עובדי עיריית קריית-מלאכי עובדים כבר חצי שנה ללא משכורת | 1764 | ||||||||
|
עובדי עיריית קריית-מלאכי עובדים כבר חצי שנה ללא משכורת | 1764 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
באמת, כל הכבוד לראש העיריה. העובדים לא מקבלים משכורות, והוא עצמו ויתר על שכרו. יישר כוח. |
|
||||
|
||||
עובדי עיריית קרית מלאכי נעלו ראש העיר במשרדו - "הארץ" : |
|
||||
|
||||
מתוך "הארץ" (תזכורת - עכשיו תחילת ינואר 2004): חלק מעובדי מע"צ שיפוטרו בשבועות הקרובים בעקבות סגירת מע"צ והחלפתה בחברה ממשלתית, ימשיכו לקבל משכורת חודשית עד סוף 2004, אף על פי שלא יועסקו - כך העריכו היום (שלישי) מקורות במשרדי הממשלה. |
|
||||
|
||||
כאשר מעסיק פרטי אינו משלם משכורת - איש אינו חושב לשבות. הדרך המקובלת היא פניה לבית הדין לעבודה ותביעה על הלנת שכר. יתרה מזו - הפיצויים על הלנת שכר הם גבוהים מאד, במידה האמורה להרתיע כל מעסיק מלהשתעשע ברעיון של הלנת שכר. מדוע כאן אין הדבר כך? עובד שלא קיבל את שכרו במשך חצי שנה אמור להפוך לאדם עשיר בשל ההרפתקה הפיננסית הזו של המעסיק, ויהא זה אדם פרטי או המדינה. נראה לי שהנתונים שבידינו אינם מלאים, שהרי פניה פשוטה לבית הדין לעבודה היתה אמורה לפתור את הבעיה. האם נעשתה פניה שכזו? |
|
||||
|
||||
יש לי חברה האמורה לקבל את משכורתה מרשות מקומית (לא קרית מלאכי), וגם היא אינה מקבלת את שכרה באופן סדיר ורציף. לשאלתי מדוע אינה תובעת את המעסיק על הלנת שכר, היתה תשובתה (מפי ועד העובדים שלהם) כי בעבר פסק בית משפט בתביעה דומה (של מועצה מקומית שלישית) כי למועצה אין כסף, ולכן היא פטורה מתשלום הלנת שכר. נשמע מוזר? גם לי. |
|
||||
|
||||
סיפור אמיתי: בזמנו עבדתי אצל מעסיק פרטי (חברה בע"מ) שהפסיק לשלם לעובדיו משכורות, בעקבות פניה לבית הדין לעבודה, זכינו בכל הסכום ובתוספת של מאות אחוזים על הלנת שכר, לכאורה ניצחון יפה, למעשה, המעסיק הכריז על פשיטת רגל, ולכן פסק הדין לא חייב אותו כלל, והפך אותנו לעוד נושים. בעקבות פירוק החברה, עבר התיק לביטוח לאומי, שלאחר טיפול מהיר במיוחד1, רק שמונה שנים, ולאחר עזרה של עורכי דין בתשלום2 קיבלנו את השכר עם הצמדה, ללא הלנת שכר, ללא ריבית וללא החזר הוצאות. מה שלי לא מובן זה למה הם משיכים לעבוד אצל מעסיק כזה. 1 זה הרושם שקיבלתי ממכתב הסיכום. 2 ביטוח לאומי מסרב לדבר עם אזרחים פרטיים בנושאים כאלה, העובד צריך לפתוח תיק בהוצאה לפועל ולשכור עורך דין, בנוסף, ביטוח לאומי מרכז את כל הפניות דרך עורך דין ספציפי, שגם לו צריך לשלם. |
|
||||
|
||||
בקשר ל-2, לא הבנתי - התובעים צריכים לשלם לעורך הדין של הביטוח הלאומי? |
|
||||
|
||||
הוא לא עורך דין של ביטוח לאומי1, הוא עורך דין שמרכז את התביעות בנושא עבור ביטוח לאומי, וכן, צריך היה לשלם לו. 1 לעורכי הדין של ביטוח לאומי כולנו משלמים. |
|
||||
|
||||
זה בדיוק מה שמוזר בעיני. מי שצריך לשלם לו, להבנתי, זה הביטוח הלאומי, לא? |
|
||||
|
||||
להבנתי, התפקיד שלו מיותר לחלוטין (למה הביטוח הלאומי לא יכול לרכז את התביעות בעצמו). להבנתי, אין סיבה שביטוח לאומי לא ידבר עם האזרחים ישירות, בעיקר כשמדובר על אזרחים ששילמו עבור הביטוח, ושלא קיבלו משכורות מזה זמן רב, ולכן אין להם כסף לשכור עורך דין1. להבנתי, אין סיבה שטיפול בתיק כל כך חד משמעי2 יקח יותר משבוע. להבנתי, אין סיבה שלא לשלם לאזרחים ריבית על חוב שכזה3. לצערי, אין קשר בין הבנתי להבנת הביטוח הלאומי. 1 מתוך כשבעה עובדים, רק ארבעה הגיעו למסקנה שכדאי להם לשלם לעורך דין, השאר, בעלי החוב הנמוך, ומכאן בעלי המשכורות הנמוכות, פשוט ויתרו על החוב שלהם. 2 לאחר שיש פסק דין של בית הדין לענייני עבודה, מה יכול להיות יותר חד משמעי? 3 הרי הבנקים לא ויתרו לנו על האובר במשך התקופה הזו. |
|
||||
|
||||
ע''פ החוק, ביטו''ל נכנס לנעלי החברה ומשלם לעובדים (עד תקרה מסוימת, לא מאוד גבוהה) רק לאחר מתן צו פרוק לחברה. לשם כך נדרש עו''ד. |
|
||||
|
||||
לא מדובר במי שמונה להיות מפרק החברה? ואגב, עורכי הדין שמטפלים במקרים כאלה, עושים זאת מהר יותר, משום הכרותם את המערכת, אך הם גובים את שכרם באחוזים, מה שאומר שבעלי המשכורות הגבוהות ישלמו יותר מאשר בעלי המשכורות הנמוכות (יחסית). אני הייתי במצב דומה לפני כשנה והעדפתי לטפל בדברים באופן עצמאי וללא עורך דין 1 זוהי כן אפשרות מעשית, אך ארוכה יותר ומעיקה ביורוקרטית. 1 כלומר התעצלתי ולא עשיתי דבר, הואיל והייתי בין אנשי המשכורות הנמוכות. |
|
||||
|
||||
אם אני מבין נכון, עירייה היא במעמד משפטי מיוחד. היא אינה יכולה להיות מוכרזת כ''חדלת-פרעון'', ואין דרך להטיל עיקול על נכסיה (רק על כספים שמגיעים לה). לכן, זה לא ממש עוזר לתבוע את העירייה על סכומים דימיוניים, אם היא לא מצליחה אפילו לשלם משכורות. |
|
||||
|
||||
אולי רשות מוניציפלית אינה יכולה להיות מוכרזת כ''חדלת-פרעון'', אבל ניתן להכריז עליה כ''חסרת אחריות'', ולמנות לה ועדה קרואה. אולי אני טועה, אבל נדמה לי כי יו''ר רשות מקומית אשר חרב כזאת תונף לעברו, ימצא מהיכן לשלם משכורות, שהרי אין מצב שלעיריה (או המועצה המקומית) אין כסף בכלל, השאלה היא של סידרי עדיפויות. |
|
||||
|
||||
(לפי ראיון ששמעתי עם השר פורז) החוק לא מאפשר לשר הפנים למנות ועדה קרואה החל משנה לפני הבחירות המקומיות. המדינה חסרת-אונים בשנה האחרונה לכהונתו של ראש-עיר. |
|
||||
|
||||
אבל הרי הבחירות היו ממש לא מזמן... |
|
||||
|
||||
ועדה קרואה לא מכניסה כספים חדשים. היא רק נוטלת את הסמכויות מראש העירייה ומהמועצה בגלל ניהול כושל. אז בשנה האחרונה לא היה ניתן למנות ועדה קרואה. ועכשיו יש ראש עירייה חדש - אז מה התועלת בועדה כזאת? |
|
||||
|
||||
ראשית הגיעה הזמן שיעזבו אולי? אם אני לא אקבל שכר במשך חודשיים אני אחפש מקום חדש, לא אגיע לעבודה , או אגיע ואעבוד בצורה איטלקית ואיטית מאוד. מה דעתו של ראש העיר להודיע כי שכרו שהוא לא נמוך ושל כל הבכירים כחלק מהתהליך השיקומי ירד פלאים (מהרגע שבו יחזור השכר לעובדים?) אגב גם החברה בחברת קדישה לא מקבלים שכר כבר כמה חודשיים למרות שקניית קבר עדיין עולה הון לא קטן? לאן הלך הכסף? שאלה טובה. שנית רק היום נאמר בטלויזיה שהמגזר הציבורי ממשיך לגדול. במדינה בה כל החברות מצמצמות ומקצצות מגזר אחד ממשיך וגודל. למה פתאום יש ייותר עבודה? או שהפיתרון למצוקת אי העבודה הוא שמי שכן עובד יממן את אילו שלא עובדים. |
|
||||
|
||||
עובדי העיריות עובדים בצורה איטלקית בלי קשר לשאלה אם משכורתם שולמה או לא. (לעובד העיריה היחיד שקורא את האייל: חוץ ממך, כמובן.) |
|
||||
|
||||
לכל עיריה יש את יחסי הכוחות שלה ויחס פקידותי שונה, האם יש אייל מקריית מלאכי בקהל? |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את חוץ ממך.. אני ממש לא עובד עיריה. ברחובות כדי להיות עובד עיריה צריך בדרך כלל קשריים מאוד טובים. |
|
||||
|
||||
עצם זה שאתה לא עובד העיריה היחיד שקורא את האייל, מוציא אותך מפניתו של השכ''ג. הוא לא התכוון אליך. |
|
||||
|
||||
הבדיחה מספרת על אותו יהודי שבא אל השדכן וביקש ממנו להכיר לבנו כלה נאה. ענה לו השדכן, כי זמנים קשים הגיעו, והבנות אינן מעוניינות להתחתן, "אבל", הוסיף השדכן, "יש לי עבור בנך כלה נאה, אמנם רגלה האחת קצרה מדי, אך מאידך, רגלה השנייה ארוכה יותר, כך שהחיסרון מתקזז". צאו וראו, כי בעיריות רבות, מזה חודשים ארוכים לא שולמה משכורתם של עובדים רגילים רבים. לחלק ניכר מעובדי עיריה אלה נותקו השלטרים של החשמל והטלפון בבית. הילדים שלהם יודעים שאין כסף לחוגים ולטיולים. ולאלה שטרם נותקו, הגם שמשכורתם לא מגיעה, אבל חשבונות החשמל, הטלפון והארנונה מגיעים בעתו ובזמנו. ולאף אחד במדינה לא איכפת ממי שמצידם ממשיכים לעבוד בהתנדבות. כך משתמע מ"מכתב לאלוקים" שפירסמו העובדים בכלי התקשורת, בשל אטימות ליבם של השרים אשר אליהם נואשו לפנות: אולם, הסירו דאגה מלבכם. כדי לקזז את העניין, קיימים עובדים בכירים אחרים, שכמעט ולא עובדים, אך משכורתם השמנה עד למאוד, נכנסה לחשבונם גם נכנסה. כך שאין מה להלין ואין מה להקים קול צעקה. כי הכול מקוזז כמות שצריך, ובקו הממוצע לא זז דבר.1 1 מכאן ברור שאינני פתי מאמין לראש העיריה או לסגניו הנכבדים והמקורבים לצלחת, על שאינם נוטלים את תלוש משכורתם השמנה עד למאוד. לדעתי, הצהרותיהם ההומניות נאמרו רק לראוות כלי התקשורת. |
|
||||
|
||||
מכתב גלוי לבורא עולם, אחרי שהממשלה לא עונה יום אחר יום אחר יום אנחנו מגיעים בבוקר לעבודה. דואגים לילדים ולנוער, לתלמידים, לחזקים ולחלשים. אבל חודש אחר חודש אחר חודש אנחנו לא מקבלים משכורת. מנהל הבנק כועס. הבית כמרקחה. המשפחה מאיימת להתפרק. במכולת כבר לא מוכנים לרשום בהקפה, אך בממשלה מתעלמים. בחודש הראשון, כשלא קיבלנו משכורת, כעסנו. בחודש השני נבהלנו. בשלישי התחלנו לפחד. ברביעי לבכות. בחמישי לקוות. ובשישי כבר לא היה כוח לבכות, אז התחלנו לצחוק. מדי פעם אנחנו חולמים על היום בו כל המשכורות שחייבים לנו ייכנסו ביחד ונקבל פתאום "בוחטה של כסף". אנחנו מספרים לילדים שלנו על היום הזה, אבל היום הזה איננו מגיע. שואלים אותנו ממה אנחנו חיים, ממה אנחנו מתפרנסים, ואנחנו לא יודעים לענות. האמת היא שאנחנו כבר לא ממש חיים, וכבר לא ממש מתפרנסים. למרבה המזל, יש כמה חברים טובים וקרובי משפחה שעוזרים, וההסתדרות שנותנת מילה טובה ואפילו צ' ק נדיב על החשבון כדי לעזור. עכשיו אנחנו מתחילים למצוא את עצמנו מסובכים בשוק האפור. אין לנו כסף לשלם לילד לטיול בבית ספר, לחוגים, ואפילו לא לאוכל. בממשלה אומרים כל הזמן לכו לעבוד. אנחנו הולכים. חינכו אותנו מגיל צעיר, שכל עבודה מכבדת את בעליה. אי אפשר לומר עלינו שאנחנו פרזיטים, עצלים, לא רוצים לעבוד, או חסרי השכלה. לפי תלושי המשכורת שלנו אנחנו "מעמד הביניים". לפי חשבון הבנק שלנו אנחנו עניים. אף אחד בממשלה לא מתייחס אלינו, ואנחנו פונים אליך, אלוקים, ומבקשים כי תפרנס אותנו בכבוד, שלא נזדקק לבריות ולא להלוואות. בהתחלה פנינו לשר האוצר, הוא הרי חושב שהוא אלוהים. הוא לא ענה. עכשיו אנחנו פונים אליך. גדעון רחמים, עובדי מתנ"ס קרית-מלאכי, שמונה חודשים בלי משכורת מתוך: |
|
||||
|
||||
נו, איך הם מצפים שהממשלה ושר האוצר ייענו לפניותיהם של אנשים הנסמכים על ההסתדרות המשוקצת. שיגדלו שפם, שילכו לעמיר פרץ. |
|
||||
|
||||
Fat lot of good that would do him. טוב, נו, אולי משהו אחד טוב יצא מכל העסק: הם יחזרו בשאלה.
|
|
||||
|
||||
דווקא חשבתי את ההפך הגמור: שהם יחדלו מלסמוך על תבונתו של האדם המודרני במדינתו הנאורה, שניהולה השלומיאלי והאגוצנטרי לא היה מבייש את החשוכות שבארצות ערב. "מפני שפה (בישראל) כולם שונאים זה את זה, רוצים להרוס זה את זה, לדרוס, לחסל, מוכנים להמציא עלילות שקר זה על זה, רק כדי שיעמדו גבוה יותר כשהם דורכים על גוויות! ליהודים לא צריכה להיות מדינה! כל השִפלות היהודית צפה פה למעלה ונותנים לה חותמת רשמית!" - הסופר אהרן מגד, חתן פרס ישראל לתשס"ג, בנובלה האחרונה "נקמת יותם", בהוצ' זמורה ביתן. |
|
||||
|
||||
בתגובה על "עובדי קרית מלאכי חסמו ביתו של הנשיא קצב" מאת כתב "הארץ" ("הארץ", 12.1): ברכות לנשיא משה קצב על הזמנת נשיא סוריה, בשאר אסד, לישראל. אסד לא ענה להזמנה בחיוב. מי שבוודאי היו שמחים לפגוש את הנשיא קצב הם בני עירו, עובדי עיריית קרית מלאכי שאינם מקבלים משכורת כבר חודשים ארוכים, אך הם אינם מוזמנים. פוליטיקאים רבים שמחים לעסוק בדיון התיאורטי על השלום עם סוריה, אך איש מהם אינו רוצה להתעסק בנושא פרקטי וכאוב של עובדים בלי שכר. נראה שמאמר חז"ל מלפני מאות שנים, "עניי עירך קודמים", לא נכתב אלא לשעה זו שבה נשיא המדינה מסרב לפגוש את עובדי עירו המקופחים. אשר יוחאי רמת גן |
|
||||
|
||||
מסתבר כי מדובר בכמה אלפי (!) עובדים, בכל רחבי הארץ, שלא זכו לקבל את שכרם: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2860682,00.h... |
|
||||
|
||||
11 חודש ללא משכורת. ואתמול בתוכנית של רינו צרור, הראו אותם קוטפים מהשדה חוביזה ועולש, לארוחת הצהריים. היה גם מתכון. |
|
||||
|
||||
על פי הנתונים בעיתון "מעריב": במדינת ישראל הנתונים מצביעים על 35 עיריות, רשויות מקומיות ומועצות דתיות שאינן משלמות שכר לעובדיהן. מדובר במאות משפחות שהתפרנסו שנים ארוכות בכבוד ממשכורת ציבורית קבועה, ובשנה האחרונה, כששכרן הולן, הפכו לעניים הסופרים את פרוטתם. מדובר בעצם באבטלה הפוכה: 20,500 תושבים מגיעים לעבודה מדי יום, אבל אינם מקבלים משכורת כיוון שהקופה ריקה ולרשויות, על פי האוצר, גירעון מצטבר של שישה מיליארד שקל. בפרדס-חנה חיים עובדי המועצה הדתית 24 חודשים בלי משכורת. עובדי עירייה נוספים, בין השאר בלוד, יהוד, קרית ים וקרית גת מקבלים זה שנה שכר לסירוגין, המשולם טיפין טיפין או אינו משולם כלל. אבל המצב הקשה ביותר שורר בקרית מלאכי: 300 משפחות עובדי עירייה ו-200 גמלאים לא קיבלו שכר במשך חצי שנה (חוץ ממשכורת אחת שקיבלו לאחרונה), עוד 80 משפחות עובדי מתנ"ס לא קיבלו משכורת תשעה חודשים, ובנוסף 15 משפחות עובדי המועצה הדתית סובלות מהלנת שכר כבר שנה ושמונה חודשים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |