|
||||
|
||||
תודה על הגב האיתן שאני זוכה לו כאן, אבל באמת שזכותו. לא הבנתי את עניין השרלטנות עד שהבנתי שי' מדבר על הכתיבה הפרוזאית. כתיבה פרוזאית בשירה זו לא המצאה שלי, רוב השירה המודרנית היא שירה כזאת. השירה המודרנית לא נכתבת בחרוזים משום שמעדיפה להישמע טבעית ולא להכנע בשיקולי המשמעות לאילוצי החריזה. בכל מקרה אצלי יש גם כתיבה כזאת וגם אחרת, אני מאפשרת למשמעות הטקסט לקבוע לי את קצב השיר. הרבה דברים כבר אמרו על שירי אבל שרלטנות זה חדש ולקבוע מה זו שירה ומה זה לא בעידן הפוסטמודרניסטי כשטובי המומחים קצרה ידם זו יומרה לא קטנה. אבל כפי שטענתי זכותו. |
|
||||
|
||||
ומה אומר הפוסטמודרניזם על כתיבה של פרוזה בשורות קצרות? כZה כאילו שירה? |
|
||||
|
||||
ואני קטונתי לפרשנו, אני חושבת שבסופו של דבר הכל הולך כל עוד זה עומד בקריטריונים של איכות ואיזה שהוא קשר עם הקורא. תגיד אייל החורש אתה מסתלבט אתי בעצם?? |
|
||||
|
||||
למהאתכותבתבשורותקצרות?אניחושבשזהמהשאיילאחיורעיניסהלהגידלך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |