בתשובה להאייל האלמוני, 12/12/09 16:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מבוסס על. בינתיים גוגל הראו שהם יודעים לעבוד עם הקהילה אפילו יותר גרוע מאשר קרן מוזילה. בהתחזב בעובדה שקרן מוזילה צמחה מתוך חברה מסחרית (נטסקייפ) וצמחה בתנועה, ואילו גוגל שכרה המון אנשים שכבר היו אמורים להבין איך עובדת תוכנה חופשית, אני כבר מאוד מאוכזב מהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
6 מה-reviewers של WebKit וחצי מה-commiters של WebKit הם עובדי גוגל1, אבל אני מניח שזה החצי שלא מבינים איך עובדת תוכנה חופשית ואיך עובדים עם הקהילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הם הראו שהם לא יודעים לעבוד עם הקהילה עם Webkit? אני לא מתווכח, פשוט סקרן. לא מכיר את הנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוגל ואפל מגלות אלרגיה לתוכנה ברשיון http://en.wikipedia.org/wiki/copyleft (כגון ה־GPL או ה־LGPL). הדוגמה הראשונה היא WebKit שביוזמת אפל. אבל כל אנדרואיד ושות' מלא בקוד כזה. המקרה הקיצוני הוא ה־libc (הממשק הבסיסי לתוכניות C, ולכן בפועל לכמעט כל התוכניות) שגוגל כתבה מחדש ל־ChromeOS. זה נותן לחברות הללו את היכולת החוקית לסגור את הקוד בשלב מסוים וליצור ענף פיתוח פרטי משלהן. בפועל שלבים רבים מהעבודה של אפל על WebKit נעשו מאחורי דלתיים סגורות (של אפל). רוב מוחלט של העבודה על הדפדפן Chromuim ועל מערכות ההפעלה Android ו־ChromeOS של גוגל מתבצע בצורה פנימית אצל גוגל ומשוחרר רק בדיעבד. זה יוצר חוסר אמון בסיסי. אם מחר האינטרסים של חברת מוזילה ישתנו, תמיד יהיה לנו את הקוד. אף אחד לא יוכל לנעול אותו. מי שרוצה להתבסס עליו חייב לתת לי את האפשרות להתחרות בו. גוגל ואפל לא רוצות להבטיח לי את זה. לכן אני לא רוצה לסכן את הקוד ואת הזמן שאני משקיע בתרומה להן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה חליפית שתמחיש למה אני מחשיב את ה־copyleft כגורם לכנות. היו היתה חברה נורבגית קטנה בשם http://en.wikipedia.org/wiki/MySQL_AB שבראשית ימי האינטרנט0 כתבה שרת מסדי נתונים רלציוניים (בערך כמו אורקל, רק הרבה יותר פשוט וזול). הוא הצטיין בכמה תכונות: * קוד מקור זמין וניתן להורדה חופשית (רשיון השימוש אסר שימוש מסחרי). * ביצועים טובים (בעיקר לשימושים פשוטים, ובעיקר כאשר יש מעט כתיבות והרבה קריאות: למרבה הפלא זה מה שצריכים עבור ישומי רשת פשוטים). בעקבות לחץ מהמשתמשים, הם שינו את רשיון השימוש ל־GPL . או ליתר דיוק - ישנם שני רשיונות שימוש אפשריים: רשיון קנייני אשר מחייב תשלום לחברה, ורשיון GPL אשר מחייב את המשתמש לעמוד בתנאיו. השימוש ברשיון כפול מתאפשר רק בגלל שחברת MySQL AB שמרה על שליטה מלאה בפיתוח של התוכנה. לפני שנתיים היא נרכשה ע"י חברת http://en.wikipedia.org/wiki/Sun_Microsystems . סאן היא1 חברה עם עבר מפואר. אולם בשנים האחרונות דרכה התאפיינה בעיקר בבלבול. אמנם MySQL AB היא חברה רווחית, אך לא ברור מה היה לה לתרום לסאן (אשר עד אז השקיעה בעיקר ב־PostgreSQL). אחת התוצאות האפשריות של בליעת חברה קטנה ע"י חברה גדולה היא שהמפתחים של החברה הקטנה לא אוהבים את החברה הגדולה ועוזבים. כמה מהמפתחים של מסד הנתונים עזבו את החברה והתחילו פיתוח עצמאי שלא תלוי בסאן. לכן אם עד קניית MySQL AB ע"י סאן היתה אפשרות מעשית לקנות את התוכנה כולה, היום זה הרבה פחות מעשי. ואז קרה משהו מוזר. בא דג גדול יותר בשם http://en.wikipedia.org/wiki/Oracle_Corporation שהחליט כנראה שקניה של סאן זו דרך נהדרת לקבל מערכת הפעלה משל עצמו. רצה המקרה שלדג הזה כבר היה שרת מסדי נתונים רלציוני (משהו כמו אורקל, אבל לא כמו). ניגוד אינטרסים כאן ברור למדי: למה לאורקל להשקיע בתוכנה שמתחרה בהצלחה באחד ממוצרי הליבה שלהם? כאשר דגים מסדר הגודל הזה עוסקים בבליעה הדדית, מתברר שהם נכנסים לתחומי עיסוקו של איזה ממונה על הגבלים עסקיים. במיוחד האירופי מביניהם שמגלה רגישות יתירה ויש לו שיניים שנוטות להפחיד גם דגים גדולים. כעת העסקה הנ"ל בבחינה של הרגולטור האירופי. בניגוד לאחרים אני לא נוטה לפחוד כאן. ניגוד האינטרסים מובן לי היטב. אבל למיטב הבנתי במקרה הכי גרוע יופסק לחלוטין הפיתוח ע"י אורקל. הפיתוח של הגרסה החופשית יספוג מכה, אבל יתאושש וימשיך. יש מספיק לקוחות שצריכים את זה וימצאו הדרכים לממן את הפיתוח. הפיתוח של הגרסה הקניינית לא יוכל להמשיך. את זה רק אורקל יוכלו לעשות. ר' לדוגמה: אורקל היא חברת מחשבים ענקית בדיוק כמו אפל וגוגל. אין לי סיבות מיוחדות לסמוך עליה יותר או פחות מאשר על השתיים האחרות. בגלל השימוש ברשיון copyleft אני לא צריך סתם לסמוך על המילה של אורקל. 0 ליתר דיוק: באמצע שנות התשעים 1 בעת כתיבת ההודעה הזו סאן עדיין לא נרכשה רשמית ע"י אורקל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיידר הגליל כבר לא בסֵיידר. אז שהכל יהיה בסיידר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טיפ, הם יכלו לפתח מאחורי דלתיים סגורות גם עם GPL. וממילא כשהם משחררים, הם גם משחררים את הקוד. ב-chromeOS לדוג', הם דווקא שחררו קוד לפני שחרור המוצר. אני לא רואה כאן איזושהי ביקורת קטלנית, אבל, נו, שיהיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיתוח מאחורי דלתיים סגורות זו בעיה נפרדת: (רקע: הקרנל של לינוקס הוא פרוייקט עם פיתוח מרכזי יחסית, כולל שלב התכנון. מי שמתכנן בעצמו בצד מנגנונים שלמים, צריך לדעת שיש סיכוי גדול מאוד שהם לא ימוזגו כמות שהם. כאן מראים איך גוגל בנתה לעצמה מנגנונים נפרדים) אבל כשעיקר הקוד אינו GPL אין להם מחויבות לשחרר אותו. ואמנם, הם שיחררו אותו באיחור: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זה לא קשור ל-GPL. גם ב-GPL, לפני שמכשירי Android2.0 יצאו לשוק - גוגל זכאית לשמור את הקוד לעצמה. 2. גם אם הקוד היה GPL, היתה בעיה נוספת. גוגל היא בעלת הזכויות יוצרים של הקוד. ואז גם אם הוא משוחרר תחת ההשגחה הצמודה של סטאלמן, בעלי הזכויות יכולים לעשות אתו מה שבא להם. ע"ע MySQL, שמשחררים גם כ-GPL, וגם ברשיון אחר, ויכולים לפתח תחת דלתיים סגורות כמה שהם רוצים למרות ה-GPL. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקרים כמו MySQL הם הנדירים יותר. כדי לשמור עליהם ברשיונות Copyleft צריך להשקיע הרבה יותר. צריך להשקיע בפיתוח אקטיבי כל הזמן מכיוון שסכנת הפיצול הרבה יותר מוחשית. האיום מסכנת פיצול הוא פשוט בכך שמספיק אנשים יבחרו לא לתת את הקוד ולכן בסיס הקוד לא יהיה חשוב. כמו שכבר ציינתי, עם MySQL זה כבר קורה. התוצאה בד"כ היא שבגלל האיום שתלוי על ראשם, הם משתדלים לא להיות יותר מדי רעים ולעבוד בצורה נורמלית. המקרה שאותו הזכרתי קודם כלל פיתוח מאחורי דלתיים סגורות מכיוון שהם עדיין לא שחררו את התוכנה. אבל הוא היה מונע מהם לשחרר קודם את התוכנה ורק מאוחר יותר את קוד המקור. ואם כבר עכשיו הם לא דואגים לקהילת המפתחים, זה נראה לי סימן מאוד לא מעודד. דרך אגב, אתם מוזמנים לקרוא מה כתב מישהו שפיתח עבורו קוד: יש איזשהו reference implementation. אבל אפילו לקבלן משנה של פלאפון קוד המקור בקושי היה זמין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שוב לא רואה למה סכנת הפיצול מוחשית יותר עם GPL. נגיד שלMySQL בא לפצל, אז עכשיו הם לא משחררים את קוד המקור ממשיכים למכור את המוצר כקוד סגור, והקהילה מפצלת. על הכיפק. יכול לקרות עכשיו עם הקניה של Oracle. נגיד, שלגוגל בא לפצל. אותו סיפור. גוגל לא משחררת קוד, הקהילה ממשיכה לפתח את cyrano mode, והכל מתקדם בדיוק כמו עם ה-GPL. אממה, גוגל *רוצה* לשחרר, כי זה עוזר *לה* שהקוד פתוח ומפותח לא רק על ידה. שים לב ששחר התלונן לא על גוגל, שהיתה שקופה כמו זכוכית, אלא על HTC, שבאמת נצלו את העובדה שהרשיון של אנדרואיד הוא לא GPL, ולא שחררו את הקוד. אממה, כנראה שאם הרשיון היה GPL, כנראה שHTC היתה משאירה את אנדרואיד להרקב בשרתי ה-git של גוגל, ומשתמשת ב-windows-mobile, שם היא לא חייבת לתרום את הפיתוחים שלה חזרה לקהילה. אז לכן אני מבין את הצורך להמנע מ-GPL באנדרואיד. אבל שוב, זה קשור לא למפתחים של אנדרואיד, אלא למשתמשים (חברות מכשירי הסלולר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. איפה כתבתי ש*סכנת* הפיצול מוחשית יותר עם רשיון copyleft (לא בהכרח GPL)? אם MySQL היתה עובדת כך, פתאום היו צצים כל מיני מפתחים שלא מסכימים לתרום את הקוד שלהם ל־MySQL. החברה היתה נשארת תקועה עם הקוד הקנייני. כל העולם ואחותו היו עוברים להשתמש במה שמגיע עם הפצות הלינוקס. הם יאבדו בדיוק את מי שהפך אותם לפופולריים. יש להם אמנם כמה שנים מובטחות של תזרים מזומנים חיובי. אבל בסופו של דבר הם ילכו בדרכו של ה־ http://en.wikipedia.org/wiki/mSQL 2. "זה לא גוגל, זה HTC". נו באמת. אנחנו לא ילדים קטנים. לא מכניסים ראש בריא למיטה חולה. ודאי וודאי לא בונים את המיטה כך שהיא תהיה מושבת חידקים משגשגת. 3. "אם הרשיון היה GPL (copyleft?) זה לא היה עובד". טענות מהסוג הזה סותרים ע"י דוגמאות נגדיות. לינוקס נמצא על רוב (או לפחות חלק ניכר) מהנתבים שבבתים של אנשים. מדובר לא רק על הליבה אלא גם על לא מעט חלקי userspace: איזשהו libc (בד"כ uClibc), busybox, ועוד. סיפרתי על חברה קטנה מנורבגיה. אז עכשיו על חברה קטנה מפינלנד: יש להם גם כמה טלפונים סלולריים. הם השתמשו במקור במערכת הפעלה בשם סימביאן על הטלפונים היוקרתיים שלהם. בשלב מסויים הם החליטו, משום מה, לעבור ללינוקס. מעניין מאוד להשוות את ההתנהגות של החברה הפינית הנ"ל עם ההתנהגות של גוגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אוקיי, אולי לא הבנתי אותך. התרחיש שלך לגבי MySQL הוא אפשרי, אבל לא היחיד. זה תלוי מי תורם את רוב הקוד. במקרה של MySQL ואנדרואיד, החברה תורמת את רוב הקוד. ואז, הגרסא הקניינית תהיה טובה, ובה אנשים ירצו להשתמש, והגרסא החופשית תפגר מאחור. קצת כמו open office וMS office. 2. אבל כמו שאמרתי, לא בונים מיטה מאד בריאה, שאף אחד לא ירצה לישון בה. כנראה שאם HTC היתה חייבת לשחרר את כל הקוד של המערכת, היא פשוט היתה הולכת עם WM. כמו שהיא עדיין עושה בהרבה מכשירים. 3. שוב, יש דוגמאות לכאן ולכאן. זה תלוי מי בפועל עושה את העבודה. במקרה של ה-kernel של לינוקס - זה עובד. במקרה של המבחנים של sqlite (לא הקוד של sqlite, הקוד האוטומאטי שבודק את sqlite, הוא לא חופשי), זה לא עובד. הקוד סגור, למרות שברור לי שמקורו הוא מקוד פתוח, מתחילת הפרוייקט של sqlite. בעניין נוקיה, מה בדיוק הם תרמו חזרה לקוד הפתוח (שאלה אמיתית, לא מכיר את הנושא) שהוא משמעותי יותר מהתרומה של גוגל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. האנלוגיה מאוד לא ברורה. נא להסביר למה היא תקפה. יש ל־OpenOffice כמה גרסאות קנייניות. יש את StarOffice של סאןץ יש גרסה ש־IBM מפתחת. השמועה אומרת שיש להם אפילו משתמשים. הגרסה שבה אני (ובעצם: רוב הפצות לינוקס) משתמש כוללת לא מעט קוד מ: 3. שימוש ב־ http://en.wikipedia.org/wiki/Toolchain (כלי בניה) לא חופשי ייצור בעיות אם רוצים לשלב המוני תורמים. עם לינוקס (הקרנל) השימוש במערכת ניהול קוד קניינית יצר בעיות לא מעטות ובסוף התפוצץ והכריח את לינוס לעבור למערכת חדשה: לפי http://www.sqlite.org/testing.html משתמשים ב־sqlite גם במערכות בדיקה קנייניות שלא מגיעות עם הקוד. אולם הבדיקות הרגילות שנעשות הן ה־TCL tests שמגיעים עם הקוד. דרך אגב, שימוש ב־toolchain לא שגרתי ומערכת בניה משובכת הוא דבר שמאוד טיפוסי לפרוייקטים קנייניים (זה לא מפריע להם). אחד הדברים שמתרחשים לאחר פתיחה של קוד הוא הפיכת הבניה ליותר פשוטה. עם OpenOffice זה לקח זמן רב (בהתחלה אמרו שלוקחים כמה חודשים כדי להבין איך להגדיר את מערכת הבניה שלו על מחשב. היום כל הפצת לינוקס כוללת בניה אוטומטית שלו). 3.1. נוקיה ותוכנה חופשית: הם הבעלים הגאים של QT בשנתיים האחרונות. הם תרמו להקלת תנאי הרשיון שלה על פלטפורמות שונות, לדוגמה. יש להם גם את סביבת Maemo ואת N900 שלפי כל הסימנים הוא לא חזרה על הפארסה של ה־N800 וה־N810. לגוגל יש אכן תרומה משמעותית: הם מעסיקים את אנדרו מורטון ועוד כמה אנשים. אבל הם עסוקים יותר מדי בהמצאת הגלגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. העניין עם OOo הוא, שאם סאן ממשיכים לפתח את OO בצורה קניינית ולא משחררים יותר את הקוד, הקוד הולך לפח, כי אין מספיק אנשים שיתרמו לקוד. הרוב המכריע של הפיתוח הוא בידיים של Sun. כך שאם Sun מפסיקה לפתח את OO אז בניגוד למה שתיארת עם MySQL, כל העולם ואחותו ימשיכו להשתמש בOO הסגורה, ולא בfork-ים הפתוחים הנחותים שלה. (למעשה כל העולם ואחותו ימשיכו להשתמש בMS-office האיכותי הרבה יותר, אבל גם השבריר של אלו שכבר משתמשים בOO ימשיכו להשתמש בגרסא הקניינית). 3. נכון, מי אמר ששימוש בToolchain קנייני לא עלול לגרום לבעיות כשקהל היעד שלך מעדיף לא לשלם על התוכנות שלו? לא ברור לי מה הקשר של מה שאמרת למה שאני אמרתי. ביקשת דוגמא למקרה בו פרוייקט התחיל כחופשי ועבר להיות קנייני. עכשיו כשאני קורא את זה שוב, אני רואה שבקשת דוגמא בה נמנעו משימוש בפרוייקט בגלל רשיון copyleft. ראשית יש לך את העדות של DPP על חברות שלא רצו להשתמש ב-lift בגלל ענייני רשיון. הדוגמא הכי טובה היא Maemo, בה אף ספק רציני פרט לנוקיה עצמה לא משתמש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הקוד לא הולך לפח (בהגדרה). הטענה שלך היא שלא יהיה מי שיתחזק אותו. מכיוון שיש גם היום לא מעט תורמי קוד ל־OOo מחוץ ל־Sun, הטענה הזו נראית מאוד לא מובנת מאליה במקרה הטוב. ושוב: כיום אין כמעט שימוש בגרסאות הסגורות (הגרסה של IBM מבוססת על OpenOffice 1, הגרסה של סאן נקראת StarOffice והיא הרבה פחות פופולרית). גם כאן, כמו במקרה של ג'אווה, קהילת המשתמשים בפועל כפתה על סאן מעבר לתהליך פיתוח חופשי יותר (במקרה של ג'אווה: ע"י פיתוח מימוש חלופי שנקרא, כמובן, Harmony). 3. אני לא מדבר על "לא לשלם על התוכנות". כשהתוכנה חופשית, אני לא תלוי באישור של המחבר לכל שינוי קטן. לדוגמה, בכל הפצת תוכנה חופשית שמכבדת את עצמה (מנגנון ניהול החבילות בהפצות לינוקס, מנגנון ה־ports ב־BSD) יש אפשרות לבנות מחדש את כל התוכנות שנמצאות בהפצה. הפצות כמו דביאן וג'נטו כוללות חלקים נכבדים מהתוכנה החופשית הקיימת. אבל לא מדובר סתם על התקנה אוטומטית: התוכנה צריכה להיות חלק ממכלול שלם של הפצה. לכן צריך בד"כ לבנות מחדש את התוכנה (לכל ארכיטקטורה נתמכת). צריך לוודא שהיא עובדת. במקרה של sqlite, לדוגמה, השם שלה שונה בדביאן (מסיבות היסטוריות, מכיוון שיש עדיין הרבה תוכניות שעובדות עם הגרסה הישנה שלה) ל־sqlite3 . מכיוון שהעלית את הנושא, טרחתי והורדתי את חבילת המקור של sqlite3 (פקודה אחת, אני לא מתלונן. היא גם לא גדולה במיוחד). הבדיקות הללו לא מורצות בבניה רגילה, אולם נדרש רק שינוי קטן כדי להריץ אותן. עכשיו אני רואה שגם כמה בדיקות נכשלו. מעניין מה המשמעות של זה. כל מה שעשיתי כאן לא דרש ממני מאמץ מיוחד. הוא דרש ממני רק עוד קצת מקום על הדיסק והרצה של כמה פקודות (יש גם ממשקים גרפיים למי שממש רוצה). כשהתוכנה חופשית אפשר לעצב אותה כרצוננו. לא הייתי צריך ללכת לכל מיני אתרים ולהרשם. לא הייתי צריך להוריד תוכנה ולהתקין אותה במקום מסויים. לא הייתי צריך להגדיר כל מיני הגדרות מיוחדות. אני לא צריך buildmaster במשרה מלאה. להשוואה, אתם מוזמנים לראות מה נדרש כדי לבנות דפדפן מוזילה מסויים או את OpenOffice שלא מחבילה של ההפצה. (אני חייב עוד תגובה לגבי ההודעה המקושרת. עדיין לא קראתי את כולה, אבל בינתיים אני רואה שם אוסף של נימוקים די שגרתיים ודי שגויים. חלקם לא קשור כלל לעצם העניין של copyleft. אתייחס אליהם בהודעה נפרדת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זה נכון שלא משתמשים בStarOffice כמעט, אבל, לדעתי, רוב הפיתוח המשמעותי נעשה על ידי Sun. לכן אם Sun סוגרים את הקוד שהם תורמים - הפרוייקט הולך לפח. 3. להבנתי אם אתה רוצה לבנות את sqlite על מערכת משובצת מחשב, יש עוד סט בדיקות שלא בא עם התוכנה, שאתה יכול לקנות, בשביל לוודא שהמערכת המשובצת שלך עובדת טוב. אגב, אשמח להתייחסותך לגבי חוסר השימוש ב-maemo, למשל, בגלל ה-copyleft. עוד דוגמאות הן ספריות Javascript. הספריות בהן MS בחרה להשתמש למשל הן JQuery שהיא לא copyleft. למעשה הכניסו את רשיון ה-MIT, בשביל לאפשר לחברות גדולות שימוש בתוכנה. בעניין ההודעה המקושרת, העניין הוא לא הנכונות או חוסר הנכונות של הנימוקים, אלא העניין שהמחבר של Lift, שהוא עו"ד בהכשרתו, לא הצליח לשכנע בעלי חברות להשתמש בתוכנה שלו בגלל ענייני רישוי. אפילו אם הנימוקים שגויים, והם מטומטמים - זה הרבה פעמים המצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. רוב של OpenOffice.org הפיתוח נעשה ע"י סאן. אולם חלק ניכר מהפיתוח לא נעשה ע"י סאן. אם סאן (או אורקל) תחליט להתמקד רק בחלק הקנייני, כל אותם תורמים יתמקדו סביב http://go-oo.org או מקום אחר ויימשך הפיתוח. והם כבר לא ירשו יותר לסאן להשתמש בתיקונים בגרסה הקניינית. חלק מהמשתמשים הכבדים יחליטו שאולי כדאי להם להשקיע קצת יותר בפיתוח. כמוכן גם אם רוב הפיתוח נעשה בסאן, רוב המשתמשים אינם שם. כולל אילו שבודקים את גרסאות הפיתוח, מתרגמים לשפות אחרות, ותומכים במשתמשים שפחות מבינים. סאן פתאום תצטרך להשקיע הרבה יותר משאבים בבדיקת המוצר: העלויות יקפצו. לא נראה לי שמישהו שם רוצה שזה יקרה. (למי שלא יודע: OpenOffice התברר בדיעבד כשם רשום של מישהו אחר, ולכן השימוש בשם OpenOffice.org, או בקיצור OO.o) 2. ההודעה שקישרת אליה לגבי בעיות של אנשים מסויימים עם שימוש בתוכנה liftweb. התוכנה האמורה היא כמו שאפשר לראות בבירור, רשיון השימוש בתוכנה הוא Apache 2.0. כלומר - זה אינו רשיון copyleft. זה גם, במקרה, הרשיון של הקוד של אנדרואיד ושות'. בהעיה המוצגת כאן היא בעיה אחרת: מחזיק יחיד של זכויות יוצרים, או מחזיקים רבים. זה לא קשור כלל ל־copyleft. פרוייקטי גנו ו־OpenOffice.org הם דוגמאות לפרוייקטי תוכנה שרשיונם הוא copyleft ויש מחזיק יחיד של זכויות היוצרים. פרוייקט KDE והקרנל של לינוקס הם דוגמאות לפרוייקטים שבהם אין גוף יחיד שמחזיק את כל הזכויות. האם זה טוב? האם זה רע? רציתי להרחיב על זה, אבל לפני כמה ימים מישהו עשה את זה במקומי: המסקנה שלו: זה רע. בפרט: זה פוגע ביצירה של קהילת מפתחים. אבל לפני זה הם כותבים "Most open source software is polluted with code from who knows where": פשוט לא נכון. וגם לא קשור. נניח שאני מקים חברה ("מבצעי קרוז לסנטה"). החברה שלי רוצה למכור תוכנות לניהול מבצעים. שמנו לב שיש תוכנה שכתב מישהו, ל' שקוד המקור שלה זמין באינטרנט. מסיבותי שלי אני לא רוצה שידעו שהתוכנה שלי מבוססת על זו של ל'. אני לוקח את התוכנה של ל', משנה שם מספיק דברים כדי שהיא תראה לא קשורה, וטוען שאני כתבתי אותה. אם רשיון השימוש בקוד שכתב ל' לא מרשה את זה, הפרתי כאן את החוק. המפתחת המקורית של יוניקס, חברת AT&T הפסידה מסיבות דומות במשפט שלה נגד מפתחי BSD משהתברר שהיא עצמה הצליחה להפר את רשיון השימוש המתירני של BSD: אבל עכשיו נניח שאני באמת כתבתי תוכנה מעניינת. ועכשיו ל' הרשע רוצה להעתיק ממנה קוד. הוא תמיד יכול לנקוט באותה דרך. אלא מה, צריך לזכור שהתוכנה של ל' מפותחת בצורה חופשית. כמעט כל תוכנה חופשית רצינית בשנים האחרונות יושבת על מערכת ניהול גרסאות [ויקיפדיה]. לכן אפשר לדעת לגבי כל שורה בקוד: מי הוסיף אותה ומתי. באופן כללי יש כאן התחייבות של מי שהוסיף את הקוד שהקוד הזה הוא שלו או שמסיבות אחרות הוא רשאי להוסיף את הקוד. אם אני רואה שבזמן מסויים ל' הוסיף לפרוייקט שלו קוד שדומה מידי לזה שלי, אני יכול מייד לתבוע אותו על הפרת זכויות יוצרים. פרוייקטי תוכנה חופשית חשופים יותר ולכן נדרשים לעמוד בסטנדרטים גבוהים יותר מבחינת זכויות יוצרים. אם מתגלה שבפרוייקט מסויים יש תפוח רקוב שמעתיק ממקורות זרים, פרוייקט רציני ישתדל לדחות את כל תרומותיו (זכורה לי במעומעם פרשה כזו מהזמן האחרון, אבל אין לי כרגע קישור מדוייק). טיעון מקובל נוסף הוא שיש יותר מדי מחברים ולכן לא ברור מי יכול להגיש תביעת זכויות יוצרים אם יעלה הצורך. מכיוון שהכותב של כל שורת קוד ידוע, הפרה של זכויות יוצרים של חלק מסויים של היצירה יכולה להיות מטופלת על־ידיו. בפועל זה עובד היטב בלינוקס וב־BusyBox . ר' בקיצור: יש עורכי־דין בורים. צריך לחנך אותם. אני יודע שאני כמפתח לא רוצה לחזור שוב על סיפור BSD. היתה פעם מערכת NetBSD שהתגאתה בהיותה היבילה ביותר בעולם: רצה על כמעט כל פלטפורמה. בשנים האחרונות לא נוספות לה כמעט פלטפורמות חדשות. וזאת לעומת לינוקס. לשם השוואה, מערכת דביאן (אשר כוללת יותר תוכנה מכל אוסף ה־ports של NetBSD) כוללת תמיכה כמעט ברוב הפלטפורמות שעליהם רצה NetBSD (הלא נתמכות הן כמעט כולן תחנות עבודה ישנות) אך תומכת גם במעבדים חדשים, כגון http://en.wikipedia.org/wiki/AVR32 למה מפתחי המערכות המשובצות לא השתמשו ב־NetBSD בהמוניהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זה נכון שסאן לא רוצה שזה יקרה. אבל אם זה יקרה, במה נראה לך המשתמשים יבחרו, בגרסה שממשיכה להתפתח באופן מאסיבי וסגורה, או בגרסה ההרבה פחות מתקדמת שתהיה פתוחה? אני חושב שרוב המשתמשים ינהרו לגרסא של סאן. ב. (אגב, הספריה נקראת lift). שני הערות: ב1. נכוונה של ההערה שלי היתה להראות שבעולם האמיתי דוחים שימוש בתוכנה חופשית מטעמי רשיון, וזה גרם לו לתת רשיון נוח עם מינימום בעיות משפטיות. אז לומר שלא מעניין את HTC, למשל, באיזה רשיון הפרוייקט, והיא תשתמש בו בעל אופן, זה לא ממש מדוייק. ב2. ניהול גרסאות לא עוזר לך. המפתחים שיש להם commit לפרוייקט לוקחים הרבה פעמים patch-ים מ"who knows where", ואם אין לך מדיניות קשוחה כמו של DPP מהפוסט אתה עלול למצוא את עצמך מחוייב להוכיח שאין לך אחות. הסיבה העיקרית שמערכות משובצות לא השתמשו בNetBSD כמו גם בלינוקס, היא כי שניהן לא מיועדים לreal-time. בלינוקס יש תוספים לליבה שהופכים אותה לאיכשהו realtime, אבל היא לא מיועדת לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כיום משתמשים צריכים לשלם עבור הגרסה של סאן. אפילו מוסדות לימודיים. כמוכן לא ברור לי מאיפה ההנחה שהתוכנה של סאן תתקדם יותר מהר: הם יצטרכו להשקיע בפיתוח יותר מאשר היום כדי לקבל את אותן התוצאות. ויותר משאבים יגיעו למפתחים עצמאיים. בקיצור, לפי כדור הבדולח שלי, הגרסה הקניינית לא תעמוד בתחרות. ב1. רשיון שימוש הוא דבר חשוב. נא לא לזלזל בו. לדחות תוכנה עם רשיון שימוש לא טוב נשמע לי לגיטימי. לדחות מנימוקים מוטעים, זה כבר לא. הנימוקים שהוזכרו שם לא התייחסו לרשיון עצמו (אלא לשאלה האם יש השמת זכויות יוצרים לגוף יחיד) ורובם היו שגויים. מכיוון שלא יכולתי להתערב באותו דיון, לא יכולתי לתקן. ב2. גם בפרוייקטים שדורשים השמת רשיון מפתחים יכולים לקחת Patch מ־Who knows where. את זה צריך למנוע ע"י חינוך המפתחים. כמובן שכלים מתאימים יעזרו. במערכת ניהול הגרסאות git, לדוגמה, בכל שינוי מופיע שם המחבר שלו. הפרטים הללו נשמרים גם כאשר השינוי ממוזג למעלה. כך מחבר יכול לעבוד על העץ הפרטי שלו ולהעביר שינויים (אם ע"י push ישירות ואם ע"י שליחת patch), והפרטים על השינוי ישמרו. השינויים הללו לא נעשו במקרה. השמות מהדוגמה הקודמת רמזו על הסאגה המשפטית המגוכחת של http://en.wikipedia.org/wiki/SCO_Group . אני לא הולך לפרט כאן את כל פרטי המקרה על כל השתלשלויותיו המוזרות. רק אזכיר שמדובר על חברה שטענה שקוד שהיה שייך אליה הגיע ללינוקס. היא גם תבעה את IBM בסכומי עתק והצליחה בכך לנפח את מנייתה. עם כל העובדה שמדובר היה על טענות שהיו ברורות לחלוטין כמגוכחות לכל משקיף מקצועי, הפרשה הזו גרמה לשידוד מערכות בכל ההתייחסות לזכויות יוצרים. כאשר נכתבה מערכת git (אשר תוכננה מראש עבור הקרנל של לינוקס), אחת הדרישות החשובות בה היתה לאפשר זיהוי פשוט של הקוד שמגיע מכל מיני מקומות. נוספו גם אמצעים פשוטים כדי לדווח מאיפה הגיע הקוד ואיזה מסלול הוא עבר. מבחן התוצאה אומר הכל. יש לא מעט פרוייקטים של תוכנה חופשית שמפותחים בצורה מבוזרת ונמצאים בשימוש ע"י גופים עם כסף שאפשר לתבוע. ובכל זאת כמות הסכסוכים והתביעות מהסוג הזה קטנה להפליא. אם התאוריה שלך היתה נכונה, היינו כבר מזמן שומעים שומעים על כל מיני טרולים שמנסים לסחוט בדרך הזו כסף מ־IBM, סאן, רד־האט ונובל (לדוגמה). הראיתי גם לך שרשיונות לא נוחים גורמים לבעיות בחיי היום־יום. בעקבות הנסיון הרב שיש לי עם תוכנה שבה נהוגה השמת זכויות יוצרים (אסטריסק [ויקיפדיה]) אני רואה איך זה פוגע בתהליך הפיתוח. אם אני צריך להחתים מפתח על מספך שמשמעותו היא אישור לחברה אחרת לחטוף את הקוד שלו בעתיד, הוא לא בהכרח יסכים. אני מכיר לא מעט קוד שלא נכנס לאסטריסק מהסיבה השטותית הזו. ג. אין שום קשר הכרחי בין מערכות משובצות לבין דרישות real-time. הנתב המסכן שלי לא מריץ מערכת real-time. טלפון ה־Voip שלי מריץ מערכת לינוקס רגילה ללא "תוספות realtime". וטלפון מתעסק עם קול ולכן הוא מערכת soft-realtime בהגדרה. יש לך הסבר חלופי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כדור הבדולח שלך לצערי לא מתאים למציאות. רוב הפיתוחים ל-OO מבוצעים בסאן או בחברות קנייניות אחרות. כשחשבתי על לתרום קוד ל-OO העברי, דיברתי עם tksoft, שמשרד האוצר שכר, והם אמרו לי "עזוב, צריך דוקטורט רק בשביל לקמפל את החיה הזו". הקהילה לא נותנת פיתוחים משמעותיים ו-Sun כן. זאת עובדה. אם Sun ממשיכה לבד, רוב הפיתוחים יקרו בגרסא שלה. כנראה שהפיתוח של OO יתעכב (תרגומים וכו') ואז היא תצבור פער עצום יותר מMS. השאלה היא, האם המשתמשים יעדיפו גרסא נחותה וחופשית על גרסא משופרת וקניינית. תסתכל על אחוזי השימוש של MS-office לעומת OO ותגלה את התשובה ללא כדור בדולח. ב1. כל מה שהתכוונתי לומר בדוגמא, זה, שלא משנה כמה אתה צודק, בפועל, מנהלים של חברות מתרחקים מבעיות רישוי. זו המציאות הקשה שצריך להתמודד איתה. זהו. אז אולי כל המנהלים מטומטמים, ורק הפריקים של OSS הם החכמים (ברצינות, בלי ציניות), אבל אם אתה רוצה שחברות גדולות ישתמשו במוצר שלך, אתה חייב לקחת את הטמטום של המנהלים בחשבון. ההודעה שלו הראתה לך שיש מנהלים שבודקים את הרישוי בפועל, ולא משתמשים בתוכנה בגלל הרישוי. לגבי החינוך, נכון מאד. DPP חינך את המפתחים של Lift יפה - לא נוגעים בקוד שמישהו תרם. עכשיו אין בעיות רישוי ל-Lift. ג. צודק. זה לא מסביר את הפופולריות של לינוקס. הסבר אלטרנטיבי שיש לי הוא: ההתמקדות של לינוקס ב-x86 גרם לה לפופולריות. ממש לא נראה לי שיש תכונות טכניות עיקריות שיגרמו להעדפה של זה על זה (אולי היום בגלל הפופולריות של לינוקס, אבל בטח לא אז). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זה היה נכון בעבר. כיום החבילה של OpenOffice.org נבנית בצורה אוטומטית בכל הפצת לינוקס סבירה. זה אמנם דורש מקום מסוים על הדיסק (8GB, אאז"נ), אבל עובד. נראה לי שאנו חלוקים כאן על הנתונים. לכן אאלץ פשוט להגיד "לא נכון ולא נכון!" ב1. תתפלא כמה מנהלים בורים בקשר לבעיות רישוי. אם למנהלים היתה כזו בקיאות בענייני רשיון, לא היתה כמעט אף הפרת רשיון של Busybox: כמעט בכל המקרים הפרת הרשיון הזה היא תוצאה של עצלנות ו/או בורות. חברות חושפות את עצמן לתביעה ללא סיבה טובה במקום פשוט לפרסם את ההצהרה והנתונים הנדרשים. הדוגמה של lift הסבירה יפה למה כדאי להשתמש בתוכנות GNU (יש להם כיסוי תחת מהסוג של השמת זכויות יוצרים) ולא בלינוקס (שם אין). לעומת זאת, הנה כמה חברות עם מנהלים אמיצים שמשתמשים בלינוקס: ג. גם הפיתוח של NetBSD התמקד בפועל בעיקר ב־x86 (כי זו היתה התוכנה הקיימת). כך גם FreeBSD. בקיצור: הסבר לא מספק. לפי הטענה שלך הרשיון של לינוקס נוראי ולכן מנהלים היו אמרים לברוח ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א1. אולי קל לבנות את זה, אבל בדוק בבאגזילה של OO כמה באגים נפתרים על ידי מפתחים של Sun, וכמה ע"י מתנדבים מהקהילה. אני אחסוך לך את הבדיקה לגבי באגים הקשורים לעברית. 100% ע"י Sun ושלוחותיה. אף patch מהקהילה. אז במה ישתמשו דוברי העברית, בגרסא של סאן, עם העברית המתוקנת, או בגרסת הקהילה בלי העברית? ב1+ג. השימוש בlinux, משתמש בו כמ"ה. אני לא מכיר הרבה חברות ששינו משמעותית את ה-Kernel, כעסק. הרשימה שהבאת מדברת על חברות שמשתמשות בליבה, בשביל הנתב, ולא תורמות *כחלק מהעסק* לקרנל. הנתב יעבוד אותו דבר עם השינויים שהם תרמו או בלעדיהן. כמובן, בגלל שהכסף שלהם מושקע בלינוקס, הן רוצות שהוא ימשיך להתפתח אז הן תורמות לו בכסף או בקוד. קצת כמו שTI תורמת לeclipse, היא נותנת את eclipse עם הסביבת פיתוח למעבדים שלה. היא רוצה שeclipse תתחזק כי היא משתמשת בה - אז היא תורמת לה קוד ואולי גם כסף. אבל, אני לא מכיר חברות שהליבה היא עיקר המוצר שלה, והיא מתבססת על לינוקס. למשל, חברה שמוציאה ליבה מיוחדת עבור שרתי DB, שנותנת ביצועים הרבה יותר טובים, ומתבססת על לינוקס. אפילו Integrity שמשתמשת בלינוקס כמוצר מדף, ונותנת אותו עם המעבדים שלה, מפתחת בנפרד את vxWorks עם feature-ים מיוחדים ל-realtime ו*לא* מתבססת על לינוקס. תשאל אותי למה? אענה לך בשלוש אותיות באנגלית שמהוות ראשי תיבות של הרשיון של לינוקס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א1. מדינת ישראל משלמת שכר עבור חלק מתחזוקת OpenOffice, כולל פתרון באגים בעברית. חלק גדול מהקוד של התמיכה בעברית וערבית נכתב בעזרת IBM ישראל ו־IBM מצריים. ב1+ג. ברור. פיתוח תוכנה הוא תקורה. פיתוח תוכנה ביחד עם חברות אחרות מקטין את התקורה הזו. הגיון כלכלי פשוט. דוגמה לחברה שהשקיעה בקוד GPL היא http://en.wikipedia.org/wiki/Qumranet (היום: מרכז הפיתוח של רד־האט בישראל). היא הצליחה להוציא מוצר עובד כ"כ מהר בין השאר מכיוון שהיא עמדה על כתפי ענקים. התחיל מהלך לנסות לבנות ממשק וירטואליזציה שיתאים ל־Xen. אנשי VMWare רצו שהוא יתאים גם להם. כשהממשק הבשיל, התברר שיותר פשוט לכתוב דבר חדש בעזרתו מאשר להמשיך לשווא לנסות להשתמש במפלצות של Xen ושל VMWare. עוד דוגמה נגדית לטענה שלך: http://en.wikipedia.org/wiki/Xen |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א1. למי היא משלמת? ל-Sun. אם Sun אומרת למדינה שהקוד יהיה סגור, והתוכנה חינם? לדעתי היתה משלמת, ואם לא, אז לא היה OO בעברית. הדוגמא של Xen, לא רלוונטי, פותח מודול נפרד מהקרנל לשימוש בחומרה של IBM. בדיוק כמו שאמרתי. בקשר לQumranet, צריך לבדוק. לא מכיר את החברה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מדינת ישראל שילמה (ומשלמת) לחברה ישראלית בשם TK Open Sysetms. ב. למה הדוגמה של Xen לא רלוונטית? התוכנה שלהם עובדת על כל חומרת X86 סטנדרטית, למיטב זכרוני. היא כמובן עובדת טוב יותר אם יש תמיכה מצד המעבד בהוראות וירטואליזציה. לאיזה מודול(Xen) בדיוק אתה מתכוון? חיפוש פשוט העלה כמה תוצאות שדומות אבל לא נראות רלוונטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ידוע. אבל הם עובדים בשת"פ עם Sun בנושא, ובכל אופן, אין לקהילה (או ל-tkos) כח להרים כזה פרוייקט בלי Sun. אם תסתכל ב-issuezilla, תראה שהרבה מאד מהבאגים של RTL מתוקנים ע"י מפתחים מגרמניה. ב. כי Xen הוא תוסף לליבה שמיועד לקדם מוצרים של IBM, ולא מוצר שמתבסס על GPL וממשיך לתחזק אותו. מעבר לזה שלIBM יש אינטרס בכללי שלינוקס יצליח בשביל למכור את ה*חומרה* שלהם, לכן הם משקיעים בו. המוצר של IBM הוא לא תוכנה, אלא שרתים והם רוצים וירטואליזציה בשביל שיקנו יותר שרתים. יותר זול להם לפתח את Xen ולינוקס מלפרסם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הם עובדים בשיתוף פעולה עם סאן מכיוון שסאן משתפים פעולה. לגבי הטענה שאי־אפשר להרים פרוייקט כזה ללא סאן: טענה מוזרה. יש את פרוייקט KDE שקם ללא עזרתה האדיבה של סאן. יש את הקרנל של לינוקס שקם ללא עזרתה האדיבה של סאן. לתת דוגמה לעוד פרוייקטים? ב. על מה מדובר כאן בדיוק? אנחנו מדברים על החברה שנמכרה ל־Citrix? אבל הנקודה המהותית כאן היא: מי שרוצה להצליח בתחום של הוירטואליזציה צריך לדעת להשתמש בכוח המחקר של IBM. ולכן עדיף לו להשתמש בטכנולוגיה ברשיון GPL כדי שהמתחרים ידעו שאין כאן בעיה. דוגמאות: http://en.wikipedia.org/wiki/OpenVZ (היה פעם קנייני) והשניים שכבר הזכרתי: לרוב המפתחים בעולם הליבה היא משהו ש"יותר זול להם לפתח" ברשיון חופשי. רשיון ה־GPL נותן את הביטוח הבסיסי מכך שמתחרה יגנוב את המוצר ויוריד לכיסו הפרטי את העבודה שאני השקעתי בפיתוח התוכנה. בגלל זה ה־GPL עובד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא אמרתי שא"א להרים פרוייקט כזה, למרות שייתכן שזה נכון. אמרתי שבמצב הנוכחי א"א לתחזק את OO בלי Sun. תן דוגמא לכמות של פאטצ'ים לOO שנכתבו בלי Sun, או לfeature משמעותי. בעברית - אין. ב. כל מי שמנית לא מוכר תוכנה, אלא מוכר חומרה ומשקיע בתשתית התוכנה בשביל שיקנו יותר חומרה. כמו ששטראוס עושה קמפיין לקידום המודעות לצריכת סידן. התוכנה Citrix עצמה איננה Open Source. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. http://en.wikipedia.org/wiki/Go-oo הפיתוח של העברית מתנהל במקרה ישירות מול אנשי סאן בגרמניה (חברת StarDivision לשעבר). זה עובד ולכן אין טעם לשבור את זה. אם לא היתה ברירההיו מפתחים ישירות מול go-oo. ליתר דיוק, הפצות לינוקס התבססו מאז ומתמיד על go-oo (בשמו הקודם: ooo-build) פשוט מפני שלעבוד ישירות מול סאן לא היה נוח. רוב התכונות של התמיכה בלינוקס (לדוגמה: אינטגרציה בשולחנות עבודה, תמיכה במערכת הגופנים - זו שבסאן לא אהבו, תמיכה במערכת ההדפסה) נכנסו משם. שלא לדבר על האפשרות הפשוטה לבנות את התוכנה ללא צורך בקורס מיוחד. ב. רד־האט, נובל ומונטה־ויסטה מוכרות תוכנה (או ליתר דיוק - שרותי תמיכה בתוכנה). חברת WindRiver, המפתחת של VxWorks, אשר השמיצה בעבר קשור את לינוקס, הצטרפה גם היא לשוק הזה. רוב התוכנה נכתבת כחלק מתשתית. התוכנה שנמכרת בפועל היא חלק קטן. כמובן שאותה מפרסמים יותר כי אותה צריכים למכור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קנייתה של סאן ע"י אורקל אושרה סופית. אבל אורקל ממאנת להפסיק את פיתוח OpenOffice.org ולכן חסרה לנו דוגמה. אני חושב שזו חוצפה מצידה של אורקל. כדי לכפר על־כך היא החליטה לסגור כמה פרוייקטים מעניינים אחרים של סאן. אחד מהם הוא פרוייקט OpenSSI. הוא מבוסס על קוד שסאן שיחררה בשנת 2008 - הרבה אחרי OpenOffice. מסתבר שיש מי שרוצה להמשיך לפתח את הפרוייקט ומוכן להשקיע בכך: בינתיים, חבורת המשוגעים שהוציאה את ה־Neo FreeRunner (ואח"כ גם את ה־Wikipedia Reader) החליטה כנראה להמציא מחדש את המונח 100$ Laptop. התוצאה: ובמקביל, ב"גולם במעגל"[*] החליטו לנסות להבטיח קצת יותר פרטיות: [*] לא בדיוק, אבל דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. לי נראה שהתשובה היא שלוש אותיות אחרות: תו"ב: ר"ת של תופסן־ביצים. INTEGRITY היא מוצר של חברת Green Hills: החברה הזו מתמחה בפיתוח מערכות קטנות מאוד, סגורות מאוד ואמינות מאוד. באותה מידה שהם לא מתבססים על לינוקס, על http://en.wikipedia.org/wiki/QNX או http://en.wikipedia.org/wiki/VxWorks או אפילו על http://en.wikipedia.org/wiki/Contiki הם כותבים הכל בעצמם. זה מאפשר להם להבטיח כל מיני דברים על התוכנה. כמובן שהמחיר בזמן פיתוח ובכיסוי תכונות גדול בהרבה. זו אולי תוכנה שתרצה לשים במחשב שיפקח על המטוס, אבל לא במחשב של יחידת הבידור של מושב המטוס. הדרך שלהם לממן את זה היא ע"י התו"ב האמור. חלק בלתי־נפרד מהמוצר הוא אותו תופסן שנצמד לחלק רגיש מהלקוח ולא מאפשר לך להפרד מהמוכר. רוצה להוסיף תמיכה בחומרה חדשה? אין בעיה, שלם לנו. רוצה לתקן את הבאג המרגיז הזה? הוא לא מספיק מרגיז, תחזור שוב עוד שנה. רוצה לתקן אותו בעצמך? זבש"ך. הרבה לקוחות הסיקו מסקנות והבינו שהם לא רוצים להיות תלויים כל־כך בספקי התוכנה שלהם. הם מעדיפים להשקיע ישירות כסף בפיתוח אם נדרש פיתוח. או לחילופין לשכור חברה אחרת שתעשה את זה. התוצאה היא התפתחות שוק של ספקי תמיכה, שהמעבר ביניהם זול יחסית. לי בתור צרכן די ברור מה אני מעדיף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"תלות" שאתה מתאר הוא מהותה של תוכנה קניינית. וזה פחות טוב ללקוח מבחינות מסוימות. כי מצד שני, Integrity בשביל לשמור על הלקוחות שלה מרוצים תסכים לתקן bug קטן בשביל לקוח קטן, אפילו שהוא לא משלם לה את מלוא מחיר הפיתוח, כי הם רוצים מוניטין טובים, ומה שהם מפסידים עליך הם מקבלים ממקום אחר. הרבה פעמים הם יעשו שינויים שלך אין את היכולת לעשות, גם אם היה לך את הקוד של Integrity. אבל, לך נסה לבקש מ-IBM לתקן bug מסויים ב-eclipse, שלא כ"כ מעניין אותם עכשיו. אם זה פשוט - אתה יכול לתקן בעצמך. אם זה קצת יותר מדי מסובף זה ממש זבש"ך. ואין לך אפילו עם מי לדבר, כי זו הרי תכנה חופשית, תגיד תודה ל-IBM שהם שחררו את Webspehre בכלל. אבל זו בדיוק הנקודה שלי, הרבה חברות לא מוכנות להשתמש במוצר שלא מאפשר להם מודל מכירות קנייני. ואם אתה לא מאפשר את זה, הרבה חברות פשוט לא ישתמשו במוצר שלך, וחבל. לכן למשל, ספריות Javascript הן תמיד תחת MIT, ולא GPL, כי הן מאד רוצות שישתמשו בהן (יש תחרות עזה) ואף אחד לא יסתכל לכיוונך אם אתה משפיע לי על המודל מכירות. אתה קורא לזה תופסן, החברות קוראות לזה ביזנס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן לי אישית חשוב להשקיע בתוכנות שהן copyleft כדי למנוע מתוכנות קנייניות את האפשרות לחטוף הצידה קוד ובכך לגרום לעבודה שהשקעתי להיות מבוזבזת. הם קוראים לזה ביזנס? שיסבלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה גם לא תורם קוד לתוכנות ברשיון GPL שיש לכל הקוד בעלות אחת, שם גם אפשר לחטוף את הקוד בקלות דומה? קל וחומר שלא תיגע בתוכנות כמו MySQL וQt שאפילו מציעים את ההצעה המגונה הזו לחברות אחרות (הקוד בGPL, אבל רוצים לחטוף אותו? בכיף, כמה דולרים ותוכלו לפתח אותו מאחורי דלתיים סגורות). הבנתי נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית כל, זוהי הזדמנות להזכיר שחוץ מה־GPL קיים גם LGPL ורשיונות דומים. באופן כללי הם אומרים: מותר לך להשתמש במה שכתבנו (לדוגמה: שימוש בספרית קוד) ללא שום מגבלות, כל עוד לא שינית אותה. אולם אם אתה רוצה לשנות את הספריה, חלים באופן כללי אותם כללי copyleft כמו במקרה של GPL. לא דיברתי על "לא לגעת". דיברתי על "לעודד". כמו שנכתב במאמר, פרוייקטים שדורשים השמת רשיון סובלים מעצם העובדה שהם מניחים מכשולים בפניהם של תורמים פוטנציאליים. זה לא אומר שאני אמנע משליחת תיקונים ל־Xorg או אפאצ'י אם במקרה יעלה הצורך. אבל אני אשתדל לא להשתמש ברשיונות הללו לתוכנה שאני כותב. זה לפעמים גם שיקול שלי בבחירת תוכנה אם יש כמה אפשרויות. מכיוון שכחלק מעבודתי אני מתעסק עם פרוייקט כזה (GPL, דורש השמת רשיון), אני חורק שיניים ותורם. לפי מיטב הכרתי את הנפשות הפועלות, לא צפוי שהקוד של אותו פרוייקט בעתיד הנראה לעין: המפתחים הנוכחיים לא יסתדרו עם זה ופשוט ינטשו (ויהיה להם איפה למצוא עבודות). אבל שיקולים מהסוג הזה אינם דומים לוודאות הפשוטה שמקבלים עם מגגון בעלי זכויות יוצרים. לגבי MySQL - בשנה האחרונה הוא מראה, כאמור, יותר ויותר סימני עצמאות. QT הוא סיפור יותר מעניין. זו חברה ששינתה את הרשיון בלחץ משתמשי התוכנה החופשית (לא סתם מחאות, אלא התחלה של מימוש מחדש של הספריה). כיום ספריה זו כבר אינה מוצר הדגל של חברה אלא עוד תוכנה של נוקיה, מה שהביא לשינוי נוסף ברשיון (נוספה אפשרות לשימוש כ־LGPLv2 - מאפשר ליצרני תוכנה קניינית להשתמש בה). נראה שנוקיה צריכה יותר את QT ואת סביבת http://en.wikipedia.org/wiki/KDE שמבוססת עליה עובדות היטב וקצת פחות תלויה ברווחים ממכירת התוכנה. משום מה יש לי הרגשה שבעלות כזו על קוד היא לא מצב מספיק יציב. ולסיום - הזמנה להרצאה שכנראה תעניין את באי האתר: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגזמתי קצת עם ה"לא לגעת". אבל בוא נשאל שאלה מאד פרקטית. פתחת פרויקט ברשיון GPL. מישהו תרם קוד, ומוכן לתת לך את זכויות היוצרים של הקוד שתרם. אני מבין ממך שתתעקש לא לקבל אותם, נכון? אחרת לפרויקט הזה יש את אותן בעיות כמו שיש לBSD ושות' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מישהו יתעקש? למה לא. לא ברור לי מאיזו סיבה הוא יתאמץ. אבל לא אבקש את זכויות היוצרים. בשביל מה לסבך את החיים? לא הבנתי למה זה גורם לצרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אז אפשר לחטוף את הפרוייקט, ובעצם זה מקביל לבעיה שהזכרת ברשיון BSD. אם תתעקש אז הוא לא יוכל לחטוף את הפרוייקט או למכור אותו תמורת בצע כסף ללא הסכמתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מראש לא יוכל לחטוף את הפרוייקט - השינויים שלו ממילא תלויים בקוד שלי. לכן גם אם הוא יחליט מחר לשנות את הרשיון לחלק הקוד שלו, זה לא יהיה שווה יותר מדי. ואני יודע שאני לא אחטוף על הפרוייקט - אני סומך על עצמי (אם כי לא דורש מאחרים לסמוך עלי). מהסיבה הזו הוזכר במאמר שקישרתי בתגובה 532022 שבפועל אין הבדל בין דרישה להעברת זכויות יוצרים ליוצר הפרוייקט המקורי לבין דרישה להענקת הרשאה לאותו יוצר לשנות את תנאי הרישוי (אך ללא ויתור על זכויות היוצרים) - בשני המקרים לא יהיה ערך נפרד לתרומתי. דוגמה לפרוייקט שלא דורש העברת זכויות יוצרים אלא קבלת רשיון נפרד "לשנות הכל": דוגמה לארגון שדורשים העברת זכויות יוצרים: אם כי יש לציין שלפחות ה־FSF התחייבה באותו כתב השמה כולל התחייבות מצד מקבל הרשיון (ה־FSF) להשתמש בקוד רק ל"מטרות ראויות" ולא לחטוף אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לא הבנתי, אתה מתנגד לארגונים שדורשים העברת זכויות יוצרים\לשנות את רישוי התרומה שלך או לא. קודם הבנתי שלא, עכשיו אתה אומר שאתה באמת מתנגד לבקשה להעברת זכויות יוצרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אכן מתנגד באופן כללי, מסיבות עקרוניות (יכולת חטיפה) ומעשיות (מסרבל את תהליך העבודה שלא לצורך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שסוף־סוף הטענה הזו תוכל לעמוד במבחן המציאות. רוב קהילת מפתחי ומשתמשי OpenOffice פיצלו את הקוד והחלו לפתח אותו בנפרד (ובלי השמת זכויות יוצרים). אורקל שומרת בינתיים על שתיקה. כך גם IBM (אבל לא כל עובדיה). הניחוש הסביר שלי הוא שעיקר הפיתוח יעבור לשם. אם אורקל לא הגיבה על זה, היא כנראה רוצה להצליח למצות מהפרוייקט את ההכנסות האפשריות. מן הסתם צוות הפיתוח בגרמניה יתחיל להדלדל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלפו 9 חודשים ובינתיים יש כמה התפתחויות מעניינות. אבל לפני כן, בתגובה 574252 נוצר בלבול קטן בין שני מושגים: מה שיש שם הוא תשתית (framework) ולא שרת. יש דוגמה לשרת שדווקא קשורה לענייננו: האדסון (Hudson) הוא שרת בריטי אדיב ויעיל. כל יום (או מתי שמגדירים לו) הוא בונה מחדש את התוכנה, מריץ את הבדיקות האוטומטיות ואם התגלו בעיות הוא מעיר על כך למפתחים כמו כל שרת בריטי טוב. זוהי דוגמה לתוכנה של Continuous integration [Wikipedia] (עברית?). הוא נכתב ע"י תוכניתן שעבד באותו הזמן בחברת סאן. עם השנים הוא עזב את החברה. התוכנה התבררה כתוכנה מועילה ושימושית. יש לה תורמים רבים. בשנה שעברה רק אחד מהם היה עובד של אורקל (סאן לשעבר). מסיבות הסטוריות השם ועוד כמה נכסים המשיכו להיות בבעלותה של סאן ויותר מאוחר של אורקל. בשלב מסויים מישהו במחלקת השיווק חשב שיש לו נכס. מכיוון שמדובר על תוכנה שכתובה בג'אווה, הוא חשב שזה יהיה נחמד אם כל הפיתוח שלה יהיה תחת http://java.com . המפתחים לא הסכימו: מה שאורקל מספקת להם שם פשוט לא נוח. אנשי אורקל התרגזו וחשבו שהם יכולים לאיים: "אם לא תעשו כדברינו, לא נרשה לכם להשתמש בשם האדסון". אז מסתבר שאין שרת שאין לו תחליף: כך נולד ג'נקינס (Jenkins). אותו מפתח בודד של אורקל המשיך עדיין לפתח את פרוייקט האדסון המקורי, אבל כל השאר עברו לג'נקינס. בסופו של דבר אורקל גילתה "גדלות רוח" והחליטה לתרום את הקוד שלו לEclipse Foundation [Wikipedia]. זה דרש כמובן שינוי של הרשיון. אבל לשאר העולם זה באמת לא שינה. _______ עם אופן אופיס וליברה אופיס יש סיפור די דומה. אבל יש קצת יותר אינטרסים. במשך כמה חודשים אופן אופיס המשיך בקצב הרגיל (כלומר: לא מהר מדי) ואילו ליברה אופיס המשיך להתקדם די מהר (ובפרט: המשיך במגמות קיצוץ השומנים). נעשה די ברור לאורקל שהמומנטום הולך לכיוון של ליברה אופיס ואין טעם להמשיך לפתח את המוצר בעצמה. המפסידה הגדולה מהפסקת הפיתוח היא IBM, שממשיכה לפתח את Symphony שלה (מסתבר שיש לו קונים חוץ מאנשי IBM עצמם). יש גם חברה סינית בשם Red Office שמפתחת מוצר עם רשיון קנייני מאורקל. בסופו של דבר אורקל החליטה להפסיק לפתח את OpenOffice.org ולהפוך אותו לפרוייקט של קרן התוכנה אפאצ'י [ויקיפדיה]. בינתיים הפרוייקט הוא במעמד של "פרוייקט באינקובטור", כלומר: מועמד לפרוייקט רגיל. הוא צריך להוכיח שהוא יכול לעמוד על רגליו (בפרט: שיש לו קהילה). לא לגמרי ברור אם זה יצליח. המפתחים המסכנים צריכים לבנות מחדש תשתית, לעבור חזרה ל־Subversion (במקום מרקוריאל של אופן אופיס או גיט של ליברה אופיס), ליצור תשתית של הפצת חבילות, למצוא מתרגמים לכל השפות (חלק נכבד מהם עברו לליברה אופיס, עם כל הקהילה. צריך לשכנע אותם להשקיע עבודה כפולה), להחליף חלק מהרכיבים שפרוייקט אפאצ'י לא מרשה להשתמש בהם בגלל "רשיון לא מספיק מתירני" (לדוגמה: ספריות הגישה לתרגום, myspell ו־hunspell). כלומר: ייקח זמן עד ש־Apache OpenOffice.org יעבוד היטב. בינתיים אם אתם צריכים לשדרג, עדיף פשוט לעבור לליברה אופיס. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |