 |
השגות על התנועה הרפורמית | 28 |  |
|||||||
 |
|
 |
||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
הסיבה שרבים מהחילונים תומכים ברפורמים, או לפחות אני, היא עקרון השוויון. כרגע, האורתודוכסים מקבלים הקצבות מהמדינה, וכשהם רוצים להקים בית-כנסת, אף אחד לא עושה להם צרות. לא כך אצל הרפורמים - אין כסף, ויש בעיות. ללא ספק, הסידור של תקצוב הדת ע''י המדינה הוא פגום, אבל אם הוא קיים - חובה עליו להיות שווה כלפי כל זרמי היהדות. אני לא מת על הרפורמים, ואני לא מאמין באלוהים אפילו אם הוא מרשה לי לנסוע בשבת, אבל בשיוויון אני כן מאמין. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מאמרו של הכותב הנכבד מותיר בקורא את התחושה שהכותב הנכבד מצוי לו במתח בין "הקסם השחור" (הקללה החרדית) ובין עולמו כחילוני... מה מצא לו הכותב להטפל לציבור הרפורמים אין לדעת אולם חמורה יותר הינה העובדה כי ניכר בעליל כי הכותב כלל איננו מכיר את העולם הרפורמי, ואולי אף למעלה מכך הכותב אינו מעלה בדעתו להציע כי המדובר בביטוי אותנטי של דרך עבודת האל שאיננה עטופה ב"חומות עבות" ... לכותב תגובה זו (והקוראים המכירים את תגובותיו בד"כ יודעים כי אין לחשוד בו בהשתייכות לכל צורה וביטוי של עבודת האל ) יצא לפגוש ביהודים רבים המגדירים עצמם כיהודים רפורמיים. יהודים אילו (רובם עולים מארה"ב) אכן מאמינים באל. יהודים אילו אכן רואים בדרך המוצעת על ידי התנועה הרפורמית כדרך אמיתית להביא לידי ביטוי את יחסם לאל. לא זיוף, לא חוסר אוטנטיות ולא דבר מדברי הכותב. מעבר לזאת עולה שאלת האוטנתיות, אותנטיות מהי? הדרך המופרעת המוצגת במחוזותינו בשנים האחרונות הינה אוטנטית? לא קשה להראות כי גידול הפרא הזה היה נחשב על ידי גדולי החכמים ואף על ידי הנביאים בתקופתם כעבודת אלילים. הערצה אישית, פולחן אישיות לבשר ודם, אכילת שיירים מצלחת "חכם" זה או אחר, אוליגרכייה טוטלית, שינאת אדם ללא אבחנה "גויים" או יהודים, אינם יהדות. הם אף אינם אותנטיים. כל יהדות ספרד ("המזרחיים") לא באו מאקלים מופרע כמו זה השורר היום ואשר נלמד ישירות מחצרות המתנגדים האשכנזיים בבני ברק. יהדות תימן היגיעה לארץ עם ערכים כאילו? יהודי אתיופייה היגיעו עם ערכים כאילו? על איזו אותנטיות מדבר בדיוק הכותב? הכותב אף מייחס לחלקים מהציבור החילוני הליכה לבית הכנסת כצעד של מחאה. ובכן חילונים "באמת" היו ככל הנראה בחו"ל, מילאו את בתי המלון בארץ, נפשו בכנרת, היכינו ארוחות שחיתות, ערכו סקס פרוע, וכיו"ב, אבל לא טרחו ללכת עד לבית הכנסת הרפורמי הקרוב..., מי אם כן הלך לבתי הכנסת? אילו אותם אנשים (המוגדרים כחילוניים )המחפשים קשר ליהדות ואינם מוצאים עצמם במסגרת הטירוף החרדי. אילו הם שיטרחו ללכת לבית הכנסת לא חילונים גמורים. עבורם הדרך הליברלית הרפורמית הינה גשר ומאחז ליהדות. להם שווה הטירחה של הליכה לבית הכנסת הרפורמי ביום כיפור. ולבסוף מצא לו הכותב "הוכחות" לזיוף הרפורמי בשיעורי התבוללות. ובכן ההתבוללות איננה באשמת הרפורמים. מה לעשות ואנו בעידן בו עם החיכוך הגובר עם אנשים אחרים ותרבויות אחרות יכול הלב ללכת שבי אחרי מי שאיננו מבני דתך. ומה קורה אצל החרדים? אין נטישה מסיבית? אף היום למרות שוד כספי המדינה היום יומי ושפע ההטבות המוענקות למשתייכים לזרם החרדי, אין מעבר למחנה החילוניים? החרדיים אכן חרדים, גם הם יודעים כי עיקר הגידול אצלם מורכב מציבורים הולכים וגדלים של כדאייניקים הנמצאים שם כי שם יש חמאה על הלחם ואין בלבם חרדיות יותר מכותב שורות אילו. החילונית איננה זקוקה לרפורמים על מנת להיות חילונית. אולם חילוני ליברלי יתמוך בכל צורת אמונה שאיננה משעבדת את אנשיה שלה ואיננה מנסה לכפות על ציבורים שאינם משתייכים אליה. לוואי וכל החרדים רפורמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לעשות, והיהדות החרדית היא אותנטית. נכון, היא לא דומה בכלל ליהדות המוזכרת בתנ"ך. נכון, היא, כקבוצה, קבוצה מאד לא סימפטית. והיא עברה הרבה שינויים לרעה - ובכל זאת היא אותנטית. לאותנטיות יש שורשים ומקור; לחרדים יש את זה, לרפורמים אין. מה לעשות. אפילו לשיטתך, התנ"ך מצווה על שמירת שבת. אדם הנוסע לבית הכנסת בשבת עובר על איסור שעונשו מוות. איך הוא עושה את זה ונשאר אדם דתי, אדם שמאמין בתנ"ך - זו כבר הבעיה שלו, כי אני לא רואה יציאה מהסתירה הזו. אפשר, מותר, ולגיטימי לומר שדוחים %90 מהקורפוס היהודי הכתוב. רובו ממילא זבל, כך שאני לא אתרגש, אבל אתה לא יכול לומר שאתה גם דוחה את הקורפוס היהודי, וגם נשאר יהודי - ועוד דתי. אתה יכול לטעון שאתה מייצג "יהדות חדשה" - אבל אז יצדק מי שיטען שאין לך ולא כלום עם היהדות הישנה. אשר לחרדים ולאותנטיות שלהם - החרדים ממשיכים מסורת יהודית שמתחילה במאה הראשונה לפנה"ס לפחות, המסורת הרבנית. היו מסורות אחרות - צדוקיות, איסייות, נוצריות, קראיות, שומרוניות, ציוניות, שבתאיות, פרנקיות - וכולן חדלו להתקיים או שנדחקו מהיהדות. היהדות הרבנית, לטוב ולרע, היא היהדות. נכון שהיא לא דומה בכלל ליהדות התנ"ך. נכון שהיא סירסה את הכתוב בתנ"ך לבלי הכר. נכון שחלק גדול מפרשנויותיה נובע מבורות, אי ידיעת עברית, וסתם עצלות - ובכל זאת, היא היהדות הנורמטיבית. כל דבר אחר נמדד לפיה. אם למונח "יהודי" יש משמעות, המשמעות תשען על הפרשנות האורתודוקסית. הם היהודים, אין מה לעשות. והתנ"ך, ביננו, הוא לא ספר מוצלח כל כך. הוא הספר שמצווה על הריגת בן סורר ומורה, על מחיית עיר הנידחת, על "לא תחנם", על מיגור עמלק, על הריגת כופרים. העובדה שמיסיונרים נוצריים הפכו את הספר לנמכר ביותר בתולדות האנושות, איננה אומרת שהספר מכיל משהו השווה קריאה. הספר הוא, לכל היותר, קובץ החוקים של חברה פרימיטיבית. לא הייתה כל סיבה לשמרו, ואין כל סיבה להתפעל ממנו. כחילוני, השלמתי את ההתרחקות מן הדת היהודית כדבר מאוס. אני לא רוצה גרסה מדוללת שלו, תודה, ועוד גרסה שמתיימרת לנאורות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואוו... לאט לאט. אני בהחלט מסכים עם חלק מהדברים שציין יוסי. אולם מכאן ועד דחיית התנ"ך כספר חסר תועלת המרחק רב. לא אתייחס כרגע לחשיבותו כספר דתי; אולם עלינו לזכור כי התנ"ך מהווה את אבן היסוד של הקאנון המערבי המודרני. לא ניתן להבין בצורה מלאה ואמיתית את הגדולים בסופרים המערביים, וחלק גדול מהקטנים שבהם – משייקספיר ועד רוברט היינליין – ללא היכרות עם התנ"ך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שיצירות רבות נכתבו בהשראת התנ''ך (לרוב, אגב, בהשראת הברית החדשה דווקא), אך הדבר אינו מעניק לספר עצמו משקל כלשהו. אגב, דווקא שייקספיר הוא סופר שכתיבתו נקייה מאלמנטים תנ''כיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואין לשכוח את ערכו כיצירת אמנות..! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו כותרת מדויקת, יוסי! מה בין נסיעה בשבת לאמונה בעל, במחילה? או בין הדלקת גז לבין יום כיפור? מה עניין שמיטה להר סיני? מה שחשוב, כמו שאמרו כבר חז"ל מזמן, זו הכוונה. הסיבה לאיסור הנסיעה, האש, הכתיבה וכד' בשבת היא מניעת עבודה ומאמץ - במטרה שהיום יוקדש כולו למנוחה ועבודת קודש. פעם, מזמן מזמן, להצית אש ולנסוע = מאמץ. היום, אין יותר כוונה, יש רק מעשה. מה מונע מיהודי להאמין בלהט באל ובקיום מצוותיו ומלנסוע בשבת, יוסי? לגבי המאמר עצמו - אתה שונא את היהדות. אתה שונא את המדינה. אתה נגד הרפורמים ונגד האורתודוכסים. לכאורה, אתה בעד החזרת האימפריה הרומית ודבר מבלתה. למה, בדיוק, אתה מצפה? אנחנו מדינה יהודית. ביהדות יש הרבה עניין. רק בגללה אנחנו פה ומדברים באינטרנט, דרך אגב, אבל בלי שום קשר - הרבה אנשים חכמים השקיעו הרבה מחשבה ביהדות. זה לא אומר שאני מקבל את הכל. זה לא אומר שאני מאמין באלוהים. אבל יש לי כבוד ליהדות ואמונה בצורך בקיומה - אחרת אין סיבה לקיומה של מדינת ישראל. וחוץ מזה, עם בלי מסורת הוא עם אבוד - לא אמרתי יום כיפור, אבל סוכות, למשל, הוא חג שחשוב לחגוג. ואם חוגגים את סוכות, אז איך אתה מעדיף שילדיך יחגגו אותו, כמנהג חב"ד או כמנהג הרפורמים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המגיב טוען לרשימת שינאה במאמרו של מר י. גורביץ. מוזר. אני לא הבחנתי בכזאת. מעבר לכך שניתן בהחלט להתנגד /לשנוא/וכיו"ב את האורתודוכסים את הקונסרבטיביים והרפורמיים הכל בחבילה אחת מבלי להגיע לימי הרומאים שסביר להניח שגם בהם לא ימצא מר קלין את הכותב תומך... נקודה חשובה יותר אותה מעלה מר קלין הינה מדינה יהודית או לא? ובכן לא בהכרח לטעמי. לא בהכרח לטעמם של רבים. תימשך הכפייה הדתית וציבור אומרי הלווא יגדל עוד. ההבדלה בין יום-כיפור לסוכות מעלה חיוך. אין מדובר כאן בהתמקחות איזה חג יחגוג מי. יחגוג כל אחד ככל העולה על רוחו. אולם אין להסכים לכפייה כל שהיא על אף אחד. אין למסור אגורה שחוקה אחת לכל מוסד דתי. הרוצה להיות דתי מוזמן לעשות כן לא על חשבונם של אחרים! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, שי, איננו מופתע שאינך רואה את השנאה שציינתי: הרי כבר כתבתי במאמר של אסף על יום כיפור שגם אתה לוקה בשנאה לכל דבר דתי, ולא יכולת לראות אף את זה (להזכירך: "אוכלי נשמות", "עלוקות" ועוד). שנית, התנגדותך הנחרצת להעברת כספים לכל מוסד דתי היא, כמו רוב הדברים הקיצוניים, מוטעת. בהעברת כספים למוסדות חינוך אתה תומך, נכון? ובהעברת כספים למעונים לילדים מועטי הכנסה גם כן? ובהעברת כספים לתנועות נוער כמו הצופים, השומר-הצעיר, בני-עקיבא ועוד? יש מוסדות דתיים שצריך לתמוך בהם, ויש כאלו שלא. הכל תלוי בתרומה לציבור. אני יכול להסכים איתך שבישיבות אין תרומה ניכרת לציבור, אבל במוסדות דתיים רבים דווקא יש - כמו בתי כנסת, למשל, שאין סיבה שלא יהנו מכספי משלם-המסים. בקיצור, צריך לבחון כל מקרה לגופו ולא לחרוץ דין מראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופיטר: ה Debate המתנהל לו בעקבות מאמרו של מר גורביץ מוסיף ומעשיר את מי מהקוראים מעבר לדיעות המושמעות במהלכו בשפע עובדות ונתונים הסטוריים מרתקים. יופיטר וכעסים בכל מקרה (לפחות מצידי) אינם צד לוויכוח. פרוייד: למקרא כתבתו של מר גורביץ תוהה הקורא ותהה גם המגיב למראה הסתירה העולה ממאמר זה. מה בצע ראה הכותב לטעון מחד בשבחי קסמיה של היהדות השחורה בעלת "החומות העבות" ומאידך להתנגד בעוון "יהדות lite " לרפורמים. אכן החילוניים אינם זקוקים להם. אידיאולוגית טהורה אף הם נמצאים בסתירה לחופשיות. אולם אין להתעלם כי לחילוניים יש עניין רב לתמוך בכל מי שנמצא כנגד המאגייה השחורה. לאחר מכן יבוא זמן האבחנה המדוקדקת יותר. בנוסף מייחס הכותב תוכונות של חריצות בלתי מצוייה אצל האדם הסביר בדמות הליכה בכוונה לבית הכנסת הרפורמי על מנת לנגח אין לי אלא לתמוה היכן מצא הכותב מסירות כזו אצל חילוניים... כבר הוזכרו אלטרנטיבות מושכות יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כהרגלי לאחרונה, אחלק את תגובתי לנקודות. 1. אני שונא מסמוס, ואני שונא התייפיפות מיותרת בנוסח ניו אייג'י. לא הייתה לי בעיה עם הרפורמים - או, ליתר דיוק, הייתה לי בעיה, אבל היא הייתה בעיה שולית - אם הם היו קוראים לעצמם "פרטאצ'ים" ומייסדים דת חדשה. דתות חדשות מיותרות יש כמו זבל, והן לא מפריעות לאף אחד (חוץ ממני, אבל זה כבר סיפור אחר). הבעיה שלי היא שאני, כמה לא פוסט-מודרניסטי מצדי, מאמין שלמילים יש משמעות, ושהכנסת הרפורמים תחת הכותרת "יהודים" מרוקנת את המילים "יהודי" ו"יהדות" מכל משמעות. וזה לא כל כך מקובל עלי. 2. "הכוונה היא העיקר" - הרי זה עיקר האמונה הניו אייגי', והוא שקרי. הכונה איננה העיקר. העיקר, במסורות דתיות, הוא שמירת המסורת. אדם איננו יכול לקבל עליו את מצוות הדת היהודית ולנסוע בשבת מבלי להכנס לסתירה עצמית היסטרית. תנועה בשבת היא עבירה על חוקי היהדות לא רק משום הדלקת אש, אלא משום שזו עבירה על ל"ט המלאכות האסורות בשבת - ואת העובדה שהרפורמי הממוצע לא ידע על מה אני מדבר, אני רואה כהוכחה לטענותי. 3. אני דוחה את הרפורמים כניו אייג'ים עד כדי מחנק, ואת האורתודוקסים כאנשים שעדיין לא יצאו מימי הביניים ועדיין חושבים, למשל, שהרמב"ם הוא שיא הפילוסופיה, משום שהוא נשען על אריסטו. הם לא שמעו על פטרוס רמוס. מעבר לכך, האתיקה היהודית (לפחות האורתודקוסית) היא אתיקה פרוטו-נאצית. קרא את "חמורו של משיח", במיוחד את הפרק העוסק ביחס ללא יהודים. 4. הטענה שאני שונא את המדינה - לא מדויק. לא אכחיש שהצורה שלה עכשיו ממש לא נראית לי, ושאני חושב שכמעט כל מה שנעשה כאן מאז 48' היה משגה נורא, ושאנו נסחפים אל עבר תיאוקרטיה עם סממנים צבאיים. כל זה נכון. כל זה לא גורם לי לשנוא את המדינה. אני כותב בלהט, מפני שאכפת לי. לכשאהגר, אני מאמין שהצרות של ארצי המאומצת יכאבו לי פחות. כאן מולדתי, לטוב ולרע - גם אם אאלץ לנטוש אותה. חכה, אגב, למאמר שיפורסם ביום חמישי :-) 5. אינני מאמין שלמדינה צריך להיות צביון דתי כלשהו. אין לחגוג, כחג רשמי, לא את חנוכה ולא את כריסמס, לא את הפסח ולא את הפסחא. על המדינה לחנך את תושביה לרציונליות - ורציונליות איננה מתיישבת עם צום ביום כיפור, ישיבה בסוכה בסוכות, ואכילת מצות בפסח. אזרחים פרטיים רשאים, כמובן, לקשט את ביתם בעץ כריסמס או לבנות סוכה, אבל המדינה חייבת להיות חילונית. אפילו חילונית קנאית. אסור לה לקדם כל נושא דתי. 6. אני מוכן להתווכח על חשיבותה ההסטורית של היהדות. לדעתי, כל חשיבותה היא בכך שהיוותה משטח דגירה לנצרות - דת חשובה באמת. ישעיהו ליבוביץ' טען שהיהודים נתנו לאנושות רק דבר אחד ראוי: את השבת. מאז, התברר שהרעיון של יום חופש כשובר שגרה, שכל אדם (וגם עבד!) זכאי לו, היה נפוץ מאד בעולם העתיק. ואני חושב שבנקודה זו, כדאי שנעבור לאימייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממשיך לו הכותב הנכבד ומפזר לו הנחות אשר למרבה הצער מתבררות ככאלה שאף הכותב עצמו מאמין בהם... ובכן נחזור לכת השחור הנקראת חרדים ונבחן: ממה מורכב היום מרבית הציבור החרדי? ממה שהיה מכונה באירופה המתנגדים או מהחסידים? מה עוללו המתנגדים (הוילנאים) לחסידות? האומנם היחס לחסידים לא היה גרוע ובוטה מהיחס לרפורמים? האומנם החסידות לא נתפסת אף היום בקרב חוגים אילו כמשיחיות והתמרדות כלפי שמיים? האומנם לא הוחרמו החסידים ונרדפו? ומי הרוב היום? מתנגדים או חסידים? מי כאן האותנטי כותב נכבד? בעייה של ממש עם העובדות... אה? נסיעה בשבת... מי אסר על הנסיעה בשבת? מהיכן זה לקוח? מאיסור הדלקת אש? מצת חשמלי הינו אש? כן אצל כת המופרעים השחורה, אצלם גם העולם קיים 5,000 שנה... על איזה עונש מוות מדבר הכותב? זה שהיהדות השחורה נמצאת בסטגנצייה מחשבתית ואין להם אפילו לא פוסק אחד שיתאים את המצוות למציאות, מקנה לחרדים אותנטיות? החרדים ממשיכים מסורת מימי המאה הראשונה לספירה... ה ב ל י ם! האם היום ישנם נישואים ליותר מאישה אחת כדבר רגיל וכזכות הגבר? לא. מדוע? אולי בגלל רבנו דגרשום בשנת 1000 לספירה? אין שינויים? עוד דוגמאות? החרדים נמצאים כיום בעמדת החולשה הגדולה ביותר שלהם. משפט לכאורה מוזר ומפתיע לנוכח ההשתוללות הנחזית כיום, אולם המחסור בדמות הילכתית אחת שלהם שתתאים את חוקי הדת למציאות הדוהרת, הינה ביסוד הקריסה המובנת בשיטתם. כיום ישנה הכחשה ואילוץ של הפרט (בחברה שלהם) להתנהג חיצונית בניגוד למהלך העיניינים הרגיל. זהו תהליך התפוררות המחנה והכנסת הצביעות לגוון החיים האישי בחברה זו. כל עוד תהיה פרוסה מרוחה בחמאה, יראה מחנה החרדים כגדל וזוכה להצלחה, אין פרוסה? לא הייתי מתחלף עם מנהיגי החרדים ... אולם עדיין אין הכותב מבין את העיקר: הרפורמיים מציגים עבור עצמם לא עבור החילוניים דרך להתקרב לאלוהים. זה שזה לא נראה שחור, עבש ו"אותנטי" זה לא אומר שזו אינה דרך ראוייה לעבוד את אלוהים לפי דרכם. הכותב אף נכנס לשאלה האם זה טוב לחילוניים? שאלה מעולם התורה הכדאייניקית אשר הכותב איננו תופס כי אין כאן שאלת כדאיות. מה הקשר לכדאיות? חוזר: יש כאן עבודת האלוהים בגרסה מותאמת יותר לתקופה. אילו זכויות האותנטיות מקנה כאן? (החסידות הייתה אותנטית? "כפירה רפורמית" כפירה במה? הרפורמים הכריזו כי אינם מאמינים באלוהים? הרפורמים הכריזו באמונה באלוהים (בצעצוע) אחר? כפירה רפורמית... מונח הלקוח ממונחי הכת החרדית. כינוי גנאי לכל אחד שעוזב את "המשפחה", נו טוב אולי יותר טוב משרוול בטון ברגל כמו אצל שאר "המשפחות"... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מעולם לא טענתי שהיהדות החרדית איננה תוצאה של התפתחות. שום דבר לא נשאר כמו שהוא 2000 שנה. האותנטי הוא מי שנשאר נאמן לעקרונותיו. הדבר המאפיין את היהדות הוא שמירה על "חוקת האבות" כפי שבוטאה בתלמוד ובפוסקים שבאו לאחר מכן. קבוצות שדחו את הפרשנות התלמודית הוציאו את עצמן, במשך הזמן, מן היהדות. 2. הפילוג חסידים-מתנגדים איננו, ומעולם לא היה, על קווים של שמירת הלכה או קבלת "חוקת האבות". שני הצדדים מקבלים אותם (גם אם הם טוענים, במהלך מלחמותיהם הפנימיות המאוסות למדי, שהצד השני אינו מקבל אותם). הויכוח בין החסידים לליטאים נובע מהסטת דגש מטקסטים תלמודיים לטקסטים קבליים, ממנהיגות "חוקית" למנביגות כריזמטית-קדושה - והיום כבר אפשר לציין שהסכסוך הזה פחות או יותר נגמר. החסידים מקפידים על לימוד כמו הליטאים, והליטאים סוגדים לרב ש"ך כמו שהחסידים סגדו לרבי. שני הצדדים, ועל כך אין חולק, הנם יהודים אורתודוקסים, וזאת משום שהם חולקים את המשותף לכל יהודי אורתודוקסי: קבלת "חוקת האבות" התלמודית והרבנית. 3. מאידך, כל מי שאיננו מקבל את אותה "חוקת אבות" (המעניקה לכותביה מעמד של קדושה ממש) הופך למין (heretic), ונדחה מן היהדות. הצדוקים היו הראשונים, ואיתם הלכו גם האיסיים. הנוצרים פרשו מן הציבור כשהחלו לקבל משיח חדש, בעוד ש"חוקת האבות" מדברת על משיח לעתיד לבוא. הקראים, שדחו את התלמוד, נדחו מן היהדות, והויכוחים בין קראים ליהודים היו, פעם, לוהטים כמו הויכוחים בין אורתודוקסים לרפורמים. השבתאים ניסו להביא משיח, והלה התגלה כמשיח שקר; משסרבו להודות בכך, נודו, וחדלו להיות ענף של היהדות. אחריהם באו הפרנקיסטים, שמצאו להם משיח שקר משלהם,וגם הם נודו. פחות או יותר בזמן זה צצה החסידות - והזסיבה שהיא עדיין בגדר היהדות היא שאי אפשר לנדות מספרים גדולים של יהודים המקפידים על שמירת "חוקת האבות". 4. עד כאן, ראינו של"חוקת האבות" יש תפקיד ברור אחד: היא מבדילה בין מי שהוא יהודי לבין מי שאיננו יהודי, או, ליתר דיוק, היא משמשת מכשיר לדחיית מי שאיננו עומד בקריטריונים שלה. 5. מי קבע שהתנעת רכב היא עבודה בשבת? רבנים. מי ציפית שיקבע את זה? 6. האורתודוקסיה נמצאת בבעיה חמורה עם המודרניות. נכון. אבל אינך יכול לפתור את הבעיה בכך שתמחק 2000 שנים של הלכה יהודית. אם עשית את זה, אינך יהודי. 7. שמו של האיש שאסר על נישואי אשה שניה היה רבנו גרשום, לא "דרבנו גרשום". "חרם דרבנו גרשום" (היינו, "החרם של רבנו גרשום", שכן הוא הטיל חרם על מי שסטה מפסיקתו) לא התקבל ביהדות המזרח במשך זמן רב, וביהדות תימן אין הוא מקובל עד עצם היום הזה - ואיש לא יטען שיהודי תימן אינם יהודים אורתודוקסים. תופתע לדעת, אגב, שרבנים אורתודוקסים מקבלים זאת - הם מקבלים את הרעיון שהאורתודוקסיה יכלה להתפתח אחרת במקומות אחרים (ולראיה, סידורי התפילה השונים), וזאת בתנאי שהבסיס - אותה "חוקת אבות" תלמודית-רבנית שעליה אני מדבר לאורך כל התגובה הזו - נשמרת. 8.הרפורמים דוחים את "חוקת האבות", ובכך יש להם בעיה. דתות מודרניות (מבחינת תאריך לידתן) אחרות פתרו את הבעיה באמצעות "חזיון": למייסד הדת הופיעה דמות אלוהיתמלאכית בחזיון, והכתיבה לו את עיקרי הדת החדשה. המורמונים הם דוגמא קלאסית. לרפורמים יש בעיה: הם לא מדברים על "התגלות אלוהית" שאמרה להם שאפשר להפסיק להתייחס לתלמוד ולפוסקים - איש לא היה מאמין להם, חוששני, מה גם שהם ניסו לנטרל כל אלמנט משיחי מדתם - אלא טוענים ששכלם האנושי מאפשר להם להחליט כך. וזה לא הולך. עקרון בסיסי של ההלכה הוא שהיא אלוהית, ושאין בני אדם המסוגלים לשנות אותה (ליתר דיוק, הם רשאים להחמיר עם עצמם - חרם דרבנו גרשום - אבל לא להקל עם עצמם). כאשר הרפורמים באו והכריזו על תיקוניהם, הם ביטלו את היסוד האלוהי שבתלמוד - ובכך ביטלו את היסוד האלוהי שביהדות ובכך הביאו סתירה בל תפתר על עצמם. אין דת בלי אלוהים, והאלוהים הרפורמי ממש לא דומה לאלוהים שבתלמוד, ועוד פחות מכך לאלוהי הזעם והחימה התנ"כי. מצטער, זה לא עובד. זה לא אותנטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
)שלום ליוסי ולכולם - מה שעושה טור בעיתון...) הערה על שמירת "חוקת האבות" - כל הדוגמאות שנתת לגופים שנפרדו או הורחקו מהיהדות, היו דוגמאות לאלו אשר ניסו לשנות את המצוות המעשיות של היהדות. השינויים הרעיוניים לא היו מספיקים להרחיק את הנוצרים או את הקראים או כל דוגמה אחרת - הניתוק התבצע בשל השינוי במעשים שבפועל. וזו הסיבה לכך שהחסידים נשארו, בסופו של דבר, בזרם המרכזי של היהדות: המצוות אותן הם מקיימים זהות (כמעט לגמרי) לאלו שמקיימים ה"מתנגדים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניות דעתי שאלת האותנטיות אינה במקומה כלל. תנועות כמו התנועה הרפורמית ראויות, לדעתי, ליצוג שווה זכויות במדינת ישראל. התנועה יכולה להיות "אותנטית", "זיוף", "יהדות לייט" - אין זה חשוב. מדובר ביהודים (ולו ע"פ מוצאם), וזכותם לעבוד את אלוהים ע"פ דרכם - כולי תקווה כי אין מחבר המאמר שולל אפשרות זו. מתן זכויות שוות לתנועה הרפורמית יהווה יתרון לחילוני הממוצע - לא בגלל הבעיטה באחורי החרדים, אלא ע"י ההקלה בעריצות הממסד הדתי הקיים. חתונות, לוויות, בריתות - מדוע לא תהיה אלטרנטיבה שפויה לכל אלו? כמובן שהייתי שמח לאפשרות של חתונה אזרחית בארץ, אבל אנשים רבים עדיין ירצו לקיים חתונה יהודית ללא עריצותם של הרבנים הנוכחיים. הערה אחרונה: אפילו במבט לא מעמיק במיוחד נתן לראות כי ה-"אותנטיות" של החרדים אינה אמיתית יותר מן ה-"אותנטיות" של הרפורמים. אין בעולם מקום לדת "אותנטית", אלא אם כן נתחיל לסקול באבנים את שכנינו החוטאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא הבהרתי את עצמי כראוי. אין לי שום בעיה עם שוויון זכויות לרפורמים. להיפך. כל זמן שמדינת ישראל משקללת את דתו של אדם כגורם המעניק לו זכויות, ראוי וצריך להכיר בהם. עם זאת, אני שולל את עצם הרעיון, לפיו דתו של האדם צריכה להוות שיקול בעת קביעת זכויותיו. את הממסד הדתי יש לבטל לאלתר, ויחד עמו את חוק השבות. אחרי זה - שיריבו הרפורמים והאורתודקסים כמה שהם רוצים. זו מריבה שלא צריכה לעניין בכלל אדם חופשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי בעניין רב את הדעות בעד ונגד. אוסיף רק הערה קטנה משלי : פה ושם חוזר הביטוי "אלטרנטיבה שפויה" בדרך כלל נהוג לייחס "שפיות" שכזאת לזרם מסוים הדוגל בחילוניות ובפשרה טריטוריאלית. המשמעות של השימוש ב"אלטרנטיבה שפויה" היא שכל מתנגדיך לוקים בנפשם ולו רק זכו לקצת ישוב הדעת מיד היו מסכימים איתך ועם דעותיך. זו יהירות שאינה במקומה. חלק ניכר מהמצביעים בארץ סבורים שיש לתת מקום משמעותי לדת היהודית בגירסתה האורתודכסית (ש"ס + מפד"ל + חרדים + לא מעט ליכודניקים + כמה אנשי מרכז + ועוד). כולם מטורפים ? חלק ניכר מאוכלוסית העולם הם דתיים. מה לעשות ? האשלייה שהמודרניזם והנאורות יובילו לביטול מקומה של הדת בחיי האדם הוכחה כאשלייה. קצת ענווה לא תזיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמצית העניין אני עומד להנשא עם חברתי לחיים שהיא עולה חדשה מחבר המדינות(ברה''מ לשעבר) בדומה לישראל המקום היחדי שבו מוזכר הלאום בתעודת הזהות ומהווה בסיס להפליה היה בברית המעצות. אדם שבתעודת הזהות שלו הוכר כיהודי הופלה לרעה בקבלה לעבודה למוסדות להשכלה גבוה וכמו כן סבל מאנטישמיות שהופגנה כלפיו מצד פקידי הממשל בשל כך בקשו בני המשפחה של חברתי לשנות את רשום הלאום שלהם בתעודת הזהות מיהודים לאטאיסטים כאשר עלו ארצה הציגו מסמך מחתונת הסבתא מצד האם המוכיח את יהדותה בזמן החתונה כאסמחתא פורמלית ליהדותם. מיותר לציין כי הם מזהים את עצמם כיהודים ואף סבלו מהטרדות אנטישמיות בשל יהדותם לא הופתענו כלל ועיקר שהממסד האורתודוכסי המאובןלא הסכים להכיר ביהודתם ולחתן אותנו אולם ציפנו להבנה והקשבה אצל התנועה הרפורמית שמציגה את עצמה כתנועה ליברלית ופונה לקבלת תמיכה בקרב הציבור החילוני לדאבונינו גילינו אטימות וחוסר רצון לשתף עימנו פעולה הרבנים הרפורמים סרבו לחתן אותנו כיוון שחברתי איננה מוכרת כיהודיה באופן פורמלי האופציה הרפורמית עם כן הכזיבה הפתרון היחיד לבעיית החילוניים מול הממסד הדתי הוא בידינו בלבד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנועה הרפורמית אינה מזוייפת והיא התשובה הנהדרת לאורתדוקסיה,אין חופש במדינה שלנו אם לרבנות האורתודוקסית יש מונופול,אני מחוייבת להתחתן ברבנות בשביל המשכנתא וזכויות אחרות למרות שאני רפורמית וזכויות האשה ברבנות צועקות ''עוול'' לכן אני לא מסכימה למאמר ''השגות על התנועה הרפורמית'',שהיא בעלת השגות ומוחה על ההחמרה ביהדות האורתודוקסית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה ב"הארץ" העוסק בהיסטוריה של הזרם הרפורמי, על המתח בין רציונליות לאמונה בקירבו ועל תת-הזרם החדש שם המבקש כפיפות מוגברת להלכה: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארה"ב קיימים יותר משני זרמים, אפילו היהדות האורתודוקסית מחולקת לחרדי (אולטרה-אורתודוקס: ליטאים וחסידים) ואורתודוקסים מודרנים שהם בעיקר מהזרם הליטאי אבל ביה השאר ציונים, בעלי מקצועות חופשיים ואחוז גבוה של השכלה על תיכונית ובעלי שיעור ילודה נורמלי לחלוטין. קיים הזרם הקונסרבטיבי (יהדות מסורתית) שגם בו ניתן למצוא חלוקה בין קהילות שוויוניות (נשים מכהנות בתפקידי רבה וחזנית) ואי שיוויוניות. והזרם הרפורמי שגם הוא מחולק ליהדות מתקדמת ויהדות מתחדשת. אני לא מסכים שבעוד כמה דורות האורתודוכסים יהיו הרוב בארה"ב, נכון שההתבוללות יותר גבוהה בקרב הרפורמים אך אל תשכח שני גורמים - אחד, עצם קיום הקהילה והיכרות של יהודים עם יהודים מקטינה את ההתבוללות ושניים, לקהילה הרפורמית אין בעיה לקבל זוגות מעורבים למשל יהודי-נוצריה או נוצרי יהודיה והילדים יכולים לבחור מה שמתאים להם (בדרך כלל הם לא יבחרו כי הם מעדיפים לקבל את דמי חנוכה יחד עם מתנה לקריסמס) בארה"ב ביקור בבית כנסת או כנסיה הוא חלק מנטוורקינג וקהילתיות ולא בהכרח אמונה באלוהים. (אוקיי, אז מדי פעם צריך לעמוד וזמר כמה מזמורים, אבל זה שווה) אני בטוח שאם יתמידו בארץ, הרפורמים אשר מקבלים כל אחד לבתי הכנסת שלהם, יוכלו להכיר ולפתח זהות יהודית לא דתית למי שרוצה ואני ממליץ לבקר בבתי הכנסת שלהם ולו גם כדי להכעיס. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |