 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה שנחמד במודלים זה שבעצם העיסוק בהם אתה מוריד מעליך את האחריות לתאר את המציאות באופן מדויק, ובמקום זאת מנסה לתאר אותה בקירוב, ואז אתה אתה יכול לתאר הרבה דברים שאין לך מושג איך לתאר באופן מדויק (בני אדם, מזג אויר, ועוד). אבל גם אם נגדיר תיאוריה:=מודל, מבחינה מטאפיזית אין כאן שום חידוש מעבר לנקודת המבט הקלאסית - "האמת נמצאת אי שם", או ליתר דיוק - קיימת אמת אובייקטיבית אחת. אז אולי קשה לנו לדעת הכל עליה, ואולי לעולם לא נדע (ואולי היא לא מצייתת לחוקי פיסיקה פשוטים כפי שאנו מקווים), ולכן נוח יותר לעסוק במודלים, שמתארים חלק מהמציאות, אולי, בערך. אבל אני אישית, ונראה לי שלא רק אני, לא רוצה לראות שירטוטים לא מדויקים של הרחוב הסמוך, אני רוצה את האמת, את כולה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא חייב. נגיד, בפיסיקה קלאסית אתה מנסה לברר את המיקום והמהירות המדויקים של כל חלקיק. יש להם מיקום ומהירות מדויקים, והיכולת שלך לברר אותם תלויה באיכות המכשירים שלך. במכניקת הקוונטים, לעומת זאת, אין לך כלל יכולת לברר את המיקום והמהירות של החלקיקים מעבר לרמת דיוק מסוימת, בלי קשר לאיכות המכשירים שלך. אפשר היה לומר, בעיקרון, שיש להם מהירות ומיקום מדויקים, ושאנחנו פשוט לא יכולים לדעת אותו; אבל התיאוריה המועדפת היא שאין להם בכלל פרמטרים מדויקים כאלה, אלא הסתברות בלבד. זה יותר פשוט. באותה צורה, אפשר לומר שאין הכרח בקיום אמת מוחלטת שאי-אפשר לדעת כמו שאין הכרח בקיום מיקום ומהירות מדויקים שאי-אפשר למדוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנלוגיות מתורת הקוונטים, למרות הפופולריות שלהן במגזרים מסויימים, לרוב אינן רלוונטיות. גם בקוונטים יש ''אמת מוחלטת'' בדיוק כמו בפיזיקה קלאסית, פשוט היא אמת שנראית אחרת (כלומר לא מודדים את אותם דברים שמדדנו בפיזיקה קלאסית). אם חלקיק נמצא במצב או מצבים מסויימים, זו אמת מוחלטת, ואי אפשר לומר שהוא במצב אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן עולה השאלה מהי בדיוק אותה 'אמת' שאתה רוצה להשיג? אם במונח אמת אתה מתכוון לגוף ידע מסוים שכרגע נעלם ממך - אז אתה צודק. התפיסה שהוצעה במאמר לא עונה על הצורך הזה. הידע תמיד יהיה נכון רק בערך ורק באופן יחסי. מצד שני אם אתה אכן שואף לגלות את גוף הידע הנכון באופן מוחלט - אתה מסתבך בערימה של בעיות מתודולוגיות שעליהן עמדו כבר כל הפילוסופים במאות השנים האחרונות. אולם, אם במילה 'אמת' אתה מתכוון למצב מסוים - למשל מצב של וודאות, מצב של שלמות נפשית, מצב שבו ברור לך מה עליך לעשות וכד' - אז אם כך אתה יכול להשתמש במודלים שונים וחלקיים לפי הצורך, בכדי לנוע ממצב למצב עד שתגיע בסופו של דבר אל המקום המיוחל. (אם תרצה, בהכללה גסה אפשר להגיד שזה אחד ההבדלים בין הפילוסופיה המערבית למזרחית. בפילוסופיה המערבית המטרה היא השגת ידע.השימוש בידע הוא רק תוצר לוואי. לכן אם הידע הוא חלקי או מוטעה לא השגנו כלום. בחשיבה המזרחית - שוב בהכללה גסה באופן קיצוני - המטרה היא להגיע למצב נפשי כלשהו - שחרור, הארה וכד'. התיאוריות המטאפיסיות השונות הן רק כלי עזר בכדי להגיע למצב הזה. לכן, גם אם התיאוריות לא מדוייקות או לא לגמרי נכונות, זה לא צריך להפריע לנו. המדד הוא רק השאלה האם הן אכן עוזרות לנו להתקדם לקראת המטרה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אני באמת שבוי בתפיה מערבית. לא נראה לי הגיוני שאנחנו ומה שאנחנו רוצים לעשות רלוונטיים למושג אמת. בקיצור, התפיסה שלי היא מערבית קלאסית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |