הומר לנשיאות! | 1859 | ||||||||||
|
הומר לנשיאות! | 1859 | ||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
איך אמור הומר, לצורך העניין, לתפקד כנשיא? איך הוא אמור לקבל החלטות, אם אינו אלא דמות פיקטיבית? הנקודה היא שתדמיות הן אמנם, במידה רבה, הגורם המכריע בכל הנוגע לפידבק מהציבור (המתבטא בהליך הבחירות) אך בין בחירות לבחירות יש כמה שנים טובות שבהן יש מדינה לנהל.. כל כמה שהמצב גרוע מבחינת (חדלי) האישים שמשתחלים לפוליטיקה כאן ובמקומות אחרים, נדמה לי שדודו טופז כראש ממשלה זו כבר בדיחה עצובה. |
|
||||
|
||||
על ארנולד שוורצנגר אמרו שהוא היה עלול להיות חרא של מושל, אבל יש לו אחלה יועצים מסביבו. אז אם בכל מקרה אנשים בוחרים באדם בגלל היועצים שלו, מה הבעיה להרכיב צוות של יועצים מצויינים להומר סימפסון? או אפילו לביוויס, אם כבר? |
|
||||
|
||||
ביסודה של סוגיית היועצים שהעלית עומדת שאלת המקצועיות. מנהל אינו חייב להכיר ולהבין כל שלב בייצור וגם לא את השיקולים מאחורי דרך פעולה מסוימת, ובכל זאת אנשים עומדים בראש מערכות גדולות ומנהלים אותן בהצלחה. מה סוג הידע ו/או יכולת שנדרשים לכך והאם יש פרקטיקה מסוימת שמעודדת ומפתחת יכולות אלו? א. חשוב למנהל לדעת מתי, במה, ולמה מרמים אותו. האם לגנרל בדימוס או פרופ' בדימוס יש יתרון ע"פ שחקן קולנוע? ב. יועצים. לכאורה מספר אי זוגי של יועצים מומחים יתנו תשובה לכל נושא. ואם הם מתואמים, או מוטים? ג. חזון, תכנון פרויקטים הערכת סיכונים וסיכויים, התמודדות במצבי משבר. האם אפשר ללמוד את כל אלו? המסקנה שלי: מאחר ואי אפשר לבחון מועמד לתפקיד מנהיגותי על פי מדדים ברורים ואין אפשרות להגדיר תחום ידע או עיסוק עם סיכוי להכשיר מנהיגים טובים, אין לשלול מראש איש. בעיני ההססנות של הומר סימפסון היא יתרון מנהיגותי יותר גדול מבטחונו העצום ומוחו האנליטי של אהוד ברק . |
|
||||
|
||||
ברור שמנהיג ומנהל בכלל צריך להכיר כל שלב בהתפתחות הייצור. אם לא הוא לא מקצועי בתפקידו, הוא חייב לגעת בהכל, אפילו אם הוא לא מבין בזה כל כך. |
|
||||
|
||||
בשביל זה יש תסריטאים. (בפוליטיקה ''האמיתית'' הם נקראים יועצים) |
|
||||
|
||||
גם אם בעיקרון אתה צודק, אתה מתעלם מכך שההצלחה של הפוליטיקאים כמוכרי תדמית מסויימת נובעת מכך שמאמינים לתדמית שהם מוכרים ולא מתייחסים אליהם כשחקנים, בעוד אשר שחקן אמיתי יוכל למכור רק תדמית של שחקן שמוכר תדמית. רק שחקן שאכן מזוהה עם התדמית שמשודרת על-ידי הדמויות שהוא מגלם יכול להצליח בתוכנית כזו, ואולי לכן שווארצנגר הצליח. רעיון יותר הגיוני הוא לספק קורסי דרמה סודיים לפוליטיקאים; אבל כנראה שכבר עושים את זה היום. אפשרות אחרת היא שהשחקנים יתחפשו ממש טוב (הם הרי שחקנים) כך שלא יזהו שהם שחקנים. לגבי ציור הפוליטיקאים, יש לי הצעה טובה יותר. אולי פשוט כ"א יהפוך את עצמו לדיקטטור שיכול להכפיף את המדיניות שהוא מאמין בה, במקום לשים על הכס שחקן שישחק את התפקיד האהוב עלינו. |
|
||||
|
||||
לודביג צודק בהחלט, ניתן למכור תדמית רק שהשחקן אכן מזוהה עם אותה התדמית. *אתה* לא רוצה לדעת שמוכרים לך אשליה, *אתה רוצה* לקנות אשליה. ככל שהאשליה, כלומר השקר, יהיה צורם יותר, כך תוכל פחות להיות אדיש, לחיות את חייך בשקט. |
|
||||
|
||||
לא קצת מאוחר מדי (או לחילופין - לא במקום) להזכיר את רן וסטימפי בהקשרים שכאלה? כלומר, בטוח היה אפשר למצוא דוגמה לא פחות טובה שגם לא תישמע צורמת לחלק מאיתנו, בהקשר כזה, לפחות. |
|
||||
|
||||
סליחה על הבורות המזעזעת, אבל מיהם רן וסטימפי? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מה צורם ברן וסטימפי? ולמה "מאוחר מדי"? |
|
||||
|
||||
בעעע. מסתבר שלא הכרתי בכלל את המקור. שכח מזה. |
|
||||
|
||||
המשפט שבכותרת תגובתי לקוח מהמחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" מחזהו של (או אולי תורגם ע"י) נתן אלתרמן. אני זוכר את המשפט הזה עוד מילדותי, מושמע ע"י השחקן אילי גורליצקי ששיחק בו גם את המלך וגם את הסנדלר שהחליפו שם תפקידים, והוא מעין לקח של העלילה. ובאמת, כשהולכים לבדוק, אילו כישורים נדרשים ממנהיג, הנסיון מורה שלא דווקא הידע או מקצועיות איזו שהיא הם הקובעים. בביקורי באמריקה לפני למעלה משנה ישב לידנו בטיסה פנימית, אמריקאי צעיר שהיה פרופסור לכימיה במקצועו. הוא אמר על הנשיא בוש, והוא האידיוט הכי גדול שפגש, אבל ידע לבחור צוות טוב. מבלי להתייחס להגזמה (אני מניח שכבר פגשתי אידיוטים גדולים מבוש), אני חושב שבאופן כללי עלה האיש על רעיון נכון. האיש בוש, באמת לא עושה עלי רושם של מאור הגולה, ונראה יותר כמישהו שכל הזמן משחק את תפקיד הנשיא. ובכל זאת אני תומך בכל הפעולות שעשה (אפגניסטן ועיראק. "מפת הדרכים" היא איוולת [בכל זאת שרון הצליח למצוא איוולת גדולה ממנה], אבל ממילא אינה משהו מעשי שעומד לקרות). נראה שהתוצאה הטובה באה באמת בגלל בחירת צוות שיש לו כיוון מסויים, ע"י הנשיא בוש, ומתן גיבוי לצוות הזה ללא גמגומים. גם הנשיא רייגן, השחקן בדימוס, לא עשה עלי מעולם רושם גדול מבחינת אישיותו. ובכל זאת השאיר את רישומו כנשיא טוב (בימיו, הכלכלה פרחה, וברית המועצות התפוררה), ונותר אחרי פרישתו אהוב ע"י העם האמריקאי. |
|
||||
|
||||
אה, לגבי השורה האחרונה: שאלת את ההומלסים, המובטלים ושאר נפגעי הכלכלה הרייגניסטית? או שהם לא חלק מהעם האמריקאי. אין דבר, גם הבוב (בשורוק) של שרה ללא ספק יצא אהוב העם הישראלי והיהודי. |
|
||||
|
||||
איני מתמצא כל כך בפרטים, עד כדי שאדע שדווקא בגלל מדיניותו פרחו ההומלסים. אם ידועות לך עובדות מוכחות בקשר לכך, אשמח ללמוד. מכל מקום לו זה באמת היה נכון קשה לי להאמין שהדבר לא היה פוגע בדמותו. אשר לנתניהו, מדובר בטיפוס שונה לגמרי משני הנשיאים שהזכרתי. לאיש מאלה לא היו נותנים אפילו להתקרב לשערי הרוורד לא כל שכן להיות בוגר של האוניברסיטה היוקרטית הזאת. |
|
||||
|
||||
בוא נגדיר את זה ככה: יש לי בבית ספר על הכלכלה הרייגניסטית. השם שלו הוא Greed Is Not Enough. נאף סייד? |
|
||||
|
||||
נו ? ובספר הזה כתוב שצריך לקחת את הבתים מהאנשים ולהשליכם לרחוב ? אני לא מבין גדול בכלכלה אבל המבחן צריך להיות קודם כול סטטיסיטי, כלומר להראות שסטטיסטית מספר ההומלסים גדל בזמן כהונתו של רייגן, ואחרי שמראים את זה צריך להראות שזה בגלל מדיניותו הכלכלית. אני מניח שלא פשוט כל כך להוכיח דבר כזה בביטחון. וגם יכול להיות שבאמת בנקודה זו רייגן לא הצטיין. את דבריי אמרתי בשל רושם כללי שהיה לי עליו. לא הכל אני יודע . . . |
|
||||
|
||||
לפחות לגבי תחום אחד אני יודע בוודאות: רייגן צמצם בהרבה את התקציבים של המוסדות לחולי נפש, וגרם לכך שהרבה מהמאושפזים שם "יוחזרו לקהילה". הקהילה, מצידה, הודתה על המחווה הנאה בכך שאיפשרה להם לתפוס עמדות טובות ליד פתחי החימום של התחתית. |
|
||||
|
||||
ושברית המועצות התפוררה בגלל רייגן, את זה כבר הוכיחו סטטיסטית? |
|
||||
|
||||
לא טענתי זאת, וגם איני חושב כך. אבל, מדרך הטבע, בתודעה הציבורית, הדברים האלה מתקשרים ומוסיפים לו נקודות. כלומר, אם דברתי על תכונות מתאימות למנהיג, אולי האחת ה''תכונות'' היא מזל . . . |
|
||||
|
||||
במחשבה נוספת, שמעתי פעם תיאוריה לפיה ההחלטה בארצות הברית ללכת על ''מלחמת הכוכבים'', היא הקש ששבר את הגב הסוביטי, שכן כאן דובר בפרוייקט אדיר עתיר ממון, ומנהיגי ברית המועצות החליטו שאין הם יכולים לעמוד בתחרות כזאת. קשה לעמוד בדיוק על סיבתם של תהליכים והחלטות כאלה. אולי יש משהו בתיאוריה הזאת, וזאת עובדה שרייגן היה זה שהחליט. . . ההחלטה להפסיק את הפרוייקט באה אחרי המהפך בברית המועצות, כך שאם תרצי להתסתכל על זה כך זה היה ממש חכם. גם הכניע את ברית המועצות, וגם בזול. . . לסיכום, לנכונות הדברים האלה אני נותן משקל די קטן, אבל אולי בכל זאת . . . והשורה התחתונה היא הקובעת. זה היה בימיו . . . |
|
||||
|
||||
ומפני שבריה"מ לא יכלה לעמוד במירוץ החלל, היא התפרקה? אגב, לרייגן היה אלצהיימר. אולי הוא פשוט שכח שאישר את התוכנית הזאת? |
|
||||
|
||||
התיאוריה הזאת לפיה ברית המועצות התפרקה בגלל מלחמת הכוכבים, לא אני המצאתי אותה. זו תיאוריה ידועה שעליה דברו "מומחים" רבים בתקשורת. אני לא קונה את התיאוריה הזאת בשתי ידים בביטחון מוחלט. אבל אני אומר: אולי. את זאת שהדבר הזה לפחות זרז את התהליך, זה דווקא מאד הגיוני. |
|
||||
|
||||
אנסה להסביר את התיאוריה. ברית המועצות ראתה עצמה שוות כוחות לארצות הברית. היא השקיעה בכך מאמצים אדירים וגם הצליחה במידה רבה, גם באמצעות ידע טכנולוגי עצמי שאין לזלזל בו, וגם ע"י ריגול תעשייתי וגניבות רעיונות. כך הועברו אליה סודות האטום, ובעקבות ארצות הברית היא פתחה נשק אטומי ופצצת מימן. אם תשימי לב גם רבים ממטוסיה הם העתקים של מטוסים שפתחה קודם ארצות הברית. במרוץ החלל הייתה היא הראשונה ששלחה אדם למסלול סביב כדור הארץ. מרוץ החימוש והיכולת להציג כוח שווה ביכולת השליטה בעולם היו חלק מכל מהותה. "מלחמת הכוכבים" לא הייתה משהו "טפשי". דובר במערכת נשק הגנתית שעמדה לנטרל אחוז ניכר מהכוח הגרעיני של הצד השני,ובעובדה שהמערכת הזאת תוחזק רק בצד אחד יהיה משום ניצחון בנוק אואוט במרוץ החימוש. ברית המועצות מעצם מהותה לא הייתה יכולה להשלים עם מצב כזה. במצב כזה היא כבר לא הייתה היא. כיוון שהם העריכו (לפי התיאוריה) שאין להם היכולת הכלכלית להרים פרוייקט כזה, כל המאמצים האדירים שאפשרו להם להראות עצמם כגורם שווה כוחות לארצות הברית נעשו חסרי ערך, וכך גם נהרסה לחלוטין האמונה האידיאולגית שבכוחם יהיה "לשכנע" את העולם כולו ביתרונות הקומוניזם ולשלוט בו. הרעיון הזה אינו חדש. איני יודע אם ראית את הסרט ד"ר סטרינג'לאב. (אני הורדתי אותו לאחרונה מהאינטרנט, וגם את התסריט). לפי התסריט פתחו הרוסים את "מכונת יום הדין",מתקן שמשמיד את כל החיים ע"פ היקום, משום (כפי שמסביר השגריר הרוסי בסרט): we could not keep up with the expense involved in the arms race, the space race, and the peace race אז אולי התפרקות ברית המועצות היא תחליף טוב למכונת יום הדין.
|
|
||||
|
||||
אה... תגובה 206539 היתה הלצה (שכנראה רק אני הבנתי. אויה). האמת, אין לי טיעוני נגד. סתם נהניתי מהחידוש שבלראות אותך לא בטוח במשהו, אבל הנה זה כבר עבר. סליחה. |
|
||||
|
||||
אני מוחה. אני חושב שמבין משתתפי האייל אני האלוף בלהיות לא בטוח וגם בלהודות על טעויות. |
|
||||
|
||||
אביב יזמין אותך לדו-קרב של לפחות עשר עשרים תגובות על המשפט הזה. |
|
||||
|
||||
אני? למה? |
|
||||
|
||||
הייתי לי הרגשה שגם אתה טוען לכתר ה''משתתף הכי לא בטוח באייל''. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שאתה צודק, אבל אולי אני טועה ומגיעה לך התנצלות. אבל ברצינות (יחסית) - כתרים ממש לא הולמים אותי (זה יהרוס לי את החיוך). זה ממש לא מנומס (ולא מעניין) מה שאתה עושה ועדיף שתמשיך להציק לדב בלי לערב אחרים. או במילים אחרות: יאללה יאללה ;) |
|
||||
|
||||
אגב, דווקא בנושא המטוסים והמסוקים גיליתי שזה כנראה די מיתוס. רוב המטוסים הרוסים שונים מהמטוסים המערביים (דווקא המיג-25 שדומה ל-F-15 פותח לפניו ולא אחריו, אם כי ייתכן ועיצובו הושפע מה-A-5 "ויג'ילאנט"). גם המערכות שהרוסים בחרו לשלב במטוסים שלהם שונות מהמערכות המערביות ברוב המקרים (אצל הרוסים מקובל, למשל, להתקין מערכת IRST בעוד במערביים בד"ך יש מכ"ם. הרוסים גם היו הראשונים, למיטב ידיעתי, להרכיב מכ"ם Phased Array על מטוס (במיג-31). תעשיית טילי האויר-אויר הרוסית, עם זאת, קיבלה דחיפה גדולה בעקבות קרבות אויר בין סין לויאטנם שבהם הסינים העבירו טילי סיידווינדר לרוסים, שהפכו אח"כ לטיל שסומל במערב AA-2 Atol. אבל בהמשך גם כאן עברו הרוסים לתכנונים מקוריים משל עצמם. |
|
||||
|
||||
אתה מנפץ לי איזה מיתוס מסויים. לגבי מסוקים, אותם מסוקים רוסים (מסדרת מי) שאני זוכר שונים לגמרי מהמערביים. אבל הייתי בטוח לגמרי שהרוסים פיתחו מטוסים דומים למערביים. כרגע אני זוכר רק שתי דוגמאות: האחד הוא באמת המיג 25 שדומה ל אף 15 , אבל אתה טוען שפותח קודם. השני הוא מטוס (אזרחי) דומה לקונקורד. האם גם כאן לא הייתה העתקה ? |
|
||||
|
||||
הTu-144 שאכן כונה גם "קונקורדסקי" הוא כנראה דווקא היוצא מן הכלל. הנה הדף שלו בוויקיפדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/Tupolev_Tu-144 המיג-25 כבר טס בשנת 1966 ודגם שלו אף קבע אז מספר שיאי עולם. ה-F-15 טס לראשונה רק בשנת 1972. |
|
||||
|
||||
ובעצם, הנה עוד כיוון - אולי מנהיגי בריה''מ ידעו שהם עומדים להתפרק, ואם ככה, בשביל מה להם להתאמץ עם תוכנית החלל המטופשת ההיא. |
|
||||
|
||||
לעומת זה, בעניין ההומלסים, אם יתברר סטטיסטית שמספר ההומלסים קטן בתקופתו ובזו שמיד אחריה, אזי בכלל אי אפשר לטעון נגדו שום דבר בעניין הזה. בלי הבסיס הזה לטענה הזאת אין שום רגלים. שם זה משהו לגמרי אחר. |
|
||||
|
||||
כלומר, זה ברית המועצות התפרק בתקופתו זו עובדה. אבל זה שבתקופתו גדל מספר ההומלסים, את זה צריך להראות סטטיסטית. |
|
||||
|
||||
סליחה אל המקוטעות, אך כך זה יוצא. הערתך אין לה בכלל בסיס. אני אמרתי שצריך להוכיח סטטיסטית שמספר ההומלסים באמת גדל, ואחר כך להראות שזה בגלל המדיניות של רייגן. בפרוש לא אמרתי שאת הדרך להראות שזה בגלל מדיניותו צריך לעשות באמצעים סטטיסטיים. |
|
||||
|
||||
הנה מאמר מ-1983, מלא סטטיסטיקות: |
|
||||
|
||||
איני מתכוון לקראו, בגלל איטיותי באנגלית, אבל אם תוציאי משם כמה עובדות סטטיסטיות שמראות על קפיצה בעוני דווקא בתקופת רייגן, אשמח ללמוד. |
|
||||
|
||||
nuff זה enough בסלנג. |
|
||||
|
||||
בוש דווק למד באוניברסיטה יוקרטית מאוד מה''טופ טן'' (לא זוכר בדיוק איזו). מה שהשכל לא עושה כסף וייחוס מחליקים בגרון. |
|
||||
|
||||
וסיים ? יש לו תואר במשהו מאוניברסיטה כזאת ? במה ? |
|
||||
|
||||
ייל. והוא סיים. והוא היה חבר באותה אחוות סטודנטים(1) מצומצמת (ואליטיסטית בטירוף) עם חמי. מה שעושה אותם אחים, ואותי אחיינית של נשיא ארצות הברית. אז לדבר יותר בנימוס, כן? או שאני אשלח בכם את השירות החשאי. ____________ (1) scull and bones שגם מופיעה בכל תאוריית קונספירציה שמכבדת את עצמה כמושכת בחוטי היקום, קצת מעל בהיררכיה הקונספירטיבית מעל הבונים החופשיים.יש מי שטוענים שזו הסיבה שהוא נבחר. הוא לא הנשיא הראשון מהאחווה. |
|
||||
|
||||
הוא מחזה מאת סמי גרונמן, נכתב בארץ ישראל בשפה הגרמנית. אלתרמן תרגם והוסיף שירים. |
|
||||
|
||||
כאילו DUH ! ולא מספיק שלאדם יהיו יוצעים טובים. נחוץ גם שיסתמך עליהם ויתן להם יד חופשית, אחרת התועלת בהם נמוכה. כלומר נחוץ שלא יהיה לו ענין בניהול ממשי של משהו, וגם שיהיה די עצלן כדי להעדיף גולף בקמפ-דייויד על פני התעסקות בענייני המדינה, וגם שלא כל כך יבין לפעמים מה הם אומרים, ושיכיר במגבלות אינטלקטואליות אצל עצמו... בעצם... אמרת הומר? |
|
||||
|
||||
הרעיון שאתה מציע הוא מעין הונאה עצמית מודעת בכל הנוגע לפוליטיקה. זוהי צורת התיחסות שהיא "אינטלקטואלית" מכדי שניתן יהיה ליישמה בפועל - לא רק כי רוב האנשים אינם מעוניינים בבובה מוצהרת כמנהיג, אלא גם כי רבים אינם מאמינים כלל שאנשים כשרון, בוש או שוורצנגר הם יס-מנים גמורים. בכדי לאמץ תפיסה כזו, עליך להיות כעל כלים בקורתיים ברמה נאותה, כלומר - להיות בהכרח בעל השכלה כלשהי (לאו דווקא פורמלית). העובדה הפשוטה היא שרובם המוחץ של בני האדם אינם מצויידים בכלים הללו (סמוך עליי - סיסמאות כמו "שרון יביא שלום ובטחון" לא מיועדות לפרופסורים למדע המדינה). אמנם נכון כי תדמיתם של הפוליטיקאים אינה, בלשון המעטה, מן המזהירות, אולם הם עצמם עדיין לא נתפסים בעיני הציבור הרחב כתדמית ותו לא; כש"שרון מדבר על תכנית ההינתקות", - שרון הוא אכן זה שמדבר על תכנית ההינתקות. אחריתו הפוליטית רעה ומרה היתה, אם היה נתפס כיס-מן ולא כאריק מלך ישראל, ביטחוניסט דעתן, מלח הארץ וכו' - בפועל ממש. בעיה אחרת נעוצה באישיות הדרושה לתפקיד הפוליטיקאי ה"מיועץ". קודם כל, על המועמד להיות אדם, ולא דמות מצויירת (כפי שנאמר: הציבור לא יקנה אשליה מוצהרת, ואם כבר בפרקטיקה עסקינן: גם ועדת הבחירות לא). שנית, על המועמד להיות, בעיקרו, אדם פאסיבי לחלוטין, קל לתמרון, חסר כל מעורבות או אכפתיות אמיתית באשר למדינה וענייניה - שאם לא כן, הוא עשוי לקום על יוצריו משיגיע לכס הרם. המניעים היחידים שעשויים להיות לאדם כזה להתמודד על תפקיד פוליטי הינם מניעים פרטיים (פרסום, בצע כסף וכדומה). עם זאת, ולמרבה האבסורד, בו בזמן עליו לדעת לשדר אכפתיות, כריזמטיות, אסרטיביות וכוח עמידה. מה דרוש לנו, אפוא? שחקן דגול אך נעדר טיפת כריזמה(?!) שחקן דגול, שאינו מסוגל להרוויח כסף, פרסום או מה-שלא-יהיה בהוליווד, ולכן הוא פונה לדרכים תמוהות-עקלקלות ומחייבות כ"מדינאות"..(?!) קשה לי לראות כיצד יימצא לנו, היועצים תאבי השלטון, מישהו שיעמוד בקריטריונים הללו. |
|
||||
|
||||
Baldrick!
|
|
||||
|
||||
נסתתמו טענותיי. |
|
||||
|
||||
הדבר כבר נעשה בצורה מסויימת בויסקונסין (אם אנני טועה) ובאיזה חלק בשוויץ... דמוקרטיה ישירה אמנם לא מיוצגת ע"י בובה או דמות אלה פשוט מחשב שמשכלל תוצאות של "משעלי עם" כלל הציבור מוזמן להגיע לכספומט או האינטרנט הקרוב לליבם ולהצביע על עינייני היום... www.bdidut.com/alternative/demo-2.html
|
|
||||
|
||||
דמוקרטיה ישירה אינה מדגימה בשום אופן את הנושא המדובר. אדרבא, היא מציעה מסלול הופכי, הנמנע בכלל מכל הזדקקות למנהיג - בובה או לא בובה. המחשב בדוגמה שלך הוא סתם אמצעי תיווך, מיקרופון המושם לפיו של העם כדי שזה ישמיע דברו; הוא לא מנסה למכור שום תדמית. בעצם, בדמוקרטיה ישירה* אין שום צורך למכור תדמית לאף אחד; אין יועצים ותסריטאים, רק האנשים עצמם קובעים. *במובנה האידיאלי, לא באופן החלקי בו היא מתקיימת כיום בשוויץ והתקיימה בימי קדם באתונה. |
|
||||
|
||||
יש פה ספוילרים, אוקיי? ואני מכריזה רק כדי שלא תגידו שלא אמרתי. אבל לדעתי העלילה בסרט הזה (ככל שהיא קיימת) היא לא מהסוג שאפשר "לקלקל" אם מספרים אותה. טוב, בכל אופן, אני את חובתי לדגים עשיתי. *** "אמריקן ספלנדור" הוא ואריאציה אחרת, מהכיוון ההפוך, על טשטוש הגבולות בין מציאות ודמיון: הארווי פיקאר הוא אדם אמיתי, שגר בעיר אפרורית ועובד במשרה אפרורית. הוא כותב על חייו האפרוריים כסדרת קומיקס (שאותה מאיירים אחרים), מתפרסם לאט, מתחיל להופיע בתוכניות אירוח בטלויזיה, זוכה להצגה על בסיס הקומיקס, ועכשיו- הסרט. במשך הסרט מערבבים בכוונה בין רבדי הקיום השונים- מופיע בו האיש האמיתי, הקטעים המוסרטים מתוך חייו ובהם שחקן המשחק אותו, וגם הקומיקס וההצגה נמצאים שם. הארווי עצמו שואל בשלב מסויים איפה נגמר הוא עצמו, ומתחילה הדמות שאולי תחיה אחרי מותו. הקטע העקרוני של הארווי הוא התנגדות עזה לכל העמדת פנים, אפילו כמשחק. הוא מדגיש כל הזמן את היותו אדם פשוט, נטול משחקי-תפקידים-בהשפעת-המדיה, נקי מזיופים; ועל כך הוא נלחם, גם כשהוא מתחיל להתפרסם. בסרט הוא מוצג כמי שבסה"כ נשאר אותו איש פשוט, שממשיך לכתוב על חייו חסרי האירועים, למרות הפרסום. מאוד אהבתי את הסרט. ובמהלכו גם מאוד האמנתי להארווי, שהוא נשאר אותו אדם (בגדול, חוץ מתהליך התמסחרות שבו הוא בועט בסופו של דבר). אח"כ שאלתי את עצמי אם זה בכלל אפשרי, לכתוב, להתפרסם- ולהישאר איש פשוט ואפרורי. או אולי אתה צריך אז /להילחם/ כדי להישאר פשוט. כי הרי זה מה שאתה רוצה להיות, ועכשיו זה כבר גם מה שאתה מוכר לעולם.. אבל להילחם להישאר מה שאתה, זה בעצם כבר לא אותו דבר כמו ה"אתה" שהיה קודם. מעבר לזה- שאלתי את עצמי איך זה שעם הפרסום לא חלו בחייו השינויים שאפשר לצפות במצב כזה- מעריצים, חשוב מזה- מעריצות. הצעות מפתות מעבר לתחום המסחרי (שבסרט גם הוא לא מצליח להשחית את מידותיו של הארווי הטוב שלנו). מכרים מתמול שלשום שפתאום מתייחסים אליך אחרת, לטוב ולרע. אצל הארווי לא קורה שום דבר כזה, לא ממש. וחייו נמשכים בדיוק כמו קודם. אפשר לראות את ההתנגדות העזה להשפעת המדיה על החיים האישיים כמעין אנטיתזה לסימולקרה. ואני שואלת את עצמי אם האנטיתזה הזאת אפשרית, במצב המתואר בסרט. ונוטה להניח שלא. אה- והסרט פשוט מבריק. ללכת לראות. |
|
||||
|
||||
(פעם אחרונה) הטרמינייטור (או המושל ארנולד שוורצנגר) הציל(?) אדם מטביעה: תגובה 211254 |
|
||||
|
||||
מענין אותי לדעת אם יש עוד פוליטיקאים שבעברם הם היו שחקני קולנוע בהוליווד? |
|
||||
|
||||
כן. ראה http://www.foxnews.com/story/0,2933,95552,00.html עוד דוגמא (אמנם לא של שחקן פרופר מהוליווד) היא ג'סי ונטורה, שהיה מתאבק WWF וגם כיהן כמושל מינסוטה. |
|
||||
|
||||
שירלי טמפל היתה שגרירת ארה''ב באו''ם ובצ'כוסלובקיה. |
|
||||
|
||||
ג'סי ונטורה שיחק גם שיחק בסרטים הוליוודיים, ואפילו עם לא אחר מאשר ארנולד שוורצנגר בשני הראשונים שלו: "הטורף" "הנרדף" כל זאת ועוד, כמובן, בדף מיוחד לו: אבל אולי ההגדרה שלך ל"שחקן הוליוודי" היא יותר מחמירה. |
|
||||
|
||||
לא מחמירה ולא נעליים - פשוט לא ידעתי שהוא היה גם שחקן קולנוע. תודה על המידע. בנוסף, אם הנושא כבר עולה, אולי זה הזמן להזכיר (שוב) את ח''כ נעמי בלומנטל, שהופיעה (ועוד בעירום חלקי) בסרט ''אבו אל בנאת''. (וסליחה על האיחור בתגובה - הייתי בחופשה.) |
|
||||
|
||||
ואם למתוח את ההגדרות, דווקא מצד ה''פוליטיקאי'' (אבל לא יותר מתוח משירלי טמפל) אז פנינה רונזבלום, שהופיעה (ועוד בעירום חלקי) בסרט ''כסאח - זמרי הקסטות''. (ידע טריוויה מזיכרון ישן. אשמח לאישור או הפרכה.) |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון ל http://www.imdb.com/title/tt0151189/ ? |
|
||||
|
||||
כן, תודה. נשאר רק לאשר או להפריך את ההערה בסוגריים האחרונים, אבל זה לא מדיר שינה מעיניי. |
|
||||
|
||||
פעם עשינו רשימה כזו. קלינט איסטווד, גלנדה ג'קסון, האיטלקיה שאת שמה קצת קשה לי לבטאות, מלינה מרקורי שהיתה שרת החינוך ביוון, סוני דאת השחקן ההודי המפורסם שנפטר לא מזמן (נדמה לי שהיתה עוד שחקנית הודית מפורסמת שהצטרפה לפוליטיקה), סוני בונו שהיתה לו תוכנית טלויזיה יחד עם שר. |
|
||||
|
||||
מוסוליני ( http://www.imdb.com/name/nm0615905/ http://en.wikipedia.org/wiki/Alessandra_Mussolini)? צ'יצ'ולינה (http://www.imdb.com/name/nm0580499/ http://en.wikipedia.org/wiki/Ilona_Staller)? |
|
||||
|
||||
אז הגיס של סופיה לורן הוא בנו של מוסוליני? בהחלט מעורר מחשבות נוגות... |
|
||||
|
||||
כמעט, הגיסה של סופיה לורן היא נכדתו של מוסוליני (וחוץ מזה, שחקנית קולנוע שאפילו שיחקה בסרט עברי {http://www.habama.co.il/show.asp?showNo=6145}, דוגמנית עירום בפליבוי וחברת הפרלמנט האירופי). |
|
||||
|
||||
"Anna Maria Scicolone, Sophia Loren's younger sister, and Romano Mussolini, the third son of "Il Duce", fascist leader Benito Mussolini. לפי זה, נשמע שגיסה של סופיה לורן הוא בנו של הדוצ'ה, לא?
|
|
||||
|
||||
אלסנדרה היא הבת של אנה-מריה ורומאנו. אנה-מריה היא אחות של סופיה לורן. רומאנו הוא בנו השלישי של בניטו. בניטו היה הדוצ'ה. |
|
||||
|
||||
הוא שאמרתי. |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |