מבחן מעשי לתיאוריה 2930
האם ניתן לומר על תיאוריות שהן אמיתיות או שקריות, ומה משמעות הדבר? האם התיאוריות חושפות את האמת שבבסיס הדברים, או שאינן אלא מכשיר אנושי? ואולי לא זה ולא זה?
פילוסופיה ומוסר • אהוד פירר • יום ו', 1/2/2008, 9:32
במהלך עשרים השנים האחרונות, כמעט בכל מקום ובכל הקשר, אפשר היה להיתקל באמירה "אין כזה דבר אמת". בין אם נושא הדיון היה אמיתותו ההיסטורית של התנ"ך, בין אם הוא היה יעילותה של הרפואה האלטרנטיבית ובין אם היה זה הסרט "ג'נין ג'נין", הדעה הרווחת הייתה שאין טעם לחפש אחר האמת; שבעצם אין כלל בנמצא 'אמת' – או לחלופין, שלכל אחד האמת שלו; שלאמתו של דבר ישנם רק אוסף של נרטיבים שונים. לעתים קרובות גם היה אפשר להיתקל באנשים שידעו לספר שפעם, בעידן המודרני החשוך, עדיין האמינו שיש אמת אחת סופית ושניתן לגלות אותה. אבל כיום, בעידן הפוסט־מודרני, האנושות כבר הצליחה להשתחרר מן הדעה הקדומה הזאת. כיום אנו יודעים שהמציאות היא מן רשומון שכזה, כלומר אוסף של גרסאות אלטרנטיביות שאין שום דרך להכריע ביניהן.

אולם, כאשר אנחנו מנסים לבחון את האמירה הגורסת כי "אין אמת" קצת יותר לעומק, אנחנו מתחילים להסתבך. אחרי הכול ההבחנה בין אמת לשקר, בין נכון ללא־נכון, היא קרוב לוודאי ההבחנה הבסיסית ביותר של החשיבה האנושית. לא צריך להיות מומחה ללוגיקה כדי להבין שאם נבטל את ההבחנה בין משפט אמיתי לשקרי, אנו מאבדים את האפשרות לומר דבר מה משמעותי על כל נושא שהוא. מה גם שאפילו הפוסט־מודרניסטים האדוקים ביותר יודו מן הסתם שהמשפט "ברגע זה עומד לידי קרנף בצבע סגול" הוא משפט שקרי. אז מהי, אם כן, משמעות האמירה שאין אמת? ביחס לאיזה סוג של משפטים ניתן לטעון אותה? ויותר מזה, מהי בעצם אותה 'אמת' שאת קיומה אנשים רבים כל כך מתאמצים להכחיש?

עובדות, השערות, תיאוריות

כדי לנסות לעשות קצת סדר בסוגייה הזו, הייתי רוצה קודם כל לחלק לצורך הדיון את סך כל האמירות האנושיות על אודות המציאות לשלושה חלקים: עובדות, השערות ותיאוריות. לעניות דעתי החלוקה הזו היא הכרחית לעניינינו, ולו רק בגלל הטעם הפשוט שביחס לכל אחד מסוגי ההיגדים האלה המילה 'אמת' מקבלת משמעות שונה לחלוטין.

אם כן, הסוג הראשון הן העובדות. לסוג זה ניתן לשייך את כל המשפטים מסוג 'הספר נמצא על השולחן', 'עכשיו יורד גשם', או 'ההכרזה על הקמת מדינת ישראל התרחשה בשנת 1948'. המשותף לכל המשפטים הללו הוא שכולם טריוויאליים; הם עוסקים במציאות הנתונה לנו במישרין והם אומרים עליה משהו ברור וחד־משמעי. תכונה נוספת המשותפת לכל המשפטים הללו היא שכל אחד מהם הוא בהכרח או אמיתי או שקרי, כאשר לא קיימת שום אפשרות שלישית. עוד תכונה המשותפת לכולם היא שניתן לבדוק את אמיתותם באופן פשוט יחסית: כדי לדעת האם יורד גשם כל מה שעלינו לעשות זה להציץ מהחלון וכדי לדעת מתי הייתה הכרזת המדינה כל מה שנדרש לעשות זה למצוא מישהו שהיה שם ולשאול אותו. במילים אחרות, אין שום בעיה עקרונית לדעת האם משפטים מן הסוג הזה הם אמיתיים או שקריים; פשוט צריך להתבונן על מצב הדברים בעולם ולבדוק האם הוא תואם את מה שנאמר במשפט.


חלון: הוכחה לגשם (צילום: dieraecherin, MorgueFile)



המאפיין האחרון, יכולת הבדיקה, מביא אותנו אל הסוג השני של המשפטים: ההשערות. הבה ננסה להשיב על השאלות הבאות: האם משה רבנו היה דמות היסטורית? האם יש חיים בחלל? האם ברגע זה ניצב לידי דני־דין הרואה ואינו נראה? כל השאלות הללו מתייחסות אל המציאות העובדתית. על כולן התשובה היא בהכרח 'כן' או 'לא' כאשר לא קיימת שום אפשרות שלישית. אולם, לרוע המזל, כרגע אין ביכולתנו להשיב עליהן בוודאות. בשלב זה עדיין אין לנו מספיק נתונים להכריע לכאן או לכאן. מסיבה זו, כל שביכולתנו לעשות כרגע זה להעלות השערות שונות ומשונות על סמך הנתונים החלקיים שבידינו. בנוגע להשערות אין מקום לקבוע האם הן אמיתיות או שקריות. לכל היותר, על סמך הנתונים הנמצאים כרגע בידינו, אנחנו יכולים לקבוע האם הן יותר סבירות או פחות סבירות. כל נתון חדש שיתגלה עשוי להעלות את הסבירות לאמיתותה של השערה מסוימת, להפריך אותה כליל או לאמת אותה מעל ומעבר לכל ספק. כמובן שבמקרה שכזה היא כבר תהפוך לעובדה. עד אז עלינו להכיר בחוסר הידיעה שלנו ולהתייחס אל כל השערה שנעלה בעירבון מוגבל.

הסוג השלישי הן התיאוריות. דוגמאות לתיאוריות הן משפטים כדוגמת "ההיסטוריה מונעת על ידי מלחמת המעמדות", "האנרגיה שווה למכפלת המסה בריבוע מהירות האור", או "אלוהים הוא הטבע". המשותף לכל המשפטים הללו הוא שכולם עוסקים במציאות שאיננה נתונה לנו באופן ישיר. הם עוסקים בהכללות, בהפשטות, בישים תיאורטיים ובמציאות שמעבר לפני השטח. בהכללה מסוימת ניתן להגדיר אותם בתור 'עובדות מסדר שני'. גם כאשר כל הנתונים מצויים בידינו עדיין איננו יכולים להגיע לוודאות מוחלטת ביחס לאף אחד מהם. כך, למשל, אין שום בעיה לחשוב על שני מדענים המתבוננים על אותה תופעה פיזיקלית וכל אחד מהם מפרש אותה בעזרת תיאוריה שונה; כך גם ניתן להעלות על הדעת שני היסטוריונים שכל אחד מהם יודע את כל מה שניתן לדעת על המהפכה הצרפתית, ואף על פי כן אחד מהם טוען שהיא פרצה בעיקר כתוצאה מהרעיונות של אנשי תנועת ההשכלה, ואילו השני מתעקש שהיא התרחשה בראש ובראשונה בגלל תהליכים כלכליים שאירעו בסוף המאה ה-‏18 - ולנו השומעים אין שום אפשרות להכריע ביניהם.

אם נחזור רגע לנושא שלנו, למושג האמת, אזי אפשר להגיד שביחס לסוג הראשון, לעובדות, משמעות המושג "אמת" היא פשוטה למדי. עובדה מסוימת היא אמיתית אם היא תואמת את מצב הדברים הממשי בעולם. הדרך היחידה לבדוק זאת היא פשוט להתבונן בעולם. כאן אין שום מקום לפלפולים או להתפתלויות וודאי שבהקשר זה אין שום משמעות לניסיון להכחיש את קיומה של האמת. גם בנוגע להשערות המצב הוא פשוט למדי; השערה איננה אמיתית ואיננה שקרית: היא יותר או פחות סבירה. אולם, כאשר אנו עוסקים בתיאוריות, המצב כבר הרבה יותר מסובך. שהרי מה משמעות המושג 'אמת' כאשר הוא נאמר ביחס לתיאוריה? ואיך ניתן בכלל לבחון את אמיתותה או שקריותה של תיאוריה? כדי לענות על שאלה זו עלינו קודם כל לחזור מעט אחורה ולהתמודד עם כמה שאלות קודמות: מהי בעצם תיאוריה? לשם מה היא נועדה? ומהו בדיוק היחס שבין העולם המתואר באמצעות התיאוריות - יהיו אלה התיאוריות המדעיות, הפילוסופיות או הפסיכולוגיות - לבין העולם המוכר לנו, זה המתואר באמצעות העובדות?

התיאוריה כחושפת האמת

כדי לנסות להשיב על כך, הבה נחזור לרגע אל אחת מנקודות ההתחלה של העידן המודרני. בשנת 1619, במהלך אחת ההפוגות של מלחמת שלושים השנה, הגיע קצין צרפתי צעיר בשם רנה דקארט למסקנה שנראתה בעיניו מהפכנית: לאחר מחשבה רבה הוא נוכח לדעת שכדי לגלות את האמת על החיים, היקום וכל השאר, הוא חייב קודם כל להטיל ספק באופן שיטתי בכל מה שעיניו רואות. הנחת המוצא של דקארט הייתה כי החושים מטעים אותנו; תמונת העולם שלנו, כך הוא גרס, היא דבר מפוקפק למדי. פעמים רבות היא מבוססת על אשליות, על דמיונות ועל תעתועי שווא. אם ברצוננו להגיע אל האמת אסור לנו לתת אמון בתמונת העולם הזו. עלינו ללכת בדרך אחרת, דרך של ספק ומחקר קפדני. עלינו לנסות לפענח את המציאות באמצעות היגיון שיטתי ובעזרת מחקר מדעי חמור. רק ההיסק הלוגי והמחשבה המדעית, גרס דקארט, הם אלו שיוכלו ללמד אותנו על מצב הדברים כפי שהוא באמת.

דיוקן רנה דקארט

רנה דקארט (ציור: פראנס האלס, 1648)



גם הפילוסופים והמדענים שבאו בעקבות דקארט הלכו על פי רוב בדרך הזו: הם סברו שתמונת העולם הטבעית של מרבית האנשים היא תמונה חלקית במקרה הטוב ותמונה מעוותת לחלוטין במקרה הרע. הם האמינו שרק התיאוריה לבדה, בין אם זו התיאוריה המדעית ובין אם התיאוריה הפילוסופית או החברתית, היא זו שיכולה לחדור דרך מסך האשליה ולתאר בפנינו את המציאות כפי שהיא באמת. וכך, למשל, אם אנו רואים סביבנו מגוון של צבעים, באה התיאוריה הפיזיקלית ומסבירה כי הצבעים קיימים רק במוחנו. לאמיתו של דבר ישנם רק אורכי גל שונים. וכך, אם אנו מתבוננים על ההיסטוריה ורואים בה אוסף של אירועים, אישים ורעיונות, באה התיאוריה המרקסיסטית ומספרת לנו שזהו רק החלק הזניח של ההיסטוריה שבולט מעל פני השטח; ההיסטוריה האמיתית, יטענו המרקסיסטים, הנה למעשה תולדותיה של מלחמת המעמדות ותולדותיו של המאבק על השליטה באמצעי הייצור. בדומה לכך, כאשר אנו מתבוננים על האנשים שסביבנו ומשוכנעים שהם פועלים מתוך בחירה חופשית ומתוך שיקולים רציונאליים, באה התיאוריה הפסיכואנליטית ומסבירה לנו שזוהי רק אשליה; לאמתו של דבר האנשים הללו מונעים על ידי תסביכי ילדות ועל ידי דחפים תת־מודעים. בכל המקרים הללו העולם המוחשי, עולם העובדות, נתפס כעולם כוזב, עולם של אשליה. רק העולם המתואר באמצעות התיאוריות, הוא לבדו העולם האמיתי.

אם כן, התיאוריות השונות, על פי הגישה זו, הן תיאורים של מצב הדברים בעולם האמיתי. אמיתותן או שקריותן נבחנת על פי ההתאמה בינן לבין אותו מצב דברים. מכך יוצא כמובן כי כל תיאוריה היא בהכרח או אמיתית או שקרית - גם אם לא בהכרח תמיד יהיו לנו הכלים לדעת זאת. מכך יוצא גם כי לאמיתותה של התיאוריה אין שום קשר לשאלה האם מישהו מחזיק בה. מכאן אף נובע כי כל התיאוריות האמיתיות צריכות בסופו של דבר להימצא בהתאמה זו עם זו. סתירה בין שתי תיאוריות אשר שתיהן מוחזקות כאמת משמעה סתירה בין חלקיה השונים של המציאות. יתכן כמובן כי כל תיאוריה מתארת חלק אחר של המציאות. אולם אז בהכרח צריכה להיות אפשרות, תיאורטית לפחות, להכליל את שתיהן גם יחד בתוך תמונת עולם אחת כוללת. לדוגמה, יתכן כי גם תיאוריות פיזיקליות וגם תיאוריות פסיכולוגיות תהיינה נכונות, למרות שלכאורה הן מתארות עולמות שונים; אולם רק בתנאי שעולם אחד ניתן להעמדה, לפחות באופן עקרוני, על עולם אחר.

למשל, אם הנחנו שהעולם האמיתי הוא העולם של חוקי הפיזיקה, אזי כל תיאוריה פסיכולוגית - לפחות ברמת העיקרון - צריכה להיות ניתנת להעמדה על מונחים פיזיקליים. או, אם ניקח דוגמא אחרת, גם הרפואה המערבית וגם הרפואה הסינית מתארות את המנגנונים המפעילים את גוף האדם, את גורמי הבריאות והחולי. מאחר שהתיאורים שהן מציגות הם שונים לחלוטין ואף סותרים, בהכרח אחת מהן שקרית. האפשרות היחידה להחזיק בשתיהן גם יחד היא בהתבסס על ההנחה כי אי־שם קיימת תיאוריה אחת כוללת שמאחדת בין שתיהן - או, לחלופין, כי ניתן באופן עקרוני לתרגם את אחת מהן למושגיה של השנייה. כמובן שאין הדבר אומר כי בהכרח יש לעשות זאת, או אפילו שניתן לעשות זאת. כאמור, התיאוריות האמיתיות קיימות גם ללא שום קשר עם ידיעתנו אותן. משמעות הדבר היא אך ורק זאת: כי בסופה של הדרך, כל התיאוריות האמיתיות משתלבות זו עם זו. כי תמונת העולם האמיתית, אותה תיאוריה סופית אשר אולי לעולם לא תתגלה, כוללת בתוכה את כל התיאוריות האמיתיות גם יחד.

האמת לא נמצאת שם

זוהי אם כן הגישה העיקרית שהייתה שלטת בעולם המודרני ביחס לתיאוריה וביחס למושג האמת שלה. אולם, החל מסוף המאה ה-‏19 ובעיקר לאורך המאה ה-‏20, החלה להתפתח גישה נוספת ביחס למעמדה של התיאוריה. ניתן לומר שהגישה הזו נולדה מתוך אמירתו הנודעת של קארל מרקס כי "הפילוסופים רק פירשו את העולם, אולם הדבר החשוב הוא לשנותו". בבסיס האמירה הזו ניצבת ההנחה שהעולם איננו משהו סטטי שיש לפענח אותו, ושהמדען או הפילוסוף אינם אך ורק מתבוננים אובייקטיביים וחסרי פניות על העולם. במילים אחרות, בשורש הדברים עומדת התפיסה שהתבוננות אובייקטיבית על העולם איננה דבר רצוי, ולמעשה אולי גם איננה בכלל דבר אפשרי.

מרקס עצמו אומנם לא הרחיק לכת מעבר לאמירות כלליות שכאלה והוא נשאר כל ימיו פוזיטיביסט נאמן, אולם ממשיכיו - ובעיקר אנשי אסכולת פרנקפורט - כבר הלכו צעד אחד הלאה. הם טענו כי יש מידה רבה של העמדת פנים בהתייחסות אל התיאוריות השונות כאל אמיתות שהיו קיימות תמיד ורק 'נתגלו' במקרה בנקודת זמן מסוימת, על ידי אנשים מסוימים, בזכות השילוב המיוחד במינו של גאונות, מזל והשראה. בסופו של דבר, אמרו אנשי אסכולת פרנקפורט, התיאוריות המדעיות והפילוסופיות השונות הן יצירות אנושיות. הן נוצרו על ידי אנשים בעלי ביוגרפיה מסוימת, אנשים שצמחו מרקע מסוים והיו בעלי צורת חשיבה מסוימת ואינטרסים מסוימים. מטבע הדברים אנשים בעלי רקע אחר או אינטרסים אחרים היו יוצרים תיאוריות אחרות, אפילו אם היו בידיהם נתונים זהים. התיאוריות המדעיות או הפילוסופיות, אם כן, אינן רק תוצר של העובדות הניסיוניות והן גם אף פעם לא נבחנות אך ורק על פי התאמתן אל 'האמת'. תמיד מעורבים כאן עוד גורמים: אופנות אינטלקטואליות, אינטרסים כלכליים, צורות מחשבה מקובלות וכדומה.

על פי זה, כאשר אנו באים לבחון תיאוריה כלשהי איננו יכולים לבחון אותה אך ורק על פי התאמתה אל 'אמת' כלשהי, אמת שעליה איש איננו יודע דבר. עלינו גם לשאול את עצמנו מיהו זה שיצר אותה; מתוך איזה אינטרסים היא נובעת ואת מי בסופו של דבר היא נועדה לשרת. כתוצאה מתפיסה זו פיתחו הוגי אסכולת פרנקפורט – ובייחוד תיאודור אדורנו ומקס הורקהיימר – את מושג 'התיאוריה הביקורתית', כלומר תיאוריה שמטרתה איננה לחשוף את 'האמת' אלא לערער את תמונת העולם המקובלת. תיאוריה כזו, יותר משהיא מתיימרת להיות תמונה של המציאות שמעבר לפני השטח, שאיפתה היא לפעול דווקא על המציאות הגלויה ובסופו של דבר גם לנסות להביא לשינויה. או כפי שהגדיר זאת הורקהיימר:

אין לתיאוריה הביקורתית ערכאת שיפוט ייחודית משלה פרט לאינטרס שלה בביטול העוול החברתי. [...] בתקופה היסטורית כזו שלנו התיאוריה האמיתית הנה יותר תיאוריה מותחת ביקורת מאשר תיאוריה קובעת מסמרות
(מתוך: תיאוריה מסורתית וביקורתית)

מקס הורקהיימר

מקס הורקהיימר (באדיבות אוניבסיטת פרנקפורט, ארכיון הורקהיימר)



אם כן, תיאוריה ביקורתית איננה נבחנת על פי 'האמת' שבה, אלא על פי תפקידה בביטול העוול החברתי. מכאן כבר קצרה הדרך אל הגישה הפוסט־מודרניסטית, הגורסת שככל שהדבר נוגע למושג האמת, כל התיאוריות השונות הן שוות ערך; כולן רק סיפורים שבני האדם המציאו והם מספרים לעצמם. התיאוריות השונות אינן נבדלות במידת האמת שלהן – שכן בסופו של דבר אף אחת מהן איננה אמיתית יותר מהשנייה. הן נבדלות רק בהתאם לשאלה מיהו זה שאומר אותן ואיזה אינטרס הן אמורות לשרת. מכאן כבר קצרה הדרך אל צמיחתן של דיסציפלינות כגון 'תיאוריה פמיניסטית', 'תיאוריה פוסט־קולוניאלית' או 'תיאוריה קווירית'. מכאן גם קצרה הדרך אל התפיסה שככל שהדבר נוגע לתיאוריה, אין אמת. יש רק אוסף של נרטיבים הנאבקים זה בזה.

יש דרך שלישית

אם כן, ראינו עד כאן שתי גישות בנוגע לתיאוריה שמהן גם נובעות שתי תפיסות ביחס למציאות וביחס למעמדו ולתפקידו של החוקר. על פי הגישה הראשונה, בדומה למשל המערה של אפלטון וכמו בתפיסות מסוימות בהינדואיזם, המציאות למעשה מורכבת משתי שכבות: השכבה הגלויה לעין היא זו של העולם המוכר לנו, העולם התופעות, האנשים, הצבעים והריחות. למרבה הצער, שכבה זו היא לעתים קרובות מקסם שווא. אולם, אי־שם מאחוריה, הרחק מעבר לפני השטח, שוכן העולם האמיתי: עולם של אמיתות מטאפיזיות ושל חוקים נצחיים, עולם של מטענים חשמליים, של חלקיקים יסודיים ושל נוסחאות מתמטיות. החוקר - המדען, ההוגה או הפילוסוף - הוא זה שתפקידו לגלות את אותו עולם נסתר ולדווח על כך. תפקידו מתמצה בגילוי, בחשיפת האמת לשם האמת. השאלה מה יעשו בה בני האדם אחר כך - אם בכלל יעשו בה משהו -כבר אינה מעניינו.

הגישה השנייה לעומת זאת רואה את העולם כאוסף של תופעות שאין ביניהן שום קשר הכרחי. על פי תפיסה זו אין טעם לנסות ולהבין מה מסתתר מעבר לפני השטח מן הטעם הפשוט שאין שום דבר מעבר לפני השטח. אין שום אמת שיש לגלות אותה ואין שום מבני עומק שיש לחשוף אותם. מה שאנו רואים לנגד עינינו זוהי המציאות היחידה. התיאורטיקן, בגישה הזו, הנו מעין מספר סיפורים; הוא יוצר הסברים ותיאוריות בלא שום יומרה שבכך הוא חושף איזושהי אמת נסתרת. סיפוריו, כטיבם של סיפורים, נבחנים אך ורק לפי הרושם שהם משאירים על השומעים ולפי השפעתם בעולם. התיאוריה אינה נבחנת לפי האמת שבה שכן המושג 'אמת' לגביה הוא חסר משמעות, בדיוק כפי שהוא חסר משמעות ביחס למיתוסים דתיים או ליצירות ספרותיות.

אולם נראה ששתי הגישות הן בעייתיות במידת־מה. בכל הנוגע לגישה הראשונה, קשה להתעלם מהאופי הנאיבי במקצת שלה. אחרי הכול, קשה להכחיש את העובדה שבסופו של דבר כל תיאוריה היא יצירה אנושית. היווצרותה והתקבלותה מושפעות מאינספור גורמים, גורמים שאינם בהכרח קשורים אך ורק לניסיון ולהתאמה לעובדות. קצת קשה לראות בתיאוריה כלשהי תמונה מדויקת של המציאות האמיתית שמעבר לפני השטח, כאשר אנו זוכרים שהיא נוצרה כתוצאה מאופנה אינטלקטואלית כלשהי, שהיא התקבלה בין השאר כתוצאה מיחסי הכוחות בתוך הקהילה האקדמית ושהיא גם עלולה מחר להיזרק לאשפה ולהיות מוחלפת על ידי תיאוריה אחרת, שונה לחלוטין.

נקודה נוספת הראויה לציון היא העובדה שלעתים קרובות, בחיי היום־יום, בני האדם עושים שימוש בפרקטיקות המבוססות על שתי מערכות תיאורטיות שונות, שבאופן פשוט אי אפשר ליישב אותן זו עם זו כלל - ואף על פי כן שתיהן שימושיות ושתיהן גם מניבות תוצאות. אנשים יכולים למשל לבנות מערכות תיאורטיות שלמות המתבססות על תפיסות דטרמיניסטיות לחלוטין של הקיום האנושי - ויחד עם זה לנהל את חייהם הפרטיים כאילו הייתה להם בחירה חופשית; אנשים יכולים להשתמש בשירותיה של הפסיכולוגיה או הפסיכיאטריה - המבוססות כל אחת על תפיסה משלה של יחסי הגוף והנפש - ויחד עם זה לתרגל סוגים שונים של מדיטציה, המבוססים על תפיסות שונות לחלוטין; אנשים יכולים ללכת לפעמים לקופת חולים ולפעמים להשתמש גם בשירותיה של הרפואה האלטרנטיבית. כאמור, על פי הגישה הראשונה התנהגות כזאת היא חסרת כל היגיון. ואף על פי כן, מאות מיליוני אנשים מנהלים בצורה כזאת את חייהם - ולעתים קרובות בהצלחה.

מצד שני, גם הגישה השנייה נראית קצת מנותקת מהמציאות. אחרי הכול, אי אפשר להכחיש את העובדה שלא כל התיאוריות הן שוות ערך; יש תיאוריות יותר מוצלחות ויש כאלו פחות מוצלחות. יש תיאוריות שניתן ליישם אותן במציאות ויש כאלו שלא ניתן ליישם אותן במציאות. אנחנו יכולים לדבר כאוות נפשנו על ההתניות החברתיות והתרבותיות שבבסיסו של המדע המערבי; אבל בסופו של דבר המדע הזה עובד. התיאוריות הפוסט־מודרניסטיות לעומת זאת - כמו גם התיאוריה הכלכלית המרקסיסטית או התיאוריה הפוליטית הפוסט־קולוניאלית - לא ממש נחלו הצלחה מזהירה באותם מקומות שבהם נוסו.

אפשר להגיד, אם כן, שזוהי אולי הבעיה העיקרית שמעורר מושג התיאוריה: אם התיאוריות הן אומנם יצירה אנושית, אזי כיצד יתכן שהתיאוריות השונות - או לפחות חלק מהן - אכן מאפשרות לנו לשלוט בעולם? איך יתכן שהמציאות באמת מתנהגת על פי מודל שנהגה על־ידי בני אדם? כדי לנסות לענות על בעיה זו הייתי רוצה להציע כאן בקצרה דרך נוספת להסתכל על מושג התיאוריה. דרך שמנסה להגדיר באופן קצת שונה את מעמדה של התיאוריה, את יחסה למציאות ואת משמעותו של מושג האמת ביחס אליה.

בשלב זה אולי ננטוש לרגע את הדימויים של החוקר כמיסטיקן המנסה לחדור אל האמת הנצחית שמעבר לתופעות, או כמספר סיפורים הבודה אגדות ממוחו הקודח. במקום זה ננסה לחשוב על דימוי אחר. הבה ננסה לרגע לתאר לעצמנו תייר שנקלע לעיר זרה, עיר ענקית, סבוכה וכאוטית. הבה נניח שלתייר שלנו אין שום מפה של העיר, אך למרות זאת יש בידו רשימה של אתרים שבהם הוא רוצה לבקר. באופן טבעי, האפשרות היחידה העומדת בפניו היא לשוטט אנה ואנה באופן אקראי, תחילה באזור מצומצם ולאחר מכן במעגלים הולכים וגדלים, ולשרטט בקפדנות את מיקומם של הבתים והרחובות שבהם הוא נתקל. לאחר זמן, כאשר כבר יהיו בידו מספר גדול למדי של תרשימים שכאלה, הוא יוכל לנסות ולצייר תמונה כלשהי של העיר. כמובן שלא תהיה זו מפה שלמה ומדויקת – אחרי הכול הוא יודע שמדובר בעיר גדולה וכאוטית מכדי שהוא יוכל, באמצעות שיטוטים מקריים וציורים קטועים, לשרטט מפה שלמה שלה. אף על פי כן, באמצעות עבודה קפדנית ושרטוט שיטתי, בסופו של דבר התייר שלנו יוכל לנווט את דרכו ברחבי העיר, ובאופן זה הוא אף עשוי למצוא את הנתיב אל אותם מקומות ספציפיים שאליהם הוא מעוניין להגיע.

מפה, מצפן, עפרון וסיכות

מיפוי האמת (צילום: באדיבות גרייסי סטינסון)



כעת הבה ננסה לחשוב לרגע על דימוי אחר: נתאר לעצמנו את עבודתו של פסיכולוג, המנסה להתמודד עם הבעיות שבנפש המטופל שלו. אם מדובר בפסיכולוג דוגמטי, אזי סביר להניח שקודם כל הוא יעיין בתיאוריות השונות על נפש האדם, לאחר מכן הוא יבחר את זו שנראית לו ביותר ולבסוף הוא ינתח את אישיותו של כל מטופל על סמך אותה התיאוריה 'האמיתית'. אבל כמובן שפסיכולוג נבון יותר ינהג בצורה אחרת: קודם כל הוא יבחן את המטופל היושב מולו לעומק ולאחר מכן הוא ישתמש בתיאוריות השונות ובכלים הטיפוליים שברשותו בהתאם לאדם שמולו ובהתאם לסיטואציה שבה הוא נמצא. וכך, בחלק מהמקרים הוא יטפל על פי מודל האישיות הפרוידיאני, בחלק על פי תורותיו של יונג, בחלק על פי מודלים התנהגותיים וכן הלאה. בסופו של דבר הוא יגבש לעצמו ביחס לכל מטופל תמונה כללית כלשהי ודרך פעולה אידיאלית - דרך פעולה שגם אותה הוא יהיה כמובן מוכן לנטוש ברגע שהוא ירגיש שהיא כבר מיצתה את עצמה.

המשותף לשתי הדוגמאות הללו הוא שבשתיהן מדובר באדם מוכוון מטרה: התייר רוצה להגיע אל המוזיאון העירוני והפסיכולוג רוצה להביא את המטופל למצב של בריאות נפשית - תהא הגדרתו לבריאות נפשית אשר תהא. אם כן אנו עוסקים באנשים שיודעים היכן הם נמצאים וגם יודעים בדיוק לאן הם רוצים להגיע. מצד שני, אנחנו עוסקים באנשים שנאלצים לעשות את דרכם בתוך מערכת מסתורית, סבוכה וכאוטית, כאשר ברור להם לחלוטין שהם לעולם לא יצליחו לפענח אותה באופן מלא. כיצד אם כן הם מתמודדים עם הבעיה הזו? ובכן, בשני המקרים שראינו, כדי למצוא את הדרך בתוך אותה מערכת כאוטית, שני האנשים נאלצים לבנות מודלים מסוימים של הסביבה שבה הם מתפקדים. כמובן שהם מתבססים על ההנחה שהסביבה הזאת איננה כאוטית לחלוטין. הם מניחים שיש בה צורות מסוימות של סדר ושיש בה גם מבני עומק כלשהם - גם אם הם יודעים שלעולם הם לא יוכלו למפות אותה באופן מוחלט. מסיבה זו, הם לעתים ייאלצו להשתמש בכמה מודלים חלופיים וליצור את המודל בהתאם ליעד שאליו הם מנסים להגיע ובהתאם לסביבה הייחודית שאליה הם נקלעו.

כך, למשל, המפה שאותה שרטט התייר כאשר הוא שוטט במזרח העיר לא בהכרח תוכל לעזור לו כאשר הוא מסתובב במערב העיר. בדומה לכך, פסיכולוג שמעוניין להביא את המטופל שלו למימוש עצמי, עשוי להשתמש במודל אישיות ובטכניקת טיפול שונה מאשר זה המעוניין להפוך את המטופל לאדם שמח, או מזה הרוצה להפוך אותו ליצור מועיל לחברה. אם כן, בשני המקרים אנו עוסקים באנשים המציירים מודלים חלקיים ומקוטעים של הסביבה שבה הם פועלים, מודלים שגם משתנים בהתאם ליעד ובהתאם לנסיבות. אולם בשני המקרים גם מדובר על אנשים שבהדרגה מגדילים את טווח הפעולה שלהם בסביבה הזאת, ואולי גם משיגים מידה כלשהי של התמצאות בה.

האם ניתן להחיל את המודל הזה גם על כל תיאורטיקן ועל פעילותו ביחס למציאות? ובכן, אם נעשה זאת משמעות הדבר היא שאנו מניחים שהמציאות שמקיפה אותנו איננה חידה שאפשר לפענח אותה והיא גם לא סתם אוסף כאוטי של תופעות חסרות סדר. משמעות הדבר שהמציאות שבה אנו חיים היא אומנם כאוטית ולא ברורה, אבל ניתן לפעמים גם לגלות בתוכה צורות מסוימות של סדר; משמעות הדבר היא גם שכדי לפעול בתוך המציאות הזו, כדי להגיע ליעדים כלשהם בתוכה, עלינו לפעמים ליצור מודלים מופשטים שלה. כמובן, לפעמים יהיו אלו מודלים יותר מורכבים ולפעמים פחות. לפעמים הם יכסו מגוון רחב של תופעות ולפעמים רק תחום מצומצם. מטבע הדברים יהיו מודלים יותר מוצלחים ויהיו פחות מוצלחים, יותר שימושיים ופחות שימושיים. אולם, בכל מקרה, כדי שנוכל להשתמש במודלים האלה כראוי אנחנו צריכים לזכור מה הם: הם אינם תמונה של המציאות האובייקטיבית המוחלטת והם גם אינם סתם סיפור שהמצאנו. המודלים הללו, התיאוריות המדעיות, הפילוסופיות, הפסיכולוגיות או החברתיות שבהן אנו משתמשים, הם כלים שאנו יצרנו. הם כלים שנבנו על סמך נתונים כלשהם, מתוך נקודת המבט של האנשים שיצרו אותם, ושנועדו לאפשר לאותם אנשים לתפקד במציאות לשם השגת מטרות כלשהן.

הדברים אולי נשמעים קצת תלושים, אבל אפשר להדגים זאת באמצעות הבעיה הידועה של יחסי גוף ונפש: לעתים קרובות אפשר לשמוע וויכוחים בין אלו הדוגלים בתיאוריות ביולוגיות של התודעה לבין אלו הדוגלים בתיאוריות פסיכולוגיות או פילוסופיות; לעתים קרובות אפשר לשמוע ויכוחים באשר לשאלה איזו תיאוריה היא 'נכונה' והאם הדבר שנקרא 'נפש' אכן קיים. אבל, אם אנו מקבלים את נקודת המבט שהוצעה כאן, השאלה כלל אינה עולה; שכן בסופו של דבר, לא הנפש ולא התודעה אינן 'קיימות באמת'. מה שקיים באמת אלה רק בני־האדם. בני האדם על אוסף הרגשות, הבעיות, המחשבות והרצונות שלהם. וכדי לנסות לעשות סדר בבלגן הזה שנקרא 'בני־אדם', כדי להתמודד עם המגוון האינסופי של הבעיות שמעוררים החיים האנושיים, נוצרו אוסף של מודלים תיאורטיים: יש ביניהם מודלים ביולוגיים, יש מודלים פסיכולוגיים, יש מודלים פילוסופיים, ספרותיים, דתיים וכן הלאה.

מטבע הדברים, אף אחד מהמודלים האלה איננו שלם. אף אחד איננו ממצה את כל מכלול ההיבטים של התופעה האנושית. באופן טבעי, כל תיאורטיקן התמקד בתופעות מסוג מסוים ויצר מודל בהתאם לסוג הבעיות הייחודיות שבהן הוא עסק; באופן זה, כל מודל תיאורטי של האדם נועד להשיג מטרות אחרות ולכן כל אחד מהם גם מכסה רק סוג מסוים של תופעות, ולעתים מתעלם מסוגים אחרים. ולכן ברגע שאנו זוכרים שבסופו של דבר כל המודלים הללו הם אך ורק יצירות אנושיות, יצירות אנושיות שנועדו לעשות סדר בכאוס האנושי ושנועדו לאפשר לנו למצוא את דרכנו במרחבי הכאוס הזה, ממילא השאלה איזה מודל הוא 'נכון' הופכת ללא רלבנטית. כל מודל עשוי להיות מוצלח בהקשר מסוים, ובלתי מוצלח בהקשר אחר. כל מודל יכול להיות יעיל לטווח מסוים של בעיות ובלתי יעיל לטווח אחר. השאלה שאותה אנו צריכים לשאול היא באיזה היבט של החיים אנו עוסקים ואיזה מודל מטפל בהיבט הזה בצורה הטובה והמפורטת ביותר.

השלכה נוספת של התפיסה שמוצעת כאן יכולה להיות בכל מה שנוגע לתיאוריות ספקולטיביות יותר - יהיו אלו תיאוריות מטאפיזיות, דתיות או 'רוחניות'. אם נחזור לרגע לדוגמה של המפה, אזי לא קשה לראות שככל שהיעד המבוקש יהיה רחוק יותר, כך גם המפה שנשרטט תהיה ספקולטיבית ועמומה יותר. כך למשל אין שום קושי מיוחד ליצור מפה כמעט מדויקת שתוביל אל הרחוב הסמוך. לעומת זאת מי שינסה לצייר מפה שתוביל אל צדו השני של כדור הארץ, יתקשה לעשות זאת רק על סמך שיטוטים מקריים. כמובן שאין זה אומר בהכרח שעליו להימנע מלהגיע אל צידו השני של כדור הארץ. זה רק אומר שכאשר הוא יוצא אל יעדים רחוקים, עליו להיות זהיר מאד בנוגע לשימוש במפות שברשותו. עליו להתייחס אליהן בצורה ביקורתית, לעדכן אותן באופן שוטף ולפעמים גם להצליב בין כמה סוגים של מפות אלטרנטיביות. דבר דומה ניתן לומר גם על התיאוריות השונות: ככל שהדברים שבהם הן עוסקות הם מופשטים יותר ורחוקים יותר מן הניסיון היומיומי, ככל שהיעדים שאותם אנו מנסים להשיג באמצעותן הם רחוקים יותר, גבוהים יותר ושאפתניים יותר, כך התיאוריות שבהן נשתמש תהיינה מעורפלות וספקולטיביות יותר. מסיבה זו, גם אם ניתן להשתמש במודלים תיאורטיים ביחס לרבדים 'הגבוהים' יותר של החיים, הרי שיש לעשות זאת בצורה הרבה יותר זהירה וביקורתית.

I Que Es La Veritat?

ומהי האמת? (צילום: באדיבות איבן מלנצ'ון)



אז היכן האמת?

לסיכום, ניתן לומר שעל פי כיוון המחשבה שהוצע כאן, תיאוריה היא מודל כלשהו של המציאות שמטרתו לשקף צורה מסוימת של סדר שאותה התיאורטיקן מזהה במציאות שסביבו ושנועד לאפשר לו לתפקד במציאות הזו ולהתמצא בה. הקריטריונים שעל פיהם נבחנת התיאוריה אינם התאמתה לאיזושהי אמת נצחית ובלתי מושגת, וודאי שאינם קשורים לשאלה מי הוא זה שהגה אותה ואיזה אינטרס מעמדי נועדה יצירתה לשרת. הקריטריונים הם בראש ובראשונה יעילות - כלומר באיזו מידה היא אכן מאפשרת לנו להגיע מנקודה א' לנקודה ב' ובאיזו מידה היא יכולה להגדיל את טווח הפעולה שלנו בתוך המציאות - וכן ההתבססות על מרב הנתונים. אפשר להניח שככל שהתיאוריה תתבסס על מספר גדול יותר של נתונים כך היא תהיה ספקולטיבית פחות וכך גם יהיה סיכוי גדול יותר שהיא אכן תשקף מבנה עומק מסוים שבאמת קיים במציאות.

קריטריון שלישי שניתן להוסיף בהקשר זה הוא קריטריון בלתי מדעי בעליל: כנות. אם אנו יודעים שהאנשים שיצרו תיאוריה מסוימת באמת פעלו מתוך כנות ומתוך יושר אינטלקטואלי, אזי מותר לנו גם להניח שהם אכן השתמשו בכל הנתונים שבידם ושהם אכן זיהו צורה כלשהי של סדר שקיים בתוך המציאות, ולא סתם ניסו לכפות עליה את משאלות ליבם.

אם לחזור לסוגיה שבה פתחנו, לשאלת מעמדה של האמת ביחס לתיאוריה, אזי ניתן לומר שעל פי המודל שהוצע כאן אין טעם לדבר על תיאוריות אמיתיות או שקריות באופן מוחלט: אפשר לדבר על תיאוריות יותר אמיתיות ופחות אמיתיות, יותר מוצלחות או פחות מוצלחות. יתרה מזו, לעתים קרובות דרגת האמת של התיאוריה תעמוד בזיקה לדרגת האמת של הפעילות התיאורטית. כלומר, ככל שהתיאורטיקן יהיה מחויב יותר לאמת ולנתונים שבידיו, כך גם תגדל הסבירות שיעלה בידיו ליצור מודל תיאורטי מוצלח - כלומר מודל כזה שאכן יוכל לסייע לנו למצוא את דרכנו במרחבי המציאות הממשית.
קישורים
אסכולת פרנקפורט - ויקיפדיה
ג'נין ג'נין - הסרט ופסילתו
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פילוסופיה ומוסר"
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

מה שכן 470041
האייל האלמוני יום ו', 1/2/2008, 21:44
תוכן המאמר לכשעצמו מהווה תאוריה (על תאוריות), מה שגורם לי לבעיתיות בבואי להכריע אם המחבר צודק או לא..
מה שכן 481655
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 18/6/2008, 9:17
חוששני שאת צודקת.
רעיון נחמד 470064
גילי שבת, 2/2/2008, 3:44
מה שנחמד במודלים זה שבעצם העיסוק בהם אתה מוריד מעליך את האחריות לתאר את המציאות באופן מדויק, ובמקום זאת מנסה לתאר אותה בקירוב, ואז אתה אתה יכול לתאר הרבה דברים שאין לך מושג איך לתאר באופן מדויק (בני אדם, מזג אויר, ועוד).

אבל גם אם נגדיר תיאוריה:=מודל, מבחינה מטאפיזית אין כאן שום חידוש מעבר לנקודת המבט הקלאסית - "האמת נמצאת אי שם", או ליתר דיוק - קיימת אמת אובייקטיבית אחת. אז אולי קשה לנו לדעת הכל עליה, ואולי לעולם לא נדע (ואולי היא לא מצייתת לחוקי פיסיקה פשוטים כפי שאנו מקווים), ולכן נוח יותר לעסוק במודלים, שמתארים חלק מהמציאות, אולי, בערך.
אבל אני אישית, ונראה לי שלא רק אני, לא רוצה לראות שירטוטים לא מדויקים של הרחוב הסמוך, אני רוצה את האמת, את כולה.
רעיון נחמד 470722
עדי סתיו • בתשובה לגילי יום ה', 7/2/2008, 10:57
לא חייב. נגיד, בפיסיקה קלאסית אתה מנסה לברר את המיקום והמהירות המדויקים של כל חלקיק. יש להם מיקום ומהירות מדויקים, והיכולת שלך לברר אותם תלויה באיכות המכשירים שלך. במכניקת הקוונטים, לעומת זאת, אין לך כלל יכולת לברר את המיקום והמהירות של החלקיקים מעבר לרמת דיוק מסוימת, בלי קשר לאיכות המכשירים שלך. אפשר היה לומר, בעיקרון, שיש להם מהירות ומיקום מדויקים, ושאנחנו פשוט לא יכולים לדעת אותו; אבל התיאוריה המועדפת היא שאין להם בכלל פרמטרים מדויקים כאלה, אלא הסתברות בלבד. זה יותר פשוט. באותה צורה, אפשר לומר שאין הכרח בקיום אמת מוחלטת שאי-אפשר לדעת כמו שאין הכרח בקיום מיקום ומהירות מדויקים שאי-אפשר למדוד.
רעיון נחמד 486126
זהריקו • בתשובה לעדי סתיו יום ד', 30/7/2008, 4:23
אנלוגיות מתורת הקוונטים, למרות הפופולריות שלהן במגזרים מסויימים, לרוב אינן רלוונטיות. גם בקוונטים יש ''אמת מוחלטת'' בדיוק כמו בפיזיקה קלאסית, פשוט היא אמת שנראית אחרת (כלומר לא מודדים את אותם דברים שמדדנו בפיזיקה קלאסית). אם חלקיק נמצא במצב או מצבים מסויימים, זו אמת מוחלטת, ואי אפשר לומר שהוא במצב אחר.
רעיון נחמד 470747
אהוד פירר • בתשובה לגילי יום ה', 7/2/2008, 13:39
כאן עולה השאלה מהי בדיוק אותה 'אמת' שאתה רוצה להשיג? אם במונח אמת אתה מתכוון לגוף ידע מסוים שכרגע נעלם ממך - אז אתה צודק. התפיסה שהוצעה במאמר לא עונה על הצורך הזה. הידע תמיד יהיה נכון רק בערך ורק באופן יחסי. מצד שני אם אתה אכן שואף לגלות את גוף הידע הנכון באופן מוחלט - אתה מסתבך בערימה של בעיות מתודולוגיות שעליהן עמדו כבר כל הפילוסופים במאות השנים האחרונות.
אולם, אם במילה 'אמת' אתה מתכוון למצב מסוים - למשל מצב של וודאות, מצב של שלמות נפשית, מצב שבו ברור לך מה עליך לעשות וכד' - אז אם כך אתה יכול להשתמש במודלים שונים וחלקיים לפי הצורך, בכדי לנוע ממצב למצב עד שתגיע בסופו של דבר אל המקום המיוחל.

(אם תרצה, בהכללה גסה אפשר להגיד שזה אחד ההבדלים בין הפילוסופיה המערבית למזרחית. בפילוסופיה המערבית המטרה היא השגת ידע.השימוש בידע הוא רק תוצר לוואי. לכן אם הידע הוא חלקי או מוטעה לא השגנו כלום. בחשיבה המזרחית - שוב בהכללה גסה באופן קיצוני - המטרה היא להגיע למצב נפשי כלשהו - שחרור, הארה וכד'. התיאוריות המטאפיסיות השונות הן רק כלי עזר בכדי להגיע למצב הזה. לכן, גם אם התיאוריות לא מדוייקות או לא לגמרי נכונות, זה לא צריך להפריע לנו. המדד הוא רק השאלה האם הן אכן עוזרות לנו להתקדם לקראת המטרה.)
רעיון נחמד 470933
גילי • בתשובה לאהוד פירר יום ו', 8/2/2008, 17:21
אולי אני באמת שבוי בתפיה מערבית. לא נראה לי הגיוני שאנחנו ומה שאנחנו רוצים לעשות רלוונטיים למושג אמת. בקיצור, התפיסה שלי היא מערבית קלאסית.
תפיסת היעילות 470070
האייל האלמוני שבת, 2/2/2008, 10:12
סקירה מעניינת. היעילות כעיקרון מרכזי לבחינת תקפותן של תיאוריות (וכדאי להבחין בין תקפות לאמיתות, בין אישוש להפרכה ועוד עניינים שכבר פוטפטו עד אין קץ בפילוסופיה של המדע) היא הצעה בעייתית גם בהתבוננות הסטורית על תיאוריות יעילות למדי ומופרכות לחלוטין, וגם כאמצעי הערכה מעשי. ניוטון או איינשטיין, הסופר המקראי או דרוין וכו', מי יעיל יותר???
תפיסת היעילות 470088
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 2/2/2008, 14:40
ניוטון ואיינשטיין - כל אחד מהם יעיל יותר לעניינים שונים. דרווין והסופר המקראי - כל אחד מהם יעיל יותר למגזרים שונים.
חומר צורה ואינטראקציה 470118
ניק ניים שבת, 2/2/2008, 23:49
בהרהורים על הנושא סבורני שהגעתי לתפישה דומה לזו המוצעת כאן, ועם זאת ישנם כמה דברים שאולי כדאי לנסות ולעמוד עליהם.

את המילה צורה הזכרת כאן מספר פעמים, כאשר התייחסת אליה כאל תבנית המאותרת על ידי הצופה בתופעה מסויימת.

נראה לי שכל צורה מאגדת בתוכה חומר מסוים. אינני מתכוון לחומר במובן הפיסיקלי, אלא באופן יותר רחב. למשל, הפסקאות הרשומות כאן הם צורתם של קובץ משפטים החותרים למשמעות. מילים הם חומר של משפט. אות היא חומר של מילה, וזה נראה לי כיעד הסופי בדוגמה הנ"ל.

חומרו של פסל דוד הוא שיש, אבל אם אדם מוכשר למדי יעצב בצורה ניתנת לזיהוי את פסל דוד ממסטיקים, הרי שהחומר השתנה אבל הצורה נשמרה. בהתייחס לדוגמה שלך, אם שני מומחים למהפכה הצרפתית יסכימו על העובדות ויהיו חלוקים על הסיבות, הרי שהחומרים (עובדות היסטוריות) נשמרו, אך הצורה השתנתה.

ישנה אינטראקציה בין חומר וצורה. כאשר עוסקים בשאלה של מודעות, נראה לי שניתן להבחין בכך שלמודעות יש חומרים וצורות שמהווים אותה יחדיו, אך הם אינם מכילים אותה ללא האינטראקציה.

ניקח לדוגמה את המטופל של הפסיכולוג. יש לו זכרונות ודמיונות המעורבבים זה בזה (קונפבולציות, שוני בין החלק הסובייקטיבי והחלק האובייקטיבי של המציאות, כאשר תיעוד הזיכרון הוא בוודאי לרוב שונה מהמציאות הטוטלית בזמן התרחשותה, ולכן חלקיותו היא כמין דמיון.) שגורמים למודעות שלו בעיה תפקודית המביאה אותו לפסיכולוג. הפסיכולוג בשיטות שונות חושף בפניו את הקונסטרוקציות האישיות שהוא מבצע במציאות, ומשנה את החומר/צורה של זיכרונות, כך שגם אם התיאור (החומר) נשאר זהה, הצורה משתנה באופן מועיל, או אחרת, אם יש לו הבדלי השקפה עם אחרים וזה גורם לו לחיכוכים עימם ולרגשות קשים, המטפל מדריך אותו לראות שהוא חושב באופן אגוצנטרי, וכי יש נקודות השקפה (צורות) שונות ולגיטימיות לנושא X (חומר).

כמה דוגמאות שאולי אינן מוצלחות במיוחד: למשל, אם מטופל גורס שהוריו העירו לו הערות פוגעניות וזדוניות, והמטפל מראה לו שמטרת ההערות הייתה בונה, גם אם הן הוגשו בעטיפה מזיקה, כלומר, ההורים שגו בפניה אליו אך היו ללא כוונת זדון, וכאן עשויה להשתנות התמונה הסובייקטיבית של הזיכרון, והמטופל יכול לסלוח ולהמשיך הלאה. או בדוגמה אחרת, יש לי זכרונות יפייפיים מסרטי ילדות, לעתים אני נופל על סרט ילדות ומגלה שאני מתאכזב ממנו קשות, שכן החומרים שגרמו לי הנאה בילדות אינם מהנים אותי בהכרח כעת.

מכאן שסבורני כי המודעות מבצעת אינטראקציה מסוימת עם חומר וצורה, וכך שורה במציאות אישית משלה, וככל שהיא תופשת את עצמה יותר, היא מבינה את מציאותה יותר, ומסוגלת להוויה הרמונית כנה ומועילה יותר לעצמה.

בתיאור זה האמת היא המציאות. הסובייקט והאובייקט מתאחדים למציאות. השקר הוא חוסר כנות שקיימת עובדתית במציאות. אם נמפה מציאות טוטלית (והמיפוי גם הוא חלקי למציאות), הרי שנציין כי מודעות מסויימת אינה כנה באופן הצגת תפיסת המציאות שלה. כלומר, יש הבדל בין החומר/צורה שהיא מציגה לאחרים, לעומת האופן בו היא תופסת את החומר/צורה האלו.

בתיאור כזה מודלים הם ייצוג חלקי אישי (המבוססים על רמת מודעות כגון חישה, או עיבוד נתונים תלוי תרבות/אידאולוגיה) של המציאות/אמת. הם בעצמם מהווים חלק מהמציאןת/אמת הזו, אך יעדיהם או מיקומיהם חלקיים, וככאלה הם מועילים או לא מועילים, אך בוודאי שאין לגרוס שהם אינם קיימים כרובד מציאות כלשהו.

למשל, אם אני משוגע או הוזה ומודיע לך שאני כותב את הדברים האלה בעודי ישוב על קרנף סגול, ואף מתנהג כאדם המאמין בכך, כלומר, משמיט מילים כשהקרנף מיטלטל, דעתי מוסחת כשאני מדבר אליו ומבקש שיירגע, או שאני מחייך משום שאני סבור שהוא עושה כרצוני, הרי שאף כי אובייקטיבית אתה וצופים "נורמליים" אחרים תסכימו שאני משוגע/הוזה, הרי שסובייקטיבית יש כאן קרנף סגול ואני הוא זה שיכול להעיד על כך.

בוודאי שאם האינטראקציה של מודעות מסויימת עם חומר/צורה מזיקה לה, ואם יש ביכולתנו להכווין את אותה מודעות לתפישה הרמונית יותר של קיומה, ראוי שנעשה כך.

אחרון חביב, עולה מכאן שהמציאות/אמת היא משתנה. ואכן אני חושב ש"האמת היא עכשיו". והיות ואנו יצורים חלקיים למדי למציאות, הרי שהציווי "דע את עצמך" נוגע למציאות אישית שמתחוללת ברגע זה. ובמידת מה עולה כפי שאמר סוקרטס ("זבוב הבקר על גוף השור" של אתונה), שהידיעה בה הוא עולה על שאר האנשים אותם הוא פגש, היא שסוקרטס יודע שהוא איננו יודע דבר.
בקשה להבהרה 470219
נו כבר יום א', 3/2/2008, 21:39
"אפשר להניח שככל שהתיאוריה תתבסס על מספר גדול יותר של נתונים כך היא תהיה ספקולטיבית פחות וכך גם יהיה סיכוי גדול יותר שהיא אכן תשקף מבנה עומק מסוים שבאמת קיים במציאות"

האם הכוונה - "מספר גדול יותר של דגימות של המשתנים התלויים והבלתי תלויים" או "מספר גדול יותר של משתנים בלתי תלויים?"

המשמעות הראשונה יכולה להיות בעייתית משום שלא תמיד ברור באילו תנאים מותר להזניח דגימות מסויימות.

המשמעות השנייה יכולה להיות בעייתית משום שאם נוסיף עוד ועוד מימדים, נוכל תמיד למצוא תאוריה שתסביר את התוצאות. לכן נהוג דווקא לקנוס תיאוריות המשתמשות במספר מימדים גדול מדי כדי להסביר את התוצאה.
כל המודלים שגויים 470439
צב מעבדה יום ג', 5/2/2008, 14:58
הרעיון בבסיס המאמר מזכיר לי ציטוט של סטטיסטיקאי בשם BOX
שאמר

"All models are wrong, but some are useful"

----------------------------
זה היה הציטוט שפתח את עבודת הדוקטורט שלי :o)
מודל אינו תיאוריה 470608
נו כבר • בתשובה לצב מעבדה יום ד', 6/2/2008, 12:42
אם יורשה לי לדקדק, מודל מציע תיאור (מקורב בד''כ) של מערכת, בעוד תיאוריה מציעה הסבר לאופן פעולת המערכת או המודל.

למשל, אם מקס פלאנק היה מציע רק נוסחה לקשר בין התדירות לשטף האנרגיה של גוף שחור, זה בהחלט היה מודל, אבל לא היינו מוצאים מאחוריו שום תיאוריה. ההסבר לפעולת המודל בעזרת אוסף של מתנדים הרמוניים בעלי מצבים בדידים הוא כבר תיאוריה.

או משהו קצת פחות מודרני - גלילאו הציע מודל לנפילה חופשית (ריבוע הזמן פרופורציונלי לגובה), אבל ניוטון הציע תיאוריה.
אז זהו שכן 470672
אהוד פירר • בתשובה לנו כבר יום ד', 6/2/2008, 23:31
למעשה, זוהי בדיוק הטענה שעומדת בבסיס המאמר: הטענה היא שכל תיאוריה היא לאמתו של דבר מודל של המציאות.
כדי לעשות קצת סדר, צריך להבחין בין תיאור עובדתי של הנתונים - כמו למשל בדוגמה שהבאת על הנפילה החופשית - בין מודל - שהוא קונסטרוקציה היפותטית שהחוקרים בנו בכדי לתאר את פעולתה של מערכת כלשהי - לבין תיאוריה, שזהו ההסבר למערכת. מאחר שהתיאוריה באה להסביר את המערכת, היא בהכרח מספרת לנו על מה שנמצא מאחורי המערכת, מעבר לפני השטח.באופן טבעי ההנחה היא שהתיאוריה באה לתאר 'אמת' כלשהי. אולם כפי שטענו רבים, התייחסות כזאת אל התיאוריה מעוררת בעיות. אפשרות נוספת הנה - בהכללה מסוימת - הגישה הפוסטמודרנית: להתייחס לתיאוריה כאילו הייתה סיפור בלבד. האפשרות השלישית, שבה מצדד המאמר, היא להתייחס לתיאוריה - כלומר לכל הסבר של המציאות ולכל עיסוק במה שמעבר לפני השטח - כאילו הייתה מודל. משמעות הדבר היא שאנו רואים בהסברים השונים למציאות שסביבנו לא משהו שקיים בפני עצמו, אלא קונסטרוקציה שאנו בנינו. קונסטרוקציה שיצרנו בכדי להתמצא בעולם, לעשות בו סדר ולתפקד בתוכו. ברגע שאנו באים בגישה כזאת, משמעות הדבר היא שכל ההסברים שלנו על המציאות צריכים להיתפס בערבון מוגבל וכולם צריכים להיבחן על פי אותם קריטריונים המשמשים לבחינת מודלים: כלומר יעילות, גמישות וכד'.
מסבירים לי לאט אז אני מבין מהר 472669
נו כבר • בתשובה לאהוד פירר יום ה', 28/2/2008, 13:42
אני מסכים חלקית. בוודאי שתיאוריה היא טקסט באופן סופי המנסה לתאר (ברוב המקרים) מערכת גדולה בהרבה מגודל הטקסט. אבל עדיין ישנם הבדלים מהותיים בין תיאוריה ותאור.

למשל, נניח שיש לנו קופסא סגורה. אנחנו מטלטלים אותה (בכפוף לנהלים) ושומעים רעשים כאילו משהו מתנגש בדפנות. מטים אותה בעדינות ימינה ושמאלה ושומעים מה שנשמע כמו רעשי גילגול.

המודל: קופסא שעושה רעש כזה כשמטלטלים אותה ורעש גילגול כשמזיזים אותה מצד לצד.

התיאוריה: כדור בתוך קופסא.

התיאוריה השנייה: מתקן אלקטרוני להשמעת רעשי כדור בתוך קופסא.

ניסויים לבדיקת המודל - אין, מלבד אישור טריוויאלי של התיאור.

ניסויים לבדיקת התיאוריה, כיד המלך - סימטריה, תנע, תנע זוויתי וכו'

כעת פותחים את הקופסא ובתוכה יש כדור.

המודל נותר נכון כשהיה. לא אישרנו ולא הפרכנו אותו.

התיאוריה הראשונה הפכה לנכונה והשנייה לשגויה.

אין לדרוש מתיאוריה כזו שתתאר את ההתנהגות של כל אטום במערכת וגם אין לדרוש ממנה שתחזה מהו צבע הכדור. בוודאי שחייבים לקחת אותה בע"מ הן מסיבה זו והן משום שישנו סיכוי שמישהו חמד לנו לצון ושם מתקן אלקטרוני להפרכת תיאוריות בקופסא.
מסבירים לי לאט אז אני מבין מהר 472974
אהוד פירר • בתשובה לנו כבר יום ב', 3/3/2008, 0:01
נראה שיש כאן איזשהו בלבול בנוגע למושגים. קודם כל, לא טענתי שתיאוריה באה לתאר מערכת. תיאור עובדתי של המערכת נכנס תחת הקטגוריה של 'עובדה'. התיאוריה - לפחות על פי הצורה שבה השתמשתי במושג הזה במאמר - באה להסביר את המערכת. ושוב, כשאני אומר שהיא באה להסביר אותה, אין הכוונה שהיא מתארת את אותם החלקים של המערכת שאינם מוכרים לנו עדיין. התיאוריה באה להסביר את מה שידוע לנו באמצעות מה שנמצא מעבר לפני השטח - כלומר מה שמעצם הגדרתו לעולם לא יהיה ידוע. במובן זה התיאוריה לעולם תישאר קונסטרוקציה שנוצרה על ידינו (ולזה אני מתכוון במונח 'מודל'), קונסטרוקציה שאין לנו שום דרך חד משמעית לדעת האם היא מבטאת משהו שיש לו קיום ממשי או שהיא סתם הזיה. לכל היותר אנו יכולים לבחון האם, כאשר אנו מנסים להתנהל על פי התיאוריה, הדבר מגביר את השליטה ואת יכולת ההתמצאות שלנו במישור העובדות או שלא.

כדי לעשות כאן קצת סדר, אני אחזור לדוגמה שנתת ואנסה להבהיר למה אני מתכוון. כאמור, יש לנו קופסא שכאשר מזיזים אותה נשמעים רעשים. כעת, זה שיש לנו קופסא שמשמיעה רעשים - זו עובדה. הדבר הזה איננו נתון במחלוקת. מצד שני, יש לנו בעיה: איננו יודעים מה יש בתוך הקופסא. כמובן שהשאלה מה יש בתוך הקופסא היא שאלה עובדתית. כלומר, על פי ההגדרה שניתנה למעלה, זוהי שאלה שברמת העיקרון ניתן להשיב עליה תשובה סופית וחד משמעית.
בשלב זה אנו עדיין איננו פותחים את הקופסא, אולם אנו מעלים השערות בנוגע לתוכנה. השערה א': יש בפנים כדור. השערה ב': יש בפנים מתקן אלקטרוני. כאמור, אלה אינן תיאוריות שנועדו להסביר את המציאות העובדתית. אלה הן השערות בנוגע לעובדות עצמן. על פי הניסויים שאנו עורכים, אנו עשויים להחליט שהשערה א' היא ברמת סבירות גבוהה ואילו השערה ב' ברמת סבירות נמוכה. כעת אנו פותחים את הקופסא ובכך הופכים את השערה א' לעובדה. השערה ב' התגלתה כשקרית. כרגע אם כן גם הקופסא, גם הכדור שבתוכה וגם הרעש שנשמע ממנה אלה עובדות. ביחס אליהם אין מקום לשימוש במונחים 'תיאוריה' או 'מודל'.
כעת אנו עוברים לשלב הבא ומנסים להבין מדוע הכדור שנמצא בקופסא משמיע רעשים. כעת יש מקום לחשיבה תיאורטית. וכך נוצרת תיאוריה אחת שגורסת כי המפגש בין הכדור לבין צלעות הקופסא גורם לחיכוך, המביא ליצירת גלי קול באוויר וכו'. תיאוריה שניה גורסת שבתוך הכדור מתחבא גמד קטן שבכל פעם שהכדור מתנגש בדפנות הקופסא הוא מתעורר משנתו ומתחיל לצעוק.
איזו תיאוריה היא נכונה? ובכן, אנו לעולם לא נוכל להשיב על כך בצורה חד משמעית. שתי התיאוריות הן מודלים שנוצרו במוח האנושי ונועדו לספק הסבר לעובדות. שתי התיאוריות הללו הן עובדות מסדר שני, כלומר כאלה שלעולם לא ניתן לאמת באופן ישיר. ניתן רק להסיק עליהן בעקיפין.
אם כן האם משמעות הדבר ששתי התיאוריות הללו, זו עם גלי הקול וזו עם הגמד הן שוות ערך מאחר ואף אחת מהן אינה ניתנת לאימות מוחלט? כמובן שלא. אם נניח את אמיתותה של תיאוריית גלי הקול הדבר יוכל לסייע לנו להסביר שורה ארוכה של תופעות טבע והדבר אף יאפשר לנו שימושים טכנולוגיים רבים. לעומת זאת אם נניח את אמיתותה של התיאוריה בדבר הגמד ניאלץ לבנות קוסטרוקציות מחשבתיות סבוכות ומורכבות כדי להסביר מיהו הגמד הזה, איך הוא היגיע לכאן ולמה איננו מצליחים אף פעם לראות אותו. מיותר לציין גם שקשה לרתום את הגמד הזה לאילו שהם שימושים טכנולוגיים. במילים אחרות שתי התיאוריות מספקות הסברים למציאות העובדתית. שתיהן מודלים מחשבתיים שנוצרו במוח האנושי. שתיהן אינן ניתנות להפרכה או לאימות. אבל אחת מהן יעילה ואחת לא. מסיבה זו נעדיף את האחת ולא את השניה.

(כמובן שניתן לבחון את התיאוריות השונות ולנסות להכריע ביניהן באמצעות ניסוי. אולם גם אז לעולם לא נגיע לתשובות חד משמעיות; שכן גם אם התיאוריה תאמה את תוצאות הניסוי תמיד ניתן לומר שהדבר אירע במקרה ואולי באחד הימים נצליח לבצע ניסוי שיפריך אותה (ד"ש לפופר). כמו כן גם אם תוצאות הניסוי אינן תואמות את התיאוריה, תמיד ניתן לפרש אותן מחדש או לשפץ קצת את התיאוריה כדי שהדברים יסתדרו (ד"ש לתומס קון). ).
'צטער, עכשיו אני כבר לא מבין 472978
נו כבר • בתשובה לאהוד פירר יום ב', 3/3/2008, 0:33
מה שאפשר בסופו של דבר לאשר או להפריך אינו יכול להיות תאוריה?

"...כעת אנו עוברים לשלב הבא ומנסים להבין מדוע הכדור שנמצא בקופסא משמיע רעשים. כעת יש מקום לחשיבה תיאורטית. וכך נוצרת תיאוריה אחת שגורסת כי המפגש בין הכדור לבין צלעות הקופסא גורם לחיכוך, המביא ליצירת גלי קול באוויר וכו'. תיאוריה שניה גורסת שבתוך הכדור מתחבא גמד קטן שבכל פעם שהכדור מתנגש בדפנות הקופסא הוא מתעורר משנתו ומתחיל לצעוק..."

אתה באמת לא יכול לחשוב על ניסויים שיאשרו או יפריכו את שתי התיאוריות האלה?

ואתה באמת לא רואה את הזהות בין קיומם של ניסויים כאלו ובין זה ש:

"...הדבר יוכל לסייע לנו להסביר שורה ארוכה של תופעות טבע והדבר אף יאפשר לנו שימושים טכנולוגיים רבים..."

?

לא כל תיאוריה היא Erlangen program.

איני אומר זאת כדי להעליב, אך נדמה לי שהרקע האקדמי שלך אינו בתחומי המדע או הפילוסופיה של המדע ושאתה מתייחס בעיקר לסוג של "תיאוריות" רכות שאנחנו נוהגים לקרוא להן בולשיט ולקטלג אותן במדף המטאפיסיקה. (או שתבקש להכליל כל תיאוריה עד שתהפוך לכזו)
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 472327
morgan יום ב', 25/2/2008, 12:49
אנחנו מנסים לגלות את האמת מהמקום הלא נכון- מהראש. האמת נמצאת בלב ושם היא זהה אצל כולם. כל עוד נשתמש בראש וננסה לגלות את האמת החומרית על העולם, אנחנו עדיין פועלים מתוך אגו, מתוך השוני שלנו אחד מהשני ובגלל שוני זה תמיד תהייה סתירה ! אם נעזוב לרגע את האמת הפיסית, הלוגית, זו שנוצרה בבריאת העולם, וננסה להתחבר לאמת שמאחדת אותנו כולנו בני האדם, זו שנמצאת בפנים בלב, בלילה בכרית, בכמיהה לאהבה ושקט ושלווה ואחווה, בדבר הזה שכולנו יודעים שקיים אצל כל אחד ואחד מאיתנו, למרות כל ההבדלים החיצוניים (כמובן שלא רק מראה אלא כל ההתממשות הפיסית שלנו בעולם הזה), נבין שהאמת נמצאת איפה שנפסק האגו. ורק מי שמצליח לראות את עצמו כרוח שקיימת בתוך גוף, ולראות כך את כל שאר הבריאה, כאורות בתוך כלי, רק הוא מסוגל להבין את האמת המוחלטת- זו שנמצאת בטוב המוחלט.
אנחנו לא אלוהים ולא בראנו את העולם הזה, לנו יש כלים אחרים לנסות ולהבין אותו, לנו יש אינטואיציה, חוש שישי, בואו נעזוב את הנסיון להבין את העולם מהראש ונתחיל להבין אותו מבפנים !
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 472329
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לmorgan יום ב', 25/2/2008, 14:18
טוב.
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 472333
האייל האלמוני • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ב', 25/2/2008, 15:21
LOL
חבר'ה, זה עובד! 472359
דורפל • בתשובה לmorgan יום ב', 25/2/2008, 23:15
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 486128
זהריקו • בתשובה לmorgan יום ד', 30/7/2008, 4:31
בדקתי בתוכי ולא מצאתי אמת. הגדלתי לעשות ובחנתי גם באצל זרים, אבל לא קיבלתי כלום מלבד צו הרחקה. את משוכנעת לגבי ה"כולנו" הזה? יכול להיות שזה רק אצל בני עדות מסויימות?
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 486129
האייל האלמוני • בתשובה לזהריקו יום ד', 30/7/2008, 4:48
למה אתה חושב ש-morgan הוא/היא ממין נקבה?
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 486130
זהריקו • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 30/7/2008, 5:11
1. דימיתי שמורגן מקובל כשם נשי.
2. ניסוחים כאלו שמעתי בעיקר מנשים, ובאופן אוטומטי ובלי משים הנחתי שמדובר באשה גם כאן. הרי אין אפשרות לבחור מין נייטרלי בעברית (בינתיים. רעיון לסטרטאפ).
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 486131
האייל האלמוני • בתשובה לזהריקו יום ד', 30/7/2008, 5:38
1. מין זכר מקובל בעברית הישראלית כמין הנייטרלי, אם כי כאן באייל (ולא רק בו) היו שהתקוממו כנגד ההמקובלה הזאת.

2. "... ובאופן אוטומטי ובלי משים הנחתי שמדובר באשה גם כאן" - המממ, זה קצת מזכיר אילו שהן "עדות", אם כבר הזכרת. לא בהכרח את עדת יוצאי צפון אפריקה או את עדות אשכנז, אלא אולי יותר את עדת הסוחבים-על-הגב-שק-של-סטריאוטיפים-וזה-בכלל-לא-עושה-להם-הקשנשוס....:-)
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 486132
זהריקו • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 30/7/2008, 5:46
הבחירה במין היתה הסתברותית (דהיינו, בלי לדעת מה מינה/ו של מורגן, סביר יותר שמדובר בנקבה או הרמפרודיט), כך שגם אם היא סטריאוטיפית, אין בה פסול. אם היה מדובר בטקסט פמיניסטי מיליטנטי, הייתי מגיב בלשון נקבה באותה צורה, למרות קיומם של גברים מהז'אנר, בהקטיני כך את הסיכוי לטעות.
בכל מקרה, את המילה סטריאוטיפ אני מעדיף להשאיר לפעולותיהם של אחרים. אצלי זו הכללה רציונלית מושכלת שמסדיה סטטיסטיקה וטפחותיה לוגיקה.
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 486133
האייל האלמוני • בתשובה לזהריקו יום ד', 30/7/2008, 5:46
קיבלת צו הרחקה מהאמת? אז אתם פשוט מסוכסכים כנראה.
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 486134
זהריקו • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 30/7/2008, 5:49
אנחנו לא מסוכסכים, היא פשוט משחקת אותה קשה להשגה.
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 486135
האייל האלמוני • בתשובה לזהריקו יום ד', 30/7/2008, 5:51
את זה אומרים כל האנסים.
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 486136
זהריקו • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 30/7/2008, 5:52
למה להכליל? בחוג החברתי שלי, בקושי חצי מהאנסים מתבטאים כך.
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 486802
morgan • בתשובה לזהריקו יום ד', 6/8/2008, 13:10
בחורים בחורים...לא לריב...לא יפה...
אכן צדקת- אני בחורה. אקח זאת כמחמאה, שכן אנו הנשים באמת בורכנו (כמובן שכל זכות היא גם חובה וכל חובה היא גם זכות) ביכלת מפותחת לראות דברים גם מבפנים. כנראה שזה הבונוס הנלווה ל"תיק" שהפיל עלינו בורא עולם- האמהות על כל מרכיביה...
נסיון החיים שלי לימד אותי שגם אתם, הזכרים, מסוגלים לכך אבל אתם קודם כל צריכים לרצות זאת מאוד ולהאמין שיש בעולם הזה מעבר למראה עיניים... תנסה לפתוח קצת ת'ראש, לקלף מאנשים את הקליפות החיצוניות (וגם מעצמך כמובן) ואז תגלה שבגרעין אנחנו ב ד י ו ק אותו הדבר ! ושם חבויה לה האמת יקירי, מתחת לכל הבולשיט החיצוני...
בהצלחה ! :-)
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 486805
בצל יבש • בתשובה לmorgan יום ד', 6/8/2008, 13:21
קילפתי קילפתי ,
בכיתי בכיתי,
עד שנגמר,
כלום.
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 486808
morgan • בתשובה לבצל יבש יום ד', 6/8/2008, 13:27
ציניות היא גם דרך להתמודד עם פחדים...
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 486811
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לmorgan יום ד', 6/8/2008, 13:37
להסתכל היטב מבפנים, מומלץ על: http://techdigest.tv/colonoscope.jpg
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 486816
חשמנית על מונית • בתשובה לmorgan יום ד', 6/8/2008, 14:30
מהזותומרת "אנחנו לא אלוהים ולא בראנו את העולם הזה"? מה פתאום את מדברת בשם כולנו? את לא מכירה אותי באופן אישי ולא יודעת דבר וחצי דבר על הרזומה שלי!
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 486818
האייל האלמוני • בתשובה לחשמנית על מונית יום ד', 6/8/2008, 14:47
אנחנו = אני, משה ושלמה. לא אני, משה, שלמה וחשמנית.
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 486820
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 6/8/2008, 14:56
מתוך תגובה 472327: "... וננסה להתחבר לאמת שמאחדת אותנו *כולנו* בני האדם, זו שנמצאת בפנים בלב, בלילה בכרית, בכמיהה לאהבה ושקט ושלווה ואחווה, בדבר הזה שכולנו יודעים שקיים אצל *כל אחד ואחד מאיתנו*..."
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 486821
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 6/8/2008, 15:01
אם את אלוהים ובראת את העולם הזה את לא חלק מבני האדם.
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 486822
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 6/8/2008, 15:08
השערות, השערות. השערות חסרות בסיס ובלתי ניתנות לחקירה מדעית.
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 486828
morgan • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 6/8/2008, 16:32
אל תחשבו שהמדע יביא אותנו לאנשהו... המדע רק יגרום לנו להבין (וזה קורה ממש בימים אלו) שבסוף סופו של החומר אין כלום ושהכל כולל הכל בעולמנו נשלט על ידי ת ו ד ע ה ! זה שעולמנו הקטנטן הגיע לאן שהוא הגיע (ולא במובן החיובי) זה בגלל שבתודעותיהם של אלו ששלטו בו משחר ההסטוריה ועד היום שלט האגו, החומר, הכוח, הכסף, התאווה וכו', והתוצאה היא בדיוק איך שהעולם שלנו נראה היום! אילו היו שולטים בעולם מנהיגים בעלי תודעה אחרת, שמכוונת למשל לאהבה ונתינה וצדק ושמחה ושלום...אז ככה היה העולם שלנו נראה...משהו כמו גן עדן... ושוב, אני יודעת שבעיקר לגברים קשה לתפוס את מה שאני אומרת, רובכם הגדול פועל מתוך תאווה וכוח ואגו, אבל תאמינו לי- אפשר גם אחרת !!!
וזו האמת לאמיתה חברים...
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 486832
האייל האלמוני • בתשובה לmorgan יום ד', 6/8/2008, 17:21
מזל שהגעת, שנראה את האור. בכלל, בכל פעם שמישהי באה סוף סוף ומגלה לי את האמת לאמיתה אני נהיה נורא מאושר. בכל זאת, אני אגלה לך משהו שאולי את לא יודעת: בענייני תודעה, אנחנו, האיילים - דוקא מומחים מאין כמונו ואין עלינו. על תודעה אנחנו יודעים הכל! - ה-כל! הסתובבה כאן פעם בחורה אחת שהיתה אשה ואם בישראל ובורכה בכמויות אימתניות, ממש, של יכולת לראות דברים מבפנים. היא היתה כלי מלא על גדותיו באור, אור, אור ועוד אור. שמה היה דורוניתה שדמוניתה והיא שלחה אלפי פוסטים, ומאות (?) מתוכם עסקו בענייני תודעה, כך שבנקודה הזאת, התודעה - אל תדאגי לנו, זה בסדר!
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 486860
morgan • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 7/8/2008, 1:28
הכל באהבה...
פירוש רש''י 486867
האייל האלמוני • בתשובה לmorgan יום ה', 7/8/2008, 5:29
לא ברור לי אם את מבינה שלועגים לך וזה קצת חבל לי כי את נראית בחורה רגילה ותמימה בסך הכל, אז אני דואג להביא לידיעתך: לא התכוונו שאת באמת הבאת כאן למישהו את האור, זה היה בציניות. אין דבר כזה "דורוניתה שדמוניתה", כתבו את זה בצחוק, בגלל כל מיני "יכולות" טפשיות שאת מייחסת לנשיות ולאמהות (ואני מבין שאת מייחסת אותן לעצמך). דורון שדמי הוא לא "אשה ואם" אלא אדם (בעיני הוא מעורר רחמים) שבטוח שהוא המציא מתמטיקה חדשה שתבוא במקום המתמטיקה הקיימת ותשנה את העולם. כל הנסיונות שניסו כאן המתמטיקאים להסביר לו היכן הוא טועה, לא עזרו. זה בטח ישעמם אותך, אבל את יכולה לדגום משהו מההתקשקשויות איתו בדיון 1571. זה שאת מדקלמת קלישאות קבלה-יהדות-ניו-אייג' מטופשות ולעוסות ואת בטוחה שאת הוגה בשורה חשובה לאנושות, זה כנראה הזכיר כאן למישהו את אותו סוג של מטורללות, רק בתחום אחר (סליחה, אין לי כוונה להעליב אותך).
פירוש רש''י 486917
ברקת • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 7/8/2008, 11:14
אולי הוא מעורר רחמים, אבל נראה שהוא לא יוצא לך מהראש. קצת מוגזם להמשיך להיטפל אליו ולהעלות את זכרו בפני כל מי שלא ידעו, אחרי שכבר שנה לפחות הוא לא באתר (וזה מכוון גם לאלמונית שנרעשת בכל פעם מחדש מא''פ שכבר לא כותב כאן, אלא אם כן זו את עצמך ואז בכלל חסכנו אנרגיה).
פירוש רש''י 486950
morgan • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 7/8/2008, 13:18
אז זהו, שאתה כנראה לא מבין שברור לי בדיוק מאיפה אתם כולכם מגיעים ודווקא משום כך אני ממשיכה לדבוק בעקשנות בדרך היחידה שאני מאמינה בה, וזה עכשיו בלי ציניות, כי הצורך הזה דווקא של כולכם להיות הכי צודקים ומפולפלים וחכמים ועוד מיני תארי כבוד לאגו, הוא בדיוק הדבר הזה שאני יוצאת נגדו וטוענת שהוא מיותר.
אני יודעת שקשה לנסות ולשנות זווית ראייה לעולם, לנסות אולי, סתם ככה בשביל הספורט לא ללעוג לאנשים עם דעות שונות ו"מפחידות" כשלי, שבאים ואומרים שחלאס עם הבולשיט האינטלקטואלי והצורך הזה להיות יותר מאחרים....ובסופו של דבר ידידי, תצחק או לא, תלעג או לא...אני באמת באה מאהבה ואני באמת כל כולי מאמינה שזה הדבר היחיד שיגרום למשהו כאן בעולמנו האכזר(בסופו של דבר) להיות יותר טוב. תשים לב לעובדה קטנה- את המילים שאני כותבת כל אחד, ללא קשר להשכלתו, מוצאו, והרקע החברתי ממנו הוא בא, יכול לקרוא, להבין ולהזדהות (אם רק ירצה) ואילו הרבה מהתוכן שנכתב כאן על ידכם מיועד בדיוק לאנשים כמותכם.... מה זה אומר? את מה זה משרת? תחשוב קצת....
פירוש רש''י 486951
אנטילופה • בתשובה לmorgan יום ה', 7/8/2008, 13:29
בנוגע לפסקה האחרונה, זה אומר שאנשים חולקים את אהבתם עם הקרובים להם, משפחתם, חבריהם צאנם וחתולם, לכאן באים אנשים שרוצים להנות מידע, דעות סותרות ווכחניות, השחזת האינטלקט והומור טוב במינון שמנטרל את ההשפעות השליליות של המוזכר בתחילת משפט זה.
פירוש רש''י 486953
morgan • בתשובה לאנטילופה יום ה', 7/8/2008, 13:45
נו... יופי ! אז נדמה לי שדווקא אני היא זו שמציגה כאן דעה קצת שונה, אפשר לומר אפילו, השקפת עולם שונה. מעניין מדוע דווקא זה מתקבל כאן בקושי גדול...
זו כל החכמה, לפתוח את הראש באמת לדברים שונים וחדשים לא?!
יכול להיות שבאמת אין לי מקום באתר הזה, לא כי אני לא מושחזת אינטלקטואלית מספיק, פשוט כי זה נראה לי מיותר קצת... אבל דווקא עכשיו, בכנות, התחיל להיות לי מעניין. זה כנראה הדעות הסותרות שעושות לי את זה...
פירוש רש''י 486956
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לmorgan יום ה', 7/8/2008, 14:05
את יודעת, את "שָלוֹם כִּתָּה א"' יכולה להבין אוכלוסיה עוד יותר גדולה, אבל זה לא אומר שטמונה שם איזו חוכמה טמירה. אולי אפילו להיפך. תחשבי קצת...
פירוש רש''י 486964
morgan • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 7/8/2008, 14:29
אני רואה שאתה לא ממש קולט את הראש שלי...אני אנסה להסביר:

ההשתתפות שלי בדיון הזה החלה לאחר שקראתי את המאמר שפורסם למעלה ואת התגובות לו, וקלטתי שכל אחד שם מנסה להשמיע ולאו דווקא לשמוע. וביננו, הם מתחילים מאיזושהי נקודה ומגיעים בסופו של עניין לשום מקום ! ספציפית בנושא ההוא (תיאוריות ואמת ) היה לי חשוב לציין שדווקא האמת, כדיי שהיא תהיה אמת היא חייבת לכלול את כולם ולהתקבל על ידי כולם, וככזו היא צריכה להיות מושגת על ידי המשותף לנו ולא על ידי השונה בנו, וזה יקרה רק כשננסה להבין אותה מהמשותף ולא מהשונה- מהרוח ולא מהחומר, מהלב ולא מהראש מהאינטואיציה ולא מידע מאהבה ולא מאגו - מהמשותף ולא מהשונה ! וזו האמת וזה היופי שבה.
הרעיון הוא ליצור שפה משותפת, שתאחד במקום לפצל.
כשהמסרים שלך הם פשוטים ואמיתיים, כאלו שפונים לסוג אחר של מחשבה, דווקא כזו שלא נעשית ע"י הראש, שכמובן פועל שונה אצל כל אחד ואחד מאיתנו,ובכך יוצר למעשה את הקונפליקט, אלא על ידי הלב, הנשמה והרוח שמשותפת לכולנו, אז אתה באמת משיג משהו שווה ערך אמיתי. שים לב ליופי במה שאני אומרת, שהחכמה הטמירה היא בעצם השיתוף שבמסר... מבין? החכמה היא לאחד ולא לפצל...
וזה לטעמי הוא מסר פשוט בעל חכמה טמירה.
פירוש רש''י 486968
יהונתן אורן • בתשובה לmorgan יום ה', 7/8/2008, 14:46
אבל מה הקשר בין אמת לבין קונצנזוס? לא ברור לי.
פירוש רש''י 486996
morgan • בתשובה ליהונתן אורן יום ה', 7/8/2008, 17:25
בקשר בין אמת לבין קונצנזוס הוא שקונצנזוס מושג כשיש הסכמה כוללת על עניין מסויים והדרך היחידה ליצור הסכמה שבין כל בני האדם, היא דרך מקום אחד בלבד וזו האהבה!
כל אחד ואחד מאיתנו, מהרגע שהגיח לאויר העולם, רק רוצה להתעטף באהבה. ברי המזל הם אלו שמבחינים בכך, שיודעים זאת ושילדותם (בעיקר הילדות היא זו שמשפיעה) איפשרה להם ללמוד להבדיל בין אהבה לכסף למשל, או בין אהבה לתאווה ועוד מיני בילבולים כאלו. בשורה התחתונה זה הדבר היחיד שמשותף לכולנו, שכולנו רוצים וזו האמת היחידה שנוכל אי פעם, אם ממש ממש נרצה ונוריד מעצמנו לרגע את הציניות, להתאחד סביבה. כי שום קונצנזוס אחר לא יהיה כאן עליי אדמות, בכל שאר הדברים אנחנו שונים מידי אחד מהשני.
פירוש רש''י 487036
יהונתן אורן • בתשובה לmorgan יום ה', 7/8/2008, 20:25
איך את יודעת שכל אחד ואחד מאיתנו רק רוצה להתעטף באהבה? כי לדעתי את טועה.
פירוש רש''י 487039
האייל האלמוני • בתשובה ליהונתן אורן יום ה', 7/8/2008, 20:34
זאת הבעיה? חשבתי שהבעיה היא שאין שום קשר בין תגובה 486996 לבין השאלה מתגובה 486968.
פירוש רש''י 487044
יהונתן אורן • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 7/8/2008, 20:56
אני זורם.

(ככה אני כשהצ'י שלי לא חסום).
פירוש רש''י 487117
האייל האלמוני • בתשובה ליהונתן אורן יום ו', 8/8/2008, 13:43
(יופי, ככה גם אני והצ'יפס שלי)
פירוש רש''י 487116
morgan • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 8/8/2008, 13:35
הבעיה היא שאתה עסוק בלהיות צודק ולהוכיח אחרים במקום לפתוח ת'ראש ואולי ללמוד משהו חדש...
פירוש רש''י 487095
ברקת • בתשובה ליהונתן אורן יום ו', 8/8/2008, 11:53
דבר בשם עצמך!
פירוש רש''י 487105
יהונתן אורן • בתשובה לברקת יום ו', 8/8/2008, 12:07
אני מדבר בשם עצמי. מספיק שאחד ירצה לעשות את האהבה ולא להתעטף בה כדי שההכללה תהיה לא נכונה.
פירוש רש''י 487114
morgan • בתשובה ליהונתן אורן יום ו', 8/8/2008, 13:32
אז בשביל מה בדיוק אתה חי? טלויזיה? סקס? עבודה? מה מניע אותך בחיים? איזה מצב אידיאלי אתה מדמיין בעני רוחך? והכי חשוב- אל תסתפק בתיאור המצב מבחוץ...תנסה לחשוב על ההרגשה שלך באותה התמונה שאתה שואף להגיע אליה.
פירוש רש''י 487118
האייל האלמוני • בתשובה לmorgan יום ו', 8/8/2008, 14:08
נערתי היקרה,
אנשים שונים מוכשרים לדברים שונים. לא כל אחד מוכשר דווקא לאהבה, ומי שלא זה התחום שלו, מוטב שיחפש את אושרו במקום אחר.
פירוש רש''י 487134
יהונתן אורן • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 8/8/2008, 15:17
אימא שלך לא מוכשרת לאהבה.
פירוש רש''י 487137
האייל האלמוני • בתשובה ליהונתן אורן יום ו', 8/8/2008, 15:19
למה התקיפה הזאת? אני אמרתי ש*אתה* לא מוכשר לאהבה? אמרתי רק שיש אנשים כאלה.
פירוש רש''י 487138
יהונתן אורן • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 8/8/2008, 15:22
אם לא התכוונת אלי, אני מתנצל.
פירוש רש''י 487236
morgan • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 9/8/2008, 13:06
אהבה היא לא כישרון. משחק הוא כישרון, ציור הוא כישרון, ניגון הוא כישרון... כל אחד מאיתנו מוכשר במשהו אחר, זוהי פונקציה מנטלית, ביולוגית, חומרית. אהבה, לעומת זאת, היא הדבר היחיד באמת שבו כולנו יכולים להיות זהים (וזה מה שמחזיר אותי לדברים שכתבתי קודם על האמת היחידה שמשותפת לכולנו). אני אנסה לפשט את המושג הגדול, המעורפל והשחוק הזה-"אהבה" למשהו שאולי יהיה יותר קל להבין. כשאני אומרת אהבה אני לא מדמיינת בעיני רוחי חבורה של מטורללים שמרחפים יחדיו ברחובות העיר, לבושים בבגדים פרחוניים ושרים שירי הודיה כשברק בעיינהם... אני בסה"כ אומרת שאהבה היא בחירה, בחירה שלכל אחד ואחת מאיתנו, בכל רגע נתון בחיינו, ישנה ! בחירה בין טוב לרע- בגדול, ובקטן יותר- בחירה, למשל, בין מעשה אנוכי, שיישרת רק את טובתנו וייפגע בטובת הכלל או האחר שמולנו, לבין מעשה שפחות מטיב עימנו אך צודק ונכון לאחר. בחירה בין שקר לאמת, בחירה בין לקיחת אחריות או התנערות מאחריות, בחירה בין קנאה לפירגון, בין שחצנות לצניעות, בין אכפתיות סביבתית לזריקת זין על העולם וכו'...
זה מאוד פשוט, זה מגיע לרמות הקטנות ביותר גם במי שאנחנו ב ו ח ר י ם ל ה י ו ת ! וכן, גם את זה אנחנו בוחרים ! וזו אהבה- הבחירה בין הטוב לרע, בין האנוכי לצודק ולמתחשב בכלל ובאחר. בחירה בין מלחמה לשלום, בין גזענות לקבלת השונה, בין בריחה לציניות כשמוזכרת המילה "אהבה", לבין הבנה אמיתית שאין לנו ברירה אחרת, ואם אנחנו רוצים עולם טוב יותר מתישהו בעתיד, זה צריך להתחיל כאן ועכשיו אצלנו !!!
וזה נערי היקר, לא עניין של כישרון, כי בפניי כל אחד ואחת מאיתנו, גבר או אישה, זקן או ילד, שחור או לבן, גאון או מפגר, רופא או נגר, צפוני או דרומי, עשיר או עני... בפניי כל אחד ואחת מאיתנו- עומדת הבחירה בלי שום קשר לכשרוננו ! זהו כשרון שטמון בנשמתנו- הכשרון להבחין בין טוב לרע.
פירוש רש''י 487239
צפריר כהן • בתשובה לmorgan שבת, 9/8/2008, 13:26
ואני חושב שהדבר שנכון לעשותו הוא להעיר לך הערות קטנוניות. אם לא הייתי עושה זאת, הייתי משקר לך, וכמו שכבר אמרת, שקר זה רע.

(לשים ביחד "פרגון" ו"אמת"? נו, באמת)

ובלי קשר: שמתי לב שאומרים "פרגון" ב־פא רפויה. מכאן שמקור המילה לועזי. אבל אני לא מצליח לחזוב על מילה קרובה. מהו מקור המילה?
פירוש רש''י 487243
morgan • בתשובה לצפריר כהן שבת, 9/8/2008, 13:45
לשמוח בשמחתו של האחר...
פירוש רש''י 487244
morgan • בתשובה לצפריר כהן שבת, 9/8/2008, 13:59
עוד עניין לי אלייך- זה לא השקר שרע, זה המניע למעשייך שאותו אתה צריך לבקר. אם אתה משקר למישהו כדיי לא לפגוע בו אז זה בעצם מעשה טוב. העניין הוא מה שמתחולל בפנים- לא בחוץ. כשאני אומרת "פרגון" אני לא מתכוונת לתצוגה מרשימה של "וואו ! איזה יופי ! אני מזה שמח בשבילך שככה הצליח לך... !" , כשבפנים אתה למעשה אכול קנאה ומת שהבן אדם יפסיד את תחתוניו רק כי לו יש משהו שלך אין. אני מתכוונת לכך שכשאתה רואה אדם שטוב לו, שהצליח לו, תשמח באמת בשמחתו. זה אולי נראה קטן, שולי ו-to much to ask אבל בעולם שלנו ישנה אנרגיה שזורמת בין אנשים, ואנרגיה, גם רוחנית, מתפשטת וזורמת הלאה. היום אתה לא מפרגן למישהו, מחר הוא לא ישמח בשמחתך, מתישהו בקרוב הוא גם ילכלך עלייך ומי יודע אולי יום אחד גם יהיה פיצוץ !
רק כוונות טובות יולידו אנרגיה חיובית שתמשיך לזרום בהרמוניה ואינשאללה לא יווצרו קצרים...
פירוש רש''י 487251
אנטילופה • בתשובה לצפריר כהן שבת, 9/8/2008, 15:40
אני כמעט בטוח שהפרגון הגיע מאידיש, כנראה דרך הסלנג בתיאטרון.
פירוש רש''י 487252
אנטילופה • בתשובה לאנטילופה שבת, 9/8/2008, 15:46
מורפיקס אומר:
פרגון
Yiddish) (colloquial) favor, equanimity, lack of jealousy
פירוש רש''י 768315
ירדן ניר-בוכבינדר  (אתר) • בתשובה לאנטילופה יום א', 7/4/2024, 20:09
כנראה מפארגעניגן.
פירוש רש''י 768287
אנטילופה • בתשובה לצפריר כהן שבת, 6/4/2024, 21:02
המילה פירגון באה מאידיש, היא חדרה לשפה דרך שחקני התיאטרון בתל אביב.
פירוש רש''י 487240
ניק ניים • בתשובה לmorgan שבת, 9/8/2008, 13:33
אפשר אולי לומר שאת משווה אהבה לחברתיות, ובנוסף את מציבה את החברתי כטוב. יש היגיון בזה שהטוב נמדד ביחס לחברה ולתרבות במיוחד לאור העובדה שהיחיד מתעצב במגע עם החברה ותרבותה, אבל מהתגובה שלך עולה כי את רואה את הטוב והרע כאוניברסליים (נכונים לכל פרט בחברה) ומוחלטים (נכונים לכל זמן ותרבות).

ואולי אפשר להציע בהפשטה מנגד שתרבות היא אוסף של פתרונות מקומיים מקובלים מתוכם ניתן לבחור, שחברה היא ביטוי של פתרונות ממוסדים, שבני אדם כמו ישויות אחרות הם אומנם ביטויים של זהות בסיסית, אבל הם ייחודיים כמו חלקיקי הולוגרמה שמטושטשים ביחס לשלם, ולבסוף - שאהבה היא בחירה אישית התואמת את היחס בין הפרט לכלל באופן שמועיל לפרט בעיקר, ומועיל אולי לכלל בצורה משנית? ובנוסף לכך, היא די נדירה כמו שבחירות טובות (הנובעות מהבנה) הן די נדירות, ולכן הרמוניזציה של החברה היא משימה סיזיפית.
פירוש רש''י 487257
האייל האלמוני • בתשובה לmorgan שבת, 9/8/2008, 19:19
דרשה נאה, אבל מוטעית מיסודה.
פירוש רש''י 487272
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 9/8/2008, 22:14
מה הטעם במשפט הקצר הזה? אם אתה כבר אומר, כדאי שתסביר.
פירוש רש''י 487281
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 9/8/2008, 22:44
העלמה מורגן מניחה שאין צורך בכשרון לאהבה. זו טעות. לא כל אחד יכול לאהוב. לא כל אחד יודע איך. גם לא כל אחד יכול להיאהב או מסוגל להיות אהיב.
פירוש רש''י 487288
אנטילופה • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 9/8/2008, 23:09
להאהב...
פירוש רש''י 487302
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 10/8/2008, 8:10
אכן. אבל זו לא הבעיה היחידה בגישתה. היא קובעת אקסיומות מטעם עצמה (עניין של גיל, כנראה) ומנסה ''לחנך'' את כל מי שלא מקבל אותן ללא בדיקה (''תחשוב...'', ''אתה כל הזמן עסוק בלהיות צודק במקום ללמוד...'', ''תלמד משהו...'') ויש לה גם נטיה חזקה לערבב מושגים ולקפוץ מנושא לנושא, מה שהופך כל נסיון לדו שיח סיסתמטי איתה לבלתי אפשרי. אני עצמי ויתרתי - זה יהיה בערך כמו לנסות להסביר לילד בגיל הגן שיודע הכל יותר טוב ממך, שאין פיות ביער.
פירוש רש''י 487343
morgan • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 10/8/2008, 14:54
צר לי שוויתרת כל כך מהר... מקווה שיום יבוא ותנסה שוב !
שבוע טוב והרבה מזל, אושר וים של אהבה ! :-)
פירוש רש''י 487344
morgan • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 10/8/2008, 15:21
זה שאנחנו לא יודעים איך לעשות משהו זה לא אומר שאנחנו לא מסוגלים לעשות אותו.
יש דבר כזה שנקרא פוטנציאל.
כל אדם אוהב את עצמו. לא בהכרח את מי שהוא, אבל בהכרח את עצמו. כלומר, רוצה שיהיה לו טוב. בשביל לאהוב אחרים כל מה שאתה צריך לעשות זה לרצות שיהיה להם גם טוב. זהו. כזה פשוט.
פירוש רש''י 487345
האייל האלמוני • בתשובה לmorgan יום א', 10/8/2008, 15:39
הגישה הקיבוצית שלך מעיפת ביותר. אנא ממך, דברי בשם עצמך: אינך מייצגת שום "אנחנו", אינך יודעת דבר על "כל אדם", והנימה הדידקטית שלך מיותרת לחלוטין.
פירוש רש''י 487349
morgan • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 10/8/2008, 16:01
אם הניסוח הוא זה שמפריע לך, אנסח מחדש: אי ידיעת דבר מה, אינה בהכרח מורה על חוסר יכולת בעשיית הדבר... אוסיף גם דוגמה בנאלית: זה שאני לא יודעת לדבר טורקית לא אומר שאני לא מסוגלת לעשות זאת. יש דבר שנקר "למידה".
וביננו, אייל יקר, אל תקח אותי כזה קשה ואל תתעצבן על דברי. גם אם אתה לא מסכים איתי, צא מנקודת הנחה שכוונותי הן טובות ולכן אין טעם לכעוס ולהגיב בצורה לגלגנית ומתנשאת.
פירוש רש''י 487135
יהונתן אורן • בתשובה לmorgan יום ו', 8/8/2008, 15:17
יש לי כל מיני מטרות בחיים. לא מטרה אחת בלבד.
למשל, אחד הדברים שיש לו בעיניי ערך הוא חיפוש האמת, וחיפוש האמת נעשה תוך גישה ביקורתית לאמונות שלי ושל אחרים, ולא מתוך שאיפה לקונצנזוס. התנהלות סבירה נראית לי כהתנהלות שמיישמת גישה ביקורתית במקומות וזמנים מסוימים, וגישה מקבלת ואמפתית באחרים. הכל פי ההקשר.

אני דוחה גם את הדימוי של ''להתעטף באהבה''. בשביל להתעטף יש לי שמיכת פוך ואני גם לא מחפש לחזור לרחם.
פירוש רש''י 487154
. • בתשובה ליהונתן אורן יום ו', 8/8/2008, 16:51
Chapeau!
פירוש רש''י 487242
morgan • בתשובה ליהונתן אורן שבת, 9/8/2008, 13:42
גם לי יש כל מיני מטרות בחיים. אהבה היא לא מטרה- היא דרך. אני חיה את חיי הרגילים לגמריי, עובדת, לומדת, משתדלת למצוא עניין וסיפוק... זה לא משנה מה הן המטרות שלנו, מה הם העיסוקים שלנו, מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים. זה בדיוק העניין בדרך הזאת, שאני דוגלת בה- היא כוללת בעצם את הכל בכך שהיא רק באה להזכיר לנו שיש לנו בחירה מתמדת בין טוב לרע בדרך שלנו להגשמת המטרות שלנו.
גם אני נמצאת בביקורת מתמדת, בראש ובראשונה על עצמי בכל רגע ורגע וכמובןשגם על אחרים הסובבים אותי. העניין הוא, שכדיי שתוכל לבקר אתה זקוק לאמת מידה מסויימת, שכדיי שהמצפן שלך יעבוד אתה צריך לדעת היכן נמצא הצפון...וזה כל מה שאני אומרת, שהצפון היחיד שאנחנו יכולים לבחור בו הוא לתת לאחרים את מה שאנחנו רוצים לעצמנו. גם מבחינה רציונאלית זה המצפן היחיד שניתן להתכוונן אליו, שייעשה את העבודה, והוא הקונצנזוס היחיד שאי פעם יוכל להתקיים בין כולנו ואולי להביא להרמוניה.

נ.ב- "להתעטף באהבה" הוא אכן דימוי שבא לדמות מצב בו כולנו היינו רוצים להיות- מצב שבו כולנו מתקבלים על ידי סביביתנו כשם שאנחנו, באמת, בלי צורך לזייף, להתאמץ, להרשים וכו'. מצב שבו כולנו יודעים שאדם לאדם הוא חבר ולא זאב. יש מישהו שלא רוצה זאת?
פירוש רש''י 487297
האייל האלמוני • בתשובה לmorgan יום א', 10/8/2008, 1:55
"לתת לאחרים את מה שאנחנו רוצים לעצמנו" זה רעיון גרוע מאוד. אין ספק שיש המון דברים שאת רוצה ואני לא ולהיפך. ואם את אוהבת באמת, "כשם שאנחנו באמת", אז את צריכה להיזהר מאוד שתיתני לאחרים את מה שאת מסוגלת מתוך מה *שהם* רוצים, לא *שאת* רוצה.
וההתרשמות שלי היא שאין לך ביקורת עצמית בגרוש, שלא לדבר על "ביקורת מתמדת, בראש ובראשונה על עצמי".
פירוש רש''י 487328
morgan • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 10/8/2008, 12:36
"לתת לאחרים את מה שאנו רוצים לעצמנו"- אם אתה אדם נורמאלי, ולא סובל ממחלות נפש כלשהן אני מאמינה שהיית רוצה שיתנהגו אלייך בכבוד, שלא תופנה כלפייך אלימות פיזית או מילולית, שתקבל יחס שיוויוני והוגן באשר תפנה, שייקבלו את פנייך בסבר פנים יפות, שלא יגנבו ממך, שלא ישקרו לך, שלא יקנאו בך ויאחלו לרעתך, שלא ידברו דברי סרה מאחורי גבך... ברמה האישית יותר אני בטוחה שאתה רוצה שלחברים שלך יהיה אכפת ממך באמת, ושהם יאמרו לך את האמת תמיד, גם אם היא לא תהיה לך נעימה, רק כי באמת אכפת להם, ואתה בטח רוצה שהבת זוג שלך תהיה נאמנה לך, ושכשתצטרך עזרה אז הקרובים לך יהיו שם בשבילך...
אם אתה לא רוצה את כל הדברים הללו, שלהבדיל ממה שחשבת שהתכוונתי, מדובר בסופו של דבר ברצונות מופשטים ולא בחומר/חפצים (כמו שרבים מהאנשים כאן טועים לייחס לדבריי), אז אתה בהחלט אדם מוזר. לי זה נראה הגיוני מאוד שאלו הם דברים שכולנו רוצים, וזו בדיוק הביקורת המתמדת שאני מעמידה עצמי בה.

"ואהבת לרעך כמוך"
פירוש רש''י 487333
אלמוני מבקר • בתשובה לmorgan יום א', 10/8/2008, 13:18
יש אלימות מילולית קלה בפתיחה הזאת - ''אם אתה אדם נורמאלי, ולא סובל ממחלות נפש כלשהן..'', ובהמשך התגובה במילים ''אז אתה בהחלט אדם מוזר''. אני במקומו הייתי תופס מרחק ממישהי שברגע שאני לא מסכים אתה, היא מתחילה להעלות בעדינות סימני שאלה לגבי הבריאות הנפשית שלי. כאן מקובל, לפחות חלק מהזמן ולפחות ע''י חלק מהמתדיינים, להתדיין בצורה עניינית גם כשלא מסכימים על שום נקודה. להתחיל עם ''אם אתה אדם נורמלי'', זה ילדותי ולא ראוי לדיון בין בוגרים.
פירוש רש''י 488230
morgan • בתשובה לאלמוני מבקר יום ד', 20/8/2008, 15:13
אין שום אלימות מילולית, לא קלה ולא כבדה, במשפט. הגזמת קצת לא?!
אתה לא מסכים אם הנאמר? אתה לא מסכים עם כך שאת הדברים שמניתי לעיל כולנו מאחלים לעצמנו? לי זה לא נראה חריג, ציינתי דברים שבאמת רק אדם שלוקה בנפשו לא ירצה בעבור עצמו ובעבור הקרובים לו (לפחות). תנסה לקרוא את הנאמר בהקשר אחד כולל ולא כל משפט כאילו הוא עומד בפניי עצמו.
פירוש רש''י 488231
האייל האלמוני • בתשובה לmorgan יום ד', 20/8/2008, 15:30
עשי לעצמך טובה והתחילי באמת במבצע ''דע את עצמך'', תחום שאת לוקה בו באופן חמור. אם תצליחי בכך, אולי בהמשך גם תוכלי לומר משהו אמתי על כולם, או לפחות על הרבה אנשים. כרגע את ודאי לא מסוגלת לזה.
פירוש רש''י 488237
morgan • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 20/8/2008, 16:04
אין צורך לכעוס, זכור שאנחנו באמת רק מביעים את רעיונותינו ואני אכן מסכימה שאין טעם בירידה לפסים אישיים ולהעלבות.
ושוב- הכל מגיע מכוונות טובות אז שיהיה לך רק טוב !
פירוש רש''י 487342
האייל האלמוני • בתשובה לmorgan יום א', 10/8/2008, 14:41
על תגובה כזאת נאמר, קשוט עצמך תחילה.
פירוש רש''י 487325
האייל האלמוני • בתשובה לmorgan יום א', 10/8/2008, 12:24
רק הערה קטנה: יהונתן דיבר בתגובה 487135 על "גישה ביקורתית לאמונות שלי ושל אחרים", כלומר - כוונתו לביקורת כגישה דיאלקטית ולא לביקורת בלשון הדיבור היום-יומית מסוג "שפכת לי את הקפה, תסתכל לאן שאתה הולך!", וכו'.
פירוש רש''י 488421
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה ליהונתן אורן יום א', 24/8/2008, 12:29
לא ידעתי שאתה עוסק בקפיצת מוט.
פירוש רש''י 488422
האייל האלמוני • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום א', 24/8/2008, 12:51
זה נורא לבקש פירוש לבדיחה, ובכל זאת...
פירוש רש''י 488423
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 24/8/2008, 13:44
שמיכת הפוך האחרונה שראיתי עטפה את הקופצת במוט ילנה איסינבייבה. מתחת לשמיכה, כשאנחנו מנותקים מהבלי העולם הזה, הסברתי לה את השגיאה בקפיצה הקודמת, וכצפוי היא שברה מיד את שיא העולם.
פירוש רש''י 488425
האייל האלמוני • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום א', 24/8/2008, 14:01
ראשית, תודה לך בשם י.א..
שנית, תכימש זו לא ניכרה לעיניי, אז שוב תודה שציינת אותה.
פירוש רש''י 488461
יהונתן אורן • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום א', 24/8/2008, 18:10
באמת יופי. אחרי שהיינו ככה מתחת לשמיכה, פתאום אתה לא יודע במה אני מתעסק. גברים.
פירוש רש''י 488477
ברקת • בתשובה ליהונתן אורן יום א', 24/8/2008, 23:06
אה... עכשיו ברורה כוונת המשפט שלך ''אני לא מחפש לחזור לרחם''.
פירוש רש''י 488480
יהונתן אורן • בתשובה לברקת יום א', 24/8/2008, 23:18
אוף. יש לי תשובות כל כך טובות. וכל כך לא מתאימות לכאן. חוש אחריות מזוין.
פירוש רש''י 488542
ברקת והפקצות • בתשובה ליהונתן אורן יום ב', 25/8/2008, 14:36
נו, אז תפתח בלוג בתפוז!
פירוש רש''י 488544
יהונתן אורן • בתשובה לברקת והפקצות יום ב', 25/8/2008, 14:55
יאללה יאללה, אתן הסנוביות מ''רשימות''.
פירוש רש''י 486969
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לmorgan יום ה', 7/8/2008, 14:47
את צודקת: אני לא ממש קולט. זיהיתי את הקושי שלי: אני לא מכיר "סוג אחר של מחשבה, דווקא כזו שלא נעשית ע"י הראש", והלב שלי עסוק לגמרי בהזרמת דם כך שלא נותר לו זמן וכוח להתעסק עם פתרון קונפליקטים.
פירוש רש''י 486981
רון בן-יעקב • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 7/8/2008, 16:44
אני לא מבין[*] את נימת הליגלוג העדינה. זה באמת יפה מה שהיא אומרת. לא ברור איך עושים את זה, אבל זה יפה.

[*]וב"איילספיק", אני כן מבין.
פירוש רש''י 486998
MRP • בתשובה לרון בן-יעקב יום ה', 7/8/2008, 17:42
זה באמת יפה, אבל מצד שני תן לי מאגר דומה של מילים (שכל, רוח, אינטואיציה, קונפליקט, אהבה, חכמה, אמת, אגו וכו'), וגנרטור אוטומטי יוכל ליצר מספר גדול כפי רצונך של תגובות יפות באותה המידה. וזה, לדעתי, אומר דרשני.
פירוש רש''י 487001
morgan • בתשובה לMRP יום ה', 7/8/2008, 17:49
נו, בדיוק על זה אני מדברת !!! על התגובות היפות שאפשר לייצר ממש בקלות !!! אז אם אפשר ומתכוונים לזה ואפשר גם ליישם את זה במציאות... אז למה לא?!
כל כך פשוט וקל...כל כך רחוק מאיתנו...
פירוש רש''י 487064
רון בן-יעקב • בתשובה לMRP יום ה', 7/8/2008, 23:24
גנרטור אוטמטי יכול לעשות הרבה דברים ביעילות משעתקת. אלא שלא בדיוק ברור אם הוא באמת יכול לייצר יופי (תרתי דסתרי, לא?) נדמה לי ששמעון הביא פעם דוגמא מעניינת למכשיר כזה.
פירוש רש''י 487007
האייל האלמוני • בתשובה לרון בן-יעקב יום ה', 7/8/2008, 18:26
יפה להפליא, אבל אל תגיד לי שאתה שומע את זה לראשונה בחייך.
פירוש רש''י 487012
אנטילופה • בתשובה לרון בן-יעקב יום ה', 7/8/2008, 18:48
יש סוד...http://www.youtube.com/watch?v=qXdsDxYnGkI
פירוש רש''י 487015
האייל האלמוני • בתשובה לאנטילופה יום ה', 7/8/2008, 19:22
מישהו קישר כאן פעם לאיזו תוכנה שמוציאה משהו שנראה ממש כמו מאמרים. הטקסטים היו אבסורדיים, אבל היה קשה להוכיח את זה, ואא"ט היה גם איזה סקנדל בהקשר הזה. מישהו מהותיקים זוכר?
פירוש רש''י 487030
MRP • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 7/8/2008, 20:00
תגובה 449746
פירוש רש''י 487093
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לרון בן-יעקב יום ו', 8/8/2008, 11:50
היופי הוא בעיני המתבונן, ואני סובל מאסטיגמציה.
פירוש רש''י 487163
רון בן-יעקב • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ו', 8/8/2008, 17:13
ולי יש רישרושים, אבל מה לעשות שיש אנשים שכנראה לא קראו את דב"א וחושבים שהיופי זה הכל?
פירוש רש''י 486988
morgan • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 7/8/2008, 17:04
השטן הוא האגו
אלוהים הוא האהבה
האגו הוא חומה
האהבה היא רוח

מי ינצח?

סופה של כל חומה להיסדק, להישבר וליפול

הרוח לעולם נושבת...
במילים אחרות 486992
ארז לנדוור • בתשובה לmorgan יום ה', 7/8/2008, 17:09
את רוצה שהאנושות תחיה על סמי הרגעה. זה לא הגיוני ולא מעשי.
במילים אחרות 486993
morgan • בתשובה לארז לנדוור יום ה', 7/8/2008, 17:12
לא, מה שקורה פה עכשיו זה הרבה יותר הגיוני...
במילים אחרות 486997
. • בתשובה לmorgan יום ה', 7/8/2008, 17:26
מה קורה פה עכשיו?
במילים אחרות 487000
morgan • בתשובה ל. יום ה', 7/8/2008, 17:47
נתחיל בזה שכבר עכשיו המחלה הקשה של העולם המערבי היא דיכאון ויותר מידי אנשים כבר מעבירים את חייהם על סמי הרגעה ופרוזאקים למינהם
נמשיך בזה, שלמרות שבבועה הקטנה שלנו כאן כרגע הכל נראה סבבה למדי, יש ברגעים אלו ממש , די קרוב אלינו אפילו, אנשים רבים מידי שנמצאים תחת סבל קיומי מתמיד, אנשים רעבים, מושפלים, מנוצלים, נשים מדוכאות, ילדים משועבדים, ועוד מיני כולירע שהמין האשנושי הביא על עצמו !!!
והבאנו זאת על עצמנו!!!
אז זה אולי לא הגיוני שכולנו נחייה על סמי הרגעה אבל מה שקורה כאן הוא בטח לא הגיוני ! ואפילו אירוני...
במילים אחרות 487004
. • בתשובה לmorgan יום ה', 7/8/2008, 18:11
הדרך שלי לתרום את הקצת שביכלתי היתה שבמשך 11 שנים התנדבתי במוסד לקשישים סיעודיים, ואני כבר מודיעה לך, לפני שתתחילי להתלהב (יש לי הרגשה כזאת), שרובם היו מבוגרים במידה ניכרת מתוחלת החיים הישראלית הממוצעת וחרשים בדרגות כאלה ואחרות, כך שלברבר בהתרגשות על "אהבה" לא יצא לי ולא ראיתי בזה טעם - עשיתי דברים מעשיים, אפורים ולעיתים קרובות בלתי נעימים, ומעולם לא הטפתי למישהו בעניין זה, לא כאן ולא במקומות אחרים (להוציא פעם אחת בדיוק, תוך שיחה עם איזה אלוף אולימפי בפלצנות, אבל זה היה באתר אחר).

אז חוץ מתגובות המכילות מילים רבות שכל אחת מהן יפה כשלעצמה אבל הקשר ביניהן הוא מפוקפק - האם יש לך איזו הצעה *אופרטיבית*, איך לעזור לכל חלכאי העולם ונדכאיו?
במילים אחרות 487006
morgan • בתשובה ל. יום ה', 7/8/2008, 18:23
אהבה היא נתינה, זה לעשות משהו שהוא לאו דווקא לתועלתך האישית או/ו לא לעשות משהו שעלול לפגוע באחר. אני לא מטיפה, ממש לא ולדעתי, דווקא בגלל שמעשייך במוסד היו אפורים ובלתי נעימים ודווקא בגלל שלא ברברת בהתרגשות על אהבה, דווקא זה מעיד על אהבה גדולה ! לא?! אני חושבת שהתשובה לשאלה הזאת, מה זה אהבה ומתי אנו מונעים ממנה ומתי לא, יכולה להינתן רק על ידי כל אחד לעצמו. כולנו יודעים טוב טוב מדוע אנו עושים את הדברים שאנו עושים. יכולה להיות אחת שתתנדב במקום בו את התנדברת בשביל להרשים מישהו או בשביל כמה שורות ברזומה...כלפי חוץ היא תראה הכי מקסימה וקדושה אך כשהמניעים שלה הם לא נתינה אלא אינטרס אישי...זו לא אהבה !
וכמובן שגם להיפך הוא נכון. התשובה היא רק אצלנו, במניע שלנו בכל רגע ורגע בו אנו חיים.
וזו ההצעה האופרטיבית שלי- אם יש לך פנאי ויכלת לעשות מעבר בגדול, כמו להתנדב או להשפיע בצורה כלשהי אז קדימה! אם אין לך את זה כרגע, תשאפי לשם אבל בכל רגע ורגע, בהתנהלותך היומיומית, תשאירי את התודעה שלך מכווננת לשאלה הזו: האם את עכשיו אנוכית או פועלת גם בשביל אחרים? האם המעשה הקטן שתעשי עכשיו עלול לפגוע במישהו או לא? אסור להרפות ! זו הדרך היחידה !
וזה ראסמי- בלי פלצנות !!!
במילים אחרות 487097
ברקת • בתשובה ל. יום ו', 8/8/2008, 11:55
אני מבינה שסגרו את המוסד לקשישים סיעודיים ולכן הגעת הנה, ל-second best?
במילים אחרות 487102
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לברקת יום ו', 8/8/2008, 11:59
מצחיק מאד.
במילים אחרות 487109
ברקת • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ו', 8/8/2008, 12:22
על ראש השכ''ג בוער הכובע.
במילים אחרות 487111
. • בתשובה לברקת יום ו', 8/8/2008, 13:10
לא. ישנם מוסדות סוציאליים שקולטים אנשים מכל מיני מקומות, מכל מיני סיפורי חיים קשים מאוד. לחלק מהאנשים האלה יש מחלות כרוניות נדירות ברמה זו או אחרת. אלה שבאים איתם במגע עלולים להידבק מההפרשות, והשימוש בכפפות לטקס הוא לא תמיד נוח, בייחוד כשלפעמים מדובר בהפרשות דביקות במיוחד, ולמרבה הצער לעיתים פשוט מורידים אותן וממשיכים הלאה. אצל אדם אחד מתוך X אנשים שנדבקים, עלולים להתפתח סיבוכים רציניים המביאים לכל מיני תופעות, למשל לאובדן דם רב, ובקיצור - למצבים הפוגעים בכושר העבודה. מאוחר יותר, לאחר תקופת התאוששות, כשהאדם אמור לנסוע מרחקים ארוכים כדי להגיע למקום העבודה/התנדבות - זה מוסיף קושי על קושי. זה יכול לקרות לאנשים גם בתקופה שהם כבר מכירים את האייל, נניח לפני שנתיים וחצי, שלוש. האייל, כידוע, קיים כבר תשע שנים.
נו: לטקס, פגיעה בכושר העבודה והפרשות דביקות 487139
ברקת • בתשובה ל. יום ו', 8/8/2008, 15:24
הוא שאמרתי.
פירוש רש''י 487017
האייל האלמוני • בתשובה לmorgan יום ה', 7/8/2008, 19:31
היופי הוא הבל
האהבה בזבל
האשכים טמירים
ומדולדלים השרירים

עשה קצת רוח
ואז תנוח
אל תתאמץ
פן האגו יתפוצץ
פירוש רש''י 487056
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 7/8/2008, 22:38
שיר מקסים. אם טלי תקבל אותו למדור השירה, אני מתנדבת להוסיף פרשנות.
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 486871
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 7/8/2008, 8:29
במקומך הייתי קצת יותר זהיר עם מורגן. אתה לא רוצה שהיא תקרא לאח שלה.
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 486864
האייל האלמוני • בתשובה לmorgan יום ה', 7/8/2008, 4:01
היי שרי, מדוע את קוראת לעצמך מורגן?
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 486868
Mike • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 7/8/2008, 5:40
מי זאת?
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 486869
האייל האלמוני • בתשובה לMike יום ה', 7/8/2008, 5:58
שרי אריסון, לא?
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 486827
morgan • בתשובה לחשמנית על מונית יום ד', 6/8/2008, 16:19
אני במקומך לא הייתי מתגאה בהישג מפוקפק כל כך...
האמת נמצאת בפנים אצל כולנו 486819
האייל האלמוני • בתשובה לmorgan יום ד', 6/8/2008, 14:50
דיון 2516.
איפה קרל פופר? 472568
ישראל סבא יום ד', 27/2/2008, 20:52
מאכזב לקרוא מאמר על תאוריות שלא מזכיר את פופר
This post is objective until you read it 473815
mao more then ever יום ה', 13/3/2008, 10:06
Why, on such a lovely day, not demolish some theories about subjectivism, especially when they objectively represent obscure understanding of science and Marxism?
It’s always a pleasure, although it’s a waste of time.

I'm going to touch on some of the basics of what you assort your thinking.

"כך, למשל, אין שום בעיה לחשוב על שני מדענים המתבוננים על אותה תופעה פיזיקלית וכל אחד מהם מפרש אותה בעזרת תיאוריה שונה; כך גם ניתן להעלות על הדעת שני היסטוריונים שכל אחד מהם יודע את כל מה שניתן לדעת על המהפכה הצרפתית, ואף על פי כן אחד מהם טוען שהיא פרצה בעיקר כתוצאה מהרעיונות של אנשי תנועת ההשכלה, ואילו השני מתעקש שהיא התרחשה בראש ובראשונה בגלל תהליכים כלכליים שאירעו בסוף המאה ה-‏18 - ולנו השומעים אין שום אפשרות להכריע ביניהם."

That’s not true, when two scientists debate phenomena of physics; they try to challenge one another’s theory by showing that one of the theories does not correspond to reality. For a long time people thought that light was made out of particles, a minority of scientist, however, argued that light is made out of waves. This debate came to an end by shining a beam of light into an obstacle and seeing a spot of light directly behind it, as predicted by the wave theory but not by the particle theory. Even the contradictions that exist between the Bohr and Bohn regarding quantum theory, is going to be resolve in an experimental way. Scientific theories do not just peacefully coexist, scientist through experimenting with reality try to prove their correctness or falseness.
Marxist would not deny the influence of the Enlightenment Movement, but would rather try to understand how the Enlightenment movement came did about to began with. To disconnect the enlightenment movement from new scientific discovery of the time, to the changing of the economy that gave rise to different ideas such as privet property (and how this leads to happiness) or individual human rights, is to not understand the Enlightenment movement at all.

"וכך, למשל, אם אנו רואים סביבנו מגוון של צבעים, באה התיאוריה הפיזיקלית ומסבירה כי הצבעים קיימים רק במוחנו. לאמיתו של דבר ישנם רק אורכי גל שונים. וכך, אם אנו מתבוננים על ההיסטוריה ורואים בה אוסף של אירועים, אישים ורעיונות, באה התיאוריה המרקסיסטית ומספרת לנו שזהו רק החלק הזניח של ההיסטוריה שבולט מעל פני השטח; ההיסטוריה האמיתית, יטענו המרקסיסטים, הנה למעשה תולדותיה של מלחמת המעמדות ותולדותיו של המאבק על השליטה באמצעי הייצור."

This is such a reductionist way of looking at things, and I suspect that you got your ideas from Locke. You deny that there are different levels of complexity in phenomena. The physicist would actually say that what you call colors are sensation that are produce by different kinds of waves. The waves are out their, the sensation is in your mind. If one has jaundice one will see things as yellow. The waves are objective the perception is subjective.
The Marxist understanding of history is not one that disregards events, people, and ideas but one that understand that the deep currents driving the swirls and eddies that are on the surface of the river (to borrow a quote from Hegel). Things can be an expression of other phenomena and still be real.

"למשל, אם הנחנו שהעולם האמיתי הוא העולם של חוקי הפיזיקה, אזי כל תיאוריה פסיכולוגית - לפחות ברמת העיקרון - צריכה להיות ניתנת להעמדה על מונחים פיזיקליים. או, אם ניקח דוגמא אחרת, גם הרפואה המערבית וגם הרפואה הסינית מתארות את המנגנונים המפעילים את גוף האדם, את גורמי הבריאות והחולי. מאחר שהתיאורים שהן מציגות הם שונים לחלוטין ואף סותרים, בהכרח אחת מהן שקרית. האפשרות היחידה להחזיק בשתיהן גם יחד היא בהתבסס על ההנחה כי אי־שם קיימת תיאוריה אחת כוללת שמאחדת בין שתיהן - או, לחלופין, כי ניתן באופן עקרוני לתרגם את אחת מהן למושגיה של השנייה. כמובן שאין הדבר אומר כי בהכרח יש לעשות זאת, או אפילו שניתן לעשות זאת. כאמור, התיאוריות האמיתיות קיימות גם ללא שום קשר עם ידיעתנו אותן. משמעות הדבר היא אך ורק זאת: כי בסופה של הדרך, כל התיאוריות האמיתיות משתלבות זו עם זו. כי תמונת העולם האמיתית, אותה תיאוריה סופית אשר אולי לעולם לא תתגלה, כוללת בתוכה את כל התיאוריות האמיתיות גם יחד."

You are again using vulgar reductionism by assuming that every theory can be reduce to physics (or any other science), or that by knowing physics one can understand human psychology (when both are true). There are different laws operating in different systems. As a fact, a physicist would argue that when you have enough complexity, qualitatively new physical laws arrive that are not predictable.
Western medicine might have some understanding of human bodies and Chinese others. Some truth about acupuncture is being verified by the study of bio-chemistry. In other words different sciences need to be consistent with each other, but not reducible to each other.

"זוהי אם כן הגישה העיקרית שהייתה שלטת בעולם המודרני ביחס לתיאוריה וביחס למושג האמת שלה. אולם, החל מסוף המאה ה-‏19 ובעיקר לאורך המאה ה-‏20, החלה להתפתח גישה נוספת ביחס למעמדה של התיאוריה. ניתן לומר שהגישה הזו נולדה מתוך אמירתו הנודעת של קארל מרקס כי "הפילוסופים רק פירשו את העולם, אולם הדבר החשוב הוא לשנותו". בבסיס האמירה הזו ניצבת ההנחה שהעולם איננו משהו סטטי שיש לפענח אותו, ושהמדען או הפילוסוף אינם אך ורק מתבוננים אובייקטיביים וחסרי פניות על העולם. במילים אחרות, בשורש הדברים עומדת התפיסה שהתבוננות אובייקטיבית על העולם איננה דבר רצוי, ולמעשה אולי גם איננה בכלל דבר אפשרי."
Really? Where did you get that from? That would be news to me, Marx, and scientists who lived centuries before Marx. Long before Marx scientists understood that in order to know the world you need to change it. Has happens in any experiment, you change certain conditions in order to discover what happens. Marx statement was addressed at philosophers.

"מרקס עצמו אומנם לא הרחיק לכת מעבר לאמירות כלליות שכאלה והוא נשאר כל ימיו פוזיטיביסט נאמן, אולם ממשיכיו - ובעיקר אנשי אסכולת פרנקפורט - כבר הלכו צעד אחד הלאה."

What a bunch of bullshit. Marx discovered in a very concrete and detailed way what drives capitalist economy and expanded the understanding of dialectical materialism. He never argued that knowledge is limited to phenomena or facts or obtain only by the scientists. Marx succeeded in finding the underline dynamics driving society.
The Frankfort schools were subjective idealist; they want back to the utopian socialist that preceded Marx, they definitely did not took a step forward.And how does post modernism as a whole has any relation to stopping oppression?

"אחרי הכול, קשה להכחיש את העובדה שבסופו של דבר כל תיאוריה היא יצירה אנושית. היווצרותה והתקבלותה מושפעות מאינספור גורמים, גורמים שאינם בהכרח קשורים אך ורק לניסיון ולהתאמה לעובדות.

Right, elephants don’t come up with theories. The question is can theory be tested in reality? Can the reality out there be tested through practice and modified?

"נקודה נוספת הראויה לציון היא העובדה שלעתים קרובות, בחיי היום־יום, בני האדם עושים שימוש בפרקטיקות המבוססות על שתי מערכות תיאורטיות שונות, שבאופן פשוט אי אפשר ליישב אותן זו עם זו כלל - ואף על פי כן שתיהן שימושיות ושתיהן גם מניבות תוצאות."
You are flying very free with your definition of theory. Sure people can use different modes of thinking to navigate their life, are we discussing the unscientific way in which people behave? What “works” for us? Or how to define what is scientifically true?

A theory in a scientific sense is a model of reality and the objective laws that govern it (obviously independent of the human that discovers it). If the scientist desires to get from A to B and it does not correspond to reality, the theory is not true. In other words, Pragmatism is not Theory. Furthermore, things that are not true can work temporarily, one who managed to heal from a terminal cancer because of a belief in god, did not heal because of god, but because of some placebo affect. You can’t really understand the phenomena of cancer by assuming that people might heal by believing in god, you can understand it by scientifically researching why the placebo affect can help sick people.

It seems that you obscure so many facts, in order to get to your subjective “truth”, why? Is this is your example of A to B? Is the end (subjective reality) justifies the means (misrepresenting science and Marxism)? Why negate history like this? Isn’t this what Popper would call Historicism?
Speaking of, who can forget this great “refutation” of Marxism:

“There are countries, for instance the Scandinavian democracies, Czechoslovakia, Canada, Australia, New Zealand, to say nothing of the United States, in which a democratic interventionism secured to the workers a high standard of living, in spite of the fact that colonial exploitation had no influence there, or was at any rate far too unimportant to support the hypothesis…. Furthermore, although the misery imposed upon the natives through colonization is one of the darkest chapters in the history of civilization, it cannot be asserted that their misery has tended to increase since the days of Marx. The exact opposite is the case; things have greatly improved. And yet, increasing misery would have to be very noticeable there if the auxiliary hypothesis [about the effects of colonialism and imperialism] and the original theory [of Marx] were both correct.” (the Open Society and its Enemies, Karl Popper pg 206).

Yes, the people of the Third World should stop dying from starvation and preventable disease while being exploited by the west and get down with Popper’s theory.
Maybe their physical lives are just their subjective reality that can be transformed into Popper “greatly improved” theory of the third world.

Is this is one way to look at reality, or is this a false theory?

I’m not going to answer comments, assuming that this post is not deleted, apologies for not having enough time to mention Palestine.
חסר 474029
תם יום ב', 17/3/2008, 16:04
המאמר היה מעניין וכתוב היטב. מה שהיה חסר לי ,בין היתר, בהקשר של ביאור מושג האמת היו שני דברים בעיקר : הראשון הוא ההקשר של המילים ומשמעותן לאמת. יש הרבה תיאורטיקנים ותאיוריות שמנסות להאיר את הנושא. המגבלות והתוספות שיש למילים בתיאורם את הדברים יכולות להוסיף לא מעט להבנה של המושג. הדבר השני שלא ראיתי שנכתב שם הוא היחס בין האמת לשקר. זאת, לא רק במובן הלוגי שלה, כי אם הרחב יותר.
חסר 474399
זאביק השואל • בתשובה לתם יום א', 23/3/2008, 0:32
הרשה לי להתייחס למקצת מהחוסר הזה, שגם אני הרגשתי בחסרונו - כאשר מדובר על מאמר המטפל בתיאוריות, נושא זה הוא לדעתי מחוייב המציאות.חלק ניכר מהפילוסופיה של המדע מנסה להתמודד עם שאלת ההבחנה בין אמיתי ולא אמיתי - נכון ולא נכון: מתי תיאוריה נכונה.להלן מספר מושגים (בסדר פחות או יותר כרונולוגי):

את הסקירה אפצח בפוזיטיביזם הלוגי, אותו ענף מחשבתי שהתפתח בראשית המאה הקודמת ושילב למעשה את הרציונליזם הקרטזיאני הטוען שיש להתבסס על הלוגיקה, עם האמפריציזם (של דה-וינצי למשל) המתבסס על תצפיות הבוחנות עובדות. התרופה המוקדמת שהוצאה ע"י הפוזיטיביסטים היתה עיקרון הוריפיקציה (אימות) - יש עובדות (ואם אין כרגע - אז צא וחפש אותן) יש השערה, אין מטאפיזיקה (קרי- כל מיני דברים שלא ניתן לעגן אותם בעובדות מוצקות) - מכאן (ובפשטנות כלשהיא) - אם ההשערה תואמת לעובדות הרי שהתיאוריה היא אכן אמיתית.

מהר מאוד הדברים התחילו להסתבך: אחת הבעיות היתה שלא ניתן לנטרל לחלוטין את המטאפיזיקה הקשורה באימות. גם כאשר אנו מאמתים משהו, אנחנו מסתמכים על איזושהן הנחות נסתרות באשר לטיבו של העולם, שלא ניתן לאמתן - למשל שבכל דבר קיימת סיבתיות, או (וזה אחד הפרדוקסים הראשונים בהקשר זה) - שלא ניתן לאמת את עיקרון האימות עם עיקרון האימות - מכאן שתקפותו רעועה).

בפילוסופיה (של המדע) כמו בפילוסופיה - העיסוק בעקרון הוריפקציה הסתבך, כשלכל פגם שאותר בו הוצגה תרופה שגם לה הוצג איזשהו פגם וחוזר חלילה. בסוף נזנח העיקרון הזה לטובת סט שלם של כללים האמורים להכריע אם התיאוריה נכונה. וככל הנראה גם נסיון זה נזנח במידה רבה יחד עם שאריותיו של הפוזיטיביסם הלוגי. כמה פרדוקסים נפוצים שעזרו להבין כי ההבחנה בין אמתי ולא אמיתי היא קשה יותר ממה שעין מראה בתחילה הם: ראשית, בעיית האינדוקציה המפורסמת של יום (לא משנה כמה אימותים תצבור,תמיד יהיה בלתי אפשרי: א. להוכיח כי בשל הסמיכות של שני ארועים אחד אכן משפיע על השני, ב. בעתיד לא נתקל במקרה המפריך את התיאוריה. פרדוקסים בולטים נוספים היו פרדוקס העורבים על פיו העובדה שלא ניתקלנו עדיין בעורב לבן, לא אומרת שאין דבר כזה, ופרדוקס הברו (או בעיית האינדוקציה החדשה כפי שהוצג), המראה כי ההבדל בין אימות ואי-אימות הוא לעיתים קרובות קשור בטרמינולוגיה - איך אנו מגדירים את התופעה.

בנתיים נחלץ פופר לעזרתנו. הוא טען כי פתר את בעיית האינדוקציה (וגם מוטט את מה שנשאר מהפוזיטיביזם הלוגי) - לא ניתן לאמת משהו כי תמיד נתקל בבעיית האינדוקציה. גם אם נשתמש במבחנים סטטיסטיים כדוגמת מובהקות (האומרת עד כמה הקשר הסיבתי שאיתרנו הוא אקראי) אזי נקלע לרדוקציה אין סופית (כלומר נאלץ להוכיח במבחנים נוספים את תקפותם של המבחנים בהם השתמשמנו וכן הלאה - עד שנגיע לתוצאה חסרת משמעות עבורנו). לכן הפתרון הוא אישוש - הפרכת השערות תיאורטיות באמצעות מבחנים המוכיחים שהן אינן יכולות להתקיים. נקבל תאוריה שלא הופרכה גם לאחר מבחנים רבים - אולם עם סייג של אי ודאות לגבי אמיתותה, כי בעתיד יכולה להופיע תיאוריה מתאימה יותר המשקפת טוב את המציאות, ואז מבחן המכריע בין תיאוריות אלו עשוי להראות את הפרכתה. יצויין כי פופר רואה במהלך המדעי מעין שיפור תיאורטי מתמיד: תיאוריות ותיקות משופרות, מורחבות, ומוחלפות בהתאם בתיאוריות חדשות המסתמכות על מסד נתונים רחב יותר - אנו מתקרבים לאמת אולם לא נגיע אליה אנחנו רק יכולים "לצמצם את החורים ברשת" המהווה את הידע שלנו. לא נוכל לצור רשת ללא חורים.

לעומתו קון, אחד מאבות הפוסטים, טען כי ההחלפה של תיאוריה בתיאוריה היא למעשה תהליך נורמטיבי-חברתי שאין לו ולא כלום עם האמת - לא ניתן לאמת או לאשש תיאוריה כי אין לנו את הכלים לעשות זאת: העולמות המושגיים של שני מבנים תיאורטיים (פרדיגמות) מתחרים אינם יכולים להפגש: הם חסרי יכולת התאמה בינהם (כל אחד נשען על מושגים אחרים או על משמעות שונה למושגים זהים). במקום זאת המדע מאמץ תיאוריות במהלכים אופנתיים במתכונת של חילופי דורות.

דעתי היא: ככל שאנו מתמודדים עם תחום בו התופעות פחות מורכבות, קיימים לנו מכשירי מדידה מדוייקים ואמינים יותר ובסיס נתונים רחב יותר, כך אנו מתקרבים יותר למהלך המשפר שפופר מציג. ככל שהמצב הפוך (למשל מדעי החברה, חקר תרבות, היסטוריה - שלטעמי היא לא מדע אלא משהו אחר), המדע (לצערי) דומה יותר למהלך שהציג קון.

למעשה, במדעי החברה, הענף בו אני נמצא, אנו באפלה גדולה - מכשירי המדידה שלנו עלובים, בסיס הנתונים שלנו אינו רחב דיו, והמורכבות של התופעות בכל היבט שהוא (טמפורלי, תמאטי, גיאוגרפי, פרשני-מושגי וכד') היא עצומה. התוצאה אליה שמתי לב היא כפולה:
מצד אחד מחנה המנופף בשונות מוסברת של 40% כמוצא שלל רב (ומה עם ה- 60% הנותרים? זה - כל אותם דברים "שמחוץ לתיאוריה.."), ומפעיל כל מיני מניפולציות סטטיסטיות בכדי להכליל גזרי אמת. מחנה זה מתקשה לעיתים קרובות לבסס תיאוריות כי התוצאות משתנות בין מחקרים אמפירים והגדרות מושגיות שונות, וניתן לראותן במידה רבה כתלויי הקשר של זמן ומקום.
בצד השני קיים מחנה שהתיאש מהעיסוק באמת - הוא מכין תיאוריות שבמקרה הטוב ניתן לראות בהם תיאורים משודרגים: אין בהן כל סיבתיות, לא הכללה כל שהיא על העולם והחוקים הפועלים בו, וגם לא מאגר רחב של עובדות ונתונים שניתן להסתמך עליו, או לחילופין הן משתמשות בהכללות כל כך כלליות ומובנות מאילהן שהן בהן משהו ממשי (או משהו בר הפרכה). תיאוריות אלו אינן אומרות דבר מעבר להקשר המיידי בו הם מצויות וממלא אין טעם להשתמש בהן בכדי למצוא סדר בעולם בו אנו חיים. כאשר ניתן לומר הכל,ולא ניתן להשתמש בכלום (כי זה או פוגעני או שהידע מקומי מאוד) אפשר לדעתי לשים את המפתחות על השולחן ולומר: חברים בואו נסגור את מדה"ח ונעבור לתחומים יותר פדוקטיביים.

מהי התרופה? - כנראה שלא נמצא אותה בדורנו. המערה של אריסטו אינה מערה אלא חלל אפל עצום בנפחו ואנו מצויידים בזרקור המאיר משהו אחד או שניים בזמן נתון.רק כאשר נפתח משהו המקביל למערכת הדמייה טרמית עבור החקירה המדעית אזי נוכל לקבל מושג טוב יותר היכן אנו נמצאים ומהו אמיתי. מערכת הדמיה כזו עשויה להיות בדמות מודלים ממוחשבים רבי עוצמה העולים במספר סדרי גודל ביכולתם לטפל במורכבות על מה שמיושם כיום. אבל אז נחזור לפרדוקס מהו האמיתי? כיצד נדע לשפוט את תוצאותיהם? סביר להניח שלא נוכל לעשות זאת, כי הם יהיו מורכבים מידי...
חסר 474401
אביב י. • בתשובה לזאביק השואל יום א', 23/3/2008, 3:55
על פי יום, לא רק שאין תוקף לודאות שתזרח מחר השמש, אין תוקף גם לטענה שסביר להניח שתזרח מחר השמש.

כמובן שפופר לא הסכים, אבל יום עונה כבר מראש ב"מסכת טבע האדם" להסתיגות שמנסה להגיד שגם אם אין בידנו "הוכחה" אז לפחות יש בידנו "אישוש". עפ"י יום גם "אישוש" איננו פתרון כלל לבעיה העקרונית אותה הוא מעלה. לא רק שאין תוקף ל"קשר הכרחי", אין לנו אפילו תוקף לקשר ב"הסתברות גבוהה".

ברגע בו אתה טוען ש*באמת*‏1 יש קשר (הכרחי או הסתברותי, זה לא משנה) יש לך מטא-פיסיקה (גם אם אתה לא מודה או לא מודע לכך).

______
‏1 בניגוד לתוצר של "כוחו של הרגל", רפלקסיה ומבנה התבונה.
חסר 474413
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לאביב י. יום א', 23/3/2008, 10:11
כמה חבל שיום כבר אינו איתנו. הייתי מציע לו יחס מצויין בהתערבות על זריחת השמש.
חסר 474419
האייל האלמוני • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום א', 23/3/2008, 12:57
האמת היא שלו היה עכשיו חורף והייתם בצפון הרחוק, הוא היה מנצח כנראה. וזה מעלה בדעתי את השאלה - מדוע דיבר דווקא על ההסתברות הזאת, ולא על זו ההפוכה - שהשמש תשקע הלילה? אולי הוא היה פשוט דכאוני?
חסר 474425
אביב י. • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 23/3/2008, 18:32
הוא לא דיבר דווקא על זה (זו סתם דוגמא ויש המון כאלה). הוא הטיל ספק (ולא רק הוא - עשו זאת הן אמפרציסטים כמוהו והן רציונליסטים כגון לייבניץ) בקיום הקשר סיבה-תולדה.
חסר 474427
האייל האלמוני • בתשובה לאביב י. יום א', 23/3/2008, 19:25
בחי-יך!? לא הייתי מאמינה.
חסר 474432
אביב י. • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 24/3/2008, 2:34
?
חסר 474434
האייל האלמוני • בתשובה לאביב י. יום ב', 24/3/2008, 2:37
טוב, מצטערת, אני רואה עכשיו שבאמת אייקון האירוניה בתגובתי המקורית לא היה די ברור.:)
חסר 474715
המסביר לצרכן • בתשובה לאביב י. שבת, 29/3/2008, 13:23
להבנתי, הם לא מטילים ספק רק ''בקיום הקשר סיבה-תולדה'' אלא בקיומם של עצמים מחוץ לתודעתינו, או (בפרט לייבניץ - ''חסרי חלונות'') בקיומם של קשרים כלשהם בין עצמים אם הם אכן קימים מחוץ לתודעתינו.
חסר 474755
אביב י. • בתשובה להמסביר לצרכן יום א', 30/3/2008, 20:38
לדעתי, אף אחד מהנ"ל לא הטיל ספק בקיומם של עצמים מחוץ לתודעתנו‏1. במילים אחרות, אף אחד מהם לא היה בשום אופן סוליפסיסט. אפילו האמפרציסט בארקלי שהרחיק לכת יותר מכל השאר‏2 וטען שאין הבדל בין התפיסה לנתפס (==>הכל הוא רק רוח) לא הרחיק לכת עד כדי לטעון שהכל בתודעתנו (הוא נעזר במושג האלוהים‏3 על מנת להנצל ממלכודת הסוליפסיזם).

תאור היחידות הבסיסיות של לייבניץ (המונאדות) כ"חסרי חלונות" לא מלמדת אותנו שאין שום קשר ביניהן, אלא שאין השפעה של האחת על האחרת (מעצם טבען הסובסטנציאלי). הן עדיין קשורות זו בזו בקשר הכרחי של הרמוניה או היקרות יחד‏4.

____________
‏1 כשורה תחתונה של הפילוסופיה שלהם. אצל דקארט, *למשל*, יש שלב בו הוא אכן מטיל ספק בכך (שלב הטיעון הספקני), אבל זאת רק על מנת להגיע אל הודאות/הכרה ראשונה שאי אפשר להטיל בה ספק. אחר כך הוא ממשיך ובונה על יסודות אלו מפעל פילוסופי שלם ואי אפשר להגיד שהפילוסופיה של דקארט מטילה ספק בקיומם של עצמים מחוץ לתודעתנו.
‏2 כל החבר'ה הגדולים מדקארט ועד קאנט.
‏3 ה-Patch שמתקינים בסופה של כל מטא-פיזיקה (עד קאנט).
‏4 concomitance.
חסר 474756
אביב י. • בתשובה לאביב י. יום א', 30/3/2008, 20:56
נ.ב.

יש הטוענים שברקלי הוא דווקא כן דוגמה לסוליפסיסט ואף לסוליפסיסט רדיקלי. אני חושב שזו תוצאה של פרשנות לא מדויקת, חוסר הבנה של המושג או סתם קריאה סלקטיבית של הטקסט.
חסר 475076
המסביר לצרכן • בתשובה לאביב י. יום ד', 2/4/2008, 21:18
הקריאה שלי בהחלט סלקטיבית, אבל אני כמעט משוכנע שבין המונאדות של לייבניץ אין כל קשר או תקשורת או החלפת מידע מכל סוג שהוא. מה שנראה כהרמוניה הכרחית נראה כך רק לצופה מן הצד. אבל כל אחת מהן מבצעת את תפקידה באופן קבוע מראש שאין לו שום תלות או קשר במה שמבצעות האחרות.

דקרט זה סיפור אחר, הוא כן חשב שיש עצמים ושיש בינהם קשר.
חסר 475149
אביב י. • בתשובה להמסביר לצרכן יום ו', 4/4/2008, 6:00
למען הדיוק: בין המונאדות של לייבניץ אין כל קשר *של* תקשורת או *של* החלפת מידע מכל סוג שהוא. זה לא שאין קשר, כפי שכתבת, אלא שאין קשר מסוג מסוים.

כל אחת מהן מבצעת את תפקידה באופן קבוע מראש והקשר ביניהן הוא ההרמוניה‏1. ההרמוניה היא לא משהו שאנו מדמיינים והוא לא תלוי רק בצופה מן הצד, היא משהו מהותי לדברים כשהם לעצמם. עם הטענה שהן לא משפיעות אחת על השניה, אני הסכמתי ("חסרי חלונות").

__________
‏1 סתם לצורך הבנה: דמיין אוסף של נקודות על גרף של פונקציה. אין שום קשר של סיבה/תוצאה או השפעה בין הנקודות, אבל בהחלט יש קשר ביניהן (החוקיות המוגדרת מראש שמכתיבה הפונקציה).
חסר 475281
המסביר לצרכן • בתשובה לאביב י. שבת, 5/4/2008, 23:36
אני חושב שאם יש הבדל בין מה שאנחנו אומרים כאן אז זה רק הבדל סמנטי. לא זכור לי אם לייבניץ או מישהו אחר הביא את דוגמת שני השעונים המדוייקים שמראים תמיד את אותה שעה. אפשר לומר שיש בינהם קשר (א) שהם מראים את אותה שעה (ב) שהם נוצרו על ידי אותו שען (ג) שאני מסתכל בשניהם ורואה את אותה שעה.

אבל אפשר גם לומר שאין בינהם קשר, מבחינה זאת שאם תנפץ שעון אחד או אשנה בו את השעה או אפסיק להסתכל בו, זה לא יעשה כלום לשעון השני - ''הם בלתי תלויים'' ולא קשורים.

אני חושב שהבנו אחד את השני.
חסר 475298
האייל האלמוני • בתשובה להמסביר לצרכן יום א', 6/4/2008, 7:28
השעונים הם באמת של לייבניץ.
חסר 475409
האייל האלמוני • בתשובה להמסביר לצרכן יום א', 6/4/2008, 16:46
אפרופועניין זה: אתה/מישהו יכול לומרר משהו על עניין "הסכמה טרויאנית"?
חסר 475495
אביב י. • בתשובה להמסביר לצרכן יום ב', 7/4/2008, 5:16
הבנו.
חסר 475545
האייל האלמוני • בתשובה לאביב י. יום ב', 7/4/2008, 15:56
הבנו או הסכמנו?
חסר 475546
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 7/4/2008, 16:01
שאלנו או נדנדנו?
חסר 475690
אביב י. • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 9/4/2008, 4:56
אני מסכים ש"אפשר גם לומר" והבנתי את השימוש של הצרכן במילה "קשר". אין לי עניין בויכוח סמנטי (אם קשר וקשר סיבתי זה אותו דבר אז אכן אפשר להגיד שאין קשר).

למרות זאת, אני חושב שחסר משהו בתאור הספציפי, שמהותי ל"עולם של לייבניץ". למשל, אם ניפצתי את אחד השעונים, אמנם לא עשיתי דבר לשעון השני, אבל עפ"י לייבניץ יש כבר ממילא משהו אינטרינזי בשעון השני שכולל את ניפוץ השעון הראשון. השעונים הם בלתי תלויים במובן של קשר סיבתי, אבל במובן מסוים (ומהותי לתאור של לייבניץ את העולם) הם "צמודים" או "מותאמים" או "קשורים" זה לזה.

לא מספיק לדבר על ה"חלונות הסגורים" על מנת להבין את מה שלייבניץ מתאר. העמדה שלו לא דומה בשום אופן לעמדה הספקנית של יום בנושא הקשר הסיבתי והוא לא מסתפק באמירה "אין קשר סיבתי".

על מנת להבין את העמדה של לייבניץ לגבי הקשר הסיבתי צריך להתיחס אל שני הדברים הבאים בו זמנית:

1) החלונות הסגורים (אין השפעה סיבתית של מונדה אחת על השניה).
2) ההרמוניה (בכל מונדה יש ביטוי או "השפעה אידיאלית שיוצאת לפועל רק על ידי התערבות האל" של כל המונדות האחרות).

- "והנה קשר זה או התאמה זו של כל הדברים הברואים לכל אחד ואחד, ושל כל אחד ואחד לכל השאר, גורמת לכך שכל עצם פשוט הוא בעל יחסים המבטאים את כל השאר, ושעל כן הוא אספקלריה חיה ומתמדת של העולם."
(לייבניץ. משפט נו. מעקרונות הפילוסופיה או המונדולוגיה)
חסר 475768
המסביר לצרכן • בתשובה לאביב י. יום ה', 10/4/2008, 13:45
באמת לא בשביל להמשיך את הוויכוח הסמנטי, פשוט פעם התענייתי בזה ולהבנתי הציטוט שהבאת בסוף בדיוק מסביר שאין קשר או התאמה אלא מראית עין של קשר. למשל, לאלמוני שמסתכל על חילופי הדברים ביננו ,בפתיל דלעיל, נדמה שאתה מגיב לדברי ואני מגיב לדבריך. לפי לייבניץ זו אשלייה. לפיו, מאז ומעולם היה ידוע וקבוע מה ומתי אני אכתוב כאן, ומה ומתי אתה תכתוב כאן, ושנינו, כל אחד בפני עצמו, נבצע את תפקידנו בלי קשר לשני.

הסיבה שהאלמוני חושב שיש כאן דו-שיח היא שהדברים מסודרים באופן שנראה הרמוני - אתה כותב משהו, אני כותב משהו שנראה כמו תגובה, וחוזר חלילה. אבל נדמה לי שלייבניץ אומר שהאלמוני טועה - טוב, הוא מונאדה אנושית.

אם האלמוני היה מונאדה יותר נעלה וקרובה לאלוהים, הוא יכול היה לקרוא חלקים גדולים יותר של התוכנית הקבועה מראש שלפיה אנחנו פועלים. אז הוא היה רואה משהו כזה, הן לגבי העבר והן עבור העתיד:
10:07, אביב, ממקום A, כותב א ב ג
11:12, המסביר, ממקום B, כותב ה ו ז
12:32, אביב, ממקום C, כותב ח ט י
... וכן הלאה מתחילת העולם ועד אינסופו

בתוכנית הזו כתובים היחסים ביננו בחלל ובזמן ואפשר לראות שאנו במרחקים מסוים ופועלים/כותבים בהפרשי זמן מסוימים ואפילו בנושא מסויים. אבל כל אלו אינם הרמוניה (קשר) אלא אשלייה של הרמוניה.

ולבסוף, התוכנית הזאת, שמפרטת מה אתה עושה ומה אני עושה ומה כל המונאדות הקיימות (הן לא מתות ולא מתחלפות) עשו, עושות ויעשו - כל התוכנית האינסופית הזאת נמצאת אצל כל אחד מאיתנו. רק מה? טרם הספיקונו לעיין בה. ו*לכן* אני לא יודע מה תכתוב ואתה לא יודע מה אני אכתוב, והאלמוני הוזה וחושב שאנחנו קשורים באיזושהי הרמוניה.
חסר 475789
אביב י. • בתשובה להמסביר לצרכן יום ה', 10/4/2008, 20:04
הבנתי שונה. נסכים שלא להסכים. לייבניץ (לדעתי) לא מציג את ההרמוניה כהזיה (או כתלויה בצופה) בשום אופן. ההרמוניה היא תאור של הדברים כפי שהם ולא הזיה או משהו ש''נדמה לנו'' (לייבניץ מציע מטא-פיזיקה ולא הסבר פסיכולוגי).
חסר 475803
ניק ניים • בתשובה להמסביר לצרכן יום ו', 11/4/2008, 7:47
אומנם התפקיד של אלוהים אצל לייבניץ נשמע לי חסר טעם, אבל להבנתי הוא זה שקובע כי הטוב בעולמות (ההרמוני מביניהם) יהיה ממשי.
חסר 474424
אביב י. • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום א', 23/3/2008, 18:28
לא היית מרויח דבר (הוא היה מהמר בדיוק כמוך על זריחת השמש). קשר לתוקף, אין לזה.
חסר 474441
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לאביב י. יום ב', 24/3/2008, 11:24
אני, כמובן, לא חושב שיום היה אידיוט ברמה שהיתה גורמת לו להתערב נגד זריחת החמה, אבל אם לאינדוקציה אין אפילו תוקף הסתברותי, איך הוא היה מסביר את חוסר נכונותו להתערב? לא הייתי מציע לו יחס של 1:1 אלא יחס הרבה יותר טוב.

מנסיוני המצומצם, ענייני הסתברות נפתרים בצורה הטובה ביותר ע"י התערבות (מחשבתית, ברוב המקרים), ברוח הביטוי put your money where your mouth is ‏1
________
‏1- שהוא, אגב, גם הביטוי החביב על נערות ליווי.
חסר 474646
דורפל • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 27/3/2008, 17:31
באמת?! האינטרקציה של רוב מכריי עם נערות ליווי היא מעט שונה. אשמח אם תרחיב בנושא.
חסר 486127
זהריקו • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ד', 30/7/2008, 4:29
ניסיתי פעם להתערב עם אסטרולוג חובב התערבות כזו, מתוך מחשבה שאם יסכים- (כנראה) ארויח את התגמול הגדול (לסגור שבת במקומי, בהיותנו במדים), ואם לא- ארויח את הסיפוק שבהודאתו של האסטרולוג באי אמונתו בשיטתו.
כמו במקרים אחרים דומים, לא קיבלתי לא את זה ולא את זה, אלא רק את לעגו של העכו''ם על נסיוני לכמת את אמונתו בשקלים.
חסר 474430
כ • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ב', 24/3/2008, 0:38
אני שם מאייה על חוסר בשמש מחר בבוקר.
חסר 474461
כ • בתשובה לכ יום ב', 24/3/2008, 22:10
שוב טעיתי.
עדיין בצד הנטול 475671
תם יום ג', 8/4/2008, 21:05
תודה על ההסברים והתמצות הענייני. בד"כ אני ממש זקוק להם (במיוחד לפני מבחנים ). משום שבעוד שבד"כ כשמדובר בנושא כללי, הרי שאני מאמין שאני מסוגל למצוא הסברים וסתירות לכל דבר כמעט, הרי כשמדובר בדוברי הנושאים ,אין לי מושג ירוק. וכך , לאחר תואר בפילוסופיה, אני לא זוכר בכלל מי אמר מה. זאת, על אף שאני זוכר מה אשר להגיד על מה. ולכן :
על אף 24 תגובות מעניינות מעט נאמר על שני הדברים שחשבתי שחסרים לי במאמר. הראשון - הקשר בין מילים ומשמעותם (שפה, תפיסה, מושג, תרבות, יחסית וכו' ) לבין האמת. השני - הקשר ומהותו בין האמת לשקר. אני יודע שלי עצמי לקח זמן להתרגל לעובדה, שקשה לקרוא לשני אלה הפכים ובזאת לסגור את העניין.
לאחר קריאת התגובות (האמת שגם קצת לפני אבל רציתי תגובה קצרה ) נוסף הנושא השלישי והחשוב של הסיבתיות, שהיא ,לדעתי, עמוד התווך וגם המכשול הגדול של האמת

בברכת החנונים האולטימטיבית : To say of what is, that it is, or of what is not, that it is not, is true *

*זה תרגום קצת אמריקאי מויקיפדיה, אני מעדיף את איך שהמרצה שלי כתבה את זה על הלוח :

to say of which is true, is false, is a falsehood. to say of which is true ,is true, is true.
התאוריה היא בעצם הקונספציה 476080
ארז • בתשובה לתם יום ג', 15/4/2008, 16:09
ככל שיותר מתייחסים לעולם רואים שכאשר אדם ניגש לחיות את חייו
הוא בא עם גישת חיים איזה שלא תהיה היא דרכו לפרש את המציאות
ולכן מה שחשוב זה פירוש המציאות ולא המציאות עצמה
הפירוש הוא זה שקובע מי הוא האדם
וכאן נכנס עניין האמונה ככל שיהודי מאמין יותר
באלוקים כך ראיית עולמו היא יותר ויותר חדה
העולם הוא השתקפות של הפרוש שלו
ועל מנת להגיע להרמוניה מוחלטת עם העולם
בן הפרשנות לבין המציאות עצמה
יש לנהוג על פי התורה
הדיסהרמוניה נוצרת איכן שרחוקים מהתורה הקדושה
אבל יש עניין גבוה יותר
ועמוק יותר
והוא שכאשר יהודי חושב על פי שכלו הוא בעצם מוגבל
מאוד כי ראיית העולם שלו היא על פי השכל שלו
והשכל הוא מוגבל
אבל כאשר היהודי חי באופן של למעלה מהשכל
אז הוא נכנס לתחום הבלתי מוגבל וכאן הוא
צריך את המצוות על מנת להגיע לתודהה המיוחדת הזאת
כי רק על ידי המצוות אתה נכנס לעולם הבלתי מוגבל
והתחברות אל האין סוף שהוא הקדוש ברוך הוא
התאוריה היא בעצם הקונספציה 476123
ניק ניים • בתשובה לארז יום ד', 16/4/2008, 11:09
האם הפירוש למציאות אינו בנמצא? האם הוא אינו מציאותי? מציאותי אין פירושו מועיל או לא מועיל, אלא נמצא.

האם סט כללים מוכתבים מראש (עם פרשנים מקובלים) הופך בהכרח את הנמצא למועיל?
חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות