בתשובה לאדם קלין, 04/10/99 22:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כהרגלי לאחרונה, אחלק את תגובתי לנקודות. 1. אני שונא מסמוס, ואני שונא התייפיפות מיותרת בנוסח ניו אייג'י. לא הייתה לי בעיה עם הרפורמים - או, ליתר דיוק, הייתה לי בעיה, אבל היא הייתה בעיה שולית - אם הם היו קוראים לעצמם "פרטאצ'ים" ומייסדים דת חדשה. דתות חדשות מיותרות יש כמו זבל, והן לא מפריעות לאף אחד (חוץ ממני, אבל זה כבר סיפור אחר). הבעיה שלי היא שאני, כמה לא פוסט-מודרניסטי מצדי, מאמין שלמילים יש משמעות, ושהכנסת הרפורמים תחת הכותרת "יהודים" מרוקנת את המילים "יהודי" ו"יהדות" מכל משמעות. וזה לא כל כך מקובל עלי. 2. "הכוונה היא העיקר" - הרי זה עיקר האמונה הניו אייגי', והוא שקרי. הכונה איננה העיקר. העיקר, במסורות דתיות, הוא שמירת המסורת. אדם איננו יכול לקבל עליו את מצוות הדת היהודית ולנסוע בשבת מבלי להכנס לסתירה עצמית היסטרית. תנועה בשבת היא עבירה על חוקי היהדות לא רק משום הדלקת אש, אלא משום שזו עבירה על ל"ט המלאכות האסורות בשבת - ואת העובדה שהרפורמי הממוצע לא ידע על מה אני מדבר, אני רואה כהוכחה לטענותי. 3. אני דוחה את הרפורמים כניו אייג'ים עד כדי מחנק, ואת האורתודוקסים כאנשים שעדיין לא יצאו מימי הביניים ועדיין חושבים, למשל, שהרמב"ם הוא שיא הפילוסופיה, משום שהוא נשען על אריסטו. הם לא שמעו על פטרוס רמוס. מעבר לכך, האתיקה היהודית (לפחות האורתודקוסית) היא אתיקה פרוטו-נאצית. קרא את "חמורו של משיח", במיוחד את הפרק העוסק ביחס ללא יהודים. 4. הטענה שאני שונא את המדינה - לא מדויק. לא אכחיש שהצורה שלה עכשיו ממש לא נראית לי, ושאני חושב שכמעט כל מה שנעשה כאן מאז 48' היה משגה נורא, ושאנו נסחפים אל עבר תיאוקרטיה עם סממנים צבאיים. כל זה נכון. כל זה לא גורם לי לשנוא את המדינה. אני כותב בלהט, מפני שאכפת לי. לכשאהגר, אני מאמין שהצרות של ארצי המאומצת יכאבו לי פחות. כאן מולדתי, לטוב ולרע - גם אם אאלץ לנטוש אותה. חכה, אגב, למאמר שיפורסם ביום חמישי :-) 5. אינני מאמין שלמדינה צריך להיות צביון דתי כלשהו. אין לחגוג, כחג רשמי, לא את חנוכה ולא את כריסמס, לא את הפסח ולא את הפסחא. על המדינה לחנך את תושביה לרציונליות - ורציונליות איננה מתיישבת עם צום ביום כיפור, ישיבה בסוכה בסוכות, ואכילת מצות בפסח. אזרחים פרטיים רשאים, כמובן, לקשט את ביתם בעץ כריסמס או לבנות סוכה, אבל המדינה חייבת להיות חילונית. אפילו חילונית קנאית. אסור לה לקדם כל נושא דתי. 6. אני מוכן להתווכח על חשיבותה ההסטורית של היהדות. לדעתי, כל חשיבותה היא בכך שהיוותה משטח דגירה לנצרות - דת חשובה באמת. ישעיהו ליבוביץ' טען שהיהודים נתנו לאנושות רק דבר אחד ראוי: את השבת. מאז, התברר שהרעיון של יום חופש כשובר שגרה, שכל אדם (וגם עבד!) זכאי לו, היה נפוץ מאד בעולם העתיק. ואני חושב שבנקודה זו, כדאי שנעבור לאימייל. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |