|
||||
|
||||
זה קשור גם בזה שבחקר ה''אחר'' והיחס ל''אחר'' משוקעים הרבה מאוד אינטרסים ובהתאם - גם כספים, שלא מגיעים כל כך לחקר הספרות בהיותה ספרות. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל אני לא בטוח כד כמה זה רלוונטי לחוג לספרות. להבדיל מארה"ב, שבה תמצא "פרופסור זה וזה לחקר תרבויות אלה ואלה" שמשכורתו משולמת מקרן שנתרמה לטובת מיעוט זה או אחר, בארץ המשכורות משולמות מקופת המדינה ואין להן זהות או אוריינטציה. נראה לי שהמאבקים התרבותיים בארץ מקבלים ביטוי מוגבל באקדמיה מבחינת משרות ומשכורות משום שהכול ממוסד משלתית וקפוא כבר הרבה שנים. אני קושר את דעיכתו של החוג לספרות בריקבון פנימי של הנהלתו שלא טרחה, למשל, לקדם דוקטורנטים על פי תחומי המחקר שלהם ("העוסקים במדע הספרות קדימה") אלא על פי אינטרסים אישיים. יש פה גם ענין של קושי אדיר למצוא עבודה בארץ. כשהקימו את תל אביב מצאו בה עבודה בוגרי העברית ובוגריה שלה מצאו עבודה בבאר שבע. אבל היום? כשאין אופק אין שאיפה אליו וגם ההווה מתמוטט. |
|
||||
|
||||
אינני מתמצאת בפוליטיקה החוגית שהזכרת, למעט עניין הקושי להשיג עבודה בארץ (הוא באמת כמעט בלתי אפשרי), אבל בנוגע לדמות ה''אחר'' - לא מדובר במשכורות, אבל יש כל מיני מענקים ומלגות לאנשים העוסקים בה. גם בארץ, אם אינני טועה. |
|
||||
|
||||
המשכורות משולמות מקופת המדינה ואין להן זהות או אוריינטציה מי שכתב משפט כזה, צריך ללמוד בדחיפות לימודי תרבות, או לעבור לצפייה בכדורגל. גודלה של קופת המדינה והכיוון שאליו היא מופנית נקבעים על ידי אנשים עם זהות ואוריינטציה ופוליטיקה. |
|
||||
|
||||
''גודלה של קופת המדינה והכיוון שאליו היא מופנית נקבעים על ידי אנשים עם זהות ואוריינטציה ופוליטיקה'' - אמת ויציב. אבל אני טענתי, כפי שציטטת ש''המשכורות משולמות מקופת המדינה ואין להן זהות או אוריינטציה.'' כלומר, אני דיברתי על משכורות ואתה מדבר על הקופה שממנה באות המשכורות. או שאולי אתה יכול להראות איך אדם שיש לו השפעה על קופת המדינה יכול לקדם לימודי מגדר. אחד המאפיינים של אנשי לימודי התרבות הוא פרנויה. |
|
||||
|
||||
דוגמה לבקשתך: ב-ות"ת (ועדת התכנון והתקצוב הבין-אוניברסיטאית) יושב פרופסור תומך-זכויות-אזרח שחזר מכנס בסן פרסיסקו. שם הוא ראה שכל הפרופסורים הנחשבים והמגניבים משתתפים בתחום מחקר חדש שנקרא לימודי מגדר, תוך קידום זכויות הנשים במחוזותיהם. הוא מבין את חשיבות התחום (ומרגיש באופן בלתי מודע שעיסוק בו יגדיל את סיכויו לשנת השבתון הנכספת בברקלי). בשנה הבאה הוא מצביע בעד פתיחת חוג חדש באוניברסיטת תל אביב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |