אימא | 2176 | ||||||||||
|
אימא | 2176 | ||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "יצירות אמנות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
''אוקפי'' החדש ייצא בקרוב (ובאיחור ניכר, אכן). |
|
||||
|
||||
אולי אוקפי עצמו נסגר? |
|
||||
|
||||
ובכן, יודית זו יהודית רק שהספרדים דוברי הלאדינו מבטאים יודית, לסבי קראו וגם כתבו את שמו יודה. ומכיוון שמעולם לא קראו לי יהודית אינני מוצאת את עצמי בשם הזה וכותבת את שמי על פי הצליל. |
|
||||
|
||||
אחרי שהעברתי כךוכך שעות שיחה איתך - נדהמתי פתאום לגלות עד כמה השיר קרוב לשיחה היומיומית שלך , וגם כמה כח יש במונולוג עם השורות החתוכות שהבאת. הרבה כוח יש בתהייה שאת מביאה זו שמרגישה לך חלשה. ולצורך שיחה פתוחה יותר: מרתק תמיד לפגוש את השפה הפנימית של משורר (או שחקן) כפי שמבצבצת בין השורות בלי הוראת עורך (או במאי) . |
|
||||
|
||||
תודה חמוטל, השיר הזה הוא באמת דיבור שלי נטו עם עצמי. הוא מן הרהור שנשלף בשלמותו בכמה דקות, ותמיד מפתיע אותי שאנשים מתחברים אליו. מבחינתי לא טרחתי בשיר הזה אפילו על דימוי אחד. כנראה שמה שאנחנו מגדירים כשיר יכול לדבר בכל מני שפות. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
נדמה לי שהאלמוני מתכוון לכך שהמלה הראשונה בשיר, "את", מנוקדת בסגול (ואמורה להיות מנוקדת בפתח או קמץ?). |
|
||||
|
||||
אוי, צודק מאוד, לא בסגול. זו טעות. מקווה שניתן לתקן זאת לאת בפתח. |
|
||||
|
||||
תוקן (באדיבות המקלדת הווירטואלית של יובל - http://keyboard.lab.co.il/ ). תיקון לשיר כתמונה יבוא בהמשך. |
|
||||
|
||||
עדיין לא תוקן... |
|
||||
|
||||
דווקא כן, עוד באותו יום. כנראה שהתמונה מגיעה אליך מזיכרון המטמון של הדפדפן. נסה/י לטעון את הטקסט כתמונה שוב ואז ללחוץ על ctrl-F5 (באינטרנט אקספלורר, אם אני לא טועה - מה שיכריח את הדפדפן להביא את התמונה מחדש ולא מזיכרון המטמון). |
|
||||
|
||||
הניקוד השגוי מופיע בטכסט הרגיל, לא (רק?) ב"טכסט כתמונה". |
|
||||
|
||||
אוי. נראה שמופיע בטקסט ''ניקוד כפול''. אתקן מיד. |
|
||||
|
||||
Dear Yudit,
Even if you didn't seek to put any "literary devices" in the song, some ended up in it, anyway. When I read the two first lines, the association I had (combining them with the title) was of a mother who had given birth in the hospital and was searching for her baby. So the inversion of roles, that continues in the song (big daughter, small mother; she pulled out the sting and the daughter can't do the same for her), becomes even more poignant. It makes the leading idea - that the daughter becomes a mother - more vivid somehow. It's hard to explain what the last two lines do for me. Beyond the idea that the good the mother had done cannot be returned, there are two things that are going on: firstly, the cry of despair at the end, as if the mother is asking the daughter for something she cannot give (perhaps sobbing, like the daughter did before). Secondly, the usage of the word "lishlof" is very strong. It's as if we're searching for a mythical evil agent inside the body which, upon being pulled out, makes you better. Contrasting this science-fictionish notion of illness and cure with the realistic situation of age and illness has a very strong effect. I really, really enjoyed this poem, and it moved me to tears. |
|
||||
|
||||
תודה רבה הדר, אני חושבת שלשלוף היא מילה חזקה כי מקורה בתנ''ך והיא מסוג המילים הטעונות מרובות האסוציאציות. לעיתים כשאני רוצה לאמר משהו והוא קיים בתחושה אבל לא מוצאת מילה מתאימה להבעה אני מחפשת בתנ''ך, המילים הראשוניות הן בעלות עוצמה. |
|
||||
|
||||
המרגשים והכנים שקראתי פה מעולם ואני חושב שקראתי כמעט את כולם . תודה שכתבת אותו . |
|
||||
|
||||
חן חן לך יא אייל, מי יתן ויעוטרו ימיך בריגושים לרוב.. (: |
|
||||
|
||||
משונה להגיד "יפה" על השיר הזה, אבל אני חלש בסופרלטיבים. גם לא מדוייק להגיד שנהניתי לקרוא אותו שוב, על כן אומר שהוא נגע בי והעיר בי זכרונות ישנים ("ש" בצירה או בקמץ, לבחירתך). זוכרת אותי? אל"ף |
|
||||
|
||||
זה אתה אל"ף שלי..?? אני מופתעת ונרגשת. חשבתי עליך בדיוק אתמול, ותהיתי מה קורה אתך. ואתה זוכר אותי? |
|
||||
|
||||
השיר פחות. נראה ככתיבה שרלטנית. לא כל צירוף של שורות קצרות הוא בהכרח שיר. את צריכה לעבוד על זה עוד. |
|
||||
|
||||
מצטער מאד,אינני מקבל את דעתך,לפי דעתי הצנועה השיר מאד מעניין,מאד התרגשתי בקריאתו, וליודית המשיכי בכתיבתך,,,, תודה, |
|
||||
|
||||
את היית כל כךְ קטנה כשחפשׂתי אותךְ בבֵית הַחוֹלִים, חשבְתי שהִגעְתי לְחֶדֶר רֵיק כשמצאתִי בֵּין הסדינים ראש לבן בקשׁי מציץ ממטת ברזל, והתפלּאתִי וְלא זכרְּתי מתי גדלתי ומתי קטנת. זוכרת בִּימֵי ששּי הָיִינוּ מְטאטאות אֶת הֶחָצֵר לְשַׁבָּת, לִמַּדְתְּ אוֹתִי לִגְרף עלִים שנשְׁרוּ מֵהשּביל וְאֵיךְ יִבבתּי כְשעקְצה הַדבורה ושלפְתְּ פגְיוֹן צוֹרֵב מֵרַגְלִי הַיּחפה? עכשו אני מתרוצצת בּמסְדְּרוֹנוֹת שוֹאלֶת נִתְקֶלֶת בְּמַבָּטִים שֶׁאוֹמְרִים יננִּי יְכוֹלה לִשלף מִמךְ כלום, אִמּא, איננִּי יכולה. |
|
||||
|
||||
התגובהפחות. נראהככתיבהשרלטנית. לאכלצירוףשלמיליםקצרותהואבהכרחתגובה. אתהצריכהלעבודעלזהעוד. |
|
||||
|
||||
תודה על הגב האיתן שאני זוכה לו כאן, אבל באמת שזכותו. לא הבנתי את עניין השרלטנות עד שהבנתי שי' מדבר על הכתיבה הפרוזאית. כתיבה פרוזאית בשירה זו לא המצאה שלי, רוב השירה המודרנית היא שירה כזאת. השירה המודרנית לא נכתבת בחרוזים משום שמעדיפה להישמע טבעית ולא להכנע בשיקולי המשמעות לאילוצי החריזה. בכל מקרה אצלי יש גם כתיבה כזאת וגם אחרת, אני מאפשרת למשמעות הטקסט לקבוע לי את קצב השיר. הרבה דברים כבר אמרו על שירי אבל שרלטנות זה חדש ולקבוע מה זו שירה ומה זה לא בעידן הפוסטמודרניסטי כשטובי המומחים קצרה ידם זו יומרה לא קטנה. אבל כפי שטענתי זכותו. |
|
||||
|
||||
ומה אומר הפוסטמודרניזם על כתיבה של פרוזה בשורות קצרות? כZה כאילו שירה? |
|
||||
|
||||
ואני קטונתי לפרשנו, אני חושבת שבסופו של דבר הכל הולך כל עוד זה עומד בקריטריונים של איכות ואיזה שהוא קשר עם הקורא. תגיד אייל החורש אתה מסתלבט אתי בעצם?? |
|
||||
|
||||
למהאתכותבתבשורותקצרות?אניחושבשזהמהשאיילאחיורעיניסהלהגידלך. |
|
||||
|
||||
תודה תודה פשוט שיר יפה וזהו. |
|
||||
|
||||
כשקראתי את השיר לראשונה, לא הייתי מסוגלת להגיב. השיר טילטל אותי משום שהוא מדבר על חוויה מוכרת לי, כל כך מוכרת. לא יכולתי להאמין שקולי (הזר לך?) דובר מגרונך (הזר לי?). ואולי באמת אין דבר כזה, "זר", באופן מוחלט. עכשיו אני מבינה יותר טוב את שנאמר - "כולנו רקמה אנושית אחת...". תודה לך. |
|
||||
|
||||
שיר יפה ומרגש עד בלי די. בשיר אולי אין מקום להצעות שיפור, ובכל זאת, הדימוי ''פגיון'' נראה לי חזק מדי לשיר. משהו בכיוון של ''מחט'' יכל להיות אותנטי יותר לטעמי. |
|
||||
|
||||
היי יודית - שיר חזק ביותר. אחד המעולים שלך. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |