מדע הספרות מחפש פרדיגמה 3005
המהדורה החדשה של המבנה של מהפכות מדעיות מאת תומאס קון (תרגום: יהודה מלצר, הוצאת ספרי עליית הגג ומשכל, 2005) מחזירה אותנו שלושים שנה לאחור, אל הופעתו הראשונה של הספר בעברית, במסגרת החוג לספרות כללית באוניברסיטת תל־אביב. התרגום העברי לספר ביטא אז כמיהה עזה ליצירתו של מדע הספרות, תחום דעת שיהיה בעל מעמד ומאפיינים של מדע תקני.
תרבות והיסטוריה • יהושע ניר • יום ד', 10/9/2008, 15:04
המבנה של מהפכות מדעיות - עטיפת הספר
באמצע שנות השבעים למדתי בחוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב. זו היתה תקופה של פריחה עצומה בחוג. מטעמו או בתמיכתו יצאו לאור באופן שוטף כתב עת אקדמי באנגלית (Poetics and Theory of Literature" (PTL", כתב עת אקדמי בעברית "הספרות - רבעון למדע הספרות", ורבעון ספרותי עב כרס בשם "סימן קריאה". לימדו בו דמויות כמו חוקר הסיפור המקראי מאיר שטרנברג (לימים חתן פרס ישראל), העורך המיתולוגי מנחם פרי, מפתח תאוריית הרב מערכת בחקר התרבות איתמר אבן זוהר, והחוקר והמתרגם בנימין הרשב (הרושובסקי), מייסד החוג. הם כולם ניסו ליצור ולקדם את "מדע הספרות", עיסוק עיוני־ביקורתי בספרות שישווה בתכונותיו לפחות לבלשנות המודרנית או למדעי החברה המקובלים. מהפכות של ממש בתפיסת טקסטים ספרותיים התחוללו שם, בעיקר בחקר הטקסט המקראי, בהבנת מערכות ספרותיות ותרבותיות ובפענוח אופני ייצוג המציאות בטקסטים בכלל ובספרות בפרט.

סביב העניינים האלה התחוללו ויכוחים ערים במוספי הספרות השבועיים של העיתונים הגדולים ומלחמות עולם ניטשו בין המצדדים והמתנגדים בכינוסים ובמפגשים שונים. היתה תחושה שחקר הספרות והבנת תהליכים פרשניים הם עניינים חשובים שיש טעם להילחם עליהם. כל זה נראה היום כאילו התרחש לפני מיליון שנים. כמובן, עדיין מלמדים וחוקרים ספרות באוניברסיטאות. אבל שארית הלהט עברה לויכוחים על רב־תרבותיות, על סוגיות מגדריות ועל פשרם של טקסטים מתקשורת ההמונים. השיח האקדמי בתחום העיון הספרותי באוניברסיטה שבה למדתי בזמנו ממחזר חומרים מתור הזהב של שנות השבעים, ואלמלא פריחתו של נושא המגדר בחקר הספרות והתרבות בשנים האחרונות, לא היה נוסף לתוכנית הלימודים מלפני שלושים וחמש שנים כמעט דבר.

מילת המפתח באותם ימים היתה מדע: מאמר הפתיחה ב- PTL משנת 1976 נקרא: "Poetics, Criticism, Science" . מאמר המבוא של רבעון "הספרות" הראשון משנת 1968 כותרתו: "על תחומי מדע הספרות". השורה הראשונה של כתב העת Poetics Today של החוג משנת 1979 אומרת: "Poetics is the systematic science of literature" . לא מפליא, אם כן, שהספר של תומאס קון המבנה של מהפכות מדעיות יצא לאור דווקא במסגרת החוג לתורת הספרות הכללית ב-‏1977, בסדרת ספרים של המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה (חלק מהחוג), בשיתוף עם "ספרי סימן קריאה" ו"הספרות". ומי היו עורכי הסדרה? בנימין הרשב, איתמר אבן זוהר ומנחם פרי. באופן לא מפתיע כל המידע הזה על המהדורה העברית הראשונה אינו מוזכר כלל במהדורה החדשה, המבקשת, כנראה, להתנער מהזיקה לפואטיקה וסמיוטיקה.

קון היה פיסיקאי בחינוכו האקדמי, וספרו עוסק באופן בלעדי במהפכות מדעיות בתחום המדעים המדוייקים, הלוא הם מדעי הטבע, ובעיקר פיסיקה, כימיה וביולוגיה. והנה בארץ יצא ספרו לאור דווקא בחוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל־אביב. במבט ראשון עלול עניין זה להיראות משונה, אבל הכמיהות המדעיות של החוג הכשירו לכך את הקרקע, וקון הפך (עוד לפני שתורגם לעברית) ליקיר התפיסה המדעית של העיון בספרות על פי החוג. אין פלא אפוא, שקראנו חלקים של הספר באנגלית במסגרת קורסי המבואות למדע הספרות. אחר כך, כשיצא לאור בעברית, קראו תלמידי החוג את התרגום. מושג הפרדיגמה של קון התאים לנו, כי היינו, לכאורה, בעיצומו של השלב הטרום־פרדיגמטי של מדע הספרות החדש ולקראת הופעת הפרדיגמה הגואלת.


תומאס קון, על כריכת ספר מאת זייאודין סרדר



קון מציע הסבר לתהליך היווצרותו של מדע תקני. תחילה בא השלב הטרום־פרדיגמטי, שבו יש תוהו ובוהו של השערות, מחקרים ותיאוריות בלא שתפיסה אחת מרכזית תשלוט בכל. אחר כך פרדיגמה אחת, תפיסה המקובלת על הקהילה המדעית של תחום הדעת מופיעה והופכת להיות מורת הדרך של המדענים בתחום. ממנה נובעות שאלות החקר, דרכי המחקר והתיאוריות המרכזיות שישלטו בכל ממסדי המדע. לעתים יכולים ספר אחד או תגלית אחת ליצור את הפרדיגמה, למשל "מוצא המינים" של דרוין, "הפרינקיפיה" של ניוטון או שני מאמרי היסוד של איינשטיין מ-‏1905. אבל בחלוף השנים וברבות המחקר והתיאוריה צצות בעיות, שאלות לא פתורות וסתירות מופיעות, ואנו שוב במעין מצב טרום־פרדיגמטי חדש, ממתינים לפרדיגמה מושיעה שתחזיר את העיון המדעי למצב תקני.

התפתחות העיון בספרות בפרט ובתרבות בכלל לא היטיבה עם תפיסת "מדע הספרות". דווקא גישות דה־קונסטרוקטיביות, פוסט־מודרניות ואנטי־מדעיות המדגישות כולן את חוסר האפשרות של פיענוח שיטתי של הטקסט הספרותי פרחו להן בשנות השמונים ואילך בשיח הביקורתי. העיון בספרות נשאר מפוצל בין גישות שונות, הפוכות ומגוונות, בלא שתופיע פרדיגמה בנוסח קון. ובאמת אין בזה הפתעה גדולה, בהתחשב במורכבות, בעומק ובגיוון של התרבות והיצירתיות האנושית המשתנות ומתחדשות ללא הרף.

גם התיאוריה של קון נראית היום, לאחר עיסוק אובססיבי בנושא בשנים שלאחר פרסום הספר, בעייתית משהו. מבחינת הדיוק ההיסטורי מצאו לא מעט היסטוריונים של המדע ממצאים המטילים ספק בתקפותו של התיאור. מזוית הפילוסופיה של המדע והגישה הרלאטיביסטית ל"אמת" המדעית שמשתמעת מקון – גם כאן קמו לא מעט פילוסופים לערער על היחסיות שקון קובע לתוצאות המחקר המדעי (כל פרדיגמה בוא יבוא יומה, לא כן?) והציעו פתרונות מתוחכמים יותר.

הקריאה החוזרת שלי בספר במהדורתו החדשה היתה, לפיכך, נוסטלגית בעיקרה. המהדורה השנייה בעברית אמנם שונה רק במעט מהמהדורה הראשונה, אבל הזמנים השתנו מאוד. השיח הספרותי והשיח הביקורתי הפכו שוליים בהווייה שלנו. מדורי התרבות בעיתונות ובערוצי תקשורת ההמונים כבר אינם פנויים לעסוק בדיונים על טבעו של העיון בספרות או בתרבות. בימים אלה, כשמדונה חוגגת חמישים במוספי התרבות, נעים להיזכר בזמנים אחרים, בהם המבנה של מהפכות מדעיות עמד במרכזו של שיח ביקורתי. אפשר עדיין לקרוא בו כספר פילוסופיה קלאסי, מנכסי צאן ברזל שיש להכיר ולהוקיר, אבל כבר אין טעם או צורך להילחם בעדו או נגדו, כי רוב המלחמות הללו כבר נגמרו.
קישורים
תומאס קון - ויקיפדיה
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "תרבות והיסטוריה"
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

עוד לא קראתי 489716
האייל האלמוני יום ד', 10/9/2008, 19:58
אני רחוק מתחום הפילוסופיה של המדע, ולא קראתי עד היום את הספר, אבל הצלחת לעורר את סקרנותי. האם הספר מתאים לקורא ממוצע או שהוא מסובך מדי למי שלא רגיל לקרוא ספרות מדעית?
עוד לא קראתי 489717
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 10/9/2008, 20:16
''המבנה של מהפכות מדעיות'' הוא בין הספרים היותר קלים לקריאה בקאנון של הפילוסופיה של המדע. לדעתי כל אחד יכול לקרוא אותו ולהבין את הרעיונות המרכזיים, ככה שאין לך מה לדאוג.
עוד לא קראתי 489722
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 10/9/2008, 20:38
הייתי ממליץ לקרוא קודם את אחרית דבר שכתב לספר איתמר פיטובסקי. הוא נותן שם רקע פילוסופי לרעיונות של קון, וזה יכול לעזור כשנכנסים לקריאה של הספר.
עוד לא קראתי 489727
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 10/9/2008, 22:10
אכן, תימצות המחקר הספרותי- קודם תקרא את אחרית הדבר, אחר כך את הטקסט עצמו, ורק אז אולי תוכל להבין את הקדמת העורך.
עוד לא קראתי 489730
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 10/9/2008, 22:39
מתאים לי לקרוא קודם אחרית דבר, אחר כך הערות וביבליוגרפיה, אם יש אינדקס אפשר לעיין בו, מבוא ופתח דבר גם באים בחשבון, ולפעמים יש סיכום וכמה סופרלטיבים על העטיפה האחורית, עם תמונת המחבר. מאחור. רוב הספרים נופלים ממכונת הדפוס ישר אל תהום השכחה, כך שגם קריאה מסביב עושה אתם חסד. בקיצור, לא רואה שום בעייה לקרוא על הספר או על המחבר לפני קריאת הספר עצמו.
עוד לא קראתי 489779
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 11/9/2008, 11:38
מה שאתה תארת זה לקרוא על הספר *במקום* את הספר, הרי הקריאה עושה איתו חסד. אם כבר החלטת לקרוא את הספר, אם מכורח ואם מרצון, נראה לי הגיוני להתחיל בתחילת הספר ולסיים בסוף. אם העורך מרגיש שתוספת אינפורמציה תועיל לקורא לפני הקריאה, יתכבד ויכתוב את זה בהקדמה, לא באחרית הדבר.
יוקרה 489776
חיליק יום ה', 11/9/2008, 11:04
ברור למה חוקרי הספרות באוניברסיטת תל אביב רצו סטטוס מדעי. תראו איזה רעש ויוקרה עושה ניסוי מדעי מהסוג שרץ עכשיו בשוויץ. תחום שזוכה לתוית מדעית מקבל תקציבים וזוכה ליוקרה ששמורה למדעי הטבע. מבקר ספרות לעומת מדען - למי אתם הולכים להזרים תקציבים, להוציא כתבי עת "מדעיים", להזמין לכינוסים "מדעיים" וכדומה? אני לא בא מהתחום. אולי מישהו יודע מה קורה היום עם הסטטוס של "מדע הספרות" באוניברסיטת תל אביב?
יוקרה 489785
צפריר כהן • בתשובה לחיליק יום ה', 11/9/2008, 13:12
כינוסים מיועדים ע"מ להחליף ידע. החלפת הידע הזו חשובה לא פחות גם בתחומים פחות "מדוייקים": כנסים, כתבי־עת, ועוד.

יש לך רעיון לנסיונות שאפשר לערוך בתחום הספרות? המאמר טוען שתחום הספרות מתרחק במופגן כיום מכל גישה אובייקטיבית. בתחומים אחרים של מדעי החברה עורכים לא מעט נסיונות. האם זה מעניק להם סטאטוס מדעי? יוקרה רבה יותר?
יוקרה 489788
חיליק • בתשובה לצפריר כהן יום ה', 11/9/2008, 14:23
השאלה היא איך מודדים יוקרה. האם הביקוש ללימודים אקדמיים הוא מדד יוקרה טוב? אולי השכר שמשלמים בשוק העבודה? כמות ואיכות ההתייחסות של התקשורת למקצועות שונים? סקר של האייל הקורא?
אולי על פי כל המדדים האלה יחד ניתן לדרג מקצועות אקדמיים בסולם יוקרה. יש לי תחושה ברורה מאוד מה יהיו התוצאות של דירוג יוקרה כזה.
יוקרה 489806
צפריר כהן • בתשובה לחיליק יום ה', 11/9/2008, 17:11
ניקח פיזיקה, מתמטיקה,מחשבים, הנדסת מזון, מנהל עסקים, פסיכולוגיה, סוציולוגיה

נראה לי שהקריטריונים שבחרת לא מוצלחים במיוחד. השווה פיזיקאי למהנדס מזון מבחינת יוקרה לעומת אפשרויות תעסוקה.
יוקרה 489819
חיליק • בתשובה לצפריר כהן יום ה', 11/9/2008, 20:59
ההערה שלך נכונה, כמובן. אם תעיין בטבלה שבקישור תוכל לראות שמקצועות המדע כלל אינם בין המבוקשים ביותר באקדמיה. נושא התעסוקה ובעיקר הפוטנציאל לשכר גבוה כנראה יותר חשובים מיוקרה. עבודה סוציאלית וסיעוד מבוקשים על ידי נשים כנראה מסיבות הקשורות לתפקידיהן המסורתיים במשפחה ובחברה, ולא בגלל יוקרה או שכר. מקצועות המדע יילמדו על ידי פריקים של התחום, והמקצועות ההומניסטיים כמו ספרות או חקר המזרח הקדמון יישמרו לאנשים מרחפים שמנותקים מההמון והממון.
יוקרה 489827
האייל האלמוני • בתשובה לחיליק יום ה', 11/9/2008, 22:44
אני מסתכל על זה אחרת. המקצועות המבוקשים ביותר, אלה עם הצירוף הנכון של יוקרה וכסף, מיועדים לאנשים הבינוניים. מדענים וגם חוקרי ספרות או אנתרופולוגים וכו' הם אנשים עם חיבור נכון של יכולת, התעניינות, סקרנות והתעלות מעל הטרנדים של יוקרות ותנאי שוק. מנהל עסקים, חשבונאות, משפטים, אלה באמת מקצועות למחפשי כסף וסטטוס. מה עושה שם פסיכולוגיה בין המקצועות המבוקשים? אני שואל כי מדובר במקצוע שיש בו בכל זאת פוטנציאל לשאר רוח. העניין טעון בדיקה.
יוקרה 489836
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 12/9/2008, 1:18
תואר ראשון בפסיכולוגיה, בנוסף לעוד כמה מקצועות ממדעי החברה והרוח (פילוסופיה, היסטוריה), הוא אחד מהתארים שהרוב המכריע של הסטודנטים לא יעסקו בו, או משהו שקשור בו, אפילו יום אחד מחייהם לאחר קבלת התעודה.
אין כוונתי לומר שאלו תארים חסרי ערך. ממש לא. אני, למשל, בדיוק מסיים תואר במדע המדינה, וכוונתי להמשיך בתחום. אך לצערי, לא נראה לי שרוב עמיתי ללימודים בכלל מתעניינים במקצוע שהם בחרו ללמוד. פשוט מישהו פעם אמר להם שאחרי הצבא והטיול להודו צריכים לעשות תואר ראשון, אז הנה, הם עושים... פסיכולוגיה פשוט נחשב ''מגניב,'' ומתאים להלך רוח תרבותי מסוים.
יוקרה 489837
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 12/9/2008, 3:24
פסיכולוגים עושים הרבה מאוד כסף, לפחות בחלקם. במיוחד הם עושים כסף אם הם לאקאניאנים.
יוקרה 489845
איציק ש. • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 12/9/2008, 5:36
אבל לא תואר ראשון.
יוקרה 489864
האייל האלמוני • בתשובה לאיציק ש. יום ו', 12/9/2008, 13:02
לא, שני.
מאידך גיסא, עובדים סוציאליים יכולים גם הם לטפל כפסיכולוגים, ולהם מספיק משום מה תואר ראשון בלבד.
יוקרה 489867
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 12/9/2008, 14:18
אתה צריך תואר שני לא בשביל לטפל, אלא בשביל לקבל משכורת של פסיכולוג. גם קב''ן יכול להיות עם תואר ראשון בלבד.
יוקרה 489868
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 12/9/2008, 14:42
לא הבנתי.
יוקרה 489875
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 12/9/2008, 17:15
נדמה לי שבעל תואר שני ומעלה בפסיכולוגיה מקבל זכות להיקרא פסיכולוג קליני, ולדרוש שכר בהתאם.
יוקרה 489878
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 12/9/2008, 21:58
אכן נכון (כמובן, אם התואר השני שלו הוא בפסיכולוגיה *קלינית*). אבל אל עם תואר ראשון בלבד הוא לא יכול לטפל, אלא אם מדובר בתואר בעבודה סוציאלית. אולי בצבא, עם קב"נים, זה אחרת.
יוקרה 489803
האייל האלמוני • בתשובה לצפריר כהן יום ה', 11/9/2008, 17:03
זה כמובן לא תחום הספרות שהתרחק מאובייקטיביות אלא המחקר והביקורת על הספרות!
יוקרה 489828
האייל האלמוני • בתשובה לצפריר כהן יום ה', 11/9/2008, 23:06
ניסויים בספרות: בעצם כל שיר (או סיפור) חדש הוא ניסוי בחקר הספרות. נגיד שיש לנו תיאוריה על לשון השירה ואיך היא פועלת. כל שיר חדש מעמיד את התיאוריה במבחן, האם התיאוריה מצליחה להסביר את אופן פעולת הלשון בשיר הספציפי הזה? כמובן שמחברי שירים יכולים לנסות שטיקים שיערערו את התפיסות המקובלות על לשון השירה. אני מניח שזה קורה כל הזמן, חילופי סגנונות ודורות בשירה.
יוקרה 489835
צפריר כהן • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 12/9/2008, 0:57
יש לך דוגמה לתאוריה לא טריוויאלית ולשיר שיכול לסתור אותה?
יוקרה 489877
האייל האלמוני • בתשובה לצפריר כהן יום ו', 12/9/2008, 21:42
דוגמה מתחום היצירה הדרמטית:
על פי תיאוריית הטרגדיה של אריסטו "טרגדיה היא חיקוי אמנותי של עלילה נעלה, שלמה בפני עצמה, בעלת שיעור מתאים, שלשונה מתובלת, שנפשותיה פועלות בדרך דרמתית ולא בדרך של סיפור. חיקוי המבצע – באמצעות מאורעות המעוררים חמלה ופחד – את הקָתַרְסִיס (מירוק) של היפעלויות כגון אלו". לפי אריסטו, הטרגדיה מורכבת משישה יסודות, שעל פיהם נקבעת איכותה: סיפור המעשה (עלילה שיש לה ראשית, אמצע וסוף), מידות (הערכים המוסריים של הדמויות), סגנון דיבור פיוטי, מחשבה (ההיגיון והמודעות של הגיבור), חיזיון (האופי החזותי של הטרגדיה), ונעימה (אופייה המוזיקלי).
התפתחות העלילה מזוהה עם ההיגיון הפנימי המניע את הגיבור: עליה להיות רציפה ועקבית, ולא אפיזודית או מקוטעת. במהלכה מתחוללים אירועים מפתיעים, שהם לכאורה מקריים, אך למעשה טעונים משמעות גורלית. לפי אריסטו, עדיפה עלילה שאינה פשוטה (נטולת מִפנה) אלא מסובכת (בעלת מפנה ומהפך שלאחריו תגיע מודעות של הגיבור). הטרגדיה אינה חייבת להסתיים במות הגיבור, אך סיום כזה יהיה הטרגי ביותר. האסון הטרגי ביותר הוא זה המתרחש בין נפשות קרובות, ולא בין אויבים או גורמים אדישים זה לזה. לכן הטרגדיות הגדולות מתרחשות בתוך משפחה.

לא תהיה לנו כל בעייה למצוא טרגדיות מאוחרות לאריסטו ששוברות כמעט כל מאפיין של הז'אנר על פי תפיסתו.

הסיכום על הטרגדיה על פי אריסטו לקוח מאתר סל תרבות ארצי:
יוקרה 489879
צפריר כהן • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 12/9/2008, 22:08
מהי התאוריה כאן?

זו לא תהיה התאוריה היחידה שאריסטו או בני זמנו העלו והופרכה מאז בניסויים אי־ספור. בפרט מכיוון שאריסטו התייחס לתת־קבוצה של מה שאנו קוראים לו היום טרגדיות.

יש לך תאוריה מהחמישים שנים האחרונות?
יוקרה 489912
האייל האלמוני • בתשובה לצפריר כהן שבת, 13/9/2008, 16:36
שיר ערב

בערב
כשאמרה לי נערתי
לך
ירדתי לרחוב להתהלך
והייתי הולך ומסתבך
מסתבך והולך
והולך והולך ומסתבך

כשנתן זך כותב שיר כזה בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת, הוא שובר (יחד עם אחרים, כמובן) את התפיסה המקובלת לגבי שירה, שמחברת יחד חרוז, משקל, בית, סגנון, ציוריות וכו' לכלל תיאוריה כוללת על ז'אנר השירה ומה שמיחד אותו מטקסטים אחרים. בתחילה טוענים חסידי התיאוריה שזאת לא שירה, וברבות הימים משתנה התיאוריה. השימוש במלה תיאוריה כאן הוא במידה רבה בגדר השאלה, כי תפיסות מובנות ומנומקות בחקר הספרות אינן יכולות לעמוד בדרישות הפורמליות שנציב בפני תיאוריות בפיסיקה או אפילו בסוציולוגיה.
אבל זה אלמנטרי, ווטסון יקירי! 490044
mousomer • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 14/9/2008, 13:43
חיידקים אינם לומדים ביולוגיה כדי ללמוד כיצד להפריך תיאוריות ביולוגיות. אלקטרונים ושאר ישויות פיסיקליות מסתפקים בדואליות מבלבלת וגם הם אינם טורחים ללמוד פיסיקה על מנת למצוא דרכים חדשות ומפתיעות לבלבל את החוקרים.

אמנים, לעומת זאת, בהחלט עסוקים בשבירת מסגרות. משוררים, ציירים, פסלים, רקדנים, ואפילו סופרים - כל אלה מחפשים כל הזמן דרכי הבעה חדשות ומפתיעות. כלומר, אלו נשואי מחקר שמעצם הוויתם יהיו עסוקים כל הזמן בהפרכת התיאוריות אודותיהם.
אבל זה אלמנטרי, ווטסון יקירי! 490067
האייל האלמוני • בתשובה לmousomer יום א', 14/9/2008, 19:09
הצרפתים (בעיקר) בעידן הפוסט-סטרוקטוראליסטי כבר עלו על זה לפני כמה עשרות שנים, והלכו לכיוונים של שלילת האפשרויות התיאורטיות במובנן הישן. במקום זה הם מציעים פירוק של הטקסט הספרותי למרכיבים ההכרחיים שלו, שכמובן אינם הרמוניים ואינם מאפשרים קריאה מוסכמת. אם הטקסט מאפשר קריאות רבות שאף אחת מהן לא מכריעה את האחרות, התיאוריה אמורה להסביר את שורשי האפשרות הזאת. הבעייה עם תיאוריה כזאת היא שאין כל אפשרות להציג טקסט ספרותי או אחר שישנה אותה או יסתור אותה. למשל התשתית האידיאולוגית של המלים תתקיים בכל טקסט חדש שנציע. אפשר לשכלל את מנגנון הפירוק ונוכל לבחור בין הצעות שונות ולא יותר. בהקשר הזה מדובר בסוג אחר של תיאוריה, וכדאי להיזהר ולא לבלבל בין התיאוריות הפוזיטיביסטיות לבין התיאוריות שמקובלות היום בהרבה מניתוחי הטקסטים בלימודי המגדר והקוויריות וכיו''ב.
אבל זה אלמנטרי, ווטסון יקירי! 490091
יעלת חן • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 14/9/2008, 22:00
מה זה "התשתית האידיאולוגית של המלים תתקיים בכל טקסט חדש שנציע"?
אבל זה אלמנטרי, ווטסון יקירי! 490095
האייל האלמוני • בתשובה ליעלת חן יום א', 14/9/2008, 22:34
זה ביטוי של המזימה הקפיטליסטית לדיכוי שחורי-העור,
או אולי
קריאה חתרנית של הגישה המעצימנית של אוכלוסיות מוחלשות

(תלוי בזהות הדובר)
אבל זה אלמנטרי, ווטסון יקירי! 490103
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 14/9/2008, 23:26
אתה בטוח שאתה לא אנטילופה?
אבל זה אלמנטרי, ווטסון יקירי! 490119
אנטילופה • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 15/9/2008, 1:06
הוא לא אני, והמעט שהגבתי בניק אחר השארתי דואל.
אבל זה אלמנטרי, ווטסון יקירי! 490123
האייל האלמוני • בתשובה לאנטילופה יום ב', 15/9/2008, 1:24
אבל הוא כותב באותו סגנון. זותומרת שאחד מכם מפלגיאט: מי זה?
אבל זה אלמנטרי, ווטסון יקירי! 490130
אנטילופה • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 15/9/2008, 1:52
עכשיו נעלבתי, "מזימה קפיטליסטית" "גישה מעצימנית" ,לא אני בשום אופן, עם השורות הקצרות והאנטר המפתיע כבר הפסקתי, אחרי שהעירו לי על כך, יש עוד משהו?
אבל זה אלמנטרי, ווטסון יקירי! 490133
האייל האלמוני • בתשובה לאנטילופה יום ב', 15/9/2008, 2:15
נעלבת? אתה מגזים. הקפיטליזם המעצימני היה משעשע ביותר וכך התכוון להיות. ולא ידעתי שהעירו לך על השורות הקצרות וכו'.
אבל זה אלמנטרי, ווטסון יקירי! 490136
אנטילופה • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 15/9/2008, 3:12
אני אוהב להגזים, והק. מ. באמת משעשע כשלא לוקחים אותו אישית, אבל פיתחתי תגובה אלרגית להטיות החדשות של השורש ע.צ.מ. העצמת העצמיות, למשל או עצמוניות עוצמתית וגו'.
אבל זה אלמנטרי, ווטסון יקירי! 490140
האייל האלמוני • בתשובה לאנטילופה יום ב', 15/9/2008, 3:55
מה עם עצימת עיניים ומעשים עצומים ועצמות חזקות ועיצומים במשק? אתה מבטל את כולם בגלל נשימתו העצמונית של מר א.ש.?
אבל זה אלמנטרי, ווטסון יקירי! 490141
אנטילופה • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 15/9/2008, 4:12
הבל הבלים, עצמות יבשות.
מיהו מר א.ש.?
אבל זה אלמנטרי, ווטסון יקירי! 490143
האייל האלמוני • בתשובה לאנטילופה יום ב', 15/9/2008, 4:38
אחד אריק, כבר שנתיים ויותר בבית חולים. אבל עם נשימה עצמונית.
אבל זה אלמנטרי, ווטסון יקירי! 490144
אנטילופה • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 15/9/2008, 4:44
אהה, שכחתי שהוא עוד חי.
אבל זה אלמנטרי, ווטסון יקירי! 490097
האייל האלמוני • בתשובה ליעלת חן יום א', 14/9/2008, 22:47
כמה דוגמאות:

בעברית יש הטייה אידיאולוגית ברורה בחלוקת המלים בין מין זכר למין נקבה דקדוקי לטובת השליטה הגברית. אלוהים הוא זכר, הבעל הוא הבועל והבעלים, וראש הממשלה הוא תמיד זכר, גם כשהוא נקבה.

מלים "עדתיות" כמו צ'חצ'ח, פרחה, גרוזיני, פרסי, רומני וכו' נושאות עמן מטען אידיאולוגי עוד מתקופת הפרענק.

המלים לציון אשה מושכת (חתיכה, פצצה, כוסית, שאפה, יפיופה, מהממת, בובה וכו') נושאות עמן כולן אידיאולוגיה סקסיסטית ברמות שונות.

וכן הלאה, עד כי בלתי אפשרי לנסח טקסט נייטרלי מבחינה אידיאולוגית.
אבל זה אלמנטרי, ווטסון יקירי! 490102
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 14/9/2008, 23:25
אה, הבנתי.
אם כי ''גרוזיני'' ורומני'' בפני עצמן יכולות להיות מלים נייטרליות לחלוטין, תלוי בהקשר (ובהקשרים מסוימים גם ''פרסי''), והמלה ''מהממת'' לא נשמעת לי סקסיסטית.
אבל זה אלמנטרי, ווטסון יקירי! 490106
צפריר כהן • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 14/9/2008, 23:51
> המלים לציון אשה מושכת (חתיכה, פצצה, כוסית, שאפה,
> יפיופה, מהממת, בובה וכו') נושאות עמן כולן אידיאולוגיה
> סקסיסטית ברמות שונות.

וכבר אמרו חכמינו: "קול באישה: ערווה". ברור שכל תואר שנקשר לאישה הוא סקסיסטי.

אני מניח שבעינייך השם הפרטי "יפה" אינו יאה.
אבל זה אלמנטרי, ווטסון יקירי! 490124
יעלת חן • בתשובה לצפריר כהן יום ב', 15/9/2008, 1:27
מישהו רצה לשנות את שמי הפרטי (שנראה לו מסובך מדי) ליפה. התנגדתי בתוקף, זה שם נורא בעיניי - בלי קשר לאידיאולוגיה.
אבל זה אלמנטרי, ווטסון יקירי! 490614
אור • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 18/9/2008, 2:14
באיזה מובן של המילה "אידאולוגיה" אתה משתמש כאן? ודאי לא כמו ב"אידאולוגיה ציונית"?

השאלה הזו חשובה כי נראה לי ש"אידאולוגיה" פה משמשת במובן כל כך רחב עד שהוא חסר משמעות - כפי שההצהרה "בלתי אפשרי לנסח טקסט נייטרלי מבחינה אידיאולוגית" היא הגזמה וכך גם "בעברית יש הטייה אידיאולוגית ברורה בחלוקת המלים בין מין זכר למין נקבה דקדוקי לטובת השליטה הגברית." מילים כמו חכמה, תבונה, ממשלה, מדינה, עצמה (ו"אורגזמה"!) הן בנקבה. אז מה?

הגזמות, מטפורות, משמעויות משתנות ועמומות של מילים והקצנות של עובדות תאורטיות הן לחם חוקן של תאוריות תרבותיות. כאשר משמתמשים בשפה אידאולוגית לתאר מציאות, לא פלא שהמציאות הזאת נתפסת כשבויה באידאולוגיה.
אבל זה אלמנטרי, ווטסון יקירי! 490766
האייל האלמוני • בתשובה לאור יום ו', 19/9/2008, 7:56
חוכמה, תבונה, רגישות, אהבה ויופי באים תמיד יחד. זכר מנצח.
ימי הביניים 490827
אפופידס • בתשובה לאור שבת, 20/9/2008, 10:04
לו הייתי מתחיל דוקטורט במדעי החברה, יתכן שהייתי מבקש לערוך מחקר המשווה בין הנעשה במדעי החברה והרוח לבין ימי הביניים. הייתי מתאר שם כיצד מחקר רציני להתמודד עם בליל של אידאולוגיות, אמונות טפלות וציד מכשפות (ועוד בשם קיפוח ורדיפה), שלא לדבר על מוחות וכספים הנשאבים למטרות אלו. גם אם היה מתברר לי במהלך המחקר שתיאור זה מוגזם, עדיין הייתי יכול להגיש את התזה על תקן ''דרך נוספת לראות את המצב''.
ימי הביניים 490858
האייל האלמוני • בתשובה לאפופידס שבת, 20/9/2008, 21:53
מעקש: איך היית מגייס מלגה עם כזו תזה?
ימי הביניים 490867
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 21/9/2008, 3:01
תומי לפיד היה מסדר לו אחת.
ימי הביניים 490877
אפופידס • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 21/9/2008, 9:24
חסרים אנשים שנפלטו מתחומים אלו עקב מצב זה והתדרדרו לעיסוקים רווחיים יותר? הייתי מחזר על פתחם.
יוקרה 489907
מספר 666 • בתשובה לחיליק שבת, 13/9/2008, 14:13
ידידה שהיא מרצה באחת המחלקות לספרות באוניברסיטת לתל אביב ואמנם אינה עדה אוביקטיבית מאחר שהדבר נוגע בה ,אבל בהחלט משקפת את הלכי הרוח שם חוזה את מות מדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב .
לטענתה המקצוע של הספרות הפך לכל כך לא רוחי עבור האוניבריסטה השרוייהה במשבר כספי חמור שיש סימנים שהולכים לסגור שם את המחלקות האלו בעתיד הקרוב.
יוקרה 489913
סטודנט • בתשובה למספר 666 שבת, 13/9/2008, 16:45
לדעתי לא יסגרו אלא יצמצמו. כבר איחדו את ספרות עברית עם ספרות כללית. עכשיו אפשר לאחד את כל חוגי הספרות (אנגלית, צרפתית וכו') יחד עם לשון ובלשנות לחוג אחד, את כל חוגי ההיסטוריה לחוג אחד וכן הלאה. יהיו בסוף חמישה חוגים עם מספר מצומצם של מרצים והרבה פחות קורסים.
יוקרה 489985
וירגיליוס • בתשובה לחיליק יום א', 14/9/2008, 5:52
הוא מת. הרשב בייל עוסק בשירת יידיש, בן-זוהר בחוג למדעי התרבות שאליו פרש בעקבות עימותים פנימיים, שטרנברג עושה חיל בכתב העת שלו באנגלית ובחקר המקרא, ופרי שזכה לתהילת עולם שלטונית בראשות החוג לא שחזר את הצלחת המחקר שלו משנות ה-‏70 ועכשיו גם פרש מהחוג. ישנם ממשיכים פה ושם אבל התנופה המדעית של אז נדמה לבלי שוב. החוג, כמו רבים ברחבי העולם, נופל לידיהם החמדניות של חוקרי הקיפוח - מגדר, לימודי מיעוטים, מרקסיזם, פוסט-קולוניאליזם ורעות חולות אחרות שגורשו מכל מחלקה אחרת. זה קשור גם להיחלשותו של סוג כזה של מחקר בעולם ולנפילת הסטרוקטורליזם. אבל לדעתי זה נובע בראש ובראשונה מכך שהחוג נקרע במאבקים פנימיים ולא השכיל להצמיח דור ממשיך.
יוקרה 489990
ברקת • בתשובה לוירגיליוס יום א', 14/9/2008, 9:13
אבן זוהר ולא בן זוהר (ואגב הוא ממצדדי הליטון בעברית, פעם התכתבתי איתו במייל על משהו וקיבלתי בחזרה שפע איקסים ו-AOUEI).
יוקרה 490038
האייל האלמוני • בתשובה לברקת יום א', 14/9/2008, 12:32
אינני מכיר את המונחים שהשתמשת בהם. במה מדובר? הסבר פניך לתמימים.
יוקרה 490042
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 14/9/2008, 13:04
דיון 2427.
יוקרה 490040
האייל האלמוני • בתשובה לוירגיליוס יום א', 14/9/2008, 12:38
חבל. החוג היה פעם מהמובילים באוניברסיטת תל אביב בחדשנות ובמחקרים. עוד יותר חבל על הדעיכה הכללית של מדעי הרוח באוניברסיטאות. טוב, אני מניח שכדורגל יותר חשוב.
יוקרה 490050
יעלת חן • בתשובה לוירגיליוס יום א', 14/9/2008, 16:35
זה קשור גם בזה שבחקר ה''אחר'' והיחס ל''אחר'' משוקעים הרבה מאוד אינטרסים ובהתאם - גם כספים, שלא מגיעים כל כך לחקר הספרות בהיותה ספרות.
יוקרה 490062
וירגיליוס • בתשובה ליעלת חן יום א', 14/9/2008, 17:56
נכון, אבל אני לא בטוח כד כמה זה רלוונטי לחוג לספרות. להבדיל מארה"ב, שבה תמצא "פרופסור זה וזה לחקר תרבויות אלה ואלה" שמשכורתו משולמת מקרן שנתרמה לטובת מיעוט זה או אחר, בארץ המשכורות משולמות מקופת המדינה ואין להן זהות או אוריינטציה. נראה לי שהמאבקים התרבותיים בארץ מקבלים ביטוי מוגבל באקדמיה מבחינת משרות ומשכורות משום שהכול ממוסד משלתית וקפוא כבר הרבה שנים. אני קושר את דעיכתו של החוג לספרות בריקבון פנימי של הנהלתו שלא טרחה, למשל, לקדם דוקטורנטים על פי תחומי המחקר שלהם ("העוסקים במדע הספרות קדימה") אלא על פי אינטרסים אישיים. יש פה גם ענין של קושי אדיר למצוא עבודה בארץ. כשהקימו את תל אביב מצאו בה עבודה בוגרי העברית ובוגריה שלה מצאו עבודה בבאר שבע. אבל היום? כשאין אופק אין שאיפה אליו וגם ההווה מתמוטט.
יוקרה 490064
האייל האלמוני • בתשובה לוירגיליוס יום א', 14/9/2008, 18:16
אינני מתמצאת בפוליטיקה החוגית שהזכרת, למעט עניין הקושי להשיג עבודה בארץ (הוא באמת כמעט בלתי אפשרי), אבל בנוגע לדמות ה''אחר'' - לא מדובר במשכורות, אבל יש כל מיני מענקים ומלגות לאנשים העוסקים בה. גם בארץ, אם אינני טועה.
יוקרה 490070
האייל האלמוני • בתשובה לוירגיליוס יום א', 14/9/2008, 20:12
המשכורות משולמות מקופת המדינה ואין להן זהות או אוריינטציה

מי שכתב משפט כזה, צריך ללמוד בדחיפות לימודי תרבות, או לעבור לצפייה בכדורגל. גודלה של קופת המדינה והכיוון שאליו היא מופנית נקבעים על ידי אנשים עם זהות ואוריינטציה ופוליטיקה.
יוקרה 490114
וירגיליוס • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 15/9/2008, 0:34
''גודלה של קופת המדינה והכיוון שאליו היא מופנית נקבעים על ידי אנשים עם זהות ואוריינטציה ופוליטיקה'' - אמת ויציב. אבל אני טענתי, כפי שציטטת ש''המשכורות משולמות מקופת המדינה ואין להן זהות או אוריינטציה.'' כלומר, אני דיברתי על משכורות ואתה מדבר על הקופה שממנה באות המשכורות. או שאולי אתה יכול להראות איך אדם שיש לו השפעה על קופת המדינה יכול לקדם לימודי מגדר. אחד המאפיינים של אנשי לימודי התרבות הוא פרנויה.
יוקרה 490244
האייל האלמוני • בתשובה לוירגיליוס יום ב', 15/9/2008, 22:58
דוגמה לבקשתך: ב-ות"ת (ועדת התכנון והתקצוב הבין-אוניברסיטאית) יושב פרופסור תומך-זכויות-אזרח שחזר מכנס בסן פרסיסקו. שם הוא ראה שכל הפרופסורים הנחשבים והמגניבים משתתפים בתחום מחקר חדש שנקרא לימודי מגדר, תוך קידום זכויות הנשים במחוזותיהם. הוא מבין את חשיבות התחום (ומרגיש באופן בלתי מודע שעיסוק בו יגדיל את סיכויו לשנת השבתון הנכספת בברקלי). בשנה הבאה הוא מצביע בעד פתיחת חוג חדש באוניברסיטת תל אביב.
ואני עד היום לא מבין, 490068
טווידלדי יום א', 14/9/2008, 19:47
ראשית למה בדיוק התעקשו אנשי הספרות לנסות ולהכתיר אותה בתואר 'מדע' (אני היסטוריון, המקצוע שלי מאוד חשוב בעיני, אבל 'מדע' הוא לא),
ושנית, בהתחשב בכך שדוורקין, סעיד ועוד צמחו להם בחצרות הספרות של שנות השבעים, מה בדיוק הפלא שלאנשי הקיפוח, כהגדרתו של מישהו בדיון הזה, הגיע הפוקוס ובעקבותיו התקציבים.
ואני עד היום לא מבין, 490075
האייל האלמוני • בתשובה לטווידלדי יום א', 14/9/2008, 20:46
"מדע" מקבל תקציבים ויוקרה. ואולי מייסדי "מדע הספרות" חשו באמת שמצב חקר הספרות הוא כזה שאפשר לקרוא לו מדע. הבלשנות עברה אז (שנות הששים - שבעים) מהפך "חומסקיאני" שיצר עניין והשפעה רבה, הסטרוקטוראליזם חגג במגוון מקצועות כמו פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, סמיוטיקה וכו', אז למה לא בחקר הספרות? בינתיים הטרנדים השתנו לכיוונים פוסט-כל-מיני, וסוף הסיפור ידוע.
ואני עד היום לא מבין, 490079
ברקת • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 14/9/2008, 21:00
זהו, זה ממש לא סוף הסיפור - גם אחרי תיאוריות ה''פו-מו'' יבוא משהו אחר (אני לא בעניינים לאחרונה כך שלא ברור לי מה זה יהיה).
ואני עד היום לא מבין, 490093
האייל האלמוני • בתשובה לברקת יום א', 14/9/2008, 22:11
אולי הניאו-מו או הניאו-פו-מו...
ואני עד היום לא מבין, 490092
האייל האלמוני • בתשובה לטווידלדי יום א', 14/9/2008, 22:10
סעיד התעסק הרבה, כמובן, עם ה''אחרים'', אבל המונח ''קיפוח'' לא כל כך משתבץ אצלו, כמדומתני.
תגובה 655320
li יום ה', 14/5/2015, 13:45
האם מינהל ציבורי הוא מדע תיקני?
חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות