נתניהו, לבנת ושלום הודיעו על תמיכה בתוכנית ההתנתקות | 1911 | ||||||||
|
נתניהו, לבנת ושלום הודיעו על תמיכה בתוכנית ההתנתקות | 1911 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
בגלל המגבלות שלקחתי על עצמי ב - תגובה 209092 ידי ממש כבולות מלכתוב משהו בנושא זה. |
|
||||
|
||||
בפתיל שקישרת אליו, העירו לך על השימוש בכינויי גנאי, ואמרת שתשתדל להימנע ממנהג זה. מתגובה 213191 אני מבינה שהתכוונת לומר שאינך יכול לכתוב תגובה בנושא, שלא תכלול כינויי גנאי. שאלה כנה: למה? |
|
||||
|
||||
העובדות הן שבמערכת הבחירות האחרונה המפלגה היריבה בראשות מצנע הציגה קו יוני שמאלי, והליכוד הציע קו יותר ימני. אחד הפרטים מבין הרבה הוא שמצנע הציע נסיגה חד צדדית מעזה ונענה בשצף קצף ע"י ראשי הליכוד. זה פחות או יותר היה הנושא שעליו התנהלו הבחירות, והליכוד ניצח. עכשיו אמצע הקדנציה, ופתאום עולה הצעה מראש הליכוד, שלדעתי (שאותה כבר הבעתי באייל) היא מבחינות רבות "שמאלית" מתכניות ביילין מצנע שריד ושו"ת. בתחילה סביב שרון שרי ליכוד מעטים (בעצם רק אולמרט). והינה אחד אחד בתרוצי שטויות שונים כולם משנים בזה אחר זה את דעתם ומצטרפים לדעתו. התמונה הזאת, שבעיניי היא גם היפוכה של דמוקרטיה, מכעיסה אותי מאד. איך יכול בן אדם להביע כעס בכתיבה ? לכתוב שהוא כועס ולמלא אחרי המילה "כועס" את כל המסך ב"מאד" ים ? במקרה זה בחרתי להביע את כעסי במשפט שיספק את ערן (שנטל על עצמו להיות המבקר ושומר הנימוסים הפרטי שלי, למרות שאני יכול להיות אבא שלו), ובכל זאת ימחיש את הרגשתי. |
|
||||
|
||||
האמת נמצאת בפרטים ה''קטנים''. לא כל התהליכים שקוראים להם ''נסיגה חד צדדית'' זהים. בשביל מצנע, להבדיל משרון, עזה היא פתיח להחזרה מלאה של הכל והשלמה עם מדינה פלסטינית בראשות ערפאת ועושי דברו. לשרון, ההחזרה היא רק לגבול עפ''י התוכנית הישנה שלו מימים ימימה. קרי, ביתור הישות הפלסטינית ע''י גושי ההתיישבות הגדולים, ואי הפיכת ישות זו למדינה כל עוד המדיניות הערפאתית הטרוריסטית והסגורה והאיש עצמו אוחזים ברשת השלטון. בעיני, ההקבלה שאתה עושה ביניהם ע''י ההכללה הגסה עושה עוול רב למדיניות העקבית, המשתלבת היטב במצע הליכוד הימין-מרכזי, של רה''מ. |
|
||||
|
||||
נסיגה מעזה אינה עוזרת בשום דרך לבתר את עצמה או מקומות אחרים. בזמנו, מנחם בגין (בעזרת עוזרו דאז שרון) "יישרו" את ימית והישובים סביבה "כדי לשמור על הישובים בארץ ישראל", ורבים מהמתיישבים הועברו לחבל עזה. ההרס ההוא לא עזר כהוא זה לשמור על משהו אלא להפך, וגם ההרס המתוכנן לא יעזור לשמור על משהו. איך הוא יעזור ? איני מבין איך אנשים נסחפים אחרי שטות כזאת רק בגלל שמישהו הפריח איזה בלון שמפיץ את הוירוס הזה. כשאתה מדבר על ה"עקביות" של שרון איני יודע אם לצחוק או לבכות. הרי שרון עד לפני זמן קצר דיבר על החשיבות הבטחונית של יישובי עזה ועל כך שאסור לפנותם. ישנן הקלטות בקולו. איני מבין מדוע אצל המנהיגים שלנו (החל מרבין: "מי שיורד מהגולן פוגע בבטחון מדינת ישראל"), כשהם אומרים משהו אני צריך להבין שהם הולכים לממש את היפוכו. אני הייתי רוצה לחיות בסביבה פחות מבלבלת. |
|
||||
|
||||
הנסיגה מעזה, כשהיא כרוכה בהכרה אמריקאית בגושי ההתיישבות הגדולים, בפעם הראשונה בהסטוריה, עוזרת גם עוזרת לבתר את שטחי היישות הפלסטינית ביו"ש. לגבי עקביות והצהרות של פוליטיקאים: בלי להיכנס כאן למשהו ארוך מדי, אני חושב שצברת מספיק ותק כדי להבין שהצהרות צריכות להיבדק בהקשר בו ניתנו. אמץ שיטה זו, ואולי תתאכזב פחות. |
|
||||
|
||||
ה "הכרה האמריקאית" ניתנה כבר בפרוש גם במתווה קלינטון בפסגת קמפ דויד, כאשר שם גם היה ברור על אילו ישובים מדובר ולא במעורפל, ולכן אין בכך כל חדש, ואין זאת "הפעם הראשונה בהיסטוריה". זו פשוט בדייה. מלבד זאת, הצהרות נשיאותיות מסוג זה אין להן כל ערך. יש המון דוגמאות שמוכיחות זאת, ואביא רק אחת. הנשיא פורד הצהיר בזמנו שהוא מכיר בזכותה של מדינת ישראל להישאר בגולן. כידוע, בכל זאת לחצו האמריקאים על רבין לוותר על הגולן כולו והוציאו ממנו את הצהרתו הידועה בכתב שבמסגרת של שלום תהיה ישראל מוכנה לחזור לגבול הבין לאומי. אומר שוב: רעיון הבריחה החד צדדית של שרון הוא רעיון נואל ומפתיע, שבא ללא שום סיבה נראית לעין, דווקא בעת שהמלחמה בטרור, למרות שנעשתה בצורה צמחונית, מתחילה לשאת פירות, ואפילו הכלכלה מתאוששת. הסחף הכללי ונפילה בזה אחר זה של כל המתנגדים בליכוד ובציבור, מצביעים על איזו תכונה אנושית בלתי מובנת, שבעיני היא ממש מסתורית. |
|
||||
|
||||
"ראש אמ"ן, האלוף זאבי פרקש, אמר היום (ג') לחברי ועדת חוץ וביטחון כי לאחר היציאה מרצועת עזה הטרור בגדה לא יגדל ואף יפחת "מכיוון שצה"ל יהיה יותר ממוקד בהגנה על הגדה וכן שיהיו כוחות פנימיים פלסטינים שירסנו את הטרור". בנוסף, לדבריו, הפלסטינים ירצו להוכיח לישראל שכדאי לה לסגת משטחים." |
|
||||
|
||||
ראיתי. וראיתי גם שמישהו שאל אותו איך זה מתיישב עם כך שלפני זמן קצר מאד אמר שההתנתקות תגביר את הטרור. לא ראיתי שם תשובה שלו, ואיני יודע מה ענה. אבל אם אתה שואל אותי, זה נראה בדיוק כהדבקות באותו וירוס שעליו דברתי שמתקיף את הגזע האנושי. |
|
||||
|
||||
הרעיון של ההיפרדות החד צדדית הוא פשוט רעיון שהגיע זמנו ברצועה. לא היה נכון לעשות זאת קודם, בשל שליטתו של ערפאת בכל השטח. במקרה כזה המתיישבים ממלאים שליחות בהמצאם בשטח (למרות שלא בכל היישובים - מקומות כמו נצרים וכפר דרום היו מורסה מדממת מרגע הקמתם בלב היישוב הערבי). מאחר ושליטתו של ערפאת ברצועה אינה קיימת היום לכל הדעות, וגם החמאס מוחלש, למרות שההיפרדות נקראת "חד צדדית" היא בעצם דו צדדית. מי שצפוי לקחת את הפיקוד ברצועה הוא דחלאן ואנשיו, שמהווים אופוזיציה לערפאת. מסיבה זו הגיע הזמן לפנות את יתר היישובים, באופן שישבר את ביטחון המתיישבים, ויחסוך ממון רב למדינה. ביו"ש, לעומת זאת, המצב שונה, ולכן אין מדברים על נסיגה שם, אלא רק על הכרה אמריקנית בגושים הגדולים של היישובים, שאינם מיועדים לפינוי בשום שלב, מאחר והמצאותם נחוצה לביטחונה המתמיד של מדינת ישראל (מניעת רצף טריטוריאלי בישות הפלסטינית ממזרח, והרחבת ה"מתניים" הצרות). הדבר דומה באופן מפתיע למצב בדרום לבנון: עד שהחיזבאללה צבר מספיק עוצמה לנהל את האזור, לא היה נכון לסגת. מהרגע שהחיזבאללה היה מוכן, והגיעו להבנות על גבול רגוע יחסית עם סוריה, בוצעה הנסיגה. גם שם לא מתים חיילים יותר, צד"ל לא עולה מעל מליארד ש"ח לשנה, ובסה"כ הגבול מוכיח את עצמו כשקט. אני יודע שאתה חושב שזה בגלל האמריקנים, אבל גם לפניהם העסק היה רגוע למדי (בטח בהשוואה למצב שלפני: רצועת הביטחון). אריק ממשיך לזוז בכיוון של הקטנת הוצאות הביטחון, שמאוששת את הכלכלה, ובייצוב האזור ע"י תהליכים זהירים ויציבים, דבר שמושך משקיעים. אני לא רואה במדיניותו סתירה, אלא רצף בכיוון ברור של ייצוב וצמיחה. |
|
||||
|
||||
לפני שאנסה לענות ברצוני לשאול אותך שאלה, אבל אנא ממך השתדל להיות כן בתשובתך ככל שהדבר ניתן. מה חשבת בעבר, נניח בזמן הבחירות האחרונות, כאשר מצנע הציע נסיגה חד צדדית מעזה ? האם (באמת באמת באמת), חשבת שהרעיון שלו נכון ביסודו, אך עדיין לא הגיע זמנו ? ושוב. על תזרוק תשובה מתאימה, אלא נסה לקחת את עצמך לאחור, ולנסות להיזכר מה חשבת אז, וענה בכנות. |
|
||||
|
||||
על זה נדמה לי שעניתי כבר בתגובה 213258. שרון לא מפתיע אותי. ה"חד צדדיות" שלו אינה דומה בדבר לזו של מצנע. |
|
||||
|
||||
אין בתגובה ההיא שלך תשובה לשאלתי. התגובה הזאת מכילה דברים שאותם אתה חושב כרגע בדיעבד. מה שאני בקשתי, הוא שבאמת תעצום רגע עיניים ותנסה לנסות להיזכר איך חשבת אז. ההפנייה שאת עושה לתגובתך ההיא נראית לי התחמקות. |
|
||||
|
||||
תשמע, אתה לא חייב להאמין לי שאני כותב את מה שאני חושב. אבל אני בכל זאת אנסה שוב: מההכרות שלי עם דרכו של מצנע, אין תוכניתו דומה כלל לזו של שרון. אם לא בא לך להמשיך, ניחא. אבל זה באמת מה שאני חושב לאורך כל הדרך (עוד לפני הבחירות): שרון לא מסתיר כלום. תוכניתו היתה ידועה מזה עשור לפחות, והיא כוללת ישות פלסטינית המבותרת ע"י גושי יישובים ישראלים. כדי להגיע לשם צריך פרטנר שחושב באופן דומה. אין אותו ביו"ש, אבל יש אותו בעזה (דחלאן). |
|
||||
|
||||
בבחירות שרון אמר שהתנתקות חד צדדית בעזה כפי שמציע מצנע מסוכנת למדינת ישראל כי לישובים שם יש חשיבות בטחונית גדולה. אבל בו נעזוב את שרון. אני מדבר עליך לא על שרון, ואתה שוב ושוב מתחמק. אתה הרי לא איבר מאברי גופו של שרון. ואני חוזר שוב. נסה להיזכר. האם חשבת אז שבעתוי מתאים יהיה כדאי לפנות את חבל עזה באופן חד צדדי ולהגלות את התושבים ? |
|
||||
|
||||
שוב, אני מצטער לקלקל לך קו ויכוח עתידי, אבל זה בפירוש מה שאני חושב לאורך כל הדרך. ראה תגובה 213657. אני באמת לא מבין איך אנשים בציבור הישראלי אינם יכולים לראות שהמאבק מזמן אינו על "להחזיר או לא להחזיר" אלא על "כמה, אילו יישובים, תחת אילו תנאים, עם איזה פרטנר ואיך יראה הסדר הקבע". |
|
||||
|
||||
התגובה שאתה מפנה אליה אינה תגובה שחוברה בעת הבחירות ההן, ולכן אינה מוכיחה דבר. אני חושב שעל השאלה ששאלתי, אדם כן היה עונה באחת משתי הצורות האלה: תשובה א': באמת ובתמים ומאד הייתי רוצה שתאמין לי, חשבתי בזמן הבחירות ההן שבעתיד יהיה צריך לפנות את חבל עזה לטובת עתידה של מדינת ישראל. תשובה ב': האמת היא שאז חשבתי שיש להחזיק את עזה בידינו אך שיניתי את דעתי (איני יודע מדוע, או בגלל סיבות שאנקוב להלן). (אגב, לו היו שואלים אותי שאלה כזאת קרוב לודאי שהייתי מביא הוכחה מהאייל שאכן כך חשבתי, כי את כל מה שאני חושב בעניינים האלה אני מעלה על דפי האייל.) האופן שבו בחרת לענות, מביא אותי לחשוב שאין טעם להמשיך בחילופי הדברים האלה. |
|
||||
|
||||
ניסיון (נואש) אחרון להראות לך שלא ציפיתי לדבר אחר בתקופה מוקדמת יותר. אני לא כותב באייל כל כך הרבה זמן, אבל ההתבטאויות המוקדמות שלי מראות על אותו קו מחשבה (מלפני כשנה): תגובה 147203 והפתיל שאחריה לגבי התההליך של הנסיגה מלבנון (שדומה למה שהולך לקרות בעזה). תגובה 148298 ודומות לה (שאמרות להיות מוכרות לך - על החיפוש אחרי פרטנר שאיתו ניתן יהיה לפנות יישובים. |
|
||||
|
||||
ניסיון אחרון נואש להסביר את שאלתי. באמת איני מבקש ממך שום הוכחות רק תשובה ישירה לא על לבנון (שהיא עניין אחר לגמרי) ולא על מפת הדרכים שהוא עניין חדש ייחסית אלא בפרוש על עזה ועל תקופה יותר מקודמת, תקופת הבחירות. ענה באופן ישיר במשפט עברי אחד שלם, על דעותיך אז לגבי נסיגה חד צדדית מעזה לו היית נשאל אז, מבלי לנסות להוכיח שאינך משקר. (אני כבר אחליט בעצמי אם התשובה אמיתית, אבל לפחות תן לי את הבסיס הזה.) אגב, הפנית אותי למישהו אחר: ליאור. האם אני עתיד לפגוש אותך בשם נוסף בעתיד, או שהתבססת ? |
|
||||
|
||||
לא אלאה את כולנו בתיאוריות של ליאור שצף ועלה מחדש בדמותך, על כל האופטימיות המפליגה בקשר לתכניות הנפלאות של שרון ואבו מאזן. אתמקד רק בפסקה אחת מדבריו, דבריך: "שרון לא יפנה אף יישוב תחת אש" בתגובה 148298. תכנית ההתנתקות, אינה תכנית של פנוי ישוב אחד תחת אש, אלא תכנית של פינוי ועקירת חבל שלם, פורח ומצליח כלכלית בצורה מאד בולטת. אם כך לא הייתי צריך להפליג כמה שנים לאחור. כבר לפני פחות משנה (איך שהזמן רץ), כשקיבל שרון את תכנית מפת הדרכים, כבר אז חשבת בצורה שונה לגמרי. כנראה ששינוי כינוי בא ביחד עם שינוי הדעות וההשקפות. שרון דווקא נשאר עם אותו שם. מעניין. |
|
||||
|
||||
אינני מסתיר את שמי, והכינוי הנוכחי הגיע מתגובה של אחד מותיקי ונכבדי האייל. ההשקפות נותרו דומות, אולם ניתוח משתנה בהתאם לשינוי בנסיבות. חבל שאתה שומר על סטגנציה ולכן מופתע כל פעם מחדש. שמור את הלעג למקומות אחרים בבקשה. שרון טרם פינה יישובים, ולכשיעשה זאת, זה יהיה מול חמאס מוחלש ועם פרטנר חדש, ורק בשטח ממנו לא יצאו פיגועים לישראל (לא כולל המחסומים עצמם). הערה נוספת: "החבל ההוא" לא ממש מצליח ופורח כלכלית. כדי שמשהו יצליח כלכלית, הוא חייב לעמוד בזכות עצמו. ההוצאות של השמירה על הביטחון של כל היופי חי הזה, והפטורים ממיסים אומרים שלולא תמיכה מסיבית על חשבוננו, לא היתה שם פריחה כלל וכלל. |
|
||||
|
||||
אילו נסיבות השתנו תוך חודשים בודדים ממצב שבו אין לפנות שום ישוב תחת אש למצב שבו יש לפנות תחת אש חבל פורח שלם, ממש אין לי שום שמץ של מושג. אבל אני חושב שהבנתי פחות או יותר את הפרינציפ. אם אחרי פינוי עזה יאמר אריק שהגיע הזמן לפנות את יהודה ושומרון בגלל הוצאות הביטחון הרבות שם תגיד אמן. ואם אחר כך כשמקור המהומות יעבור לגליל או לנגב בתמיכה מסיבית של מדינת הטרור שמעבר לגדר, וההוצאות הביטחוניות מקורן יהיה שם, יגיד אריק שהגיע הזמן לפנות גם את הגליל והנגב, תגיד אמן. ואם אחר כך יגיד אריך שצריך לפנות גם את השאר ולעבור לגולה בגלל הוצאות הביטחון הרבות, גם אז תגיד אמן. הכל בהתאם לנסיבות שמניעות את לשונו של שרון. אגב, לא שזה כל כך חשוב אבל לא הבנתי וסתם מסקרן אותי, מה הוא ''הכינוי הנוכחי'' ומה זאת אומרת שהוא ''הגיע מתגובה של אחד מותיק ונכבדי האייל''. |
|
||||
|
||||
חבל שאתה נוקט בטון מזלזל כל כך למי שאינו שותף לדעתך. מזכיר לי מדוע הפסקתי את הדיאלוג ביננו לפני מס' חודשים (ולא נעים להיזכר בכך). להבדיל ממך, אני לא חושב שאני רואה את כל התמונה, ולא יודע יותר טוב ממקבלי ההחלטות שמוזנים בכל האינפומציה מתי משתנים התנאים. האמצעי היחיד שלי לבדוק זאת הוא כשפרלמנטר בכיר כאריק שרון משנה את התנהגותו. אני לא מופתע ואני לא מתאכזב, אלא מניח עקביות. מדוע? מפני שאדם מעל גיל 70, שכל חייו פעל בכיוון מסויים, לא הופך עורו בן לילה כדי לאכזב את דב אנשלוביץ, אלא כי יש דברים בגו. ואז אני בודק מה השתנה, ומגיע לאחת משתי המסקנות: 1. טעיתי בהערכתי לגבי אדם זה, ובעצם הוא תמיד תמיד בכיוון ההפוך למה שחשבתי. 2. הנתונים השתנו, ולכן פעילותו היא הכדאית ביותר כדי להמשיך בדרכו מימים ימימה. לגבי שרון הגעתי במהלך זה למסקנה השניה, מהטעמים שפירטתי בתגובות הקודמות בנושא. ולא, לא סביר ששרון יחצה את הקווים שציינת מבלי שאעבור למסקנה הראשונה שלי. כך שההבדל בינינו הוא הן בהנחת הפתיחה לגבי "מיהו שרון" וכן באופן הניתוח הפוליטי. אבל אתה לא רואה אותי מעליב מישהו (אני מקווה) אלא רק מנסה להעביר את אורח המחשבה הזה. הכינוי הנוכחי הוא זה שמופיע בשדה השם בתגובות שלי. הוא נגזר מתגובה 184248 האלמותית של השוטה. |
|
||||
|
||||
טוב. אני משתדל תמיד לשפוט לפי העניין ישירות, ולא לפי איך שמישהו אחר, חושב על העניין. לדעתי גם המפלגות צריכות להיות בנויות יותר על הצגת מצע ופחות על הצגת אישים, שהם גם לפעמים מאכזבים, וגם לפעמים פועלים בגלל שיקולים זרים כאינטרסים אישיים וכדומה. צר לי שתגובותי אליך באמת יכולות להיות קצת מעליבות, אבל זו תוצאה של מה שאני רואה כחוסר עקביות בולט, ובאמת הסתמכות על עמדתו של מנהיג בלבד. כאמור, לדעתי זה לא הגיוני לחשוב כך, וגם לפעמים יכול להיות מסוכן. מצאתי בדבריך, אגב, עוד "שינוי נסיבות" ממש מהיר. בתגובה 213235 אתה מדבר על כך שההנתקות תהווה "הצגת נצחון לחמס" דבר שיחליש את ערפאת ולכן זה טוב, ואילו עכשיו אתה מדבר על כך שההנתקות תבוא כשהחמס יהיה חלש ולכן החלשת החמס היא טובה. שוב. תנו לאריק לפעול הוא ייטיב עמנו או ע"י חיזוק החמס או ע"י החלשת החמס, העיקר שזה יהיה אריק. |
|
||||
|
||||
החמאס מוחלש (מה לעשות, חרבנו לו שני מנהיגים ברצף). זה לא סותר את העובדה שעדיין נסיגה תחזק אותו כמוביל מול הארגון של ערפאת. מה קיבלנו? גם חמאס מוחלש, וגם פתח מוחלש. כלומר, ברחוב הפלסטיני רואים שרק החמאס מביא הישגים, ואולי שווה לעבור אליו. מצד שני, החמאס, שהבין שדרך הטרור נענית בתקיפות, כבר לא ממהר להוציא פיגועים קשים (לפחות לא בעת הזאת, והלוואי ולא אתבדה בקרוב מדי...). רווח נקי, לא? איפה הסתירה, שוב? |
|
||||
|
||||
ולעניין שבפתח תגובתך: אתה מתעלם מהטענה המרכזית שלי: אני טוען שאין לך כאזרח מן השורה את כל הכלים לגבש עמדה לגבי "מה צריך לעשות" במנותק ממעשיהם של מקבלי ההחלטות והמידע באופן מספיק טוב, מאחר ואינך רואה את כל התמונה. יתרה מזאת, אתה מבסס את עמדתך על "מה שראוי שיהיה" שתמיד נופל במבחן המציאות, וזאת הסכנה בניתוח פוליטי מהסוג שלך. זו הסיבה שבסוף תגובות שלך מסתכמות ב"אני לא מבין את המעשה הנואל הזה" או "הוא ממש מאכזב אותי". |
|
||||
|
||||
האם אתה מתכוון לכך ש"כל התמונה" היא סודית ואסור להראותה לאזרח מן השורה ? |
|
||||
|
||||
חלק גדול מהתמונה בוודאי סודי/חשאי (נתונים והערכות ביטחוניות, אפשרויות חיסול ותוכניות מגירה, לחץ בעלי אינטרס מבית ומחוץ שמבצעים זאת בחדרי חדרים ומשחררים אח"כ הצהרה סתמית לעיתנות וכד'), אולם הרבה ממנה הוא פשוט מורכב מדי מכדי להסביר לציבור באופן שוטף, ולכן לא מוצג ככזה, אלא ב"מילים פשוטות" ונוחות לעיכול, שפעמים רבות מעוותות את התמונה. מסיבה זו רצוי להגיע להבנה שלא ניתן ללמוד על התמונה במנותק ממעשי האישים שמעודכנים בה יותר ממך. מה שאתה עושה זה ההיפך: אתה אומר: אני יודע (מהעיתון/אינטרנט וכו') יותר מאשר האנשים שמזינים אותם, ולכן זכותי לקרוא להם אח"כ טיפשים, מאכזבים ופופוליסטים, כי התנהגותם מנוגדת למה שאני מצפה, ולתמונת המצב שגיבשתי לעצמי. |
|
||||
|
||||
לגבי החלק הסודי כביכול, שיגידו לי שרון וחבורתו מפורשות שישנם נימוקים שבגלל סיבות בטחוניות אין הם יכולים לפרט. לגבי החלק המורכב, שתנסה אותה חבורה להסביר לי את המורכבות ככל האפשר. אני מאמין שאני מסוגל להבין דברים מורכבים יותר משרון, אבל גם אם זה לא כך שייתן לי צ'אנס. מקסימום לא אבין. אבל לא נעשה שום ניסיון כזה. בקיצור, תירוצים ובולשיט. |
|
||||
|
||||
כרגיל, אתה ממשיך בשפתך המליצית, ואני מסיים להפעם את דו שיח החרשים הזה. כאקורד סיום, קצת על ה"תרוצים והבולשיט", בקישור שמראה הן על צבירת הפופולריות של החמאס מחד, והן על שינוי מגמה בו וההקבלה בין המצב בעזה למצב בלבנון: |
|
||||
|
||||
"שפה מליצית" ע"פ אבן שושן היא שפה פיוטית שיש בה מליצות, כלומר, שוב מאבן שושן: דבור של חכמה, דבר משל וחידה, דבר פיוט, פרזה מנופחת, וכד'. איני חושב שכתיבתי באופן כללי דומה להגדרה הזאת ובמיוחד באופן פרטי התגובה האחרונה, שבקריאה חוזרת לא מצאתי בה שום פיוט ומשל. ואשר לקישורית שהבאת, שמספרת לנו על כך שבכיר חמס אחד (שאני מקווה שיתפגר במהרה בימנו אמן), אומר שאחר ההתנתקות לא ייצאו פיגועים מעזה, ובכיר חמס אחר (שאני מקווה שיתפגר במהרה בימנו אמן), אומר שהפיגועים מעזה יימשכו, איני רואה בה תמיכה בשום מגמה, חוץ מכך שאוייבנו נשארו אכזרים, חסרי עכבות מוסריות, ורמאים ושקרנים עד כדי כך שאסור להאמין לשום מילה בדבריהם. אם אתה רואה בכך "אקורד סיום" מוצלח, יבושם לך. |
|
||||
|
||||
נזכרתי בחילופי דברים אלה כששמעתי אתמול ידיעה (שכמעט לא ניתן לה פרסום), על כך שחבריו של רון ארד באו לשרון בטענה: היכן המידע על רון ארד שהבטחת עם מימוש עסקת טננבאום, שיגיע בתום שלושה חודשים ? ואכן עסקת טננבאום שאותה דחף שרון בכל כוחו ה"בולדוזרי" היא דוגמה קטנה לאופיין שיטת עבודתו של שרון: העיסקה המבישה מלווה בכל מיני הדלפות על עינויים נוראים שעובר טננבאום, שינים שנעקרות, ושחייו על חוט השערה מחד, ומאידך גיסא שמועת על "שלב ב" של העסקה ובו מידע על רון ארד. "מה אתם שם למטה בכלל יודעים ?" רומזים לנו כל הזמן מלמעלה. "מכאן רואים מה שלא רואים משם". וכמו שבעת קיום העסקה ההיא טענתי כל הזמן שאין שום דברים מסתוריים בעלי חשיבות שמצדיקים את העניין תגובה 194294, כך אני טוען ביתר שאת גם בעת ניסיון מימוש התכנית הגורלית המופרעת הזאת, תכנית ההתנתקות, שאין שום מידע סודי או בלתי ניתן להבנה ע"י אנשים פשוטים שתומך בדבר הנורא הזה. בסך הכל מדובר בכך ששרון ברצונו להראות שיש לו "תכנית", התחרפן לגמרי. |
|
||||
|
||||
"שרון לא מסתיר כלום. תוכניתו היתה ידועה מזה עשור לפחות" באמת? איך זה מתיישב עם האמירות ב http://nfc.msn.co.il/archive/003-D-5638-00.html?tag=... עם הדברים שהוא אמר בגוש קטיף http://www.katif.net/mate/art.php?table=mate_chumer&... |
|
||||
|
||||
בשל הציטוטים האלה אמרתי לדב שיש לבחון התבטאויות בהקשר בו הן נאמרות. פוליטיקאי ומנהיג, גם כשאינו מאמין במלחמה מסויימת, מחוייב, לאחר שזו נכפתה עליו, להפיק ממנה את המקסימום, ולכן ערב המלחמה יצהיר הצהרות מיליטנטיות שמחזקות את העם היוצא לקרב. באופן דומה: שרון והיישובים בעזה. הוא לא רצה בהם, אבל מאחר והם שם - הוא מנצלם למטרותיו (כל עוד קיומם משתלב עם המטרות). איך אני יודע שזו לא דעתו האמיתית? יותר מפעם אחת, בפורומים שונים ורציניים יותר (כלומר לא כאלה בהם הוא נדרש לפניה המונית ודמגוגית), שטח שרון את מה שמכנה השמאל בלעג "תוכנית הבנטוסטנים" שלו, המתייחסת למצב סופי בו יש תפקיד בשטחים ליישוב יהודי רק בריכוזי היישובים הגדולים ביו"ש. הוא עושה זאת כבר למעלה מעשור. עצתי לך, בדומה לזו שנתתי לדב (שעדיין לא מאמין לי שאני חושב ככה, אבל מילא): רצוי לבדוק למה פוליטיקאים אומרים משהו בהקשר בו הוא נאמר (כלומר איזו פעילות או הלך רוח הם מנסים לקדם) אבל בשום אופן אין להסיק מזה על עמדותיהם. בשביל להבין במה פוליטיקאי באמת תומך נדרש מעקב ארוך על פעילויות והתבטאויות שלו בהקשרים רבים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
שאלה: האם גם אתה בוחן את ההתבטאויות של שרון בהקשר בו הן נאמרות? במלים אחרות, האם אתה בטוח שההקשר הנוכחי של המצב בו נמצא שרון (חרב פלילית תלויה מעל ראשו) לא משפיע על החלטתו? |
|
||||
|
||||
הקישור בין חקירה פלילית (שנעשתה עניין שבשגרה מול כל רה"מ או שר בכיר בשנים האחרונות) לקו מדיני נראה לי מופרך להפליא. כאילו שהאזרח מן השורה, שנעלמו לו ליום אחד הכותרות על החקירה והוחלפו בכותרות על הנסיגה, הוא זה שמנהל את החקירה והתיק נגד שרון ובניו. הפרקליטות וחוקרי המשטרה ממשיכים בעבודתם, עם או בלי כותרות בעיתון. נהפוך הוא - הם אפילו מרעננים אותן מדי פעם - כמו ה"הדלפות" של גב' ארבל. ייתכנו בכל זאת שתי השפעות על המדיניות של שרון - לא בסדר גודל של שינוי קו מדיני, כי אם פגיעה באופן ביצוע הקו המדיני הקיים (שעות חקירה ושעות טיפול בהתנערות מהאשמה באות על חשבון שעות עשייה פוליטית), וכן במישור המינויים: אני מנחש שהסיבה שמזוז נבחר היא שמישהו יודע לאן הכף תיטה לבסוף עם האיש הזה. להזכירך: היה אחד גם שהציל את ביבי בעור שיניו שניה לפני התפוצצות פרשה אחרת, ומונה על ידו (סליחה, על ידי שר המשפטים הכפוף לו). |
|
||||
|
||||
אם כך, איך אתה מסביר את השינוי הגדול בדעותיו של שרון? מה השתנה מבחינת המציאות המדינית, הצבאית, הבינ"ל או הפוליטית, בין התקופה של לפני שנה, כאשר שרון רץ לבחירות כנגד מצנע, אשר הציע נסיגה חד צדדית מעזה, לבין היום? השינוי היחיד; כיבוש עיראק, דווקא צריך לחזק את ההתנגדות לנסיגה כזו מבחינתו. השינוי היחיד מבחינת שרון הוא סכנה של הגשת כתב אישום נגדו. הוא היה מעדיף להיות במצב שבו פרס, מפלגת העבודה, והתקשורת נמצאים לצדו ומגבים אותו מול הפרקליטות מאשר הם נמצאים נגדו. כדי להקים ממשלת אחדות על שרון קודם כל להפטר מהאגף הימני של ממשלתו, ואין דרך טובה יותר לכך מאשר תכנית ההתנתקות שלו. על רקע זה ניתן לראות את הראיון האוהד של אברמוביץ' עם גלעד שרון (לי לפחות היתה תחושה שהוא אפילו מבויים מראש, שניהם נשמעו לי מדקלמים את הטקסט), ואת המאמר של יואל מרקוס ב"הארץ" בו הוא מפציר במזוז לא להגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה שנמצא באמצע תהליך מדיני. לפני שאתה מסתמך על אדם, ויהיה המצביא המוכשר ביותר, כדאי לבדוק האם אין לו אינטרס אישי בענין. |
|
||||
|
||||
כשנכנסת לפתיל הזה קראת אותו מתחילתו (לפחות מתגובה 213258)? (ואז אתה אמור להבין שלדעתי אין שינוי בעמדותיו של שרון. השינוי היחיד הוא בתנאים ברצועת עזה ושנת בחירות בארה"ב. אין גם קשר לעירק). פרט לכך, האם נראה לך שמפלגת העבודה, שלכל היותר תהווה משענת קנה רצוץ למהלכים מדיניים ספורים, תיתן לשרון גיבוי במישור המשפטי? מה הם יעשו? יצביעו נגד החלטת ארבל/מזוז? לגבי עיתונאים וראיונות: בסופו של דבר, אתה מסכים איתי שהכל תלוי באדם אחד ששם משפחתו מזוז. לדעתי, אין אדם זה מושפע מראיונות וכתבים ודעתם על הקריטיות של המצב במדינה, מאחר ואין רגע במדינת ישראל ובחיי ממשלה שהוא לא "קריטי". הרי לכשיסתיים המשאל הקריטי, יתחיל תהליך הפינוי הקריטי, ומשיסתיים זה - ימשיך התהליך הכלכלי הקריטי לצמיחה, והדיון הקריטי בנושא גיוס חרדים (TAKE 3234), ו WHAT NOT. מזוז יחליט מה שיחליט, ויזכה את שרון מאחר והצליח למצוא אי אילו פרצות בחומר הפרקליטות, וייתן לממשלה שמינתה אותו תמורה מלאה למאמציה. |
|
||||
|
||||
קראתי את הפתיל מתחילתו. אני לא מסכים אתך שאין שינוי בעמדותיו של שרון. שרון לא אמר ''אין לסגת חד צדדית מעזה בנסיבות הנוכחיות'' לפני הבחירות אלא ''אין לסגת חד צדדית מעזה'', אם היום הוא אומר ''יש לסגת מעזה'' סימן שעמדותיו השתנו. כמובן שזכותו המלאה לשנות את עמדותיו, אבל עד היום הוא לא נימק שינוי זה. שרון לא רוצה רק את מפלגת העבודה לצדו, אלא את מחנה השמאל, התקשורת (מרקוס ואברמוביץ' כסנוניות ראשונות) והפרקליטות (ותיזכר לרגע בגברת גלאט-ברקוביץ' שטוענת שמניעיה היו אידיאולוגים). עם כל הכבוד למני מזוז ולעמוד שדרתו (שלבטח יציב יותר מזה של קודמו) גם הוא יושפע מלחץ ציבורי, במידה וזה יהיה כבד מספיק. ובל נשכח - החלטה של מזוז לגבי העמדה לדין היא רק יריית הפתיחה במאבק המשפטי - יש את בג''ץ, הכנסת, ובית המשפט עצמו בשלוש הזירות הללו עדיף לשרון ליהנות מגיבוי שמאלי מאשר גיבוי ימני. גם המאבק הפוליטי נלקח בחשבון - לפיד כבר הודיע שאם יוגש כתב אישום, שינוי לא תשב בממשלה. יהיה לשינוי הרבה יותר קל להפוך את ההחלטה ולהשאר בממשלת אחדות מאשר בממשלה ימנית במצב כזה. לדעתי, חובת ההוכחה לגבי שינוי הנסיבות היא על שרון, שאם לא כן הוא חשוד בעיני שסיבותיו אישיות-משפחתיות ולא לאומיות. |
|
||||
|
||||
אנסה פעם נוספת: תגובה 213657 שלי (שבמעלה הפתיל שקראת מתחילתו) מספרת על הצהרות והקשרן. קרא אותה שוב לתשובה לפסקה הראשונה שלך. שרון רוצה לצידו את כל מי שיכול לעזור לו לקדם את תוכנית ההתנתקות. זה אומר כולם, ומאחר ובאופן טבעי הימין הקיצוני מאיים לפרוש, הוא מנסה לחזר במשנה מרץ אחר השמאל. אין קשר לפרקליטות, ואני לא יודע מאיפה שלפת את זה. לגבי שינוי: ההצהרה של לפיד תקפה גם בממשלת אחדות שאריק בראשה, ואם יוגש נגדו כתב אישום, זה יחייב את שינוי לפרוש. כשדבר כזה נאמר מפיו של שר המשפטים, שהיה מהאחראים הישירים על מינוי מזוז, הדבר צריך להגיד לך יותר מכל שהוא כבר יודע מה תהיה "חוות דעתו המקצועית" של היועץ החדש (רמז: היא לא תהיה כזו שתאלץ את טומי לעזוב את כסאו). יתרה מכך: אם, מתוך עמדת המוצא הפוליטית שלך, אתה מניח ששרון הוא הגנרל המפלצתי ותאב המלחמה, ולכן בהכרח רק השרדותו הפוליטית/אישית היא המניעה את השינוי, אז שום דבר לא "יוכיח" לך את ההיפך. גם לא איתותיו לגבי הפיכת משאל המתפקדים להצבעת אמון בו, או בכלל שינוי הכיוון הדרסטי בקואליציה ימנית, דבר העלול בכל רגע כמעט להדיחו מראשות הממשלה (עקב פירוק הקואליציה) או מראשות התנועה (עקב הצבעת מתפקדים/מרכז), ואז איבוד החסינות וההשפעה, והעמידה מול ההאשמות כאחד האדם. לסיכום: חובת ההוכחה היא לא על שרון, שסיפק את הסחורה על שינוי התנאים הפוליטיים עם יזימת המהלך, אלא עליך: אתה צריך לפקוח את העיניים ולראות שדברים השתנו במפה הפוליטית בארה"ב ובעזה, ושהרכב הקואליציה הנוכחי כנראה מיצה את עצמו בהנעת תוכנית ההבראה הכלכלית, ועכשיו הגיע הזמן לטפל בצד הכאוב והלא פחות חשוב (המדיני). מתוך גורמים אלה אתה אמור להבין את פעולות שרון. תיק האי היווני ודומיו נסגרו כשמזוז נבחר (ובנוסף בעתיד הקרוב עתידה לפנות ארבל ה"מדליפה" את הפרקליטות). |
|
||||
|
||||
גם אני אנסה פעם נוספת: האם יתכן שההקשר הנוכחי שבו נמצא שרון (הוא ומשפחתו מעורבים בפרשה פלילית לכאורה) היא זו שגורמת לו להתבטא ולפעול באותה דרך לה הוא התנגד באופן נחרץ (הן באומר והן במעשה) לפני שנה? לגבי מי הם אלו ששרון רוצה לידו, הטענה שלך היא ששרון רוצה את השמאל לצידו כדי לעזור לו להעביר את תכנית ההתנתקות. טענתי, לעומת זאת, היא ששרון רוצה את תכנית ההתנתקות כדי להעביר את השמאל (+ הפרקליטות והתקשורת) אל צידו. הרי כבר לאחר הבחירות הוא העדיף משלת אחדות אך נדחה ע"י מצנע, ורק אז פנה להקמת ממשלת ימין. התבטאותך, לפיה "הרכב הקואליציה הנוכחי מיצה את עצמו" מעידה על כך שגם אתה (אולי בסתר לבך) מבין את מהלכו כך. תכנית ההתנתקות תביא (כמעט בהכרח) לפרישה של מפלגות הימין, ותפתח את הדרך לשותפיו המועדפים של שרון - פרס ומפלגת העבודה. במקרה הטוב, תכניתו של שרון נובעת ממניעים פוליטיים. במקרה הרע היא נובעת ממניעים אישיים (המערכה המשפטית הצפויה). מכיון שאני חשדן מטבעי כלפי פוליטקאים ישראלים, ושרון בתוכם, אני חושד שהמניעים האישיים משחקים כאן תפקיד יותר חשוב. החפזון בהעברת התכנית (לפני החלטת מזוז) כמו גם התבטאויות של עיתונאים משפיעים (כמו יואל מרכוס) מחזקים אצלי את החשד הנ"ל. |
|
||||
|
||||
חוץ מלחזור על דבריך הקודמים, לא הוספת כאן מידע. מה הקשר בין צירוף השמאל ופרישת הימין לפן האישי ולחקירות? עדנה ארבל ואנשיה יהיו חלק מהקואליציה החדשה, ויקברו את ההאשמות נגד שרון? אני שמח לראות לפחות שאתה כבר שוקל גם את המניע הפוליטי כאופציה... |
|
||||
|
||||
להלן קישור שמראה שמזוז, כצפוי, מצא את הפרצות בחומר הפרקליטות (בכתבה הם נקראים "חורים"): |
|
||||
|
||||
איני יודע מניין לקחת את האינפורמציה שאני לא מאמין שאתה חושב משהו. מעולם לא אמרתי זאת. זה נכון שבהזדמנות מסויימת בקשתי ממך לעשות רענון זיכרון מסויים, אך כיוון שהתעלמת מבקשתי לחלוטין, ולא השבת, ממילא לא יכולתי להגיע לשלב שבו אני מביע דעתי על כנות תשובתך. |
|
||||
|
||||
את המשפט האחרון בדבריך ממש לא הבנתי. מה היה ההקשר בשבו ישובי עזה מחוייבים למען הביטחון, ומה ההקשר עכשיו שמצדיק זאת ? אשמח לקבל כמה מילות הסבר. |
|
||||
|
||||
תסכולם של דב ואחרים, השומרים אמונים למצע הליכוד, מובן בהחלט. השאלה מדוע שרים בכירים (ובעקבותיהם - רוב השרים ושאר הנציגים ממפלגתם) משנים את עמדתם המדינית (תמיד לשמאל) עם עלייתם לשלטון, היא חידה מענינת. די ברור שמדובר בתופעה - למעשה *כל* רה"מ פרט ליצחק ("הערבים נותרו אותם ערבים") שמיר, ושמעון פרס, עקבו אחר התבנית שיצר בגין ב77-79, מי יותר (בגין, רבין) ומי פחות (נתניהו עם פינוי חברון). אצל כולם מדובר בשינוי מהותי של עיקרי אמונה (כל רה"מ הנ"ל באו מהתחום המדיני-בטחוני), ואצל כולם התזוזה היא לכיוון המתפשר. סיבות? מצדדי הפשרה יגידו ש"דברים שרואים מכאן לא רואים משם". שומרי אמוני ישראל יטענו כנגד לחץ התקשורת, ארה"ב ושאר העולם. |
|
||||
|
||||
לדעתי הצלחת יופי להביע את כעסך בתגובה הנ"ל, בלי לקרוא בשמות גנאי. אני ממש לא חושבת שערן נטל על עצמו (או היה רוצה ליטול על עצמו) להיות המבקר ושומר הנימוסים הפרטי שלך, אבל זה כבר בינך לבינו, אז אני אשב בשקט עכשיו- לא לפני שאבקשך ש*לא* תמלא את תגובותיך ב"מאוד" ים, מפני שכידוע, מומלץ להמנע מהפרזה ב"מאוד" ים, משום שהדבר יוצר רושם של התלהמות מיותרת. :-) |
|
||||
|
||||
נראה לי שערן לקח על עצמו להיות שומר הנימוסים של האתר, ולא שלך, ובהקשר הזה פער הגילים שלכם לא ממש רלוונטי. ובכל-זאת, לא הייתי ממקם אותך ברשימת המגיבים גסי-הרוח של האתר. |
|
||||
|
||||
מאחר שכדבריך אינך ממקם אותי ברשימת המגיבים גסי-הרוח של האתר, איך זה שערן מצא עד כה לנכון להעיר רק לי (או גם לאחר בתנאי שזה ביחד אתי) ? הבא לי דוגמה אחת שבה ערן העיר למישהו אחר, מבלי שאני הייתי בסביבה. אני מצדי אוכל להביא דוגמאות של אחרים שהיו ראוים להערה כשערן ללא ספק "בסביבה" אך לא מגיב כלל. בהקשר זה, להרגשתי, פער הגילים הוא רלוונטי, אך מותר לך לחלוק על דעתי, כמובן. |
|
||||
|
||||
אולי תפתרו את זה בדוא"ל וזהו? |
|
||||
|
||||
לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם. עֵת לָלֶדֶת, וְעֵת לָמוּת; עֵת לָטַעַת, וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ. עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא, עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת. עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק, עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד. (קהלת ג'. שים לב במיוחד לשורה השלישית לא רק בהקשר של עצי זית בגבעות השומרון) |
|
||||
|
||||
כן, אבל העקירה בתנ''ך היא תמיד עונש על חטאים שהעקורים ביצעו... הפעם אין התאמה בין החוטאים לנענשים... |
|
||||
|
||||
על חטא היוהרה, ועל חטא הגאווה, ועל חטא הדיכוי, ועל חטא ההשפלה, ועל חטא גסות הלב, ועל חטא הניצול ועל חטא העושק. בעצם, יותר טוב שתדבר עם גיל לדרמן. |
|
||||
|
||||
הכללות יפות אתה עושה על כל המתנחלים, אני בטוח שאפילו הם לא ידעו שהם כאלה. בעצם, אני לא חושב שגיל לדרמן יאמר לו דברים שכאלה. הרי אני *מניח* שמי שמייצג את העמדה ההומנית, יודע שאסור להכליל ולהטיח בוץ באוכלוסיות שלמות, כי זה נגמר רע. |
|
||||
|
||||
כל מתנחל הוא גזלן עפ''י הגדרה. לגבי שאר החטאים, אפשר לחלק אותם בין המתנחלים השונים, ואם נשארים כמה צדיקים שהכפשתי את שמם על לא עוול בכפם אני מתנצל, אבל זה מה שקורה למי שאינו בורר את שכניו. |
|
||||
|
||||
קודם תהיתי אם אתה מתלוצץ, עכשיו אני תוהה עוד יותר. אתה יודע, אפשר לומר גם שכל העם היושב בציון הוא גזלן על פי הגדרה. אם כי אני לא בטוח אם יש לי כוח להיכנס לויכוח הזה שוב. פשוט טיפה מציק לי לראות שמלכלכים על ציבור שלם, בלי אפילו לטרוח לנמק, ואפילו אם אני לא אוהב את אותו ציבור. |
|
||||
|
||||
אכן, אפשר לומר. אלא שעבור העם היושב בציון זאת לא תהיה אמירה נכונה, ועבור המתנחלים כן. כבר נימקתי בעבר למה אני חושב כך, וגם אם נימוקי אינם מקובלים עליך, עלי הם מקובלים. |
|
||||
|
||||
אני לא זוכר שראיתי את הנימוקים האלו בעבר (האשמה, מן הסתם בי) וכפי שכבר כתבתי, אין לי גם ממש כוח להיכנס לויכוח הזה, מה גם שאני בטוח שרבים וטובים ממני כבר נכנסו אליו. |
|
||||
|
||||
מסכים. כל פעם מחדש אני נגרר לסימטה חסרת המוצא הזאת. |
|
||||
|
||||
כל שוטה כפר גלובלי הוא קשקשן עפ''י הגדרה. לגבי כל שאר הדברים שהוא עושה אפשר לחלק אותם בין השוטים השונים. אם נשארים כמה שוטים שהכפשתי את שמם על לא עוול בכפם אני מתנצל, אבל זה מה שקורה למי שאינו בורר את הכללותיו. |
|
||||
|
||||
בנוסף לכך השוטה שלפנינו הוא גם גזלן ע''פ הגדרה. |
|
||||
|
||||
ראה נא, מר אנשלוביץ: אין ספק שבשיבת עם ישראל לארצו היה מעורב גם אלמנט של גזל, שהרי החלום על "ארץ ללא עם לעם ללא ארץ" התברר כמיוסד על הנחה לא נכונה, כפי שהבינו אפילו ראשוני הציונים שיצאו מתחום התיאוריה וביקרו באותה "ארץ ללא עם". כל זה מתועד וידוע, וחבל שצריך לשפוך על כך עוד פיקסלים כאילו אתה מגלה איזו אמת חדשה כשאתה מכריז עלי כגזלן. ובכן, אלמנט *מסויים* של גזל היה הכרחי למימוש הציונות, והציונות היא בעיני תנועה מוצדקת שכן לעם היהודי מגיעה האפשרות למימוש לאומיותו, ולפיכך אני חי בשלום עם הגזל ההיסטורי ההוא. בנאום ההגנה שאני מכין לקראת המשפט שייערך לי בבי"ד של מעלה אני גם טורח לציין שהצענו ליושבי הארץ הערבים שותפות ושויון זכויות אישי בתמורה לויתור על מאויהם הלאומיים שממילא היו בחיתוליהם באותו זמן, והם דחו את הצעותינו. לא אטריח אותך בכל השאר, אתה ודאי מכיר את ההיסטוריה שיצרה את בעיית הפליטים טוב ממני. ואז באים אנשים כמוך ואומרים: למה להפסיק בגבולות 67? מה רע ב"שתי גדות לירדן" ומה ההבדל בין שכם לחיפה? ואנשים כמוני נאנחים בצער וחושבים שאם באמת אין הבדל הרי שעלינו להחזיר את חיפה. וחבל, כי אסתי גרה שם. ההבדל, כמו שאני לא מתעייף מלומר שוב ושוב, הוא ההבדל בין מי שגונב לחם כדי למנוע את מותו ברעב לבין מי ששודד את כל הבנק. לשני אני קורא גזלן גם אם בתמורה יש מטומטמים ששולחים אותי לאושוויץ. |
|
||||
|
||||
אני מבטיח לא לדבר על השטחים, אבל מסקרן אותי מה הגזל שנעשה בזמן ההתיישבות בארץ. האם הארץ, כמכלול, הייתה שייכת לתושבים שחיו בה? והאם האדמות שעליהן התיישבו בזמן ההתיישבות היו כבר מיושבות, ויושביהן גורשו מהן? אני סברתי לתומי (ואולי בטעות) שמה שאפשר להתחיל לדבר עליו כ"גזל" החל רק ב-48. אם אתה מדבר רק על 48 והלאה, גם עם זה אני לא בדיוק מסכים, אבל כאמור, לא ניכנס לזה. |
|
||||
|
||||
הגזל שאני מדבר עליו לא היה אישי - האדמות נקנו כדין מבעליהן הפיאודלים - אלא לאומי (גם האדמות שנקנות בשומרון הן באותו סטטוס בעיני). זאת פיסת האדמה עליה היו אמורות להתממש השאיפות הלאומיות של יושביה באותה תקופה, ואותם תושבים לא ראו את שיבת ציון בעין יפה. |
|
||||
|
||||
טוב, אני חייב להודות שההיגיון שמנחה אותך נפלא מבינתי. אני לא מבין אמירות כמו "זאת פיסת האדמה עליה היו אמורות להתממש השאיפות הלאומיות של יושביה באותה תקופה" - איזה שאיפות? למה היו אמורות להתממש? מי קבע שהן היו אמורות להתממש? למי היה את הבעלות על האדמה? אני חושש שאני מתקשה לעשות את ההבחנה בין גזל אישי וגזל לאומי, אולי תוכל להסביר לי איך אפשר לגזול משהו מלאום (שקיים?) מבלי לגזול מאום מאף אחד מחבריו. |
|
||||
|
||||
זה כבר עניין של תפיסת עולם. כשאתה מדבר על קניין במשמעות הליברלית קפיטליסטית שלו אתה מתרחק במידה מסויימת מהמשמעות היותר טבעית של המושג. כשאני גר בבית שבו חיו הורי בו נולדתי ובו גדלתי ובמשך שנים לא הייתה לאף אחד דרישה לגביו ורעיתי את ההכבשים שלי בשדה שבו ההורים שלי עשו זאת ליד הבית וגם עם זה לא הייתה לאף אחד בעולם בעיה, על פי התפיסה הטבעית אני אראה בו הבית שלי והשדה שלי (או שיש לי עליו זכויות). אם מישהו יעשה עיסקה עם פקידים מושחתים באיסטנבול (להזכירך, הבקשיש היה נפוץ מאוד ככלי לקידום אינטרסים באימפריה העותמנית) וכתוצאה מזה השדה היה מגודר הייתי רואה בזה גזל. אם בהמשך הייתי נאלץ לעזוב את הבית והוא היה הופך על השדה וכתוצאה מזה הייתי נאלץ לנטוש את הכפר (שהיה הופך כעבור שנים לישוב יוקרתי של מישהו אחר) אני יכול להבין איך מישהו רואה גם בזה גזל. |
|
||||
|
||||
בסדר, אבל מה לעשות, שגם אם למישהו נדמה שהאדמה שהוא חי עליה שייכת לו, היא לא. אם מישהו רוצה להתלונן על כך, הוא לא צריך להפנות את התלונות למי שקונה את האדמה, אלא למי שהחזיק בה מלכתחילה ומכר אותה למרות שהיא לא שלו, נכון? אני רואה כגזל לא חמור בעצמי את זה שאדם יכול לקנות קרקע ולהתיישב עליה, ואחר כך שיטענו שהוא גזלן ושזו לא אדמתו בגלל שהוא לא חי עליה קודם. |
|
||||
|
||||
כלומר אם אני אמכור לחבר שלי את הבית שלך והוא ייתן בקשיש לרשם הקרקעות כדי שיאשר את המכירה וכתוצאה מזה אתה תפונה מהבית והוא יעבור לגור בו לא תיראה בזה גזל? אני מניח שתאשים אותי כמו את החבר שלי אבל אחרי 100 שנים כשאני ארד מנכסי והוא ימשיך לחיות בבית שהיה שלך, אל מי תלך להתלונן? |
|
||||
|
||||
רגע, הבית שלי רשום על שמי ושייך לי, או שהוא סתם בית שהחלטתי לעבור להתגורר בו באדיבות השלטונות? לא יזיק לקבל קצת יותר פרטים על ההקבלה הזו למצב ההיסטורי. |
|
||||
|
||||
זה לא ממש משנה, הבית הוא שלך על פי הקריטריונים וההגדרות שאתה נותן למושג הזה. |
|
||||
|
||||
אה, אבל אנחנו לא מדברים על מה שהפלסטינאים חושבים, אלא על מה ששכ"ג (או אם תרצה, הצופה מן הצד) חושב. הרי כשנתחיל לדבר על כל מה שהצדדים המעורבים המגדירים, לא נצא מזה. מספיק מהחלוצים שבאו לארץ ראו בה את ביתם עוד לפני שהציבו עליה את כף רגלם, על פי הקריטריונים וההגדרות שהם נתנו למושג הזה. האם, אם כך, מי שאינם מוכנים אפילו לחיות לצידם, ומנסים להרוג אותם, ועוד מאשימים אותם בגזל, לא ייחשבו גזלנים בעצמם? |
|
||||
|
||||
במשך כמה מאות שנים ישבו כאן ערבים וחיו את חייהם (העלובים) באין מפריע. לפי אמות המידה המקובלות זה היה ביתם. בשלב מסויים התחילו להגיע הנה זרים עם אתוס לאומי שמדבר על "זכויות היסטוריות" מלפני אלפי שנים, והודיעו על כוונתם לבנות כאן מדינה יהודית. סיסמאות כמו "עבודה עברית" איימו במפורש על תושבי המקום שלא קיבלו את השינוי המוצע בברכה. עד כאן תאור הוגן של הנסיבות ההיסטוריות? |
|
||||
|
||||
אני לא היסטוריון, אז אני לא יודע. כבר עכשיו זה נשמע לי כמו תיאור מגמתי וחד צדדי. מהן "אמות המידה המקובלות"? מה עשו הזרים, חוץ מלהצהיר? האם ה"מדינה יהודית" שעליה דיברו היהודים סתרה את יכולתם של הערבים לחיות את חייהם העלובים? מדוע "כמה מאות שנים" צריכות להיות בעלות חשיבות, כאשר אנחנו מסתכלים רק על טווח החיים של מי שחי בתקופה המדוברת, ואם מסתכלים בראייה היסטורית רחבה, מדוע להתעלם מכך שאכן חיו יהודים בארץ הזו לפני אלפי שנים? מדוע על הזרים להתחשב ברצונותיהם של אנשי המקום? האם יש לאנשי המקום בעלות על קרקעות שהם אינם חיים עליהן? |
|
||||
|
||||
גם אל"ה. 1. אותן אמות מידה לפיהן שויצריה היא ביתם של השויצרים. 2. מה זה חשוב? הם באו במגמה לבנות כאן מדינה משלהם, ופעלו בהתאם. 3. היא סתרה את הרגשות הלאומיים שהתחילו להתעורר באותה תקופה אצל עמים רבים, כולל ערביי המזה"ת. 4. כי אם מתחילים עם "זכויות הסטוריות" שהולכות אלפי שנים אחורה, צריך להזיז חצי מאוכלוסיית העולם ממקום למקום - וזה כולל את ארה"ב ואוסטרליה. בנוסף, קשה להוכיח שאני באמת צאצא של מישהו שחי כאן אי פעם, וגם ההוא השתלט על שטח שהחזק בידי לאום אחר. 5. לא יודע איך לענות על זה. צדק טבעי? 6. הבעלות על הקרקעות היא בעיה משפטית לא פשוטה. פורמלית חלק גדול מהקרקעות היו שייכות למעט אנשים שלא התנגדו למכירתן, כך שיחסית לסדר החברתי שהיה נהוג אז לא היה מדובר על נישול בלתי חוקי. מעשית, על האדמות האלה ישבו אנשים במשך הרבה שנים, ויש משהו שנקרא "חזקה" שמשפטנים אולי יוכלו להסביר. מוסרית, אני חושב שלאיכר שבמשך דורות משפחתו חיה על האדמות האלה יש זכויות, לפחות לפי אמות המידה של ימינו אנו. מכל האמור לעיל עולה, לעניות דעתי המשוחדת ללא ספק, שאין כאן צד אחד צודק בעליל וצד אחד גזלן בעליל, ומכאן כותרת הפתיל שלנו. |
|
||||
|
||||
1. ומה הן? האם בשל היותה של שוויץ "ביתם של השוויצרים", אסור היה לאנשים להתיישב בשוויץ, ואפילו במטרה להקים שם מדינה, אם השלטון בשוויץ היה נותן לכך את הסכמתו? 2. השאלה היא איך הם פעלו באופן אקטיבי כדי לגזול ולרמוס את ה"זכויות הטבעיות" של תושבי המקום. האם הם תקפו אותם, או גירשו אותם? גנבו להם קרקעות שהיו בבעלות פרטית? הביסו אותם בשוק הקפיטליסטי? 3. מדוע ה"רגשות הלאומיים" הללו (האם הם באמת התחילו להתעורר עוד לפני העלייה?) צודקים יותר מה"רגשות הלאומיים" של היהודים? כמו כן, לא ענית על השאלה. 4. נכון, לכן מטופש להתחיל עם זכויות היסטוריות כלשהן, ואפילו כאלו שהולכות דור אחד אחורה. 5. מה זה? הרי מכל הדיון הזה עולה שאין כזה דבר "צדק טבעי" אלא רק צדק סובייקטיבי מאוד. 6. כלומר, אתה מבקש להחיל את אמות המידה של ימינו אנו, על הימים ההם. אני חושב שתמצא שאף אחד לא עומד באמות המידה של הימים ההם, כשאתה מנסה להשוות אותן לאמות המידה של ימינו אנו. גם אין דבר קל יותר מלשפוט ברטרואקטיבה. אני סברתי לתומי ש"גזל" פירושו לקחת משהו ממישהו שהוא שייך לו, בלי שתהיה רשאי לכך. בשעתו, מי שקנו את האדמות היו בהחלט רשאים לכך. זה שבימינו ועל פי אמות המידה שלנו, אולי הם לא היו רשאים לכך, משנה בדיעבד את הפעולות שלהם? גישה מאוד מעניינת. |
|
||||
|
||||
אני מרים ידיים. |
|
||||
|
||||
1. החברה בפלסטינה בסוף בתקופת התורכים לא הייתה ליברלית קפיטליסטית אלא פאודלית. ברוב המקומות בעולם, המעבר מחברה פאודלית לחברה יותר מתקדמת שימר את הבעלות על משאבי המדינה בידי העם שחי באותה מדינה. המעבר של פלסטינה מחברה פאודלית לחברה מתקדמת יותר הפך את רוב תושבי פלסטינה האריסים לשעבר לפליטים או עניים ואתנו לשולטים ברוב המשאבים בארץ. 2. בהחלט הם חיברו את הכסף היהודי לשחיתות של האמפריה המתמוטטת ומנעו מהתושבים המקוריים של פלסטינה את הבעלות על הקרקעות (בעלות שהייתה שלהם מכוח חזקה). 3. הם צודקים פחות או יותר באותה מידה. 5. זה חדש לך? 6. אני חושב שהתשובה שלך לסעיף 2 "הביסו אותם בשוק הקפיטליסטי" היא בעצם דרישה להחיל את הקריטריונים של היום על הזמן ההוא ואת מערכת הערכים האירופאית/אמריקאית על המזרח התיכון שחי על פי מערכת ערכים אחרת. |
|
||||
|
||||
1. אני לא מבין. אתה מציג בפני את מה שהיה המצב בפועל ברוב המקומות בעולם, או שאתה טוען שמצב זה הוא הרצוי והדרוש מוסרית? ואגב, למה אתה מתעלם מהשאלה *איך* התבצע אותו מעבר? 2. "שלהם מכוח חזקה" - אתה מניח שאני מקבל את זה, וטרם הבנתי למה אני צריך לקבל את זה. ואגב, איזה תושבים גורשו מבתיהם *בשל קניית אדמות* מהאמפריה המתמוטטת? 3. על פי איזה קנה מידה? "השיפוט המוחלט"? 5. כלל וכלל לא, אני רק מוודא שאין שום דבר משותף בין הנחות היסוד שלי להנחות היסוד שאתם מציגים כאן, ועל כן אין סיבה שאקבל את המסקנות שלכם. 6. ההערה על השוק הקפיטליסטי הייתה בדיחה, כמובן. |
|
||||
|
||||
1. המצב הראוי על פי חוקי המוסר הוא שלאחר התמוטטות השלטון החשוך המושחת והמדכא תושבי האיצפריה יתחלקו שוה בשוה בכל הנכסים שבה, יסכימו ביניהם על שיטה כלכלית חדשה ויתחילו לנהוג על פיה. ברור שהאפשרות הזו אינה ריאלית. 2. מאיזה כוח קרקע הופכת לנכס של מישהו? 3. אני מדבר על סמך תחושת בטן ומידת הנחישות והדבקות שהאנשים בשני הלאומים הללו מגלים. יש לך מדד אוביקטיבי לקביעת לגיטימיות של תנועה לאומית? |
|
||||
|
||||
1. באמת? לכל אחד מתושבי האימפריה מגיע בדיוק אותו חלק ממנה? כלומר, גם לתומכים הנלהבים של שלטון החושך והדיכוי, ואפילו כאלו שלקחו בו חלק פעיל, ראויים בדיוק לאותו גמול שמקבלים המתנגדים? לא רק שהאפשרות הזו לא ריאלית, גם לא ברור למה היא רצוייה. 2. לא יודע, זה בדיוק מה שאני מנסה להבין מדבריכם. 3. לא, אבל קיוויתי שהמדד הסובייקטיבי שאתה מציע מבוסס על יותר מתחושת בטן. |
|
||||
|
||||
1. להם מגיע עונש שיגזר עליהם ע"י השלטון החדש שיקבע ע"י כלל התושבים. 2. העולם לא ניברא עם נסח טאבו. כל קרקע שהפכה בשלב מסוים שלהיות שייכת למישהו הפכה בעקבות חזקה (ממישהו התנחל על קרקע שלא היה לה דורש והחזיק בה), גזל (מישהו מצא קרקע שהיה עליה מישהו אחר גירש אותו ממנה והשתלט עליה) או שילוב כלשהו (מספר נאבקו על החזקה בקרקע או על האפשרות לגזול אותה). ברוב העולם הגיעו למצב שאחרי אלפי שנים של מאבקים, העברת בעלויות ורכישות מסודרות, קיימים מוסדות רישום מקרקעין והרוב המוחלט מסכים שמה שרשום בהם משקף בצורה נכונה את הזכויות של בני האדם שחיים במקום על הנכסים. (כלומר דם אם אבי הקדמון היה בעליו הגאה של כל עמק בית שאן והעמק ניגזל ממנו אני מוותר על זכויותי בעמק ומסתפק בדירת שלושה וחצי חדרים בתל אביב). במקרה של הארץ שלנו יש ציבור גדול מאוד שטוען שהוא נגזל והעובדות (מספר היהודים מול מספר הערבים שחיו בארץ בתקופות השונות) מחזקות במידה לא מבוטלת את הטענה שלו. הטענה הנגדית דרך אגב היא שמלכתחילה היה מדובר באדמה שניגזלה מהיהודים. העניין הוא שכשאתה מדבר על בעלות פרטית הרבה יותר קשה ליהודי להוכיח שמגרש שני דונם ברשפון היה בבעלות משפחות בתקופת בית שני מאשר לערבי להוכיח שהיה לסבא שלו שדה באיזור ראש העין. |
|
||||
|
||||
1. "כלל התושבים"? אבל גם הם חלק מכלל התושבים! וזה לא שחור ולבן, מי תמך, ועד כמה. איך אפשר לעשות הפרדות חדות שכאלה? 2. טרם הבנתי על איזה אדמות שעליהן חיו בפועל ערבים התיישבו יהודים עד למלחמת השחרור, והאם ההתיישבות באותן אדמות כללה את גירוש מי שחי עליהן בפועל. אני לא בטוח שהטענה הנגדית היא אכן מה שאתה מביא, אולי גם הצד השני יבוא לדיון הזה ויאמר את דברו? |
|
||||
|
||||
1א. כן, הענישה על פשע אינה כוללת ברוב המקרים את החרמת רכושו של הנאשם. ולכן אין מקום לפגוע בזכותו של תומך השלטון על רכושו. מה גם שלרוב תומכי השלטון ואילו שלוקחים בו חלקים פעילים לרוב מחזיקים בהרבה יותר ממה ש"מגיע" להם על פי המפתח של השויון. 1ב. כן, גם לאסירים מותר לקחת חלק בקביעת השלטון. 2. אם ב"חיו" אתה מתכוון בנו בתים וגרו בהם אז עד כמה שידוע לי, אם הייתה תופעה כזו היא הייתה זניחה. אם ב"חיו" אתה מתכוון התפרנסו מהם, דברים כמו רעייית צאן, איסוף עצים לייצור פחם וכו' היו לא מעט מקרים כאלו. למעשה רוב סיפורי ההתישבות מתקופת העליה הראשונה מכילים תאורים של עימותים אלימים עם רועי צאן ערביים. |
|
||||
|
||||
למה "עבודה עברית" איים על תושבי המקום? הסיסמה הזו קראה ליהודים לא להעסיק ערבים; אני מניח שלאף יהודי לא היתה התנגדות שערבי יעסיק ערבים. נניח שאחמד לא יועסק על-ידי יעקב בגלל הקריאה הזו; אלמלא יעקב היה בא לארץ, גם אז אחמד לא היה מועסק על-ידי יעקב. ולא ממש ענית לגבי ה"ביתם". כי בדוגמאות שנתת (או שמא זה היה דורון? איבדתי קצת את החוט) תיארת מצב שמשפחת איכרים עיבדה חלקת אדמה מסוימת במשך דורות, ואז בא מישהו שרשם אותה על שמו באיזשהו משרד רחוק ועלום, וגידר אותה. האם היו הרבה דברים כאלה בציונות של לפני 1947? קניית האדמות המיתולוגית, כך אני התרשמתי (הידע שלי מצטמצם לזכרונות עמומים משיעורי מולדת, בערך, אבל אני מתרשם גם מההנחה שאילו זה היה אחרת, היינו שומעים על כך גם בתקשורת), לפחות ברובה היתה של אדמות לא מיושבות. מזוית ראיה של "זכויות לאומיות" וכאלה, אפשר לנסות לטעון שאלו היו אדמות של העם הפלשתיני, ונחוצות לו לפיתוחו העתידי; אבל גם אם אפשר לטעון זאת, זה כבר מתרחק מדוגמת האיכר והגדר. |
|
||||
|
||||
1. אבל לפני שיעקב קנה את האדמות, מוצטפה כן העסיק את אחמד בעיבודן. למה העמים בכל העולם התנגדו לקולוניאליזם שהביא עימו רווחה כלכלית (מסוימת)? 2. זה היה דורון, אבל לא משנה. המידע שבידי די חופף את ההתרשמות שלך שרוב האדמות שנקנו היו לא מעובדות (גם אני גדלתי על המיתוס של ייבוש הביצות והמלריה) אבל לא כולן. גם רוב האדמות עליהן מוקמות ההתנחלויות הן בסטטוס דומה של "גבעות טרשים" ובכל זאת קל לי להבין את התנגדות הפלש' לתפיסתן. מעבר לפלפולים לגליסטיים, ישב כאן עם בהתהוות שלא שמח לראות עם אחר משתלט על נכסיו במטרה ברורה ומוצהרת להקים כאן מדינה יהודית. אני חושב שאם אנחנו היינו במקומם היינו מגיבים באופן די דומה, ואני לא חושב שאפשר לטעון שאין להם קייס. ויחלוקו. |
|
||||
|
||||
מתוך http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... כדי לממש את מדיניותו של בגין ולהקים התנחלויות על אדמות המדינה, היה צריך לאתר עוד ועוד קרקעות כאלה. המוצא המשפטי נמצא בחוק העותמני מ-1858, המשמש עד היום בסיס לדיני המקרקעין בישראל, בירדן וברשות הפלשתינית. מכיוון שרוב הקרקעות בגדה לא עברו הסדר ורישום מתועד בטאבו, הבעלות עליהן נקבעה בשיטה המסורתית, שהעניקה חזקה למי שעיבדו את הקרקעות הסמוכות לכפרים ("מירי"). השיטה התאימה למאה ה-19, שבה התפרנסו הכפריים מהשטחים הסמוכים לבתיהם. הקרקעות שמעבר לטבעת המקיפה את הכפר הוגדרו אדמות מדינה ("מואת"). בחוק הטורקי היו כמה הגדרות לקרקע ה"מואת" - המקום שבו לא שומעים צעקת אדם מהבית הקיצוני בכפר, או מרחק של שני קילומטרים וחצי מקצה השטח הבנוי. "זו לא היתה המצאה שלי. הכרתי את החוק העותמני מעבודתי בפרקליטות ולא עשיתי שום דבר חדש, חוץ מלבדוק שזה לא שונה בדין הירדני (לפני מלחמת ששת הימים)", היא אומרת. |
|
||||
|
||||
הנה תשובה לטענת ה"גירוש אנשים מביתם" שטוענים חובבי ההתנחלויות, ועוד מפי "אם ההתנחלויות" עצמה: 'מכיוון שהממשל הצבאי יכול להעניק למתיישבים זכויות חכירה על הקרקע רק אם הוא מתקיים בשטח. "אם יחול שינוי בהסדרים הפוליטיים והצבאיים, והממשל הצבאי ייפסק, תסתיים גם החכירה".' |
|
||||
|
||||
השאלה היא - איזו מדינה? והתשובה היא - המדינה השולטת בשטח על-פי חוק. ישראל מעולם לא שלטה בשטחים על-פי חוק. הרשות הפלסטינית כן. כל האדמות שעליהן הוקמו ההתנחלויות הן "אדמות מדינה" פלסטיניות. |
|
||||
|
||||
אני שמעתי לא מעט על המיתוס של רועי הצאן הערביים ש''פלשו'' לשדות היהודיים, שדות שבהם היו רועים את הצאן שלהם מזה דורות. |
|
||||
|
||||
תיקון טעות סופר: אתוס, אתוס, לא מיתוס. |
|
||||
|
||||
חלק קטן של ערביי א"י (בעיקר בואדי ערה) התיישב כאן במהלך המאה ה19, עם סלילת המסילה החיג'אזית ע"י העותמנים, חלק קטן אחר (צ'רקסים, בוסנים) הוגלה לכאן ע"י העותמנים במדיניות של "הפרד ומשול", עוד חלק (הדרוזים) ברח לכאן מפחד רדיפות דתיות, הרוב הגדול של ערביי א"י היגר לכאן בתקופת המנדט הבריטי, עם פתיחת גבולות המזה"ת להגירה, ופתיחת אפשרויות התעסוקה בעקבות העליה היהודית. בודאי שלא מדובר על מאות שנים. לפרטים נא קרא מחקרו של הגיאוגרף פרופ' משה בראוור לגבי מוצאם של ערביי א"י, ספרה של ג'ואן פיטרס "מזמן ומקדם - שורשי הסכסוך היהודי-ערבי", וכמו כן מפקדי אוכלוסיה עותמנים. מעניין במיוחד מוצאם של מנהיגים פלסטינים היום כמו יאסר עראפאת (מצרי גזעי - נולד בקהיר) מחמוד דחלאן (מצרי במוצאו) עימאד פאלוג'י וחנאן עשראוי (עיראקים) ומוחמד ואמין אל הינדי (פקיסטנים). |
|
||||
|
||||
תודה על ההפניות המעניינות. לגבי ערפאת, אני זכרתי אחרת, וכאן: מצאתי Mohammed Abdel-Raouf Arafat As Qudwa al-Hussaeini was born on 24 August 1929 in Cairo**, his father a textile merchant who was a Palestinian with some Egyptian ancestry, his mother from an old Palestinian family in Jerusalem. אני מודה שלא ממש ברור למה הכוונה ב-old Palestinian family, אם כי אפשר לנחש שמדובר במשפחה שחיתה בירושלים משך דורות.
** The place of Arafat's birth is disputed. Besides Cairo, other sources mention Jerusalem and Gaza as his birthplace. |
|
||||
|
||||
הוא שאמרתי, כיבוש המזה"ת ע"י הבריטים פתח את הגבולות ואפשר הגירה מסיבית של ערבים (כמו משפחתו של עראפאת). דרך אגב, עם חלוקת הארץ נאסרה הגירת יהודים (וקניית אדמות על ידם) אל עברה המזרחי, בעוד הגירת ערבים אל עברה המערבי הותרה. גם לאחר פרסום הספר הלבן וסגירת נמלי הארץ לעליה יהודית, לא סגרו הבריטים את שעריה להגירה ערבית, וזו נמשכה בכל עוזה אפילו במהלך מלה"ע השניה ןלאחריה, בניגוד מוחלט לכתב המנדט שניתן להם ע"י חבר הלאומים, ליצירת בית לאומי יהודי. דרך אגב, הערבים יודעים זאת טוב מאוד, וההוכחה הטובה ביותר לכך נמצאת בהגדרת "פליט פלסטיני" ע"י סוכנות הפליטים של האו"ם - כל ערבי שחי *לפחות שנתיים* בא"י לפני מלחמת השחרור, ועזב את ביתו כתוצאה ממנה. - רחוק מאוד מ"מאות שנים". |
|
||||
|
||||
גם הרוב הגדול של יהודי א"י היגר לכאן בתקופת המנדט הבריטי. אני מתבסס על מפקד אולוסין שנעשה ע"י השלטון הבריטי בשנת 22 והראה שמספר הערבים בפלסטינה גדול כמעט פי שמונה ממספר היהודים. עד כמה שידוע לי זה מפקד האוכלוסין הראשון שנעשה בארץ במאות השנים האחרונות. אשמח אם תוכל להפנות אותי לאיזשהו לינק שמפרט אחרת. |
|
||||
|
||||
הרוב הגדול של יהודי א"י היגר לכאן בתקופת המנדט הבריטי? עם תום המנדט היו בארץ כ 600,000 יהודים. כעבור 56 שנים יש למעלה מ 5,000,000 מה אנחנו, שפנים? |
|
||||
|
||||
קח בחשבון שבמצריים התרבינו במשך חמישה דורות משבעים נפש לכמה מליונים. |
|
||||
|
||||
קבל תיקון. גם הרוב הגדול של יהודי א''י היגר לכאן אחרי תחילת המנדט הבריטי |
|
||||
|
||||
האם יש מיתוס לפיו רוב יהודי א"י חיים פה מלפני מאות שנים? למה אתה מערב מין בשאינו מינו? ולגבי העובדות שהבאתי, אין לי לינק מכיון שאלו ספרים שאינם נמצאים ברשת. אתה מוזמן לעיין בספרים אלו בספריה האוניברסיטאית הקרובה לביתך. (הספר של ג'ואן פיטרס נמצא גם בחנויות למיטב ידיעתי). |
|
||||
|
||||
עזוב ספרים, איזשהו איזכור למפקד אוכלוסין שבוצע בישראל לפני 1917 . |
|
||||
|
||||
מתוך "קורבנות" של בני מוריס: בתחילת המאה ה-19 מנתה אוכלוסית הארץ 275-300 אלף איש, שכ-90 אחוז מהם היו מוסלמים, 20-30 אלף ערבים נוצרים, ובין 7000 ל-10000 יהודים. ב-1881, על סף העליות לארץ, מנתה האוכלוסיה בה 475 אלף נפש: 400 אלף מוסלמים, 42000 נוצרים, ו 13-20 אלף יהודים. בנוסף על כך חיו בארץ עוד כמה אלפי יהודים, שלא היו נתינים עותומאניים. |
|
||||
|
||||
בני מוריס פסול לעדות מבחינתי. |
|
||||
|
||||
תפסת אותו בשקרים או באי דיוקים? אם כן- פרט בבקשה, רצוי עם מראי מקום. אבל אם זה סתם כי אתה לא אוהב אותו- זה פחות קריטי מבחינתי. |
|
||||
|
||||
לגבי שקריו של בני מוריס, אנא קראי בספר ''שכתוב ההסטוריה של ישראל'' מאת אפרים קרש (בספריה האוניברסיטאית הקרובה לביתך). |
|
||||
|
||||
ועד אגש לספריה, אולי בכל זאת תזרוק לי כמה פירורים? אני לגמרי לא בטוחה מה האמת כאן. דורון יערי כותב על הגירה ערבית נמוכה, שאת שיעורה הוא מעריך בכעשרה אחוז. הבעיה היא במסד הנתונים- אין כמעט נתונים לגבי ההגירה מהארצות השכנות לכאן בתקופה העותומאנית והבריטית. אנשים פשוט עברו, באופן חוקי או לא, וזה לא נרשם בשום מקום. לעומת זאת, כשיהודי הגיע מאירופה על אוניה, ועם בגדים "פראנג'י", ראו אותו.. (יש לא מעט מקורות שמזכירים את בעיית רישום ההגירה הערבית, אך בלי יכולת מעשית לפתור את החוסר הזה בנתונים). מצד שני, מה שידוע לי על בני מוריס הוא, שהוא נחשב לבעל יושרה מקצועית לפחות במובן הבסיסי. כלומר הוא לא ימציא נתונים. נכון שהיסטוריון יכול לתת משקל למקורות מסויימים, ולהתעלם או כמעט להתעלם ממקורות אחרים, וכך לתמוך בפרשנות החביבה עליו לחומר שברשותו. מצד שלישי- הספר "קורבנות" נכתב לאחר שמוריס "חזר בתשובה", עד כדי מקהלת גינויים איומה מצד השמאל. נראה שבצד ימין זה לא עזר לו במיוחד, (אם לשפוט לפיך), ועכשיו הוא קירח מכאן ומכאן, המסכן.. אז אולי נכון לעכשיו אין לו פרשנות חביבה, שעלולה להטות את כתיבתו יותר מדי, גם אם היתה הטיה כזו במחקריו הקודמים? ומכל הצדדים ביחד- אני נוטה להניח שההגירה היתה גדולה מאשר בטבלה שהביא דורון, אך גדולה בכמה? זאת השאלה. ובקיצור- אם יש לך משהו קצת יותר סולידי מ"לכי לספריה" אודה לך מאוד (באמת). |
|
||||
|
||||
לגבי בני מוריס, ברי שההיסטוריה אינה מדע מדוייק, וכל אחד מפרש את העובדות לפי ערכיו ועמדותיו. מכיון שערכיו של מוריס דנן פסולים בעיני, כך גם פרשנותו. לגבי החשבותו כבעל יושרה (בחוגי האקדמיה), אזכיר רק את טדי כץ, שיושרתו המקצועית הוכרה באקדמיה עד כדי ציון 97 על עבודת הדוקטורט שלו (שעסקה בטבח כביכול בטנטורה) דא עקא שיושרה זו נותצה כליל ע"י בית המשפט, בו הוא אולץ להתנצל בפני הלוחמים באותו קרב. לגבי משהו קצת יותר סולידי מללכת לספריה, אני מתנצל אם אמירה זו הובנה כמזלזלת ו/או פוגענית (היא לא כוונה להיות כזו). הרבה ממקורותיי לא נמצאים ברשת, אלא רק כחומר מודפס (פרימיטיב שכמוני), כך שלבקשה להביא מראי מקום אינני יכול להיענות בדרך אחרת מלבד המלצה זו. |
|
||||
|
||||
זה לא רציני להסיק מטדי כ''ץ, שנתפס בשקר, אל בני מוריס, שלא נתפס (למיטב ידיעתי), רק מפני ששניהם נמצאים (או נמצאו פעם) בצד שאתה לא אוהב.. ולגבי מקורותיך- קצת סיכומים וציטוטים יתקבלו בברכה. אבל רצוי כאלה עם נתונים ולא עם מלל רב שבא לנפח את המידע המועט לכלל הוכחה, שאינה קיימת בסופו של דבר. (וכאמור- אין הוכחה לכאן או לכאן). |
|
||||
|
||||
בני מוריס נתפס גם נתפס, ראי שוב תגובה 214584 אני מצטער, אך לא ניתן להביא נתונים ללא מלל. |
|
||||
|
||||
אין טעם להפנות אותי להפניה שלך לקארש. תביא לי את קארש... ונכון שאי אפשר רק נתונים בלי מלל, אך חשוב היחס הכמותי של הנתונים מול המלל. |
|
||||
|
||||
אני מבין שעבורך ברגע שאתה יודע 1 את העמדות הפוליטיות של היסטוריון זה מספיק לך ע"מ לפסול כל ציטוט מספרו, כולל ציטוט של נתונים עובדתיים. אם כך, לפני שאני סר לספריה, אולי תספר לי משהו על אפריים קרש שעל ספרו המלצת (מי זה, באיזה אוניברסיטה הוא מלמד, האם הוא מתנחל, האם חובש כיפה וכו') .אם אאמץ את השיטה שלך, יכול להיות שהאינפורמציה הזו תספיק לי ע"מ לפסול אותו לעדות וכך אוכל לחסוך את הטיול לספריה. -------- 1 או חושב שאתה יודע, מאחר וכפי שאסתי העירה, לא ברור בכלל מה העמדות של בני מוריס. |
|
||||
|
||||
1. איזו תשובה לשאלה "באיזו אוניברסיטה הוא מלמד" יכולה לפסול אדם לעדות? 2. זה עובד בשני הכיוונים? |
|
||||
|
||||
לא עמדותיו הפוליטיות של מוריס דנן מפריעות לי, אלא ערכיו. כמו כל אחד מ''ההיסטוריונים החדשים'' (וטדי כץ הוא דוגמה טובה) שאינם תרים אחר האמת אלא אחר ה''נראטיב'', מחקריו אינם אמינים בעיניי. פרופ' הרסגור למשל, שגם עם דעותיו הפוליטיות אינני מסכים, אך אינו נמנה על מחנה זה, כן אמין בעיניי. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה טועה באשר למוריס. מה שמשותף ל"היסטוריונים החדשים" הוא ביקורת על טענות היסטוריות מקובלות, והעלאת טענות היסטוריות אלטרנטיביות. מה שלא משותף להם הוא הגישה הכללית למחקר ההיסטורי. חלקם (אילן פפה) מדברים על "נראטיב", ויוצאים מתוך גישה שאין אמת היסטורית אוביקטיבית (או שאי אפשר לדבר על כזו, או כל מיני וריאציות אחרות). בני מוריס הציג את עצמו מלכתחילה כהיסטוריון מהזן הישן מבחינה זו: מאמין בעובדות ובאמת אוביקטיבית. |
|
||||
|
||||
ב"הארץ" של היום מדווח על עימות בין ההיסטוריון בני מוריס לחברו לשובך לשעבר, איש אגדות העמים אילן פפה. הויכוח שם עוסק ב...דיוק בעובדות וגולש כמובן לפסים אישיים. לשיפוטכם: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... . |
|
||||
|
||||
בוא ניראה. אם ב 1881 היו כ 450 אלף ערבים בישראל כמה ערבים היו צריכים להיות בארץ ב 48 אם נתייחס רק לריבוי הטבעי? בחיפוש קצר מצאתי את נתוני ההגירה לישראל בעשור שבין 1930 ו 1939. בעשור הזה היגרו לישראל (ללא התיחסות להגירה שלילית) כ 19000 לא יהודים. בעשור הזה גדלה אוכלוסיית המוסלמים והנוצרים בישראל בכ 200000. כלומר, בסך הכל 10% משיעור הגידול נבע מהגירה. תרומה לא זניחה אבל בהחלט לא "הרוב הגדול" כפי שטען idan. את הנתונים לקחתי מכאן. מדובר באתר של האו"ם ונתוניו מתישבים עם מה שאני זוכר ממקורות אחרים כך שהוא אמין בעיני. נקודה נוספת, הדרוזים והצ'רקסים שהועברו לכאן ע"י העותמנים או ברחו לכאן עקב רדיפות דתיות אינם שותפים לטענות הנישול של הפלסטינים כך שהבאתם כדוגמא לערבים שלא חיו בארץ מאות שנים לפני ההגירה היהודית אינה רלוונטית לדיון. |
|
||||
|
||||
שים לב לניסוח "recorded immigration" כלומר דרך מעברי גבול מבוקרים. בניגוד להגירה היהודית, שהיתה רובה דרך נמלי הים, שהיו מבוקרים, רוב ההגירה הערבית היתה דרך הגבולות היבשתיים שהיו פתוחים. |
|
||||
|
||||
אופס- הרגע כתבתי לך משהו דומה למעלה. אבל זה לא אומר שאתה בהכרח צודק. זה רק אומר שאי אפשר לקבוע בוודאות את גודל ההגירה הערבית לא''י, ולכן כל צד מנחש לפי מה שרצוי לו. |
|
||||
|
||||
סעיף 5 באמנה הפלסטינית: "סעיף 5 הפלסטינים הם האזרחים הערבים אשר שכנו משכן קבע בפלסטין עד שנת 1947, אחת היא אם הוצאו ממנה או נשארו בה. מי שנולד לאב ערבי פלסטיני אחרי תאריך זה בתוך פלסטין או מחוצה לה הוא פלסטיני" מדוע לא "האזרחים הערבים אשר שכנו משכן קבע מאות שנים" וגו'? הגדרת "פליטים פלסטינים" באתר סוכנות הפליטים: "Under UNRWA's operational definition, Palestine refugees are persons whose normal place of residence was Palestine between June 1946 and May 1948, who lost both their homes and means of livelihood as a result of the 1948 Arab-Israeli conflict" מדוע לא למשל "who were born" וגו'?לציטוט האחרון יש לי קישור (יש, יש!): http://www.un.org/unrwa/refugees/whois.html שני הנ"ל מוכיחים כי הערבים יודעים היטב שהמדובר במהגרים ולא בתושביה המקוריים של הארץ, אך מסתירים זאת ע"י הגדרות מעורפלות. |
|
||||
|
||||
את אלה אני מכירה. אבל תודה בכל אופן. (ותהיה בטוח, שאם לקארש, או למישהו אחר, היתה הוכחה ניצחת בעניין, זה היה מופיע באלף מקומות ברשת, ולא היית צריך להסתפק בהסקות עקיפות, סבירות ככל שיהיו). בוא נסכם בינתיים, ש: היתה הגירה ערבית לא"י, שמימדיה אינם ידועים, ושהיא גדולה מהרישומים הרשמיים. ההגירה היתה מטעמים כלכליים, לאור ה"בום" הכלכלי שנוצר בארץ עם הגעת הבריטים והיהודים. אבל צריך גם לקחת בחשבון, שליהודים היתה מדיניות רשמית ואידאולוגית של "עבודה עברית", כך שלערבים לא יצא מהם הרבה. אך עדיין- היו יהודים שהעסיקו ערבים, בגלל שאלה הסתפקו בשכר נמוך יותר (כן, אין חדש תחת השמש). והיו גם הבריטים, שכן העסיקו ערבים. יחד עם זאת, רבים מהערבים שהועסקו במפעלים ותשתיות של הבריטים באו מהכפרים הפלסטינים אל הערים הגדולות, ולא מעבר לגבולות. כלומר- היתה הגירה פנימית גדולה, יותר מאשר הגירה מבחוץ פנימה. ואסור לשכוח שעם הגעת הבריטים השתפרו שירותי הבריאות בארץ, ואפשר בהחלט לזקוף לזכות /זאת/ חלק לא קטן מהעליה בגודל האוכלוסיה הפלסטינית 1917-1948( יותר תינוקות וילדים ששרדו את סכנות הינקות והילדות, נשים ששרדו לידות, מבוגרים ששרדו מחלות, וזקנים שהאריכו ימים יותר). זהו בערך. והשאר- זה כבר המטעמים הפרטיים שכל אחד מבשל, כל טבח והתבשיל האהוב עליו.. |
|
||||
|
||||
And herein lies, as well, the emblematic importance of Morris's case. For his is the dilemma of the Israeli Left in general and the "peace" movement in particular: shocked by the intifada into a recognition of the country's true situation, but not yet prepared to embrace wholeheartedly the justice of the country's cause. To this dangerous condition of moral paralysis, the lies and distortions of the new historians have made a significant contribution over the years, and none more significant than that made by Benny Morris. The damage they have done lingers on. ממאמר של קארש (9/2003), שאני יכול לשלוח לך.
|
|
||||
|
||||
תודה, רון. אשמח מאוד אם תשלח לי. [דווקא הייתי הולכת ומשיגה את ספרו/יו של קארש, אך זה ייאלץ להמתין עד שאגמור את ערימת הספרים שרובצת פה כבר.. ומשהו באורך של מאמר יתאים לי מאוד בנסיבות האלה :) ] |
|
||||
|
||||
הוא כותרת המשנה של המאמר ששלחת לי, כאשר הכותרת הראשית היא "דיון חוזר ב'חטא הקדמון' של ישראל". אני "שותלת" את תגובתי על זו שלך, אך היא מכוונת גם לעידן, ואחרים. *** כשבאים להחליט על אמינות או ההפך מכך של היסטוריון, צריך להפריד בין הדרך שבה הוא מציג עובדות "קשות"- נתונים סטטיסטיים, ציטוטים מדברי אישים או ממקורות כתובים, תיאור של מאורעות בשטח, ועוד; לבין הפרשנות שהוא נותן לעובדות האלה. כל עוד הוא מדייק בעובדות, וכל עוד הוא מביא את /כל/ המקורות העומדים לרשותו על הנושא, גם את אלה שמקלקלים לו את התיאוריה- הוא חופשי (מבחינתי לפחות) לפרש את העובדות, ולסדר אותן כ'נארטיב' כזה או אחר, לפי נטייתו הפוליטית/אידאולוגית, גם אם זו אינה לרוחי. לכן, כשהבאתי /נתוני-אוכלוסין/ מספרו של מוריס, ועידן הודיע שהיסטוריון זה פסול אצלו לעדות- רציתי לדעת למה. אז עידן שלח אותי, די בחוצפה, לקרוא את קארש בספריה, ורון נחלץ לעזרה ושלח לי את המאמר הזה. ובכן, אי-חיבתו הפוליטית של קארש למוריס ברורה מאוד לאורך כל המאמר. אבל בתכל'ס- האם מוריס נתפס בשקרים או אי דיוקים? קארש מביא במאמר שלוש דוגמאות לציטוטים מסולפים של מוריס את דברי בן גוריון. כל השלוש קשורות למה שקארש מזהה כנסיון של מוריס להראות בכוח, ולמרות שאין לכך עדויות ממשיות, שהציונים תכננו מההתחלה, או לפחות רצו מההתחלה, לטרנספר את הערבים. מדובר על: א. מכתב של דב"ג לבנו מאוקטובר 1937, שבמציאות מביע /אי/ רצון לגרש את הערבים. ואילו מוריס, בגרסה האנגלית של "בעיית הפליטים" הפך את הנאמר לגמרי, כך שדב"ג כאילו כן מביע רצון לגרשם. [זאת בעוד שבגרסה העברית הובאו דברי דב"ג באופן מדוייק, אולי מפני שקוראי העברית תמיד יכולים לבדוק בעצמם את המקור]. ב. דברים שנאמרו בישיבת הועד הפועל ביוני 1938. כאן מובא במקור העברי סיכום של דברי דב"ג, ולא ציטוט ישיר. "נקודת המוצא לפתרון בעית ערביי ישראל היא לדעתו (של ב"ג) הצורך להכין את הקרקע להסכם יהודי ערבי". אצל מוריס זה הפך ל: "נקודת המוצא לפתרון בעית ערביי ישראל" היא חתימת הסכם עם מדינות ערב, שיסלול את הדרך להעברת הערבים מישראל אל מדינות ערב. קארש אומר שמוריס המציא לגמרי את עניין "הסכם הטרנספר". [רק כדי להיות מדוייקים עד הסוף- כדאי לשים לב למרכאות, הן מראות מה מוריס מצטט, ומה הוא אומר, אך שאינו מהווה ציטוט. אפשר להיות נורא משפטיים ולהגיד שמוריס פה לא סילף ציטוט, אלא שם מרכאות סביב הציטוט המדוייק, ואח"כ אמר את דבריו הוא מחוץ למרכאות. אבל זה לא מקרה רצח שדורש שהמקרה של התביעה יהיה סגור עד הסוף. ונראה לי שבסה"כ, אפשר להגיד שזה ציטוט מסולף] ג. דברים שנאמרו בישיבת ממשלה,יוני 1948. כאן, לפי מה שמביא קארש, /הוסיף/ מוריס משפט שלא נאמר במקור, וש-שוב- מראה על כוונה כביכול להיפטר מהערבים. העובדות האלה הן כחמישית מהמאמר (עמוד אחד מתוך חמישה). בשאר המאמר מסביר קארש את עמדותיו השונות [לאורך הזמן, ועם תהפוכות ה"מצב"] של מוריס, כפי שהוא, קארש, מבין אותן. [והכול טבול כאמור באנטי-מוריסיות, שזה כשלעצמו בסדר]. אז עכשיו: 1. בפעם הבאה, עידן, במקום לשלוח אנשים לקרוא ספרים כדי להוכיח להם כך את צדקתך, מוטב שתקרא /אתה/ את הספר, ותביא לכאן את העובדות הקשות מתוכו. את העבודה של ביסוס עמדתך /אתה/ צריך לעשות, ולא אני, או כל אדם אחר. 2. ולגבי מוריס, אין לי יכולת לבדוק את עניין הציטוטים המסולפים של דברי דב"ג, והאם /קארש/ מציג את הדברים באופן מדוייק. אבל אם כן- אז איך זה שמוריס עדיין לא הועף מכל המדרגות של החוג להיסטוריה בב"ש? לא על עמדותיו, אלא על שקרים של ממש בכתיבה היסטורית. לא ברור לי. פרשנות זה דבר אחד, והיסטוריונים תמיד מציירים תמונות לפי ההטיות שלהם. אבל אשכרה שקרים- זה עניין אחר לגמרי. אני כן יכולה לומר, שלדעתי קארש מצייר את עמדתו (הנוכחית לפחות) של מוריס כקיצונית מכפי שהיא מצטיירת לי מספרו 'קורבנות', שאני קוראת עכשיו. אומנם, קארש מסביר שמוריס הוציא גרסה חדשה של הספר לאחר פרוץ האינתיפדה, והיא פחות "פוסט-ציונית" מאשר הגרסה קודמת. אבל לטעמו של קארש גם הגרסה החדשה שחורה משחור. ואילו אני לא רואה פה בעייה חמורה כ"כ. אם כי אולי לגבי הספרים הקודמים של מוריס, קארש צודק. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כילדה גרתי בחיפה. אח"כ גרתי בלונדון. אח"כ חזרנו משם לארץ, ולאילת דווקא, לשנתיים (אל תשאל). ועכשיו אנחנו גרים בת"א, ואפילו ברמת אביב, ואפילו בחלק הישן, שמתחת לאוניברסיטה, זה שהיה פעם שייך מוניס. ואף ערבי לא מקבל בחזרה את הבית שלו, אוקיי?! עוד משהו? ואם ברמת אביב עסקינן, יש לי "שאל ת'אייל" משלי: ברחוב קטן ברמת אביב הישנה גיליתי בית טורי ישן, בן שתי קומות ומספר כניסות, [כך שכל כניסה היא יחידת דיור אחת בת שתי קומות, וגינה נפרדת מהשכנים]. וליד /שלוש/ מהדלתות באותו בית טורי לא מאוד ארוך תלויים שלטים בסגנון "כאן חי וכתב..." והשמות הם: אמיר גלבוע, בנימין טנא, ויוסף אריכא. האם מישהו יודע איך הגיעו שלושה אמנים לגור כשכנים ברחוב הקטן הזה? האם עיריית ת"א הציעה דיור זול לאמנים, או שהיה מבצע דירות בזול בדיוק אז, או... מה? |
|
||||
|
||||
לא יודע, אבל תיאורך את הבית מזכיר לי את הדירונת הפיצפונת1 החמודה ששכרתי פעם ברמת-אביב, ברחוב פרנקל. זה שם? 1 המטבח היה כל-כך קטן שאת המיקרו שמתי בסלון, וכשחבר בא לבקרני פעם הוא הסתכל בו ממושכות בתשומת לב וקבע "שעון יפה!". כך הפך מכשיר-החשמל המטבחי לשעון דיגיטלי סלוני מהודר עם אקסטרות. |
|
||||
|
||||
לא, זה לא רחוב פרנקל. והיות שפתאום עולה בדעתי שאוכלוסיית "האייל" היא בדיוק מהסוג שלפחות חציו בוודאי שכר, שוכר, או ישכור פעם באיזור הקטן הזה, וכדי למנוע משחק ניחוש ואלימינציה ממושך, אולי מוטב שאגיד ישר, שמדובר ברחוב קרני1. 1 שזה לא הרחוב שלי, אלא רק רחוב שדרכו יוצא לי לעבור בדרכי אל המרכול של תחנת הדלק שעל כביש החוף, בכל פעם שנגמרים המצרכים החיוניים בבית בשבת.2 2 האם נותר פה עוד מישהו, שעדיין לא הפך לאויבי בנפש? הימנים בגלל בני מוריס, השמאלנים בגלל בני מוריס, הערבים בגלל שייך מוניס, והדתיים בגלל הקניות בשבת.. :) |
|
||||
|
||||
בני מוריס קונה בשבת בשייך מוניס? |
|
||||
|
||||
נו, אז ספריית מדעי החברה קרובה מאוד. ואני כבר חשבתי שנעלבת כי שלחתי אותך לקצוי ארץ. |
|
||||
|
||||
על העניין הזה כבר נשפכו מים רבים. אנסה להביא מספר נקודות בקצרה. הגזל ה"מסויים" ב 48 היה במובנים מאד משמעותיים הרבה יותר "גזל" מזה שב 67 . שייך מוניס (שהיא דוגמא קטנטונת להמון כפרים כאלה) הייתה כפר ערבי שתושביו גלו מביתם. הישובים ביש"ע לא נבנו על חורבות כפרים ערביים אלא על גבעות חשופות. ההצעה לחיות בשלום הוצעה לא רק ב 48 אלא גם ב 67 וכזכור הם תקפו אותנו, כך שלא ברור לי ההבדל מבחינה זו. צריך למקד יותר את דעתי. אני היום לא בעד שתי גדות לירדן. אבל אם ירדן לא תשלים עם קיומנו בחצי ארץ ישראל המערבית (לאחר כל ההתנתקויות) ותתקוף אותנו יחד עם מדינת הטרור שניצור, ובעקבות המילחמה שהיא תיזום נכבוש את שטחה אהיה בעד. |
|
||||
|
||||
שמא תסביר לי כיצד שטחה של ירדן יועיל למדינת ישראל, בצורה כזו שבה הנזק יהיה קטן מהתועלת? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אתה הגזלן. יושב לך על אדמה כבושה ומוציא דיבת אחרים על כך שהם גזלנים. אותך צריך לסלק מביתך. אותך צריך להחזיר לאירופה. הרי כמו שאמר וענונו: "לא צריכם להיות ישראל, צריכה להיות פלסטין. היהודים יכולים ללכת לכל מקום". אין צורך אפילו לארוז, תשאיר את כל מה שיש לך כפיצוי לפלסטינים המסכנים ויאללה - חזרה לאשוויץ'. כשהינו שם הכל היה טוב... |
|
||||
|
||||
בין וענונו לבינך אני די מתקשה לבחור. |
|
||||
|
||||
לו הייתי בוחר את דרכי לפי ספר קוהלת (למעט הפסוק האחרון בו) הייתי מתאבד ביום הראשון שהייתי מבין מה כתוב שם. |
|
||||
|
||||
שלחתי לך אתמול אי מייל, ובו שאלתי איך אתה מנקד באייל. אני מניח שאינך בודק או שלא ראית את האי מייל, ולכן אני חוזר על בקשתי כאן ב''מליאה'' . . . |
|
||||
|
||||
1. סליחה, טרם בדקתי את הדואר היום. 2. במקרה לעיל פשוט העתקתי טכסט שהיה מנוקד במקור. 3. לחץ על ה CAPS LOCK, ואז על SHIFT יחד עם אחת הספרות ותקבל ניקוד. רצוי לעשות את זה ב MSWord או אדיטור אחר שתומך בניקוד עד שמתרגלים, כי באייל לא תראה את הניקוד בזמן ההקלדה אלא רק בחלון התצוגה. הֵבַנְתָּ? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
למה אינך רואה את הניקוד בזמן ההקלדה? אני כן, אם כי קצת משובש (איני יכול להבחין בין סגול לצירה, למשל, עד ה"אשר"). |
|
||||
|
||||
אחרי שהערת על זה אני שם לב שאני *כן* רואה את סימני הניקוד, אמנם בצורה משובשת. משונה, זכרתי שלא רואים. |
|
||||
|
||||
אני דווקא לא רואה את הניקוד בכלל. גם לא על המסך. סתם מלבנים מעצבנים בין האותיות. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם. עֵת לָלֶדֶת, וְעֵת לָמוּת; עֵת לָטַעַת, וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ. עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא, עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת. עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק, עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד. וְכׁל אֲשֵר לֹא יֵדַע הַהִגִּיעָה עֵת לְשָרוׁן יִפְנֶה. |
|
||||
|
||||
אלוהים ישיב לו כגמולו |
|
||||
|
||||
מראה כי המפלגה הימנית הפכה להיות מפלגת העם ולמען העם ושלמותו בעתיד צריך לשמור על הדמוקרטיה והמוסר השאלה היא אם מתפקדי הליכוד יפנימו את המסר שיועבר להם מהמנהיגים הגבוהים שלהם |
|
||||
|
||||
מה הקשר לדמוקרטיה ולמוסר? |
|
||||
|
||||
בין מה למה? לא חוכמה לזרוק הצהרות לאוויר... |
|
||||
|
||||
לא נקלט, פשוט לא נקלט. איך, אחרי אוסלו, אחרי ההתפקחות, אחרי שנתנו לליכוד 40 מנדטים....איך הם מעיזים ליישם את מצע מפלגת העבודה מהבחירות האחרונות ככתבו וכלשונו? איך? בשביל מה היו בחירות בכלל??? נראה לי שזה צריך להיות לקח לאזרחים מצביעי כל המפלגות: תמיד תצביעו למפלגה שמנוגת למפלגה שאת מצע אתם רוצים ליישם. אם אתם מעוניינים במצע העבודה - הצביעו לליכוד. אם אתם מעוניינים במצע הליכוד - הצביעו לעבודה. אם אתם מעוניינים במצע מרץ - הצביעו לאיחוד הלאומי. אם אתם מעוניינים במצע האיחוד הלאומי - הצביעו למרץ. אם אתם מעוניינים במצע שינוי - הצביעו לש"ס. אם אתם מעוניינים במצע ש"ס - הצביעו לשינוי. ככה הממשלה תשקף באמת את רצון הציבור, ובא לציון גואל. גם כן דמוקרטיה... |
|
||||
|
||||
תסלח לי, אבל מה בדיוק ההבדל בין מצע מפלגת העבודה למצע הליכוד ? אין כיום הבדל. שתי המפלגות מבינות שיש להילחם בטרור מצד אחד, ושמדינה פלסטינאית קום תקום. השאלות כיצד יש להילחם בטרור, וכיצד לאפשר הקמת מדינה פלסטינאית, אשר לא תהיה מדינת טרור - הן שאלות ללא מענה, בשני הצדדים. ההבדל היחיד שאני רואה הוא לגבי פינוי ההתנחלויות, אך זה מן הפה אל החוץ בלבד. מפלגות השמאל תמכו בהתנחלויות לא פחות ממפלגות הימין, ושרון עומד לפרק בעצמו את ההתנחלויות בעזה. לסיכום, לדעתי, אין מצע כי גם אין פתרונות נראים לעין (לאף אחד מהצדדים). |
|
||||
|
||||
עכשיו,אחרי ששרון אימץ את מצע מפלגת העבודה - לא נשאר הבדל. אבל עד עכשיו זה לא היה כך. בבחירות האחרונות העבודה הציעו התנתקות חד-צדדית והליכוד לא הפסיקו להסביר כמה שזה מסוכן ואיזה אסון זה יהיה... |
|
||||
|
||||
חבר העלה באזניי רעיון שמשום מה לא יכולתי עד כה להעלותו על דעתי כלל. שאותה מפולת בעמדת השרים באה בשל כך ששרון אמר להם בפרוש שהוא יקים ממשלה עם מפלגות השמאל, ובממשלה הזאת הם לא יהיו חברים. אולי בכל זאת זה הפתרון לחידה. האינטרס האישי. |
|
||||
|
||||
60% ממתפקדי הליכוד מסכימים איתך. |
|
||||
|
||||
אולי הידיעה הטרייה על תפיסתו של גונן שגב : כשבכליו סמים שעמד להבריח, שייכת איך שהוא לענייננו. כזכור גונן שגב יחד עם חברו החשמלאי המלומד גולדפרב היו אלה שבגדו ברעיון מפלגתם (צומת. מפלגתו של רפול.), ונתנו את קולם להעברת אוסלו ב' , תוך קבלת שוחד משרות מרבין שדחף את התכנית האומללה ההיא כגנראל אמיתי. התנהגות בלתי הולמת כנראה אינה מקרית, וכפי שבחרתי את הכותרת גם בעניין הקבלה המבוהלת של תכנית שרון, אולי . . . |
|
||||
|
||||
גם אם אחזה בך עליצות שמחה לאיד, יכולת להדחיק אותה. הרי אתה באמת לא יודע אם שגב אשם, וסוג השחיתות הפוליטית ששגב וגולדפרב ועוד הרבה אחרים היו נגועים בהם, לא הולך ביחד עם פשעים פליליים כמו הברחת סמים. |
|
||||
|
||||
ישנם מקרים שהם ברורים על פניהם, והעובדות שהתפרסמו מורות אלא אם יקרה נס שאכן מדובר בהברחת סמים. ובעיניי הצבעה גורלית שהמניע לה הוא מצובישי (בהנחה שזזה באמת המניע), חמור לא פחות מהברחת סמים, כשההבדל היחיד הוא שאת המעשה הראשון אינך יכול להוכיח. ועליצות בודאי לא אחזה בי. הדברים האלה מאד עצובים. |
|
||||
|
||||
אם אתה חושב שיש שייכות כלשהיא (ואני לא חושב כך), ניתן להציג זאת גם באופן כזה: שוב ושוב בוחרי הימין מציגים שיפוט לקוי וחוסר-יכולת-למידה ובוחרים באנשים שמעדיפים אינטרסים אישיים על אידיאולוגיה ונאמנות לבוחריהם. אנשים בעלי שיפוט לקוי שופטים באופן לקוי את המציאות. ולכן, בוחרי הימין (=אנשים עם שיפוט לקוי) טועים בשיפוטיהם גם בנושאים אחרים. |
|
||||
|
||||
אני מבין שתגובתך אינה תשובה לתגובתי האחרונה אלא מתייחסת לתגובתי הראשונה בפתיל שנכתבה תחת הכותרת ''אולי''. עשית איזו שהיא הכללה לא ברורה לגבי כלל הימין, שאיני רוצה להתייחס אליה כרגע, חוץ מזה שהמשפט האחרון שאמור להיות ''לוגי'' סותר את כל כללי הלוגיקה, ושום דבר שם לא נובע מקודמו. אבל לענייננו, באמת בחירת האנשים שעשה רפול (לא בוחרי צומת) שהוא בעצם היה מפלגת צומת, אין ספק שהייתה לקוייה. אי אפשר כלל להתווכח על זה. אבל אי יכולת לבחור אנשים טובים אינה גוררת (זה גם קשור קצת במה שאמרתי מקודם), ששיקוליו בעניינים אחרים היו מוטעים, או שדרכו הפוליטית הייתה שגוייה. |
|
||||
|
||||
רציתי להעיר עוד משהו לעניין זה. דברתי על שיקולים זרים אצל פוליטיקאים, ועל כך שהעסקה שעשה רבין עם גולדפרב ושגב (בהנחה ששיקוליהם היו האתנן ולא העניין), הייתה עסקת שוחד ברורה. ובשוחד יש שני צדדים. ורבין היה אחד הצדדים. כלומר, לפי החקים שלך, גם ''בוחרי השמאל'' (ממש כולם) טועים בשיפוטיהם. |
|
||||
|
||||
ושוב אני רוצה להזכיר שאלמלא הבגידה השקולה לחלוטין של פורשי העבודה ומקימי הדרך השלישית (לא זוכר מי היה שם מלבד קהלני). לא היה נצרך רבין שלממשלתו היה רוב מוחלט בכנסת לחזר אחרי אותם חדלי אישים. השאלה האם קהלני הפיק רווח אישי ממש איננה ממין העניין. אני לא טוען שאסור לחבר כנסת לעזוב סיעה בכל מצב שהוא, אבל במקרה שבו החלטה אישית של חבר כנסת די בה לשנות את תמונת המצב הכוללת בכנסת אם הוא מרגיש שאינו יכול לשמש עוד כחבר כנסת מטעם הסיעה שבה נבחר יואיל ויפרוש לא רק מן הסיעה אלא גם מהכנסת. בנוסף יש להזכיר שבבחירות 92 צומת הייתה רחוקה מלהיות מפלגת ימין מובהקת, והיוותה יותר הקדמה לשינוי של היום, כאשר רבים ממצביעי צומת עוד התלבטו עד הרגע האחרון בינה לבין מרצ, בעוד מפלגת העבודה בראשות רבין הייתה באופן ברור מפלגת שמאל (גם אם עצם המשא ומתן עם אש"פ היה מפתיע) כך שהבגידה האידאולוגית של פורשי מפלגת העבודה הייתה חמורה יותר מזו של פורשי צומת לטעמי. |
|
||||
|
||||
צומת לפני בחירות 92' הציגה את עצמה כמפלגה ימנית במובהק *בתחום המדיני*1. העובדה שהיו הרבה אנשים, בעיקר צעירים נוסח תומכי שינוי היום, שהתלבטו בינה לבין מרץ, מראה רק שבעיניהם העניין המדיני לא היה בראש סדר העדיפויות ומנהיג עם יושר אישי (כמו שרפול נתפס אז) ועמדות אנטי-חרדיות מובהקות, הן הדבר היותר חשוב. בזה לא צריך להאשים את צומת, שכאמור דעותיה בנושא היו ברורות. אפשר רק להאשים את רפול בבחירה רשלנית מאוד של שותפיו לרשימה. 1 כנראה שהזיכרון הארוך שלי בוגד בי: האם צומת הייתה בין המפלגות שפרשו, או הצביעו בעד בחירות מוקדמות, בעקבות וועידת מדריד? מישהו זוכר? |
|
||||
|
||||
צר לי אך לדעתי אתה מסלף קשות את ההיסטוריה. עד כמה שזכור לי קהלני אכן היה שייך תקופה מסויימת למפלגת העבודה, אך מעולם לא העביר את קולו כחבר מפלגה זו למפלגה אחרת. הוא הקים את הדרך השלישית, הלך לבחירות וזכה בארבעה מנדטים. אלה היו המנדטים של הדרך השלישית ולא של העבודה. בנוסף לכך, ברור שכל דרכו של קהלני והחלטותיו ההן באו משיקולים אידיאולוגיים, במיוחד הרצון לשמור על הגולן, ולא משיקולי קבלת משרת שר כזו או אחרת, שבעוד טיפה מאמץ הופכת כפי שאנו רואים לשיקולי בחירה בהברחת הירואין או אקסטזי. בשום פנים ואופן אי אפשר לומר במקרה של קהלני, שמדובר באישיות שאפשר להאמין עליה שתעסוק בסמים, מה שקרה לאחד האנשים שהעבירו את תכנית אוסלו ב', כתוצאת של עסקת שוחד עם רבין, על חודו של קול. |
|
||||
|
||||
היה כתב-אישום נגד קהלני בנושא קשרים עם עבריינים, ואף עזרה פעילה להם בתוקף תפקידו כשר לביטחון-פנים. |
|
||||
|
||||
ואם אני זוכר נכון, הייתה גם גערה של בית המשפט במגישי כתב האישום הזה. |
|
||||
|
||||
בבחירות 92 זכה גוש השמאל ב-61 מנדטים (עבודה 44, מרצ 12, ערביות 5). לגוש זה לא הייתה בעיה להעביר בכנסת את הסכם אוסלו בלי שגב וגולדפרב, אלמלא פרשו ממנו חברי הכנסת קהלני וזיסמן, כשהם נוטלים עימם את קולות מצביעי העבודה. |
|
||||
|
||||
את העובדות שהבאת איני יכול להכחיש, ונראה שזכרוני בגד בי (בעצם הסתמכתי קודם גם על איזה אתר שמצאתי שהיה כתוב בו שבעת שהקים את הדרך השלישית כיהן קהלני באיזה תפקיד שאינו קשור בתפקידו כחבר כנסת [נדמה לי "עמל" או משהו כזה], ולא הוזכר שם שהיה חבר כנסת, ולכן חשבתי שלא היה חבר כנסת באותה עת). מכל מקום לצורך הנושא שלפנינו, שמירת עקרונות הדמוקרטיה בהעברת אוסלו ב', עדיין גם כך קיימת חומרה רבה במעשה. כי קהלני וחברו פרשו בדיוק על הרקע הזה, הרקע המדיני, וצריך לזכור שכשהוקמה הכנסת השלש עשרה עדיין המושג "אוסלו" לא היה קיים, וסביר שיהיו מתנגדים בין חברי סיעת העבודה לנושא חדש וכה מהותי, ולדעתי במקרה כזה, באין בחירות או לפחות משאל עם, יותר מזכותם , חובתם לפרוש על המנדט שקיבלו מהציבור. גולדפרב ושגב, לעומת זה, עשו זאת כדי לקבל משרות. כך מקובל ובכך אני מאמין גם אם לא יכולה להיות לכך הוכחה נחרצת. ואת משקל שתי הדעות האלה בציבור אפשר להעריך גם לפי תוצאות הבחירות הבאות, כשכבר היה ברור מה זה אוסלו. קהלני קיבל בזכות עמדתו ארבעה מנדטים, ואילו את גולדפרב ושגב לא ראינו יותר. האחד חזר לחשמל והשני והשני לאקסטזי. |
|
||||
|
||||
ראה (מופנה לשחר ולא לעצמי כמובן) תגובתי תגובה 214095, שבה תקנתי טעות שלי. |
|
||||
|
||||
בבחירות 92 צומת היתה רחוקה מלהיות מפלגת ימין מובהקת?! אותה צומת שבבחירות 88 הלכה ביחד עם התחיה ("התחיה-צומת")? ונפרדה ממנה על הרקע הדתי-חילוני? דרך אגב, באותן בחירות מפלגת העבודה עדיין דגלה בגישה "בטחוניסטית" - נגד מדינה פלשתינית, נגד מסירת הגולן, ונגד חלוקת ירושלים. למעשה לא קהלני הוא זה ש"בגד אידיאולוגית" אלא הסיעה בגדה אידיאולוגית במצעה ובבוחריה. קהלני נותר בעמדתו. |
|
||||
|
||||
''בגידתם'' של שגב וגולדפרב ב''רעיון מפלגתם'' היתה כשהם נטשו את רפול. זה קרה שנה ותשעה חודשים לפני שהם השתתפו בהצבעה המפורסמת ההיא ומותר להניח שחלק מהסיבה לנטישת רפול היתה שהם לא היו לגמרי זהים איתו אידיאולוגית. |
|
||||
|
||||
הטיפוס הזה שטס תוך כמה ימים הלוך וחזור בין אמסטרדם ולוד, כשהוא משתמש בדרכון שזייף, ומנסה ללא ליאות להעביר קופסה ש"הוא חושב שיש בה סוכריות" (ולך דע כמה "סוכריות" הוא כבר הצליח להעביר בשנים האחרונות), האם אתה באמת חושב ששיקולים אידיאולוגיים הנחו אותו כשהצטרף לרפול או כשעזב את רפול ? בכך איני חושד בו כלל. |
|
||||
|
||||
מעניינת דעתו של יואל בין נון שנתן למאמרו: את הכותרת: "שרון עקף את ביילין" כלומר בדיוק אותו רעיון שהבעתי מספר פעמים (למשל בתגובה 213252) יואל בין נון אף מרחיק לכת ואומר שאם תכניתו של שרון תתקבל במשאל המתפקדים עדיף לתושבי ישע לכרות ברית דוקא עם השמאל שמגלה יותר אחריות גם בעניינים אחרים. מסקנה ממש מרחיקה לכת, אבל מאד ייתכן שהיא נכונה. |
|
||||
|
||||
נותרת השאלה אם אתה גם מסכים עם המסקנה האופרטיבית שלו שמסתתרת בלב המאמר,שלמען הצלת מדינת ישראל יש להעמיד בראשות הממשלה והליכוד את נתן שרנסקי. |
|
||||
|
||||
האמת היא שאיך שהוא פספסתי את הפרט הזה במאמר. אבל הרעיון הזה בהחלט נראה בעיני, למרות שעד כה חשבתי יותר על עוזי לנדאו. ברור שקשה לדעת מה יקרה בשעת המבחן. תמיד קיימת הסכנה שגם הוא פתאום יתחיל לראות משם מראות שאין אנו רואים מכאן, וגם אי אפשר לתאר אותם בכלל לפשוטי העם במילים. אבל יתרון אחד מאד גדול כבר יש לשרנסקי. הוא לא גנראל . . . |
|
||||
|
||||
מבין כל הקלישאות שיצאו מראש הממשלה בראיון החג, צדה את אזני אמירתו: "צריך לנצל את ההזדמנות". ואני שואל את קהל הקוראים. מה זאת אומרת "הזדמנות" ? מה קרה עכשיו שהביא לאותה "הזדמנות" ? מדוע יש עכשיו "הזדמנות" טובה יותר מזו שהייתה, נניח, מייד אחרי שכבשנו את הרצועה במלחמת ששת הימים, ובמיוחד לפני שהקמנו שם יישובים ? |
|
||||
|
||||
תקרא ותצחק (או תבכה) מה היה קורה אילו חברי גוש אמונים היו מקשיבים לישעיהו לייבוביץ' ומתנגדים לפרוייקט ההתנחלויות. |
|
||||
|
||||
היה יכול להיות מצחיק או עצוב אילו לא היה מעוות ומגמתי כל כך... |
|
||||
|
||||
אותי זה הצחיק ובעיני זה לא היה מעוות במיוחד (אבל מגמתי ללא ספק) והתבסס על העובדה המצערת שמפעל ההתנחלויות הוא בשורה התחתונה מפעל של המערך. |
|
||||
|
||||
נו, טוב. כל אחד וה"קיק" שלו. משפטים מהמאר ההוא כמו "עם ישראל לא בנוי לשלוט על ארץ כה גדולה" (איזה גודל?!) וכריכת כל סוגי ההתיישבות באותו סל של מכשול לשלום (ועוד כהנה וכהנה שיש שם) אף פעם לא הופיעו אצלי תחת הצגה לא מעוותת של דברים. |
|
||||
|
||||
יש לי חשד שהחמצת את הקונטקסט של המאמר הסאטירי הנ''ל. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
שמעתי היום שבוש כתב או עומד לכתוב לעבדאללה מלך ירדן מכתב ובו הבעת דעה נשיאותית שנושא זכות השיבה צריך להיפתר במשא ומתן בין הצדדים. מסתבר שמעבד התמלילים שם בבית הלבן מסוגל לייצר כל מיני תכנים, וההישג הגדול שעליו הצביעו צפי לבני ונתניהו הוא די מפוקפק. בכלל, לגבי הבטחות נשיאותיות, כדאי לקרוא את מאמרו של יורם אטינגר (הזכרתי אותו כבר בהקשר זה פעם, אבל אז לא זכרתי את שמו): |
|
||||
|
||||
לפי חדשות קול ישראל הערב, יועברו מכתבים לעבדאללה ולפלשתינים אחרי משאל מתפקדי הליכוד. בקיצור אין מכתב עבורם עכשיו, אחרי המשאל יהיה מכתב, וסביר להניח שאחרי הבריחה יהיה עוד מכתב . . . |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |