם יצטרכו להשקיע בפיתוח יותר מאשר היום כדי לקבל את אותן התוצאות. ויותר משאבים יגיעו למפתחים עצמאיים. בקיצור, לפי כדור הבדולח שלי, הגרסה הקניינית לא תעמוד בתחרות. ב1. רשיון שימוש הוא דבר חשוב. נא לא לזלזל בו. לדחות תוכנה עם רשיון שימוש לא טוב נשמע לי לגיטימי. לדחות מנימוקים מוטעים, זה כבר לא. הנימוקים שהוזכרו שם לא התייחסו לרשיון עצמו (אלא לשאלה האם יש השמת זכויות יוצרים לגוף יחיד) ורובם היו שגויים. מכיוון שלא יכולתי להתערב באותו דיון, לא יכולתי לתקן. ב2. גם בפרוייקטים שדורשים השמת רשיון מפתחים יכולים לקחת Patch מ־Who knows where. את זה צריך למנוע ע"י חינוך המפתחים. כמובן שכלים מתאימים יעזרו. במערכת ניהול הגרסאות git, לדוגמה, בכל שינוי מופיע שם המחבר שלו. הפרטים הללו נשמרים גם כאשר השינוי ממוזג למעלה. כך מחבר יכול לעבוד על העץ הפרטי שלו ולהעביר שינויים (אם ע"י push ישירות ואם ע"י שליחת patch), והפרטים על השינוי ישמרו. השינויים הללו לא נעשו במקרה. השמות מהדוגמה הקודמת רמזו על הסאגה המשפטית המגוכחת של http://en.wikipedia.org/wiki/SCO_Group . אני לא הולך לפרט כאן את כל פרטי המקרה על כל השתלשלויותיו המוזרות. רק אזכיר שמדובר על חברה שטענה שקוד שהיה שייך אליה הגיע ללינוקס. היא גם תבעה את IBM בסכומי עתק והצליחה בכך לנפח את מנייתה. עם כל העובדה שמדובר היה על טענות שהיו ברורות לחלוטין כמגוכחות לכל משקיף מקצועי, הפרשה הזו גרמה לשידוד מערכות בכל ההתייחסות לזכויות יוצרים. כאשר נכתבה מערכת git (אשר תוכננה מראש עבור הקרנל של לינוקס), אחת הדרישות החשובות בה היתה לאפשר זיהוי פשוט של הקוד שמגיע מכל מיני מקומות. נוספו גם אמצעים פשוטים כדי לדווח מאיפה הגיע הקוד ואיזה מסלול הוא עבר. מבחן התוצאה אומר הכל. יש לא מעט פרוייקטים של תוכנה חופשית שמפותחים בצורה מבוזרת ונמצאים בשימוש ע"י גופים עם כסף שאפשר לתבוע. ובכל זאת כמות הסכסוכים והתביעות מהסוג הזה קטנה להפליא. אם התאוריה שלך היתה נכונה, היינו כבר מזמן שומעים שומעים על כל מיני טרולים שמנסים לסחוט בדרך הזו כסף מ־IBM, סאן, רד־האט ונובל (לדוגמה). הראיתי גם לך שרשיונות לא נוחים גורמים לבעיות בחיי היום־יום. בעקבות הנסיון הרב שיש לי עם תוכנה שבה נהוגה השמת זכויות יוצרים (אסטריסק [ויקיפדיה]) אני רואה איך זה פוגע בתהליך הפיתוח. אם אני צריך להחתים מפתח על מספך שמשמעותו היא אישור לחברה אחרת לחטוף את הקוד שלו בעתיד, הוא לא בהכרח יסכים. אני מכיר לא מעט קוד שלא נכנס לאסטריסק מהסיבה השטותית הזו. ג. אין שום קשר הכרחי בין מערכות משובצות לבין דרישות real-time. הנתב המסכן שלי לא מריץ מערכת real-time. טלפון ה־Voip שלי מריץ מערכת לינוקס רגילה ללא "תוספות realtime". וטלפון מתעסק עם קול ולכן הוא מערכת soft-realtime בהגדרה. יש לך הסבר חלופי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כדור הבדולח שלך לצערי לא מתאים למציאות. רוב הפיתוחים ל-OO מבוצעים בסאן או בחברות קנייניות אחרות. כשחשבתי על לתרום קוד ל-OO העברי, דיברתי עם tksoft, שמשרד האוצר שכר, והם אמרו לי "עזוב, צריך דוקטורט רק בשביל לקמפל את החיה הזו". הקהילה לא נותנת פיתוחים משמעותיים ו-Sun כן. זאת עובדה. אם Sun ממשיכה לבד, רוב הפיתוחים יקרו בגרסא שלה. כנראה שהפיתוח של OO יתעכב (תרגומים וכו') ואז היא תצבור פער עצום יותר מMS. השאלה היא, האם המשתמשים יעדיפו גרסא נחותה וחופשית על גרסא משופרת וקניינית. תסתכל על אחוזי השימוש של MS-office לעומת OO ותגלה את התשובה ללא כדור בדולח. ב1. כל מה שהתכוונתי לומר בדוגמא, זה, שלא משנה כמה אתה צודק, בפועל, מנהלים של חברות מתרחקים מבעיות רישוי. זו המציאות הקשה שצריך להתמודד איתה. זהו. אז אולי כל המנהלים מטומטמים, ורק הפריקים של OSS הם החכמים (ברצינות, בלי ציניות), אבל אם אתה רוצה שחברות גדולות ישתמשו במוצר שלך, אתה חייב לקחת את הטמטום של המנהלים בחשבון. ההודעה שלו הראתה לך שיש מנהלים שבודקים את הרישוי בפועל, ולא משתמשים בתוכנה בגלל הרישוי. לגבי החינוך, נכון מאד. DPP חינך את המפתחים של Lift יפה - לא נוגעים בקוד שמישהו תרם. עכשיו אין בעיות רישוי ל-Lift. ג. צודק. זה לא מסביר את הפופולריות של לינוקס. הסבר אלטרנטיבי שיש לי הוא: ההתמקדות של לינוקס ב-x86 גרם לה לפופולריות. ממש לא נראה לי שיש תכונות טכניות עיקריות שיגרמו להעדפה של זה על זה (אולי היום בגלל הפופולריות של לינוקס, אבל בטח לא אז). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זה היה נכון בעבר. כיום החבילה של OpenOffice.org נבנית בצורה אוטומטית בכל הפצת לינוקס סבירה. זה אמנם דורש מקום מסוים על הדיסק (8GB, אאז"נ), אבל עובד. נראה לי שאנו חלוקים כאן על הנתונים. לכן אאלץ פשוט להגיד "לא נכון ולא נכון!" ב1. תתפלא כמה מנהלים בורים בקשר לבעיות רישוי. אם למנהלים היתה כזו בקיאות בענייני רשיון, לא היתה כמעט אף הפרת רשיון של Busybox: כמעט בכל המקרים הפרת הרשיון הזה היא תוצאה של עצלנות ו/או בורות. חברות חושפות את עצמן לתביעה ללא סיבה טובה במקום פשוט לפרסם את ההצהרה והנתונים הנדרשים. הדוגמה של lift הסבירה יפה למה כדאי להשתמש בתוכנות GNU (יש להם כיסוי תחת מהסוג של השמת זכויות יוצרים) ולא בלינוקס (שם אין). לעומת זאת, הנה כמה חברות עם מנהלים אמיצים שמשתמשים בלינוקס: ג. גם הפיתוח של NetBSD התמקד בפועל בעיקר ב־x86 (כי זו היתה התוכנה הקיימת). כך גם FreeBSD. בקיצור: הסבר לא מספק. לפי הטענה שלך הרשיון של לינוקס נוראי ולכן מנהלים היו אמרים לברוח ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א1. אולי קל לבנות את זה, אבל בדוק בבאגזילה של OO כמה באגים נפתרים על ידי מפתחים של Sun, וכמה ע"י מתנדבים מהקהילה. אני אחסוך לך את הבדיקה לגבי באגים הקשורים לעברית. 100% ע"י Sun ושלוחותיה. אף patch מהקהילה. אז במה ישתמשו דוברי העברית, בגרסא של סאן, עם העברית המתוקנת, או בגרסת הקהילה בלי העברית? ב1+ג. השימוש בlinux, משתמש בו כמ"ה. אני לא מכיר הרבה חברות ששינו משמעותית את ה-Kernel, כעסק. הרשימה שהבאת מדברת על חברות שמשתמשות בליבה, בשביל הנתב, ולא תורמות *כחלק מהעסק* לקרנל. הנתב יעבוד אותו דבר עם השינויים שהם תרמו או בלעדיהן. כמובן, בגלל שהכסף שלהם מושקע בלינוקס, הן רוצות שהוא ימשיך להתפתח אז הן תורמות לו בכסף או בקוד. קצת כמו שTI תורמת לeclipse, היא נותנת את eclipse עם הסביבת פיתוח למעבדים שלה. היא רוצה שeclipse תתחזק כי היא משתמשת בה - אז היא תורמת לה קוד ואולי גם כסף. אבל, אני לא מכיר חברות שהליבה היא עיקר המוצר שלה, והיא מתבססת על לינוקס. למשל, חברה שמוציאה ליבה מיוחדת עבור שרתי DB, שנותנת ביצועים הרבה יותר טובים, ומתבססת על לינוקס. אפילו Integrity שמשתמשת בלינוקס כמוצר מדף, ונותנת אותו עם המעבדים שלה, מפתחת בנפרד את vxWorks עם feature-ים מיוחדים ל-realtime ו*לא* מתבססת על לינוקס. תשאל אותי למה? אענה לך בשלוש אותיות באנגלית שמהוות ראשי תיבות של הרשיון של לינוקס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א1. מדינת ישראל משלמת שכר עבור חלק מתחזוקת OpenOffice, כולל פתרון באגים בעברית. חלק גדול מהקוד של התמיכה בעברית וערבית נכתב בעזרת IBM ישראל ו־IBM מצריים. ב1+ג. ברור. פיתוח תוכנה הוא תקורה. פיתוח תוכנה ביחד עם חברות אחרות מקטין את התקורה הזו. הגיון כלכלי פשוט. דוגמה לחברה שהשקיעה בקוד GPL היא http://en.wikipedia.org/wiki/Qumranet (היום: מרכז הפיתוח של רד־האט בישראל). היא הצליחה להוציא מוצר עובד כ"כ מהר בין השאר מכיוון שהיא עמדה על כתפי ענקים. התחיל מהלך לנסות לבנות ממשק וירטואליזציה שיתאים ל־Xen. אנשי VMWare רצו שהוא יתאים גם להם. כשהממשק הבשיל, התברר שיותר פשוט לכתוב דבר חדש בעזרתו מאשר להמשיך לשווא לנסות להשתמש במפלצות של Xen ושל VMWare. עוד דוגמה נגדית לטענה שלך: http://en.wikipedia.org/wiki/Xen |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א1. למי היא משלמת? ל-Sun. אם Sun אומרת למדינה שהקוד יהיה סגור, והתוכנה חינם? לדעתי היתה משלמת, ואם לא, אז לא היה OO בעברית. הדוגמא של Xen, לא רלוונטי, פותח מודול נפרד מהקרנל לשימוש בחומרה של IBM. בדיוק כמו שאמרתי. בקשר לQumranet, צריך לבדוק. לא מכיר את החברה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מדינת ישראל שילמה (ומשלמת) לחברה ישראלית בשם TK Open Sysetms. ב. למה הדוגמה של Xen לא רלוונטית? התוכנה שלהם עובדת על כל חומרת X86 סטנדרטית, למיטב זכרוני. היא כמובן עובדת טוב יותר אם יש תמיכה מצד המעבד בהוראות וירטואליזציה. לאיזה מודול(Xen) בדיוק אתה מתכוון? חיפוש פשוט העלה כמה תוצאות שדומות אבל לא נראות רלוונטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ידוע. אבל הם עובדים בשת"פ עם Sun בנושא, ובכל אופן, אין לקהילה (או ל-tkos) כח להרים כזה פרוייקט בלי Sun. אם תסתכל ב-issuezilla, תראה שהרבה מאד מהבאגים של RTL מתוקנים ע"י מפתחים מגרמניה. ב. כי Xen הוא תוסף לליבה שמיועד לקדם מוצרים של IBM, ולא מוצר שמתבסס על GPL וממשיך לתחזק אותו. מעבר לזה שלIBM יש אינטרס בכללי שלינוקס יצליח בשביל למכור את ה*חומרה* שלהם, לכן הם משקיעים בו. המוצר של IBM הוא לא תוכנה, אלא שרתים והם רוצים וירטואליזציה בשביל שיקנו יותר שרתים. יותר זול להם לפתח את Xen ולינוקס מלפרסם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הם עובדים בשיתוף פעולה עם סאן מכיוון שסאן משתפים פעולה. לגבי הטענה שאי־אפשר להרים פרוייקט כזה ללא סאן: טענה מוזרה. יש את פרוייקט KDE שקם ללא עזרתה האדיבה של סאן. יש את הקרנל של לינוקס שקם ללא עזרתה האדיבה של סאן. לתת דוגמה לעוד פרוייקטים? ב. על מה מדובר כאן בדיוק? אנחנו מדברים על החברה שנמכרה ל־Citrix? אבל הנקודה המהותית כאן היא: מי שרוצה להצליח בתחום של הוירטואליזציה צריך לדעת להשתמש בכוח המחקר של IBM. ולכן עדיף לו להשתמש בטכנולוגיה ברשיון GPL כדי שהמתחרים ידעו שאין כאן בעיה. דוגמאות: http://en.wikipedia.org/wiki/OpenVZ (היה פעם קנייני) והשניים שכבר הזכרתי: לרוב המפתחים בעולם הליבה היא משהו ש"יותר זול להם לפתח" ברשיון חופשי. רשיון ה־GPL נותן את הביטוח הבסיסי מכך שמתחרה יגנוב את המוצר ויוריד לכיסו הפרטי את העבודה שאני השקעתי בפיתוח התוכנה. בגלל זה ה־GPL עובד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא אמרתי שא"א להרים פרוייקט כזה, למרות שייתכן שזה נכון. אמרתי שבמצב הנוכחי א"א לתחזק את OO בלי Sun. תן דוגמא לכמות של פאטצ'ים לOO שנכתבו בלי Sun, או לfeature משמעותי. בעברית - אין. ב. כל מי שמנית לא מוכר תוכנה, אלא מוכר חומרה ומשקיע בתשתית התוכנה בשביל שיקנו יותר חומרה. כמו ששטראוס עושה קמפיין לקידום המודעות לצריכת סידן. התוכנה Citrix עצמה איננה Open Source. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. http://en.wikipedia.org/wiki/Go-oo הפיתוח של העברית מתנהל במקרה ישירות מול אנשי סאן בגרמניה (חברת StarDivision לשעבר). זה עובד ולכן אין טעם לשבור את זה. אם לא היתה ברירההיו מפתחים ישירות מול go-oo. ליתר דיוק, הפצות לינוקס התבססו מאז ומתמיד על go-oo (בשמו הקודם: ooo-build) פשוט מפני שלעבוד ישירות מול סאן לא היה נוח. רוב התכונות של התמיכה בלינוקס (לדוגמה: אינטגרציה בשולחנות עבודה, תמיכה במערכת הגופנים - זו שבסאן לא אהבו, תמיכה במערכת ההדפסה) נכנסו משם. שלא לדבר על האפשרות הפשוטה לבנות את התוכנה ללא צורך בקורס מיוחד. ב. רד־האט, נובל ומונטה־ויסטה מוכרות תוכנה (או ליתר דיוק - שרותי תמיכה בתוכנה). חברת WindRiver, המפתחת של VxWorks, אשר השמיצה בעבר קשור את לינוקס, הצטרפה גם היא לשוק הזה. רוב התוכנה נכתבת כחלק מתשתית. התוכנה שנמכרת בפועל היא חלק קטן. כמובן שאותה מפרסמים יותר כי אותה צריכים למכור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קנייתה של סאן ע"י אורקל אושרה סופית. אבל אורקל ממאנת להפסיק את פיתוח OpenOffice.org ולכן חסרה לנו דוגמה. אני חושב שזו חוצפה מצידה של אורקל. כדי לכפר על־כך היא החליטה לסגור כמה פרוייקטים מעניינים אחרים של סאן. אחד מהם הוא פרוייקט OpenSSI. הוא מבוסס על קוד שסאן שיחררה בשנת 2008 - הרבה אחרי OpenOffice. מסתבר שיש מי שרוצה להמשיך לפתח את הפרוייקט ומוכן להשקיע בכך: בינתיים, חבורת המשוגעים שהוציאה את ה־Neo FreeRunner (ואח"כ גם את ה־Wikipedia Reader) החליטה כנראה להמציא מחדש את המונח 100$ Laptop. התוצאה: ובמקביל, ב"גולם במעגל"[*] החליטו לנסות להבטיח קצת יותר פרטיות: [*] לא בדיוק, אבל דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. לי נראה שהתשובה היא שלוש אותיות אחרות: תו"ב: ר"ת של תופסן־ביצים. INTEGRITY היא מוצר של חברת Green Hills: החברה הזו מתמחה בפיתוח מערכות קטנות מאוד, סגורות מאוד ואמינות מאוד. באותה מידה שהם לא מתבססים על לינוקס, על http://en.wikipedia.org/wiki/QNX או http://en.wikipedia.org/wiki/VxWorks או אפילו על http://en.wikipedia.org/wiki/Contiki הם כותבים הכל בעצמם. זה מאפשר להם להבטיח כל מיני דברים על התוכנה. כמובן שהמחיר בזמן פיתוח ובכיסוי תכונות גדול בהרבה. זו אולי תוכנה שתרצה לשים במחשב שיפקח על המטוס, אבל לא במחשב של יחידת הבידור של מושב המטוס. הדרך שלהם לממן את זה היא ע"י התו"ב האמור. חלק בלתי־נפרד מהמוצר הוא אותו תופסן שנצמד לחלק רגיש מהלקוח ולא מאפשר לך להפרד מהמוכר. רוצה להוסיף תמיכה בחומרה חדשה? אין בעיה, שלם לנו. רוצה לתקן את הבאג המרגיז הזה? הוא לא מספיק מרגיז, תחזור שוב עוד שנה. רוצה לתקן אותו בעצמך? זבש"ך. הרבה לקוחות הסיקו מסקנות והבינו שהם לא רוצים להיות תלויים כל־כך בספקי התוכנה שלהם. הם מעדיפים להשקיע ישירות כסף בפיתוח אם נדרש פיתוח. או לחילופין לשכור חברה אחרת שתעשה את זה. התוצאה היא התפתחות שוק של ספקי תמיכה, שהמעבר ביניהם זול יחסית. לי בתור צרכן די ברור מה אני מעדיף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"תלות" שאתה מתאר הוא מהותה של תוכנה קניינית. וזה פחות טוב ללקוח מבחינות מסוימות. כי מצד שני, Integrity בשביל לשמור על הלקוחות שלה מרוצים תסכים לתקן bug קטן בשביל לקוח קטן, אפילו שהוא לא משלם לה את מלוא מחיר הפיתוח, כי הם רוצים מוניטין טובים, ומה שהם מפסידים עליך הם מקבלים ממקום אחר. הרבה פעמים הם יעשו שינויים שלך אין את היכולת לעשות, גם אם היה לך את הקוד של Integrity. אבל, לך נסה לבקש מ-IBM לתקן bug מסויים ב-eclipse, שלא כ"כ מעניין אותם עכשיו. אם זה פשוט - אתה יכול לתקן בעצמך. אם זה קצת יותר מדי מסובף זה ממש זבש"ך. ואין לך אפילו עם מי לדבר, כי זו הרי תכנה חופשית, תגיד תודה ל-IBM שהם שחררו את Webspehre בכלל. אבל זו בדיוק הנקודה שלי, הרבה חברות לא מוכנות להשתמש במוצר שלא מאפשר להם מודל מכירות קנייני. ואם אתה לא מאפשר את זה, הרבה חברות פשוט לא ישתמשו במוצר שלך, וחבל. לכן למשל, ספריות Javascript הן תמיד תחת MIT, ולא GPL, כי הן מאד רוצות שישתמשו בהן (יש תחרות עזה) ואף אחד לא יסתכל לכיוונך אם אתה משפיע לי על המודל מכירות. אתה קורא לזה תופסן, החברות קוראות לזה ביזנס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן לי אישית חשוב להשקיע בתוכנות שהן copyleft כדי למנוע מתוכנות קנייניות את האפשרות לחטוף הצידה קוד ובכך לגרום לעבודה שהשקעתי להיות מבוזבזת. הם קוראים לזה ביזנס? שיסבלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה גם לא תורם קוד לתוכנות ברשיון GPL שיש לכל הקוד בעלות אחת, שם גם אפשר לחטוף את הקוד בקלות דומה? קל וחומר שלא תיגע בתוכנות כמו MySQL וQt שאפילו מציעים את ההצעה המגונה הזו לחברות אחרות (הקוד בGPL, אבל רוצים לחטוף אותו? בכיף, כמה דולרים ותוכלו לפתח אותו מאחורי דלתיים סגורות). הבנתי נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית כל, זוהי הזדמנות להזכיר שחוץ מה־GPL קיים גם LGPL ורשיונות דומים. באופן כללי הם אומרים: מותר לך להשתמש במה שכתבנו (לדוגמה: שימוש בספרית קוד) ללא שום מגבלות, כל עוד לא שינית אותה. אולם אם אתה רוצה לשנות את הספריה, חלים באופן כללי אותם כללי copyleft כמו במקרה של GPL. לא דיברתי על "לא לגעת". דיברתי על "לעודד". כמו שנכתב במאמר, פרוייקטים שדורשים השמת רשיון סובלים מעצם העובדה שהם מניחים מכשולים בפניהם של תורמים פוטנציאליים. זה לא אומר שאני אמנע משליחת תיקונים ל־Xorg או אפאצ'י אם במקרה יעלה הצורך. אבל אני אשתדל לא להשתמש ברשיונות הללו לתוכנה שאני כותב. זה לפעמים גם שיקול שלי בבחירת תוכנה אם יש כמה אפשרויות. מכיוון שכחלק מעבודתי אני מתעסק עם פרוייקט כזה (GPL, דורש השמת רשיון), אני חורק שיניים ותורם. לפי מיטב הכרתי את הנפשות הפועלות, לא צפוי שהקוד של אותו פרוייקט בעתיד הנראה לעין: המפתחים הנוכחיים לא יסתדרו עם זה ופשוט ינטשו (ויהיה להם איפה למצוא עבודות). אבל שיקולים מהסוג הזה אינם דומים לוודאות הפשוטה שמקבלים עם מגגון בעלי זכויות יוצרים. לגבי MySQL - בשנה האחרונה הוא מראה, כאמור, יותר ויותר סימני עצמאות. QT הוא סיפור יותר מעניין. זו חברה ששינתה את הרשיון בלחץ משתמשי התוכנה החופשית (לא סתם מחאות, אלא התחלה של מימוש מחדש של הספריה). כיום ספריה זו כבר אינה מוצר הדגל של חברה אלא עוד תוכנה של נוקיה, מה שהביא לשינוי נוסף ברשיון (נוספה אפשרות לשימוש כ־LGPLv2 - מאפשר ליצרני תוכנה קניינית להשתמש בה). נראה שנוקיה צריכה יותר את QT ואת סביבת http://en.wikipedia.org/wiki/KDE שמבוססת עליה עובדות היטב וקצת פחות תלויה ברווחים ממכירת התוכנה. משום מה יש לי הרגשה שבעלות כזו על קוד היא לא מצב מספיק יציב. ולסיום - הזמנה להרצאה שכנראה תעניין את באי האתר: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגזמתי קצת עם ה"לא לגעת". אבל בוא נשאל שאלה מאד פרקטית. פתחת פרויקט ברשיון GPL. מישהו תרם קוד, ומוכן לתת לך את זכויות היוצרים של הקוד שתרם. אני מבין ממך שתתעקש לא לקבל אותם, נכון? אחרת לפרויקט הזה יש את אותן בעיות כמו שיש לBSD ושות' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מישהו יתעקש? למה לא. לא ברור לי מאיזו סיבה הוא יתאמץ. אבל לא אבקש את זכויות היוצרים. בשביל מה לסבך את החיים? לא הבנתי למה זה גורם לצרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אז אפשר לחטוף את הפרוייקט, ובעצם זה מקביל לבעיה שהזכרת ברשיון BSD. אם תתעקש אז הוא לא יוכל לחטוף את הפרוייקט או למכור אותו תמורת בצע כסף ללא הסכמתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מראש לא יוכל לחטוף את הפרוייקט - השינויים שלו ממילא תלויים בקוד שלי. לכן גם אם הוא יחליט מחר לשנות את הרשיון לחלק הקוד שלו, זה לא יהיה שווה יותר מדי. ואני יודע שאני לא אחטוף על הפרוייקט - אני סומך על עצמי (אם כי לא דורש מאחרים לסמוך עלי). מהסיבה הזו הוזכר במאמר שקישרתי בתגובה 532022 שבפועל אין הבדל בין דרישה להעברת זכויות יוצרים ליוצר הפרוייקט המקורי לבין דרישה להענקת הרשאה לאותו יוצר לשנות את תנאי הרישוי (אך ללא ויתור על זכויות היוצרים) - בשני המקרים לא יהיה ערך נפרד לתרומתי. דוגמה לפרוייקט שלא דורש העברת זכויות יוצרים אלא קבלת רשיון נפרד "לשנות הכל": דוגמה לארגון שדורשים העברת זכויות יוצרים: אם כי יש לציין שלפחות ה־FSF התחייבה באותו כתב השמה כולל התחייבות מצד מקבל הרשיון (ה־FSF) להשתמש בקוד רק ל"מטרות ראויות" ולא לחטוף אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לא הבנתי, אתה מתנגד לארגונים שדורשים העברת זכויות יוצרים\לשנות את רישוי התרומה שלך או לא. קודם הבנתי שלא, עכשיו אתה אומר שאתה באמת מתנגד לבקשה להעברת זכויות יוצרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אכן מתנגד באופן כללי, מסיבות עקרוניות (יכולת חטיפה) ומעשיות (מסרבל את תהליך העבודה שלא לצורך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שסוף־סוף הטענה הזו תוכל לעמוד במבחן המציאות. רוב קהילת מפתחי ומשתמשי OpenOffice פיצלו את הקוד והחלו לפתח אותו בנפרד (ובלי השמת זכויות יוצרים). אורקל שומרת בינתיים על שתיקה. כך גם IBM (אבל לא כל עובדיה). הניחוש הסביר שלי הוא שעיקר הפיתוח יעבור לשם. אם אורקל לא הגיבה על זה, היא כנראה רוצה להצליח למצות מהפרוייקט את ההכנסות האפשריות. מן הסתם צוות הפיתוח בגרמניה יתחיל להדלדל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלפו 9 חודשים ובינתיים יש כמה התפתחויות מעניינות. אבל לפני כן, בתגובה 574252 נוצר בלבול קטן בין שני מושגים: מה שיש שם הוא תשתית (framework) ולא שרת. יש דוגמה לשרת שדווקא קשורה לענייננו: האדסון (Hudson) הוא שרת בריטי אדיב ויעיל. כל יום (או מתי שמגדירים לו) הוא בונה מחדש את התוכנה, מריץ את הבדיקות האוטומטיות ואם התגלו בעיות הוא מעיר על כך למפתחים כמו כל שרת בריטי טוב. זוהי דוגמה לתוכנה של Continuous integration [Wikipedia] (עברית?). הוא נכתב ע"י תוכניתן שעבד באותו הזמן בחברת סאן. עם השנים הוא עזב את החברה. התוכנה התבררה כתוכנה מועילה ושימושית. יש לה תורמים רבים. בשנה שעברה רק אחד מהם היה עובד של אורקל (סאן לשעבר). מסיבות הסטוריות השם ועוד כמה נכסים המשיכו להיות בבעלותה של סאן ויותר מאוחר של אורקל. בשלב מסויים מישהו במחלקת השיווק חשב שיש לו נכס. מכיוון שמדובר על תוכנה שכתובה בג'אווה, הוא חשב שזה יהיה נחמד אם כל הפיתוח שלה יהיה תחת http://java.com . המפתחים לא הסכימו: מה שאורקל מספקת להם שם פשוט לא נוח. אנשי אורקל התרגזו וחשבו שהם יכולים לאיים: "אם לא תעשו כדברינו, לא נרשה לכם להשתמש בשם האדסון". אז מסתבר שאין שרת שאין לו תחליף: כך נולד ג'נקינס (Jenkins). אותו מפתח בודד של אורקל המשיך עדיין לפתח את פרוייקט האדסון המקורי, אבל כל השאר עברו לג'נקינס. בסופו של דבר אורקל גילתה "גדלות רוח" והחליטה לתרום את הקוד שלו לEclipse Foundation [Wikipedia]. זה דרש כמובן שינוי של הרשיון. אבל לשאר העולם זה באמת לא שינה. _______ עם אופן אופיס וליברה אופיס יש סיפור די דומה. אבל יש קצת יותר אינטרסים. במשך כמה חודשים אופן אופיס המשיך בקצב הרגיל (כלומר: לא מהר מדי) ואילו ליברה אופיס המשיך להתקדם די מהר (ובפרט: המשיך במגמות קיצוץ השומנים). נעשה די ברור לאורקל שהמומנטום הולך לכיוון של ליברה אופיס ואין טעם להמשיך לפתח את המוצר בעצמה. המפסידה הגדולה מהפסקת הפיתוח היא IBM, שממשיכה לפתח את Symphony שלה (מסתבר שיש לו קונים חוץ מאנשי IBM עצמם). יש גם חברה סינית בשם Red Office שמפתחת מוצר עם רשיון קנייני מאורקל. בסופו של דבר אורקל החליטה להפסיק לפתח את OpenOffice.org ולהפוך אותו לפרוייקט של קרן התוכנה אפאצ'י [ויקיפדיה]. בינתיים הפרוייקט הוא במעמד של "פרוייקט באינקובטור", כלומר: מועמד לפרוייקט רגיל. הוא צריך להוכיח שהוא יכול לעמוד על רגליו (בפרט: שיש לו קהילה). לא לגמרי ברור אם זה יצליח. המפתחים המסכנים צריכים לבנות מחדש תשתית, לעבור חזרה ל־Subversion (במקום מרקוריאל של אופן אופיס או גיט של ליברה אופיס), ליצור תשתית של הפצת חבילות, למצוא מתרגמים לכל השפות (חלק נכבד מהם עברו לליברה אופיס, עם כל הקהילה. צריך לשכנע אותם להשקיע עבודה כפולה), להחליף חלק מהרכיבים שפרוייקט אפאצ'י לא מרשה להשתמש בהם בגלל "רשיון לא מספיק מתירני" (לדוגמה: ספריות הגישה לתרגום, myspell ו־hunspell). כלומר: ייקח זמן עד ש־Apache OpenOffice.org יעבוד היטב. בינתיים אם אתם צריכים לשדרג, עדיף פשוט לעבור לליברה אופיס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל מהירות יש ספארי לא? (חוצמזה, מהירות זה לא העיקר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ניסיתי את סאפרי, אבל למיטב ידיעתי הוא איטי יותר (אני אנסה). מהירות אינה העיקר - אבל לכרום יש עוד יתרונות, ויחד עם המהירות מוצדק בעיניי להשתמש בו כ-browser שני לפחות. אני לא מבין כל כך על מה הרעש והצילצולים - אפשר פשוט לנסות, במקום לדון למה שוב פעם גוגל מנסים למכור את נשמתנו לשטן, או עד כמה הם לא יודעים לתכנת (אני לא מתכוון לתגובות שלך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיף קונסטינטיות ומה שפחות שינויים. בקיצור "נישוקים", כמה שפחות לחשוב - מתי להשתמש בזה או באחר. יש לי דפדפן אוני משתמש בו. למעשה לפעמים אני משתמש בספארי או אקספלורר (בוירטואלבוקס, בו אני משתמש לצרכים אחרים, תחת מאק) בגלל אתרים ישראלים, במיוד כאלה עם מדיה. בקשר למהירות של ספארי, לא בדקתי אבל נדמה לי שקראתי שלדברים מסוימים הוא עולה על כרום ופ"פ. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |