טלטלה פיננסית קשה ברחבי העולם | 3019 | ||||||||
|
טלטלה פיננסית קשה ברחבי העולם | 3019 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
מה שמראה שהאדם אכן מסוגל לייצר חורים שחורים המסכנים את האנושות. |
|
||||
|
||||
"החמדנות בקרב הבנקים להשקעות ומנהלי ההשקעות יצרה מוצרים, מבלי לחשוב בהכרח על התשואות למשקיעים." - אני חשבתי שבדיוק להיפך: הבנקים ובתי ההשקעות לקחו סיכונים גבוהים מדי כדי להגדיל את התשואה, שהיא מה שעניין את המשקיעים ובעלי המניות. אצלנו קרן "חרמון" של פריזמה עשתה אותו דבר בזעיר אנפין. |
|
||||
|
||||
גם מה שאתה אומר נכון, וגם מה שכתוב בכתבה נכון - זה עניין של נקודת מבט. לכל מנהל השקעות היו (בהכללה גסה מאוד כמובן) שתי אפשרויות - להשקיע בצורה סולידית (ולהשיג תשואה כמעט מובטחת של נאמר 5% בשנה), או להשקיע בצורה פראית (שדי שקול למשחק רולטה: כל תוצאה אפשרית - מרווח של 1000% ועד הפסד מוחלט של הכסף). האפשרות השניה היא זאת שרוב מנהלי ההשקעות בחרו, ומסיבה טובה (מבחינתם). בשנים שבהן ערך ההשקעה אכן עלה בעשרות אחוזים, הם קיבלו עשרות מיליוני דולרים בבונוסים. היום, כשמגלים את הצד השני של ההשקעות האלה, החברות שלהם פושטות רגל, בעלי המניות מפסידים את כל כספם (לא רק את הרווח של השנים האחרונות, גם את הקרן) והם מפוטרים. אז הם ישבו שנתיים-שלוש בבית, ייהנו מהמיליונים (שאף אחד לא יתבע מהם להחזיר), ואז ימצאו עבודה אחרת. האלטרנטיבה היא הרבה פחות זוהרת - השקעה סולידית משמעותה מצד אחד מקור פרנסה יציב למנהל, אבל מצד שני העדר בונוסים. הוא אולי יזכה לשמור על העבודה שלו במשך 20 שנה, אבל בכל אותם 20 שנה הוא ירוויח בערך מה שהוא הרוויח מבונוסים של שנה אחת. אני לא חושב שיש מנהלי השקעות רבים שלא האמינו שהבורסה תיפול יום אחד. חלק גדול מהם ביצע בדיוק את החישוב הציני שמופיע בתגובה הזאת. האם זה אומר שהם "דאגו לתשואות המשקיעים" או לא - זה עניין של סמנטיקה. בסופו של דבר הם דאגו בעיקר לכיס הפרטי שלהם. |
|
||||
|
||||
בתי השקעות בארה"ב חיו יפה מאוד לאורך יותר ממאה שנה לפי שני עקרונות יסוד: 1) לעולם לא לקחת צד במסחר, אבל תמיד לחתוך פיפס מכל צד. 2) המחזור היומי הוא המלך כי ממנו נגזרות העמלות. בשפל או בגאות תמיד עשו בנקאי ההשקעות כסף טוב. ילדים בוגרי מנהל עסקים מאוניברסיטאות האייוי-ליג גויסו במשכורות של שישה אפסים לשנה. מנהלים בכירים גרפו עשרות מיליונים. טונות של קוקאין הוסנפו לנחירי הדילרים והטריידרים. הכל דפק והשיטה עבדה. מה שקילקל את השורה היה הינדוס המכשירים הפיננסיים. כבר לפני עשור, ב-1998, קיבלנו שיעור ראשון על עוצמת ההרס הגלומה בשימוש בנגזרים דרך התפוגגות בועת אג"ח רוסיה של ילצין. משבר משכנתאות הזבל הוא רק הנכד הכה צפוי. אבל הכלכלה האמריקנית אינה רק וול-סטריט. הריאליה היא הקובעת מעבר לפיננסים. כמה עשרות מיליארדים לכאן או לשם לא מזיזים הרבה (מעבר לרעש הנוראי בתקשורת, ומשם לתודעה הציבורית) למשק של טריליונים. במיוחד שממשלי מדינות המערב זורקים החוצה את עקרונות השוק ומתערבים בגסות (ובנחישות). אם שמעת על הלאמת הפירמה ה-18 בגודלה בעולם, ענקית המשכנתאות AIG, בסכום של כ-85 מיליארד דולר, יש עוד מרכיב פעוט אחד במשוואה. בקפיטליזם כמו בקפיטליזם, וזו הלוואה בריבית נשך של 12%. בסוף, משלם המיסים האמריקאי עוד אמור להנות מתשואת שיא על כספו. אין בהודעה זו כדי להמליץ/להחשיד ני"ע מסוים. אם כי אישית אני סולדת מאנליסטים לכאורה, בנקים במכפיל מעל 6, חברות ביטוח המנהלות פנסיות וקרנות נאמנות המפרסמות מרכולתן בטלוויזיה. |
|
||||
|
||||
למה הכוונה ב"הנדוס המכשירים הפיננסיים"? (אחד שלא משקיע, כי אין לו). |
|
||||
|
||||
באופן כללי, זה לקחת חלק זעיר מנכס בסיס, אפילו לא קיים בפועל או שלילי בערכו הממשי, לארוז אותו בנוסחאות מתמטיות שאף אחד לא מבין לאשורן, למנף את המוצר החדש בהלוואות ענק ולשווק אותו הלאה ברווח מטורף. אולי הקטע בקישור יסביר את העניין. |
|
||||
|
||||
אם AIG היתה ענקית משכנתאות, היא היתה מובלת אחר כבוד לצ'פטר 11.אבל היא ענקית ביטוח וזו הבעיה. חברות הביטוח מתנהלות בהנחת יסוד שיכולות להתרחש רק קטסטרופות קטנות וספורות.אם היו מבוטחים אצלה כל נפגעי להמן ברדרס- היא היתה פושטת את הרגל ואחריה שובל ארוך של של נפגעי הצונמי הכלכלי ששילמו הרבה כסף כדי לבטח את עצמם. |
|
||||
|
||||
בעיית AIG לא נוגעת בעיקרה בנושאי ביטוח רגילים (אלמנטרי, חיים, נזקים) אלא בביטוחים פיננסיים על מכשירים. כלומר הימורים. חברות ביטוח אמורות להיות אי ועוגן שמרני של אקטואריה וחישוב פוליסות. לא קזינואים. בכל מקרה, כפי שציינתי, ההלוואה הפדרלית שלוותה בהלאמת 80% מהחברה אולי מפחיתה את שווי השוק למחזיקי המניות, אבל היא ניתנה בריבית מטורפת, שתחזיר לבעלי מניות היסוד - אזרחי ארה"ב - את כספם במהלך 6 השנים הבאות. לדעתי אחלה עיסקה. |
|
||||
|
||||
אם זו אחלה עיסקה אז AIG לא תבריא. בסופו של דבר החברה תצטרך לשלם את דמי הביטוח למבוטחים-מהמרים שהפסידו. |
|
||||
|
||||
זה לא משכורת מי יודע מה. אני הייתי מעדיף שישה ספרות אחרות. |
|
||||
|
||||
AIG לא הולאמה, כפי שאת יכולה לקרא בהצרה שמסר הממשל האמריקאי. החברה קיבלה קו אשראי (בריבית מפולפלת) בסכום של עד 85 מיליארד דולר, כמו כן הממשל הודיע שהוא יקבל/יקח 79.9 אחוז ממניות החברה (אני מניח שסוג של דילול ב"הנפקה", אם כי זה עדיין לא ברור). |
|
||||
|
||||
אם לקיחת רוב מוחלט של מניות של חברה בידי הממשלה איננה הלאמה, הלאמה מהי? |
|
||||
|
||||
הלאמה זה כשהממשל לוקח לידיו את החברה מכוח החלטה/חוק, מבלי להתחשב ברצון החברה. AIG ניהלה משא-ומתן על מכירתה והיתה זקוקה נואשות לקו אשראי כדי להימנע מפשיטת רגל (למרות שלדעתי בטווח הארוך, שווי הנכסים שלה עולה משמעותית על החוב). במצב הזה למיטב ידיעתי החברה (כלומר הדירקטוריון) הסכימה להקצות את המניות בתמורה לקו האשראי. באותה המידה גם אתה יכולת לקבל 80 אחוז ממנה, אם רק היית יכול לתת לה קו אשראי של 85 מיליארד באחוז ריבית נמוך יותר. |
|
||||
|
||||
הלאמה היא מצב בו גוף כלכלי או נכס אחר שלא היו ברשות המדינה עוברים לרשות המדינה, ולא משנה מהן הנסיבות. במקרה של AIG מלווה הכסף בתמורה לרוב המניות יכול היה להיות גוף פרטי או ממשלה של מדינה אחרת, אך מכיוון שמדובר בממשל של אותה המדינה - זוהי הלאמה. |
|
||||
|
||||
הפרטה היא מכירת/מסירת חברות ממשלתיות, יחידות סמך, בנקים, וכל יתר ירקות המוחזקים בידי המדינה והציבור דרך נציגיו ברשות המבצעת, לבעלות וניהול אנשים פרטיים. הלאמה זה בדיוק התהליך ההפוך. מה שיותר מעניין אותי - ההשלכות של הלאמת AIG (ובפועל גם את ענקיות המשכנתאות פרדי ופאני) על האמונה הכמעט דתית בקפיטליזם צרוף המבוסס כלכלת שוק. אני סבורה כי הזעזוע האידיאולוגי ידמה במהותו להתמוטטות הקומוניזם. (מרתק לראות כיצד חברת גז-פרום הרוסית עשתה סיבוב פרסה מהפרטה להלאמה בפועל מחדש. כיצד בנק לאומי אצלנו פועל כגוף עסקי פרטי למרות היותו בבעלות המדינה לכאורה. כיצד בנק הפועלים ודיסקונט תחת מכירת גוף השליטה מפשלים בגדול) מה ששומט לגמרי את בסיס הטיעון כי המגזר העסקי מוכשר יותר לנהל עסקים מאשר פקידות ממלכתית. לפחות האחרונים לא יכולים לקטוף לעצמם מצנחי זהב ובונוסים שערורייתיים. |
|
||||
|
||||
איני רואה את הלאמת AIG כמו גם צעדים אחרים שנקטו הרשויות בארה"ב כיותר מאשר צעדים פרקטיים (ונכונים) למיתון המשבר. נדמה לי גם שלא תהיה להם השפעה אידאולוגית משמעותית לאורך זמן. |
|
||||
|
||||
את כותבת דברי טעם. |
|
||||
|
||||
אגב, לא הייתי רואה בעייה בכך שלמנהלים של חברות כושלות ניתנים מצנחי זהב, אם הם רק היו מוכנים לנסות אותם... |
|
||||
|
||||
אם כבר, למה לא לתת להם מצנחי ארד? מחיר הזהב מסתובב כבר סביב ה-850 דולר לאונקיה. לא חראם? |
|
||||
|
||||
התבלבלת. יעל ארד איננה צנחנית, אלא ג'ודיסטית. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
חשבתי שצוברי מהארד בבייג'ין הוא דווקא מאגף גולשי הרוח. |
|
||||
|
||||
מזכיר לי שאיזה אידיוט ברדיו אמר, בעקבות זה שישראלי אחד זכה במדליה אחת באולימפיאדה אחת, שברור עכשיו לכולם שישראל אימפריה בענף גלישת הרוח. |
|
||||
|
||||
הוא התבלבל בין גלישה לעשיה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אז שניים? נו? "אימפריה"? כמו הרומית למשל? ציוויליזציה המותירה חותמה בבאות אחריה? |
|
||||
|
||||
''אימפריה''- יותר כמו הפועל פתח תקווה. |
|
||||
|
||||
לא ישראלי אחד (אלא שניים) ולא מדליה אחת (אלא שלוש) ולא באולימפיאדה אחת (אלא גם כן שלוש). זה הכל. |
|
||||
|
||||
טעיתי במספרים. טוב לדעת. עדיין, שני אנשים ומדלית זהב אחת, לקרוא לזה "ישראל אימפריה" זה פתטי; ילד קטן שמסתובב מתחת לסינר של אמא וקורא "אני גדול וחזק". |
|
||||
|
||||
אתה יודע, גם היינו זוכים ב-20 מדליות אולימפיות בגלישת רוח ב-7 האולימפיאדות האחרונות, עדין לא היינו אימפריה רחבת מימדים שמותירה אחריה מורשת של אלפי שנים, למרות שבהחלט היינו מעצמת שיט. אני חושב שהבעיה שלך היא עם עצם השאלת המושג אימפריה, או עם השאלת מושגים בכלל. בעיה מופרכת משהו בעיני. |
|
||||
|
||||
אין לי בעיה עם השאלת מושגים. סתם רציתי להציג כמגוחכת את ההתלהבות המוגזמת מזכייתם של שני בחורים במדליה. רוצה להגיד "אימפריה" על ספורט? שיהיה - אז ארה"ב אימפריה בכדורסל. כל שחקן כדורסל חולם לשחק ב-NBA, וכמעט בכל אולימפיאדה, ארה"ב לוקחת את הזהב. בעתיד הנראה לעין, אין ספק שכדורסל ימשיך להיות מקושר בראש של כולם עם אמריקה. ישראל בשיט? סלח לי, אבל אף אחד מחוץ לישראל לא שם לב בכלל, ואני לא יותר מדי אתפלא אם חצי מהמשתתפים בתחרות שואלים את עצמם "ישראל? יש להם בכלל ים?" |
|
||||
|
||||
ואם מדינה אחרת (נגיד, בריטניה) היתה זוכה ברוב מהמדליות בשיט, מישהו מחוץ לאותה מדינה היה שם לזה לב? אתה שמת לב לכמה מדליות זכתה בריטניה בשטיט? מישהו כאן שם לזה לב? מישהו מקשר את בריטניה עם "אימפריה בשיט" (כשאין חיריק מתחת לש')? שיט זה לא כדורסל, ואף פעם לא יהיה, זה פשוט לא מעניין... (ואותו הדבר תקף גם לג'ודו) |
|
||||
|
||||
אני לא יכול *להוכיח* את זה, אבל אני מאמין שזה מאוד ברור שלטעון שישראל גדולה בשיט כמעט כמו שארה"ב גדולה בכדורסל זו התממות, שקר או אשליה עצמית. כלומר, לא יכול להוכיח את זה מעבר למספר המדליות ומספר הספורטאים מהתחום שמספרים שהם היו מתים לשחק בארה"ב, ומשמוותרים על קריירות מכניסות שהם כבר פיתחו בארץ המוצא שלהם כדי לעבור ללשחק בליגת המכללות כדי *אולי* להגיע ל-NBA יום אחד, לעומת המספר המקביל מענף השיט שמתים לבוא להתחרות בישראל. כאן אתה כבר לא יכול להגיד (בכנות) "זה פשוט כי אף אחד לא מתעניין בשיט" - אני מוכן לשים כסף שעיתונים בארץ היו מגיעים לקצות תבל כדי לדווח על הספורטאי היחיד שפלט פעם אמירה שאפשר להסיק ממנה שהוא מעריך את ישראל ורוצה להגיע להתאמן כאן. |
|
||||
|
||||
אם מדינת ישראל קונה חמש מניות של אפריקה ישראל, היא הלאימה אותה ? ויקיפדיה כותבת "הלאמה הוא מונח המתאר פעולה של נטילת קניין מידי בעליו על–ידי המדינה והפיכתו, לפיכך, לרכוש הלאום." ארה"ב קנתה (בתמורה לקו אשראי) חלק מAIG, היא עדיין חייבת בכל החובות של בעל מניות ובפרט בעל עניין (כמו איסור ניצול מידע פנימי למסחר וכו), אין לה שום זכות לעשות כרצונה בחברה או נכסיה (כי זה פוגע בבעלי המניות האחרים). החברה נותרת רכוש של בעלי המניות, לא רכוש הלאום. |
|
||||
|
||||
אם לקיחת *רוב מוחלט* של מניות של חברה בידי הממשלה איננה הלאמה, הלאמה מהי? |
|
||||
|
||||
זאת לא הלאמה. זאת השתלטות באמצעות קניית מניות. |
|
||||
|
||||
אם הקונגרס האמריקאי היה מעביר החלטה שחברת הביטוח הגדולה ביותר בשוק האמריקאי תהפוך להיות רכוש של הממשל הפדרלי, ובעליה יפוצו בהתאם, אין ספק שזו הייתה הפרטה, נכון? אם הקונגרס היה מקבל את אותה החלטה בדיוק, רק לגבי 80% מהחברה ולא כולה - עדיין הלאמה, נכון? מה ההבדל בין זה לבין המקרה הנוכחי? שלא הועבר כאן חוק? |
|
||||
|
||||
הקונגרס לא קיבל את ההחלטה, הדירקטוריון החליט את זה, כלומר החליט להענות להצעת רכש (שכבר קמו בעלי מניות שמתנגדים לה ומחפשים מימון חלופי, אם כי לא ברור מה הם יוכלו ליישם, היות ובטיוטה האחרונה של ההסכם נמחק סעיף ההצבעה בקרב בעלי המניות). אף אחד לא קם בוקר אחד ואמר "כל רכושך שלי", בהינתן הברירה בין פשיטת רגל לאיבוד 80% מהמניות, עשתה החברה מה שכל אחד היה עושה. ההבדל המהותי הוא בהסכמה בין הצדדים, לכן זו מכירה לכל דבר ולא הלאמה. הממשל קנה מניות, בדיוק כמו שהוא קונה מניות דרך מגוון הגופים שבשליטתו הישירה או העקיפה. אם קרן הפנסיה של מדינת ניו-יורק קונה 80% מהמכולת של שמחה, אף אחד לא יטען שהמכולת הולאמה. ד"א, כבר נרמז בעיתונות הכלכלית שבנקים שנותרו עם כיסים עמוקים מנצלים את המצב כדי להרוויח הרבה מעל למקובל בעסקאות בהן דרוש הון רב. |
|
||||
|
||||
'הדירקטוריון החליט את זה', בערך כמו שהבעלים של מפעלי המתכת במוסקבה החליטו להענות להצעת הרכש של לנין בימי המהפכה העליזים. נכון, האפשרויות שלהן היו שונות. אם הם היו אומרים ללנין לא, הם היו חוטפים כדור. אם הם היו אומרים לפולסון לא, הם היו מפסידים חלק ניכר מהונם. אבל כשהממשל מציב אדם מול שתי אופציות, אחת מהן גרועה בהרבה מהשנייה, זו לא ממש בחירה. |
|
||||
|
||||
השאלה היא, כמובן, מי היורה של הכדור שגרם לחברה לפשוט את הרגל. שלא לדבר על כך שלמנהלים יש אפוד מגן בדמות בונוסים שמנים מהעבר. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין מה אתה רוצה. מכל הגורמים בעולם שהחברה ניהלה איתם משא ומתן (ועדיין יש כמה גופים שיכולים לתת הלוואה כזו), הם בחרו בהצעה הטובה ביותר, הם היו חייבים לנהל משא ומתן כי החברה לא נוהלה כראוי. זה לא קשור לזה שהמציעה היא הממשלה, אף אחד לא איים על החברה. איך זה דומה למצב בו הממשלה מצמידה לבעלים אקדח לראש ? |
|
||||
|
||||
לא יזיק לזכור שחלק גדול מהתאגידים האמריקאים הגדולים הם בבעלות הציבור ומי שקרויים "הבעלים" הם בעלי 5-6% . הם אמנם מקיימים אספות של בעלי מניות והכל על פי החוק- יש נציגי ציבור בדירקטוריון- אך ל"ציבור" אין הרבה מה לומר. לפחות באופן תיאורטי, ההלאמה יכולה להיעשות על ידי הפקעת המניות מידי אותם בעלים שהיו אחראים על ניהול החברה פושטת הרגל. אין לי ספק שיש משהו רקוב בדרך המסודרת לכאורה של הבעלות והניהול של התאגידים, אם בעלי 5% שולטים בהם ונהנים מהתאגיד כאילו שהוא בבעלותם הכמעט מחלטת-חוץ מחלוקת הדיווידנדים. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שכדי לבטל את אלמנט ה''חמדנות'', כלומר - בונוסים על רווחים קצרי טווח, צריך לחשוב על מנגנון תגמול המבוסס על יותר מתוצאות השנה האחרונה. אולי כמו בסטארט -אפ, לחלק ''אופציות'' על אחוז מסויים מהרווח (הרב שנתי) של החברה שיבשילו רק בעוד מספר שנים. |
|
||||
|
||||
קל לומר וקשה לבצע.שר האוצר האמריקאי היה יו"ר גולדמן זקס. החמדנות מסתובבת ברמות מאד גבוהות -קראתי למשל, שלננסי פלוסי יש מניות של AIG במאות אלפי דולרים. |
|
||||
|
||||
מעניין היה לשקול החזר מצד המנהלים בעת הפסדים. למשל, אם נניח לרגע שהמנהל מקבל כבונוס שני אחוז מהרווח כשיש כזה, אפשר להציע שהוא יחזיר שני פרומיל מההפסד כשיש כזה. זה לא מאוזן לגמרי אבל זה יתן לו תמריץ גם להזהר קצת. |
|
||||
|
||||
זה לא טוב לדעתי. לפעמים המנהלים כבר מזמן לא בחברה כשההפסדים מגיעים. הרעיון הוא לעודד אחריות לטווח בינוני. אני גם לא אוהב את הרעיון להכריח אדם להחזיר כסף שהוא כבר קיבל. אפשר לשים את הבונוסים בנאמנות. |
|
||||
|
||||
במקום אופציות אפשר לחלק חוזים עתידיים עם תאריך פקיעה רחוק. |
|
||||
|
||||
ביומיים האחרונים התפוצצה שערורייה מדהימה. בנק ברקליס האנגלי רכש נתח מ'ליהמן בראד'רס', ההוא שקרס כידוע, והשאיר עיי חורבות למשקיעים ולבעלי המניות. ובכן, התברר כי בדעת ברקליס לחלק בונוסים בסך 2.5 מיליארד דולר לעשרת אלפי עובדי ליהמן בחטיבה הניו-יורקית שנקנתה. רבע מיליון דולר בממוצע לאדם. בלונדון ובנ"י מתפוצצים מזעם על עזות המצח והמשך הגרידיות בפיננסים כאילו דבר לא קרה. |
|
||||
|
||||
זה דווקא מזכיר לי מקרה דומה ששמעתי עליו פעם, אני לא זוכר את כל הפרטים אבל כאשר בנק כושל נקנה על ידי בנק גדול יותר הם העלו את המשכורות של כמה עובדי מפתח ( ופיטרו את השאר) למרות שהם היו האשמים בכישלון. הסיבה היתה שהם עדיין צריכים להעביר בצורה חלקה את הניהול, והם קיוו למנוע מהעובדים (שהיו בעמדות די בכירות) לתקוע מקלות בגלגלים. |
|
||||
|
||||
במקרה שהזכרת זה נשמע כהחלטה סבירה ואף הגיונית מבחינה ניהולית. כאן ברקליס הציל חטיבה שלמה מפיטורין ועוד מחלק להם 2.5 מיליארד כבונוסים מעבר למשכורות הגבוהות ממילא. אין, אין גבול לחמדנות ולחוצפה. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי, מי כאן החמדן והחצוף? ברקליס? ליהמן? |
|
||||
|
||||
לא יודעת בוודאות. בטח יש פה איזו עיסקה סיבובית. |
|
||||
|
||||
או שלא מדובר לא בחמדנות ולא בחוצפה. |
|
||||
|
||||
כן, גם זו אפשרות. למרות שבלונדון ובנ''י דווקא חושבים במושגים האלה. |
|
||||
|
||||
שברתי את הראש במשמרת לגבי תגובתך. איפה באמת החמדנות ומאיזה צד מגיעה החוצפה? פתרון התעלומה קשור כנראה בהעברת 8 מיליארד דולר בימים שקדמו לקריסת ליהמן, מאירופה לחברת האחזקות של הבנק בנ"י. התחושה הבסיסית שלי בנוגע לעיסקה סיבובית קיבלה אישוש מסוים. |
|
||||
|
||||
זה שחיתות, לא חמדנות. |
|
||||
|
||||
וממה נובעת השחיתות אם לא מהחמדנות? |
|
||||
|
||||
מהכימיה במוח. אבל זה לא כל כך מוסיף אם אומרים "בלונדון ובנ"י מתפוצצים מזעם על *הכימיה במוחות של העוסקים* בפיננסים כאילו דבר לא קרה". |
|
||||
|
||||
ה'זעם' צוטט מהעיתונות הכלכלית. למשל כאן: http://www.hadash-hot.co.il/story/38171/ המילה שחיתות אינה במקומה. גם מעשים חוקיים לחלוטין יכולים להיכלל במסגרת חוצפה וחמדנות חזירית. מנכ"ל ביר סטרנס שפוטר לאחרונה במסגרת התמוטטות בנק ההשקעות ומכירתו, לקח הביתה עוד 140 מיליון דולר כמתנת פרידה. זאת כאשר שער המניה צלל ב- 96% במהלך שבוע המסחר האחרון לקיומה בזירות המסחר. |
|
||||
|
||||
כן, אבל את תארת מצב שליהמן חלבו את הסניף האירופאי ורמזת שברקליס הסכימו לקנות את החברה בתנאי שהסכומים הללו יתגלגלו אליהם, ובתמורה מרחו את הסניף הניו יורקי. או שאולי אמרת משהו אחר? האמת, עוד לא הבנתי מה יצא לברקליס מכל הסיפור. |
|
||||
|
||||
כבר עניתי לך כי גם אני לא יודעת בוודאות מה מסתתר מאחורי הסיפור. אבל מריחה עיסקה סיבובית. מעריכה שברקליס רכש את חטיבת הברוקראז' הרבה פחות משוויה הנכסי נטו. כולל המיליארדים שעפו מאירופה לנ''י ימים ספורים טרם קריסת ליהמן סופית. |
|
||||
|
||||
מתברר שמנהלי האחים ליהמן שמרו לפני הקריסה איזה כמה שקלים להבטיח את המשכורות של השכירים שלהם (דבר די יפה) בארצות הברית, ועכשיו, לעובדים שלהם בממלכה המאוחדת אין משכורות (למרות שהסניפים בממלכה המאוחדת דווקא היו רווחיים) בזמן שלעובדים בארצות הברית (שהיו מאד לא ריווחיים) יש משכורות. |
|
||||
|
||||
גם התברר כי מנהלי ליהמן דאגו לפני הקריסה לדיור מוגן עבור עצמם. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי, אין ב-greediness שום ניואנס שלא קיים ב"חמדנות". אז למה לעזאזל משתמשים בה בעברית? |
|
||||
|
||||
צודק. מעתה רק חמדנות. |
|
||||
|
||||
או שמא תאוות-בצע? |
|
||||
|
||||
בצע שאינו בצע כסף. |
|
||||
|
||||
להכריח להחזיר זה מאוד דומה לפשוט לחלק לו את הכסף אחרי זמן מסוים, עם התוספת שכשאתה מחלק לו אחרי כמה זמן, הוא לא יכול להגיד שהוא בזבז וכבר לא יכול להחזיר. |
|
||||
|
||||
בענווה אופיינית אני מפנה ל תגובה 491172 . |
|
||||
|
||||
אופציות ניתנות למכירה מהרגע שחולקו, וחוזים עתידיים הם בלתי ניתנים להעברה, כן? או בלתי ניתנים להעברה במידה והסעיף המתאים מופיע בהם? |
|
||||
|
||||
לא, אני מתכוון לחוזים שניתנים למכירה. ההבדל בין אופציה לחוזה הוא שחוזה יכול לשאת הפסדים במקרה שערך נכס הבסיס יורד בעוד אופציה יכולה לכל היותר לאבד את ערכה. אם מנהל הצליח למכור את החוזה העתידי שלו, הקונה יהיה זה שיישא בהפסד. |
|
||||
|
||||
אני כבר רואה חברת השקעות שמתמחת בחוזים עתידיים של ברוקרים ומשלמת לברוקרים שלה בחוזים עתידיים. |
|
||||
|
||||
וקרן גידור שתהנדס חבילות אג"חים עם דירוג AAA. |
|
||||
|
||||
ניתן לשכלל את החוזה העתידי המוצע למנהלים דרך קביעת מועד אחד לפקיעה, וע''ש בלתי-סחיר. |
|
||||
|
||||
מה איכפת לך שהם ימכרו את החוזה? |
|
||||
|
||||
כמו בסטרט-אפים - הרצון לשמר את העובדים? |
|
||||
|
||||
יש בזה הגיון, אבל ייתכן שזה מכשיל את הרעיון כולו, כי לא בטוח שחוזה כזה ייחשב כבונוס ע''י מי שיקבל אותו. אני לא הייתי רוצה לסחוב על גבי מחוייבות כספית לחברה שעזבתי לפני כמה שנים. |
|
||||
|
||||
אתה כברוקר? אתה לא סוחב *מחוייבות*, בדוק להפך, החברה מתחייבת לשלם לך את הבונוסים שלך אחרי תקופת הבשלה, בהתאם לביצועי החברה באותה תקופה. בכל אופן זה יפתור רק חלק מהבעיה. כפי שהערת בצדק, ההצלחה של החברה נמדדת גם על בסיס מפסר הלקוחות ולא רק על בסיס הרווח שהיא מייצרת פר לקוח. מכיוון שה*לקוחות* הם חמדנים וקצרי ראות, הם ילכו לחברות המייצרות רווחים גדולים ושוב יהיה תמרוץ (הפעם מצד בעלי החברה) להעדיף אסטרטגיות מסוכנות. |
|
||||
|
||||
אני כמנהל שקיבל חוזה עתידי ממנו אינו יכול להפטר עד תאריך הפדיון. חוזה כזה עלול לגרום לי הפסד. על בונוסים שישולמו רק בעתיד לא דיברתי, אלה אינם אלא אופציות למועד רחוק. אני לא חושב שההצעה תפתור את כל הבעיות, היא עלתה בדעתי רק בהקשר של אותו תגמול שניתן היום ואין דרך לגבות אותו מאוחר יותר, אבל לאור ההערות של הברמנית ושלך אני חושב שהרעיון פשוט לא טוב ומציע לגנוז אותו. |
|
||||
|
||||
אל תמהר להרים ידיות. זה דווקא רעיון משובח. נגיד שמועצת המנהלים קובעת כי המנכ"ל יקבל כבונוס 1% מהרווח אחרי מס לשנה נתונה. אבל זה ייעשה בצורה של חוזה עתידי על הרווח העתידי בעוד שנתיים(1). ע"ש ולא סחיר. כדאי לאותו מנהל להפיק עוד ועוד רווחים לחברה במהלך התקופה כדי להגדיל את שווי הבונוס. כל שנה והחוזה העתידי שלה באותה המתכונת. (1) ניתן לאפשר נקודת יציאה נוספת לתאריך פיטורים/התפטרות. |
|
||||
|
||||
כדי לשפר את האטרקטיביות של הבונוס, הוסיפי כאן משהו אקזוטי שלא מתנהג בדיוק כמו חוזה עתידי אלא מגביל את ההפסד המכסימלי (כלומר לא קו ישר אלא עקומה ששואפת אסימפטוטית לערך שלילי לא גבוה מדי בכיוון ה X השלילי וקו ישר בכיוון ה X החיובי) ויש לך נושא לתיזה - בעיקר אם את יודעת לתמחר את המכשיר החדש הזה. אני מצפה למשקה על חשבון הבית. |
|
||||
|
||||
אם הולכים לשיטתך, אפשר לייצר נוסחת חישוב לחוזה עתידי תלוי רווח עתידי, עם תיגמול ליניארי להישגים עולים עד למועד המימוש, אבל בלי לפגוע בבונוס הבסיס לאור מאזני שנה נתונה. כלומר, לא תהיה סנקציה בדיעבד על מנהל בגין רווח קטן/שווה בעתיד, אך יהיה לו תמריץ חזק לביצועים טובים יותר בכל הווה כדי להגדיל את בונוס העבר. אצלנו כל המשקאות הם על חשבון הבית. הלקוחות משלמים רק דמי שכירות כוסות (ובלאי) צנועים. |
|
||||
|
||||
אין בעיה - הבאתי כוסות מהבית. יאללה, תמזגי. |
|
||||
|
||||
אני כנראה קצת איטי- אם זה לא סחיר זה משמיט את הקרקע מתחת להצעה של שכ"ג ולמעשה חוזר להצעה שלי (אופציות או נאמנות) לא? |
|
||||
|
||||
בהצעה שלך המוטב אינו יכול להפסיד. |
|
||||
|
||||
איך הוא מפסיד בשיטה של החוזים? |
|
||||
|
||||
אם קיבלת חוזה על ערך של 100 וביום הפקיעה המניה שוה 90, אתה *משלם* 10 (כפול איזה קבוע שלא משנה לנו כאן). |
|
||||
|
||||
הבנתי. אני מניח שחוקי המדינה יאסרו על העסקת עובד באופן כזה. |
|
||||
|
||||
כי מהות הצעתך נסובה בעיקר על הרצון להפיק מהמנהלים תועלת לזמן ארוך. אם תאפשר מכירה הם פחות מחויבים. |
|
||||
|
||||
בסופו של יום אתה צריך להחתים את המנהל על חוזה, יש לי הרגשה שרבים (ואולי הזהירים מבינהם) יעדיפו כסף ביד ולא חברות מוזרות שמאיימות לגרור אותם לפשיטת רגל אם הם יכשלו. |
|
||||
|
||||
או אם המנכ''ל הבא יכשל, או סתם יבחור לחתוך לגמרי ברווחי החברה בתקופה שבה הבונוס שלך נמדד, כדי לעשות טריק חשבונאי שיוביל את החברה לרווחים בתקופה שבה הבונוס שלו נמדד. |
|
||||
|
||||
אכן כך, ולכן התיקון ב תגובה 491310 |
|
||||
|
||||
בסיוו של הסרטון הבא: http://www.youtube.com/watch?v=r8asQsfn82E לא מומלץ לבעלי לב חלש!!!! |
|
||||
|
||||
הלב שלי בסדר, אבל הקישור לא. |
|
||||
|
||||
מצטער, שכחתי לספר שצריך חשבון ב-YouTube. |
|
||||
|
||||
רוסיה הופכת להיות קפיטליסטית. ארצות הברית הופכת סוציאליסטית. אם באופן אוטומטי נאמץ את המודל האמריקאי, כמקובל אצלנו, יהיה כאן מעניין. |
|
||||
|
||||
ארה''ב לא הופכת לסוציאליסטית אלא אם הסוציאליזם מתבטא רק בהלאמות. |
|
||||
|
||||
נראה שדווקא עכשיו אפשר למצוא הרבה מציאות. |
|
||||
|
||||
אתה קורא לAIG מציאה? |
|
||||
|
||||
הוא התכוון למציאות עם ו' מקובצת. |
|
||||
|
||||
אם כבר, שרוקה |
|
||||
|
||||
לאו דווקא. |
|
||||
|
||||
לא יודע מה איתך, אבל על הנייר הרווחתי הרבה מעל מאה אחוז על אופציות עליה. כן, לדעתי במחיר הנוכחי זו אכן מציאה. |
|
||||
|
||||
וורן באפט מביע דעתו: "אני לא יכול לחזות מה יקרה לשוק המניות בטווח הקצר. אולם, סביר להניח שהשוק יגאה הרבה לפני שתרשם עליה במצב הרוח או בכלכלה. אני קונה לפי כלל פשוט: לפחד כשהאחרים חמדנים, לחמוד כשאחרים מפחדים. אין ספק שכעת הפחד נמצא בכל." |
|
||||
|
||||
בוא נאמר שוורן באפט יכול להרוויח הרבה מיליונים מאיתור המצבים הללו. אני יכול להפסיד את המיכנסים בגלל שרק אחשוב שאיתרתי את המצב. |
|
||||
|
||||
באפט רוצה גם להפגין ''פטריוטיזם כלכלי,'' כמו שהוא מראה בכותרת המאמר שלו ''קנו אמריקאי''. תמיכה בחלום האמריקאי המעורער בדרך הכי אמריקאית. |
|
||||
|
||||
מרחיקי הראות שביננו הקדימו זה מכבר תרופה לחשש אותו אתה מעלה (תגובה 406739) ועתה הם יכולים להשגיע את כל הונם באופציות לגידול איטריות על המאדים. |
|
||||
|
||||
ולמאותגרי אנגלית: |
|
||||
|
||||
כי ערך המניה הוא בהגדרה הצפי לרווחים עתידיים. |
|
||||
|
||||
זה מה שאמי גודמן כותבת על הסוציאליזם האמריקאי. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שכבר כתבו על זה בתנ"ך: היהפוך כושי (אפריקאי אמריקאי) עורו ונמר חברבורותיו? יתכן שלקרוא למקיין נמר זו הגזמה, אבל יש נטייה לכך בתנ"ך. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי למה בחרת לצטט דווקא אותה. אמנם מהקשבה של שנים אני מאד מעריך את העיתונאות שלה אבל היא כל כך שולית לשעומתה גדעון לוי (יש דבר כזה?) הוא פופולרי כמו חומוס-טחינה. היא באמת מהשמאל אולטרה ליברלי וכנראה רואה סוציאליזם מגיח מעבר לכל הזדמנות. למשל, בבחירות האחרוות היא היתה היחידה שנתנה פתחון פה למועמדים מהמפלגות השוליות, שהמדייה סתמה להם את הפה (לראלף ניידר היה רעיון שנשמע לא רע ושבטח לא יתממש: לגבות אחוזון משוק הטרנזאקציות על ניגזרות כדי לממן את תוכנית ההצלה שלא על חשבון משלם המסים. מצד שני הוא תקף את קולין פאואל שתמך באובמה רק כדי לחפות על השקרים שלו באו"ם). שווה יותר אולי לקרא פרשנים כלכליים כמו פלויד נוריס שכתב שאם הלאמת הבנקים מריחה מסוציאליזם, הוא קרוב יותר למרקסיזם של גראוצ'ו מאשר של קארל. אני לא רואה התקרבות כל כך גדולה לסוציאליזם. אפילו היום כתב הפרשן השמרני דויד ברוקס שבניגוד להצלת המערכת הפיננסית ע"י הזרמת כספים לבנקים וחברות הביטוח, אין הצדקה [אידאולוגית-קפיטליסטית] שהממשלה תציל את חברות הרכב. צריך לדאוג לעובדים, אבל טבע הקפיטסליזם הוא שחברות גדולות (פאן-אם, אי.טי.טי.) נעלמות, וזה דווקא דבר חיוני להתקדמות קפיטליסטית. מעניין גם לראות כיצד ההסטוריה איכשהו חוזרת על עצמה. ב 1832 אנדרו ג'קסון (והמפלגה הדמוקרטית!) התנגד לבנק מרכזי שלדעתו נגד את החוקה והיווה סכנה מונופוליסטית. הוא סירב להאריך את המנדט של הבנק ופיזר את כספי הממשלה לבנקים מקומיים קטנים. זכרון המשבר הפיננסי הגדול שאחרי מלחמת 1812 , שאז קטן הפיקוח הממשלתי והבנקים הילוו לספקולנטים כספים מעבר ליכולתם הכלכלית, עזר לג'קסון במלחמתו נגד בנק מרכזי. אבל אז, אחרי שג'קסון ביטל את הבנק המרכזי והרגולציה קטנה, הבנקים הילוו כספים לכל דורש והכל ניגמר במפולת ופניקה בשנת 1837 עם עליות מחירים גדולות, אבטלה גבוהה ואינפלציה. פאני-מיי יכולה להוות דוגמה למקבילה בת זמננו. כשבנקים למשכנתאות איימו למכור חבילות משכנתא ישירות למשקיעים תוך עקיפה של פאנימיי, המנכ"ל החליט לקחת את החברה לטריטוריה של הימורים מסוכנים למרות האזהרות. "לא ידענו מה בדיוק אנחנו עושים" (כאנקדוטה, מה ערך השקעה של 10000$ במניות שנעשתה בשנת 1929 רק בזמן משטר רפובליקני או דמוקרטי? כל מפלגה שלטה בבית הלבן 40 שנה http://www.nytimes.com/interactive/2008/10/14/opinio...) ________________ כ 11000$ (או 51000$) תחת נשיא רפובליקני כ 300000$ תחת נשיא דמוקרטי |
|
||||
|
||||
גם היא אינה רואה. המילה ''סוציאליזם'' נאמרה על ידה באירוניה. |
|
||||
|
||||
היא נהפכת ''סוציאליסטית'' גם במובן שחוק ה''פינוי פיצוי'' שלהם מכיל סעיף ה''מחסן'' אותו בפני ביקורת שיפוטית או חקיקתית בעתיד. זה כוח מוגזם בידי נגיד הבנק האמריקאי. |
|
||||
|
||||
החוק הזה ( תנסה לגלול לסעיף 8): |
|
||||
|
||||
ניחוח קל של cosmic variance עולה באפי :-) |
|
||||
|
||||
דווקא Not Even Wrong דיבר יותר לעניין, אבל אני מודה שאני קורא את שניהם. אני לא כל כך אוהב את התמיכה העיוורת באובמה הנודף מ CV. |
|
||||
|
||||
ברצוני לזרוע אור על אספקט שלא מדברים בו רבות. ההתנהלות המוניטרית של ב"י והנגיד פישר בשנים האחרונות. לא סוד הוא שהבנק המרכזי מתפקד כחונטה כלכלית של תאבי משכורות והטבות ללא שום קשר לביצועים. גם ידוע כי המוסד המופקד על הפיקוח הבנקאי חוטא כל העת כלפי זכויות הלקוחות והמפקידים. פרשת עמלות הבנקים תוכיח. אפשר לחיות עם מוסדות רקובים. קשה לשרוד עם עיקשות וטיפשות אישיים. פישר מצליח לדרוך על כל המוקשים האפשריים. 1) הריבית. כולם, כולל כולם, יודעים שאין מנוס מהורדת הריבית על השקל. לא ברבע או חצי אחוז אלא אולי אפילו באחוז ויותר. זה הרי מה שיקרה עד סוף 2008. לא יעזור כלום. נתוני האינפלציה שהולכת להיות קרובה לאפס בניגוד לחודשים האחרונים רק יחישו את הביצוע. אז למה לא לקצץ כבר כעת את האיום הספקולנטי על הדולר/שקל? 2) שער החליפין. כולם, כולל כולם, יודעים שמתבצעת פה מתקפה ספקולנטית לגמרי בעד השקל ונגד המט"ח. מרמה של 4.3 שקל לדולר הגענו תוך כשנה ל-3.4. ייסוף של כ-רבע. פגיעה אנושה בייצוא ובהייטק. מריל לינץ' הזבלוני, שיחרר אתמול הודעה כי השער הנכון הוא 3.18. מריל לינץ' הזבלוני העניק דירוגי שיא לחבילות אשפה מהסאב-פריים. מריל לינץ' עצמו כבר לא בנק השקעות במובן המקובל. אבל ב"י בשלו. 3) רגולציה. ממשלים ובנקים פדרליים ברחבי העולם אסרו לאחרונה על מסחר בשורט במניות ובכלים של כאלף גופים פיננסיים. בנק ישראל והנגיד פישר, משחקים בקקה ולא מטילים קנס רגולטורי על פעילות קצרת מועד (נגיד פחות מ-90 יום בין קניה ומכירה ולהיפך) של מסחר בין המטבעות. למשל, במקום מס רווחי הון - מס דרקוני של 70% על עיסקאות שאינן לצורך מימון ריאלי של הפעילות. 4) טכניקה. בנק ישראל הוא כה עלוב עד שהחבר'ה מחו"ל, שפוצעים אותנו כל יום מזהים בקלות את הפרצות. למשל יום שישי בערב. כל הדוסים מסבים לשולחן השבת והקידוש וכל הזאבים מתכנסים מעבר לגדר ודופקים את הדולר לעומת השקל בהיעדר השומרים. ב"י אפילו לא שם במשמרת דילר/טריידרית אחד/ת. כאחת שהרגישה בגופה את חוויית הרצפה בזירות וול סטריט ושוק הסחורות בשיקגו (ונהניתי מכך בכמה מובנים. למרות הלחץ הנוראי) אני יכולה להעיד כי זה ממש מחדל. 5) פוקר בקלפים גלויים. רק בוק גמור כמו פישר משדר לספקולנטים החגים סביב השקל מה מדיניותו. במקום לדפוק אותם ברכישת מיליארד דולר ביום אחד ומכירה ביום אחר, הוא דבק בקניית 100 מיליון בכל יום. והכי נורא - מדבר על זה בבירור. לא הייתי לוקחת אותו לאי בודד במסגרת "אבודים". אסטרטג מדובלל יכולת. 6) מכשירים. מה מונע ממר פישר, לאור היתרות העצומות של הדולרים והאירו, להנפיק איגרות-חוב במט"ח עם ריבית גבוהה ואטרקטיבית? במכה אחת אפשר להרוג כמה חולירות וחוליים. |
|
||||
|
||||
נו ברמנית, כשאינך מדברת על התנחלויות ופלסטינאים אני איתך. |
|
||||
|
||||
איציק, איציק, איציק! וכבר חשבתי לאמץ אותך כשמאלן המחמד שלי... מאיפה הבאת את הסטיגמה הזאת לגביי? אני בכלל נמנעת מלדון בסוגיית ההתנחלויות. משלל תגובותיי פה לא תמצא יותר משלוש-ארבע הודעות הכוללות את המילה התנחלות. לרוב לאו דווקא בהקשר חיובי. |
|
||||
|
||||
אז טעיתי. כנראה בגלל כמה התבטאויות חריפות שריח לאומני נדף מהן- או אולי גם בזה טעיתי. |
|
||||
|
||||
עם הרוב קשה שלא להסכים, אך שאלה מטעם בני התמותה הפשוטים שאני נמנה איתם, מדוע/איך-את-יודעת שהאינפלציה בחודשים הקרובים תהיה כמעט אפסית? |
|
||||
|
||||
תחזיות מפי כלכלניות תמיד צפויות לאכזב. לא במקרה הזה כי אין לי אינטרס ופוזיציה לשרת. לא תהיה כמעט אינפלציה בישראל בחודשים הבאים משום הנתונים הבאים: 1) מחיר חבית נפט גולמי צנח משיא 147$ לסביבות ה-105. כנראה שיתייצב על 95 פלוס מינוס לקראת סוף השנה. 2) התפרעות הקומודיטיס בדגנים נבלמה. כל הפרמטרים מבשרים על ירידה נוספת מתונה. 3) במידה והקונגרס על שני בתיו לא יאמץ את תוכנית החילוץ של פולסון-את-ברננקי יבוא משבר כבד על העולם כולל דפלציה. במקרה שכן, השווקים כבר ערוכים למצב של סטגנציה ואישפוז במחלקה לטיפול נמרץ נשימתי. אנחנו נמצאים כיום בסוף חודש ספטמבר. תבדקי אותי לקראת דצמבר. |
|
||||
|
||||
הכדור כרגע נמצא בידי הנשיא ולא הקונגרס. אם הנשיא יתעקש להעביר את התכנית ללא שינויים -הוא ישא באחריות. על פי הלחץ האדיר שמופעל על חברי הקונגרס והסנאטורים:א. לבטל את סעיף 8 בעניין הסודיות. ב. למנוע זרימת הכסף כרווחים למנהלי ובעלי מניות של המוסדות שאמורים לקבל את הסיוע. ג.להביא פתרון למיליוני בעלי המשכנתאות שאמורים לפנות מבתיהם. התכנית במקורה בנויה על פינוי האנשים מבתיהם ומכירת הבתים ולזה יש התנגדות גדולה. |
|
||||
|
||||
"התוכנית במקורה בנויה על פינוי האנשים מבתיהם ומכירת הבתים ולזה יש התנגדות גדולה" - מאין מגיעה הטענה ההזויה הזו? |
|
||||
|
||||
אני יכול לחפש את המקום שקראתי את זה. מדוע זה כל כך הזוי ?(למרות שהמעשה באמת הזוי וגועלי). תכנית החילוץ של החברות הכושלות בנויה על מימוש ההתחייבויות. ההתחייבויות כאן הן משכנתאות. איך ממשים משכנתאות שהקונים אינם יכולים לשלם? מעקלים את הבית ומוכרים אותו. זה אולי נשמע רע אך זהו זה. יש התנגדות מאד קשה לתכנית הזאת ודרישה להסדרי נושים עם בעלי המשכנתאות ופריסת החוב ל-30 שנה. מה לא הגיוני במה שכתבתי? |
|
||||
|
||||
אני הבנתי שהבעיה היא בכך שמרוב דירות המציפות את השוק לאחר שעוקלו פשוט אין די קונים. האם טעיתי? |
|
||||
|
||||
לשם כך מזרימים את הכסף.הקונים יקבלו משכנתאות נורמליות תוך בדיקה שהם מסוגלים להחזיר. הפתרון צריך להיות לא להוציא אף אחד מביתו ולפרוס את ההחזרים לשלושים שנה. הביקורת הגדולה על התכנית שהיא אינה מתייחסת לבעיות הבסיסיות של הכלכלה האמריקאית: העברה מאסיבית של הייצור של התעשיה האמריקאית אל מחוץ לגבולות ארה"ב -אווטסוקסינג על כל צורותיו. אם אינני טועה, מספר העובדים בייצור בארה"ב באופן אבסולוטי, זהה למספר שהיה ב-1952. אז היו 150 מיליון תושבים בארה"ב.רוב תוספת מקומות העבודה שהיו היו מישרות בשכר נמוך של מלצרים/יות זבנים וכד'.. |
|
||||
|
||||
איך הגעת לזה שהתוכנית "בנויה על מימוש התחיבויות"? מה זה קשור בכלל? התוכנית היא שהממשל ירכוש ארגונים ונכסים פיננסיים וימכור בעתיד כאשר ערכם (בשאיפה) יעלה שוב. המטרה היא להרגיע את הפאניקה בשווקים ולמנוע התמוטטות של חברות נוספות, חלקן הגדול בכלל לא נותן משכנתאות. בשום מקום לא קראתי על ההתנגדות ה"מאוד קשה" לחלק הדימיוני הזה בתוכנית. אני משוכנע שכהרגלך, כל הקטע הזה פונטז כי הוא מתאים לתמונת העולם שלך על הרעים והטובים. אבל אדרבא, אני ממתין למראי מקום. |
|
||||
|
||||
אז כדאי שתקרא. אינך קורא מספיק ומחפה על כך בסגנון כתיבה בוטה. "חלקן הגדול בכלל לא נותן משכנתאות": בנק הפועלים נותן משכנתאות? אז איך הוא הפסיד מילארד דולר בעסקי הסאב פריים? אתה מתעלם מהיותה של המערכת הפיננסית היום סבוכה והיות כל המרכיבים קשורים זה בזה. גם הפנסיות קשורות במצב בשוק ההון ולא צריך לפרט מה יקרה אם המערכת תקרוס. אבל אני מבטיח שאשתדל לשלוח לך לינק למאמרים שמתייחסים לקטע של מיליוני הבתים שבעליהם אינם מסוגלים לשלם את חובותיהם ולכן מוציאים נגדם צווי פינוי כדי לממש את הנכסים. הפחד הגדול הוא שמוסדות האשראי לא יאפשרו בגלל סגירת האשראי לקונים פוטנציאליים- למכור אותם. כדי שאפשר יהיה למכור אותם צריך קודם לפנות מהם את הדיירים. האם אתה טוען שממשלת ארה"ב תהיה בעלת מיליוני הבתים ופשוט תתן לדיירים להמשיך לגור בלי נסיון לממש את הנכסים? |
|
||||
|
||||
העובדה שמוציאים צווי פינוי אינה מפתיעה, אבל זה לא מה שטענת. אתה טענת ש*התוכנית הכלכלית* *בנוייה* על זה שיפנו אנשים מבתיהם, וזה מעורר התנגדות קשה מאוד. אם אין לך עדויות לכך, עדיף להודות מאשר לענות על שאלות אחרות. אתה חושב שהתוכנית של הממשל היא להציף את השוק במיליוני בתים במחיר נמוך? מבריק. רואים שקראת הרבה על התוכנית. אנא שתף. |
|
||||
|
||||
הטון יודע הכל והמנופח שלך אינו מוצא חן בעיני. חלק מהתכנית גם אם הוא חבוי, הוא מימוש מקסימלי של החובות על הבתים. ההתקפות על הממשלה מתייחסות לכל מיני היבטים ולא אתייחס אליהם עכשיו. מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, זהו אחד הנושאים: אלו שעומדים בפני צווי פינוי. מטרת המימשל איננה להציף או לא להציף את השוק בדירות זולות; מטרת המימשל היא להתגבר על המשבר בוולסטריט. אחד המרכיבים במשבר הוא הסאב פריים. אחד מהמקורות האפשריים הוא מימוש הדירות. האם הדירות אינן בשוק? אם מוציאים צווי פינוי כפי שגם אתה טוען, הרי גרעין התכנית הממשלתית הוא לקחת את החלקים הבעייתיים מחברות הפיננסים שבקשיים. ההערכה היא שהחלקים הללו, ערכם יעלה מתישהו. איך הוא יעלה? אם הוא יהיה למשל דירה-משהו פיסי- אז אפשר לצפות שערכה יעלה וודאי לא יתאפס. ערכה יהיה תלוי במציאות של כסף בידי הציבור כדי לקנות אותה, לשכור אותה וכו'. לא כל הדירות ניקנו כהשקעה ולא לשימוש והן מיותרות ואפשר להרוס אותן בלי שיורגש חסרונן. |
|
||||
|
||||
כמובן שמשבר הסאב פריים אינו מורכב רק או בעיקר מדירות אלא ממה שנופח על הבסיס הזה. |
|
||||
|
||||
התוכנית היא מאוד פשוטה והטענה המקורית שלך היא מאוד פשוטה. טענת שהתוכנית במקורה בנוייה על פינוי מיליוני אנשים מבתיהם ולכך יש התנגדות גדולה. אם אכן כך הוא המצב, בוודאי שלא תתקשה למצוא 2-3 לינקים לכך מאתרי החדשות האמריקאיים הגדולים. אם מדובר באיזה היסק שלך על חלק "חבוי" בתוכנית - אתה פשוט יכול להודות בכך. זאת לא בושה. |
|
||||
|
||||
אם אתה עוקב אחרי המו"מ שמתנהל בקונגרס עם המימשל על התכנית, תראה שזהו בדיוק הנושא: http://www.iht.com/articles/2008/09/28/business/bail... ה-foreclosures היו חלק מתבקש בתכנית.מה שמנסים עכשיו לעשות הוא למנוע אותם.ליבה של התכנית הוא לאפשר למערכת האשראי להמשיך ולתפקד. בבסיסה בנויה התכנית כמו כל תכנית כלכלית על מסגרת פיננסית ובמיסגרת הזאת הצד של המקורות הם הבתים הפיסיים. הפוליטיקאים בקונגרס מספרים שהם עומדים במיתקפה חסרת תקדים מצד בוחריהם כדי לדאוג ש:"The bill includes pay limits for some executives "whose firms seek help, aides said. And it requires the government to use its new role as owner of distressed mortgage-backed securities to make more aggressive efforts to prevent home foreclosures." א. כספי התכנית לא יזרמו לכיסי המנהלים של המוסדות הפיננסיים. ב. למנוע את מימוש הנכסים הפיסיים כדי לממן חלק מהחובות. מימוש הנכסים הפיננסיים-פירושו תפיסת הבתים ומכירתם. כלכלה בסיסית.זה לא שיהיה קל לעשות את זה והדסון בכתבה הבאה מסביר למה, אבל אלו הנכסים הממשיים שישנם במשכנתאות; רוב היתר הוא אויר. קרא את המאמר של הדסון . אין לי כוח עכשיו לחפש אבל כשהוצגה התכנית דיווחו הרבה סנאטורים וחברי בית הניבחרים שמופעל עליהם לחץ קשה בשתי הנקודות שציינתי. |
|
||||
|
||||
שתי פנים לתכנית ההצלה הגדולה בהיסטוריה: 1) שיערוך המשכנתאות ופרישתן מחדש ללווים. הפסקת רוב העיקולים. 2) רכישת הרשויות ני"ע ויתר נגזרים זבלוניים המרעילים את המערכת הפיננסית וגורמים למחנק באשראי לפעילות ריאלית. במקביל יבואו צעדי משנה כמו מגבלות על שכר המנהלים, חקירות פליליות לגבי מעורבתם בהונאה ובניפוח שערים, רגולציה הדוקה בעתיד, וכן, גם השתתפות בנקים מרכזיים בעולם במאמץ האמריקאי. אני צופה שזה לא יגמר ב-700 מיליארד. לדעתי הבור כמעט כפול. אבל צריך לזכור שבועת הנדל"ן האחראית לכל התהליך נושאת ערך ממשי. בסופו של דבר הבתים והדירות בנדון יקבלו תג מחיר. |
|
||||
|
||||
מסכים איתך. שתי הפנים שכתבת לא הופיעו בצורה הזאת בתכנית המקורית שהגישו ברננקה ופאולסון ואני מקווה שכך תצא התכנית לדרך. אני מקווה שאובמה יבין עכשיו את המגמות החדשות בציבור האמריקאי, ישדד את מערכותיו ויועציו הכלכליים ועך ינצח בגדול. |
|
||||
|
||||
הכדור עבר למעלה הגבעה, והקונגרס שמט אותו לרצפה. לעת עתה. כרישי וול-סטריט מריחים כרגע את קבלת תכנית החילוץ דרך עליות של יותר מ3% במדדים העיקריים. |
|
||||
|
||||
הייתי אומר שבשלב הזה, ההצבעה בעד התכנית היתה פלופ של שני המועמדים והרוב הדמוקרטי. עכשיו כשראו שאפשר לחכות כמה ימים ואולי אפילו יותר משבוע ולא יקרה אסון, ואפשר גם לחשוב יותר לעומק ולהרגיש את הציבור האמריקאי, אולי ירקחו תכנית טובה לארה"ב וקשה יותר לוול סטריט. |
|
||||
|
||||
באמת, בלי ציניות. הכדור עבר למעלה הגבעה, והקונגרס שמט אותו לרצפה - וחוקי ניוטון (או עקמומיות המרחב) גרמו לו להתגלגל בחזרה במורד הגבעה. ואכן - הממשל נאלץ להמתיק את הגלולה שוב. |
|
||||
|
||||
A Nevada real estate broker asked the Washington Post, "Instead of having a bailout, why don't we have indictments?" זו הדרישה שלוחצת חזק על הפוליטיקאים. |
|
||||
|
||||
קשה לא להסכים עם עלבונות לפרופסור פישר על זה שהוא לא משחק משחקים כמו אחרון הספקולנטים ? מישהו מבטיח שיהיה בכלל רווח מהספקולציות האלו (רמז: משחק סכום אפס) ? |
|
||||
|
||||
מה זה לשחק כאחרון הספקולנטים? פרופ' פישר כראשון האחראים לצד המוניטרי מפקיר, פשוט מפקיר, את הזירה לספקולציה פושעת של גורמי חוץ נגד האינטרסים של כלכלת ישראל. הבאתי דוגמה מפעילות ב"י בימי שישי אחה"צ ובערב. היעדר הפעילות, ליתר דיוק. בשעות אלו יכלו ועשו הספקולנטים תנועות הון קטנות ביחס (עשרות מיליונים בלבד) כדי להוריד את שער הדולר. ללא תגובת-נגד כי אין אפילו ש.ג. אחד במשמרת. לחשוב על פירמה יצואנית קטנה (או גדולה) שמאבדת את שולי הרווח בגלל הזנחת הבנק המרכזי את חובתו, ולבכות. ככלל, אני לא מתפעלת מתארים בכלכלה. גם לא ממקבלי פרס נובל. ביום א' השבוע, ארבעה ימים לפני פקיעת אופציות מעו"ף, הגיעה הפרמיה המשותפת של אופציות פוט וקול, at הכסף, ל-4900 נקודות. טירוף מוחלט. הכל בחסות נוסחת בלאק ושולס. שלא לדבר על הפרופסורים המהוללים זוכי פרס נובל מהפרשה של LTCM. |
|
||||
|
||||
כנגד כל אחד שמנסה להרים את השער, יהיה בעל אינטרס הפוך שינסה להוריד אותו. ההנחה היא שלטווח הארוך שיווי המשקל נקבע ע''י הצע וביקוש אמיתיים, תנועות שיכולות בקלות לתקן את שער הדולר יום לאחר מכן. הכלל שאין כסף על הריצפה (במיוחד בסכומים גדולים) תקף גם בשוק המט''ח. חברה שתלויה במט''ח צריכה, בדומה למה שמדינת ישראל עשתה, לגדר את החובות שלה. את יכולה להתרשם כרצונך, הזילזול שאת מפגינה פוגע רק בך. פרופסור פישר לא קורא את מה שכתבת, אבל היחס שלך מונע ממך להתחקות אחר מניעיו ולראות בצורה שקולה את מעשיו. הוא לא הגיע למעמדו כתוצאה מחוסר כישרון מובהק, גם אם הוא טועה, נסי לראות את הדברים גם מנקודת מבט שונה משלך. |
|
||||
|
||||
הפחת בהתרשמותי מהנגיד נובע ממעשיו ומחדליו ולא נוגע לכישוריו ומעמדו הרם. הוא אולי איש נהדר וחכם אבל בתפקידו כשומר החותם המוניטרי כשל כליל. מבחן התוצאה יוכיח. אין שום סיבה להניח לכנופיות ספקולנטים זרים(1) להתפרע אצלנו בסלון. במיוחד שהאמצעים לביצוע כה קלים ונגישים כפי שהצגתי בתגובה 491544. להערכתי, הצרה נעוצה בהיותו שבוי בקופסת הקונספציה של הבנק העולמי וקרן המטבע הבינ"ל. אותה גישה אולטרה-שמרנית קפואה שהביאה חורבן על כלכלות כדוגמת ארגנטינה. סביר להניח שפרופ' פישר לא קורא פה, אבל יותר ויותר קולות בעיתונות הכלכלית משמיעים ביקורת נוקבת על התנהלות ב"י בגזרות הריבית והמט"ח עליהן הוא מופקד. חלק מדבריי נסמך על טענות אלו. (1) מתפתחת לאחרונה תיאוריית קונספירציה לפיה כספי נפט אדירים מהמפרציות הם העומדים מאחורי המתקפה לייסוף השקל. מין טרור פיננסי לפגיעה בייצוא הישראלי ודרכו במשק כולו. אני דווקא בדעה שגורמים אירופאים כדוגמת "דויטשה בנק" פועלים כאן, אך ורק למטרות רווח קל. ספקולציה טהורה. |
|
||||
|
||||
אולי תספרי לנו במה מדובר? מיהם הפרופסורים המהוללים מהפרשה של LTCM ומה עשו? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
תתכבד הפירמה הקטנה (או הגדולה) ותגן על עצמה באמצעות אופציות על הדולר. פישר לא צריך להאכיל את הטרולים (בעצם, גם אני לא. שלום). |
|
||||
|
||||
איך פירמה (קטנה או גדולה) המייצרת בישראל אך קשורה בחוזי אספקה דולריים לטווח ארוך יכולה להגן על עצמה? לפני שנה היא קיבלה 4.3 ש"ח לדולר. היום 3.4. מאיפה בדיוק יביאו את השקלים לתשלום המשכורות, הארנונה? וממה יאכילו את הדיבידנד לבעלי המניות? |
|
||||
|
||||
התכוונתי להגנה מפני תנודות סוף שבוע שדיברת עליהן. בתור צרכן של מוצרים דולריים, אשר משכורתו מתקבלת בשקלים, אני דווקא שמח על התחזקות השקל. לו הייתי דן פרופר אולי הייתי מצטער. |
|
||||
|
||||
תגובתך מעידה על אי-הבנה בסיסית של המציאות הכלכלית. חברות מייצאות לא צריכות להעמיס על עצמן תקורות ביטוח שער (למשל, בצורת אופציות פוט) כאשר ב"י אמור להגן על שער החליפין מפני ספקולנטה זולה וחמדנית. בחישוב זהיר שערכתי, עלות קניית אופציות פוט לאור השערים האחרונים, כרוכה בפרמיית ביטוח ירידת שער של כ-2.5% לחודש. 30% בחישוב שנתי. קצת מטורף לא? |
|
||||
|
||||
אני באמת מומחה קטן באופציות. אבל אם העלות הכלכלית של ההגנה היא 30%, אני בוודאי אינני מבין מדוע אני צריך לממן אותה במסיי הזורמים לבנק ישראל. פתאום כל הקפיטליסטים רצים ברוב חוצפתם לבנק המרכזי כדי שיציל אותם. |
|
||||
|
||||
ממילא בנק ישראל ממומן ע''י הציבור. תפקידו לפקח ולווסת מט''ח בשעת הצורך. זו השעה. כבר שנה. רק שהבנק סוגר את השאלטר ביום ו' בצהריים ומשאיר את עדר היצואנים טרף לזאבים. משל למה דומה הדבר - שחברת החשמל תפסיק לספק זרם לצרכנים בגלל יציאת כל העובדים לחופשת סופ''ש מרוכזת. כל שבוע. ויגידו לך, קפיטליסט, תרכוש גנרטור פרטי (אופציות פוט על הדולר), וסולר, ותדאג לעצמך כי זה לא עניין המדינה לספק שירות ממלכתי. במיוחד שיש לבנק ישראל את האפשרות שאין לאף גוף פרטי. להדפיס שקלים ולהציף בהם את מתקפות הספקולנטים על הדולר. |
|
||||
|
||||
האם את חושבת שכל מה שכתבת עליו הוא מחמת חוסר איכפתיות? אולי יש שם אינטרסים שמלבים את העצלות? |
|
||||
|
||||
להערכתי זה עניין משולב. אצל פישר מדובר באסכולה ודוקטרינה. קשה לו כשאול לנקוט מהלכים מוניטריים בניגוד לאמונה עליה התחנך וחינך משך עשרות שנים. כשהתחיל סוף סוף לרכוש דולרים כדי לבלום את הנפילה, הוא תירץ זאת ברצון להגדיל את הרזרבות במט''ח, לא במלחמת חורמה בספקולנטים. לגבי עובדי הבנק - כבר הבעתי דעתי בהרחבה. |
|
||||
|
||||
"תפקידיו המרכזיים של בנק ישראל הם שמירה על יציבות המחירים באמצעות קביעת שער הריבית ונקיטת אמצעים משלימים במסגרת המדיניות המוניטרית, פיקוח ורגולציה על הבנקים בישראל, וניהול יתרות המט"ח הלאומיות." - מתוך ויקיפדיה. את רואה את סעיף ניהול שער החלופין ? לא. בגלל שרוב הכלכלנים, בטח מאסכולת שיקגו, מאמינים ששער החליפין נקבע ע"י הגורמים הראליים בשוק, וכל נסיון להרוויח או לשנות את השער דינו להיכשל בטווח הארוך. מה היו הסיבות שפרופ' פישר קנה מט"ח ? למה האוצר קנה מט"ח ? לא כדי להילחם בספקולנטים, אלא כדי להעמיד יתרות מט"ח כנגד החוב החיצוני (במסגרת הגדלת היתרות, חלק משינוי המדיניות) וכדי לגדר את החוב החיצוני של מדינת ישראל. נ.ב. חברה לא צריכה להיכנס לספקולציות ולשחק עם אופציות, אם לחברה יש הכנסות בדולרים והוצאות בשקלים, היא יכולה למכור דולרים כנגד התקבולים העתידיים שלה. להבדיל מאופציה, היא לא תהנה משום שינוי בשער החליפין, אבל גם לא תינזק ממנו. |
|
||||
|
||||
אמנם פישר הוא קצת דתי (דת שיקגו) אבל רק קצת. לא לחינם אמר פעם שטיגליץ בשנת 2001 או 2002 לעיתונאי ישראלי ששאל אותו מה ישראל צריכה לעשות: "תעשו מה שעושה ארה"ב ולא מה שהיא אומרת לכם לעשות". |
|
||||
|
||||
ע"ע הציטוט שלך במשפט: "ונקיטת אמצעים משלימים במסגרת המוניטרית" האמצעים המשלימים הם ויסות תנועות מט"ח ספקולטיוויות, צמצום או הרחבה של כמות הכסף, קביעת רמת הריבית בהקשר האינפלציה והריביות מבחוץ. ב"י לא ממלא את חובתו האלמנטרית. סתם אסופת אוכלי חינם המככבים כל שנה ברשימת שיאני המשכורות במגזר הציבורי. |
|
||||
|
||||
כנראה שלא היית ברורה מספיק כשכתבת את כתב המינוי של פרופסור פישר; אם זה תפקידו בחיים, אולי כדאי לרשום את במפורש בפעם הבאה. בנק ישראל לא מנסה לווסת את שער הדולר כשם שמשרד החקלאות לא מנסה לווסת את מועד זריחת החמה, שניהם מאמינים שהדבר נמצא מחוץ לכוחותיהם (מבלי להזיז את השעון או להחזיר את הרצועה). אני מבין שאת חושבת שאפשר לשנות את שער הדולר עם עשרות מליונים ספורים כשכולם ישנים, אבל רבים וטובים חולקים עליך. קצת קשה לבוא בטענות לאדם שמבצע את מה שהבטיח שיעשה. |
|
||||
|
||||
בנק ישראל מופקד על הצד המוניטרי בכלכלת המדינה. צד זה אמור להשתקף בשלושת תחומי הפעולה שציינתי. בנוסף, רגולציה על הבנקאות הפרטית. גם בנושא זה פשע ב"י בחוסר פיקוח והכוונה. בנק הפועלים לדוגמא נחשף ל-BSM, וחמור מכך, ל-structured investment vehicle , במיליארדי דולרים. |
|
||||
|
||||
אחד התפקידים הראשיים של נגיד בנק ישראל הוא לנהל את הפיננסים של המדינה. דבר זה אומר להתגושש עם הספקולנטים וגם להתחבק איתם. |
|
||||
|
||||
אחד הצעדים שנקטים למניעת הישנות המשבר הכלכלי הוא הגברת השקיפות בתחום. לדעת יותר טוב מה בדיוק ערב למשכנתא. מסתבר שהמבנה שהם מנסים לתעד הוא מורכב מאוד. מסתבר שתאור מילולי פשוט לא מספיק טוב. עכשיו רוצים שם תאור פורמלי ע"י תוכנית מחשב. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |