בתשובה לדרומי, 23/09/08 15:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הקונגרס לא קיבל את ההחלטה, הדירקטוריון החליט את זה, כלומר החליט להענות להצעת רכש (שכבר קמו בעלי מניות שמתנגדים לה ומחפשים מימון חלופי, אם כי לא ברור מה הם יוכלו ליישם, היות ובטיוטה האחרונה של ההסכם נמחק סעיף ההצבעה בקרב בעלי המניות). אף אחד לא קם בוקר אחד ואמר "כל רכושך שלי", בהינתן הברירה בין פשיטת רגל לאיבוד 80% מהמניות, עשתה החברה מה שכל אחד היה עושה. ההבדל המהותי הוא בהסכמה בין הצדדים, לכן זו מכירה לכל דבר ולא הלאמה. הממשל קנה מניות, בדיוק כמו שהוא קונה מניות דרך מגוון הגופים שבשליטתו הישירה או העקיפה. אם קרן הפנסיה של מדינת ניו-יורק קונה 80% מהמכולת של שמחה, אף אחד לא יטען שהמכולת הולאמה. ד"א, כבר נרמז בעיתונות הכלכלית שבנקים שנותרו עם כיסים עמוקים מנצלים את המצב כדי להרוויח הרבה מעל למקובל בעסקאות בהן דרוש הון רב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
'הדירקטוריון החליט את זה', בערך כמו שהבעלים של מפעלי המתכת במוסקבה החליטו להענות להצעת הרכש של לנין בימי המהפכה העליזים. נכון, האפשרויות שלהן היו שונות. אם הם היו אומרים ללנין לא, הם היו חוטפים כדור. אם הם היו אומרים לפולסון לא, הם היו מפסידים חלק ניכר מהונם. אבל כשהממשל מציב אדם מול שתי אופציות, אחת מהן גרועה בהרבה מהשנייה, זו לא ממש בחירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא, כמובן, מי היורה של הכדור שגרם לחברה לפשוט את הרגל. שלא לדבר על כך שלמנהלים יש אפוד מגן בדמות בונוסים שמנים מהעבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מה אתה רוצה. מכל הגורמים בעולם שהחברה ניהלה איתם משא ומתן (ועדיין יש כמה גופים שיכולים לתת הלוואה כזו), הם בחרו בהצעה הטובה ביותר, הם היו חייבים לנהל משא ומתן כי החברה לא נוהלה כראוי. זה לא קשור לזה שהמציעה היא הממשלה, אף אחד לא איים על החברה. איך זה דומה למצב בו הממשלה מצמידה לבעלים אקדח לראש ? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |