בתשובה לשי כהן, 02/10/99 3:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. מעולם לא טענתי שהיהדות החרדית איננה תוצאה של התפתחות. שום דבר לא נשאר כמו שהוא 2000 שנה. האותנטי הוא מי שנשאר נאמן לעקרונותיו. הדבר המאפיין את היהדות הוא שמירה על "חוקת האבות" כפי שבוטאה בתלמוד ובפוסקים שבאו לאחר מכן. קבוצות שדחו את הפרשנות התלמודית הוציאו את עצמן, במשך הזמן, מן היהדות. 2. הפילוג חסידים-מתנגדים איננו, ומעולם לא היה, על קווים של שמירת הלכה או קבלת "חוקת האבות". שני הצדדים מקבלים אותם (גם אם הם טוענים, במהלך מלחמותיהם הפנימיות המאוסות למדי, שהצד השני אינו מקבל אותם). הויכוח בין החסידים לליטאים נובע מהסטת דגש מטקסטים תלמודיים לטקסטים קבליים, ממנהיגות "חוקית" למנביגות כריזמטית-קדושה - והיום כבר אפשר לציין שהסכסוך הזה פחות או יותר נגמר. החסידים מקפידים על לימוד כמו הליטאים, והליטאים סוגדים לרב ש"ך כמו שהחסידים סגדו לרבי. שני הצדדים, ועל כך אין חולק, הנם יהודים אורתודוקסים, וזאת משום שהם חולקים את המשותף לכל יהודי אורתודוקסי: קבלת "חוקת האבות" התלמודית והרבנית. 3. מאידך, כל מי שאיננו מקבל את אותה "חוקת אבות" (המעניקה לכותביה מעמד של קדושה ממש) הופך למין (heretic), ונדחה מן היהדות. הצדוקים היו הראשונים, ואיתם הלכו גם האיסיים. הנוצרים פרשו מן הציבור כשהחלו לקבל משיח חדש, בעוד ש"חוקת האבות" מדברת על משיח לעתיד לבוא. הקראים, שדחו את התלמוד, נדחו מן היהדות, והויכוחים בין קראים ליהודים היו, פעם, לוהטים כמו הויכוחים בין אורתודוקסים לרפורמים. השבתאים ניסו להביא משיח, והלה התגלה כמשיח שקר; משסרבו להודות בכך, נודו, וחדלו להיות ענף של היהדות. אחריהם באו הפרנקיסטים, שמצאו להם משיח שקר משלהם,וגם הם נודו. פחות או יותר בזמן זה צצה החסידות - והזסיבה שהיא עדיין בגדר היהדות היא שאי אפשר לנדות מספרים גדולים של יהודים המקפידים על שמירת "חוקת האבות". 4. עד כאן, ראינו של"חוקת האבות" יש תפקיד ברור אחד: היא מבדילה בין מי שהוא יהודי לבין מי שאיננו יהודי, או, ליתר דיוק, היא משמשת מכשיר לדחיית מי שאיננו עומד בקריטריונים שלה. 5. מי קבע שהתנעת רכב היא עבודה בשבת? רבנים. מי ציפית שיקבע את זה? 6. האורתודוקסיה נמצאת בבעיה חמורה עם המודרניות. נכון. אבל אינך יכול לפתור את הבעיה בכך שתמחק 2000 שנים של הלכה יהודית. אם עשית את זה, אינך יהודי. 7. שמו של האיש שאסר על נישואי אשה שניה היה רבנו גרשום, לא "דרבנו גרשום". "חרם דרבנו גרשום" (היינו, "החרם של רבנו גרשום", שכן הוא הטיל חרם על מי שסטה מפסיקתו) לא התקבל ביהדות המזרח במשך זמן רב, וביהדות תימן אין הוא מקובל עד עצם היום הזה - ואיש לא יטען שיהודי תימן אינם יהודים אורתודוקסים. תופתע לדעת, אגב, שרבנים אורתודוקסים מקבלים זאת - הם מקבלים את הרעיון שהאורתודוקסיה יכלה להתפתח אחרת במקומות אחרים (ולראיה, סידורי התפילה השונים), וזאת בתנאי שהבסיס - אותה "חוקת אבות" תלמודית-רבנית שעליה אני מדבר לאורך כל התגובה הזו - נשמרת. 8.הרפורמים דוחים את "חוקת האבות", ובכך יש להם בעיה. דתות מודרניות (מבחינת תאריך לידתן) אחרות פתרו את הבעיה באמצעות "חזיון": למייסד הדת הופיעה דמות אלוהיתמלאכית בחזיון, והכתיבה לו את עיקרי הדת החדשה. המורמונים הם דוגמא קלאסית. לרפורמים יש בעיה: הם לא מדברים על "התגלות אלוהית" שאמרה להם שאפשר להפסיק להתייחס לתלמוד ולפוסקים - איש לא היה מאמין להם, חוששני, מה גם שהם ניסו לנטרל כל אלמנט משיחי מדתם - אלא טוענים ששכלם האנושי מאפשר להם להחליט כך. וזה לא הולך. עקרון בסיסי של ההלכה הוא שהיא אלוהית, ושאין בני אדם המסוגלים לשנות אותה (ליתר דיוק, הם רשאים להחמיר עם עצמם - חרם דרבנו גרשום - אבל לא להקל עם עצמם). כאשר הרפורמים באו והכריזו על תיקוניהם, הם ביטלו את היסוד האלוהי שבתלמוד - ובכך ביטלו את היסוד האלוהי שביהדות ובכך הביאו סתירה בל תפתר על עצמם. אין דת בלי אלוהים, והאלוהים הרפורמי ממש לא דומה לאלוהים שבתלמוד, ועוד פחות מכך לאלוהי הזעם והחימה התנ"כי. מצטער, זה לא עובד. זה לא אותנטי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
)שלום ליוסי ולכולם - מה שעושה טור בעיתון...) הערה על שמירת "חוקת האבות" - כל הדוגמאות שנתת לגופים שנפרדו או הורחקו מהיהדות, היו דוגמאות לאלו אשר ניסו לשנות את המצוות המעשיות של היהדות. השינויים הרעיוניים לא היו מספיקים להרחיק את הנוצרים או את הקראים או כל דוגמה אחרת - הניתוק התבצע בשל השינוי במעשים שבפועל. וזו הסיבה לכך שהחסידים נשארו, בסופו של דבר, בזרם המרכזי של היהדות: המצוות אותן הם מקיימים זהות (כמעט לגמרי) לאלו שמקיימים ה"מתנגדים". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |