בתשובה לירון, 21/11/09 13:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני היחיד שהחזון הזה נראה לו: 1) מיותר. 2) איום ונורא. ? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבורי, מבחינה מעשית, מערכת הפעלה שאין בה טעם אם אתה לא מחובר לאינטרנט נשמעת זוועה. היתרון הבולט של המערכת הוא זמן העלייה המהיר שלה, אבל זה נתון חסר חשיבות למחשבים שאינם נטבוקים. עד כה הנטבוק שלי הועיל לי בעיקר בנסיבות שבהן לא היה חיבור לאינטרנט. אבל מבחינה כללית יותר, זה בדיוק מה שגורם לי לחשוש שגוגל הופכים לאח גדול. נראה לי לא חכם בכלל להפקיד את כל המידע (הכל! כי כל האפליקציות יהיו אפליקציות רשת!) בידי גוגל, בפרט בהתחשב בכך שהם יוכלו לסגור את השאלטר כשיתחשק להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המערכת תדע לפעול ברמה כזו או אחרת גם בלי חיבור למחשב (כמו מצב אוף-ליין של יישומי גוגל באמצעות גירז), ואני הבנתי שהיא גם תדע לנגן קבצי מדיה שמאוחסנים באופן מקומי בלי חיבור לאינטרנט (כמו שהטמל5 יודע לנגן קבצי מדיה מסויימים בלי תלות בתוכנות שמותקנות על המחשב). בנוסף, אפליקציות הרשת לא חייבות להיות של גוגל, למרות שברור שיהיה לגוגל יתרון (אותו יתרון שיש למיקרוסופט במערכת ההפעלה שלה - אם גוגל תהפוך אי פעם למשהו שדומה למונופול של מיקרוסופט בתחום, אני מניח שאותן שאלות משפטיות יעלו). השאלה היא אם אפליקציות לא גוגליות יאלצו להציע משאבי ענן משלהן. בכל מקרה, ברור שמדובר על קבורת חמור של השברירים האחרונים של פרטיות שיש לנו. אם אתה רוצה לכתוב משהו שלא יהיה זמין לכל העולם ואשתו, תכתוב אותו על פתק בכתב יד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ז"א "הטמל5 יודע לנגן קבצי מדיה"? הוא לא יודע. מי שמממש את הדפדפן שמתמודד עם הטמל5 מחוייב לדעת. מה זה "כזו או אחרת"? אתן לך דוגמה פשוטה מהחיים האמיתיים. אני במטוס (בלי אינטרנט) ורוצה להעביר זמן על ידי משחק Nethack. אפשר? למה אני צריך מערכת הפעלה שלא מסוגלת לעשות את זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג לגבי נטהק, אבל אם אתה במטוס בלי וויפיי ואתה רוצה לערוך את מסמכי הגוגל דוקס שלך, אתה יכול לעשות זאת במצב אוף-ליין (=עותק של המסמך שמור על המחשב שלך ומתסנכרן עם העותק שעל השרת ברגע שהוא יכול). אני מניח שאפשר לבנות אפליקציית נטהק שמאפשרת את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. מה שאתה מתאר עכשיו נשמע לי כמו מחשב סטנדרטי עם מערכת הפעלה סטנדרטית (וסותר את מה שנכתב על כך שהמחשב עובד רק עם אפליקציות אינטרנט). מה הקאץ'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחשב עובד רק עם אפליקציות אינטרנט. אפשר לתכנת אפליקציות אינטרנט כך שגם יפעלו offline. כולם חושבים שהchromeOS מתחרה עם windows. אין קשר. הוא נועד ל-netbook-ים שאנשים ממילא קונים רק בשביל אינטרנט. והם לא רוצים להתקין את המחשב כל חודש מחדש כי הוא נהיה איטי. הם רוצים netbook אינטרנט שפשוט יעבוד כמו הוידאו שלהם. זה לא מיועד בשום צורה להחליף את המחשב האישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים קונים נטבוקים רק בשביל אינטרנט? מה פתאום. נטבוק הוא מחשב נייד עם כל התכונות של מחשב רגיל - למעשה משהו די מקביל למחשב נייד מלפני שנתיים-שלוש, רק בלי צורב ועם חיי סוללה ארוכים יותר ומשקל קל. בקרוב יהיו Mobile Internet Devices, שזה יהיה באמת משהו שיתן רק רשת - אבל עוד צריך לראות כמה אנשים יטרחו לקנות אותם. בכל מקרה, סטודנט שקנה נטבוק כי הוא זול וקל להסתובב אתו כל היום ולסכם בו שעורים לא יקנה עוד מחשב בשביל עבודה "רצינית" יותר; הוא ישתמש בנטבוק גם אם זה קצת יותר אטי, ואם מה שהוא צריך כדי לסכם את השעורים זה אופיס אז הוא ירצה להתקין אופיס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכדי לחזק - ברוב המוחץ של הסיטואציות שבהן השתמשתי בנטבוק עד היום לא היה שום חיבור אינטרנט בסביבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה הרוב המוחץ? שתיים מתוך שלוש? ___ 1 אני כן. מפעם לפעם. ואני לא היחידי (לפי הסטטיסטיקה).2 2 הקרדיט ליוסי בנאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל האנשים קונים מחשב נטבוק בשביל אינטרנט. אלה שקונים אותו כמחשב רגיל - ברור שלא צריכים שום דבר אחר. זה כבר מחשב רגיל. זה לא מיועד עבורם. מאידך, יש הרבה אנשים שקונים את הנטבוק בתור נייד נוסף שמיועד רק לאינטרנט\עיבוד תמלילים קליל. לצרכים האלה ה-chromeOS יספיק בהחלט. לא רק יספיק. זה יחסוך מהם את הסבל שבהתקנת windows מחדש, ותחזוקתו. זה יהיה מוצר מדף, דפדפן אינטרנט שפשוט מדליקים וזה עובד, כמו הטלפון שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרוב האנשים התחזוקה השוטפת של חלונות היא לא משימה מציקה במיוחד. כשהנטבוקים הופיעו חשבו שהם חלשים מכדי להריץ XP והציעו אותם עם גרסאות לינוקס מותאמות במיוחד. תומכי הלינוקס להמונים חשבו שיש כאן הזדמנות להפיץ את הבשורה, אבל ברגע שהופיעו נטבוקים עם XP הקהל נהר אליהם בהמוניו ונתח השוק של לינוקס בנטבוקים היום אולי מגרד 5%. מסקנה - אנשים רוצים את מה שהם מכירים ורגילים, אין להם ענין ללמוד מחדש איך לעבוד עם המחשב, הם לא רוצים להחזיק סוגי קבצים שיעבדו רק באחת המערכות שיש להם - והם מוכנים לתחזק מערכת חלונות. אגב, אני לא בטוח שכשגוגל ינסו לבנות מערכת שתתמודד עם כל סוגי החומרה שבעולם ותתן מענה לכל סוג של איום אבטחה הם יגיעו למשהו שיעבוד חלק יותר ממיקרוסופט ולא יזדקק לתחזוקה. מה יכול להניע אנשים לשנות משהו? אם תציע להם משהו שהם לא מקבלים היום, איזושהי Killer Application שהם ירצו מספיק כדי לעשות משהו אחרת. אבל מה שמוצע כאן הוא הפוך - לא לתת יותר אלא לתת פחות. במקום מחשב שיכול לעשות הכל, מי שיקנה את הנטבוק הזה יקבל מכונה מוגבלת שלא יודעת לעשות הרבה. למה שהוא ירצה את זה? כי זה עולה יותר מהר? הנטבוק שלי עם XP חוזר מסטנד-ביי לתפקוד מלא תוך כמה שניות. כי תהיינה פחות בעיות אבטחה? קודם כל נחיה ונראה, ושנית - לרוב האנשים זה לא משנה, הם לא יודעים מה זה בוטקיט ואילו הם היו חוששים מחדרניות מרושעות הם היו טורחים להגדיר סיסמא. אז למה שמישהו ירצה את זה כשהוא יכול לקנות נטבוק אמיתי בהפרש כספי זעום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעצם העובדה שאני מתבקש לתחזק מחשבים עם חלונות באופן תדירי מקרובי משפחה וידידים, אני חושב שאתה טועה. אנשים שונאים לתחזק את XP. אבל שכנעת אותי. הטיעון של הלינוקס בנטבוק הוא טיעון מנצח. אנשים נהרו למה שהם יודעים ומכירים. אני חושב שהדוגמא הטובה ביותר לזה היא אבא שלי. כשהשתמשתי בכרום (דפדפן), ומשהו אצל ספק האינטרנט לא פעל הוא אמר לי: "תשתמש בדפדפן נורמאלי, למה אתה משתמש במשהו שעושה בעיות?". כמובן שגם באקספלורר זה לא עבד, אבל אז זה כבר היה אשמת הספק. שוכנעתי, אין סיכוי שזה יעבוד. לא חשבתי על שוק הלינוקס בדפדפנים. הסיכוי היחיד זה אם זה יהיה זול משמעותית, אולי אולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתח השוק של לינוקס על נטקבוקים גדול מ־5%. ההערכות שאני מכיר הן בין 10% ל־30%. גם כאן חלק מהבעיה היא מחלות ילדות: בהתחלה יצרני החומרה חשבו שהכי טוב להשתמש בהפצות "שמיועדות לכך" (כגון Linpus ו־Xandros). התוצאה היתה שהמחשבים הללו הגיעו עם מערכות לינוקס לא נוחות ושגם לא נתמכו ע"י הקהילה. לקח ליצרני החומרה זמן להבין שהם צריכים לעבוד עם הפצות "רגילות" כגון אובונטו, מנדריבה וסוזה. לגבי "אנשים רוצים את מה שמוכר": היו לא מעט הפצות לינוקס שרצו לגרום למערכת להיות מאוד נוחה לשימוש ע"י משתמשי חלונות. האסטרטגיה הזו הוכיחה את עצמה פעם אחרי פעם כלא מספיקה. הדוגמה האחרונה שאני מכיר: אף אחת מהן לא הצליחה יותר מדי. הניחוש שלי: זו לא דרך יעילה ליצור יתרון תחרותי מול הפצות מתחרות (שאם לא כן היינו רואים יותר השקעה בכך). אבל התעלמת מבעיה חמורה אחרת: הדפדפן. אם מערכת מסויימת אמורה לשמש בעיקר עבור "האינטרנט", יש בעיה אם חלק מה"אינטרנט" לא עובד עם הדפדפן שבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אנשים רוצים את מה שמוכר'' זה שאתה עושה את לינוקס קצת דומה לחלונות, לא עושה אותה מוכרת. צריך עוד הרבה עבודה. מה שאתה אומר לגבי תאימות, רלוונטי הרבה פחות בחו''ל, שם הרבה אתרים תומכים בכל הדפדפנים שלא כמו בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא דיברתי על סתם "לעשות את לינוקס דומה לחלונות". חברת אפורדי, שהזכרתי, עסקה בדיוק ב"יותר עבודה" מהסוג הזה. זה לא נתן להפצה שלהם מספיק יתרון תחרותי על־פני אובונטו רגיל. ב. "הרבה אתרים שתומכים בכל הדפדפנים" יש גם בארץ. הבעיה היא עם אותם אתרים שלא תומכים ב"כל הדפדפנים" (מה בדיוק נכלל ב"כל הדפדפנים"? גוגל שממשיך לא לתמוך היטב בקונקרור?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא רואה מה אפורדי עושה יותר מwine. ב. הכוונה בגדול היא, כמעט ואין אתרים שדורשים אך ורק אקפלורר בשביל פונקציונאליות בסיסית. באגים קטנים בתצוגה לא נחשבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מה שצריך לעשות זה בדיוק הדברים הקטנים. לקחת הרבה תוכניות ולוודא שהן עובדות. ב. דוגמה: רוב האתרים שמאפשרים מסחר במניות בארץ דורשים עבודה עם אקספלורר. אני הפסקתי לעבוד עם ספק אחד כזה מהסיבה הזו. אתה מוזמן לנסות גם לברר את זמני הטיסות בנתב"ג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמנו כל מה שנדרשתי בנתב"ג הוא להשתמש בתוסף קטן שגורם לפ"פ לשלוח אות זיהוי של IE (אפשר גם לעשות את זה ידנית). רוצה לומר, זו לא בעיה של תאימות, זו בעיה שלאף אחד ברשות שדות התעופה לא אכפת מספיק כדי לבדוק האם דפדפנים אחרים עובדים. מצד שני, היות ואתה לא יכול להפסיק לעבוד איתם, למה שיהיה להם אכפת ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך בדיוק מודדים את נתח השוק של לינוקס על נטבוקים? הנטבוק שלי למשל הגיע עם XP, אותו החלפתי ב-Ubuntu. מצד שני, לא אופתע אם יש נטבוקים שהגיעו עם לינוקס ו-XP הותקן עליהם אחר כבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"30%" הגיע מ: http://www.linuxpromagazine.com/Online/News/Study-Sh... יש לציין (חשוב לצורך הדיון המקורי) שהם ספרו את אנדרואיד כ"לינוקס".http://www.desktoplinux.com/news/NS6889644915.html שתי טענות מעניינות (נכונות?) שעולות משם: 1. נתח השוק של לינוקס על מחשבים ניידים בארה"ב קטן בהרבה מאשר "בחו"ל" (לא ראיתי ציון של מדינות מסויימות) 2. נתח השוק של מחשבים אשר מבוססים על ARM יגדל בהרבה בעתיד. ולגבי הסטטיסטיקה האישית שלי: קניתי אחד מאחד שהגיע עם לינוקס (נטבוק סיני: http://www.lemote.com/english/yeeloong.html . אנ אמור לקבל אותו רק מחר, ולכן איני יודע איך הוא בדיוק. אני מניח שזה בערך הנייד היחיד שדביאן היא מערכת ההפעלה המועדפת אצלו.) יש לי הרגשה שהמדגם הזה מוטה במקצת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה פרטים נוספים: הנייד ברשותי. באופן כללי המסך והמקלדת שלו קטנים מדי, אבל במקרים מסויימים הניידות היתרה שלו עוזרת. לעומת זאת החברה שייצרה את המעבד הולכת בדרכיה של אינטל: (החלק המעניין הוא מה ש־Miod Vallat כתב, לקראת הסוף) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שמא, בהתאם לעצה ממנכ"ל גוגל, אל תעשה אותו בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מנסח את זה אחרת: 1. אוברקיל 2. מסוכן והמסוכן זה כי זה מסכן את האינטרנט החופשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט מסכים. עם (2) בוודאי. אך לא עם (1) - לחלק גדול מאיתנו יש בכיס משהו דומה. הכוונה שלי היא הפוכה - שאם יהיה לי טלפון מספיק משוכלל, תהיה לי שליטה על התוכנה שרצה בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שיש לנו בכיס מיועד לתקשורת עם אנשים אחרים. מן הסתם הוא תלוי בתקשורת. השאלה היא האם כל הפונקציות שלו תלויות בכך - הפלאפון שלי היה אחלה שעון מעורר גם כשהייתי במקום בלי קליטה, כך שאפילו עליו (והוא ישן ומצ'וקמק) הדוגמה שלך לא תקפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסופים מתוחכמים יעשו בשבילך דברים יעודיים, התוצאה תשמר בענני הרשת ותשלף בציוד האלחוטי שלך כהרף עין. בטח שזה נורא ואיום ובטח ובטח שזה מיותר העולם משתנה יוהוהו והדברים לא ישובו להיות כשם שהיו. יהיו המון שורות תוכנה מענינות לכתוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לשאול מה זה הענן הזה שכולם מדברים עליו? הרי זיכרון חייב להיות פיזי כדי לשמור דברים אז איך בדיוק דברים ישמרו בענן הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו- שהענן הזה מיסתורי בעיני רק מעט פחות מהעננים עצמם. יש לדבר קשר כלשהו עם התמזערות ונפיצות של יחידות זכרון לתפיסתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה מה שיש לדודה להגיד על היצור המסתורי הזה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הדודה, גם הפעולה שלי עכשיו היא סוג של ענן, אני מניח שזה סוג מנוון במיוחד. אז אני אשאל ספציפית לגבי כרום. איפה נשמר המידע שאני שומר במערכת? אצלי? בשרתים של גוגל? אצל אנשים אחרים שמשתמשים במערכת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קח לדוגמה את Google docs שפועל כיום. המידע, אם אני לא טועה, נשמר בשרתים של גוגל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל docs זה כלום, אנחנו מדברים פה על מערכת הפעלה שלמה. לכל אחד יש היום לפחות 100GB זיכרון. איפה הם ישמרו את כל זה? חוץ מזה אחד הסיבות המרכזיות שאני לא משתמש בעננים למינהם למטרות עבודה הוא הפחד שאני אצא לחופשה ובינתיים גוגל תפשוט את הרגל ואז אנא אני בא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה לדעתך הולכים אותם 100GB? בעיקר על קבצי מדיה, לדעתי. מן הסתם אותם גוגל לא תאכסן; אולי היא תבנה על משהו יוטיובי. אגב, "מערכת הפעלה שלמה" קצת מטעה בהקשר הזה. אין בעיה לדחוף מערכת הפעלה מודרנית + המון תוכנות בסיס לדיסק של 700 מגה (הפצות הלינוקס השונות עושות בדיוק את זה). לרוב התוכנות שתופסות מקום כבד נוסף הן תוכנות שאינן בדיוק חלק סטנדרטי של מערכת ההפעלה (נניח, ויז'ואל סטודיו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער על הבורות אבל הסרטים של יוטיוב לא מאוחסנים בשרתים של גוגל? חוץ מזה אם אני לא יכול לראות בנייד שלי את הסרטים שלי אני כבר הרבה פחות מבין ממה ההתלהבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם מאוחסנים בשרת של גוגל, זה הרעיון. הנקודה היא שהם לא קבצים ששייכים למחשב ספציפי. במקום שאלף איש יורידו את אותו קובץ מדיה ויצפו בו במחשב שלהם בשקט, גוגל אולי בונה על כך שהם יתחברו ליוטיוב ויראו אותו שם. אני לא מבין בכלל מה ההתלהבות, או אפילו מי מתלהב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתרונות של מערכת ההפעלה צריכים להיות משקל קטן, פשטות הפעלה למשתמש, boot מהיר, בטיחות גבוהה, מחיר נמוך (open source). מערכת ההפעלה תאפשר שימוש יעיל ופשוט ברשת - וזה הכל. לפתח למערכת ההפעלה של גוגל פרושו לבנות אתר אינטרנט, או ישום רשת. אני בטוח (לא יודע) שמערכת ההפעלה לא מחייבת אותך להשתמש בGoogle App Engine או בישומי רשת של גוגל דווקא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בילבלת כאן יפה בין מה שרץ על השרת לבין מה שרץ אצל הלקוח. מערכת ההפעלה אולי חופשית, אולם לכתוב יישומים שירוצו עליה ישירות זה לא כ''כ פשוט וגוגל בכלל לא מעודדת את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוגל רוצים מערכת הפעלה שבשליטתם המוחלטת. אחרת הם היו משתמשים בלינוקס, עם http://coreboot.org עבור ה־bios. יש להם מערכת הפעלה עצמאית שמשכתבת בצורה גרועה למדי את כל מה שלינוקס עושה כיום. מערכות לינוקס כיום מגיעות לזמני עליה טובים יותר אם מתאימים אותם לחומרות מסויימות (והמערכת של גוגל תפורה לחומרות מסויימות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה. ChromeOS הוא 1. לינוקס (ולא מערכת הפעלה עצמאית שמשכתבת וכו'). הדבר היחיד ששונה זה ה-Windows Manager 2. אופנסורס (ולא "מערכת הפעלה שבשליטתם המוחלטת") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לינוקס הוא שם לשני דברים שונים: ליבת מערכת הפעלה ומערכת הפעלה שלמה. המערכת של גוגל בנויה על ליבת לינוקס: אולם היא לא משתמשת כמעט באף רכיב אחר ממערכת לינוקס רגילה: כמה דוגמאות למערכות לינוקס שעולות מהר על חומרות מסויימות: קניינית: חופשית: (כאן מדובר על מערכת לינוקס מלאה, עם udev, HAL וכל השאר) אם להכנס למונחים קצת יותר טכניים: הם כתבו אפילו libc חדש משלהם (וזה לא שחסרים lilbc-ים קטנים שעובדים היטב עם לינוקס, או ששלהם עובד היטב). הם העיפו את כל התשתית הסטנדרטית של udev ומעלה (dbus, HAL ותחליפיו). המערכת שלהם לא עובדת היטב. היא תפורה לחומרות מאוד מסוימות, כגון ה־eeepc ושם היא איכשהו עובדת: וכאן מגיעים לחלק השני: קוד המקור אמנם זמין. אז מה? מה זה עוזר לי? האם אני אוכל לשנות את התוכנה שרצה על מערכת כזו? אם לא: אין משמעות לזמינות קוד המקור. (לא בדיוק אותה מערכת הפעלה, אבל יש התייחסות לנקודות הללו) גוגל הולכת למכור מכשירים עם המערכת הזו במחירים זולים ממילא. הם כנראה ישמשו בתפקיד שומה לטלפונים סלולריים של היום מכיוון שהם חייבים להיות מחוברים לרשת. לכן אפשר לגזור קופון מאספקת שירותים. ולכן משתלם לספק אותם במחיר מוזל עם מינימום יכולת שינוי ללקוח. קוד המקור של כל מיני פרויקטים שקשורים לאנדרואיד היה זמין, באופן כללי. אבל תמיד לאחר שהמוצר כבר יצא. הפיתוח לא היה באוויר החופשי. לגופים אחרים לא הייתה יכולת להשפיע על הפיתוח (ראו כמה היה קשה לשחר שמש לתקן באגים בתמיכה העברית). ככל הנראה גם מערכת ההפעלה החדשה תתנהל בצורה דומה. ככה גוגל התנהלה לכל אורך הדרך. ואם כבר להיות טכני, אז עד הסוף. לכל מי שלא ידע עד כמה המחשבים שלנו נבנו בצורה מטומטמת: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתעלם מעניין האבטחה. בchromeOS יש sandboxing כמעט לכל דבר. בchromeOS יש חומרה שלא מאפשרת maid attack בלי לשנות משהו פיסית בחומרה. בwindows וlinux על חומרה גנרית יש את http://www.stoned-vienna.com/ למשל. די מפחיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי למה בדיוק אתה מתכוון. אנא הסבר מהו היתרון האמור ולמה בדיוק הוא חשוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכתבתי למעלה, זה אמור להיות מוצר מדף. אתה פותח גולש וזה עובד. בלי התקנות מחדש ובלי עניינים. זה עיקר העניין. הייתרונות שהזכרתי הם חלק מזה. כל "תוכנה" בדפדפן רצה כתהליך נפרד בארגז חול משלה. היא לא אמורה להיות יכולה למחוק לך קבצים ששמרת במחשב מהמצלמה, או לגעת בהגדרות של gmail (מה שיכול לקרות במחשב רגיל). מעבר לזה, במחשב רגיל, ברגע שעזבת אותו לשניה (ממש לשניה) אפשר להתקין תוכנות שיזללו לך את הססמאות. וכן, אפילו אם יש לך full harddrive encryption. זה נקרא evil maid attack, כי החדרנית במלון רואה את המחשב שלך, מתקינה עליו stoned bootkit, אתה לא חושד בכלום, ובום, הקריירה שלך כג'יימס בונד נגנזה. התקפות כאלה לא אפשריות ב-chromeOS בלי שינוי של החומרה. הוא אשר אמרתי, זה יהיה מחשב קל וזול לגלישה באינטרנט. תוכל לגלוש איתו באינטרנט, אבל החוויה לא תהיה של מחשב שצריך לתחזק וקל להרוס, אלא של שואב אבק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טכנולוגיות ה־sandboxing האמורות מוכנסות באופן כללי גם ללינוקס. אבל לי זה נראה מוזר שתוכנת ניהול התמונות המקומית לא יכולה למחוק תמונות שצילמתי מהמצלמה, ושתוכנת הדואר המקומית לא יודעת עם מי אני מדבר במסרים מיידיים. למה התקפת evil maid לא אפשרית ב־ChromeOS? מה מיוחד שם? דרך אגב: ("לשניה, ממש לשניה"? למחשב לוקח קצת יותר זמן לעלות). למיטב הבנתי מה שגוגל עושים הוא פשוט: למנוע מתוכנה עצובה (לא מאושרת) לרוץ על המערכות שלהם. טכנולוגיה כזו הוכנסה ע"י מיקרוסופט לשימוש ב־X-Box לפני כמה שנים טובות. בלינוקס קיימת תמיכה בטכנולוגיה כזו עקב עבודה של IBM ואחרים בשנים האחרונות. יש לה גם כמה שימושים מועילים. מצד שני, המשמעות היא שאני לא יכול להתקין את התוכנה שלי על המחשב שלי. כלומר: המחשב אינו שלי. הוא של גוגל ושל סלקום. אם גוגל וסלקום שולטים לי בוודאות של 100% על התוכנה שאני מריץ במחשב שלי, זה נראה לי קצת יותר גרוע מאשר התקפה ג'יימס־בונדית בהסתברות נמוכה. לדוגמה: איך אתה מסתמש ב־PGP עם חשבון דואר בגוגל וללא הסתמכות על דיסק מקומי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להכניס טכנולוגיות sandbox ללינוקס. ואז לארוז את זה יפה בחבילה ולקרוא לזה בשם. וזה בדיוק מה שהם עשו. לא הבנתי אם אמרת את זה בצחוק או לא, כי אני חושב שאתה מבין מה הכוונה sandboxing. תוכנת התמונות יודעת על התמונות, תוכנת הג'ימייל יודעת על המסרים המיידיים. אבל תוכנת התמונות לא יודעת על המסרים המידיים ותוכנת המסרים המידיים לא יודעת על התמונות. אז אם הורדת תמונות מהמצלמה, ונכנסת לאתר לא ידידותי התמונות בטוחות. את זה אין במ"ה רגילה. לגבי זמן התקפת evil maid, כוונתי הייתה, אם החדרנית מוצאת את המחשב שלך פתוח. ולמניעת צייקנות, זה יותר משניה, אני מעריך שזה כ-15 שניות, הכנסת USB והרצת תוכנה. השינויים בחומרה מיועדים להתריע למשתמש אם מערכת ההפעלה או הליבה שונתה, וזהו. אתה תוכל להריץ שם איזו מערכת הפעלה שתרצה. זה לא דורש שהתוכנות יהיו חתומות כמו בTPM. זה ממש לא אותו רעיון. שוב אם אתה רוצה מחשב, כדאי שתקנה מחשב, ולא chromeOS. אם אתה רוצה מכשיר לגלישה באינטרנט *לא* כדאי לך לקנות מחשב. יותר זול ופשוט chromeOS. לגבי GPG, אין פשוט מזה. JS ששומר על הכונן הקשיח (HTML5) את המפתח שלך, ומצפין הודעות של gmail. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אבל אני רוצה שתוכנת התמונות תדע על תוכנת המסרים המיידיים. הנה עוד דרקון קטן שיצא מהדרקון הגדול: ב. בשביל למנוע מחדרנית שמוצאת את המחשב שלי פתוח לעשות משהו יש נעילה עם סיסמה. אתה מדבר על מחשב מכובה (למשתמש רגיל אין הרשאת כתיבה לדיסק. לא צריכים להריץ אוטומטית תוכנה מדיסק שמוכנס למערכת) ג. אם המפתח נשמר על הכונן המקומי שלי, הוא לא זמין אם אני עובר למחשב אחר. בעיה בחזון "הרשת היא המחשב". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כנראה ש-chromeOS לא בשבילך. רוב המשתמשים ה"פשוטים" רוצים שזה פשוט יעבוד, ולא יהיו תקלות. ומוכנים לשלם בשביל זה במעט חוסר גמישות. אם הם יכולים לדעת שהם יתקינו כמה תוכנות שהם רוצים , ואין סיכוי שהמכשיר לא יידלק אחר כך (וזה קרה לי גם בלינוקס, תתפלא). הם מוכנים לשלם על זה בפחות גמישות של התוכנות. (כנראה שהתמונות יהיו מקרה מיוחד ויהיו משותפות בקריאה בלבד לכל שאר התוכנות במערכת, אבל באופן כללי). א1. לא הבנתי, זה של גוגל? ב. אצלי ב-dell אין נעילה עם ססמא בויסטה בברירת מחדל. אצל כל מי שאני מכיר שקנה מחשב נייד יש boot בלי ססמא ועם אופציה בהקשת מקש לאתחל מ-USB. זה מספיק בשביל החדרנית להחליף את ה-boot ב-15 שניות גם אם המחשב נעול או מכובה. זה משהו שאנשי הלינוקס לא מבינים. אני מצאתי את פרנסתי מלינוקס, ואפשר בהחלט להגיד שאני מבין במחשבים, ובכ"ז אני לא רוצה להתעסק עם הנייד שלי בשביל שהוא יהיה בטוח. אני לא רוצה bootkit, וגם לא רוצה ססמא כל boot. ככה אני מפונק. ושוב, אני יודע לעשות את כל הגדרות האבטחה האלו בעצימת עיניים ועם ידיים קשורות מאחורי הגב (טוב, אולי קצת הגזמתי..), הן ללינוקס והן לחלונות. מה עם מי שפשוט רוצה מחשב לגלוש אתו באינטרנט קפה בנסיעות, לשלוח אימיילים ותמונות, שהוא לא יודע אפילו איך עושים את הדברים האלה? ג. באמת מי שחשוב לו החזון, ישמור את הססמא ב-draft אצלו במייל. סתם הראתי שארגזי החול של chromeOS לא באמת מגבילים כ"כ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זה לא "יעבוד" סתם כך. תקלות חומרה יהיו גם יהיו. תקלות תקשורת לא חסרות תקלות תוכנה יהיו גם הן. מכשיר שיש בו תוכנה שאין לי כל שליטה עליו: זה הטלפון הנייד שלי. אבל כאמור, הוא לא שלי. א1. לא. בשלב מסויים תבין שלא כל האנשים החכמים בעולם עובדים עבור גוגל. ב. הנייד שלך? שלך גוגל וסלקום. אני מאחל לך שלא תהיה לך תקלה פיזית במכשיר שתצריך עליה ממדיה אחרת. או שלא תחשוב מתישהו חס־וחלילה שמדובר על מכשיר שהוא שלך ואתה רוצה לנסות להריץ שם משהו אחר. אבל כאמור, לא מדובר על תכונה ייחודית ל־ChromeOS. את התכונה הזו אפשר לממש בכל מערכת הפעלה. למעשה, אתה מוצא אותה בכמעט כל מערכת הפעלה שמשמשת בטלפונים ניידים. אין לה קשר להפרדה בין תהליכים ברמת המשתמש. אבל כמובן שגוגל מספרים לכל העולם שהם המציאו את הגלגל. כמוכן, אם אני יכול ממילא להסתמך על שרת כדי לשמור את המצב, אני יכול להעלות את המערכת ממדיה שאני סומך עליה. מכיוון שעל התוכנה מהדיסק הקשיח אני לא סומך, אני אשתמש במערכת לינוקס חיה כלשהי (לדוגמה: קנופיקס או אפילו סתם דיסק ההתקנה של אובונטו). אפשר לקחת את זה קצת הלאה ולהשתמש ב־DoK לשמירת נתונים. אבל ידוע הרי שללא אבטחה פיזית אי־אפשר להבטיח כלום. החדרנית המרשעת תוכל להצמיד למחשבו של ג'יימס בונד משדר, או לשתול מצלמה שתקלוט את הקלדותיו גם ללא שום מגע. עוד על מעלליה של החדרנית: ג. תחשוב על זה שוב. טוב טוב. תחשוב מה יקרה אם החתול שלך ישלח במקרה את ה"טיוטה" הזו או מה יקרה אם גוגל יחליטו מחר בבוקר לסנכרן אותה עם השרת (הם לא מסנכרנים היום?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א1. בשלב מסויים תבין שלא כל מי שלא מסכים אתך הוא מטומטם. אני חשבתי שאתה מעביר ביקורת על המיזם, בדומה לביקורת על chromeOS, ולא הבנתי מה הקשר, שכן המיזם לא של גוגל. ב. אםשר. אופשר גם לשנות קצת על הדרך את מנהל החלונות, לעשות שהדפדפן יהיה על כל המסך, ולמתג את זה כ-chromeOS. אבל רגע, זה בדיוק מה שגוגל עשו. ולפתוח את הברגים של המחשב בשביל התקפה, זה שונה משמעותית מהתקפה שדורשת רק USB. ג. אז תחליט, אתה רצית לשמור את זה על שרת באינטרנט. לא רוצה - שמור על ההרד-דיסק ותעביר ידנית לכל מחשב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה קונסומציה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה קונסומציה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר היה ככה: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה כאן: http://cafe.mouse.co.il/view.php?t=603807&p=5 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מזועזעת! באמת נראה לכם שאין לנו מה לעשות חוץ מלהתעסק בלפטופים הדביקים שלכם? אנחנו לא צריכות stoned bootkit בשביל לדעת עליכם הכל. שזה הרבה יותר מדי ממה שמעניין אותנו. אני צריכה עוד להחליף מגבות ולסדר את המיטה לפני שהיוסי הזה חוזר לחדר. בסוד אני אגלה לכם שה"משקיע" הזה שנפגש איתו הוא סתם חשב בחברת ההשקעות ממול שמזמין כל יום יזם מתלהב לארוחת צהריים ונותן לו לשלם תוך כדי שהוא "מתעמק במסמכים". אז יאלה ביי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם גוגל תהיה בצרות, אובמה יחלץ אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם גוגל תפשוט את הרגל כשתהייה בעבודה המצב יהיה יותר טוב? אם זה מנחם אותך אז כנראה אתה לא תהייה היחיד שיפגע מזה. רק המחשבה על קובצי עבודה, תמונות, דוא"ל ושאר ירקות ששמורים בשרתים של גוגל ושילכו לאיבוד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אני משער שאם תהיה פשיטת רגל של גוגל זה יהיה תהליך יחסית ארוך שבו היא תיתן לאנשים להוריד למחשבים שלהם את כל הקבצים. אם בזמן התהליך הזה אני אהיה בחופשה אז כל הקבצים (ההיפותטים, כי אני לא באמת מתכון לעבור) ימחקו. כמובן יש גם האפשרות היותר גרועה שהיא תיסגר בבום ואז באמת זה לא משנה אם אני בחופשה או בעבודה. 2) כמו שאמרתי אני לא מתכוון לעבור ואני גם לא משתמש בdocs ודומיו אז אני לא איפגע בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חופשות ארוכות יש לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב לציין שאף פעם לא חשבתי על זה ברזולוציות כאלה אבל אם באמת גוגל תפשוט רגל זה יהיה בלתי אפשרי שכולם יורידו יחד. אז אני משער שיהיה סוג של תור. מכיוון שהשם שלי מתחיל בא' יהיה לי הכי פחות זמן מכולם. נ.ב. זה פעם שניה שאני כותב את ההודעה הזאת, לך תסמוך על עננים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתחיל גם בא' וגם ב-A? (מזכיר לי את הסיבה שאני מקבלת המון סמ"סים ריקים וצלצולי סרק בטלפון הסלולרי. מי ינחש מדוע?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בגלל שלרוב האשנשים אין ברשימת אנשי הקשר שם שמתחיל ב"אא". ___ דורון, שהשם הראשון ברשימת אנשי הקשר שלו הוא "אאא", בדיוק מהסיבה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. וזה מתעצם כיוון שלרבים מאנשי הקשר שלי יש ילדים קטנים, שמקבלים את הסלולרי למשחק ומנפחים את חשבון ה''שיחות'' של הוריהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אין לך כאלה זה כנראה כי אף פעם לא נזקקת לאינסטלטור. פתח ספר טלפונים (כן, גוש הנייר ההוא עם הדפים הצהובים שזורקים לך לפני הדלת פעם בשנה) ולא תאמין כמה מהם מתחילים בא.א.א. נראה שזה תנאי כניסה לקורס שרברבות א'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בא מאותו מקור. ''א.א.א. אינסטלטורים אברהם ואליהו'' ממוקמים בדפי זהב אחרי אחרי ''א.א.א. אינסטלטורים אבי ואלי'' שבעצמם משתרכים אחרי ''א.א.א. אבי ואלי אינסטלטורים'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם נווטים, לפחות ספרותיים (וחבל שכבר שני מתרגמים לעברית החליטו, החלטה מחפירה לדעתי, לוותר על הוויץ הנהדר הזה.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי בכלל קורא את זה בתרגום לעברית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי בעברית ובאנגלית, ואני לא זוכר פאן שקשור לשם הנ"ל. מה פספסתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם זה ממש פאן, אבל זה לפחות בסביבה. החיה שנקראת בעברית "שנבוב" (כן כן, הדודה אמרה) נקראת באנגלית Aardvark, בעקבות שפת האפריקאנס. אני בטוח שכל דובר אנגלית שנתקל במילה הזו לראשונה קצת מופתע וקצת מזועזע מכפל ה-A, ואם הוא נתקל בה לראשונה בכתב ולא בשמיעה, אולי הוא גם לא בטוח איך הוא אמור להגות את זה (להאריך את התנועה? לפתוח את הלסת יותר מהרגיל? סתם כאילו זה היה A אחד?). הלר לקח את זה צעד קדימה, ובשמה הרשמי של הדמות הכפיל גם את ה-A השני, Aardvaark. ואז נתן לו שם חיבה, שבניגוד להיגיון של שמות חיבה בעולם האמיתי, משמר את כפל ה-A בהתחלה, Aarfy. מה שאומר שגם כשם חיבה הוא מאתגר את העין והלשון של הקורא האנגלופוני. זה מסוג הבדיחות שלפעמים מאוד קשה להעביר בתרגום, אבל במקרה הזה זה קל: "אָאָרפי" (ולנקד בפעם הראשונה בספר) היה נותן בדיוק את אותו אפקט (למעט האזכור לשנבוב, שאבוד ממילא, ולטעמי הבדיחה מוצלחת גם בלעדיו). למתרגם של "מדריך הטרמפיסט" לא היה כזה מזל עם הצעד הבא בבדיחה. אני לא זוכר איך הוא תרגם hooloovoo (קראתי בעברית לפני האנגלית, אז כנראה לא שמתי לב), אבל אני בטוח שזה לא כל כך קל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר, אז "פן", אבל זו באמת מילה קצת מכוערת. מה רע ב"היבט"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין רע בהיבט, רק חסר קצת fun | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני מתנצל אם התבדחת, אבל זה באמת לא היה ברור בתגובה של האלמוני ושלי) הכוונה ל-pun, משחק מילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, סתם יצאתי טמבל ואפילו את הרמז של דורון לא הבנתי :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדודה אמרה? כנראה ששכחת את תגובה 258358 (שבה התפקששה ההפנייה לתגובה 258119). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |