בתשובה לנו כבר, 06/02/08 12:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למעשה, זוהי בדיוק הטענה שעומדת בבסיס המאמר: הטענה היא שכל תיאוריה היא לאמתו של דבר מודל של המציאות. כדי לעשות קצת סדר, צריך להבחין בין תיאור עובדתי של הנתונים - כמו למשל בדוגמה שהבאת על הנפילה החופשית - בין מודל - שהוא קונסטרוקציה היפותטית שהחוקרים בנו בכדי לתאר את פעולתה של מערכת כלשהי - לבין תיאוריה, שזהו ההסבר למערכת. מאחר שהתיאוריה באה להסביר את המערכת, היא בהכרח מספרת לנו על מה שנמצא מאחורי המערכת, מעבר לפני השטח.באופן טבעי ההנחה היא שהתיאוריה באה לתאר 'אמת' כלשהי. אולם כפי שטענו רבים, התייחסות כזאת אל התיאוריה מעוררת בעיות. אפשרות נוספת הנה - בהכללה מסוימת - הגישה הפוסטמודרנית: להתייחס לתיאוריה כאילו הייתה סיפור בלבד. האפשרות השלישית, שבה מצדד המאמר, היא להתייחס לתיאוריה - כלומר לכל הסבר של המציאות ולכל עיסוק במה שמעבר לפני השטח - כאילו הייתה מודל. משמעות הדבר היא שאנו רואים בהסברים השונים למציאות שסביבנו לא משהו שקיים בפני עצמו, אלא קונסטרוקציה שאנו בנינו. קונסטרוקציה שיצרנו בכדי להתמצא בעולם, לעשות בו סדר ולתפקד בתוכו. ברגע שאנו באים בגישה כזאת, משמעות הדבר היא שכל ההסברים שלנו על המציאות צריכים להיתפס בערבון מוגבל וכולם צריכים להיבחן על פי אותם קריטריונים המשמשים לבחינת מודלים: כלומר יעילות, גמישות וכד'. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים חלקית. בוודאי שתיאוריה היא טקסט באופן סופי המנסה לתאר (ברוב המקרים) מערכת גדולה בהרבה מגודל הטקסט. אבל עדיין ישנם הבדלים מהותיים בין תיאוריה ותאור. למשל, נניח שיש לנו קופסא סגורה. אנחנו מטלטלים אותה (בכפוף לנהלים) ושומעים רעשים כאילו משהו מתנגש בדפנות. מטים אותה בעדינות ימינה ושמאלה ושומעים מה שנשמע כמו רעשי גילגול. המודל: קופסא שעושה רעש כזה כשמטלטלים אותה ורעש גילגול כשמזיזים אותה מצד לצד. התיאוריה: כדור בתוך קופסא. התיאוריה השנייה: מתקן אלקטרוני להשמעת רעשי כדור בתוך קופסא. ניסויים לבדיקת המודל - אין, מלבד אישור טריוויאלי של התיאור. ניסויים לבדיקת התיאוריה, כיד המלך - סימטריה, תנע, תנע זוויתי וכו' כעת פותחים את הקופסא ובתוכה יש כדור. המודל נותר נכון כשהיה. לא אישרנו ולא הפרכנו אותו. התיאוריה הראשונה הפכה לנכונה והשנייה לשגויה. אין לדרוש מתיאוריה כזו שתתאר את ההתנהגות של כל אטום במערכת וגם אין לדרוש ממנה שתחזה מהו צבע הכדור. בוודאי שחייבים לקחת אותה בע"מ הן מסיבה זו והן משום שישנו סיכוי שמישהו חמד לנו לצון ושם מתקן אלקטרוני להפרכת תיאוריות בקופסא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שיש כאן איזשהו בלבול בנוגע למושגים. קודם כל, לא טענתי שתיאוריה באה לתאר מערכת. תיאור עובדתי של המערכת נכנס תחת הקטגוריה של 'עובדה'. התיאוריה - לפחות על פי הצורה שבה השתמשתי במושג הזה במאמר - באה להסביר את המערכת. ושוב, כשאני אומר שהיא באה להסביר אותה, אין הכוונה שהיא מתארת את אותם החלקים של המערכת שאינם מוכרים לנו עדיין. התיאוריה באה להסביר את מה שידוע לנו באמצעות מה שנמצא מעבר לפני השטח - כלומר מה שמעצם הגדרתו לעולם לא יהיה ידוע. במובן זה התיאוריה לעולם תישאר קונסטרוקציה שנוצרה על ידינו (ולזה אני מתכוון במונח 'מודל'), קונסטרוקציה שאין לנו שום דרך חד משמעית לדעת האם היא מבטאת משהו שיש לו קיום ממשי או שהיא סתם הזיה. לכל היותר אנו יכולים לבחון האם, כאשר אנו מנסים להתנהל על פי התיאוריה, הדבר מגביר את השליטה ואת יכולת ההתמצאות שלנו במישור העובדות או שלא. כדי לעשות כאן קצת סדר, אני אחזור לדוגמה שנתת ואנסה להבהיר למה אני מתכוון. כאמור, יש לנו קופסא שכאשר מזיזים אותה נשמעים רעשים. כעת, זה שיש לנו קופסא שמשמיעה רעשים - זו עובדה. הדבר הזה איננו נתון במחלוקת. מצד שני, יש לנו בעיה: איננו יודעים מה יש בתוך הקופסא. כמובן שהשאלה מה יש בתוך הקופסא היא שאלה עובדתית. כלומר, על פי ההגדרה שניתנה למעלה, זוהי שאלה שברמת העיקרון ניתן להשיב עליה תשובה סופית וחד משמעית. בשלב זה אנו עדיין איננו פותחים את הקופסא, אולם אנו מעלים השערות בנוגע לתוכנה. השערה א': יש בפנים כדור. השערה ב': יש בפנים מתקן אלקטרוני. כאמור, אלה אינן תיאוריות שנועדו להסביר את המציאות העובדתית. אלה הן השערות בנוגע לעובדות עצמן. על פי הניסויים שאנו עורכים, אנו עשויים להחליט שהשערה א' היא ברמת סבירות גבוהה ואילו השערה ב' ברמת סבירות נמוכה. כעת אנו פותחים את הקופסא ובכך הופכים את השערה א' לעובדה. השערה ב' התגלתה כשקרית. כרגע אם כן גם הקופסא, גם הכדור שבתוכה וגם הרעש שנשמע ממנה אלה עובדות. ביחס אליהם אין מקום לשימוש במונחים 'תיאוריה' או 'מודל'. כעת אנו עוברים לשלב הבא ומנסים להבין מדוע הכדור שנמצא בקופסא משמיע רעשים. כעת יש מקום לחשיבה תיאורטית. וכך נוצרת תיאוריה אחת שגורסת כי המפגש בין הכדור לבין צלעות הקופסא גורם לחיכוך, המביא ליצירת גלי קול באוויר וכו'. תיאוריה שניה גורסת שבתוך הכדור מתחבא גמד קטן שבכל פעם שהכדור מתנגש בדפנות הקופסא הוא מתעורר משנתו ומתחיל לצעוק. איזו תיאוריה היא נכונה? ובכן, אנו לעולם לא נוכל להשיב על כך בצורה חד משמעית. שתי התיאוריות הן מודלים שנוצרו במוח האנושי ונועדו לספק הסבר לעובדות. שתי התיאוריות הללו הן עובדות מסדר שני, כלומר כאלה שלעולם לא ניתן לאמת באופן ישיר. ניתן רק להסיק עליהן בעקיפין. אם כן האם משמעות הדבר ששתי התיאוריות הללו, זו עם גלי הקול וזו עם הגמד הן שוות ערך מאחר ואף אחת מהן אינה ניתנת לאימות מוחלט? כמובן שלא. אם נניח את אמיתותה של תיאוריית גלי הקול הדבר יוכל לסייע לנו להסביר שורה ארוכה של תופעות טבע והדבר אף יאפשר לנו שימושים טכנולוגיים רבים. לעומת זאת אם נניח את אמיתותה של התיאוריה בדבר הגמד ניאלץ לבנות קוסטרוקציות מחשבתיות סבוכות ומורכבות כדי להסביר מיהו הגמד הזה, איך הוא היגיע לכאן ולמה איננו מצליחים אף פעם לראות אותו. מיותר לציין גם שקשה לרתום את הגמד הזה לאילו שהם שימושים טכנולוגיים. במילים אחרות שתי התיאוריות מספקות הסברים למציאות העובדתית. שתיהן מודלים מחשבתיים שנוצרו במוח האנושי. שתיהן אינן ניתנות להפרכה או לאימות. אבל אחת מהן יעילה ואחת לא. מסיבה זו נעדיף את האחת ולא את השניה. (כמובן שניתן לבחון את התיאוריות השונות ולנסות להכריע ביניהן באמצעות ניסוי. אולם גם אז לעולם לא נגיע לתשובות חד משמעיות; שכן גם אם התיאוריה תאמה את תוצאות הניסוי תמיד ניתן לומר שהדבר אירע במקרה ואולי באחד הימים נצליח לבצע ניסוי שיפריך אותה (ד"ש לפופר). כמו כן גם אם תוצאות הניסוי אינן תואמות את התיאוריה, תמיד ניתן לפרש אותן מחדש או לשפץ קצת את התיאוריה כדי שהדברים יסתדרו (ד"ש לתומס קון). ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאפשר בסופו של דבר לאשר או להפריך אינו יכול להיות תאוריה? "...כעת אנו עוברים לשלב הבא ומנסים להבין מדוע הכדור שנמצא בקופסא משמיע רעשים. כעת יש מקום לחשיבה תיאורטית. וכך נוצרת תיאוריה אחת שגורסת כי המפגש בין הכדור לבין צלעות הקופסא גורם לחיכוך, המביא ליצירת גלי קול באוויר וכו'. תיאוריה שניה גורסת שבתוך הכדור מתחבא גמד קטן שבכל פעם שהכדור מתנגש בדפנות הקופסא הוא מתעורר משנתו ומתחיל לצעוק..." אתה באמת לא יכול לחשוב על ניסויים שיאשרו או יפריכו את שתי התיאוריות האלה? ואתה באמת לא רואה את הזהות בין קיומם של ניסויים כאלו ובין זה ש: "...הדבר יוכל לסייע לנו להסביר שורה ארוכה של תופעות טבע והדבר אף יאפשר לנו שימושים טכנולוגיים רבים..." ? לא כל תיאוריה היא Erlangen program. איני אומר זאת כדי להעליב, אך נדמה לי שהרקע האקדמי שלך אינו בתחומי המדע או הפילוסופיה של המדע ושאתה מתייחס בעיקר לסוג של "תיאוריות" רכות שאנחנו נוהגים לקרוא להן בולשיט ולקטלג אותן במדף המטאפיסיקה. (או שתבקש להכליל כל תיאוריה עד שתהפוך לכזו) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |