 |
גן-עדן של שותים | 249 |  |
|||||||||
 |
|
 |
||||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "סביבה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
אכן קיימת מצוקת מים כיום בארץ, אבל היא נובעת בעיקר מבזבוז מים על ידי החקלאים, שקונים אותם בזול. אם יהיה קיצוץ במכסות המים לחקלאות או העלאה של מחיר המים לחקלאים - המצב ישתפר מאוד. יש לזכור כי בכל זאת הגבול במערבי של המדינה הוא הים התיכון, וניתן לשאוב ממנו כמה מים שרוצים. טכנולוגיית ההתפלה מתקדמת והולכת עם השנים וניתן בקלות לספק מים לאוכלוסיה בארץ במחיר הנוכחי על ידי התפלה. יש אמנם צורך בהשקעה במתקני טיהור אך זו השקעה חד פעמית וקטנה יחסית לתוצר המדינה. עם קצת תכנון ומבט נכון על התפתחות השוק ניתן לפתור גם את הבעיה הזו. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לטווח הבינוני-ארוך, זה אכן הפתרון היחיד. הבעיה היא שאפילו המתקן שכבר הוחלט להקים (כנראה באשדוד או באשקלון( לא ייכנס לפעולה לפני 2003-2004, ועד אז אנחנו בבעיה חמורה. חוץ מזה, אני ממליץ לך לקרוא את הקישור הרלוונטי (שמשום מה לא צורף למאמר): זה מהשבוע, והסתמכתי על המאמר הנ"ל כאשר כתבתי את מאמרי. יש להתכונן תמיד לרע ביותר, ולפי המאמר - אם השנה הבאה תהיה דומה לזו שעברה (תשנ"ט), לא יהיה מנוס מקיצוב במי שתייה לציבור הרחב *אפילו אם מפסיקים לספק מים לחקלאות* |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצב המתואר הוא חמור, כמובן, ואם נמשיך באקטראפולציה של הכותב, פשוט נגוע בצמא. למעשה, זהו גילגולה המודרני של תורת מאלתוס, האומרת שהיות והאוכלוסיה וצרכיה גדלים בטור גאומטרי, פיצוץ האוכלוסין הוא בלתי נמנע, משום שכמה זמן אפשר לסמוך על הטכנולוגיה שתציל אותנו? ובכן - מאות שנים אכן הטכנולוגיה הולכת ומצילה אותנו. גם במקרה דנן יש פתרונות. פשוט לא הגיוני שמדינה השוכנת לחוף ים תסבול ממחסור במים. ההתפלה היא יקרה, אך פירושו של דבר שעדיין יותר זול לשאוב ממאגרי מי התהום ומהכנרת, ומדברים אף על יבוא המים מתורכיה. בשלב כלשהו יחריף המחסור עד כדי כך שיהיה זול יותר להתפיל. אנחנו פשוט ממתינים לנקודת הזמן הזו במקום להיערך אליה מבעוד מועד, אך הפרטאצ'יות שלנו אינה מפתיעה כבר אף אחד. מובן שלחברת מקורות ולממשלה נוח להטיל את האחריות על האזרחים, ומנסים לשכנע אותנו שהמחסור במים נובע משטיפות יתר של האסלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי, הממשלה אינה מטילה את האחריות על האזרחים, והקריאה לחיסכון במים בבית יכולה לחסוך מים רבים, ואפילו בלי אסלה: כשאתה מצחצח שיניים/מתגלח סגור את הברז וזה יחסוך הרבה. בצעדים כמו איסור רחיצת מכוניות/השקיית גינות נוקטים אפילו במדינות כמו ארה"ב באזורים עם מצוקת מים. ?נקודה למחשבה: מה זאת אומרת "יותר זול לשאוב ממאגרי מי התהום ומהכנרת" יש דברים שקשה לתמחר אותם בכסף נטו, ומניסיון אישי כתושב עיר שאינה מחוברת למוביל הארצי (עדיין) מי התהום על אקוויפר החוף טעימים הרבה יותר ממי ברז בחיפה או ממים מותפלים באילת - וחבל שבשל ניצול היתר הדורות הבאים לא יוכלו להנות ממים אלו (אלא רק כמים מותפלים, אם שאיבת היתר תגיע לנקודת אל-חזור לפני שיהיו מתקני התפלה). הנפט היום הוא זול, אבל ההתחממות הכלל-עולמית שנגרמת עקב השימוש בו, הולכת ונעשית דבר מאד יקר. כך שלטעמי כל הדיבור על " עדיין יותר זול לשאוב ממאגרי מי התהום" לוקה בקוצר-ראות משווע - את המחיר האמיתי אין למדוד לפי עלות כספית נוכחית אלא לטווח ארוך קדימה. בשורה התחתונה - אם חושבים על כל ההשלכות, נראה שאנו משלמים מחיר יקר מאד על העדר הערכות. לדוגמה (היפותטית): מה יהיה אם עקב תקלה, יושבת מתקן ההתפלה לפרק זמן מסויים, אחרי שמי התהום כבר יומלחו? לא יהיה ניתן אז לנצל את מי התהום אפילו כמאגר חירום ואנו נהיה בבעיה רצינית מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמשום מה לא מוזכר כאן יש התחיבות של ישראל להעביר כל שנה לירדן 150 מליון מטרים מעוקבים של מים !!! אפילו אם לא ירד טיפת גשם. אכן הסכם גאוני. לא אתפלא אם המלחמה הבאה תהיה על שליטה במאגרי מים באיזור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני יודע שבעולם המושגים שלך ערבי זה ערבי אבל כדי שתבדיל. אוסלו זה פלסטינים, ירדנים זה מו"מ אחר (הרבה יותר קצר ופשוט). ב. למיטב זיכרוני לפחות אחד מהאחראיים להעברת המים לירדן הוא אריק שרון. זוכר את ניסיון הרצח הכושל של פתחי שקאקי בתקופת נתניהו? כשאריק ידידנו היה שר התשתיות? ההתחייבות למים ניתנה בתור פיצוי לממלכת ירדן על הפגיעה בריבונות שלה בניסיון החיסול, ובתור כופר עבור אנשי המוסד שנתפסו. אדריכלי אוסלו לא אשמים הפעם. ג. אין ספק שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם בעיות המים של ישראל היא כניסה למלחמה עם ירדן. בצורה כזו בעיות המים פשוט ייעלמו כי כל הכיסוי החדשותי יהיה של המלחמה וכידוע, מה שלא משודר, לא קיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הבעיה של כל הפוליטקאים בארץ קודם חותמים על הסכמים אחרי זה מסתכלים לראות על מה הם חתמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון אבל להפיל את השגיאות של שרון על רבין? זה לא יפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה להעביר מים לירדן זו שגיאה? האם אין זו דרך מצויינת להבטיח יציבות שילטונית בירדן וגבול שקט מצד אחד, וחיזוק הקשר בין המדינות מצד שני? מי שרואה בחזונו "מזרח תיכון חדש" אמיתי *יעודד* חיבור רשתות חשמל, שיתוף במשאבי מים, חיבור קוי מסילות ברזל וכבישים כדי ליצור אינטרס משותף לשמירה על השלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פאתחי שקאקי "חוסל" בהצלחה (במלטה?), חאלד משעל (קרוב שלך ניסים?) הוא זה שניצל מנסיון ההתנקשות. אשר לטענה שההתחיבות למים ניתנה אז: "אתה בטוח? סופי?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, חאלד משעל ולא פתחי שקאקי. במסגרת השלום עם ירדן הוסכם שירדן תקבל מים מישראל. בעקבות פרשת משעל, הוגדלו מכסות המים הללו במידה מאוד משמעותית כך שה''אשמה'' היא גם של רבין ופרס. נ.ב מצטער על העיכוב בתגובה, צה''ל קרא לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצוקת מים קיימת לא רק בישראל אלא במדינות רבות במזרח התיכון. לעומת זאת, לטורקיה יש עודפי מים מנהר הפרת שחלקם נצברים על ידה בסכרים. עודף המים של טורקיה יכול לספק את כל צורכי המזרח התיכון ולכן הפיתרון האמיתי היחידי לבעיה היא מערכת הובלת מים כלל-איזורית שתספק מים מטורקיה לסוריה, ירדן, ישראל ואולי גם לסעודיה (שמחזיקה כרגע מתקני התפלה). ארנון סופר כתב ספר שנקרא "נהרות של אש" (יש להשיג בדיבוק ומיתוס) שבו הוא דן בפירוט בבעיית המים במזרח התיכון וסוקר את כל האפשרויות. לגבי מתקני התפלה נשאלות כמה שאלות: 1. האם ניתן ליצר מספיק מים כדי לעמוד בדרישה? 2. האם מחיר המים יהיה זול יותר מייבוא? 3. אילו מקורות אנרגיה נוספים נצטרך כדי להפעיל את מפעלי ההתפלה, שכנראה יגרמו לזיהום בכמות שתעלה את חמתו של כותב המאמר שהוא גם חובב טבע מושבע? וחוץ מזה, התפלה היא שוב פיתרון בדלני ולא פיתרון השתלבותי, שיעודד שלום קר בין מדינות המזרח התיכון ולא יהווה אינטרס משותף, לעומת הפיתרון הראשון שיהיה חיזוק נוסף להסכמי שלום כלל-איזוריים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שלא התכוונת לנהר הפרת אלא לנהרות אחרים (הפרת זורם לסוריה ועיראק, ואגירה טורקית של מימיו באה קודם כל על חשבונן). בינתיים, רצוי לציין שלפי הסכם השלום עם ירדן, במקביל להעברת מים מישראל לצפון ירדן, מותר לישראל לקדוח בארות בערבה בשטחים שהם כיום מעבר לגבול הירדני (ודומני שגם ניצלנו סעיף זה בהסכם) כמו כן, בלי הסכם שלום יציב עם סוריה בלתי אפשרי להקים מוביל מים אזורי. האם זה אומר שעלינו לעכב הקמת מתקני התפלה עד אז בהעדר פתרון אחר? (הערה: לפי העיתונות מהיום, נשקל ייבוא מים במיכליות מטורקיה כבר הקיץ - אך ברור שזה אינו פתרון טוב לטווח ארוך). . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה תוהה שמא לצורך התפלה נצטרך מקורות אנרגיה נוספים, והעניין יגרום לזיהום גובר. למיטב הבנתי (וזה לא הרבה, יש להודות) התפלת מים היא עסק "נסבל" מבחינה סביבתית. עיקר צריכת האנרגיה בהתפלה היא בחימום המים לטמפרטורה גבוהה. כאן בא הפטנט, למקם את מפעל ההתפלה לצד תחנת כוח: התחנה ממילא שואבת מי ים לצורך קירור, ופולטת אותם חזרה כשהם חמים. כך אפשר לקבל מי ים חמים מן המוכן. היות שיש כבר בישראל תחנות כוח ליד הים, חצי עבודה כבר עשינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, פעולות הממשלה בנושא משבר המים מעידות על ראייה קצרת-טווח וחסרת אחריות. במקום לבחון את העניין מבחינה מקצועית וארוכת טווח, באקט של פניקה הפנתה הממשלה 10 מיליון ש"ח למסע פרסום אינפנטילי לחסכון במים. 10 מיליון ש"ח! איזה בזבוז משווע! האם מישהו בכלל שם לב למסעות פרסום חינוכיים מסוג זה? הרי כיום ידוע לכל איש מקצוע מתחיל כי יש ליצור מעורבות אינטרסנטית ממשית מצד הלקוח! חשבו איזה אפקט היתה משיגה הגרלה נושאת פרסים בקרב ציבור החוסכים, או אולי פרס "מר מים 2001" מוענק בידי בכירי מגישות ערוץ הילדים! יתרה מזו, בתקציב לא גדול בהרבה ניתן היה לייסד את "מועדון לקוחות מקורות", המעניק נקודות נושאות פרסים. 10 נקודות לכל מ"ק מים שנחסך לעומת החודש המקביל אשתקד. שערו בנפשכם! "יעקב, צא כבר מהמקלחת! עוד מעט לא יהיה רדיוטייפ!" זה לא שאני מזלזל. לדעתי "מקורות" זה מותג אדיר. עבודה מבריקה, המיצוב של "המוביל הארצי", במיוחד מסע השיווק הממוקד בקרב תלמידי בי"ס יסודי. אבל בזמן האחרון אני מאוכזה מכל הדיבורים על שטויות כמו התפלה וטיהור. מי לימד אותם שיווק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין כמה ביוב אפשר לתת לחקלאים במקום מים שפירים ב10 מליון ש"ח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לגבי תפיסה ואגירה של מי שטפונות? אני זוכר ביקור בילדותי במאגר שקמה (בקיץ, הוא היה יבש) שאמור היה לתפוס מי שטפונות (ולהחדיר אותם למי תהום?). אחד המכתבים למערכת הארץ היום מדבר על נושא דומה. האם ה"נגר העילי" יכול להיות הפתרון ל(רוב) צרותינו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתרון חלקי בלבד. כבר היום יש מאגרים רבים בנחלי הארץ (בעיקר בגולן, אך יש גם מאגרים באזורים אחרים ולדוגמה - ליד ביתך ישנו מאגר איילון שכעת יבש אך בשנת 92 המים הגיעו ממש עד הכביש המהיר לירושלים. הכנרת עצמה, עם הקמת סכר דגניה מתפקדת למעשה כמאגר אחד גדול. ישנן בעיות שונות לגבי אגירת נגר עילי. 1. יש נחלים רבים בדרום שהזרימה השטפונית בהם היא רק אחת לכמה שנים - כמעט כל הנחלים מדרום למכתש רמון הם כאלו, וכן נחלים עם אגן היקוות קטן שלא כדאי לסכור אותם. 2. לאגירה השפעות שליליות ביותר על ממשק המים, החי והצומח במורד הנחלים. 3. יש אזורים שבהם התברר שהקמת המאגרים מביאה דווקא להמלחה. לפני שלוש שנים, לאחר 40 שנות קיום, חוסל מאגר כפר-ברוך - שהיה המאגר הגדול בארץ על נחל קישון העילי בחלקו הלא מזוהם. הסיבה לחיסול היתה שהתברר שהקמת המאגר גרמה לתהליך המלחה של כל הקרקעות באזור. עוד אזור בו שינוי הניקוז הטבעי גרם המלחה הוא ליד מעגן-מיכאל בחוף הכרמל. האגירה לא נותנת מענה סביר ארועים חריגים של זרימה שטפונית באזורים בהם התופעה נדירה4. לפני שנה היה שבר ענן באזור עתלית, וירדו 150 מ"מ גשם במכה אחת, נחל מערות ונחל מהר"ל התמלאו במים, מושב צרופה הוצף כי מעביר המים בכביש 4 לא עמד בעומס, ובסופו של דבר כל המים הרבים זרמו לים שכן כמעט בלתי אפשרי לצפות לארועים כאלו בנחלים שאגן היקוותם קצר ואינם באזור מדברי. לסיכום הדברים, כושר האגירה הוא מוגבל, והשיטה הזו יכולה לתפקד רק כשיטה משלימה, ולא כפתרון האולטימטיבי לבעיות המים. גם לנחלי הארץ ולחי והצומח שבהם זכויות מים - ואל לנו להתחיל לסכור כל נחל אלא רק במידה סבירה, תוך כדי הותרת מספר נחלים "לא מנוצלים" משיקולי שמירת טבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אגב, זו הזדמנות גם להסביר ששנה גשומה לא משפרת בהכרח את מאזן המים במאגרי מים תת-קרקעיים כיוון שהמים שם הם בני אלפי שנים (חילחול דרך קרסטים וכו') אם איני טועה? פרט, הרחב והדגם! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן ולא. מצב מי התהום תלוי מאד בסוג הקרקע ובתנאים האקלימיים. בקרקעות חוליות, חלחול המים לקרקע מהיר ביותר (שאלת את עצמך פעם לאן הולכים כל המים שיורדים בחולות אשדוד? הם יורדים למטה), ושינוי מפלס מי התהום הוא מהיר יחסית גם בלי מעורבות אדם (קרי - שאיבה). בקרקעות גיר יש תופעות קרסטיות, של חלחול המים למעמקים, וזה מה שקורה לכל השלג בחרמון - מדי אביב, יש שפיעה מוגברת של מים במעיינות לרגלי החרמון. ברם, יש עוד סוגי קרקעות ואקוויפרים. מתחת לחולות חלוצה ועגור שאותם רוצה ברק לתת מתנה לפלסטינים, יש מאגר עצום של מי תהום מליחים (ז"א, לא ראויים לשתייה, אך מליחותם נמוכה יחסית לים והתפלתם זולה יותר). באזור זה, כמויות הגשם הינן זניחות, ומאגר זה למעשה אינו מתחדש, כך שראוי להתייחס אליו כמאגר לשעת חירום בלבד שניתן להשתמש בכל טיפת מים בו רק פעם אחת (אין מילוי חוזר). בבקעת שיזפון שבנגב הדרומי, התגלה בשנים האחרונות מאגר ענק של מי תהום מליחים. ההבדל הוא בקרקע שהיא סלעית - גירית יותר, כך שחלחול מים לקרקע הוא עוד יותר איטי. אזור זה נהפך לצחיח ככל הנראה לפני 6000 שנים (כל בקעת עובדה והסביבה זרועות ביישובים פרהיסטוריים רבים), ובאופן כללי, בדרום הארץ המאגרים כמעט ולא מתמלאים מחדש, ומכילים מים מתקופות עתיקות מלפני אלפי שנים. הבעיה העיקרית היא שאנו שואבים מהמאגרים יותר מכמות המים שנוספת אליהם מדי שנה. בחורף תשנ"ב - 92/91 - מפלס האקוויפרים (החוף וההר) עלה בהרבה (איכות המים דווקא הורעה בגלל שטיפת מזהמים רבה למי התהום). המפלס ירד מאז שוב בעיקר בשל שאיבת היתר שנמשכת עד היום הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעוד שהדו"ח שהזהיר מפני מחסור במי שתייה בשנת 2001 נראה עתה מופרך, הרי שמצב משק המים שלנו רק מחמיר והצעדים הננקטים בממשלה מינוריים. ראש הממשלה שרון אומר שמקצצים יותר מדי בחקלאות, במשרד איכות הסביבה מזדעקים לנוכח הכוונה לקצץ בהשקיית גינות, ומתקני ההתפלה יהיו מוכנים רק בעוד שנתיים-שלוש במקרה הטוב ביותר. ובינתיים הכינרת מתכווצת ומי התהום מתמלחים. מה יהיה??? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנתיים אחרי פרסום המאמר, מצא סוף סוף ראש הממשלה פתרון לבעית המים - פיטורי נציב מים מהמקצועיים שהיו, שדרש לקצץ במכסות המים לחקלאות: וכמובן שעדיין אין נציב מים חדש, מה שישאיר אותנו בקיץ ללא נציב מים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בהדסון מצאו חיידקים כאלה, תארו לכם איזה אוצר ביולוגי אפשר למצוא בירקון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מעניין אם מישהו בכלל הולך בעקבות הלינקים האלה שאני מפזר מפעם לפעם) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתלות בכותרת המאמר בו שמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשוט תשים פעם לינק לא קשור, ותראה אם יש תגובות... _____ העלמה עפרונית, שכשהייתה בכיתה ו' הייתה משוכנעת שהמורה לא באמת קוראת את החיבורים שלה, אז היא בדקה את זה. פעמיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לינק לא קשור (אבל שיר יפיפה) ומה העלמה עפרונית גילתה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא באמת לא קראה את החיבורים שלי. ואם כן, אז היא התעלמה באלגנטיות. אבל פעמיים? זה ממש אכזב. _______ העלמה עפרונית, ותלתל לא מובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהייתי בטירונות, המפקדת נתנה עונש למישהו לכתוב חיבור. הוא חשב שהיא לא תקרא את זה וכתב שם עליה דברים חצופים. התברר לו שזה לא היה נכון והוא נאלץ להגיש התנצלות למ''מית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם חייל שלה לא היה מסתער אחריה בלהט הקרב, אז היא היית קוראת להורים שלו לשיחה ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחשב בכך שזו היתה טירונות 01, ספק אם היינו מגיעים לשדה הקרב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ת מ י ד הולכת בעקבות הלינקים שלך, אבל אז אני מגלה שהם באנגלית, אומרת לעצמי ''טוב, אז אני אקרא את זה עוד מעט כשיהיה לי זמן'', ושוכחת לחזור אליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה השניה אצלך אולי מוכיחה את הצורך בהדגשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל ה י פ ך . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממשלה אישרה אתמול ברוב של 13 כנגד שניים רכישת מיליארד מ"ק מים מטורקיה. הססיכום העקרוני לעסקה הושג בין ראש הממשלה אריאל שרון לשר האנרגיה הטורקי באוקטובר 2002. לפי מה שסוכם, ישראל תייבא מטורקיה 50 מיליון מ"ק לשנה בהסכם ל-20 שנה. מחיר המים בנמל הפריקה המיועד באשקלון יהיה לפי הערכות כ-1.0-0.8 דולר למ"ק. הממשלה הסמיכה את שר התשתיות יוסף פריצקי לטפל בסוגיות הכרוכות ביבוא. שר האוצר בנימין נתניהו התנגד לעסקה בגלל המחיר העודף של המים בהשוואה למחיר המים מהתפלה שיסתכם לפי חוזי ההתפלה שנחתמו עד כה ב-54-50 סנט למ"ק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכם ל-20 שנה, זה קצת טורף את נתוני העלות שבתגובה 6153. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי להבין כלום אני חושב שאני יכול לאתר פה כמה כשלים, אבל בכל זאת זה מאמר מעניין. מה חושבים מביני-דבר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ''מבין דבר'' אבל אם באמת השנה שעברה היתה גשומה במיוחד בגליל, אז יש חור בכינרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין דבר, אבל מאד מפקפק. שיזף כותב: "אז איפה המים? בים", אבל מהנדס מים שעבד שנים רבות בתה"ל (תכנון המים לישראל) אמר לי פעם שבזכות מערכות של מאגרים וסכרי עפר שהוקמו, רק אחוז קטנטן ממי הגשם שיורדים בארץ מגיעים בסופו של דבר לים. הוא עוד כותב: "בחורף 1992-1991, אחד הגשומים שידענו, התחילו הגשמים יום לאחר שפגע הטיל הראשון. ב-16 לינואר." את חורף 91-92 אני זוכר היטב, כי הוא היה באמת מאד גשום (האיילון הוצף, פתחו את סכר דגניה), אבל מה לעשות שהטיל הראשון נחת ב-16 בינואר ששייך לחורף 90-91 (ובעצם, למיטב זכרוני הוא נחת ב-17 בינואר 91). לא התחלתי לגגל ולנסות לאמת את שאר הנתונים, אבל לאור הבעיות שאני חושב שזיהיתי בקריאה ראשונה, אני ספקן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. החורף של 90-91 לא רק התחיל באיחור אלא גם היה יבש מהרגיל. בנובמבר 1991 סיימתי טירונות ועשיתי מסע כומתה בגשם שוטף, במסלול ששונה ברגע האחרון עקב בוץ עמוק במסלול המקורי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |