סוף סוף | 304 | |||||||||||
|
סוף סוף | 304 | |||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
אני רוצה להצטרף למחמאות שהורעפו כאן על שאול מופז. את משה וחצי לא יצא לי להכיר, אבל מהרמטכ''לים שאני זוכרת הוא בהחלט מתבלט לטובה. בתקופת מופז קודמו מספר נשים לתפקידים בכירים בצבא ומספר יחידות קרביות ולוחמות נפתחו בפני נשים. חלה עלייה גם במספר הנשים הלוחמות בצבא וגם במספר הנשים בתפקידי מפתח ובדרגות גבוהות. זה אמנם צעד קטן ויש עוד הרבה לפעול בנידון, אך זהו שיפור משמעותי שניתן בהחלט לזקוף חלק ממנו לטובת שאול מופז, שרואה את קידום הנשים בצבא כמטרה חשובה. עניין נוסף שמטופל ביותר הקפדה בתקופת כהונתו הוא כל עניין הטירטורים, ההשפלות וההטרדות של חיילים וחיילות. סוף סוף יש הרגשה שערכים חשובים כמו כבוד האדם ושיוויון לא נדחקים הצידה בעילה הקדושה של ''שמירה על בטחון המדינה'', ושאפשר לקיים צבא חזק אבל קצת יותר הומני. הצעד הבא הוא להביא את ההומניות הזאת לתחומים אחרים שהצבא מתעסק בהם, כמו הכיבוש למשל. |
|
||||
|
||||
כזכור לי המבצע היה כל כך מסובך פוליטית ומדינית כך שהביאו את האישור לפעולה עד לרמטכ"ל שאישר את הפעולה. אך לאחר שהפעולה נכשלה(ככל הנראה ע"י טעויות הכנתיות ופיקודיות) נערפו ראשיהם של כל המבצעים אך האדם שאישר את הפעולה(הרמטכ"ל) תפס ככל הנראה מעין כיסוי תחת. בסופו של דבר השאלה היא מה באמת עשינו אם לא כל מי שאחראי לפעולה נתן את הדין, ובמקום זאת הוא הוציא זאת על בעלי תפקידים זוטרים. עליי להתיחס לנקודה נוספת בדבריך הנוגעת לתקציב הצבא: תקציב הצבא כבר קוצץ מספר שנים בצורה די אכזרית, היום הצבא מתעקש לא על תוספת אלה על מניעת קיצוץ נוסף. לפי דבריך הצבא היום אינו מתמודד עם סוריה ירדן ומצרים אבל ההוצאות על אימון החיילים והציוד הטכנולוגי העכשווי הינם הרבה יותר גבוהים מבעבר, ומכיוון שיש רצון למודרניזציה אז רוב התקציבים מופנים למחקר לתעשייה צבאית מתוחכמת יותר, לו דווקא כמותית יותר, היום גם ישנו איום חדש של טילים ארוכי טווח שגוזל הרבה משאבים של מחקר ופיתוח אמצעי נגד. לדעתך אין שימוש ביחידה כמו דובדבן אשר אחראית למניעת פיגועים רבים ולחשיפה של מטעני תופת רבים(חלקם אף באשקלון), הייתי שמח לדעת מה העצה שלך בנוגע למלחמה בטירור או שאתה פשוט מצפה שהיינו שולחים גם ליחיה עייש זימון למשפט והוא היה מתיצב למחרת בבית המשפט כדי להישפט על פשעיו. |
|
||||
|
||||
לא יתכן שחיילים יהרגו, והרמטכ"ל לא יתן את הדין! עליו ללכת הביתה, ועכשיו! הרמטכ"ל אחרי אישית לחייו של כל חייל וחייל בצבא. הרי בשביל זה הוא מקבל משכורת. בשביל זה יש לו מכונית ונהג. אם הוא לא מסוגל לתפקד, שילך הביתה. ובאותה הזדמנות, יש לפטר גם את שר הבטחון שמינה את הרמטכ"ל, את ראש הממשלה שבחר את שר הביטחון, ואת העם השלם שבחר בראש הממשלה. כן. נפטר את עמישראל. לא יתכן שחיי בנינו יהיו הפקר בגללם. |
|
||||
|
||||
ברוב המקרים הרמטכ"ל לא מודע לכל מה שנעשה ולכן לא ניתן להאשימו, אבל על המבצע הזה הוא חתם אישית!! לא צריך לפטר אותו בדיוק כמו שלא היה צריך לפטר את הקצינים הזוטרים והצלפים שפעלו לפי ההוראות שניתנו להם! וישנה גם העובדה שסוף סוף מצאנו קצינים ישרים(שלפחות נראים כך) אז למה לפטר אותם על פשלה אחת שבעייתה בתכנון שהרמטכ"ל אישר? |
|
||||
|
||||
הצלפים ''לא פעלו בהתאם להוראות''. צלף לא משפריץ יריה ברגע שהוא רואה משהו שעשוי להיות מטרה. בשביל אפשר לגייס איש מיליציה. צלף קודם כל מוודא שמה שהוא רואה הוא אכן מטרה לגיטימית. במקרה שלנו, הם קודם כל ירו, ואחר כך אמרו ''אופס'' והזמינו אמבולנס. רחוק מלהיות מקצועי. אם הצבא היה מאורגן היטב, הם היו מבינים זאת מעצמם ומבקשים העברה ליחידה עורפית, שם היו ממיינים ניירות והנזק המקסימלי שהיו עושים היה מסתכם באובדן מסמך. האנשים האלה הוכיחו שאסור לתת להם נשק ביד. |
|
||||
|
||||
תגובה צינית וקצת טיפשית. משיחה עם חייל ביחידה דומה לדובדבן התברר שככל הנראה פעולת הרמטכ''ל הייתה הכרחית ונכונה. יחידת דובדבן לא התכוננה כהלכה לפעולה. התרגיל המסכם נכשל. ושיקול דעת - סימן לחוסר תיכנון מספיק - ניתן לצוותים השונים. |
|
||||
|
||||
הרמטכ''ל גילה חכמה רבה שלאחר מעשה אולם משום מה שכח לציין את העובדה שהוא עצמו אישר את המבצע ולפיכך אחריותו הכוללת דומה לאחריות של מפקד האוגדה והאלוף. אז אני לא חושב שהוא צריך להתפטר אבל האופן המגונה שבו הוא זבח את כל מי שיכל על מנת לרצות את התקשורת אומר דרשני. יחידת דובדבן היא יחידת בט''ש מצויינת הזוכה כיום לכתר היחידה המבצעית ביותר בצבא, ומטבע הדברים כשעושים טועים. הפעולה כנראה היתה גדולה עליה בכמה מידות, ולכן התקלה המרכזית היא האישור מגבוה. |
|
||||
|
||||
גם אני צפיתי בשידור, או לפחות בחלק גדול ממנו, עד שמאסתי בהצגה הזאת עד כמעט תחושת בחילה, וחפשתי משהו מעניין יותר. איני חושב שיש עניין לציבור לדעת איפה בדיוק היה צריך להיות כח א' מתי היה צריך לפתוח באש כח ב' וכו'. הייתה פשלה. הציבור הפנים זאת עוד לפני מסיבת העיתונאים. הצבא צריך לחקור לפרטי פרטים ולהסיק מסקנות, אך אין צורך להעמיס על צבור השומעים פרטים צבאיים מקצועיים, ועוד ישירות מפי הרמטכל אלא לתת את התמצית והמסקנות בלבד. אסור להעלים ביקורת, אבל הגזמה והתנהגות כאדם שעומד על במה ומכריז שעה ארוכה: "אך. כמה שאני אידיוט . . ." מיותרת לחלוטין ופתטית. למשמע הדברים לא יכולתי להימלט מהמחשבה שהדברים נעשים כדי לקצור מחמאות דוגמת המחמאות שאתה מעריף: "אך איזה רמטכ"ל אמיץ. איך הוא לא מטייח." וכו' וכו' תפקידו העיקרי של הצבא הוא לתת את הדעת איך להילחם באויב. נראה לי שהיום "בעידן כרמלה מנשה", הוא התחיל לעסוק בנושאים אחרים:: איך לעשות שלום איך להפיק מסיבות עיתונאים מוצלחות כדאי יותר שהרמטכ"ל יעניק זמן ומשקל רב יותר לתפקידו המקורי. |
|
||||
|
||||
כלומר, אם יורשה לי להסיק דברים מבין השורות, לדעתך הצבא צריך לעודד מלחמה, כי אין לו משהו אחר לעשות? אם הצבא לא צריך לעסוק ב"איך לעשות שלום", הרי שהוא צריך לעסוק כל הזמן במלחמה, ובזמן שלום, אין לו מה לעשות. אני לא מקבל את זה. לשוויץ יש, כידוע, צבא שמיומנותו העיקרית היא לשמור על המדינה הזאת במצב שלום עם כל שאר העולם כבר כמה מאות שנים. הלוואי עלינו, לא? |
|
||||
|
||||
לא בהכרח. מטרתו של הצבא השוויצרי היא דווקא להתכונן למלחמה, בעוד שמטרתה של מדיניות החוץ השוויצרית היא לדאוג לבטלתו של הצבא. צבא לא אמור להתערב במדיניות הממשלה, הוא אמור לציית להנחיותיה. או שאולי מוצאת חן בעיניך השיטה הדרום אמריקאית? |
|
||||
|
||||
הצבא צריך לעודד מלחמה ? מדבריי היית צריך להסיק בדיוק את הדברים ההפוכים. אין זה מעניינו לא לעודד מלחמה ולא לעודד שלום. זה תפקיד המנהיגות האזרחית. הצבא גוף מקצועי שצריך לפעול בעת מלחמה. בזמן שלום הוא צריך להכין את עצמו למקרה שיישלח למלחמה, ולא לעסוק בשום דבר אחר. הכלל הזה נכון גם לצבא שוייץ. |
|
||||
|
||||
שמעתי את מאיר פעיל ביום חמישי ברדיו מבקר בחריפות את מסיבת העיתונאים הנדונה של הרמטכ"ל (את מסיבת העיתונאים של מופז לא ראיתי/שמעתי) מאיר פעיל שהוא כידוע איש שמאל מובהק טען שסודות טכנולוגיים וטאקטיקות לחימה נחשפו לאוזניים מיותרות בהחלט. |
|
||||
|
||||
אני לא שמעתי את פעיל אך ממה שהבנתי מדברייך, דומה שבעניין הזה אני מסכים עמו. כשלעצמי לא שמתי לב לסודות שנחשפו, ובקורתי הייתה מטעמים קצת שונים, אך פעיל הוא גנרל ואני בסך הכל סמל ראשון (מיל). בעניין זה ודאי לא אתווכח עמו. |
|
||||
|
||||
א. פעיל אינו גנרל אלא קולונל ב. פעיל הוא מן הגרועים שבמיליטנטים, ותומך אוטומטי של המיינסטרים השמאלני בצה''ל. |
|
||||
|
||||
האמת שמאיר פעיל כתב לפני כשנתיים וחצי (17/02/98) בעיתון "הארץ" כתבה תחת הכותרת "לא לפינוי חד צדדי" בה הוא מסביר מדוע אסור לצה"ל לפנות את רצועת הביטחון. האידאולוגיה שלו אולי נתפשת כשמאלנית (אם יש תוכן למונח הזה בכלל) אבל כאשר מגיעים לתכלס הוא נגד פינוי שטחים. |
|
||||
|
||||
כבכל שנה, נחלצת צמרת צה"ל (בקבע ובדימוס) להגן על מקום העבודה שלה. כן כן, מקום עבודה. אין דרך אחרת לראות זאת, בעיקר לאור העובדה שמרכיב השכר בצה"ל מגיע ל-50% מתקציב הבטחון! בהשוואה לצבאות מערביים אחרים צה"ל שלנו יוצא רע מאוד. מרכיב השכר בצבאות האלה נע סביב ה-30% בלבד. ויש להדגיש שוב, שמדובר בצבאות בעלי תמהיל דומה של ציוד מתקדם, ולא בצבאות נעדרי טכנולוגיות מתקדמות וכפועל יוצא עתירי כח אדם (והוצאות שכר). אין אחד שעושה מילואים במדינה שלא יכול להעיד על הבזבוזים והמחדלים הכלכליים שמתרחשים בצבא. ציוד ומזון טובים מושלכים לאשפה, עשרות אוכלי חינם מרופדים היטב בכל בסיס עורפי, זימונים מיותרים של אנשי מילואים ועוד כהנה וכהנה. בטוחני שלכל אחד יש בראש תמונת מצב הממחישה את מה שאני מדבר עליו. לא ניתן לקצץ במשכורות בצה"ל לרוחב, כלומר להפחית לכולם 10% נניח. הדבר יגרום לנטישה רבתי, ובעיקר של הטובים, שיש להם אלטרנטיבות טובות בחוץ. דווקא אוכלי החינם ימשיכו לאייש את שורות מקבלי המשכורות משום שכאוכלי חינם בינונים קשה להם למצוא חלופות באזרחות. חייבים, לעומת זאת, לקצץ בחריפות במצבת כח האדם המנופחת ולפטר לאלתר כמה מאות מאוכלי החינם. כך ישארו יותר מקורות לטובת המוכשרים הדרושים באמת, בכדי לקיים צה"ל חזק. |
|
||||
|
||||
לפי מה שידוע לי קיצצו בצה"ל בתקופה האחרונה הרבה מאוד גו'בניקים ובמקומם הביאו עובדים של חברות כח אדם, וגם היום מדברים על כך שיגיסו רק אנשים בעלי פוטנציאל לצבא. לאור הקיצוצים שנעשו בשנים האחרונות בתקציב השקלי של הצבא נשחקת התעשייה הביטחונית(המתקדמת) של הארץ, ובמקום נקנים הרבה מוצרים מארצות הברית(בתקציב הדולרים) כך שבסופו של דבר ישנה שחיקה של התעשיות בארץ. אני רק סקרן לדעת מאיפה הנתונים שהעלתה על המשכורות? |
|
||||
|
||||
סליחה על הבורות, אך כיצד כוח אדם שמועסק דרך חברות כוח אדם תמורת שכר מינימום כלכלי יותר מאשר גיוס "ג'ובניקים" ותשלום המשכורת הצבאית שלהם? |
|
||||
|
||||
לא מדובר במשוואה של חייל סדיר מול שכיר חברת כוח-אדם. מדובר באיש קבע מרופד הטבות (עם קביעות בלתי נגמרת, כפי הנראה) העוטה את הדרגות הזהובות המזעזעות על כתפיו (או בעברית תקנית - "נגד"). ואלה עולים לצבא כסף. ולאורך זמן. ומהרושם שקיבלתי אני בעת שירותי הצבאי ישנם רבים שכאלה, אשר יכולים להתגאות גם בכוכבים מעל הסיטרואנים שלהם, שלא עושים כלום, פחות או יותר ואינם מפוטרים פשוט מכיוון שלמפקדיהם אין את הכח או היכולת לעשות את זה. וכל זאת מבלי לזלזל בקהל משרתי הקבע אשר עושים מלאכתם נאמנה ומהוויםאת עמוד שדרתו של צבאנו הנערץ. (יצאתי בסדר עם כל הפטריוטים? שלא יאשימו אותי עוד בשנאת ישראל). |
|
||||
|
||||
צ.ה.ל. משתמש במשימות כגון בטחון שוטף כתירוץ לקיומן של מפקדות. אם ניקח משימות בטחון שוטף, למשל אבטחת הגבולות עם ירדן ומצרים, נכרות באחת את הענף עליו יושב פיקוד הדרום כולו. צא וראה, 1000 לוחמים מצדיקים עשרות אלפי תקני מפקדה. הפרטת הבטחון השוטף תחסוך לנו הרבה כסף. |
|
||||
|
||||
מהיכן הנתונים המגוכים האלו, כי במפקדת פד"ם להסתעפויותיה ישנם עשרות אלפי תקני מנהלה? צה"ל כולו, עומד אולי על סדר גודל שכזה, במערך הנ"ל. (השערה, כמובן, מש"קי ב"ש חביבים :) ואני עדיין לא רואה כיצד X שכירים יהיו זולים יותר מ-X פקידים ג'ובניקים. |
|
||||
|
||||
ג'ובניקים מקבלים הרבה מאוד כסף(הרי רובם בינוניים) אך לעומת זאת אנשי חברות כוח אדם מקבלים שכר רעב, למרות שמשלמים לחברות כח אדם החיסכון מקזז את העלות. |
|
||||
|
||||
אנשי חברות כח האדם אינם מקבלים שכר רעב. 4000 ש"ח לחייל קרבי משוחרר שצריך להשלים את בחינות הבגרות שלו הן שכר הוגן. |
|
||||
|
||||
הנה מדוע אינני חושב שיש לפטר את הרמטכ"ל. בפעולת דובדבן היו שני כשלים עיקריים: אישור הקצין הזוטר לצוות לעלות לגג, ןאי השימוש באמצעי זיהוי ע"י הצלפים. עד כה הכל נראה טוב. רק מה - שאלה. האם מדובר ברשלנות של הקצין הזוטר ושל הצלפים? או שמה הקצין לא ידע על המגבלה שלא באשמתו, והצלפים לא הונחו להשתמש באמצעי הזיהוי? אני עדיין מחכה לתשובות. לי נראה שהאשמה היא של הקצינים שהכינו את הכח לפעולה ולא תדרכו אותו כראוי. אם הקצין זוטר לא ידע משהו, היה על קצין בכיר ממנו לדעת על כך, ולא לאפשר פעילות ללא המידע. אפשר שהאשמה נופלת גם על הצלפים ובהחלט הקצין, אבל בטח שלא על מפקד דובדבן והאוגדה, או הרמטכ"ל. הערה: אינני מומחה לצבא, במידה ומישהו מכיר את הנוהלים ואולי אפילו את התחקירים, אשמח לשמוע ניתוח יותר מעמיק. |
|
||||
|
||||
הייתי שמח לראות את הרמטכ"ל או קצין בכיר אחר שיגיד: כן, היו תקלות, היו שגיאות, נגרם אסון אבל ! אין מפקד שלא טועה ואני רוצה שביום פקודה יהיו לי מפקדים שהיו תחת אש, ושסיכנו את עצמם ואחרים גם במחיר של טעויות. ולכן, אין עריפת ראשים, אין רדיפת דם. המפקדים הנוכחיים לא יודחו עקב טעות אחת, גם אם חמורה. מישהו חושב שיש אפילו מפקד קרבי אחד אשר במבט לאחור אין דברים שהיה עושה אחרת ? כן, כשכדורים נורים יש אנשים שנפגעים, ולפעמים האנשים הלא נכונים. אבל לא בכל מקום ומצב צריך לירוק/ לירות בכל מי שהיה שם. אמיץ מדי ? |
|
||||
|
||||
סה"כ אני מסכים עם דברי השבח למופז, עם מה שבדרך קצת פחות... 1. בנוגע לאהוד ברק וליפקין-שחק: האחרון נראה שבאמת נרדם בלישכה. אהוד ברק - החל במהפכה תשתיתית, שבין השאר מופז מתחיל לקצור את פירותיה עכשיו. אני מדבר על צבא קטן וחכם. ברק יזם מהלכים ארוכי טווח שמתחילים לתת את פירותיהם עכשיו. הצוות שבו אני משרת במילואים, למשל, הוא דוגמה מצוינת לכך - נכנס מכפיל-כח משמעותי בדמות טכנולוגיה חדשה ומסלול הכשרה יעיל, וצוות זה הוא בהחלט לא היחיד. ברק החל בדרך הארוכה והכואבת אל צבא מקצועי. 2. בנוגע להערות על קיצוצים בתקציב הצבא - מופז קיצץ גם קיצץ. במילואים האחרונים ראיתי הרבה פחות "עציצים", כולל נגדים כבדים ביותר, שאיש לא העלה על הדעת שאפשר לגרור אותם מהאפסנאות למשל...גם במש"קים השונים והמשונים מטפלים, ובכלל, הצבא התיעל מאוד. למי שקורא לקצץ כי הולכים ונגמרים האויבים - זאת דמגוגיה עלובה משהו. הכלים התיקרו משנות החמישים. לא רק שכליMLRS עולה "קצת יותר" מהוביצר ישן וטוב, אלא שאת האנשים הטובים צריך לרפד בשטרות של כסף, כי היום אידאולגיה כבר לא כ"כ עובדת, כנראה... 3. גם לי לא היה ממש נעים שמסבירים לכל העולם איך יחידה של צהל עובדת, איך מתנהל השת"פ עם יחידות אחרות ובדרך חושפים סוד פה ומפזרים עוד קצת ערפל מעיני האויב שם, אבל כנראה שזהו מחיר שצהל יאלץ ולהתחיל לשלם. ובכל אופן זה נראה לי עדיף מטיוח, רקבון ושחיתות.. |
|
||||
|
||||
בזמן האחרון, אכן, ישנה הרי מגמה די ידועה של בריחת מוחות טכניים, לתעשיות עתירות ידע (ואופציות) בשוק האזרחי. כדי שצה"ל יוכל להתמודד ולהתחרות עם החברות הללו, כן דרושה תוספת תקציבית מסויימת.ובוודאי שלא קיצוץ. ה-חלוקה של התקציב, בה 50% הולכים למשכורות היא היחידה שתאפר לצה"ל באמת לתפקד במצב תחרותי זה. אבל בתוך החמישים אחוז, התפלגות המשכורות לאנשים המתאימים כמובן שאינה מסבירת רצון. מנסיוני, הוצעו לי מספר מסלולים, החל בעתודה ממר"ם ומיני תפקידי הנדסאית, אלקטרונאית, וכדומה, שבצידן אכן כסף טוב אך בהשוואה לשוק הזרחי המרחק עצום. לפיכך רבים בוחרים שלא ללכת לצה"ל וצה"ל יוצא מפסיד. והרי הלוחמה העתידית ,וזה באמת אינו חידוש גדול, תתבסס הרבה יותר על לוחמת טרור ממוחשבת ,קרי הפעלת מערכות נשק מתוחכמות ופיקוח עליהן בעזרת מחשב.תכנון אסטרטגי וטקטי של הפעולות והדמייתן, מיני לווינים טילי יירוט ופיקוחם, וכן רד"רים. כל אילו דורשים צוות מיומן ומרופד שטרות של אנשים בעלי ידע שבימים אילו מוצעות להן הצעות מאוד מאוד מפתות. למען שלום המדינה שלנו, שלמרבה הצער אינו כה אופטימי ,חשוב שיגיע איליהם הכסף. אם ימשיכו לקצץ בתקציב- הכסף מאין? |
|
||||
|
||||
בתחום הזה, צה"ל נלחם מלחמה אבודה. בתור בוגר היחידה הטכנולוגית של חיל מודיעין, (בתפקיד מטה - פקיד אם תתעקשו) אני ראיתי את המפקדים שלי עושים שמיניות באוויר בשביל להעלות את שכר העתודאים בקבע - תוספת פעילות א', גמול השתלמות כזה, החזר הוצאות אחר, ועדיין, עתודאי בתום שרות חובה קיבל, יחד עם הארון השלישי, 9000-10000 שקל לחודש. מכובד לכל הדעות, אך לשם השוואה, עתודאים בעתודה הקרבית, שלמדו אותו דבר (מדמ"ח או הנ' אלק') והשתחחרו בתום שלוש שנות שרות חובה קיבלו 15-25(!) אלף ש"ח אומנם, אני מתבסס על 4 דוגמאות ולא יכול להסיק אל הכלל, אבל זו המגמה המסתמנת. לכן, צה"ל נלחם בתופעת "בריחת המוחות" בצורות אחרות - העיקרית מביניהן: שיפור תנאים. גם בחזית זו צה"ל מפסיד (איך תילחם בחברות שמציעות שיאצו לעובדיהן או שירותי ניקוי יבש?) ומצליח לשמור על לא יותר מחצי העתודאים מעבר לקבע ראשוני (לפחות ביחידה שלי, ע"ב נתונים שראיתי בעיני - פקיד, זוכרים?) למה הם בכל זאת נשארים? ציונות - מיעוטם, רדיפת תהילה (הסיכוי לזכות בפרס ביטחון ישראל או חשיבה יוצרת לא קטן בכלל...) - חלקם, עובדים על הסטארט-אפ הבא - כל השאר. צה"ל לא מחתים עובדים על הסכם קניין רוחני ומספק להם תקציבים אין-סופיים לפיתוח. אנשים לא נשארים בצבא בגלל הכסף, אלא כי נוח לעבוד במסגרת כל כך תומכת (הרסת מכונת CNC בשווי 200K$? לא נורא, נקנה עוד אחת בדולר סיוע...) לא צריך ריפוד נוסף. מי שנשאר יודע טוב מאד למה. |
|
||||
|
||||
''כל שנה מאיימים ושום דבר עוד לא קרה'' קפצתי מחלון הקומה העשירית אני בקומה החמישית ועד עכשיו כלום לא קרה תקציב הביטחון הולך ומצטמק ריאלית ואפילו רמטכ''ל מקצועי כמו מופז כשהוא צריך לבחור בין הצרכים השוטפים לבין הכוננות חייב להקריב את הכוננות יכול להיות שיש ביזבוזים גדולים בצה''ל ויכול להיות שאם יבוטלו הביזבוזים יהיה די והותר כסף לכול הצרכים ויכול אפילו להיות שבעולם מושלם כל זה יקרה מהיום למחר אבל במציאות של היום ועכשיו צריך כסף כדי לתחזק את הימ''חים ולאמן את המילואים ולחדש את הכלים צה''ל צריך להתכונן על סמך ההנחה שגם מצריים ,עם הצבא המערבי שלה, וגם עירק הן עדיין חלק מהאיום או לקחת את הסיכון של ''יום כיפור'' שני |
|
||||
|
||||
הטיעון שאתה מציג, הידוע בכינויו "דת הבטחון" דוחה כל טענה רציונלית מפני ה"מה יהיה?" אני בתור אזרח, מעדיף לקחת את הסיכון של מלחמה עם מצרים ועיראק, מאשר להמשיך ולממן את עשרות אלפי הקצינים הגרועים שמייצרים פעולות כמו זו שעליה נסוב הדיון, שמפחדים על התחת שלהם ולא התפטרו כשהובסנו באינתיפאדה, שהובסו בלבנון, שניהלו את שלום הגליל בצורה מבישה, וכן, שהפסידו ביום כיפור. את האינתיפדה יכולים היו לנצח כמה מובטלים מאופקים חתומים על בטשיות ומאגים. בשביל זה לא צריך את מפח"ש/מז"י על גנרליה הרבים. |
|
||||
|
||||
הטיעון שבו אתה משתמש הוא נון סקוויטור אין שום קשר בין איכות הפיקוד בצה''ל ובין השאלה לאיזה סיכונים צריך צה''ל להתכונן |
|
||||
|
||||
סליחה מי החליט שדווקא צהל הוא זה שצריך להתכונן לאיומים אלה? אני מניח שאתה מסכים איתי שאיכותו הירודה, והמוכחת לאורך שנים, של צהל בוודאי אינה מחזקת את טענתך. צהל הוא אמצעי, ולא מטרה. צהל לא יהיה טוב - יהיה משהו אחר. ושוב, את האינתיפדה יכלו לנצח שלושה מובטלים מאופקים עם בטש"ית ושלושה מאגים. |
|
||||
|
||||
בפעם האחרונה שבדקתי צה''ל היה הצבא היחיד של מדינת ישראל ובדרך כלל מצפים שהצבא של מדינה יכין את עצמו לאיומים צבאיים |
|
||||
|
||||
"ספק *עם* שכבת השומן הגדולה של הקצונה..." (ההדגשה שלי) ליוסי גורביץ אין, בדרך כלל, שגיאות כתיב. הפעם זה קרה לו, בלי משים, מן הסתם. אבל איפה העורך? לא ייתכן שלא טרח לקרוא את המאמר לפחות פעמיים בטרם פרסומו, נכון? פדאנטי, אני יודע - אבל בחיי שזה זועק לשמיים. |
|
||||
|
||||
ס'אמק. פעמיים כבר סימנתי לעצמי לתקן את זה, וכל פעם שכחתי. אם תחזירו לי את השכל שלי, אולי זה לא יקרה. עד אז, האחריות עליכם. |
|
||||
|
||||
מצבו של צ.ה.ל. כל כך ירוד, עד כי אין לדעת האם הרמטכ''ל צודק בקראו לאחריות ממפקדי הצבא, או שמא הוא מכסה את התחת שלו עצמו. בכל מקרה, צ.ה.ל. זקוק לניעור כמותו לא היה. הפרטת הבטחון השוטף בגזרות שקטות היא בגדר חובה. ביטול מסיבי של מפקדות יועיל לצבא, ולמשלם המיסים. |
|
||||
|
||||
האם אתה יכול להצביע על מדינות שבהן הביטחון השוטף בגבולות נתון בידיהן של חברות אזרחיות? |
|
||||
|
||||
לא. ומה בכך? אני גם לא יכול להצביע על מדינות דמוקרטיות במזרח התיכון, ולא על מדינות שכלכלתן מוטת היי-טק. לא צריך לפחד להיות הראשונים לנסות משהו חדש. אנחנו צריכים להיות משוכנעים בכך שאנחנו עושים את הדבר הנכון, ולא שמישהו אחר עשה אותו. |
|
||||
|
||||
אמנם אין דמוקרטיות במזרח התיכון מלבד ישראל (ותורכיה?) אבל בהחלט ישנם מודלים שניתן ללמוד מהם איך עושים דמוקרטיה. דרך אגב, הניסוי האחרון שלנו לבנות דמוקרטיה משלנו, שיטת הבחירות, היא לא הצלחה גדולה. ישנן מדינות שכלכלתן מוטת היי טק (הונג קונג, יפאן). זה קל להגיד בואו נפריט את הביטחון השוטף בגבולות עם ירדן ומצריים. השאלות המתבקשות הן איך בדיוק? ולמה זה טוב? קיויתי שתוכל לספק לי דוגמה של מדינה שבה הצליחו לתת שירותי בטחון טובים יותר ע"י חברות פרטיות. הבעיה משמעותית ביותר לדעתי בהצעה שלך היא קיום של כוח חמוש גדול במדינה שאינו כפוף לממשלה ולמטכל אלא לגורמים עסקיים. במצב שבו אין שום הבטחה שהפרטה תיתן יותר בטחון במחיר יותר נמוך, בהעדר מודל פועל של מערכת כזו, אני חושב שמסוכן מידי לנסות. יתכן שיש מקום להוציא את עניין הביטחון השוטף באזורים מסוימים מידיו של צה"ל להעביר אותו ליחידות ייעודיות (למשל מג"ב) אבל לא להפריט. |
|
||||
|
||||
האח הידד, שוב גילינו מערכת ציבורית שאינה מתנהלת לה ביעילות משומנת, והנה נשיר ביחד (הצטרפו אלי): ה-פ-ר-ט-ה! בשביל מה, בעצם, זה טוב? אנסה להשוות זאת לאלטרנטיבה, שהיא להמשיך במאבק עיקש ומיוזע לייעול בתוך המסגרת הקיימת. המאבק הקיים מתנהל מול אותם אנשי הקבע המיותרים, מעלי הפימה והכסל. דא עקא, הם ילחמו עוד יותר נגד נסיון הפרטה (וילחמו כולם למען אחד, אחד למען כולם). אבל נכון, מאבק אחד קשוח ונשבור אותם, זבנג וגמרנו, וארבעים שנה תשקוט הארץ עת אנו מחככים ידינו בהנאה למראה חברת השמירה היעילה והחסכונית. כמובן שאנשי עסקים הם טובים מאוד בלסובב פוליטיקאים על האצבע הקטנה, ועל חשבוננו. קודם יזכו במכרז, ואז יתחילו לגלות שבעצם להם זה עולה יותר, בערך כמו שקרה בכביש חוצה ישראל. קצת כסף אולי יחסך. נגיד, שבעים אלף שקל (כפול X) במקום מאה אלף. המאה אלף הללו התחלקו בין, נגיד, עשרה אנשי קבע לא-יוצלחים, עבדים כי ימלוכו בני עיירות פיתוח שהסתדרו די נוח בחיים. השבעים אלף ילכו כולם לבנו של איש עסקים עשיר תושב הרצליה פיתוח, שעושה (הבן) את צעדיו הראשונים באימפריה של אבא. כמה גרושים הוא יזרוק גם לפועלי הבטחון בשכר מינימום (או שמא יהיו אלו פועלים מסין? למה לזרוק שכר מינימום טוב). וננוד לו בראותנו בראותנו אותו לחוץ ופעלתן בטלפונים וישיבות יומם וליל, במקום אותם בטלנים. כי הרי, כידוע, משכורתו האגדית מגיעה לו בגלל הסיכון שהוא נוטל. שהרי השקעתו עלולה להיכשל, ואז, מסתמא, ימצא עצמו בבית התמחוי, בין כל המוני אנשי העסקים שהשקעתם נכשלה והם הגיעו לפת לחם. לסיכום, לא. אני חושב שאני מכיר את הזן של איש המפקדה המיותר, ואני לא מסמפט אותו במיוחד. אבל עוד פחות אני מסמפט את בעל ההון, שנושא את כפית הכסף במירוץ שליחים מפה לפה, מדור לדור. אני מעדיף לבזבז את כספי המיסים על הראשונים, ולא להעביר אותו לאחרון. יש מקרים שיתרונות ההפרטה עולים על החסרונות, בעיקר אם אפשר לראות תחרות אמיתית בסוף הדרך. שירות שבהכרח ישאר צמוד לסינר הפוליטיקאים (ואבטחת גבולות היא דוגמה מובהקת), עדיף כבר להשאיר ציבורי לגמרי. רק לאחרונה ניצלנו בעור שינינו מיוזמה כזו להפרטת בתי הסוהר. |
|
||||
|
||||
יש הרבה סיבות טובות נגד הפרטה של מערכות הביטחון. סוציאליזם היא לא סיבה שכזאת. סיבה אחת: יצירת צבא פרטי, וברשיון. רעיון ממש לא מוצלח. סיבה שנייה: יעילות. בכל זאת, אנשי צבא עושים דברים מסויימים בדרכים שאזרחים לא היו עושים - בעיקר אם מדובר בלהוציא כסף טוב מכיסם. ויש רבות וטובות נוספות. |
|
||||
|
||||
בתגובה זו אגרום לדיון לשוב ולהופיע בתיבה ''דיונים מתמשכים'' בדף הראשי של האתר. עכשיו כשאתם כאן, אני דוחק בכם לשוב ולקרוא את המאמר (למעלה), ולחשוב על מופז דהיום. כואב. |
|
||||
|
||||
הרמטכ''ל מופז, כמו גם המפכ''ל אהרונישקי, הוא קרבן של נסיבות לפיהן אין בישראל גוף שלוקח אחריות מלאה על המצב הבטחוני ועל הבטחון האישי של האזרחים. הדרישה ממשטרת ישראל לטפל בכוחותיה הקיימים במאות התראות על אפשרות לפיגוע כל יום, איננה ריאליסטית, וכמוה גם הציפייה מהצבא שיביא באמצעים שברשותו להרגעת המצב בשטחים. מופז חורג מסמכותו כשהוא נואם נאומים פוליטיים (בכלל יש טעם לפגם בכמות הפעמים שהוא מופיע בטלוויזיה בזמן האחרון), אבל להגנתו יש לומר שהוא עושה זאת גם מכיוון שאין בישראל סמכות אחרת שלוקחת אחריות על המצב בכללותו. אלה סימנים ראשונים של אנרכיה. |
|
||||
|
||||
נאה דרשת. אינני מאשים את מופז במצב הבטחוני. אף אינני מצפה ממנו *לפתור* אותו. אני מצפה ממנו לשמור על בטחון אזרחי המדינה במידת האפשר, ולציית לדרג המדיני, כחוק. אבל כפי שכתבת, הוא חורג מסמכותו שוב ושוב, ויש יסוד מסוים לחשוד בו במניעים בלתי-מקצועיים בכמה מהתבטאויותיו הציבוריות והמקצועיות (למשל בדיווחים לממשלה). אכן, אנרכיה משולחת בעולם, וגם את זה כבר כתב יוסי... |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |